פורסם: חמישי 07.05.09 12:53 נושא ההודעה: רצח רה"מ יצחק רבין ז"ל המניעים השיטה והתשובות המתבקשות לגבי זהות הרוצחים.
רצח רה”מ יצחק רבין ז"ל: המניעים, השיטה והתשובות המתבקשות לגבי זהות הרוצחים.
להבקעת מיסוך התקשורת בכל הנוגע לרצח יצחק רבין ז"ל נודה לגולשים, הסבורים כי העובדות המתוארות מטה חשובות להפצה, להעביר קישור במייל לרשימת תפוצה שלכם.
בתודה הצוות של נקים
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מהווה לכל הדעות אחד האירועים הטראומטיים ביותר שקרו לעם היושב בציון מאז הקמת מדינת ישראל. וכגודל הזעזוע - היקף השאלות הבלתי פתורות העולות מפרשה תמוהה זו. העובדות הסותרות והשאלות הרבות שנותרו עד כה ללא מענה מרכיבות פזל ענק המייאש לעתים קרובות גם את האזרחים אשר האמת נר לרגליהם המבקשים לברר עד תום את הסוגיה.
מטרת המאמר היא "להרכיב את הפזל": להציג תמונה קוהרנטית ומסודרת של הפרשה מבלי לפסוח על אף שאלה אפילו לא על זהותם של הרוצחים האמיתיים ועל מניעיהם. הגרסה המובאת כאן מתבססת על חקירה מעמיקה של הפרשה על ידי "נקים" המסתמכת על הניסיון שהצטבר אצלנו בהבנת דפוסי הפעולה של שרות הביטחון הכללי ושל שרותי ביון זרים.
הסתייעתי כאן בחומרים שנאספו והועברו לח"מ בין היתר ע"י החוקרים הנועזים מר נתן גפן מר יעקב ורקר וע"י אחרים.
מראש אבהיר כי לדעת "נקים" ניתן בשלב זה להוכיח בבית משפט "רק" את הנקודות העיקריות הבאות:
1. רה”מ יצחק רבין ז"ל נרצח מכדור בודד בחזה בפרק הזמן שחלף בין האירוע בכיכר מלכי ישראל לבין מועד הגעתו לבית החולים.
2. בהתאם לכך, יגאל עמיר אינו הרוצח.
3. שרות הביטחון הכללי, להלן 'השב"כ', בחש אחרי הרצח באופן אינטנסיבי ובניגוד לחוק, בחומר הראיות כדי להפליל את יגאל עמיר.
מטבע הדברים הטענות המובאות להלן לגבי זהות הרוצחים ומניעיהם אינן ניתנות בשלב זה להוכחה. רק פתיחה מחודשת בחקירה פלילית תוכל להמיר את הנטען כאן מסטטוס של חשד כבד לסטטוס של עובדות משפטיות.
אתאר עתה את השתלשלות האירועים מבלי להביא אסמכתאות בגוף המאמר. המתעניינים מוזמנים לפנות לאסמכתאות המובאות בסוף.
בסוף שנת 1995 תהליך אוסלו אשר אומץ ע"י האמריקאים היה בסכנת התפרקות.
פיגועים בלתי פוסקים בישראל הגבירו את התנגדות הציבור הישראלי לתהליך השלום וראש הממשלה יצחק רבין אשר מעמדו הציבורי ועמדותיו האישיות נחלשו מיום ליום חדל מלהוות עבור ארה"ב את המנהיג האולטימטיבי שיוביל את תהליך אוסלו ליעדו.
עבור האמריקאים תהליך אוסלו היה הרבה מעבר מאשר פתרון סכסוך אזורי: כלכלת ארה"ב תלויה עד היום באופן ניכר ביחסיה עם מדינות המפרץ הפרסי וביניהן ערב הסעודית. ארה"ב התחייבה למדינות אלה להוביל את תהליך אוסלו בתמורה לעסקאות כלכליות שונות (ביניהם נשק, נפט, מטוסי בואינג ואחרים) הנמדדות בעשרות מיליארדי דולרים. מילוי אחר התחייבות זו ליישם את הסכמי אוסלו היה מהווה עבור ארה"ב תנאי לשגשוג כלכלי. "הסכמי אוסלו" או בלשון פחות ציורית "הקמת מדינה פלסטינית" שימש כ"סחורה" שארה"ב התחייבה לספק תמורת הון רב, ללא קשר כמובן לאינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל עצמה.
נוכח המצב השתכנעו ראשי הממשל בארה"ב כי החלפתו של יצחק רבין בשמעון פרס תסייע בידם לקדם את הסכמי אוסלו, אך לא היה די בכך. דרוש היה בנוסף, אירוע יוצא דופן אשר ייתן דחיפה אדירה לתהליך השלום. שנים קודם לכן (86-84) שמעון פרס כיהן כראש ממשלה במסגרת הסכם הרוטציה. תחת כהונתו, השב"כ עבר טלטלה חזקה עם התפוצצות פרשת קו 300, ראש השב"כ הודח מתפקידו ויחד עמו בכירים אחרים בשרות. פרשת קו 300 הייתה הזדמנות פז עבור שמעון פרס למקם ולקדם בשב"כ אנשים הנאמנים לו. כך קרה כי בשנת 1995 כיהן כראש השב"כ מר כרמי גילון אשר דעותיו הפוליטיות תאמו כמו כפפה ליד לעמדותיו של שמעון פרס.
יחד עם בכירי ה-"State-department” (משרד החוץ האמריקאי) ובכירי ה-"CIA" (סוכנות הביון המרכזית בארה"ב) רקמו פרס וגילון את האירוע יוצא הדופן שיסייע לקדם את הסכמי אוסלו ויביא באותה הזדמנות להחלפתו של רה”מ יצחק רבין.
בשנת 1995 כרמי גילון הציג בפני יצחק רבין תוכנית נועזת להכפשת הימין באמצעות ניסיון התנקשות מבוים של ראש הממשלה. תוכנית מעין זו לא היתה זרה ליצחק רבין: כבר אז הפעיל השב"כ בקרב אנשי הימין הקיצוני פרובוקטורים שהצליחו במקרים רבים להטיל קלון על המחנה הפוליטי הנגדי. הסוכן הפרובוקטור אבישי רביב והממונים עליו בשב"כ איתרו מועמד פוטנציאלי עבור הרצח המבויים, את הסטודנט למשפטים חובש כיפה יגאל עמיר מאוניברסיטת בר אילן.
זה שוכנע על ידי אבישי רביב להתנקש ברבין בתום עצרת השלום שתוכננה למוצאי שבת 4 בנובמבר 1995.
רה"מ יצחק רבין הוזהר, אמנם, על ידי ראש המוסד בעניין מידע מודיעיני שהגיע משרותי ביון זרים על תוכנית להתנקש בחייו. רבין ואשתו נלחצו מאוד מהידיעה אך יצחק רבין סמך מסיבותיו על הבטחותיו של כרמי גילון כי תרגיל הביום יתנהל כשורה והתייצב בעצרת השלום.
כחלק מביום הרצח דאג השב"כ להחליף את הכדורים באקדחו של יגאל עמיר בכדורי סרק.
השב"כ אפשר ליגאל עמיר לעמוד בשטח הסטרילי ואף דאג לצלמו במצלמה שמוקמה על גג אחד הבניינים החולש על האזור הסטרילי.
בשעה 9.30 בערב יורה יגאל עמיר כדורי סרק בגבו של רה”מ יצחק רבין ז"ל. סוכנים תמימים של השב"כ ששותפו בביום הרצח פוזרו ברחבה, אחד מהם צעק אחרי הירי שמדובר בכדורי סרק במטרה למנוע מהמשטרה מלחסל את יגאל עמיר. מאותה סיבה נמנעו אנשי השב"כ שאיבטחו אישית את ראש הממשלה יצחק רבין מלעשות את מה שהם יודעים לעשות היטב - לחסל מתנקש תוך שנייה או שתיים.
סוכן נוסף מיהר לכיוון אקדחו של יגאל עמיר אחרי שהופל ארצה במטרה להחליף את מחסנית כדורי הסרק במחסנית כדורים חיים, דבר שהביא לויכוח חריף בינו לבין אחד השוטרים במקום אשר לא היה כמובן בסוד העניינים.
רה"מ יצחק רבין עזב במהירות את המקום ללא פגע ברכב המשוריין, ולאה רבין אשתו הועלתה לרכב אחר והוסעה אל המקום אליו היה אמור רבין להיות ממוסע על פי תוכנית הביום - למטה השב"כ. בתוך הרכב היא עודכנה על ידי אחד הסוכנים כי הכל בסדר וכי היה מדובר בכדורי סרק.
סוכן השב"כ אבישי רביב מיהר להוציא הודעה לתקשורת [באמצעות ביפר], בשמו של ארגון אי"ל (ארגון קש שהוקם על ידי השב"כ לשלוט כביכול על הימין הקיצוני) כי הפעם זה התפספס אך להבא הארגון יחסל את הבוגד רבין.
אך כאן נכנס לפעולה השלב השני של התוכנית שרקחו האמריקאים, שמעון פרס וכרמי גילון מאחורי גבו של רבין.
רבין הובא במהירות למקום מסתור בהתאם להנחיות של יורם רובין ראש צוות האבטחה אשר היה עמו במכונית ואשר היה בסוד העניינים עם כרמי גילון. שם נורה יצחק רבין במכוניתו מקליע בודד מלפנים, בחזהו, קליע אשר ריסק חוליה בעמוד השדרה. זאת, בנוכחותו של הנהג מנחם דמתי אשר היה כנראה גם הוא בסוד העניינים. יצחק רבין מת במקום.
אחרי הירי מיהר המאבטח יורם רובין להוציא הודעה למטה השב"כ כי ראש הממשלה נפצע וכי הוא מובל לבית החולים איכילוב.
סוכני השב"כ התמימים אשר סברו לתומם כי לקחו חלק בביום רצח הוכו בתדהמה כאשר התברר להם שכביכול "אירעה תקלה" בהחלפת תחמושתו של יגאל עמיר וכי אכן פגע ברבין.
בשעה 21.52, כעשרים דקות אחרי האירוע בכיכר מובא רה"מ רבין לבית החולים, הרופא המטפל ד"ר גוטמן מבחין בפגיעה הבודדת בבית החזה ובעמוד השדרה ומדווח עליה בכתב במסמכי המיון.
הוא מתחיל במאמצי החייאה, ואחרי כ- 40 דקות- בשעה 22.30- נקבע מותו של ראש הממשלה יצחק רבין רשמית ובכתב.
הצוות הרפואי עזב את הגופה שנשארה תחת פיקוחו של המאבטח יורם רובין.
שמעון פרס אשר הפך מיד עם מותו של רבין לראש הממשלה ולממונה על השב"כ נתן את ההנחיות המתאימות להלביש את הרצח על יגאל עמיר.
גופתו של רבין נוקבה בשני כדורים נוספים בגב, בכדי להתאימה ל"תפירת התיק" ליגאל עמיר, שנמצא (ואף צולם) רק מאחורי גבו של רבין במהלך אירוע הירי.
הצוות הרפואי נקרא מחדש "לטפל" ברבין ז"ל בתואנה שדרוש זמן להתארגנות עד להודעה הרשמית על האסון, לציבור. למעשה, הצוות הרפואי זומן מחדש על מנת שיתעד בדו"ח הפטירה את שני הכדורים הנוספים שנורו בגבו של רבין ז"ל.
אנשי השב"כ הפעילו לחץ על הרופאים והחתימו אותם על מסמכים המחייבים אותם לשמירת סודיות. השב"כ אף מנע מד"ר ברטולון לוי להשתתף בניתוח שלאחר המוות, למרות שהתבקש להגיע לבי"ח חולים איכילוב ע"י פרופ' היס על מנת לסייע בביצוע הנתיחה שלאחר המוות.
הרופאים וביניהם ד"ר גוטמן והפתולוג פרופ' יהודה היס נאלצו לשכתב מסמכים רפואיים ולהעלים את הפגיעה הקטלנית מקדימה אשר הביאה למותו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
צילומי הרנטגן ו- CT של ראש הממשלה לא צורפו לתיק החקירה והוסתרו על מנת למנוע את חשיפת הקליע הקטלני.
השב"כ מנע מיגאל עמיר מגע כלשהו עם העולם שמחוץ לכלא ועם עורך דינו בימים שאחרי הרצח. הוא שוכנע על ידי השב"כ לשתף פעולה עמו במהלך המשפט ולהודות ברצח, על מנת שלא יחוסל ו/או לא תיחשף פרשה פלילית מביכה בה היה מעורב יגאל עמיר בעבר. בתמורה הובטח לו כי יקבל תנאים מועדפים בכלא וכי השב"כ יפעל לשחרורו כעבור שנים אחדות.
אחרי הרצח, מונתה ועדת שמגר לחקור את כשל האבטחה בלבד (ולא את כלל אירועי פרשת הרצח). על נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר הוטל לטייח את הפרשה לאור ההשלכות החמורות אשר הפרשה היתה עלולה להשליך על אמון הציבור בהנהגת המדינה וביחסים העדינים עם ארצות הברית.
בשנה האחרונה הבין יגאל עמיר כי השב"כ אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לשחרורו. הוא החל 'להתמרד' ואף החל לטעון כי לא הוא זה שרצח את רבין. השב"כ נאלץ לבטל את כל ההטבות שהובטחו לו בכלא ולהעבירו לבית כלא אחר, על מנת להשתיקו.
מיותר לפרט את כלל ההשלכות של הפרשה על המציאות העכשווית בה נתונה מדינת ישראל ועל מדד העצמאות שלה מול מעצמות כדוגמת ארצות הברית, כל אחד מוזמן להסיק בעצמו עד כמה מצבינו בכי רע ועד כמה נדרש התעוררות המונית על מנת להיחלץ מהמצב העגום בו אינטרסים זרים מפלגים לכאורה את עמינו ומובילים אותנו ליעדים שלא אנו בחרנו.
פתיחה בחקירה רשמית ובלתי תלויה לאשר או להפריך את האמור במאמר נראה מחוייב המציאות לאור חומרת החשדות המוזכרות כאן וההשלכות הנגזרות מהן.
פורסם: רביעי 03.06.09 5:16 נושא ההודעה: נשיא ונצואלה: ה-CIA תכנן להתנקש בחיי
נשיא ונצואלה: ה-CIA תכנן להתנקש בחיי
נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס אמר הלילה (ד') כי סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית (CIA) עומדת מאחורי ניסיון להתנקש בחייו, שבגללו ביטל ביקור באל סלבדור, שם תכנן להשתתף בטקס ההשבעה של הנשיא מאוריסיו פונס.
"אין לי ספק בכך שארגוני המודיעין של ארצות הברית עומדים מאחורי זה", אמר צ'אבס וטען כי לואיס פוסאדה קרילס, סוכן CIA לשעבר מקובה, מעורב במזימה. לדבריו, בידי שירותי המודיעין של ונצואלה ישנו מידע "אמין מאוד" שלפיו האמריקנים תיכננו לשגר טילים לעבר מטוסו.
ונצואלה ביקשה מארה"ב להסגיר את פוסאדה, מתנגד של נשיא קובה לשעבר פידל קסטרו, הנאשם כי תכנן את הפיצוץ במטוס קובני בוונצואלה בשנת 1976, שבו נהרגו 73 בני אדם. פוסאדה בן ה-81 מכחיש מעורבות בפיגוע.
צ'אבס האשים את ארה"ב פעמים רבות בניסיון להפילו או לפלוש לוונצואלה, מבלי לספק לכך הוכחות. מחלקת המדינה האמריקנית הכחישה טענות דומות בעבר, אולם עד כה לא התקבלה משגרירות ארה"ב בקרקאס תגובה להאשמות החדשות של הנשיא השנוי במחלוקת.
פורסם: שלישי 28.07.09 4:37 נושא ההודעה: גם במקרה רצח קנדי מתגלה כי לינדון ג'ונסון, סגנו של קנדי,בחש עם הסיאיאי וארגן כנראה את הרצח
גם במקרה רצח קנדי מתגלה על פי ווידוי של סוכן סיאייאיי כי לינדון ג'ונסון, סגנו של קנדי,בחש עם גורמים הסיאיאי וארגן כנראה את הרצח
So there it was, according to E. Howard Hunt. LBJ (Lyndon B. Johnson) had Kennedy killed. It had long been speculated upon. But now E. Howard was saying that's the way it was. And that Lee Harvey Oswald wasn't the only shooter in Dallas. There was also, on the grassy knoll, a French gunman, presumably the Corsican Mafia assassin Lucien Sarti, who has figured prominently in other assassination theories.
"By the time he handed me the paper, I was in a state of shock," Saint says. "His whole life, to me and everybody else, he'd always professed to not know anything about any of it. But I knew this had to be the truth. If my dad was going to make anything up, he would have made something up about the Mafia, or Castro, or Khrushchev. He didn't like Johnson. But you don't falsely implicate your own country, for Christ's sake. My father is old-school, a dyed-in-the-wool patriot, and that's the last thing he would do."
Later that week, E. Howard also gave Saint two sheets of paper that contained a fuller narrative. It starts out with LBJ again, connecting him to Cord Meyer, then goes on: "Cord Meyer discusses a plot with [David Atlee] Phillips who brings in Wm. Harvey and Antonio Veciana. He meets with Oswald in Mexico City. . . . Then Veciana meets w/ Frank Sturgis in Miami and enlists David Morales in anticipation of killing JFK there. But LBJ changes itinerary to Dallas, citing personal reasons."
David Atlee Phillips, the CIA's Cuban operations chief in Miami at the time of JFK's death, knew E. Howard from the Guatemala-coup days. Veciana is a member of the Cuban exile community. Sturgis, like Saint's father, is supposed to have been one of the three tramps photographed in Dealey Plaza. Sturgis was also one of the Watergate plotters, and he is a man whom E. Howard, under oath, has repeatedly sworn to have not met until Watergate, so to Saint the mention of his name was big news.
In the next few paragraphs, E. Howard goes on to describe the extent of his own involvement. It revolves around a meeting he claims he attended, in 1963, with Morales and Sturgis. It takes place in a Miami hotel room. Here's what happens:
Morales leaves the room, at which point Sturgis makes reference to a "Big Event" and asks E. Howard, "Are you with us?"
E. Howard asks Sturgis what he's talking about.
Sturgis says, "Killing JFK."
E. Howard, "incredulous," says to Sturgis, "You seem to have everything you need. Why do you need me?" In the handwritten narrative, Sturgis' response is unclear, though what E. Howard says to Sturgis next isn't: He says he won't "get involved in anything involving Bill Harvey, who is an alcoholic psycho."
After that, the meeting ends. E. Howard goes back to his "normal" life and "like the rest of the country . . . is stunned by JFK's death and realizes how lucky he is not to have had a direct role."
After reading what his father had written, St. John was stunned too. His father had not only implicated LBJ, he'd also, with a few swift marks of a pen, put the lie to almost everything he'd sworn to, under oath, about his knowledge of the assassination. Saint had a million more questions. But his father was exhausted and needed to sleep, and then Saint had to leave town without finishing their talk, though a few weeks later he did receive in the mail a tape recording from his dad. E. Howard's voice on the cassette is weak and grasping, and he sometimes wanders down unrelated pathways. But he essentially remakes the same points he made in his handwritten narrative.
Advertisement
Shortly thereafter, Laura found out what had been going on, and with the help of E. Howard's attorney put an end to it. St. John and his father were kept apart. When they did see each other, they were never left alone. And they never got a chance to finish what they'd started. Instead, the old man set about writing his autobiography and turned his back on his son. He wrote him a letter in which he said that Saint's life had been nothing but "meaningless, self-serving instant gratification," that he had never amounted to anything and never would. He asked for his JFK memos back, and Saint returned them, though not before making copies.
There is no way to confirm Hunt's allegations -- all but one of the co-conspirators he named are long gone. St. John, for his part, believes his father. E. Howard was lucid when he made his confession. He was taking no serious medications, and he and his son were finally on good terms. If anything, St. John believes, his father was holding out on him, the old spy keeping a few secrets in reserve, just in case.
"Actually, there were probably dozens of plots to kill Kennedy, because everybody hated Kennedy but the public," Saint says. "The question is, which one of them worked? My dad has always said, 'Thank God one of them worked.' I think he knows a lot more than he told me. He claimed he backed out of the plot only so he could disclaim actual involvement. In a way, I feel like he only opened another can of worms." He takes a deep breath. "At a certain point, I'm just going to have to let it go."
Out in Eureka, Saint has been reading an advance copy of E. Howard's autobiography, American Spy. In it, his father looks at LBJ as only one possible person behind the JFK killing, and then only in the most halfhearted, couched-and-cloaked way. He brings up various other possibilities, too, then debunks each of them.
But of all the shadings and omissions in the book, the only one that truly upsets St. John has to do with the happiest moment in his life, that time in 1972, on the night of the Watergate burglary, when he helped his father dispose of the spy gear, then ran money for him and ditched the typewriter.
The way it unfolds in the book, St. John doesn't do anything for his dad. And it's E. Howard himself who dumps the typewriter.
"That's a complete lie," Saint says, almost shouting. "A total fabrication. I did that. I mean, he never took me aside and thanked me in any kind of deep emotional way. But I'm the one who helped him that night. Me! And he's robbing me of it. Why?"
Like so many other things, he will never know why, because the next day, on January 23rd, in the morning, in Miami, the old spymaster dies.
Later in the day, Saint started reading a few of the obituaries.
One starts off, "Sleazebag E. Howard Hunt is finally dead."
"Oh, God," Saint says and goes looking for how The New York Times handled his father's death. The obit reads, "Mr. Hunt was intelligent, erudite, suave and loyal to his friends. But the record shows that he mishandled many of the tasks he received from the CIA and the White House. He was 'totally self-absorbed, totally amoral and a danger to himself and anybody around him. . . .' "
"Wow," Saint says. "I don't know if I can read these things. I mean, that is one brutal obituary."
But the Times is right, of course. E. Howard was a danger to anybody around him, and any list of those in danger would always have to include, right at the top, his firstborn son, St. John.
פורסם: שלישי 04.08.09 5:16 נושא ההודעה: ממצאים חדשנים בעניין רצח רבין ז"ל
זועזעתי לקרוא את תיאורית נקים להעניין נסיבות הירצחו של רוה"מ רבין ז"ל
בפועל עולה כי נקים מפנה אצבע מאשימה כנגד כרמי גילון ונגד שמעון פרס כי הם קשרו קשר לחסל את רבין בהוראת ארה"ב?
נשאלת כאן שאלה קשה איך זה ששני האישים הנכבדים לא ניסו למנוע הפצת התיאוריה או לפחות מדוע הם לא הגישו תביעת דיבה כנגד האתר נקים?
פורסם: רביעי 05.08.09 19:18 נושא ההודעה: מר אריאל טל הנכבד, אכן ניסו ומנסים להשתיק את האתר של נקים
מר אריאל טל הנכבד, אכן השב"כ ניסה ומנסה להשתיק את האתר של נקים בין היתר מסביב לפרשה זו ולא כאן המקום לפרט באיזה שיטות, אך לרוב בדרכי שכנוע והטעיה.
אין סיכוי כי המעורבים יתבעו על הוצאת דיבה, מאז פרשת קסטנר ותביעת הדיבה כנגד מלכיאל גרינוולד (תוכל לקרא על כן בפורום על השואה), למדו במססד כי לא כדאי להסתכן במשחק זה.
פורסם: חמישי 21.10.10 7:36 נושא ההודעה: ארה"ב: נמכור לסעודיה נשק ב-60 מיליארד דולר
והנה התמורה למאמצי האמריקאים לקדם הסכמי אוסלו להקמת מדינה פלסטינית
ארה"ב: נמכור לסעודיה נשק ב-60 מיליארד
עסקת הנשק הגדולה ביותר בהיסטוריה כוללת בין היתר מכירת 84 מטוסי F-15 ו-178מסוקי קרב. בארה"ב מעריכים: ישראל לא תתנגד
סוכנויות הידיעות | 20/10/2010 21:36 תגיות: ארה"ב, סעודיה, עסקת נשק, מחלקת המדינה האמריקאית הודיעה אמש (ד') כי ארצות הברית תמכור לסעודיה מטוסי קרב ונשק בשווי של 60 מיליארד דולר. מדובר בעסקת הנשק הגדולה בהיסטוריה שמיועדת לחזק את החזית נגד איראן.
מטוסי F-15 צילום: אי-אף-פיאנדרו שפירו, עוזרה של מזכירת המדינה קלינטון לעניינים פוליטיים-צבאיים, התייחס במסיבת עיתונאים לחשש הישראלי מעסקת הנשק, ואמר כי בממשל האמריקאי מעריכים כי בירושלים לא יביעו התנגדות.
גורמים בוושינגטון מסרו כי העסקה לא אמורה להדאיג את ישראל משום שלסעודיה לא יסופקו כלי נשק ארוכי טווח, ומפני שישראל תקבל את מטוסי ה-F-35 בזמן שסעודיה תקבל את ה-F-15.
בחודש שעבר דיווח הוול סטריט כי סעודיה תרכוש 84 מטוסי קרב מסוג F-15, ותשדרג 70 מטוסים הנמצאים ברשותה. כמו כן, כוללת העסקה 70 מטוסי אפאצ'י, 72 מטוסי בלק-הוק, ו-36 מטוסים מסוג דיפנדר. המטוסים ומערכות הנשק הנוספות יסופקו במהלך חמש שנים הקרובות.
העסקה
צפויה לייצר מקומות עבודה ל-75 אלף עובדים במפעלים בארצות הברית. "זו עסקה כלכלית אדירה עבור ארצות הברית והטיעון למימושה הוא שעדיף ליצור מקומות עבודה כאן ולא באירופה", אמרו גורמים בקונגרס האמריקאי.
פורסם: חמישי 28.10.10 12:19 נושא ההודעה: כך מחסלת ארצות הברית ראשי ממשלה,כדוגמת יצחק רבין לכראורה,אשר לא סרים למרותה
להבקעת מיסוך התקשורת בכל הנוגע לרצח יצחק רבין ז"ל נודה לגולשים, הסבורים כי העובדות המתוארות מטה חשובות להפצה, להעביר קישור במייל לרשימת תפוצה שלכם.
בתודה הצוות של נקים
כאן ראיון באנגלית עם ג'ון פרקינס מתנקש כלכלי לשעבר בשרות הסי.איי.איי המתאר כיצד הממשל בארצות הברית פועל מזה כחצי מאה לבנות אימפריה כלכלית הרחק מעיני הציבור בשיטות של שוחד הפיכה\חיסול או כיבוש צבאי.
ג'ון פרקינס מתאר בין היתר כיצד נשלח לשחד את ראשי הממשלה של אקואדור Jaime Roldós Aguilera ופנמה Omar Torrijos בשנת 1981 ולאחר שלא הצליח הם חוסלו בפיצוץ מטוסם כל אחד בתורו.הפלתו של ראש ממשלת אירן ושלטונו הדמוקראטי ב-1953, ע"י ה-CIA והבריטים לאחר הלאמת מצבורי הנפט של איראן, מוזכר גם הוא בראיון.
ראה הרחבה על מבצע AJAX באיראן ב-1953 עליו הודתה שרת החוץ האמריקרית Madeleine Albright, ב-2000, כאן : http://en.wikipedia.org/wiki/1953_Iranian_coup_d%27%C3%A9tat
ישנן שתי דרכים לכבוש ולשעבד אומה, אחת בחרב השניה ע"י יצירת חובות. ג'ון אדמס 1826
“There are two ways to conquer and enslave a nation. One is by the sword. The other is by debt.” John Adams 1826
אחרי צפיה בראיון אפשר להבין כי חיסולו של יצחק רבין ע"י שמעון פרס ואנשיו בחסות הסי איי. איי אינו כלל דמיוני, ראה כאן:
תודה למאות הלייקים, שדרגנו לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה You cannot attach files in this forum You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!
WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR