דוח הביניים של ועדת וינוגרד על כל סעיפיו

[Nakim]

מסקנות דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד:


12 . הכשלים והליקויים העיקריים בתהליכי קבלת ההחלטות הם:
• לא התקיימו, בדרג הצבאי, בדרג המדיני ובממשק ביניהם, באף אחד מן השלבים של התקופה
הנבחנת כאן, דיונים מעמיקים ומקיפים על מתווי הפעולה, יעדיה, והדרכים למימושם.
• דיונים כאלה חשובים במיוחד כאשר אין לבכירי הדרג המדיני המקבלים החלטות ידע וניסיון בהפעלת
כוח צבאי, בהחלטות מדיניות וביטחוניות מכריעות, בניהול מערכות מורכבות ומשולבות, ובזירה
המיוחדת בה מדובר.
• הדיונים היו צריכים להבטיח כי ההחלטות התקבלו על סמך עבודת מטה מפורטת, על בסיס ידע הולם,
ועל סמך ניתוח חלופות ותרחישים. היעדרם של הדיונים גרם לכך כי ההחלטות שהתקבלו לא היו
מבוססות כנדרש, ולא כללו מענה מספק לצרכים שהתגלו - ואשר היו צפויים על פי תכניות והערכות
מוקדמים.
13 . תהליכים כאלה חיוניים גם למימוש נכון של היחסים הדינאמיים בין הדרג המדיני והמקצועי- צבאי. הצבא
אמור להכין תכניות לתרחישי האיום הכלליים. כאשר נוצר משבר, הדרג המדיני נותן הנחיה לכיוון פעולה,
הצבא מציג תכניות רלוונטיות וממליץ המלצה, בעוד הדרג המדיני אמור לבחון את התכנית, לוודא את
תאימותה ליעדים שהציב, ולאשרה. מודל זה של פעולה צריך להיות מותאם לנסיבות המיוחדות ברגע האמת.
בשלבים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה הנדונים כאן, הפעולה לא עמדה בבירור בתנאים בסיסיים אלה.

14. לראש הממשלה האחריות העליונה למערכה וכל הכרוך בה, בשל העובדה כי בידיו מרוכזות סמכויות אישיות
רבות, וכן רוב הסמכויות הנוגעות להובלת הממשלה ולקביעת סדר היום שלה. ראש הממשלה קיבל, ניהל
והוביל את ההחלטות הנוגעות ליציאה למערכה, את הדיונים הקשורים לכך, ואת הפעילות הבינלאומית.
אנחנו מוצאים את ראש הממשלה אחראי, מיניסטריאלית ואישית, לליקויים בהחלטות שהתקבלו,
ולליקויים בתהליכי קבלתן. ראש הממשלה גיבש את עמדתו מבלי שהוצגה לו תכנית מפורטת ובלי שדרש כי
תוצג, ולכן לא היה יכול לנתח את פרטיה ולאשר אותה. יתר על כן הוא לא דרש חלופות של ממש לשיקול
דעתו, ולא גילה ספקנות ראויה ביחס לעמדות הצבא. בכך הוא כשל. ראש הממשלה כשל גם בכך שהממשלה
בראשותו אימצה החלטות כאלה, בכך שהוא עצמו תרם לתוצאה זו באופן ישיר ומרכזי, בכך שלא התנהל
בצורה שיכלה לתרום לעיצובן בצורה התואמת את הנסיבות, ובכך שהוא עצמו הצהיר על יעדים שאינם
ניתנים להשגה וכי הלחימה תימשך עד השגתם. בכך ראש הממשלה לא פעל במידה המיטבית החיונית
לצורך ייזום מלחמה בשיקול דעת, באחריות ומתוך ראייה אסטרטגית.

15 . שר הביטחון ממלא תפקיד מיוחד במנהיגות המדינית-ביטחונית. הוא אמור להיות הממונה על הצבא, והשר
האחראי על גיבוש התכניות והצגתן בפני הדרג המדיני. ההערכות של הצבא מתגבשות - לפני דיון עם ראש הממשלה - בדיונים עם שר הביטחון, האמור להכיר את הצבא ואת תכניותיו ומוכנותו ויכולותיו מקרוב. השר גם ממונה על מערך החירום, והוא שותף בכיר בגיבוש מדיניות בנושאים מדיניים-ביטחוניים. אלא ששר
הביטחון עמיר פרץ הוטל לתוך המערכה אחרי כחודשיים בתפקיד וללא ניסיון מדיני-ביטחוני או
מיניסטריאלי. חוסר הידע שלו וחוסר ניסיונו גרמו לכך שהוא כשל במילוי מכלול תפקידיו. שר הביטחון,
בתקופה הנבדקת, לא דרש ולא בחן תכניות של הצבא, לא ווידא את מוכנותו ואת היערכותו, ולא בדק בראייה
כוללת את ההלימה בין דרכי הפעולה שהוצעו ואושרו ובין היעדים שנקבעו. שר הביטחון גם לא הפעיל
שיקול דעת עצמאי לגבי השאלות הרחבות של המערכה. שר הביטחון לא פעל בצורה מספקת להשלמת חסרי
הידע והניסיון שלו, ולא פעל בתוך ראייה אסטרטגית של המערכות עליהן היה מופקד. כהונתו ותפקודו כשר
הביטחון בזמן המערכה החלישה לכן את יכולתה של הממשלה להתמודד עם אתגרי המערכה.
16 . הרמטכ"ל דן חלוץ היה מפקד הצבא והיה אחראי פיקודית למוכנותו ולתפקודו. בפרק זה התרכזנו בתרומתו
ובתרומת הצבא בהנחייתו - לקבלת ההחלטות ליציאה למערכה. באחריותו לנושאי הלחימה עצמה - אף
באירועים שחלו בתקופה הנבדקת - נטפל בדו"ח הסופי. הרמטכ"ל הצלע השלישית במנהיגות המדינית-
צבאית בישראל, והאיש המופקד על המוכנות, המטה ועבודתו, והפעילות המבצעית בצבא. למרות מודעות
גבוהה מאוד לכך שחטיפה בצפון היתה עניין של זמן - בצבא שתחת פיקודו (כמו גם לפניו) לא היתה תכנית
מגירה מעודכנת, מאושרת, ורלוונטית למצב של הסלמה יזומה בזירת לבנון. הרמטכ"ל כשל במובנים
רבים,שתרמו לליקויים בהחלטות ובדרך קבלתן.
• תכניות הפעולה שהוא הציע לדרג המדיני לא כללו התייחסות מספיקה לכל המרכיבים הרלוונטיים
המשפיעים במישרין על זירת המערכה ויכולת ההתמודדות של צה"ל עם חזבאללה.
• הרמטכ"ל לא התריע בפני הדרג המדיני על החסרים הניכרים במצב התכניות והמוכנות של הצבא ועל
המשמעות של אלה, ובעיקר על חוסר ההלימה בין היעדים המוצהרים על ידי הדרג המדיני ובין דרכי
הפעולה המומלצות על ידי הצבא והמאושרות על ידי הדרג המדיני.
• הרמטכ"ל גם לא העריך נכונה את המשמעות החמורה של חשיפת העורף לירי קטיושות מתמשך, ולא
נערך מייד - כנדרש על פי התכניות הצבאיות - להשלמת מוכנות לקראת האפשרות כי מהלך קרקעי
נרחב יידרש.
• בסיכומו של דבר הרמטכ"ל כשל בכך שלא היה ערוך ומוכן לאירוע הצפוי, בכך שלא העמיד את הדרג
המדיני על מורכבות הזירה, ובכך שלא הציג בפניו מידע, הערכות ותכניות - שהיו בצבא ברמות תכנון
ואישור שונות - שהיו מאפשרות התמודדות טובה יותר עם אתגריה. אחריותו של הרמטכ"ל מוחמרת
בשל העובדה כי ידע שהן ראש הממשלה והן שר הביטחון היו חסרי ידע וניסיון מספיקים בנושאים
הרלוונטיים, ובשל העובדה שיצר אצלם הרושם כי הצבא ערוך ומוכן וכי יש לו תכניות פעולה למצב
כזה.
17 . בחרנו להתרכז בראש הממשלה, בשר הביטחון וברמטכ"ל היוצא כי אלה הם תפקידי המפתח בקבלת
ההחלטות בנושאים מדיניים-ביטחוניים. 7 אלה גם תפקידי המפתח בייזום וניהול של הליכי השיפור
הנדרשים. אם יביאו לקחי המערכה שהיתה לכך שישראל תעמוד מוכנה יותר לאתגרי המחר – יצא לנו מֵהָעָז,
ומהשבר הזה, מתוק. מדינה המודה בליקוי ולומדת לקח היא מדינה חזקה יותר ממדינה המכחישה ליקויים,
ואילו ליקוי שאין מכירים בו ושאינו מקבל מענה הוא סימן לחולשת מערכות מסוכנת.



דו``ח הביניים המלא
http://www.nakim.org/dochwinigrad.pdf

[Nakim]

הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006
לכבוד לכבוד
מר אהוד אולמרט מר עמיר פרץ
ראש הממשלה שר הביטחון
שלום רב,
ביום 17 בספטמבר 2006 מינתה אותנו הממשלה כוועדה לבדיקת אירועי המערכה
. בלבנון 2006
מלאכתנו לא תמה עדין, ואולם החלטנו להגיש בשלב זה דו"ח חלקי, הכולל פרק
2006 ), ופרק מרכזי, שעניינו - המתייחס לתקופה שקדמה למלחמה (השנים 2000
ראשית המערכה, והוא מתייחס לימים 12 ביולי עד 17 ביולי 2006 . כן כולל הדו"ח
החלקי כמה פרקים כלליים בנושאי בדיקתנו.
הדו"ח החלקי מוגש עתה, על פי סמכותנו בסיפא לסעיף ח` לכתב המינוי, היות ואנו
סבורים שקיימת דחיפות ביישום מסקנותינו והמלצותינו.
כאמור בסעיף ו` לכתב המינוי, נבקשכם להביא את הדו"ח בפני הממשלה.
מכוח סעיף 20 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט - 1968 , החל על הוועדה על פי סעיף ו`
לכתב המינוי, אנו קובעים כי הדו"ח בנוסחו הסודי, המצורף בזה, לא יפורסם, היות
ושוכנענו כי הדבר דרוש למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה,
וכן היות והוא כולל חומר שגילויו אסור מכוח הדין, אנו מסווגים אותו ברמה של
"סודי ביותר".
אנו מחליטים שהדו"ח הזה בנוסחו הסודי יעמוד לעיון חברי הממשלה, הרמטכ"ל,
חברי המטה הכללי של צה"ל, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ויו"ר ועדת
חוץ וביטחון של הכנסת. ועדת שרים לענייני ביטחון תהיה הגורם אשר יחליט מי עוד
יהיה רשאי לעיין בדו"ח בנוסחו הסודי ואת נוהלי העיון.
עם זאת, הכנו גם נוסח בלתי מסווג של הדו"ח החלקי, המצורף בזה, הכולל את עיקרי
הדברים אשר בדו"ח הסודי, אך ללא העניינים שפרסומם אסור כאמור לעיל. דו"ח
בלתי מסווג זה אף יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה.

"בְּכוּ בָּכוֹ לָהֹלֵךְ,
כִּי לֹא יָשוּב עוֹד
( וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתוֹ." (ירמיהו כב 10
דו"ח זה מוקדש לזכרם של פרחי- חן, חיילי צה"ל, שנקטפו בטרם עת במלחמת לבנון השנייה.
הם השאירו אחריהם אם דומעת, אב דואג, אח עצוב, רעיה מתגעגעת ותינוק.






שער ראשון
כללי
פרק ראשון • הקדמה
11
פרק ראשון: הקדמה
א. הרקע להקמת הוועדה
1. ב 12- ביולי 2006 , בשעה 9:00 בבוקר, תקפו לוחמי חזבאללה סיור של צה"ל בגבול הצפון, הרגו שלושה, פצעו
שניים וחטפו שניים- אודי גולדווסר ואלדד רגב. טנק שהוכנס ללבנון במטרה לסכל את החטיפה עלה על מטען, ו-
4 לוחמים בו נהרגו. חייל בכוח החילוץ נהרג אף הוא. סיכום האירוע מבחינת צה"ל היה: שמונה הרוגים, שני
פצועים, ושני חטופים, וזאת רק זמן קצר אחרי אירוע דומה ליד כרם שלום, בו נחטף החייל גלעד שליט.
2. בשעה 22:30 באותו לילה, אחרי ישיבה של כשעתיים, החליטה ממשלת ישראל, פה אחד, לצאת למלחמת
לבנון השנייה. הממשלה לא רצתה במלחמה, לא התכוונה לצאת אליה, ולא ידעה שהיא יוצאת למלחמה. רק
במרץ 2007 החליטה הממשלה רשמית כי אכן הייתה זו מלחמה 1. יחד עם זאת, זו היתה משמעות ההחלטה.
3. בתקופה הראשונה לאחר מכן היתה בישראל תמיכה רחבה בממשלה ובמהלכיה. ככל שעבר הזמן החלה לגבור
הביקורת.
4. ניסיון לגבש הסדר הפסקת אש בזמן ביקורה באזור של שרת החוץ האמריקאית רייס כשל, בין השאר בשל פגיעה
באזרחים בבית בכפר קנא בהפצצת חיל האוויר ב- 30 ביולי.
5. ב 9- באוגוסט הסמיך הקבינט את ראש הממשלה ושר הביטחון לאשר מהלך קרקעי רחב בדרום לבנון, המהלך
אושר ב 11- באוגוסט, כמה שעות לפני שהתקבלה במועצת הביטחון החלטה 1701 המסדירה הפסקת אש. ב-
13 באוגוסט 2006 החליטה הממשלה בישיבתה לקבל את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701 . ב 14-
באוגוסט בבוקר נכנסה הפסקת האש לתוקף ונשמרה בהקפדה. ראש הממשלה הסביר בכנסת את החלטת
הממשלה.
6. ב- 33 ימי הלחימה נהרגו מאה שישים ושלושה אנשים, מאה ותשעה עשר מהם חיילים, ונפצעו מאות רבות.
שלושים ושלושה מן הלוחמים נהרגו במהלך המבצע הקרקעי ביומיים האחרונים. קרוב ל 4000- רקטות נפלו על
הצפון. נזקים כלכליים כבדים נגרמו לישראל.
7. היקף הנזקים והאבידות לחזבאללה מן המלחמה היה כבד מאד. נהרגו מאות מלוחמיו, ונפגעו היכולות
האסטרטגיות שלו. נחרב מרכזו ברובע הדאחייה בביירות. לא ברורה ההשפעה של המלחמה על מעמדו בלבנון
ובעולם הערבי.
8. המלחמה הסתיימה 48 שעות לאחר קבלתה של החלטה 1701 במועצת הביטחון. החלטה 1701 והתהליכים
שאפשרו אותה משקפים כמה הישגים חשובים לישראל. חזבאללה אינו יושב עוד על הגבול, ויכולתו ליזום
פגיעה בחיילים או ביישובי הצפון פחתה משמעותית. ייתכן כי ההחלטה, והתהליכים שהזינו אותה, עשויים
להיות פתח להתפתחויות חיוביות באזור.
9. יחד עם זאת- לראשונה במלחמות ישראל- מלחמה שישראל היתה מעורבת בה, הסתיימה בלי שישראל ניצחה
בה בבירור מבחינה צבאית. בקושי ומאוחר העבירה ישראל את המלחמה לשטח האויב: ירי הרקטות על העורף
נמשך כל המלחמה, עד הרגע האחרון ממש, והופסק רק בשל הפסקת האש. מרקם החיים באזור שהיה תחת
איום הרקטות שובש באופן רציני, ומספר גדול של תושבים- כולל מספר קטן אך משמעותי של אנשי הרשויות
המקומיות שתפקידם היה לעמוד בפרץ - עזבו את בתיהם. ארגון סמי-צבאי בן אלפי לוחמים הצליח לעמוד
במשך שבועות ארוכים בפני הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. קשה להגזים בהשלכות מרחיקות הלכת של
תוצאה זו בעינינו אנו, כמו גם בעיני אויבינו, שכנינו וידידינו באזור ובעולם.
1 ואכן, הוועדה נקראת "הוועדה לבדיקת ארועי המערכה בלבנון 2006 ". מאחר ושינוי שם המלחמה אירע רק לאחרונה, נשתמש אנו
בביטויים `מלחמה` ו`מערכה` ללא הבחנה.
פרק ראשון • הקדמה
12
10 . על רקע זה, לא קשה להבין את עוצמתם של גלי המחאה שהתעוררו בעקבות המלחמה.
11 . אלא שהמבקרים והמוחים באו ממקומות שונים, הונעו על ידי מניעים שונים, מקורות הביקורת שלהם היו
שונים, וכך גם תביעותיהם המהותיות. חלק מן המוחים ביקשו את התפטרותם של מי שהם ראו כאחראים
העיקריים לתוצאות של המלחמה - ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אחרים ביקשו הקמתה של ועדת
חקירה ממלכתית. חלקם העלו את שתי התביעות כאחד. חלק התרכזו במחדלי הדרג המדיני הבכיר. אחרים
התריעו על כשלי הצבא והלחימה. אחרים התרכזו בליקויי הטיפול בעורף. המבקרים היו חלוקים גם לגבי
הביקורת על המלחמה עצמה: חלק מחה על עצם היציאה למלחמה. רבים אחרים בירכו על החלטה זו, אך מחו
על שלא נוהלה כך שהביאה לניצחון מהיר, ברור ומובהק. חלק סבר כי היה נכון להפסיקה לאחר זמן קצר,
אחרים סברו כי היה צריך להמשיך בה עד לניצחון.
12 . הרמטכ"ל הכריז כי "ניצחנו בנקודות", אולם אחרי סדרת פגישות עם אלופי צה"ל במילואים, הכריז על עריכת
שורה שלמה של תחקירים. שר הביטחון מינה ועדת בדיקה בראשות הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) אמנון
ליפקין-שחק לבחון את התנהלות הצבא.
13 . ראש הממשלה דבק בדעה כי, בעיקרו של דבר, המלחמה נוהלה כהלכה והניבה תוצאות חיוביות, וביקש לאפשר
לממשלה ולצבא לתקן ליקויים שהתגלו, אלא שההליך הפוליטי הרגיל לא הצליח להביא להכרעה. אמנם, לא
היתה תמיכה פוליטית בצעדים שיביאו להדחת אלה שניהלו את המלחמה, אך צעדי המחאה של קבוצות שונות,
לרבות חיילי מילואים, בתמיכת חלק מחברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה, הבהירו כי קשה יהיה להמשיך
ב"עסקים כרגיל". בנוסף, התגלו סימנים של טראומה חברתית ואבדן אמון בשלטון ואף בצבא. הממשלה הכירה
בכך כי חקירה "חיצונית" חייבת להתקיים, והעדיפה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט על פני
הקמת ועדת חקירה ממלכתית. משהתפטרה ועדת ליפקין- שחק, הוסמכה ועדת הבדיקה הממשלתית לבחון את
התנהלות הדרג המדיני והמערכת הביטחונית גם יחד.
ב. מינוי הוועדה, סמכויותיה וסדר הגשת מסקנותיה
14 . ביום 17 בספטמבר 2006 החליטה ממשלת ישראל, בהתאם לסעיף 8א לחוק הממשלה, התשס"א- 2001 , למנות
ועדת בדיקה ממשלתית "לברור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון, בנוגע למכלול
." ההיבטים של המערכה בצפון, שהחלה ביום 12 ביולי 2006
כחברי הוועדה נתמנו:
השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד – יושב ראש הוועדה;
פרופסור רות גביזון;
פרופסור יחזקאל דרור;
אלוף (במיל.) ד"ר חיים נדל;
אלוף (במיל.) מנחם עינן.
15 . הסמכויות שהוענקו לוועדה מפורטות בכתב המינוי כדלקמן:
"ג. הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות, וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, בנוגע לדרג המדיני
ולמערכת הביטחון, בכל הנוגע למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12.7.2006 , בנושאים
הבאים:
הדרג המדיני:
הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות באשר להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע לניהול המערכה בצפון,
שהחלה בפועל ביום 12.7.2006 , מן ההיבט המדיני, הצבאי והאזרחי .
פרק ראשון • הקדמה
13
הוועדה תתייחס כפי שתמצא לנכון, גם להתנהלות הדרג המדיני, בכל הנוגע להיערכות ולמוכנות לקראת
אירועי לחימה ותרחישי איום, מאז החל ארגון החזבאללה להתבצר על גבול הצפון.
מערכת הביטחון:
הוועדה תבדוק ותקבע ממצאים ומסקנות, וכן תגיש המלצות ככל שתמצא לנכון, באשר להיערכות
ולהתנהלות מערכת הביטחון, בכל הנוגע למערכה בצפון (שהחלה בפועל ביום 12.7.2006 ), לרבות בתחומים
ובנושאים כדלקמן:
1. היערכות ומוכנות מערכת הביטחון מול האיום מלבנון: לרבות היערכות מודיעינית ובניית הכוח
והכנתו מול תרחישי האיום השונים.
2. ניהול הלחימה, הפעלת הכוחות ובכללם פיקוד העורף, והמערכים המסייעים והתומכים במהלך
הלחימה, לרבות תהליכי קבלת ההחלטות, החל ממועד אירוע חטיפת החיילים ביום 12.7.2006
. ועד למועד כניסת הפסקת האש לתוקף ביום 14.8.2006
ד. הוועדה תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, וכן המלצות ככל שתמצא לנכון, לרבות באשר לשיפור תהליכי
קבלת ההחלטות בעתיד של הדרג המדיני ושל ראשי מערכת הביטחון, ובכלל זה החומרים והייעוץ הניתנים
לגורמים הנ"ל."
16 . הוועדה הוסמכה לקבוע בעצמה את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. נקבע כי ישיבות הוועדה תהיינה פומביות או
סגורות, כפי שתקבע הוועדה, וכי לא יתקיים דיון פומבי, כאשר הדבר עלול לסכן את ביטחון המדינה או את
יחסי החוץ שלה, או מכל טעם אחר שבדין.
17 . לוועדה הוענקו אף סמכויות עזר (העסקת אוספי חומר ועוזרים לוועדה) ונקבעו הוראות נוספות כמפורט
בסעיפים ח. עד יא. לכתב המינוי.
18 . בסעיף ה. לכתב המינוי נקבע:
"ה. נוכח הצורך החיוני בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים, מוקדם ככל האפשר, מול תרחישי האיום הקיימים
נגד מדינת ישראל, מתבקשת הוועדה להגיש את דו"ח עבודתה בהקדם האפשרי; אם תמצא הוועדה לנכון, היא
תהא רשאית להגיש דו"ח ביניים או דו"ח חלקי, בנושאים בהם קיימת לדעתה דחיפות ביישום מסקנותיה
והמלצותיה".
19 . עוד נקבע בכתב המינוי כי דו"ח הוועדה יוגש לראש הממשלה ולשר הביטחון, והם יביאוהו בפני הממשלה, וכי
הדו"ח יפורסם ברבים (בכפוף להנחיות אפשריות של הוועדה בדבר פרסום חלקי לציבור, בשל חשש לפגיעה של
ממש בביטחון המדינה, יחסי חוץ של המדינה ועוד, כמפורט בסעיף 20 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט - 1968 ). כן
נקבע כי הוועדה רשאית לקבוע הנחיות לגבי פרסום הדו"ח, על פי העקרונות שבסעיף 20 לחוק וועדות חקירה,
. התשכ"ט- 1968
20 . בחינה מלאה של התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון במלחמה בלבנון מחייבת בדיקה של ששה נושאים
גדולים, הקשורים ביניהם:
א. היציאה למערכה;
ב. ניהול המלחמה (על ידי הדרג המדיני ועל ידי הפיקוד הבכיר בצבא);
ג. מוכנות הצבא וכשירותו להילחם;
ד. הלחימה וההישגים הצבאיים;
ה. הטיפול בעורף;
ו. סיום המלחמה.
בנוסף, במערכה היו תנאי רקע חשובים, שיש הסבורים כי השפיעו על מהלכה. מאלה נציין רק את הנושאים
הקשורים במידה רבה לדעת הקהל ולתקשורת במערכה.
פרק ראשון • הקדמה
14
21 . תוצאות המלחמה נבעו משילוב של מאפייני זירת המלחמה, תכנון המלחמה וניהולה על ידי הדרג המדיני
והצבאי, והמוכנות, היכולות והלחימה של הצבא.
22 . הדרג המדיני הבכיר העדיף לא לנהל פעילות קרקעית נרחבת בלבנון. תחילה לא היה אישור לגיוס מילואים,
והאישור לפעילות קרקעית התפתח באיטיות. אולם הצבא לא דרש גיוס כזה, לפחות בתחילת הדרך, ואף העומד
בראשו לא רצה בפעולות קרקעיות רחבות. יש המבקרים הימנעות זו, אך יש כאלה התומכים בה עד היום - בדרג
המדיני והצבאי כאחד.
23 . כבר במהלך המלחמה, ובעיקר אחריה, התברר כי צה"ל, בדגש על כוחות היבשה, לא היה מוכן למלחמה
שהתפתחה, בהרבה רמות.
24 . ישנה גם הסכמה רחבה כי המלחמה לא נוהלה כהלכה בצבא פנימה: בקשר בין הרמטכ"ל והמטכ"ל, בקשר
בין המטכ"ל והפיקוד, בקשר בין הפיקוד ובין היחידות הכפופות לו, ובניהול המלחמה על ידי פיקוד השדה
הגבוה - מפקדי האוגדות והחטיבות.
25 . גיוס המילואים היה בהיקף מרשים מאוד. הלחימה בדרגי השדה הנמוכים הצטיינה בדרך כלל במסירות,
גבורה ומקצועיות. יחד עם זאת, ההישגים הצבאיים היו במקרים רבים, חלשים, וניכרה חולשה בתפקוד
ברמות הפיקוד הגבוהות (מפקדי חטיבות ומעלה). יכולת ההתמודדות של הצבא עם לחימה בתנאי זירה בלבנון
לא היתה טובה.
26 . הליקויים שהתגלו בצבא - חמורים. מוסכם על הכל כי יש כאן צורך דחוף בתיקון. צריך לברך על התחקירים
שנעשו ועל ראשיתם של תהליכי שינוי, אולם בדק הבית בצבא, המתחייב מן הממצאים, הוא עמוק ויסודי עד
מאוד.
27 . חלק מן הליקויים שנמצאו בצבא במלחמה האחרונה היו ליקויים שבמידה זו או אחרת קיימים בכל מלחמה.
למרות שאלה הם ליקויים חמורים, נראה כי תרומתם לתוצאות המלחמה לא היתה מכרעת. בצידם נתגלו
כשלים וליקויים חמורים ומורכבים יותר, הקשורים לתרבות הצבא, ובעיקר לקשר בין הצבא ובין החברה
הישראלית שממנה הוא בא, ואשר על האינטרסים שלה הוא אמור להגן. גם כאן יש אפוא הזדמנות: בתוצאות
אחרות, תפקוד הצבא במלחמה לא היה נבדק, והיינו ממשיכים לחיות באשליה המסוכנת כי הכל כשורה
בצבאנו.
28 . העורף היה מעורב על כורחו במערכה. אמנם צפון הגליל ידע ירי של קטיושות גם בעבר, אך זו הייתה המערכה
הראשונה שבה היה העורף הצפוני תחת מתקפה, שלא ידע כמותה עד אז, של רקטות, ארוכות טווח וקצרות
טווח, בכל שלושים ושלושה ימי הלחימה, עד הפסקת האש. עובדות אלה הן בעלות משמעות עצומה הן לגבי
תכנון המערכה, הן לגבי הערכת תוצאותיה והן לגבי הצורך הדחוף בבחינה ביקורתית ובתיקון. אספנו חומר רב
בנושא זה, אולם - כפי שנפרט מייד - היקף בדיקתנו בנושא החשוב מושפע מהחלטות הממשלה.
29 . נושא בדיקת ההתרחשויות בעורף מצוי בכמה מישורים:
המישור הראשון הוא התנהלות הטיפול בעורף ומוכנות העורף לקראת איום הרקטות מלבנון. מישור זה כולל
את התנהלות כל הגופים הממשלתיים, הצבאיים והאזרחיים במתן תשובות לאוכלוסיה בעורף, במהלך הלחימה
והתקפות הרקטות על העורף.
בכפוף להחלטת הממשלה למינוי הוועדה (החלטה 525 ), נתקבלה החלטה 526 שעניינה: "בדיקת טיפול בעורף
בעת המערכה בצפון, ומוכנות העורף לקראת האיום מלבנון, על ידי מבקר המדינה".
בהחלטה זו נאמר כי הממשלה רשמה לפניה את הודעת המבקר -
"כי משרדו בודק באופן יסודי את היערכות והכנות משרדי הממשלה, השלטון המקומי וגופים רלוונטיים נוספים
בתקופת המלחמה, את הטיפול בעורף ואת חלוקת הסמכויות והאחריות בין הגופים השונים והתיאום ביניהם,
בהתאם לחקיקה הקיימת והחלטות הממשלה... וכן את בדיקת מוקדי החירום, פינוי תושבים, אספקה, מיקלוט
ועוד."
פרק ראשון • הקדמה
15
7607/06 , נאמר בהקשר זה: , בתשובת המדינה בתיק בג"צ 6728/06
"מבחינת הממשלה, בשים לב לבדיקתו של מבקר המדינה, אין צורך שגם ועדת וינוגרד תידרש לנושא
העורף. עם זאת יצוין, שכתב המינוי שניתן לוועדת וינוגרד מאפשר לה, אם תמצא זאת לנכון, לבדוק גם
סוגיות הקשורות להתנהלות הדרג המדיני והצבאי בנוגע לעורף, לפי שיקול דעתה (אם כי, מן הסתם יינתן
על- ידה משקל מתאים, במסגרת הכיבוד ההדדי הנהוג בין רשויות, לעובדה כי מבקר המדינה בודק את
סוגיית העורף)."
ואכן, התייחסותנו לנושא העורף במישור זה, המצוי בבדיקת מבקר המדינה, תהיה מצומצמת.
המישור השני הוא התנהלות פיקוד העורף, שהוא חלק בלתי נפרד מצה"ל.
ישובי קו העימות היו בטיפול ההגנה המרחבית בפיקוד הצפון.
המישור השלישי הוא בתחום ההסברה הלאומית, שמירת המורל הלאומי וטיפוחו.
נתייחס למישורים אלה , בכפוף להחלטת הממשלה 526 , במסגרת הדו"ח הסופי.
ג. הנושאים שהוועדה דנה בהם והדו"ח החלקי
30 . ההיקף הרחב של האירועים אשר הוועדה נתבקשה לדון בהם - אירועי המערכה בין 12 ביולי לבין 14 באוגוסט,
הן מן ההיבט המדיני, הן מן ההיבט הצבאי והן מן ההיבט האזרחי, כמו גם תהליכים שקדמו למערכה - יחד עם
הצורך לסיים את הבדיקה בהקדם על מנת לאפשר שיפור מהיר שיבטיח פעילות טובה של המערכות החיוניות
אותן אנו בודקים, חייבו אותנו לקבוע, עם ראשית עבודתנו, את הנושאים הקריטיים אשר יתנו תמונה מקיפה
וכוללת של האירועים הנ"ל, אשר בהם נתרכז.
31 . כדי למפות את מרחב בדיקתנו, שמענו, מייד בתחילת הדרך, סקירות רקע מאת ראשי המערכות השונות: ראש
הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, שרת החוץ וראש אגף מודיעין בצה"ל. כן ביקרנו, בראשית דרכה של הוועדה,
, בגבול הצפון ובמקום החטיפה, ושמענו סקירות מפי מפקד הפיקוד, האלוף אודי אדם, ומפי מפקד אוגדה 91
. תא"ל גל הירש 2
עם המידע הכללי אשר נרכש כאמור, קבענו את ההתמקדות שלנו בנושאים שנעסוק בהם.
בתחילת עבודתנו קבענו נהלים. התלבטנו בסוגיית פומביות הדיונים או לפחות חלק מהם. בשל המרכזיות שנושא
זה תפש בהמשך עבודתנו, נשוב אליו בהמשך.
32 . הוועדה מונתה בשל תחושה חזקה בציבור של שבר ושל אכזבה מתוצאות המערכה ומצורת ניהולה וכן בשל רצון
של הממשלה, מערכת הביטחון וצה"ל להפיק לקחים. תפיסתה של הוועדה היא כי כגודל האירוע והשבר, כך
גודל ההזדמנות לשנות ולשפר בנושאים חיוניים לביטחון ולשגשוג של המדינה והחברה בישראל. לפיכך החלטנו
להתרכז בבחינת אירועי המערכה, והתהליכים שקדמו לה, מתוך רצון להבין את האירועים ואת סיבותיהם,
בצורה העשויה להקל על זיהוי דרכים לתיקון הליקויים שהתגלו, לצורך תיקונם בהקדם ובנחישות.
תפיסה זו של תפקידנו השפיעה על הדרך בה פעלנו, על הנושאים בהם התמקדנו, על החומרים אשר בדקנו ועל
העדים אותם זימנו. לצרכינו אנו - ההבדל החשוב ביותר בין חלקי הציבור כיום נוגע להדגשים. יש שמאבקם
מתרכז בכך שמי שכשל - לדעתם - "ייקח אחריות" ויפנה את מקומו. אחרים רואים בשבר הזה הזדמנות:
ליקויים חמורים, בהרבה רמות, התגלו במלחמה שלא היתה קיומית. חיוני שההלם הזה יביא אותנו לתקנם
בטרם ניקרא לאתגר חמור יותר. אנו גוזרים את דרך עבודתנו מן הגישה השנייה. אין איש המקל ראש בצורך
לחקור את מה שאירע בעבר וגם להטיל אחריות אישית. לימוד קורות העבר הוא המפתח להפקת לקחים לעתיד,
ואולם הפקת הלקחים ויישומם הלכה למעשה הוא הפועל היוצא החשוב ביותר של מסקנות הוועדה.
33 . ההתרכזות בהפקת לקחים אינו רק עניין של תפיסת תפקידה של וועדה ציבורית. היא נובעת גם מהתפיסה כי
החברה הישראלית חייבת להיות חברה לומדת, חברה הבוחנת את הישגיה ואת כישלונותיה במטרה לשפר את
2 ביקורת נמתחה על הוועדה על ששיחות הרקע עם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, התקיימו בלשכותיהם וללא רישום סטנוגרמות.
בשל תחושת הדחיפות בעבודתנו העדפנו לא להמתין להכנת משכן הוועדה, שהתאמתו לצורכי הוועדה התמשכה. פרוטוקולים בכתב- יד
נרשמו בפגישות אלו. את הסקירות של שרת החוץ וראש אמ"ן שמענו כבר במשכן הוועדה, תוך רישום סטנוגרמה מלאה.
פרק ראשון • הקדמה
16
יכולתה להתמודד בעתיד. זה הדין גם ביחס לממשל, שאף הוא חייב להיות ממשל לומד ומשתפר בהתמדה. נראה
לנו כי אחד הכשלים העיקריים של ישראל הוא חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה הביטחונית- מדינית
(במובן הרחב) שלה, בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול כוחותיה של ישראל ואת מגבלותיו. מצאנו
בבדיקתנו מידה רבה מדי של הערכה לא נכונה של כוחנו, והערכת חסר של היכולות והלמידה של היריב, בקרב
הדרג הצבאי והמדיני כאחד. אלה הם ליקויים העלולים להיות גורליים.
34 . ראינו בהדגשת הצורך הזה אחד מתפקידיה החיוניים ביותר של הוועדה ועוד נחזור לכך בהרחבה בדו"ח הסופי.
35 . לאחר בדיקה של חומרים רבים בכתב ושמיעת מספר רב של עדים, ולנוכח ההתפתחויות הפוליטיות והציבוריות,
החלטנו להקדים ולהוציא דו"ח חלקי. מלכתחילה הסכמנו עם ההדגשה בהחלטת הממשלה כי "יש צורך חיוני
בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים מוקדם ככל האפשר, מול תרחישי האיום הקיימים נגד מדינת ישראל".
קיווינו כי הקמת הוועדה תהווה תמריץ להאצת התהליכים של הפקת לקחים פנימית במערכות בהן מדובר.
תהליכים אלה התרחשו רק במידה מוגבלת. מבחינות מסוימות, נוצר תהליך הפוך, ומדאיג – תהליך של
"המתנה" לדברי הוועדה, לפני שפועלים במרץ ובנחישות לתיקון הליקויים שהתגלו. נוצר אפוא מתח בין הרצון
לקבוע את הממצאים בזהירות הראויה, ומתוך תמונה רחבה ושלמה, ובין הרצון להסיק מסקנות מעשיות,
ולהאיץ תהליכים של תיקון, מוקדם ככל האפשר.
36 . על כן עשינו מאמץ מרבי להקדים ככל האפשר את הסקת מסקנותינו, בנושא העיקרי שעסקנו בו בדו"ח החלקי,
מתוך תקווה שהגורמים הרלוונטיים יפעלו בדחיפות לתיקון ולשינוי ככל המתחייב. כאן נדגיש גם כי אין אנו
רוצים שהדו"ח החלקי, המתרכז בתפקוד הדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר בהחלטות על היציאה למלחמה,
יסיט את תשומת הלב מן התמונה השלמה, והמדאיגה בכללותה, שהתגלתה בה.
2006 ) ופרק מרכזי, שעניינו ראשית - 37 . הדו"ח החלקי כולל פרק המתייחס לתקופה שקדמה למערכה (השנים 2000
המערכה, והוא מתייחס לימ
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

[Nakim]

ובהעברת כל חומר החקירה הרלוונטי לנפגע פוטנציאלי, כמו גם מתן אפשרות לאותו אדם לחקור עדים, הייתה
יוצרת סיבוך ללא תקנה של עבודת המבקר, או מחייבת אותו להימנע מהתייחסות כלשהי לפרטים מזוהים
במהלך הביקורת, אף כאשר אחריות אישית כזו היא חלק חשוב מממצאיה.
20 . בעשור האחרון נדונו היבטים מסוימים של עבודת הביקורת הנוגעים לעקרון ההוגנות על-ידי בית המשפט
העליון. כך היה בעניין טרנר ובעניין אלוני. בעניין טרנר 10 , פסל בית המשפט העליון, ברוב דעות, חוות דעת של
מבקרת המדינה. חוות הדעת ניתנה על פי בקשת הוועדה לביקורת המדינה, ועסקה במחלוקת בין שר המשטרה
והמפכ"ל היוצא טרנר, לגבי נסיבות הפסקת עבודתו. דו"ח הביקורת פגע בטוהר המידות ובאמינות של טרנר, וזה
טען כי לא ניתנה לו הזדמנות להתמודד עם הראיות נגדו. בית המשפט קבע, כעיקרון, את העדיפות של יעילות
הביקורת. אולם, בית המשפט סבר כי, באותו מקרה, כאשר הפגיעה נגעה ישירות לטוהר המידות; התבססה על
גרסתו של צד לסכסוך; לא הוצגה בפני הנפגע על מנת לאפשר לו להגיב עליה, והייתה קביעה סופית שאין
אחריה ולא כלום - ראוי היה כי עקרון ההוגנות יגבר על האינטרס שבהליך יעיל ואפקטיבי.
21 . בעניין אלוני 11 עסקה הביקורת בחשד לניגוד עניינים של חברת מועצת העיר ירושלים. גם בפרשה זו מדובר היה
בעניינים הנוגעים לטוהר המידות של איש ציבור. עם זאת, הניסוחים של פסק הדין לעניין היקף זכות הטיעון,
רחבים וכלליים יותר, ויכול להשתמע מהם כי חובה על מבקר להעניק, למי שעלול להיפגע ממסקנותיו, שימוע
. רחב יותר גם כאשר נושא הבדיקה אינו נוגע לנושאים שעניינם טוהר מידות ואמינות 12
ראוי להדגיש כי גם על פי הלכות אלה, היקף החובה המוטלת על המבקר צרה יותר מזו המוטלת במשפט פלילי,
או על פי סעיף 15 , ואינה כוללת, למשל, זכות כללית לעיון במכלול חומר החקירה וזכות לחקור עדים.
22 . ההצדקה להבדלים בתוצאות האיזון בין עקרון ההוגנות לבין האינטרס הציבורי שבחקירה יעילה בהקשר
המשפט הפלילי מחד, ובהקשר תהליכי ביקורת מאידך, מתבהרים כאשר חוזרים לרשימת השיקולים
הרלוונטיים להיקף הזכות להליך הוגן. המשפט הפלילי מתמקד בקביעת אחריותו של הנאשם, על מנת לבחון
הרשעתו וענישתו. בעיקרו זה הוא הליך הצופה- פני-עבר. הוא מובנה ומוגדר באופן מלא על ידי כתב האישום,
המפרט עבירה או עבירות ספציפיות שהנאשם מואשם בהן. עבירות אלה הן חלק מן הדין הפלילי שהיה קיים
בזמן ההתנהגות, ואשר חזקה על הנאשם שהכיר אותו. הפגיעה היא ישירה, מרכזית, ואליה מכוון ההליך כולו.
9 לא מצאנו דיון מפורש בספרות לגבי ההליכים הננקטים אגב ביקורת על מנת לצמצם את הפגיעה באלה שדו"ח הביקורת כולל לגביהם
ממצאים ומסקנות אישיים. נראה גם כי הנהלים עשויים להשתנות ממבקר למשנהו. נראה כי הכלל הוא שאדם אינו מקבל הודעה מוקדמת
על כך שמתקיימת חקירה או בדיקה בנושא ממנו הוא עלול להיפגע לפני שמתגבש הדו"ח, וכי קיימת גמישות מסוימת בנוגע לדרכים בהן
הוא יכול להתמודד עם טיוטת הדו"ח. דברים אלה נכתבו לפני שהנושא עלה לאחרונה בהקשר של דיון בטיוטת דו"ח ביקורת על הטיפול
בעורף בוועדת ביקורת המדינה לפני שנשלחה למבוקרים. מכיוון שהנושא אינו שייך ישירות לענייננו, שכן אנו אימצנו גישה אחרת, לא נפרט.
10 .771 ,( בג"ץ 4914/94 יעקב טרנר נ` מבקרת המדינה, פ"ד מט ( 3
11 . לעיל, ה"ש 11
12 ההרחבה של חובת כללי הצדק הטבעי בעניין אלוני מבוססת בין השאר על העובדה כי כללים אלה תורמים גם לאמינות הממצאים ולא רק
להוגנות כלפי העלול להיפגע. אכן, חשוב מאוד להקפיד על אמינות הממצאים. מצד שני, במקרה של חקירות רחבות היקף, שמשאביהן
מוגבלים, ותוצאותיהן נדרשות בדחיפות, חשוב לאזן את מידת אמינותם של הממצאים עם הצורך למלא את תפקיד החקירה ביעילות.
האיזון הנכון הוא חלק משיקול הדעת של הבודק, וכל עוד הוא אינו עניין של פגיעה בזכויות מי שעלול להיפגע - לא ברור עד כמה בית
המשפט צריך להחליף את שיקול דעתו של הבודק בשיקול דעתו הוא.
פרק שלישי • כללי הצדק הטבעי
31
הליך הביקורת, לעומתו, עוסק בבדיקה שגרתית ומקיפה של כלל המערכות השלטוניות בישראל. הוא אינו בוחן
חשדות לעבירות פליליות. אם נתגלו כאלה - המבקר אמור על פי החוק להעביר את החומר הרלוונטי להמשך
טיפול על ידי היועץ המשפטי לממשלה. עיקר עניינו של המבקר - בניהול תקין, ביעילות, בביצוע החלטות
ובמעקב אחרי ביצוען. מטרת הבדיקה העיקרית אינה לאתר אנשים שכשלו, או לחזק את הנורמות על ידי ענישה
של מי שעבר עליהן, אלא לקיים מנגנון עצמאי ומקצועי של ביקורת, על מנת לייעל ולשפר את פעולתן של
הרשויות. הנורמות עליהן מתבססת הביקורת אינן נורמות פליליות, אלא נורמות מקצועיות וניהוליות. הביקורת
היא כלי עזר חיוני וחשוב בידי הכנסת (והציבור) לצורך מילוי מרכיב חוקתי חיוני של תפקידה- הפיקוח
האפקטיבי על הממשלה והמנהל. אדם המורשע במשפט פלילי צפוי להיענש, ולהרשעה כזו עלולות להיות
תוצאות כבדות משקל מעבר לענישה הפלילית, שחלקן אוטומטיות. לעומת זאת, התוצאות של פגיעה באנשים
בדו"ח ביקורת הן עניין להחלטות הממונים עליהם או - כאשר מדובר בדרג נבחר - עניין למשפט הציבור בלבד.
23 . אנו סבורים כי החריג שנקבע בפרשת טרנר הוא אכן מוצדק, שכן מאפייני פעולת המבקרת באותו עניין לא היו
מאפיינים רגילים של פעולת ביקורת. עם זאת, ככל שנשמרים המאפיינים הכלליים של עבודת הביקורת -
המבקר צריך להיות זה הקובע את האיזון בין צורכי החקירה ובין כללי הצדק הטבעי. ונזכיר שוב, החריג
בעניינים של טרנר ואלוני נוגע למקרים שבהם "מואשם" האדם בעניינים של חוסר טוהר מידות ופגמים ביושר
אישי.
24 . על רקע זה נוכל לשוב אל האיזון הנכון לגבי הוועדה שלנו. כאמור, עבודתן של ועדות חקירה על פי חוק ועדות
חקירה היא לכאורה הדומה ביותר לעבודתנו. למרות זאת, בחינה היסטורית וניתוח ענייני של האיזון הקבוע
בסעיף 15 לחוק ועדות חקירה, מראה בבירור כי מנגנון זה אינו מתאים לבדיקה מן הסוג שהוטל עלינו.
25 . ועדת חקירה היא גוף מיוחד במינו. היא מוקמת על מנת לחקור, לבדוק ולקבוע ממצאים ומסקנות בנושא שיש
בו עניין לציבור. היקף פעולתה של ועדת חקירה או בדיקה יכול להיות צר מאוד 13 או רחב מאוד 14 . מטרתה יכולה
להיות בדיקת אירוע פלוני ומציאת האחראים לו 15 , או חקירת תהליכים, בעיות והמלצות מבניות ומערכתיות
. לגבי נושא אלמוני 16
ועדת חקירה דומה למנגנון ביקורת המדינה, בכך שהיא אינה ממוקדת מלכתחילה בפרט זה או אחר, ומלאכתה
אינה מלאכת שפיטה. תפקידה של ועדת חקירה הוא בראש וראשונה חשיפת העובדות בפני מי שמינה אותה
ובפני הציבור, לאמור: חקירה ראשונית ובדיקה, על מנת לקבוע מה אירע וכיצד. גם הליך הסקת המסקנות אינו
דומה להליך השפיטה, הבוחן את מעשי העבר, והמבקש למצוא את האשמים או האחראים למעשה, ולהטיל
עליהם עונש, או לחייבם לשאת בנזק. בחקירה או בדיקה, הליך הסקת המסקנות מתמקד בחשיפת כשלים שהיו,
והוא בעיקרו צופה-פני- עתיד - מניעת הישנותם של כשלים אלו.
ועדת חקירה שונה ממנגנון ביקורת המדינה, בכך שהיא אינה מנגנון קבוע, שיש לו תפקיד מוגדר היטב במערך
החוקתי המחייב פיקוח ובקרה שיטתיים על הפעלת כוח השלטון. ביקורת המדינה אמורה לקיים בדיקה
מתמשכת וחוזרת של כל מערכות הממשל והמינהל, על בסיס של תוכנית רב שנתית קבועה. ועדת חקירה מוקמת
לעניין מסוים. בדרך כלל, יעילות תפקודה דורשת כי עבודתה לא תארך זמן רב מדי, וממצאיה ומסקנותיה
יתפרסמו תוך זמן סביר.
26 . סעיף 15 המקורי לחוק ועדות החקירה (שאינו כולל את ס"ק (ד)) אימץ מנגנון של כללי צדק טבעי הקרוב לזה של
משפט פלילי. הוא הכיר בכל האלמנטים של כללי הצדק הטבעי: הודעה, הזדמנות לראות חומר, הזדמנות לטעון,
הזדמנות לחקור עדים וזכות להיות מיוצג בפני הוועדה על ידי עורך דין, וקבע כי הוא יופעל לגבי כל מי שעלול
להיפגע מן הדו"ח. סעיף 15 קבע מנגנון אחיד ונוקשה לכל ועדות החקירה, והוא גיבוש חקוק של המלצות ועדה
ממלכתית בריטית לגבי ועדות חקירה - ועדת סלמון. אלא שנוסחת האיזון של המלצות ועדת סלמון לא נחקקה
באנגליה, שכן שם סברו כי היא נוקשה מדי, וכי היא הופכת את הליך הבדיקה בוועדת החקירה למסורבל,
ולדומה מדי לזה של משפט פלילי, וכי היא עלולה לכן לסכל את יעילות החקירה. ואכן, לאחרונה נחקק באנגליה
13 כמו הוועדה בראשות השופט זוסמן, שמונתה לבחון את ניסיון ההצתה במסגד אל אקצה.
14 כמו וועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים.
15 כמו וועדת שמגר לחקר רצח רבין, או וועדת כהן לעניין הטבח בסברה ושתילה.
16 כמו וועדת נתניהו לחקר מערכת הבריאות.
פרק שלישי • כללי הצדק הטבעי
32
חוק חדש בנושא זה, המאמץ מנגנון גמיש יחסית להבטחת כללי הצדק הטבעי בעבודתן של ועדות חקירה
. ובדיקה 17
27 . ועדת אגרנט לחקר אירועי מלחמת יום הכיפורים, שהיקף עבודתה היה רחב למדי, ונסיבות מינויה היו דומות
לאלה שלנו 18 , קבעה כי הפעלת סעיף 15 על כל מי שנפגע מהמלצות בדו"ח, תגרום לשיבוש ללא תקנה של
עבודתה. כדי לאפשר סיום סביר של עבודתה, היא נתנה לסעיף 15 פירוש מצמצם, לפיו יש להפעילו רק כאשר
ממצא או המלצה לרעת אדם מבוססים על ראיה שהיא עדות של אחר, או מסמך הנוגע לפגישה שהאדם לא
השתתף בה. נגד פירוש זה הוגשה עתירה לבג"ץ, אך זה אישר את גישת הוועדה ואת הגיונה. בעקבות ביקורת על
פרשנות הוועדה ועל החלטת בג"ץ 19 , תיקנה הכנסת את הסעיף, והוסיפה לו ס"ק (ד). כוונת המחוקק היתה למנוע
פגיעה בנפגעים שהתאפשרה על פי הפירוש של ועדת אגרנט לסעיף 15 שנהג בזמן פעולתה. אלא שנוסח הסעיף
מעורר בעיות קשות 20 . בשל כך, היו וועדות חקירה שבחרו לא להפעיל את סעיף 15 , ולהסתפק בממצאים,
. מסקנות והמלצות מוסדיים 21
28 . ואכן, בוועדות שמונו אחרי ועדת אגרנט, שבחרו לכלול בדו"ח שלהן המלצות אישיות, היתה לבחירה זו משמעות
הליכית ברורה: עבודת הוועדה נחלקה לשני חלקים: זה שלפני משלוח הודעות האזהרה וזה שלאחריה. החלק
השני של עבודת הועדה הפך להליך דמוי משפט, שבמרכזו - עורכי דין, המתרכזים בבחינת עניינם של הפרטים
שנשלחה להם הודעת אזהרה 22 . בדרך הטבע, בחלק השני של עבודת הוועדה עסקו ה"מוזהרים" בניסיון לצמצם
את אחריותם הם, שתורגם לעתים קרובות לניסיון להטיל את האחריות על אחרים. אנשים נאלצו- לעיתים תוך
כדי שהם ממלאים תפקידים ממלכתיים חשובים- להקדיש זמן רב להגנתם בפני הוועדה. במקרים לא מעטים,
מצב זה גרם למתח בין ממלאי תפקידים שונים, שהאחריות לאירוע נחקר נחלקה ביניהם. בנוסף - וזה קרה גם
לדו"ח ועדת אגרנט - ההמלצות האישיות הפכו לתוצר העיקרי של עבודת הוועדה. למרות שהן קרויות המלצות,
התפתחה תפיסה כי ההמלצות האישיות של הוועדה מחייבות. במקרים רבים, ביצוע ה`המלצות` האישיות מיצה
את הפעולה על סמך דו"חות הוועדה.
29 . כמו חברי ועדת אגרנט אף אנו סבורים כי הפעלה מלאה של סעיף 15 , לגבי כל מי שעלול להיפגע, תטיל עלינו נטל
כבד מנשוא, שיסכל את יכולתנו להגיש ממצאים ומסקנות בהקדם, כאשר עוד יש בהן תועלת מעשית. יתירה
מזו, וחשוב לא פחות, הפעלה כזו עלולה לטשטש את האופי העיקרי של עבודת הוועדה, ולמקד אותה, יתר על
המידה, בבחינה פרטנית של אחריות אישית, וכך לגרום לתוצאות השליליות שצוינו למעלה. התמקדות כזו
עלולה לעוות היבטים חשובים בתפקידה של הוועדה, בכך שהיא תמקד זמן ומשאבים בבירור עובדתי מעין-
משפטי של אחריותם של פרטים לאירועי עבר מורכבים, בעוד שתפקיד חשוב לא פחות של הוועדה, הוא לבחון
את האירועים ואת התהליכים העומדים בבסיסם על מנת להפיק מהם לקחים לעתיד.
30 . לכך יש להוסיף את השיקולים הרבים, אותם מנינו בפרק השני, המכתיבים זהירות מרבית כאשר ועדת בדיקה
(או ועדת חקירה) שוקלת את החומר בפניה, ובוחנת אם יש מקום לכלול בדו"ח שלה המלצות (להבדיל
ממסקנות) אישיות. אמנם, גם ממצאים ומסקנות אישיים עלולים לפגוע. יחד עם זאת, מידת הפגיעה באדם,
שיש בהמלצה, לפיה עליו לסיים את תפקידו ואין לו כשירות לכהן בתפקיד דומה בעתיד, ממוקדת וחמורה הרבה
17 הכללים הגמישו את חובות הוועדה החוקרת, לאפשר למי שעלול להיפגע זכויות של עיון מלא בכל חומר החקירה, וכן של חקירת עדים
אחרים.
18 ועדת אגרנט מונתה כתוצאה מהשבר שנבע ממלחמת יום הכיפורים וה"מחדל" שגרם לה. ראוי לציין כי המנדט של וועדת אגרנט צומצם
על ידי הממשלה לחקר אירועי המלחמה עד לסיומם של קרבות הבלימה. הוא לא כלל - והוועדה לא עסקה -בנושאים של המדיניות עד לפרוץ
המלחמה.
19 למען הגילוי הנאות, אחד ממאמרי הביקורת הוא של פרופ` רות גביזון; "סעיף 15 לחוק ועדות חקירה תשכ"ח -1968 וביקורת
. 548-561 , שיפוטית", משפטים ו` 1976
20 לדיונים בקשיים פרשניים ומעשיים של סעיף זה ראו דו"ח וועדת שמגר לעניין מערת המכפלה, בעמ` 218 , ואת ספרו של קלגסבלד, לעיל,
. בעמ` 290
21 כך עשתה ועדת שמגר לעניין הטבח במערת המכפלה, שהקדישה דיון ארוך לבעיות הפרשניות של סעיף 15 (ד). וועדת לנדוי לעניין שיטות
החקירה בשב"כ קבעה בלקוניות כי לא הפעילה את סעיף 15 , שכן לא כללה בדו"ח המלצות אישיות. זהו פירוש סביר של כוונת הסעיף,
אולם הוא עומד בניגוד מפורש ללשון ס"ק (ד), המדבר גם על ממצאים ומסקנות. בדו"ח לנדוי יש בהחלט ממצאים ומסקנות אישיים.
22 דבר זה לא גרם להארכה רבה בעבודתן של וועדת כהן לעניין הטבח בסברה ושתילה (החלה עבודתה ביום 1.11.82 והגישה את הדו"ח ביום
7.2.83 ) וועדת שמגר לעניין רצח רבין (החלה עבודתה ביום 9.11.95 והגישה את הדו"ח ביום 26.3.96 ) אלא שנושאי הבדיקה בשני המקרים
היו מצומצמים. בוועדת אור לעניין מהומות אוקטובר 2000 נעשתה בדיקה פרטנית של אירועי שלושת הימים הרלוונטיים, וסקירות עומק
של הרקע לאירועים, והדו"ח הוגש למעלה משנתיים לאחר מינוי הוועדה.
פרק שלישי • כללי הצדק הטבעי
33
יותר ממידת הפגיעה בו שיש בקביעת ממצאים ומסקנות העלולים לפגוע בו, ואשר יהיו בסיס להחלטת הציבור
או הממונים עליו.
31 . על- כן, טוב שהוראות סעיף 15 אינן חלות עלינו, ואנחנו פטורים מלחפש מוצא פרשני, שיאפשר לנו למלא את
תפקידנו בצורה מלאה ושלמה. לדעתנו, תפיסה נכונה של תפקידנו מחייבת אותנו בהקפדה מיטבית על יסודות
הליבה של כללי הצדק הטבעי: הודעה לאדם במה הוא עלול להיפגע, הצבעה על הראיות והעובדות מהן עולה
החשש לפגיעה, ומתן הזדמנות לאדם להשמיע את גרסתו לגבי הראיות, העובדות והפגיעה האפשרית בו. את כל
אלה הענקנו לכל מי שהעיד בפנינו, אם סברנו כי הוא עלול להיפגע. כאמור, לא נקבע ממצא אישי פוגע לגבי אדם
כאשר תנאים אלה לא נתקיימו לגביו. יסודות אחרים של צדק טבעי, כגון הזכות לחקירת עדים, אינם נהוגים
בהליכים מנהליים או בהליכי בדיקה אחרים 23 . נזכיר כי עבודת הוועדה אינה מכוונת ל"אישומים" בגין חוסר
טוהר מידות או יושרה אישית, כפי שהיה במקרים של טרנר ואלוני.
32 . יסוד נוסף, התומך בגישה גמישה יותר כלפי נהלי השימוע והטיעון בפנינו, הוא העובדה כי איננו רואים במסקנות
הוועדה ובהמלצותיה קביעות סופיות, שתוצאותיהן מיידיות. לתפיסתנו, גם המלצות הוועדה אינן מחייבות את
הממשלה, והן רק בסיס לבחינה ולדיון בממשלה ובציבור 24 . וודאי זה המצב לגבי מסקנותיה. נדגיש כי אנו עצמנו
עומדים באופן מלא מאחורי מסקנותינו והמלצותינו. יחד עם זאת, אלה הן קביעות הנובעות מן הצורה שבה אנו
קוראים ומנתחים את ממצאינו. החוק אינו מעניק למסקנותינו ולהמלצותינו מעמד מחייב. אנחנו מקווים,
כמובן, כי מסקנותינו תתקבלנה וכי המלצותינו תיושמנה. נרצה כי כך ייעשה, לא כי הן מחייבות, אלא מפני שהן
נראות נכונות, ואולי אף מתחייבות וגם מועילות.
33 . לפי מיטב שיפוטנו, דרך העבודה של הוועדה נותנת מענה מספק לדרישות הצדק הטבעי, גם מפני שעבודת
הוועדה אינה נעשית בחלל ריק. עצם מינויה של הוועדה, מנדט הבדיקה שלה, ההזמנה של אדם להעיד בפניה
והדיון הציבורי המתנהל בסוגיות אלה, יוצרות תשתית משמעותית. סביר להניח שכל מי שעלול להיפגע
ממסקנות הוועדה, יודע על כך, ומכיר היטב את הבסיס לחשש זה. מסקנותינו אינן מבוססות על פרטי פעולה או
אמירה, אלא על מכלול מתועד היטב של התנהלות, והערכתה באמצעות קני-מידה ידועים ומבוססים להערכתה.
למרות כל אלה, לא הסתפקנו בכך. כאמור, הקפדנו להבטיח כי כל מי שעלול היה להיפגע, ידע במה הוא עלול
להיפגע, וניתנה לו הזדמנות מלאה בעדותו בפנינו למסור את גרסתו, ולהתייחס לטענות ולעובדות הדורשות
התייחסות. מי שרצה בכך, השלים כאמור את עדותו בחומר נוסף בכתב. בנוסף, נמנענו מקביעת ממצאים חד-
משמעיים היכן שנדרשה הכרעה בין גרסאות סותרות, שאינה חיונית להבנת הסוגיות שהתבקשנו לבדוק. גם
מדיניות זו צמצמה את הצורך שלנו לקבוע ממצאים העלולים לפגוע, ולבסס עליהם מסקנות.
34 . חשוב להוסיף לכך שמסקנותינו מתבססות בעיקרן על חומר המוכר היטב לאנשים בהם הן נוגעות, כולל
פרוטוקולים של דיונים בהם האיש השתתף או הידועים לו, עדויות על נושאים המוכרים לו, ובעיקר עדויותיו
הוא בפנינו, כאשר בשאלותינו אנו מפנים אותו לנושאים או לסוגיות אליהן הוא צריך להתייחס. בשום מקרה
אין אנו מסיקים מסקנות אישיות ביחס לאדם על סמך "עדות מרשיעה" של עד אחר.
35 . איננו מקלים ראש בעובדה שההליך בו נקטנו אינו עומד בדרישות המלאות של סעיף 15 . אנו מוכנים אף להניח כי
הקפדה מלאה על הסעיף, או הוספת שלב של העמדת טיוטת הדו"ח או חלקים ממנו לעיונם של אלה העלולים
להיפגע ממנו, היתה תורמת לניתוחן של הסוגיות בבהירות רבה יותר, ואף היה בה כדי להפנות את תשומת לבנו
לפרטים או לנקודות מבט שייתכן ונעלמו מעינינו, או לא קיבלו מאיתנו את משקלן המלא. למרות זאת, אין לנו
ספק כי הפעלה רחבה יותר של כללי הצדק הטבעי, היתה משבשת את יכולתנו לסיים את עבודתנו בזמן סביר,
ובכך פוגמת באפקטיביות של הבדיקה, וכי הדרך בה נקטנו אינה פוגעת ממשית באיש בלי שהודע לו במה היה
יכול להיפגע, ובלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את עמדתו ואת התייחסותו. יתירה מזו, אין לנו ספק כי מימושן
של דרכים מקובלות להגביר את ההגנה שניתנה למי שעלול להיפגע - כגון משלוח הודעות על פי סעיף 15 לחוק
ועדות חקירה וניהול שלב מעין- משפטי, או העמדת טיוטת הדו"ח, או חלק ממנו, לעיונם של מי שעלול להיפגע
23 ואכן גם המשפט ההשוואתי לגבי חקירות וועדות חקירה נוקט גישה מחמירה פחות לגבי יסודות אלה. למותר לציין כי לכל אדם זכות
להתייעץ עם עורכי דין בכל נושא שלגביו התייעצות כזאת נראית לו מועילה (ובכפוף כמובן להוראות סודיות רלוונטיות).
24 אנחנו ערים לכך שתפיסה זו אינה מקובלת על הכל, אולם איננו מוצאים לנכון להתפלמס עם אלה החושבים אחרת.
פרק שלישי • כללי הצדק הטבעי
34
מהם - היו מונעים השלמת עבודתנו בזמן סביר, ומגבילה בצורה קשה את יכולתנו למלא את תפקידנו – וזאת
מבלי להוסיף אלמנט חיוני להוגנות ועמידה בכללי הצדק הטבעי.
36 . דיוניה של הוועדה חייבים להסתיים בנקודה מסוימת. גם הליך שלם יותר אינו מבטיח כי הבדיקה שנעשה תהיה
שלמה ומושלמת. ממצאינו ומסקנותינו יעמדו לעיון הממשלה והציבור. מי שחש כי נפגע מהם בצורה לא הוגנת,
יוכל להביא בפניהם את העובדות או הטיעונים המבססים את טענותיו. עבודתנו תספק לו תשתית נוחה, שתקל
על הרוצים בכך לקבוע עמדה משלהם בנושאי הבדיקה.
37 . בדו"ח החלקי איננו כוללים המלצות אישיות. אם נחליט לכלול המלצות כאלה בדו"ח המלא - נבחן מחדש את
הכללים אותם נפעיל בנושא הצדק הטבעי.
38 . אשר על כן, נראה לנו כי הדרך בה בחרנו נותנת מענה מיטבי למכלול תפקידינו, וכי היא עדיפה על דרכים שהיו
ממקדות את מאמצינו בשאלת התוצאות וההמלצות, המבוססות על אחריותם האישית המפורטת של מקבלי
החלטות כאלה או אחרים.

שער שני
לקראת המערכה

2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
38
פרק רביעי: אירועים ותהליכים מאז יציאת צה"ל מלבנון
ועד 11 ביולי 2006
הקדמה 1
בכתב המינוי של הוועדה 2 נתבקשנו לעסוק ב"ברור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנוגע
למכלול ההיבטים של המערכה בצפון שהחלה ביום 12.7.2006 ". כן נקבע כי הוועדה "תתייחס כפי שתמצא לנכון, גם
להתנהלות הדרג המדיני והצבאי בכל הנוגע להיערכות ולמוכנות לקראת אירועי לחימה ותרחישי איום מאז החל
ארגון החיזבאללה להתבצר על גבול הצפון".
על פי כתב המינוי, מרכז בדיקתנו הם אירועי המערכה עצמה, אלא שלא ניתן להבין את אירועי המערכה בלי להבין
את תנאי הרקע שבהם התקבלו ההחלטות על היציאה אליה ועל ניהולה. תנאי רקע אלה כוללים, כפי שאף צוין
בכתב המינוי, את השינויים שחלו בלבנון מאז יציאת צה"ל במאי 2000 , כמו גם שינויים אחרים שחלו בישראל
ובאזור. בפרק זה נסקור בתמצית כמה מן התהליכים, ההחלטות והאירועים האלה, שיש להם נגיעה ישירה להבנה
. ולהערכה של המערכה בלבנון בקיץ 2006
מטרתנו כאן אינה לתת סקירה מקיפה ומפורטת של תהליכים ואירועים אלה, אלא להתרכז במה שחשוב למערכה
בלבנון. החלטות וקווי מדיניות שאומצו לפני המערכה הם מבחינתנו תנאי ונתוני רקע, הצריכים להילקח בחשבון
כאשר מתקבלות החלטות גורליות או כאשר מנסים לבחנן. תנאים אלה קבעו במידה לא מבוטלת את ההבנות,
המוסכמות והאילוצים שבתוכם פעלו מקבלי ההחלטות של המערכה בלבנון. לכן הבנתם של אלה היא חשובה לצורך
הבנה והערכה של המערכה בלבנון.
בסיכום הפרק הזה נביא רשימה של מסקנות. מטרתה לחדד תובנות עיקריות הנובעות מהתיאור.
בפרק זה אנחנו עוסקים במכלול האירועים וההחלטות �
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

נערך לאחרונה על-ידי Nakim בתאריך שני 30.04.07 19:57, סך-הכל נערך פעם אחת

[Nakim]

61 . האילוצים הללו, בתוספת ההערכה שלפיה התלקחות צבאית משמעותית במעגל הראשון (מעבר לפעילות באזור
יהודה ושומרון ובאזור חבל עזה) תתרחש, אם בכלל, רק לאחר הידרדרות והסלמה הדרגתית, או ביוזמה
ישראלית, יצרו הנחת עבודה לפיה במעבר מביטחון שוטף למלחמה יהא מרווח זמן מספיק להיערכות הולמת
ללחימה. זה ינוצל בין היתר גם לאימונים ולהכנת הכוח. תפיסה זו שוכללה לכלל תוכנית, שנועדה לקבוע את
השיטה להכשיר ולאמן את כוחות המילואים לפני הכנסתם למעגל הלחימה.
62 . עקב כך, האימונים בצה"ל קוצצו במשכם ושונו במאפייניהם. נוכח החלטה על קיצוץ תקציב הביטחון בשנת
2003 , לא ביצעו כוחות המילואים אימונים כלל. בהתאמה נבנתה תוכנית תלת- שנתית שבמסגרתה תוכנן לקרוא
לכל יחידת מילואים לאימון, אחת לשלוש שנים. בפועל - המצב היה עוד פחות טוב מהמתוכנן. האימונים בשנים
2004-2006 היו חלקיים, בדרך כלל, ולא עמדו ביעדים המתוכננים. כמו כן, לא בוצעו תרגילים חטיבתיים
ואוגדתיים מלאים, ורק חלק מגדודי המילואים ביצעו תרגילים מלאים באש. היחידות הסדירות, שבעבר
התאמנו במשך מספר חודשים בשנה, עברו לפעילות קצרה יותר. גם כאן היה המצב בפועל גרוע יותר מהמתוכנן,
כאשר בפועל התאמן כל גדוד במשך מספר שבועות קטן יותר. הלכה למעשה, מכסת האימונים קוצצה בתקופה
הנדונה באחוז ניכר.
48 מסמך אג"ת מיום 26.12.2005 ; סיכום הרמטכ"ל מיום 16.12.2005 ; ומסמך אג"ת בנושא "השינוי הארגוני בצה"ל", בהתאמה.
49 ראו מכתבו של אלוף אודי אדם לרמטכ"ל מיום 10.7.2005 ; יש לציין כי אדם היה אז ראש אט"ל, אולם לביקורת זו היו שותפים גם
אחרים שלא נפגעו מהקיצוץ בסמכויות אט"ל.
2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
52
63 . גם הכוונה לפיה היחידות הסדירות ישלימו את החסר במהלך ותוך כדי התעסוקה המבצעית - לא התממשה,
כאשר בפועל האימונים במסגרת זו היו חלקיים מאוד ועד לרמת המחלקה בלבד.
ד. הנדבך הלוגיסטי 50
ימי לחימה
64 . המונח "יום לחימה" מוגדר במילון המונחים הצה"לי כ"מנת תספוקת ממוצעת ומשוערת הנצרכת ליום לחימה
אחד לכלל הצבא ובכל החזיתות". כמות ימי הלחימה נגזרת מניתוח תרחישי האיום הצפויים. מלאי החירום
בצה"ל אמורים להיות נגזרים, מכמות ימי הלחימה הצפויים בכל חזית וחזית, במכפלת המשאבים הדרושים
ליום לחימה. אין צורך לומר, כי מספר ימי הלחימה והמלאים נגזרים לא רק עפ"י תרחישי האיום שצה"ל קובע,
אלא גם מאילוצי תקציב.
65 . התקופה שבין 2000 ל- 2006 התאפיינה בירידה מתמדת במלאים של ימי הלחימה שהועמדו לרשות צה"ל. בשנים
2000-2002 עמד המלאי על משך לחימה ארוך יחסית 51 ; בשנת 2003 ירד מלאי ימי הלחימה וצומצם, ואילו בשנת
2005 הגיע מלאי ימי הלחימה לשפל ניכר מאשר בתחילת העשור. התמונה החריפה בכל הקשור לרמת מלאי של
הציוד הרפואי בצה"ל; בשנת 2003 עמד מלאי הציוד הרפואי על משך לחימה ארוך יחסית; בשנת 2005 על מעט
ימי לחימה יחסית ובעת פרוץ המלחמה בלבנון, על מעט מאוד ימי לחימה בלבד. נציין עם זאת כי חיל הרפואה
השכיל ליצור מענה ארגוני הולם ללחימה המבוזרת, על פי תפיסת ההפעלה המעודכנת של צה"ל.
מלאים
66 . מלאי מוגדר במילון המונחים הצה"לי כ"אפסניה המאוחסנת במתקן תחזוקה לשם ניפוקה או צריכתה". על פי
. תחקיר אגף התכנון, עולה כי המלאי המטכ"לי של תחמושת ערב פרוץ המערכה לא תאם לתקן שנקבע 52
67 . התופעה האמורה חמורה במשמעויותיה. מדאיג ממנה חוסר מודעות הדרג הצבאי והמדיני גם יחד, למצב
הדברים העובדתי. כך כשנשאלו שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל) משה יעלון 53 לגבי רמות
המלאי במערכה, שניהם השיבו, באופן זה או אחר, כי למיטב ידיעתם עמדו המלאים על התקן המינימאלי, לפי
הפקודות. יש לציין כי תופעה זו אינה חדשה: עוד בשנת 1998 הציג מבקר מערכת הביטחון דו"ח בנושא רמות
המלאי, שקבע שקיים פער מתמשך בין קביעת צה"ל את יעדי ההיערכות לחירום לבין תוכניות ההצטיידות
. בפועל 54
ימ"חים
65 . האחריות על ימ"חים נחלקת לכמה מרכיבים: התקינה, קרי - הקביעה מה יהא בכל מחסן, בכל טנק ובכל
שק חפצים, האחריות למימוש התקינה ולבסוף - אחזקת הציוד הרב, הכולל רכב, ציוד לחימה וציוד כללי.
במסגרת השינויים הארגוניים שתוארו לעיל, עברה האחריות על התקינה בימ"חים למז"י, ואילו אחזקת
הציוד בכוננות ראויה נותרה באחריות הפיקוד המרחבי.
66 . צדקה מז"י שקבעה כי איכות הציוד במחסנים שידרה מסר ערכי לחיילי המילואים 55 . ואכן, ציוד חסר,
מיושן או קלוקל שידר לחייל המילואים כי לא היה מי שדאג לכך שהוא יצויד בצורה הטובה ביותר, זו
שתאפשר לו לפעול בצורה מיטבית תוך סיכון מינימאלי, כאשר הוא נקרא אל הדגל. מז"י אף החלה
50 הדו"ח הסופי יכלול פרק נפרד בנושא זה.
51 . עדותו של רא"ל (מיל`) שאול מופז מיום 6 בדצמבר 2006
52 תחקיר צה"ל בנושא המלאים - יו"ר ראש מנת"ם מ 12.11.06- דף 17 (שקף)
53 . עדות שר הביטחון עמר פרץ מיום 24 בינואר 2007 ועדות רא"ל (מיל`) משה יעלון מיום 3 בינואר 2007
54 דו"ח מבקר מערכת הביטחון, אפריל 1998 , ביקורת רמות מלאי תחמושת כבדה בכוחות היבשה בצה"ל, עמ` 3
. סע` 7
55 . מסמך מפקדת זרוע יבשה מח` אמלח נובמבר 2001
2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
53
במימוש תפיסה ראויה זו. בשנת 2001 הושקע תקציב של מאות מיליוני ש"ח בהצטיידות מיוחדת עבור חלק
מהימ"חים. אלא שתקציב זה הספיק להצטיידות מחדש רק של חלק קטן בלבד ממערך המילואים. הציוד
החדש והמשופר, אשר הגיע לצה"ל בתחילת 2002 , הועבר ישירות לשימוש יחידות המילואים אשר גויסו
בזמנו לטובת מבצע "חומת מגן".
67 . חרף התפיסה הראויה, לא השקיעה מז"י, מאז 2001 עד לשנת 2006 , ולו שקל אחד נוסף בטיוב הימ"חים.
אין להתפלא, אפוא, על האכזבה שהיתה מנת חלקם של אנשי המילואים שגויסו למערכה, עת קיבלו לידיהם
ציוד בימ"חים של פיקוד הצפון, שהיה בחלקו מתאים ללחימה של כשני עשורים קודם לכן.
68 . מן התחקירים שקיבלנו לעיוננו בנושאי הציוד בימ"חים עלה, כי כמותית לא היה כמעט חוסר בציוד, ורוב
רובו של הציוד שבתקן היה במצאי, ובמצב תקין. מצד שני הובאו לידיעתנו עדויות של אנשי מילואים
שקבלו גם על העדר ציוד וגם על ציוד שהיה בלתי תקין. ראש אלר"מ, האלוף אבי מזרחי, אשר העיד בפנינו
ביום 22 בנובמבר 2006 , אישש את הנתונים דלעיל, לפיהם אכן המצאי עמד על רוב רובו של התקן, אולם
. איכות הציוד - גם אם היתה "על פי התקן" - לא ענתה תמיד על הדרישה המבצעית 56
69 . ראוי גם לציין צד חיובי ביחס לגיוס המילואים:
• אחוז ההתייצבות של אנשי המילואים למערכה בלבנון היה גבוה .
• מערכת ההפעלה הוכיחה עצמה כטובה ואמינה.
. • כלי הרכב והרק"מ שאוחסנו במחסנים היו במצב טוב מאוד, מבחינת המוכנות ליציאה לקרב 57
חיל –האוויר
כללי
70 . יעוד חיל- האוויר נקבע "לפעול במימד האווירי להגנת מדינת ישראל ע"י לחימה באוויר, לחימה מהאוויר
ולחימת נ"מ (נגד מטוסים) ולמלא את חלקו בהרתעה מפני מלחמה ובהשגת מטרות" 58 . משימות חיל
האוויר בזירת לבנון היו: פגיעה במטרות אסטרטגיות (כולל רק"ק,), פגיעה במערכי חזבאללה, הטלת סגר
. אווירי, סיוע לכוחות היבשה בהטסת כוחות ובחילוץ פצועים ונפגעים 59
חיל האוויר בתקופה שלפני המערכה
71 . בתחום הגנת שמי המדינה חיל האוויר לא הצליח לסכל חדירת שני מל"טים לתחום מדינת ישראל. חדירה
ראשונה של מל"ט הייתה ב- 7 בנובמבר 2004 . החדירה השנייה הייתה ב- 11 באפריל 2005 . מיד לאחר
החדירה הראשונה החל חיל האוויר בשורה של פעולות שהביאו את הזרוע האווירית למיומנות טובה
ולהצלחה בהגנת שמי המדינה ממזל"טים ומל"טים. 60
72 . בתחום הרק"ק, האחריות של חיל האוויר הוגדרה למתן מענה לאיום הרק"ק בטווח הארוך והבינוני. 61 חיל
האוויר למד את האיום, אסף מודיעין, ביצע תרגילי מודל ואימונים לכלל הרמות והיה מוכן למערכה
שעתידה לקרות.
73 . בתחום תקיפת היעדים, הובהר שיש צורך לתכנן גם אפשרות לפגיעה במרכז העצבים של חזבאללה בבירות.
הנושא הוטל על חיל האוויר. 62
56 . עדותו בפני הוועדה של ראש אלר"ם, האלוף אבי מזרחי, 22 נובמבר 2006
57 , ראה "דו"ח מסכם - הועדה לבדיקת מוכנות מערך המילואים למלחמה" מאת אלר"מ מיום 7.12.2006
. בעמ` 56
58 אסטרטגיית צה"ל, אמ"צ/תוה"ד, אפריל 2002 , עמ` 148
59 מצגת מפקד חיל-האוויר לוועדה .
60 מצגת מפקד חיל-האוויר לוועדה.
61 . עדותו של האלוף שקדי מפקד חיל האוויר בפני הוועדה מיום 31 בדצמבר 2006
62 . עדותו של ר.אמ"ץ (במערכה) אלוף גדי אייזנקוט בפני הוועדה מיום 21 לדצמבר 2006
2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
54
חיל-הים
74 . יעוד חיל הים נקבע "לפעול בים ומהים לשמירת שלמותה וריבונותה של מדינת ישראל ולהגן על האינטרסים
החיוניים בים". 63
75 . במהלך התקופה שלפני המערכה עסק חיל הים בזירה הצפונית בהכנת תוכניות אופרטיביות ללחימה ובתוכן
הלחימה בחזבאללה, בים ומהים, בהכנות לביצוע למשימת סגר ימי, ביצוע אימונים ותרגילים חייליים,
בתוכם תרגילים משולבים עם פיקוד צפון, אוגדת הגליל וחיל האוויר.
76 . בתחום המבצעי ביצע חיל הים פעילות ענפה. 64 בתחום בניין הכוח נערך חיל הים משנת 2000 , לאחר היציאה
מלבנון, לחיזוק ועיבוי מערך החוף הצפוני לגילוי וכיסוי מכ"מים וכן להצטיידות בנשק מיוצב ומדויק לכלי
. השיט בבט"ש ופיתוח מערך התגוננות עצמית של כלי שייט 65
באח"י "חנית" יפורט בדו"ח הסופי. C802 נושא פגיעת הטיל
התוכניות האופרטיביות טרם המערכה
כללי
77 . תורת הפעלת המטכ"ל במלחמה קובעת את הצורך בהישענות הכרחית על תכנונים אופרטיביים, תוכניות
והכנות מוקדמות: "אחד מייחודי תפקוד המטכ"ל במלחמה הוא בקיום תוכניות מוכנות מראש ומתורגלות,
המותאמות למצבים אפשריים. התלות בהן גדולה במיוחד בשלבי תחילת המלחמה, בהעברת צה"ל ממצב
. רגיעה למצב מלחמה" 66
78 . במהלך התקופה הנסקרת גיבש צה"ל תכניות מבצעיות לתגובה ולפעולה בחזית הלבנונית. התכניות היו
מדורגות במהותן, החל מתגובות באש - אווירית וארטילרית (המטרות כללו, בין השאר, יעדים של
חזבאללה, בצד מטרות תשתית לבנוניות) - וכלה בתכנית למקרה של הסלמה והתדרדרות, שתביא לירי
מסיבי על יישובי הצפון, שיחייב מהלך קרקעי רחב ועמוק, על מנת להשתלט (זמנית) על דרום לבנון. זאת,
במטרה להתניע מהלך שיצור הבנות חדשות להפסקת אש ולשינוי "כללי המשחק" בזירה.
התפתחות התוכניות האופרטיביות לזירה הצפונית
79 . במאי 2000 , לאחר יציאת צה"ל מלבנון והיערכותו על הגבול הבינלאומי, נולד הצורך בתכנית אופרטיבית
חדשה להתמודדות מול חזבאללה. זאת מאחר וממשלת לבנון נמנעה מפריסת כוחותיה ומאכיפת ריבונותה,
וחזבאללה השתלט גם צבאית על דרום לבנון. בהתאם לכך, פורסמה באוקטובר 2000 תוכנית אופרטיביות
שהייתה למעשה תכנית לניהול מערכה באש בחזית הלבנונית נגד חזבאללה.
80 . במהלך 2001-2002 , לאחר החטיפה בהר דב ותחילת העימות בזירה הפלסטינית, התפתחה בפיקוד צפון
תפיסה על פיה נדרש לתכנן גם תוכניות קרקעיות. זאת, נוכח ההכרה שמהלומה באש, לא תוכל להביא
להפסקה או אף לצמצום של ירי הקטיושות לעבר צפון ישראל. צה"ל פיתח אפוא תוכנית חדשה, שבמרכזה
מהלך קרקעי בדרום לבנון 67 . שתי התוכניות שימשו במקביל, כל אחת לאופן התגובה המיוחד לה.
81 . חשיבה נוספת הביאה להחלטה שיש לבנות תוכנית שלמה אחת, שתכלול הן את מכת האש מנגד והן את
63 אסטרטגיית צה"ל : מגמות ורעיונות יסוד לבניין הכוח ולהפעלתו, מטכ"ל- אמ"צ/תוה"ד,אפריל 2002 , עמ`
.154
64 . הכנת חיל הים והפעלתו במערכה בלבנון 2006 , סימוכין 6.1 מ 14.11.06-
65 . שם- בניין הכוח- עמ` 2
66 .( אג"מ- תוה"ד המטכ"ל במלחמה- ארגון והפעלה 1994 , עקד 1-345 (עמ` 43
67 . עדות האלוף בני גנץ בפני הוועדה מיום 22 בנובמבר 2006
2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
55
האפשרות של מהלכים קרקעיים - מתמרנים משלימים. לאור זאת פותחה במהלך 2002 תוכנית אופרטיבית,
שכללה את שני הנדבכים האמורים. התוכנית אושרה וקיבלה תוקף בחודש דצמבר 682002 . תכליתה, כפי
שהוגדרה על ידי שר הביטחון דאז, שאול מופז היתה "להסיר (ולא רק לצמצם) את האיום הרקטי, בדגש על
הרק"ק ארוך הטווח, תוך פגיעה קשה בחזבאללה, ומבלי להגיע להידרדרות כוללת" 69 . נציין כאן כי
. התוכנית האופרטיבית הזאת אושרה על ידי שר הביטחון מופז בפברואר 2003
82 . ערב היציאה למערכה ב- 2006 התקיימו, אלה בצד אלה, תוכניות והגיונות שונים, שאף אחד מהם לא הגיע
לכלל תוכנית מעודכנת ומאושרת. עד לעזיבת הסורים את לבנון היתה התוכנית המאושרת והתקפה
התוכנית האופרטיבית שאושרה ב 2002- . עם פרוץ המערכה בשנת 2006 היתה זאת התוכנית הפורמאלית
שבתוקף - למרות שלא היתה עוד מעודכנת ביסודה, והגיונה נפגם - הואיל ולא הוחלפה בתוכנית מאושרת
אחרת.
83 . עוד לפני יציאת הסורים מלבנון התפתחו במטכ"ל תפיסות הפעלה חדשות, ביניהן ניהול "מערכה מוכוונת
אפקטים" והפעלת מנופים עקיפים מול חזבאללה גם ללא ביצוע מהלך קרקעי; תפיסה זו תורגלה על ידי
צה"ל בחודש יוני 2004 בתרגיל מטכ"לי 70 , שבמסגרתו הופעלה אש מנגד ללא ביצוע מהלך קרקעי נרחב, שלא
על פי התוכנית המבצעית השרירה. אלוף פיקוד הצפון דאז, בני גנץ, ראה בתרגיל תפנית מהותית, ובסיכומו
קבע כי הפיקוד יבחן מספר נקודות:
א. כיצד על הפיקוד לפעול במערכה מוכוונת אש.
ב. שילוב צורות תמרון נוספות.
ג. יצירת מדרגות פעילות אחרות, שיתמכו בתפיסה של ההישג הנדרש מהאש, השלמת ההישג
. הנדרש על ידי פעילות קרקעית תומכת, כגון פשיטות קרקעיות 71
84 . אלוף פיקוד הצפון הנחה את מפקדת הגייס והאוגדות לפתח תוכנית חדשה על פי העקרונות המעודכנים,
שלאחר התרגיל המטכל"י. התוכנית באה לידי ביטוי בהתאמת התמרון הקרקעי לשינויים בהיערכות
חזבאללה, בתוספת כוחות, בהעלאת משקל חיל הרגלים בכוח, ובפיתוח תורת לחימה טקטית מתאימה.
. הרעיון המרכזי של התוכנית החדשה אושר על ידי אלוף פיקוד הצפון בחודש ינואר 722005
85 . עם קבלת החלטת האו"ם 1559 ולאחר יציאת הסורים מלבנון, באפריל 2005 , הוכר בצה"ל הצורך בהכנת
תוכנית אופרטיבית חדשה להתמודדות מול חזבאללה. רק בנובמבר 2005 , לאחר סיום מהלך ההתנתקות
מרצועת עזה, הופצה בצה"ל הוראת תכנון מטכ"לית חדשה לפיקוד צפון. גם התוכנית הזאת כמו זו שלפניה,
התבססה על הנחת העבודה לפיה הכרעתה של המערכה נגד חזבאללה לא ניתנת להשגה באמצעות פעולת
אש-מנגד בלבד. היא קבעה, אפוא, פתיחה במהלכי אש מנגד להכנת מהלך של תמרון קרקעי רחב בדרום
לבנון, באמצעות כוחות סדירים ומילואים. הרעיון המרכזי של תוכנית "מי מרום" אושר על ידי הרמטכ"ל
. בחודש מאי 732006
86 . תוכנית "מי מרום" תורגלה ביוני 2006 בפיקוד צפון במסגרת תרגיל פיקודי 74 . היא היתה אמורה להיות
מאושרת על ידי הרמטכ"ל לאחר ביצוע תרגיל נוסף לבחינתה, באוקטובר 2006 . ברם, חטיפת החיילים ב -
12 ביולי 2006 הקדימה את התכנון, ועל כן היא הופצה כתוכנית "מי מרום" מטכ"לית מס` 751 , ביום פתיחת
. המערכה עצמה, 12 ביולי 2006 , מבלי שהושלמה ואושרה כנדרש 76
68 . תוכנית אופרטיבית, מב-ע- 243 , חטיבת מבצעים, 2 בדצמבר 2002
69 . סיכום שר הביטחון - המערכה הצפונית - המענה לאיום ה-רק"ק מגזרת לבנון, מזכירות צבאית, 7 ביולי 2004
70 .( תרגיל מטכ"לי קובץ התחקירים והסיכומים חלק א סיכום הרמטכ"ל , מאוקטובר 2004 (עמ` 1,2
71 . ( סיכום פיקודי לתרגיל מטכ"לי - סיכום אלוף פצ"ן מב 132- , מ 31- באוגוסט 2004 (עמ` 4
72 . 20 בינואר 05 , אישור רעיון מרכזי לתכנית אופרטיבית , פצ"ן מב 005
73 4 במאי 2006 ,573550 אישור רעיון מרכזי לתוכנית "מי מרום"- רל"ש הרמטכ"ל, מב 8-
74 סיכום התרגיל לא בוצע עד למועד תחילת המערכה.
75 99706 , אמ"ץ / ח"מ / תכנון, 12.7.06 תוכנית "מי- מרום" מטכ"לית מס` 1
76 השאלה אם תוכנית "מי - מרום",, הופצה באישור הרמטכ"ל או לכל הפחות באישור ראש אמ"ץ, על השלכותיה, תידון בדו"ח הסופי.
2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
56
87 . במקביל להשתלשלות העניינים דלעיל פותחה בצה"ל תוכנית מבצעית חדשה לצפון, שכונתה "שוברת
הקרח" 77 . תכליתה של התוכנית המבצעית היתה לייצר מצב חדש ושונה בזירה הלבנונית 78 , בנסיבות של
הסלמה כללית, או כתגובה לאירוע חריג, באמצעות פעולה רבת עוצמה של אש-מנגד ללא מהלך קרקעי
נרחב 79 . התוכנית התבססה על הפעלה של אש-מנגד בשילוב תמרון קרקעי מוגבל. השלב הבא במסגרת
תוכנית "שוברת קרח" הוא שלב שבמהלכו ייבחן אם הושגו מטרות הפעולה; אם כך יהיה - תיפסק המערכה
ותהייה חזרה לפעילות הגנתית, הכלה ושימור כללי המשחק. אם לאו - יוחלט אם להרחיב את המהלך עד
כדי הפעלת "מי-מרום", לרבות המהלך הקרקעי שבמסגרתה.
88 . תוך כך - ובשונה מהתפיסה המטכ"לית של "שוברת הקרח" - התפתח בפיקוד צפון הגיון-פעולה נוסף.
בבסיסו פעולה התקפית, הכוללת מהלכים קרקעיים להשתלטות בתוך דרום לבנון - בנוסף למכת האש-
מנגד. תכליתה של זו לדחוק את חזבאללה צפונה, כך שיתקשה לחזור לקו הגבול ולהיאחז בו, ובו בזמן
לשמש בסיס יציאה לשלב הבא בקרב.
89 . הפער בין התפיסות השונות, מחלוקת לגיטימית כשלעצמה, גרמה לכך ש"שוברת הקרח" לא התגבשה לכלל
תוכנית מאושרת ומוסכמת. הדברים הביאו לכדי כך שבצה"ל לא היה ברור די הצורך, לכל הכוחות, איזו
"שוברת קרח" היתה ה"נכונה" והמאושרת: זו שכללה תמרון קרוב לגדר המערכת, או שמא זו שגרסה
תמרון עמוק יותר למספר קילומטרים.
90 . לקראת סוף שנת 2005 עוצב בצה"ל מדרג של שלוש מערכות שונות 80 , שעיקרן:
• תוכנית שעסקה במערכה הנוכחית המתמשכת, שהפעילה פעילות של ביטחון שוטף, והכתיבה פעילות
הגנתית, הכלה ושימור "כללי המשחק" הקיימים תוך מניעת הישגים מחזבאללה.
• תוכנית "שוברת הקרח": שנועדה לתקופת הסלמה כללית, או כזו שתיגרם בעטיו של אירוע חריג
בהיקפו, אשר ידרדר את האזור להסלמה. התוכנית כוונה למינוף תהליך ההסלמה לכדי איום במשבר
אזורי לשם הרתעת חזבאללה, ריסונו ושיפור המצב האסטרטגי- ביטחוני באמצעות לחץ של השחקנים
השונים. שיטת הפעולה: ניצול הזדמנות, פעולה קצרה, החורגת מן ההכלה המצופה, תוך היערכות
למלחמה, על פי תוכנית "מי מרום", אך גם תוך שמירת האופציה של חזרה לשגרת הביטחון השוטף.
• תוכנית "מי מרום": היוותה מערכה להכרעת חזבאללה, כהמשך ל"שוברת הקרח" או לנוכח הסלמה
קשה בצפון. התוכנית שיקפה קבלת החלטה אסטרטגית על הכרעה צבאית של חזבאללה בתמרון קרקעי
רחב בדרום לבנון.
91 . נכון לסוף שנת 2005 חזר צה"ל אפוא לדפוס התוכניות שלפני התוכנית אופרטיבית מ 2002- כאשר הכוחות
הסורים נמצאו בלבנון, באופן שהפעולה באש-מנגד והתמרון הקרקעי לא היו שלובים זה בזה, והם נחלקו
לשתי תכניות שונות. בהתייחס לתוכניות האופרטיביות העיד בפנינו ראש אמ"צ דאז, האלוף גדי אייזנקוט,
. כי התוכנית מ 2002- היתה התוכנית שהיתה בתוקף, גם אם היא לא היתה רלוונטית על פי הבנת הכוחות 81
מנגד, העיד האלוף בני גנץ, מפקד מז"י (ולשעבר אלוף פצ"ן) כך: "אני מאמין ... בתוכנית משנת 2002 , אני
. חושב שהיא היתה בת מימוש, אני חושב שהיא היתה מביאה את ההישגים" 82
92 . על רקע זה ראוי להתייחס להוראות בתוכנית הפעילות של אגף מבצעים לשנת העבודה 2006 , שם נקבע בין
היתר כי בשנים 2003-2004 לא הצליח צה"ל לממש את המודל לשמירת הכשירויות האופרטיביות, וכי נכון
לסוף שנת 2005 - רמת המוכנות ליישום התוכניות האופרטיביות לא היתה מספקת וחייבה שיפור משמעותי
בחצי הראשון של 832006 . בדגשים של אותה תוכנית נקבע כי: עד מרץ 2006 "גמר גיבוש התוכניות
77 . 46606 , מ- 19 במרץ 2006 , `שוברת הקרח`, טיוטה מס` 2
78 שם, עמוד 9, התכלית האסטרטגית - בין היתר: "שיפור המציאות הביטחונית בגבול הצפון,לצד הגברת הריסונים הפנים לבנוניים על
הארגון והאצת מעורבות המערכת הבינ"ל לפרוק חזבאללה מנשקו ומימוש האחריות המדינתית הלבנונית בדרום לבנון".
79 . שם, עמ` 7
80 ( 6 ו - 20 , ראו המדרג במסגרת תוכנית "שוברת הקרח" - טיוטא מס` 2 מיום 19.3.06 (עמ` 5
81 . עדותו של האלוף גדי אייזנקוט בפני הוועדה מיום , 21 בדצמבר 2006
82 עדות האלוף בני גנץ בפני הוועדה .
83 .( הפעילות האופרטיבית בשנת העבודה 2006 , תכ 22430 מ- 26 בפברואר 2006 , (עמ` 3
2006 פרק רביעי • אירועים ותהליכים -2000
57
האופרטיביות לזירה הצפונית ... עדיפות א` מוכנות לזירה פלסטינית ולזירה הצפונית בדגש על החזית
הלבנונית" 84 . כן ניתן לציין את הנחיית סגן הרמטכ"ל, מחודש מרץ 2005 , לראש חטיבת המבצעים, להתחיל
את יזום התוכנית האופרטיבית באופן מיידי. בפתחנו עומדת ההינתקות ומיד אחריה נידרש למוכנות
. אופרטיבית במציאות חדשה, הן בגזרה הפלסטינית והן בגזרה הצפונית" 85
93 . בסיכום, מצב הדברים נכון ליום תחילת המערכה היה זה: התוכנית האופרטיבית משנת 2002 שבתוקף לא
היתה מעודכנת, והתוכנית שלאחריה - לא אושרה על ידי המטכ"ל. תוכניות "מי - מרום" ו"שוברת הקרח"
טרם הושלמו ולא היו בתוקף. התוצאה היתה רחוקה מלהיות מניחה את הדעת: ערב המערכה לא היתה
בצה"ל תוכנית אופרטיבית אחת שלמה, מתואמת ומעודכנת למקרה של הסלמה לקראת מלחמה בחזית
לבנון.
94 . על רקע כל אלה, עם פתיחת המערכה הגדיר הרמטכ"ל את התכלית האסטרטגית ואת הרעיון האסטרטגי
שלה, אולם אלה לא יוחסו ולא "הוצמדו" במפורש לאף אחת מהתוכניות האופרטיביות שלעיל, הגם שניתן
. לומר, כי הפעילות בשטח כללה סממנים מובהקים של תפיסת "שוברת הקרח" 86
ה. ההיבט המודיעיני 87
כללי
95 . העימות נגד חזבאללה חייב את קהילת המודיעין של ישראל ליכולות מיטביות. מאפייני האתגר המודיעיני
היו ידועים לקהילת המודיעין של ישראל מזה שנים. היכולות המודיעיניות המרשימות של קהילת המודיעין
גויסו - גם אם לא במלואן - למאמץ נגד הארגון, זאת במקביל למאמצי מודיעין נוספים.
הכיסוי האיסופי
96 . היציאה מלבנון ב 2000- הרחיקה את היכולות של מערכת המודיעין לאסוף מידע רלוונטי י על חזבאללה.
קושי זה התעצם נוכח חסמים חשובים נוספים, ביניהם בלטו העדיפויות בפועל של הקצאת משאבי האיסוף
של ישראל לתחומי�
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

[Nakim]

32 . בדיון התפתחה שיחה בין שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד פיקוד העורף לגבי האפשרות של הכרזה על מצב
מיוחד בעורף. שלושתם הסכימו שלא היה צורך באותה שעה לבצע מהלך זה, 49 אולם שר הביטחון ביקש
לשמוע פרטים לגבי האפשרויות שעמדו אם וכאשר יותקף העורף (חיפה וחדרה). 50 עמוס גלעד אמר כי יש
לחשוב שנית על מספר יעדי תשתיות שהוצעו לתקיפה היות ותגובת חזבאללה תהיה "קודם כל בקטיושות
הרגילות שהמספר שלהם הוא עצום והטווח שלהם הוא 20 ק"מ והעומק שלהם בתוך הגליל הוא גדול. זה
אומר שהגליל תקופה ארוכה יכול להיות שומם ואתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים
בגליל. אנשים יעזבו שם ואתה עלול לצאת מופסד מהעניין. אני מציע שהשיטה הזו תיבחן שוב"
33 . לאחר גמר הדיון התקיים פורום מו"ג (מבצעים וגיחות). שר הביטחון אישר לתקוף יעדי חזבאללה, שיתוק
חלקי בלבד של שדה התעופה בבירות, מערך הרק"ק, תחנת הטלוויזיה אל- מנאר ומספר מבנים בדאחיה.
פגיעה בתחנות כוח ובתנאי שהן שימשו רק את דרום לבנון.
34 . בעדותו בפנינו 51 סיכם שר הביטחון את הדיון כך:
"אני ראיתי מטרה מרכזית אחת, לשנות את המשוואה של התגובה אל מול חזבאללה, כי בעצם היינו ברצף
של אירועים. אסור לשכוח שמספר שבועות הם ירו לבסיס צה"ל במירון וברור לחלוטין שככל שהזמן חלף,
רמת הניסיונות שלהם, ההיקף של הפעולות היזומות שלהם, כלומר, מדינת ישראל החזקה... מוצאת את
עצמה מול ארגון גרילה, שפשוט... מתעלם לחלוטין מן העובדה שיש החלטת מועצת בטחון 1559 שצריכה
להיות מיושמת. נוקט בפעולות שבכל פעם רמתן הולכת ועולה מבחינת ההתגרות והתגובה כלפי מדינת
ישראל. אני חשבתי שצריך להשיג שני הישגים מרכזיים ברשות הראשונה. לשנות את המשוואה מול
חזבאללה...ולהיות במצב שחזבאללה לא יעז ...לחזור למצב שבו הוא תוקף שוב ופוגע בריבונותה של מדינת
ישראל."
שיחה נוספת בין ראש הממשלה ושר הביטחון
35 . בשעה 14:55 התקשר שר הביטחון לראש הממשלה והתייעץ עימו בנושא היעדים לתקיפה. ראש הממשלה
לא הגיב בצורה מפורטת, והביע רצון לראות את המטרות לפני אישור.
חיתוך מצב בראשות הרמטכ"ל
36 . בדיון בשעה 16:06 תידרך הרמטכ"ל את הנוכחים להתחיל להכין לביצוע את מבצע תקיפת רקטות הפאג`ר
בהיקף מלא. בדיון עלה נושא ההכנות לגיוס מילואים, מפקד מפקד זרוע היבשה (מז"י) חזר על הצעתו
"לגייס סד"כ מילואים שישרת גם את המוכנות וגם את ההיערכות לשלבים של אפשרות של צרכים יותר
משמעותיים מבחינת אש, או אולי אפילו מבחינה קרקעית" 52
נושא שלישי שעלה לדיון הייתה האפשרות להטיל סגר ימי ואווירי על לבנון.
37 . להלן סיכום הרמטכ"ל:
הרמטכ"ל הורה על העלאת המודעות והכוננות למניעת מקרה נוסף של חטיפה. הוא
הפעולה בצפון מזה של בט"ש, שבפיקוד צפון "בעת הזו לא עושים mode הדגיש את החשיבות של שינוי
מהלכים קרקעיים, לא נקודתיים ולא מקומיים- עד שזה לא עובר דיון ואישור מסודר." 53
לגבי גיוס מילואים: "הרעיון המרכזי הוא לא לגייס אוגדה, אלא לעשות את כל ההכנות". "לאף אחד אין
סמכות לגיוס מילואים מלבד חטיבת מבצעים."
49 . שם, עמ` 29
50 . שם, עמ` 30
51 . עדות שר ביטחון עמיר פרץ בפני הוועדה מיום 24 בינואר 2006
52 . שם, עמ` 8
53 . שם, עמ` 12
פרק חמישי • ממצאים
73
לגבי העתיד "אנחנו צריכים להיערך בפיקוד צפון למשהו שהוא יותר רחב היקף. אני אומר דבר אחד, שיהיה
ברור – ברגע שיוחלט, אם יוחלט שאנחנו עוברים בפיקוד צפון למהלך קרקעי, שם תהיה עדיפות... אם
נחליט שאנחנו נכנסים לשם, יזרמו עוד הרבה מים עד שנחליט את ההחלטה הזו, אבל יכול להיות
שהמציאות תאלץ אותנו בקבועי זמן יותר קצרים ממה שאנחנו מעריכים ברגע זה." 54
38 . מן הראוי להביא את תפיסת הרמטכ"ל לגבי פעולה קרקעית, כפי שהציג אותה בעדותו בפנינו 55 : "בתפישת
העולם... לי ברור... זו התבהרות שאיננה מתחוללת ב 12- לחודש ... היא נבנית גם בתוך המטה הכללי,
שאנחנו נצטרך לשנות ביום מן הימים את מדיניות ההכלה. העקרונות שאני ראיתי לדרך הפעולה, הם
העקרונות המגולמים בשתי פקודות אופרטיביות שלא היו מלאות ולא תוקפו במלואן `שוברת הקרח` ו`מי
מרום`, שיש בהן הגיון מאד ברור, הולך ומתפתח, שאומר: אנחנו נפעל במערכה באש. אש איננה אש
אווירית. אש היא גם אש יבשתית... הדבר השני בתפישת `שוברת הקרח`, מהלכים קרקעיים מוגבלים,
פשיטות אופרטיביות וכל זאת על מנת לנסות לא להגיע למהלך קרקעי רחב היקף שמגולם ב`מי מרום`. זה
הרעיון המסדר. כשאני אומר פעולות קרקעיות, בתוך הפעולות האלה זה למשל פעולות לאורך הקו... שהוא
הביטוי הכי מוחשי לשינוי המציאות הביטחונית ... זה ברור מלכתחילה, שאם המערכה מתפתחת
ומתארכת, יש סיכוי, הגם שאני הערכתי אותו כמזערי, שאנחנו נגיע למהלך קרקעי רחב היקף. אני אומר
מזערי, כי אני סברתי שהמהלך באש ואם נדרש אז ההמשך של פעולות תמרון קרקעי מוגבלות ו/או פשיטות,
כל אחד בפני עצמו, יכול להביא להישגים שאני ראיתי לנגד עיני, ושהמערכת שלנו גיבשה כהישגים, והם
הישגים מוגבלים. אנחנו מלכתחילה לא שמנו הישגים גבוהים מאד, דוגמת ריסוק וניתוק ופרוק חזבאללה
וכיו"ב, אלא שמנו הישגים שהם בראייתי יותר צנועים וברי השגה.
כל אחד מהמהלכים האלה חשבתי, כל אחד מהשלבים סבור הייתי שיכול לבדו להביא להישג, ואם לא, אתה
מתפתח לשלב הבא.
הדבר הראשון... לא באותו יום, זה היה... למחרת, נערכים להיערכות חלקית... אנחנו מעבירים מפקדת
אוגדה אחת וטקט אחרי זה גם את מפקדת האוגדה השניה בדיוק לאותה תכלית. אלה גם האוגדות
המסומנות להמשך הדרך.
הדבר השני, הפעולות הקרקעיות יכולות להתבצע, וגם בוצעו, לפחות בחלקן הראשון, כל הפשיטות
והמהלכים המוגבלים בוצעו עם כוחות סדירים... סדירים תחילה נובע מההבנה שלי ומההערכה שלי,
שהכוחות הסדירים שלנו מיומנים יותר, מוכנים יותר, בין היתר על בסיס ניסיונם המבצעי המצטבר
מהפעילות ארוכת השנים שנעשית ביהודה, שומרון ועזה. ואני כבר אומר... שזו-אחת הטעויות - הראשונה
שבהן - שלי, ואני מכיר בה, היא טעות שלא הנחיתי וכמובן שלהנחיה הזו צריך שניים, אני יכול להנחות,
עדיין אני צריך לקבל אישור לגיוס מילואים רחב היקף. אינני רוצה לגלגל שום דבר מחצר הצבא החוצה.
אני ביקשתי באותו יום לגייס אוגדה אחת, לדעתי זה מופיע בכל מיני מקומות, אני לא זוכר במדויק אם זה
באותו ערב, ביקשתי לגייס אוגדה אחת והתחלנו באותו יום לגייס את מה שבמנדט של הצבא זה כוחות
תומכים, בעיקר כוחות אש, גם לחיל האוויר, כוחות מודיעין לאמ"ן... וגם כוחות אש לפיקוד צפון, בעיקר
ארטילריה. ביקשתי לגייס אוגדה ולפעול עכשיו על פי הצורך.
אני אומר כבר... צריך היה להעלות את זה לדרג המדיני ולבקש את אישורו לגייס יותר. אני אומר אבל,
שמילואים, אני לא ראיתי את מערך המילואים כמערך שמוטל ראשונה למערכה, אני אומר יותר מזה:
הרעיון המסדר הוא להימנע ממהלך קרקעי. לא להימנע, אלא לנסות להשיג את ההישגים מבלי הצורך
להגיע למהלך קרקעי רחב היקף בלבנון, משום שמהלך קרקעי רחב היקף... ואני... אציג גם את החסרונות
הטמונים במהלך קרקעי רחב היקף, ויש רבים שכאלה, בעיקר אם אתה מפעיל אותו מוקדם מדי." 56
54 . שם, עמ` 13
55 . עדות הרמטכ"ל דן חלוץ בפני הועדה מיום 28 בינואר 2007
56 הרמטכ"ל בעדותו בפנינו הוסיף בעניין זה:"אני אמרתי את האמירה הזאת כבר ביום הראשון, לא אמרתי לא תהיה פעולה קרקעית. ביום
הראשון בממשלה אמרתי: לעת הזאת אני ממליץ שלא תהיה פעולה קרקעית. אני אגיד ככה,: מה שאני אומר הוא מה שאני אומר, אבל הוא
מבטא גם מה שאני קולט. האווירה הכללית סביב שולחנות הדיון מחוץ למטה הכללי, היתה נגד מהלך קרקעי, זה גם יצא בפומבי
תקשורתית: לא יהיה מהלך קרקעי רחב של מדינת ישראל. היתה התבטאות כזאת חד משמעית גם ע"י שר הבטחון ואני לא יודע מי עוד.
אבל לא זה הדיון. בתוך הצבא, בתוך הצבא האמירה של היומיים שלושה הראשונים, לא תמכו במהלך קרקעי, תמכו בהיערכות למהלך
קרקעי. ואני אמרתי כבר שעל ההיערכות אני טעיתי, שלא נערכנו מלא יותר, יותר רחב ויותר מוקדם. כי נערכנו. נערכנו חלקית. נגיע גם
לפיקוד צפון אז אנחנו נדבר על משמעות ההיערכות ומי צריך לעשות מה, אחת שנאמרות המילים. המילים נאמרות."
פרק חמישי • ממצאים
74
תגובות מלבנון
39 . אחרי הצהרים כינס נצראללה מסיבת עיתונאים מיוחדת, ובמקביל יצאה ממשלת לבנון בהצהרה.
בדבריו, קבע נצראללה שהחטופים ישובו לישראל רק לאחר מו"מ וחילופי שבויים. הוא סירב למסור פרטים
על מצב החיילים או על הדרישות המדויקות של חזבאללה. הוא הדגיש כי חזבאללה איננו מעוניין בהסלמה
בגבול עם ישראל והוא לא יתנגד להרגעת המצב. אולם, אם ישראל מעוניינת בהסלמה ופניה לעימות עליה
לצפות להפתעות. חזבאללה- כך אמר- מוכן ללכת רחוק ואיננו מפחד מעימות עם ישראל.
40 . ממשלת לבנון הצהירה כי היא "לא ידעה דבר [על פעולת חזבאללה] והיא אינה נושאת באחריות לאירועים
שקרו בגבול עם ישראל." שר ההסברה הלבנוני גינה את ההתקפות הישראליות על לבנון וקרא למועצת
הביטחון להתכנס בעקבות כך. 57
שיחת ראש הממשלה עם גורמי הממשל האמריקאי
41 . ראש הממשלה קיים שיחות עם גורמי הממשל האמריקאי בהן הודיע על כוונתו להגיב צבאית, והתייחס
בחומרה להכרזת ראש ממשלת לבנון על מתן גיבוי לחזבאללה.
התייעצות ביטחונית עם ראש הממשלה ושר הביטחון
42 . בשעה 18:00 התקיימה התייעצות ביטחונית בהשתתפות נציגי מערכת הביטחון עם ראש הממשלה ושר
הביטחון.
במוקד הדיון עמדה השאלה האם להפציץ מתקני תשתית לבנוניים או את מערך הרק"ק של חזבאללה. זאת,
כאשר המשתתפים הצביעו על תחושה של דחיפות לפעול צבאית עוד באותו הלילה.
43 . הרמטכ"ל וראש אמ"ץ תמכו בהפצצת תשתיות, ואילו ראש הממשלה, שר הביטחון ראש השב"כ, ראש
המועצה לביטחון לאומי וראש האגף הביטחוני-מדיני של משרד הביטחון התנגדו לכך ותמכו בהפעלת
התוכנית נגד מערך הרק"ק. לגבי פרק הזמן שהאירוע יימשך, שר הביטחון והרמטכ"ל הביעו את אמונתם
שמדובר היה באירוע שימשך ימים מספר עד שבוע ואפילו לזמן ארוך יותר: "זה אירוע שמתגלגל והוא יכול
לקחת עוד חודשים." 58 דברי הנוכחים באירוע הצביעו על תחושה של דחיפות לעשות משהו עוד באותו
הלילה. סוגיה נוספת שעלתה בדיון היתה בקשת הרמטכ"ל לקבל אישור לפתיחה בהכנות לגיוס אוגדת
מילואים: "יתכן ונתיחס אליה במהלך ישיבת הממשלה." 59
בדיון הועלתה המטרה שהציב הרמטכ"ל, מספר שעות קודם לכן, לנצל את האירוע לעיצוב מחדש של
היחסים בדרום לבנון ולגבות מחיר מחזבאללה על פעולותיו.
ראש אמ"ן תיאר את השתלשלות האירועים בבוקר, ואת המערך הרקטי של חזבאללה. לאחר מכן הוא פנה
להצגת התרחישים: "מדרגת הכלה - זה במידה ושני הצדדים ירגישו שהם לא רוצים להגיע למדרגות יותר
גבוהות... מדרגת הרתעה - היא מדרגה שבה אחד הצדדים נותן מכה יותר חזקה, והצד השני אומר שלמרות
זאת שווה לו עדיין להכיל. קשה מאוד לנחש איזה מכה חזבאללה מוכן לספוג ועדיין לא לעבור למדרגה
היותר גבוהה שהיא הסלמה. במדרגת הסלמה כל צד הולך עם כל מה שיש לו." 60
ראש אמ"ץ תיאר את התקיפות האוויריות שנערכו מאז החטיפה, ובכללן הפצצת גשרים ובסיסי חזבאללה.
מכאן פנה ראש אמ"ץ לתיאור תוכנית הצבא להמשך התגובה. "התכלית האסטרטגית: להעמיק את
ההרתעה...; לעצב את מערכת היחסים הבין מדינתית עם לבנון, ולמעשה לדרוש ממנה אחריות מדינתית
למתרחש בדרום המדינה." 61 מבחינה אופרטיבית הוא הציג כי התוכנית היא "לפגוע במקביל גם בתשתיות
וגם בארגון חזבאללה, כדי להדגיש את מחיר ההפסד. הוא הציג שתי תוכניות, האחת: `שוברת קרח` - פגיעה
באש בתשתיות ומטרות חזבאללה (שלדבריו, יצאה בחלקה לדרך), ותוכנית שנייה של מהלך קרקעי עם
מספר אוגדות שתהיה לה מוכנות ביום ראשון. לאחר מכן, פנה ראש אמ"ץ לתיאור הפעולות האוויריות
המתוכננות ללילה הקרוב: פגיעה בשתי תחנות כוח וגרימת נזק חלקי של 20-30 אחוז מתצרוכת החשמל
57 . משרד החוץ מחלקת מחקר – "סיקור נושא", 13 ביולי 2006
. 58 התייעצות ביטחונית- ישיבה מקדימה לישיבת הממשלה מתאריך 12 ביולי 2006 , עמ` 20
59 . שם, עמ` 25
60 . שם, עמ` 4
61 . שם, עמ` 7
פרק חמישי • ממצאים
75
בלבנון, במרכז האבטחה של חזבאללה בבירות, בתחנת אל-מנאר, בשדה התעופה בבירות ופגיעה במשגרי
טילי הפאג`ר. 62
מרכז הדיון עבר לסוגיית התקיפה של מטרות תשתית לבנוניות. הרמטכ"ל אמר שהוא העדיף פגיעה
בתשתית על פני פגיעה ברק"ק." 63
שר הביטחון הציג עמדה שונה והסביר מדוע הוא העדיף פגיעה במערך הרק"ק של חזבאללה, תוך דחיית
התקיפות של מתקני תשתית לבנוניים: אשר "... פוגעות בעיקר באוכלוסייה הלבנונית שהיא אוכלוסייה
שבעיקרה... לא תומך חזבאללה... (לעומת זאת,) את המהלך של (תקיפת) הרק"ק אף אחד לא צופה. המהלך
הזה הוא פגיעה ישירה בהם... אחרי מכה כזו גם נצראללה יבין שלא משחקים איתנו."
ראש המוסד הקשה שוב על הנחת היסוד של הצבא: "אני מודה שאני לא הצלחתי להבין מה המטרות של
התקיפה. אם רוצים לגבות מחיר, אז זה בסדר. אם רוצים להשיג מטרות אחרות... זה יחייב משך זמן רצוף
וארוך מאוד של פעילות בלבנון, אם המטרה האסטרטגית שלנו היא לשנות את המשוואה בלבנון... אני חושב
שצריך להפנים שזה אירוע ארוך טווח. אין דרך לסיים אותו בצד האווירי." ההמלצה שלו היתה לא לפגוע
במטרות תשתית כיוון ש"אנחנו רותמים אותם [את האוכלוסייה הלבנונית כולה] בכוח לתמוך בחזבאללה",
ולכן הוא הציע, "ללכת על חזבאללה בכל הכוח... ופעולה קרקעית בלבנון."
הרמטכ"ל הגיב כי הוא "מתנגד למהלך קרקעי בלבנון בעת הזו. אני בכלל לא שם אותו על סדר היום, למרות
שהמהלך באש לא יפתור את הבעיה... 64 אני גם לא יודע להגיד שהבעיה הזו פתירה בעזרת מהלך קרקעי..." 65
עם זאת, על מנת להתכונן לאפשרות של הידרדרות במצב, הוא ביקש לקבל אישור להתחיל בהכנות של גיוס
אוגדת מילואים למקרה הצורך: "אני מבקש בפורום הזה לקבל את ההרשאה, במידה ונצטרך, לגייס גם
כוחות מילואים."
44 . בעדותו בפנינו 66 התייחס הרמטכ"ל לדבריו בישיבה זו:
"כשאנחנו יוצאים לדרך ביום הראשון, הגם שאני מעריך שיש אפשרות שנגיע למהלך קרקעי, אני מעריך
אותה כאפשרות נמוכה. עם סיכוי מימוש מאד נמוך, מזערית, ולכן הדגש היה על להציג בפתיח מהי המערכה
באש. כשאנחנו מתייעצים בתוך עצמנו, ואני חושב שזה גם מוצה בתוך עצמנו, רעיון שוברת הקרח ומי
מרום, הוא הרעיון המסדר במטה הכללי, זה לא שאנחנו באים עם רעיון אחר, לא היה לנו רעיון אחר. ורעיון
שוברת הקרח ומי מרום מתחיל במערכה באש ונגמר באמת במהלך קרקעי רחב היקף, אבל יש לו התפתחות.
אכן בממשלה אני מציג רק את המהלך, אומר שיש אופציה שנגיע למהלך קרקעי שאני לא ממליץ עליו לעת
הזו, אם אני זוכר נכון את ההתנסחות שלי, ואני לא מבקש גם להגיע לשם."
45 . עמוס גלעד גרס כי "צריך ללכת קודם על הרקטות. אני הייתי ממליץ להימנע מתקיפה על החשמל... נצטרך
להכות בחזבאללה מכה קשה. זה יכול להיות גם מהלך קרקעי." 67 ההיגיון שלו היה שפגיעה בתשתיות תפגע
בלגיטימיות של פעולת ישראל, ותביא לירי על העורף, ואילו פעולה נגד הרק"ק לא בהכרח תגרור ירי על
ישראל, ובודאי לא תפגע בלגיטימיות של הפעולה הישראלית. ראש המועצה לביטחון לאומי הצטרף לעמדה
זו. 68
שר הביטחון חזר בדיון על עמדתו, ש"המקום היחיד שבו חזבאללה יבין שהוא נפגע בצורה קשה, זה אם
אנחנו הולכים בכל הכוח על הרקטות שלו". 69
62 . שם, עמ` 8
63 . שם, עמ` 11
. 64 התייעצות ביטחונית- ישיבה מקדימה לישיבת הממשלה מתאריך 12 ביולי 2006 , עמ` 18
65 . שם, עמ` 18
. 66 עמ` 28
67 . שם, עמ` 21
68 . שם, עמ` 24
69 . שם, עמ` 24
פרק חמישי • ממצאים
76
46 . ראש הממשלה סיכם את הדיון כדלקמן: 70
• "הקהילה הבינלאומית מבינה שמדינת ישראל הולכת לתת מכה," 71 וכי היא סבורה שסניורה מייצג
תקווה ללבנון ולכן הם יתנגדו לפגיעה מהותית בלבנון.
• לגבי הזירה הפנימית "כמעט וודאי שהפעולה שאנחנו ננקוט תחייב את מדינת ישראל להתמודד עם
מציאות שאולי היא לא הורגלה אליה בהיקף כזה מאז הקמתה, מבחינת הפגיעות של העורף... אנחנו לא
יכולים לדבר על היקף של מאות טילים, גם כאלה שיכולים להגיע לעומק של ישראל, ולהניח שבדרך נס
הם יתפקדו כמו טילי הקסאם של המחבלים בדרום." 72
• "כל הזמן דיברנו על אפשרות שתהיה פעולה כזאת [חטיפה]," 73 אשר הביאה "לתוצאה שכרגע אנחנו
צריכים לפעול, כאשר אנחנו יודעים מראש שכל מוד של פעולה שאנחנו לא ננקוט בו, כרוך בתשלום
מחיר כבד והשאלה היא איפה המחיר במצטבר יותר כבד." 74
• "אני לא רואה איך חזבאללה ניזוק נזק משמעותי, ואיך אנחנו משנים את המשוואה, על ידי כך שאנחנו
פוגעים בתחנות הכוח של לבנון", שתיצור "אולי אפילו חיבור יותר גדול של האוכלוסייה לחזבאללה...
זה יקומם נגדנו את הקהילייה הבינלאומית." "לכן... אנחנו צריכים להתרכז בראש ובראשונה במטרות
של חזבאללה..." 75 כאשר "אנחנו בכל מקרה נכנסים פה לסיטואציה שתיקח ימים." 76
ישיבת הממשלה
47 . ישיבת הממשלה התקיימה בשעה 20:00 בתל אביב.
ראש אמ"ן סקר את התמורות שעברה לבנון מאז אירוע החטיפה באוקטובר 77.2000 הוא הציג את היקף
ויכולות המערך הרקטי של חזבאללה והערכת חזבאללה לגבי תגובת ישראל ותגובתו אליה: "החזבאללה
יגיב עם הרקטות על פי הערכתו עד כמה אנחנו נפגע בו..." 78
ראש המוסד הסכים שתגובת חזבאללה תהיה קשורה קשר הדוק באופן שבו הוא יתפוס את הפגיעה בו:
"אם הם יחושו שטווח הפגיעה הוא גדול, או אינטרסים לבנוניים או אינטרסים חיוניים של חזבאללה ייפגעו,
צריך לצאת מנקודת הנחה, שחזבאללה יגיב אל מול העורף הישראלי." 79
הרמטכ"ל קבע שקיים "תהליך שצריך באיזה שהוא אופן לעצור אותו. כי אם אנחנו ניתן לו להמשיך
ולהתקיים תחת איזה רעיון מסדר, שאנחנו מורתעים מקטיושות שיופנו לעורף הישראלי, אז אנחנו צפויים
לעוד חטיפה ועוד חטיפה ועוד חטיפה, עד שהם ייצרו את המאזן הכמותי אולי בעיניהם, שיביא למילוי
דרישותיהם". 80
70 להלן מדברי ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עו"ד יורם טורבוביץ בוועדה: "אז באותו יום רביעי, ההערכה היתה שחייבים להגיב,
שאפשר לעשות תגובה סתמית כזאת, לירות קצת, הם יירו טיפה עלינו, והעניין יגווע תוך זמן קצר. וזו אפשרות שראש הממשלה פסל.
והיתה אפשרות להגיב תגובה ממשית. עכשיו, את שואלת ברחל בתך הקטנה, אם הבנו אז, אם אני מבין את השאלה, שמדברים על מבצע
צבאי רחב היקף במתכונת שיצאנו אליה. התשובה היא כן. ז"א היה ברור שפה מדובר במהלך, שאתה לא יודע מראש את כל תפניותיו
ועקרונותיו. אבל היה ברור שפה מדובר על משהו משמעותי ושזה הפוך פיקניק, והעורף יחטוף. ברור שכל תגובה שהיא לא תהיה משהו
שהוא יוכל לנפנף מהז`קט כלאחר יד, תביא לתגובה של רקטות. ... אז בהחלט היה ברור שיש פה יציאה למערכה. גם היה ברור שהצבא
ערוך, מוכן ונכון לפתיחת חזית נוספת. מהרגע הראשון הרמטכ"ל אמר: אני אין לי בעיה לטפל..."
71 . התייעצות ביטחונית, עמ` 25
72 . שם, עמ` 26
73 שם, שם.
74 שם, שם.
75 . שם, עמ` 27
76 שם, שם. במהלך עדותו של ראש הממשלה בוועדה הוא נשאל : "...אני הייתי מצפה שבהתייעצות הביטחונית הזאת לקראת הפעולה,
צריכים המשתתפים, ובעיקר אתה לצאת ... כדי לדעת... מה הלאה, כמה זמן מתוכנן, איזה פעולה תהיה אחרי שוברת הקרח." על כך השיב
ראש הממשלה: "בהתייעצות הביטחונית אין, בישיבת הממשלה יש, וזאת המסגרת... בהחלט אני מפנה אותך לפרוטוקול של ישיבת
הממשלה, אנחנו מגדירים בדיוק את היעדים של המלחמה. אנחנו קובעים שהיעד המרכזי הוא ביישום החלטה 1559 ." שאלות נוספות
בנושא זה לא הביאו תשובה ברורה. במקום אחר בעדותו (עמוד 45 ) הוא הביא את תשובת הצבא לשאלה זו: "עכשיו, מה שלא יכולנו
להגיד, וגם מה שהצבא לא רצה לומר כששאלנו אותו, לא שלא שאלנו אותו, בישיבת הממשלה שואלים אותו, כמה זמן או מה בדיוק אתה
יודע, אז הוא אמר: אנחנו לא יודעים לתת תשובה על זה עכשיו, משום שזו פונקציה של מה תהיה התגובה שלהם, ומה תהיה ההתגלגלות
כתוצאה מהתגובה שלהם."
77 . סטנוגרמת ישיבת ממשלה 12 ביולי 2006 , בשעה 20:00 , עמ` 4
78 . שם, עמ` 5-7
79 . שם, עמ` 8
80 . שם, עמ` 11
פרק חמישי • ממצאים
77
בתשובה לשאלת שרת החוץ "מהו ניצחון"? קבע הרמטכ"ל כי אכן "אין פה ניצחון, אין פה "נוק אאוטים".
לדעתי, מה שאנחנו צריכים לעשות, זה להגיב תגובה מספיק חריפה, שתקרא את הגורמים הבינלאומיים
להיכנס לתוך העסק, להתערב בנקודת ההתערבות הנכונה, בשביל להביא ללחץ על מי שצריך... אני אינני
סבור, שיש מהלך צבאי, שמביא חזרה חטופים מלבנון... אחד הדברים שאני מחפש עבור מדינת ישראל,
זה למנוע את החטיפה הבאה, או להקטין את הסיכוי שתתרחש החטיפה הבאה. זה לא מושג באמצעות
אי-עשייה וגם לא באמצעות ערובות בינלאומיות, לא של האירופים ולא של אף אחד אחר." 81
לגבי קווי הפעולה הציע הרמטכ"ל "שצריך לפעול, וצריך לפעול בשני מישורים, גם נגד מדינת לבנון וגם נגד
חזבאללה, ולא להשאיר מישהו חף מפגיעה, כי זו משמעותה של ההרתעה, למרות שהלבנונים זוכים לאהדה
בינלאומית יוצאת דופן. הם לא יכולים להשתמש באהדה הזאת כמרסן, מרתיע או מונע פעולה ישראלית...
אני אומר את הדברים בידיעה, שפעולה שלנו תגרור ירי של רקטות." 82 "יש שם מדינה, מדינה שיש לה
תשתיות מפוארות, יש לה כלכלה מסודרת ויש לה רצון להימנות על המדינות המתוקנות בעולם. אלה שני
הכיוונים." 83
שר הביטחון גרס שישראל חייבת להגיב על האירוע "אם חזבאללה יציע להפסיק הלילה את האירוע ולהגיע
להפסקת אש, מבחינתנו, זה כישלון מוחלט". "ברור לחלוטין שהלחץ הבינלאומי יגיע, ויגיע הרבה יותר
מהר ממה שאנחנו חושבים. לכן, אנחנו חייבים לראות ביומיים הקרובים כיומיים, שבהם מבצעים את
הפעולות בצורה הכי דרמטית והכי נחרצת." לגבי הבחירה בין יעדי חזבאללה ויעדי תשתית בלבנון �
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

[Nakim]

פרק חמישי • ממצאים
83
ו. המציאות החדשה בתוכה פועלת מדינת ישראל מחייבת היערכות מיוחדת, במיוחד נוכח
האפשרות, כי האויב יבקש לגרום לפגיעות בעורף. שר הביטחון הנחה את אלוף פיקוד העורף 107
והגורמים האחרים הנוגעים לעניין, להיערך באופן מלא למציאות החדשה ולהשלכותיה;
ז. לאשר את ההמלצות שהוצגו על-ידי מערכת הביטחון ולהסמיך את ראש הממשלה, שר הביטחון,
ממלאת-מקום ראש הממשלה, המשנה לראש הממשלה, סגני ראש הממשלה והשר לביטחון
הפנים, לאשר את הפעולות הפרטניות לביצוע שיוצגו על-ידי מערכת הביטחון.
ראש הממשלה הנחה את צה"ל לעשות מאמצים להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים. יש לעשות
הכל כדי למנוע פגיעה וזאת על-פי המסורת ועל-פי תחושת האחריות שאנו מגלים כלפי האזרחים
בצד שכנגד.
ראש הממשלה פנה אל השרים וביקש, עקב הרגישות והמורכבות של העניין, למעט ככל האפשר
במסירת הודעות לתקשורת, והוא מנחה כי כל ההודעות לתקשורת, בשלב זה, תתואמנה על-ידי
יועץ ראש הממשלה לענייני תקשורת.
פורום השבעה
53 . בשעה 22:30 התכנס `פורום השבעה`, לדיון לצורך אישור מטרות לתקיפה. 108
ראש אמ"ץ הציג את היעדים של רקטות הפאג`ר של החזבאללה, וכן האנטנות של תחנת הטלוויזיה "אל-
מנאר" בבירות, מרכז האבטחה של חזבאללה בדרום בירות וכן מטרות חזבאללה בבעל בק. 109
ראש הממשלה הסביר מדוע הנושא של הפצצת מתקני תשתית לא התקבל.
השר פרס הציע להסתפק בינתיים בעשרות מטרות, ולפנות לכתובות הבינלאומיות במטרה להשיג מהלך
מדיני, תוך כדי איום שאם פעולה מדינית לא תצליח להרחיק את חזבאללה מהגבול, אנחנו נהיה חופשים
לפעול. 110 ראש הממשלה הבהיר כי הוא מתכוון שאיום כזה יופעל במקביל לפעולה הצבאית.
השרה ציפי לבני חזרה ושאלה מה יהיה משך התקיפה ונענתה כי הדבר יסתיים באותו לילה, מקסימום עד
צהרי יום המחרת. 111
54 . שר הביטחון נשאל בעדותו בפנינו 112 מה הייתה הערכתו לגבי הזמן שתארך המערכה ומה היו יעדיה, והשיב:
"ההערכה שלי היתה שהמערכה הזו תיקח בין 10 לשבועיים ימים. הערכתי שהקהילייה הבין לאומית לא
תיתן לנו חלון זמן גדול יותר, אעפ"י שחשבתי שככל שיינתן יותר זמן לכוחות לפעול, כך נצליח להחליש יותר
את חזבאללה, וכך נביא אותו לנקודה רחוקה יותר מהמצב שהוא נמצא. ואם הוא התחמש והתעצם במשך
שש שנים ופעולה של יום אחד מחזירה אותו שנה אחורה, נגיד, או שנתיים אחורה, אז פעולה של 10 ימים
מחזירה אותו הרבה יותר אחורה. היה ברור שמדובר פה במצב שהדבר המרכזי שידענו, שארגון טרור אי
אפשר לחסל. ארגון טרור לא מחסלים. מספיק שארגון טרור נשאר בסופו של דבר עם הטרוריסט האחרון עם
הדגל ביד, אז הוא ממשיך להתקיים. ארגון טרור, זה קודם כל המטרה היא להחליש אותו, ליצור מאזן
הרתעה שונה אל מולו, ולשנות את המצב, בבחינת מי אחראי על השטח, מי צריך לטפל בו. כי הדבר המרכזי
באמת, שהיה צריך לעשות, זה באמת לשנות את המצב של האחריות על שטח דרום לבנון. היה ברור
לחלוטין, שהקהילה הבין לאומית תתן חלון זמן שהוא חלון זמן שיהיה מוגבל, ההערכה היתה שאם נצליח
להשיג חלון זמן של בין 10 ימים לשבועיים, זה בערך בהחלט – אתה אומר לי מה חשבתי עם עצמי, אבל לא
היה מצב שבו הנחת העבודה שלנו, שאנחנו רוצים פחות ימי לחימה. הנחת העבודה היתה לקחת בחשבון
שהקהיליה הבין לאומית יכולה לעצור אותנו, ולהביא את זה בחשבון כחלק מהתכנונים האסטרטגיים
וכחלק מהתוכניות האופרטיביות."...
107 נציין כי למרות המודעות הגבוהה לסכנת הפגיעה בעורף, מפקד פיקוד העורף לא הוזמן להשתתף בישיבת הממשלה.
108 ראש הממשלה פתח את הדיון כך: "רבותי, זאת ישיבה אופרטיבית. זה לא דיון."
109 . סטנוגרמה פורום שבעת השרים 12 ביולי 2006 , בשעה 22:30 עמ` 2-4
110 . שם, עמ` 10
111 . שם, עמ` 6
112 . עדותו של שר הביטחון בפני הוועדה מיום 24 בינואר 2006
פרק חמישי • ממצאים
84
פגישות נוספות בלילה שבין 12 ל- 13 ביולי
55 . לאחר הישיבה חזר הרמטכ"ל למטכ"ל וניהל שם התייעצות מצומצמת לאור החלטות פורום השבעה. נציין
כי בהתייעצות זו העריך הרמטכ"ל כי בישיבה שלמחרת היום, בשל ירי הרק"ק לעבר ישראל, יאשר הדרג
המדיני פגיעה במטרות תשתית לבנוניות אלו: "אני כבר אומר - לדעתי, המטרות מחר בכלל לא דומות
לרעיונות שאנחנו שמים עכשיו על השולחן... אני לא רוצה לצטט מה אמרו שרים בישיבת הממשלה, אבל
חלק מהם נשמעו מאוד אגרסיביים. אנשי הצבא היו הכי מתונים. 113 "לדעתי, גם את כל תחנות הכוח צריך
להפוך להם." 114
56 . על פי עדותו של ראש הממשלה בפנינו, מייד לאחר פורום השבעה הוא נפגש עם ראש האופוזיציה ועדכן
אותו לגבי המהלכים, ואף אמר כי מר נתניהו הביע תמיכה בהחלטות שהתקבלו.
עיקר הפעילות הצבאית ב- 12 ביולי
57 . מבחינה מבצעית, במהלך יום החטיפה ביצעה אוגדת הגליל, על פי הנחיית פיקוד הצפון, ארבעה מהלכים:
• הראשון היה פעולות מיידיות המבוצעות לאחר אירוע חטיפה, ועיקרן - מרדף (לא בוצע בהחלטת
המג"ד בגזרה), חסימת דרכי המילוט של הכוחות החוטפים ובידוד אזור הפעולה (לשם כך הוכנס טנק
ללבנון, שם עלה על מטען רב עוצמה וארבעת אנשי צוותו נהרגו).
• השני היה פעילות צבאית שעיקרה היא, השמדת מאחזי חזבאללה בקו המגע באמצעות מערכה באש.
• השלישי היה פעילות, שמגמתה היתה אטימת קו המגע וסיכול חדירה לשטח ישראל.
• הרביעית היה ניסיון לחלץ את גופות החיילים מהטנק שנפגע בלבנון.
בנוסף:
אוגדה הגליל התחילה בהכנותיה לביצוע הפקודה שכללה כיבוש של מספר מאחזים לאורך הגבול, ששלטו
באש על יישובי הצפון.
חיל האוויר פעל ובמסגרת התכניות תקף יעדי חזבאללה, כמו גם צירי תנועה וגשרים, לחסימת דרכי
המילוט של חוטפי אהוד גולדווסר ואלדד רגב צפונה.
חיל הים תקף חמישה יעדי חזבאללה והחל בהכנות לביצוע סגר ימי.
ביום זה זוהו 22 נפילות רקטות שחזבאללה ירה לעבר ישראל.
באותו יום נחטפו שני חיילים, שמונה חיילים נהרגו, נפצעו ארבעה חיילים ושני אזרחים.
113 . התייעצות מצומצמת- מטכ"ל 12 ביולי 2006 בשעה 23:13 , עמ` 7
114 . שם, עמ` 18
פרק חמישי • ממצאים
85
יום חמישי 13 ביולי 2006
עיקר המהלכים הצבאיים
58 . בלילה שבין 12 ל- 13 ביולי בוצעה תקיפת משגרי הפאג`ר. על פי תחקירים שנערכו בבוקר 13 ביולי, עלה כי
הפגיעות היו טובות. כן הופצצו מחסני רק"ק של חזבאללה. תקיפת תחנת `אל מנאר` של חזבאללה בוצעה
מאוחר יותר, במהלך יום 13 ביולי. בנוסף לתקיפת יעדי חזבאללה, הותקפו שדה התעופה הבינ"ל של בירות,
ששותק במתכוון רק בצורה חלקית. כן הותקפו 11 גשרים. הוכרז גם סגר ימי ואווירי.
ירי של חזבאללה על ישראל נמשך בצורה מתונה, והתמקד בקו המוצבים של צה"ל ובבסיס צה"ל.
דיונים והתייעצויות
59 . בשעה 05:00 עידכן הרמטכ"ל טלפונית את ראש הממשלה אודות ההתפתחויות הצבאיות, כולל היערכות
העורף (מזכ"צ ראש הממשלה על הקו). בשיחה זו גם:
• לשאלת ראש הממשלה: 115 הרמטכ"ל דווח כי "הסגר הימי (מתבצע) משעות הבוקר המוקדמות ו(כן גם)
האווירי. המסלולים ייתקפו מחר." (במשך היום)
• הרמטכ"ל דיווח כי הנחה לתכנן את הפגיעה בכביש בירות - דמשק.
• התנהלה שיחה על שחרור החטופים.
• בעניין גיוס המילואים: המזכיר הצבאי שאל את ראש הממשלה בקשר לגיוס אוגדת מילואים, אודותיו
דיברו איתו. ראש הממשלה אישר לפתוח בהכנות, המזכיר הצבאי הבהיר: הכנות - משמע שמגייסים
חלק מהאנשים לימ"חים, כדי שיתחילו להכין את הדברים. ראש הממשלה אישר.
חיתוך מצב במטכ"ל
60 . בשעה 06:49 בבוקר התקיים במטכ"ל חיתוך מצב, בראשות הרמטכ"ל, 116 שעסק בסיכום פעולות הלילה
והתווית המשך הפעולות להיום.
להלן עיקר הערות הסיכום של הרמטכ"ל:
• לגבי מנגנון הסיום: "אני לא רוצה שיחשבו עכשיו על מנגנון הסיום... אני מכיר את הריסון הפנימי
שמתחיל לפעול." "מנגנון הסיום הוא בעוד שבועיים, תעזבו עכשיו את מנגנון הסיום... עם הלבנונים אני
רוצה להאמין שזה ייקח כמה שבועות, כי אם לא - לא נשיג את מה שאנחנו מתכוונים." 117
• "יש עכשיו מלחמה בלבנון, ככה צריך לתפוס את זה. 118 אנחנו במלחמה, זו ההגדרה שלי ולפי הכללים
. האלה אנחנו עובדים. עכשיו אם יש בעיה, נא לסדר את החוקים שזה יתאם את מה שאמרתי." 119
• הדגיש את הצורך בשינוי המצב התודעתי, לא לבדוק כל יעד במיקרוסקופ כמו בפעולות ביטחון שוטף, 120
• "אם לא יובן שלבנון נכנסה לכאוס, אנחנו מפסידים הזדמנות אדירה להשיג את היעד מספר אחד שלנו,
והוא שינוי כללי המשחק שיושג באמצעות "ייצור מהלך התקפי... אנחנו צריכים לייצר אפקט של לחץ
הולך וגובר." 121
• הורה להפעיל סגר אווירי וימי על לבנון, לפזר כרוזים שהפעולה הישראלית היא תוצאה ישירה של
תוקפנות חזבאללה, להגביר את הכוננות בפיקוד העורף, לתכנן התקפה ממוקדת על מיכלי הדלק בבתי
115 . סטנוגרמה שיחת טלפון בין ראש הממשלה והרמטכ"ל 13 ביולי 2006 בשעה 05:00 , עמ` 8
116 בפגישה התקיים דיווח ודיון על מכלול הגזרות, אולם אנו נתרכז בחלק הנוגע לזירת לבנון.
117 . חיתוך מצב עמ` 13-14
118 . שם, עמ` 13-14
119 . שם, עמ` 16
120 . שם, עמ` 17
121 . שם, עמ` 18
פרק חמישי • ממצאים
86
הזיקוק, תחנות דלק מקומיות (ולא בתי זיקוק), וביצוע תקיפה של מרכז האבטחה במרובע הביטחוני
בבירות (פעולה שאושרה בלילה קודם ולא בוצעה).
חיתוך מצב בלשכת שר הביטחון
61 . בשעה 08:30 נערך חיתוך מצב בלשכת שר הביטחון.
ראש אמ"ן העריך כי "אנחנו צפויים לקראת הצהריים למטח משמעותי של רקטות שינסה להיות סימטרי",
122
מפקד חיל האוויר דיווח על תוצאות התקיפות. סגן הרמטכ"ל הציג את תוכניות התקיפות האווירית לאותו
יום.
הרמטכ"ל הסביר את ההיגיון מאחורי בחירת היעדים: לדעת הרמטכ"ל ההצלחה הגדולה עד אותה שעה
היא המעבר מחשיבה של בט"ש לחשיבה של מלחמה: "לדעתי, המחסום שעברנו אתמול הוא המחסום הכי
חשוב שעברנו בשנים האחרונות, ומבחינתי לתוך הצבא זה לשנות את מוד המחשבה מסיכול ממוקד
ללחימה. ההבדל בין סיכול ממוקד ללחימה הוא הבדל תהומי" 123 . עיקר המשמעות היא שהלחימה לא
תסתיים תוך מספר ימים אלא, "שנדרש פה לקחת אויר ולהסתכל כמה ימים קדימה, אם לא שבועות
קדימה." 124
הרמטכ"ל חזר על בקשתו לתקוף מתקני תשתית (חשמל) 125
שר הביטחון הסכים שהמסר שצריך לעלות מהתקיפות האוויריות הוא, "נצראללה הורס לכם את
המדינה." ו"בגלל נצראללה לבנון הולכת אחורה." 126 לגבי קו הגבול - שר הביטחון אישר את הרעיון לתקוף
את המוצבים וקבע כי "מבחינתי אסור בשום פנים ואופן לתת לחזבאללה לחזור למוצבים שלהם." 127 ציין
הישגים חשובים שהושגו עד אותה שעה.... ישראל לא הגיבה לפעולות אלא יזמה; ונוצרה "ההפרדה בין
האינטרסים של האוכלוסייה הלבנונית האחרת לבין חזבאללה... בסך הכל אפשר לומר שהפעילות בלילה
הקודם נתנה את התוצאות הצפויות, אני מקוה הרבה מעבר לזה." 128 שר הביטחון העריך שהקהילייה
הבינ"ל תפעיל לחץ כבד להפסיק את הלחימה, "לכן השעות והימים שיש לנו הם מאוד קריטיים." 129
62 . במהלך שיחה בין המשתתפים על ההתפתחויות בגבול הצפון מאז הנסיגה בשנת 2000 , התפתח דיון בין שר
הביטחון לראש אמ"ן באשר למטרה של הפעולות. שר הביטחון סבר שלא ניתן להרתיע את חזבאללה, ולכן
המטרה היתה לא הרתעה, אלא רכישת יכולת סיכול פעולות עתידיות של חזבאללה כנגד ישראל. "ככל
שאתה מדבר כושר הרתעה, בסוף זה יידבק ככישלון של צה"ל. אתה צריך לומר שהתנאים צריכים ליצור
כושר סיכול יותר גדול. להרחיק אותם 1,000 מטר נותן לך לא את טווח יכולת ההרתעה, ההתרעה הנדרשת
לסיכול המחשבות שלהם." 130
ישיבת ועדת חוץ וביטחון
63 . בשעה 10:00 בבוקר התקיימה במשרד הביטחון בקריה ישיבה של ועדת חוץ וביטחון עם שר הביטחון.
בפתח הדיון הציג שר הביטחון את יעדי הפעולה בלבנון:
• "אנחנו רואים בממשלת לבנון כמי שנושאת באחריות ישירה להפעלת הטרור... כמי שאחראית לגורלם
של החיילים שנחטפו",
• "בתום האירוע הזה איננו מתכוונים לאפשר לחזבאללה לחזור לקו ההיערכות שלו בדרום לבנון לאורך
הגבול הבין-לאומי." 131
122 . שם, עמ` 4
123 . שם, עמ` 25
124 . שם, עמ` 25
125 . שם, עמ` 26
126 . שם, עמ` 12
127 . שם, עמ` 31
128 . שם, עמ` 28
129 . שם, עמ` 29
130 . שם, עמ` 33
131 . פרוטוקול ישיבת חוץ וביטחון מיום 13 ביולי 2006 בשעה 10:00 , עמ` 2
פרק חמישי • ממצאים
87
רח"ט מחקר תיאר בפני חברי הכנסת את אירועי הלילה הקודם, משמעותם והתגובה של ישראל במהלך
הלילה, והדגיש שמדיניות חזבאללה מבוססת על ההנחה שהחברה הישראלית שברירית (`קורי העכביש`).
הוא הזהיר שהוא צופה שחזבאללה יירה לעבר קו זיכרון יעקב-דרום הכנרת.
רח"ט מבצעים הציג את התכלית האסטרטגית של הפעולה והדגיש ש"...אנחנו חושבים שנדרשת כאן
מוכנות לפעולה מתמשכת." 132 לגבי אופי המהלך הצה"לי הבהיר כי "הפעולה, נכון לעכשיו, מכוונת כולה
מנגד. אם יהיה הישג מיוחד שנוכל להשפיע עליו בפעולה מיוחדת - אני מניח שנעלה את זה." 133
64 . לאחר הסקירות התפתח דיון בוועדה. כל הנוכחים תמכו בפעולה של הלילה הקודם, וצידדו ביעדי הפעולה
כפי שהוצגו בפניהם. מספר חברים עמדו על הצורך לקיים דיון מעמיק לפני שנכנסים לפעולה גדולה.
חה"כ מתן וילנאי אמר: "אני לפחות דורש שיהיה איזה דיון עמוק ואסטרטגי, לא תגובה מהבטן, שנראה
לאן אנחנו הולכים ולמה אנחנו מתכוונים באמת". 134
חה"כ עמי איילון אמר: "אני לא בטוח שאנחנו מבינים לאיזו מציאות נכנסנו, למרות שקיבלנו החלטה...
אבל אני לא חושב שזה הזמן לנהל את הדיון הזה". 135
את הישיבה חתם שר הביטחון. בהתייחסו ליעדי הפעולה ומשך הזמן שהיא תימשך אמר כי "הערכתי, כמו
שהעריכו כולם, כולל יושב ראש האופוזיציה ושר החוץ לשעבר, שהלחץ הבין-לאומי יגיע. אני חושב
שבמקרה הזה אנחנו צריכים לקבוע לנו את פרק הזמן שבו אנחנו רוצים לשנות מצב בכמה יעדים שקבענו,
למרות הלחץ הבין- לאומי". 136
שיחת שרת החוץ עם נציגים אמריקאים
65 . בשעה 12:30 בצהרים נפגשה שרת החוץ לבני עם נציגים אמריקאיים. שרת החוץ ציינה שאין כל כוונה של
ישראל לערב את סוריה בלחימה, כי המטרה היא "הוצאת חזבאללה מחוץ לדרום לבנון."
פגישת ראש הממשלה עם הנציגים האמריקאים
66 . לאחר מכן נפגש ראש הממשלה וצוותו עם הנציגים האמריקאיים. ראש הממשלה קבע כי "זו הזדמנות
ליישם את 1559 ולפרק את חזבאללה מנשקו. המוצבים ריקים, כי הם פונו ע"י חזבאללה." זה היה האיום
האמיתי. 137
פורום בכירים במטכ"ל
67 . פורום בכירים בראשות הרמטכ"ל התכנס בשעה 15:19 לדון בתכלית האסטרטגית ובהמשך המהלך.
ראש אמ"ץ העלה את התכלית של הפעולה הצבאית. לדעתו, אירוע החטיפה יצר אפשרות "לשינוי המציאות
הביטחונית שנוצרה לאורך גבול הצפון, גם לפגוע קשה בחזבאללה וגם להניע את הממשל הלבנוני, באמצעות
מהלך רחב מנגד בעיקרו, עם נכונות למהלך קרקעי במעלה הדרך, במידה ויידרש." 138
רח"ט תכנון אסטרטגי באג"ת טען שלפעולה היו שני יעדים מקבילים, "החלשת החיזבאללה" ו-"חיזוק
האחריות הלבנונית." לגבי היעד הראשון, ברור שזו היתה: "פגיעה ישירה פיזית ביכולות של החיזבאללה."
לגבי הפירוש האופרטיבי ליעד השני, הוא סבר ש- "זו פריסת צבא לבנון בדרום." 139 ראש אג"ת הציע להוסיף
לשני יעדים אלו גם את "חיזוק ההרתעה שלנו." 140
132 . שם, עמ` 7
133 . שם, עמ` 10
134 . שם, עמ` 14
135 . שם, עמ` 16
136 . שם, עמ` 23
137 . פרוטוקול פגישה , עמ` 2
138 . פורום בכירים, עמ` 1
139 . שם, עמ` 2
140 . שם, עמ` 6
פרק חמישי • ממצאים
88
רח"ט מחקר ביקש להעמיד את חזבאללה במרכז היעד, "להבליט ולשים בהתחלה פגיעה משמעותית
בחזבאללה, אם באופן ישיר, לבין סביבתו הלבנונית, וזאת כדי לאפשר החלשתו." הוא הציע "לא לראות
בקמפיין הנוכחי, שבפעם הבאה שנפסיק לירות, לא יהיה חזבאללה." 141
מפקד מז"י הגדיר את התכלית "להביא לידי מודעות של היריבים שיש פה נחישות אסטרטגית מתמשכת...
אנחנו נמצאים רק בתחילת המערכה." 142
ראש אמ"ן הסכים ל"העמקת ההרתעה", ובדגש על "ההתמודדות מול ארגונים לא מדינתיים ", אולם ציין
ש"הדיון היותר קשה הוא איך מגיעים אליה." 143 לדבריו, "צעדנו איזה שהוא צעד, אנחנו עדיין רחוקים
מהמטרה, כי צריך זמן." 144 הוא הראה (כנראה על גבי מצגת) שהיכולת המבצעית של חזבאללה עדיין נשארה
ברמה גבוהה, ועדיין לא נוצר לחץ בתוך לבנון לפעול נגד חזבאללה. 145 לכן, ייקח זמן עד שנגיע להגשמת
המטרה שהיא יצירת הרתעה כנגד חזבאללה.
לדעת ראש אמ"ץ בגלל שהאפשרות של פעולה קרקעית נפסלה, "צריך להבין גם שההישגים שנוכל להגיע
אליהם יהיו בהתאמה." 146 לכן, "... המנגנון שאנחנו יוצרים עם הקילומטר הוא כלי ושוט להישג מינימום
שאפשר יהיה להשתמש בו." 147 לדידו, "דפוס הפעולה צריך להיות כזה שהמשך התקיפות יהיה משמעותי,
אבל שלא יסלים מעבר למה שאנחנו רוצים." ולכן "אנחנו צריכים לעצור את [ההפצצות ברובע הדאחייה] 148
את הדאחייה צריך לדעתו להשאיר כפעולה שתתבצע אם יירו רקטות לעבר ערים בישראל.
68 . הרמטכ"ל סיכם:
• היתה "פגיעה משמעותית בחזבאללה": "יצירת קרע בין חזבאללה ללבנון"
ו-"חיזוק ההרתעה." 149 ההישגים הושגו באמצעות העצמת "דימוי חזבאללה כמי שגורם לחורבן
לבנון." 150
• לגבי משך הזמן של המהלך, "אנחנו רחוקים מרחק גדול מנקודת הסיום, לדעתי זה לא יסתיים מהר"...
"... למדינת ישראל אין אינטרס שזה יסתיים מהר." 151
הערכת מצב מטכ"לית
69 . בשעה 16:19 אחה"צ התקיימה הערכת מצב מטכ"לית, בהשתתפות ראש הממשלה, ושר הביטחון שביקר
.(V.C בפיקוד הצפון (באמצעות
רח"ט מחקר פתח את הדיון בסקירת מודיעין ובהערכה לגבי השפעת הפעולות על חזבאללה ולגבי תגובתו
האפשרית. לדעתו, ההישג המשמעותי עד אותה שעה היה בהפתעה שיצרה התקיפה על יעדי רקטות
הפאג`ר. להערכתו, נצראללה לא העריך שישראל תגיב בעוצמה על אירוע החטיפה, ולא שיער שלישראל
היתה יכולת לפגוע בחלק נכבד ממשגרי הפאג`ר. "נצראללה נכנס לאירוע הזה כשיש לו ציפייה להתנהגות
ישראלית על פי הדפוסים הקודמים... ההפתעה הייתה התקיפה של הבוקר." 152 לדעתו "זה שלב של עיכול
ואי הבנה... של הדפוס הישראלי." 153 ספציפית "אם נמשיך לפגוע בבירות... אני מניח שחזבאללה כן יירה
לכיוון חיפה. יש לו את היכולת." 154
141 . שם, עמ` 5
142 . שם,עמ` 7
143 . שם, עמ` 10-11
144 . שם, עמ` 11
145 . שם, עמ` 12
146 . שם, עמ` 12
147 . שם, עמ` 18
148 . שם, עמ` 17
149 . שם, עמ` 20
150 . שם, עמ` 20
151 . שם, עמ` 20
152 . הערכת מצב מטכ"לית עמ` 1-2
153 . שם, עמ` 4
154 . שם, עמ` 2
פרק חמישי • ממצאים
89
רח"ט מבצעים תיאר את הפעולות עד אותה שעה והעריך את תוצאות הפעולה. בדיון השתתפו גם מפקד
פיקוד צפון, ראש אמ"ץ וסגן הרמטכ"ל.
מפקד פיקוד העורף תיאר את היקף הפגיעה בעורף והציע "להנחות את קו החוף, קריות והעיר חיפה. החל
מעוד שעה, לצאת בהודעה להישאר במרחבים בנויים ולהימנע מתנועות מיותרות במהלך הלילה." 155
סיכום הרמטכ"ל:
• היעד המרכזי - "להניע את ממשלת לבנון לנקוט עמדה" באמצעות פגיעה בתשתיות. 156
• יש לעשות הכל כדי להימנע מכניסת סוריה לעימות.
• "לא להניע שום מאמץ בינ"ל - לקרוא לנו להפסיק את האש בשלב הזה, זה נראה לי מוקדם מדי. הם
לא שילמו את המחיר..." 157
• תמך בתקיפת הדאחייה: "אני חושב שאנחנו צריכים לתת סטירה יותר חזקה במועד הנדרש, בשביל
שזה יהיה מהלך יותר קצר ולא יותר ארוך." 158
• היה בעד התקפה של מתקני החשמל בלבנון:
• תמך בדרישת מפקד פיקוד צפון להתחיל לפעול קרקעית נגד הביצורים לאורך הגבול (בצורה מאוד
מוגבלת של `הצצה ויציאה`), אבל, "צריך לתכנן את כל מה שקשור לטיפול תשתיתי בקו הגבול." 159
70 . התייחסות שר הביטחון היתה קצרה. הוא המשיך לדבוק בעמדתו מליל אמש ולפגוע רק במתקנים
שמספקים חשמל לדרום לבנון.
71 . ראש הממשלה התמקד בתיאור ההיבט הבינ"ל של הפעולה. הוא הסביר שבזירה הבינ"ל היתה תמיכה
גדולה בפעולה, כל עוד לא תהיה פגיעה במתקני חשמל. 160 ולכן הוא דירבן את מפקדי הצבא: "הממשלה לא
מגבילה אתכם בשום דבר מהותי, הממשלה רק מצביעה לכם על טווחים שבתוכם אפשר לעשות הרבה
מאוד......יש פה שר ביטחון וראש ממשלה שמוכנים לקחת אחריות על החלטות קשות. תנצלו את זה, אל
תעשו את החשבון שלנו. תחשבו הכי רחוק... תשאירו לנו לקבל את ההחלטות." 161
הערכת מצב אצל שר הביטחון
72 . בשעה 19:00 בערב התכנסה ישיבה להערכת המצב השבועית השגרתית אצל שר הביטחון (שעסקה בעיקרה
בנושאי אזור חבל עזה).
שר הביטחון חזר בדיון על דבריו שהביע בהזדמנויות קודמות. בסיכום קבע השר כי "אנחנו בהחלט בכיוון
נכון ושהדברים מתנהלים... במינונים נכונים. אתמול זה היה בשיא העוצמה, היום צריך להמשיך את
העוצמה... אנחנו צריכים להגדיל בהחלט את כושר ההתרעה או את כושר הסיכול, את כושר המנע, שם
אנחנו צריכים לעשות ככל האפשר..." 162
שיחת שרת החוץ עם ראש הממשלה
73 . על פי עדות שרת החוץ בפני הועדה, בשעות הערב היא קיימה שיחת טלפון עם ראש הממשלה. 163
בשיחה ביקשה שרת החוץ מראש הממשלה לחשוב על דרך מדינית לסיום האירוע. לגרסתה, ראש הממשלה
לא ראה סיבה להתחיל באותה שעה את התהליך המדיני. 164
155 . שם, עמ` 11
156 . שם, עמ` 25
157 . שם, עמ` 26
158 . שם, עמ` 23
159 . שם, עמ` 26
160 . שם, עמ` 31
. 161 שם, עמ` 32-33
162 . הערכת מצב, עמ` 11
163 לשיחה אין תמלול. בעדותו של ראש הממשלה הוא לא נשאל לגבי שיחה זו.
פרק חמישי • ממצאים
90
להלן עיקרי דבריה:
"אמרתי לראש הממשלה שאני חושבת שצריך לקדם את הנושא המדיני, ואני רואה שבעצם הדברים
נמשכים למרות שהם היו צריכים להיגמר בצהרים. ביקשתי להיפגש כדי להתחיל בתהליך המדיני. בשלב
הזה, התשובה שקיבלתי, שלצבא יש עוד מטרות לפחות לעשרה ימים, כי אני הבהרתי, שאישרנו מטרות
שהם היו צריכים בעצם לסיים אותן, ושאנחנו עלולים להתדרדר למצב שבו תהיה תקלה כזו או אחרת
ומצבנו יהיה רע יותר. קיבלתי תשובה מראש הממשלה שלצבא יש עוד מטרות לפחות לעשרה ימים, ושאני
לא אדאג, שאני ארגע. אני בקשתי בכל זאת להיפגש, כדי לתכנן את היציאה המדינית. זה היה ביום
חמישי."
התייעצויות ביטחוניות
74 . בשעה 20:30 בערב, נערכה התייעצות ביטחונית בנוכחות ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש
אמ"ן וראש אמ"ץ.
ב
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

נערך לאחרונה על-ידי Nakim בתאריך שני 30.04.07 20:21, סך-הכל נערך 2 פעמים

[Nakim]

20 . אמרנו כי מקצועיות, מיומנות וניסיון, כמו גם נאמנות לממונים במסגרת החוק וערכי יסוד, הם אמות המידה
המרכזיות להערכת פועלו של דרג מקצועי. מקצועיות כוללת ידע רחב, לצד יכולת יישום, ושימוש והפעלה של
הידע בהקשרים שונים. הניסיון תורם למקצועיות, מפני שכל כישור וכל ידע משתכללים כאשר נעשה בהם
שימוש חוזר ונשנה, הכולל למידה מטעויות עבר. בכל מקצוע, הידע המקצועי מוטמע בפעולתו ובחשיבתו של
האדם, כך שבמקרים רבים השימוש בידע הוא בחלקו לא מודע וכמעט "אינסטינקטיבי". יחד עם זאת, טוב שמי
שעומדים בראש מערכת יעסקו גם בבירור הנחות היסוד העובדתיות והערכיות עליהן מתבססות החלטות, שכן
ניתוח כזה מקל על עדכון או התאמה לתנאים משתנים. הוא גם מאפשר טיפול מושכל יותר במחלוקות
מקצועיות כאשר יש צורך להכריע ביניהן, ויוצר שפה אסטרטגית משותפת בין אלה האמורים לשתף פעולה
בגיבוש עמדות, קבלת החלטות וביצוען תוך שמירת רב-גווניות וגם ריבוי גישות. הישמעות (או נאמנות, או
נכונות לקבל מרות) מתחייבת מן העובדה שאנשי הדרג המקצועי - לתפקידיהם השונים - אמורים לתת כלים
מיטביים למקבלי ההחלטות מן הדרג המדיני. הם אמורים לעשות זאת שלא על מנת לקדם את השקפת עולמם
הם, ועליהם להיזהר מן הנטייה לכלול בהערכות ובהכנת חומר לדיון, הטיות הנובעות מהשקפת עולם כזו.
21 . למקצועיות יש גם השפעה על הסביבה בה עובד האדם: לאדם הנחשב מקצועי יש סמכות טבעית לפעול, לשאול,
לאתגר ולהשפיע על החלטות המתקבלות בתחומו, והוא אף יכול להפעיל מנגנון בקרה יעיל יותר על תפקודם של
אלה הכפופים לו. הידע המקצועי והניסיון מקנים להחלטותיו ולנטיותיו של הממונה משקל מיוחד.
22 . חשוב להדגיש כי חובת הנאמנות העליונה של אנשי מקצוע היא למקצועם ולתפקידם ולא למי שמופקד עליהם או
לארגון בו הם משרתים. אכן, מחויבות לממונה או למפקד, ולארגון בו עובד אדם, הם חלק חשוב מהאתוס
המקצועי. מידה של אמון ונאמנות בין אנשים העובדים יחד חיונית לתפקוד טוב של כל צוות או ארגון. תמיד
עדיף להתחיל בהתרעה ובדיון בתוך הארגון ובדרכים מקובלות. אולם כאשר ממונה או ארגון פועלים לדעתו של
איש מקצוע בצורה שיש בה נזק ממשי, עליהם להתריע על כך, ולא להירתע מעימות עם הממונים. כאשר מדובר
בנזק חמור, העלול להיות מסוכן, חובתם של אנשי מקצוע להתריע בפני דרגים עליונים יותר.
23 . אשר לנבחרי ציבור - בסיס הסמכות של נבחרי ציבור הוא עובדת היבחרם על ידי הציבור. בשיטת המשטר שלנו
ממלאי התפקידים המיניסטריאליים המרכזיים הם בדרך כלל אנשים פוליטיים הנבחרים לתפקיד על פי מעמדם
הפוליטי והמפלגתי. 5 בשל כך קורה לעתים שעל משרדי ממשלה מקצועיים מופקדים נבחרי ציבור שאין להם -
לפחות בתחילת הדרך - ידע מקצועי בתחומי משרדם. גם ראש ממשלה בישראל יכול להיות ראש מפלגה, שאין לו
ניסיון מדיני או ביטחוני עמוק. אין בשיטתנו מנגנון המבטיח כי לא יעמוד בראש המפלגה שתרכיב את הממשלה
אדם שנכנס זה עתה לזירה הפוליטית, ואשר מקור כוחו הפוליטי אינו קשור בהבנתו בנושאים מדיניים או
ביטחוניים.
בנוסף, כפי שכבר ציינו, ברור מאליו כי מימוש תפקידו של נבחר ציבור כולל מתן משקל רב לשיקולים
אידיאולוגיים וערכיים שונים, כמו גם לשיקולים פוליטיים.
24 . עולה מן האמור כי אמת המידה לבחינת התנהלותם של נבחרי הציבור אינה יכולה ואינה צריכה להיות
מקצועית, במובן של היכרות מעמיקה קודמת עם הנושאים עליהם יופקדו, אם כי ידע מוקדם כזה וודאי ישפר
את תפקודו של השר. אמות המידה העיקריות להערכה צריכות להיות שיקול דעת, אחריות, מנהיגות, ראייה
אסטרטגית וכשירות במובן הרחב. שיקול דעת וכשירות משמעם, בהקשר זה, היכולת לקבל החלטות על סמך
בחינה זהירה של הנושא, ושקילה מושכלת של היבטיו השונים. פירושם - הימנעות מקפיצה למסקנות, או
5 על פי החוק ניתן למנות שרים שאינם חברי כנסת ואשר אינם נבחרי ציבור. מקור סמכותם של שרים אלה הוא אישורם על ידי הכנסת
ומילוי תפקידם המיניסטריאלי, ולא עובדת היבחרם.
פרק שישי • אמות מידה להערכה
108
מהסתמכות רבה מדי על "תגובות בטן" ועל אינטואיציות שאינן מבוססות על ניסיון רב, ושאינן עומדות במבחן
בדיקה ביקורתית. שיקול דעת פירושו גם הימנעות מהתלהמות ומאמירות לא אמינות. הפעלה טובה של שיקול
דעת כוללת במקרים רבים היוועצות בגורמים שונים שיש להם ניסיון וידע בתחום הנדון. היא מתאפיינת בשיתוף
פעולה ובשיח שוטף בין השר לבין הדרג המקצועי עליו הוא ממונה. הפעלה טובה של שיקול דעת תסתייע, על פי
רוב, בתהליכים מובנים של קבלת החלטות.
25 . נדגיש כי חובתם זו של נבחרי ציבור נובעת מן העובדה כי שיקולים אידיאולוגיים, ואף פוליטיים ואלקטורליים,
אכן עשויים לגרום לכך שתגובה מהירה ובהירה נראית מתבקשת. אולם מי שמפעיל כוח בשם המדינה חייב
לפעול באחריות, וזו פירושה כי האידיאולוגיה לבדה אינה מכתיבה החלטות. אלה צריכות להתבסס על ניתוח
שקול של חלופות ושל משמעויות של הפעולה. הפעולה, במיוחד כאשר מדובר בנושא מדיני- ביטחוני חשוב, אינה
צריכה להיות פופולרית בזמן שהיא מתבצעת, אלא לקדם את האינטרס ארוך הטווח של מדינת ישראל. אנו
מקווים כי הבוחרים מצפים מנבחריהם כי הידע שלהם והאחריות שלהם יביאו אותם לחשוב ולבדוק, ולהגיב
בצורה מושכלת. אם אינם חושבים כך – ראוי שיחשבו כך.
26 . ראוי להדגיש את הראייה האסטרטגית, כאמת מידה נוספת להערכת תפקודם של אנשי ציבור (ראייה כזו היא
מידה טובה חיונית גם אצל מפקדי צבא בכירים וגם תוך התאמה אצל אנשי מקצוע ובמיוחד יועצי מדיניות).
ראייה כזאת גוזרת פעולות ספציפיות, או אף קווי מדיניות ויעדים ספציפיים, מתכליות ארוכות טווח, תוך הבנת
סביבתן המתפתחת ומתוך גישה מתכללת. היא מביאה לכך שאירועים מקומיים נבחנים בהקשר רחב יותר של
מקום וזמן, ובכך מבטאת העמקה של הבנת המצב, ושל האפשרויות הגלומות בו. ראייה אסטרטגית משמעה
בעיקר היכולת להציב יעדים ארוכי טווח בתוך הנתונים הקיימים והצפויים. בין שני מרכיבים אלו – תכליות
ויכולות - צריך שיתקיים תהליך מתמיד של היזון חוזר. תכליות צריכות להיות מוגדרות בהתאם לתנאי רקע
ואילוצים, בעוד היכולות צריכות להתעדכן לנוכח שינויים ביעדים ובתכליות.
27 . נוכל לסכם ולקבוע כי בשני הדרגים - דרג מדיני נבחר ודרג מקצועי - צריכה להיות כשירות לתפקיד. קנה המידה
העיקרי להערכת תפקוד הדרג המקצועי היא מידת המקצועיות שלו, כאשר זו נגזרת מתפקידיו המיוחדים. אמת
המידה העיקרית להערכת התפקוד של הדרג המדיני היא המידה בה הוא מפעיל היטב את שיקול דעתו, ופועל
מתוך ראייה אסטרטגית, מנהיגות ואחריות. נדגיש שוב. הדרג המדיני אינו פועל בחלל ריק. בסיס כוחו הוא
עובדת היבחרו, והשיקול של העצמת הסיכוי של המנהיג להיבחר מחדש הוא טבעי ואף לגיטימי, אלא שמדינאי
חייב לפעול כך שההיענות לרצונם של בוחריו לא תסכן את עתיד המדינה ואת טובתם של אזרחיה.
ד. דרג מדיני, דרגים מקצועיים, והממשקים ביניהם
28 . קבענו למעלה אמות מידה לתפקוד ולהחלטות. ראינו כי בין טיב ההחלטות, דרך קבלתן וההתנהלות של מקבלי
ההחלטות יש קשרים מורכבים. במקרה שלנו, חשוב להרחיב במקצת לגבי המציאות הקיימת והעקרונות
המקובלים ביחס בין מקבלי ההחלטות ובין אלה האמורים לסייע להם בקבלת החלטות מיטביות, ובעיקר
ביחסים בממשקים בין מקבלי החלטות בדרג המדיני ובין הדרג המקצועי. בהקשר להחלטות מדיניות ביטחוניות
הקשורות בהפעלת כוח צבאי, הדרג המקצועי החשוב ביותר הוא הצבא עצמו וכן גופי ביטחון נוספים. יחד עם
זאת, לצד המחליטים בדרג המדיני פועלים גם דרגים מגוונים אחרים של דרג מקצועי. המרקם הכולל של קבלת
ההחלטות אמור להבטיח מאזן טוב של הנחיה, ערכים, יעילות, פיקוח, הבנייה ובקרה.
29 . בדמוקרטיה, ההחלטות העקרוניות ביותר אמורות להתקבל על ידי הדרג המדיני. ככל שהעקרוניות והחשיבות
והכלליות של ההחלטה גבוהה יותר, כך נהוג לעלות ברמת הלגיטימיות של מקבלי ההחלטה. ברמת הרשות
המבצעת, הסמכות העליונה היא בידי מליאת הממשלה. זו כפופה למנגנוני פיקוח ובקרה שונים (על ידי הכנסת
וועדותיה ועל ידי בית המשפט). החלטות עקרוניות פחות (ובנושאים רגישים, בהם יש חשש מדיון והחלטה
בפורום רחב, גם בהחלטות חשובות ביותר) מופקדות בידי שרים בודדים או קבוצות שרים. גם לגבי החלטות
כאלה יכולים להיות מנגנונים של פיקוח ובקרה. כאמור, החלטות של דרג מדיני משלבות החלטות אידיאולוגיות
פרק שישי • אמות מידה להערכה
109
ופוליטיות והחלטות של מדיניות, בצד צורך לשמור על אמות מידה של מקצועיות ויעילות של ההחלטות. טוב כי
אלה גם אלה יישענו על עבודת מטה והכנה הנעשית עבור מקבלי ההחלטות – השרים או הממשלה.
30 . ואכן, לכל שר יש צוות מקצועי-אישי המלווה אותו ושוקד על ההיבטים הפוליטיים של פעולתו, ובמשרדו ישנו
צוות מקצועי, האמור להבטיח את הביצוע המיטבי של תפקידיו המיניסטריאליים. במשרד ובממשלה על
וועדותיה, לפי העניין, גודלם וטיבם של הצוותים האלה תלוי בטיבו של המשרד, ובהיקף התפקידים
המיניסטריאליים הצמודים אליו, וכן ברצונו של השר. התפקיד המיניסטריאלי כולל בדרך כלל הן קבלת
החלטות מושכלת בנושאי המשרד והן אחריות לביצוען הטוב, יחד עם תפקידי גיוס תמיכה ומשאבים, יחסים עם
הבוחרים. כן נכללים תפקידי השר במסגרת הממשלה.
31 . בנושאים ביטחוניים-מדיניים, התפקידים הרלוונטיים הינם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, ולידם –
ביניהם ובין מליאת הממשלה – הקבינט המדיני-ביטחוני. במקרים מיוחדים ניתן להקים גופים אד-הוק
למטרות מיוחדות, כפי שהממשלה החליטה ב- 12 ביולי להקים את "פורום השבעה". 6 אלא שבפרקטיקה
הממשלתית, כפי שהתגבשה בישראל, הנהלים המובנים של ההתייעצויות המדיניות- ביטחוניות השוטפות כוללים
את שר הביטחון בענייני צבא ומערכת ביטחון שוטפים, את ראש הממשלה ושר הביטחון בעניינים מדיניים-
ביטחוניים, את ראש הממשלה בעניינים המסורים לפיקוחו הבלעדי (כגון פעולות המוסד, השב"כ וגופים
אחרים), בעוד שר החוץ מעורב בתמונה באופן מסודר רק כאשר היחסים בינו ובין ראש הממשלה אפשרו או
חייבו את הדבר. מציאות פוליטית זו יוצרת הבנייה לא מיטבית של שילוב בנושאים מדיניים-ביטחוניים.
32 . ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הם המשולש העיקרי המקבל החלטות בנושאים מדיניים-ביטחוניים.
לראש הממשלה אחריות עליונה גם בנושאים מדיניים ביטחוניים. נתון מרכזי ביותר לצרכינו הוא כי ראש
הממשלה הוא היחיד המרכז את מכלול הידיעות בנושאים השונים (ביטחוניים, מודיעיניים ומדיניים). אין כיום
ממלא תפקיד או גוף נוסף, מלבדו של ראש הממשלה, המרכז את מכלול הידע. הידע כולו נמצא אצלו, ואצלו
בלבד, הן בשל העובדה כי אליו מועבר החומר מהגורמים השונים, והן מכיוון שמועברים אליו חומרים וידיעות
סודיים או רגישים שאין לאיש מלבדו. יתר על כן: ראש ממשלה מקיים קשר ישיר, ולעתים בארבע עיניים, עם
ראשי מדינות אחרות, בלי שתוכנן מועבר תמיד במלואו לממלאי תפקידים אחרים. בשל כך, כאשר ראש
הממשלה צריך לקבל החלטה מיידית, בזמן משבר - הוא חייב לקבל את ההחלטה על סמך מכלול הידע והניסיון
שלו, ללא קבלת סיוע מגורם מתכלל כולל אחר. ברגעים כאלה עניינים גורליים עשויים להיות תלויים בשיקול
דעתו, בידע שלו ובניסיונו – והוא בודד בהם מאד.
33 . לראש ממשלה יש סמכויות רבות - ואחריות עצומה. לאור המרכזיות והגורליות של החלטותיו של ראש ממשלה,
חיוני כי יהיה לידו מגוון של אמצעים שיבטיחו כי יוכל לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, ככל הניתן, על סמך
עבודת מטה, וכי יהיה לידו מנגנון שיסייע בביצוע יעיל של החלטות שמתקבלות על ידיו, ובמעקב ופיקוח על
ביצוען. ראש הממשלה הוא זה האחראי על כך שכלים אלה יהיו בידיו. אם כלים כאלה אינם מצויים - ראש
הממשלה צריך לדאוג להקמתם ולהפעלתם הנכונה. אם כלים אלו קיימים - ראש הממשלה צריך להשתמש
בהם. שימוש נכון כולל תביעה כי יוגש לעיונו חומר רקע מתאים, התעמקות בחומר, עריכת דיונים עם הגורמים
המקצועיים, והצגת שאלות ודרישה להשלמות היכן שאלו נדרשות, על מנת שהוא עצמו יוכל לגבש את עמדתו
והחלטתו. כאשר ההחלטה אמורה להתקבל על ידי פורום מדיני רחב יותר, ראש הממשלה צריך לדאוג לכך כי
המידע הנחוץ לקבלת החלטה מיטבית - ברמת הסיווג המתאימה - יוצג באופן מסודר ומלא בפני יתר מקבלי
ההחלטות (למשל, הממשלה, הקבינט, או פורום מיוחד כגון `פורום השבעה`). תהליכים כאלה יתרמו משמעותית
לכך שהחלטות שהוא מקבל, או שהוא יוזם את קבלתן על ידי הממשלה על גופיה, תהיינה מיטביות ותבוצענה
ביעילות.
34 . הדברים שאמרנו עד כה הם, ברובם, מושכלות יסוד, ובכל זאת, ראשי ממשלה לדורותיהם פעלו, במידה זו או
אחרת, ללא כלים שיסייעו להם בהליכי קבלת החלטות. חלקם אף רוקנו מתוכן ממשי גופים שהוקמו על מנת
6 שכלל, כאמור, את ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת החוץ, המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, סגן ראש הממשלה ושר התחבורה שאול
מופז, סגן ראש הממשלה אלי ישי, ואת השר לבטחון פנים אבי דיכטר.
פרק שישי • אמות מידה להערכה
110
לעזור להם. נשוב לעניין זה בפרק ההמלצות, בשלב זה נאמר רק כי אנו סבורים שהמלצתנו בדבר הצורך
במיסודם של כלי עזר שיסייעו לראש הממשלה, היא המלצה מרכזית ודחופה ביותר. בדמוקרטיה, ראש
הממשלה הוא בעל האחריות השלטונית העליונה. כך לעניין הישגי הממשל, כך לעניין כישלונותיו. תפקידו של
ראש הממשלה הוא קשה ותובעני ביותר. הוא נדרש להיות בקי בכל הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה
של המדינה. אין אדם - בלי קשר לרמת הידע והמומחיות שלו - שיכול לעמוד באתגר זה, ללא, בין השאר, נהלי
עבודה מסודרים ומטה מקצועי מיומן.
35 . אחריותו המיוחדת של שר הביטחון בתחום ענייני הביטחון קבועה, לפחות בחלקה, בחוק:
חוק יסוד הצבא קובע (בסעיף 2 לחוק) כי:
א.הצבא נתון למרות הממשלה;
ב. השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.
סעיף 3 לחוק קובע כי:
א. הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי;
ב. ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון;
ג. ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
על פי החוק, שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא. הוא אחראי מיניסטריאלית לפעולות הצבא, ולמידת
מוכנותו וכשירותו, והצבא כפוף לו ולהנחייתו. שר הביטחון גם שותף להליכי הגיבוש של המלצות הצבא לדרג
המדיני. המלצות אלה נדונות, או לפחות צריכות להיות נדונות, עימו, לפני שהן מועלות בפני ראש הממשלה ובפני
פורומים מחליטים של הדרג המדיני.
36 . שר הביטחון צריך לדרוש מהדרג המקצועי כי יציג בפניו את הסוגיות המרכזיות באופן מסודר ומעמיק. על שר
הביטחון לבחון את החלופות השונות לפעולה עליהן בונה הצבא את היערכותו. הוא אמור להכיר חלופות אלו,
והוא אמור אף לאשר תכניות אופרטיביות של הצבא לגזרות העיקריות. כל זאת בלי ששר הביטחון יהפוך
לרמטכ"ל- על. תפקידו הוא להנחות את הצבא, לפקח עליו, אך לא לנהל אותו.
37 . אחריות זו מתווספת לאחריותו הישירה של שר הביטחון כחבר בכיר בממשלה וכחבר בפורומים מצומצמים
יותר העוסקים בענייני ביטחון. שר הביטחון הוא בעל מעמד מיוחד בממשלה, בכל הנוגע להחלטות בנושאי
ביטחון. 7 דעתו הינה דעה של שר ממונה, המכיר את הסוגיות, ופעמים רבות מגבש את המדיניות לגביהן. בנוסף,
שר הביטחון אחראי לכך שהצבא ימלא את תפקידו כמסייע בידי הדרג המדיני להחליט בעניינים צבאיים,
ולצורך כך יציג בפני הדרג המדיני את כל המידע הדרוש לשם קבלת החלטה בצורה מעמיקה.
38 . לצורך מכלול תפקידיו אלה ברור כי שר הביטחון זקוק לעבודת מטה נרחבת. בנושאים רבים, הצבא הוא הגוף
המספק לו את עבודת המטה. אלא שגם לצורך ההנחיה והפיקוח על הצבא, וודאי לצורך שקלול היבטים
מדיניים, או טיפול בהיבטים אחרים של עבודת משרד הביטחון (כגון, למשל, תכלול הטיפול בעורף), זקוק שר
. הביטחון לעבודת מטה שאינה צבאית בלבד 8
39 . בנושאים מדיניים- ביטחוניים, ובוודאי כאשר נשקלת פעולה צבאית, הגורם המקצועי הדומיננטי ביותר בישראל
הוא הצבא. זאת הן בשל העובדה שהוא הזרוע הצבאית המופקדת על עבודת מטה ותכנון, וגם הזרוע המבצעית;
הן בשל גודלו; הן בשל המסורת שהתפתחה. בצבא עצמו אפשר לזהות את הגורמים שהם רלוונטיים במיוחד
לליווי החלטות בנושאים מדיניים- ביטחוניים של הדרג המדיני. אלה הם:
7 ראוי לציין כאן כי שר הביטחון הוא המופקד על מערך מל"ח והוא גם בעל הסמכות להכריז על "מצב מיוחד בעורף" על פי חוק ההתגוננות
האזרחית.
8 שר הביטחון מופז חש בצורך שיהיה לו מקור עצמאי לעבודת מטה בנושאים אלה, פרט לעבודתו של צה"ל (באמצעות אג"ת או אמ"ן),
והקים לשם כך אגף ביטחוני-מדיני במשרד הביטחון.לתיאור היחידה ראו בעדותו של עמוס גלעד, העומד בראשה מאז הקמתה.
פרק שישי • אמות מידה להערכה
111
הרמטכ"ל עצמו, הן בתפקידו כמפקד הצבא, הן בגלל מעמדו ותפקידיו בדיוני הממשלה, וגם בוועדת החוץ
והביטחון של הכנסת, הן בשל מעמדו הציבורי והתקשרותי והן בשל הקשר האישי הישיר בינו ובין ראש
הממשלה ושר הביטחון;
אמ"ן-מחקר וראש אמ"ן במיוחד, שמוגדר כ"מעריך הלאומי" ויש לו בשל כך קשר ישיר לראש הממשלה;
ראש אגף התכנון, העוסק גם בתכנון מדיני-בטחוני,
וכאשר מדובר בהחלטה על פעולה צבאית – גם צוות המטכ"ל כולו, ובעיקר גם סגן הרמטכ"ל, ראש אגף
מבצעים (אמ"ץ), ומפקד הזירה בה מדובר. במקרה שלנו – אלוף פיקוד צפון (פצ"ן), ומפקדי הזרועות
הרלוונטיים. כאן – מפקד חיל האויר ומפקד חיל הים. במערכה הנוכחית היה תפקיד מרכזי ביותר גם לאלוף
פיקוד העורף.
40 . התשומה של הצבא, של המוסד ושל השב"כ להחלטות מדיניות ביטחוניות בכלל, ולהחלטות הקשורות ליציאה
למערכה בפרט, מובנית לתוך תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני. ישנה תשומה שוטפת דרך המזכצ"ים
(המזכירים הצבאיים), אבל קיים גם המוסד המובנה של התייעצויות. אלה מתקיימות באופן שגרתי וקבוע,
ומתקיימות גם כאשר יש בכך צורך.
41 . בהתאם לחלוקה `הקלאסית`, הדרג המדיני אחראי על גיבוש מדיניות. ואילו הצבא אמון על בניית יכולות
שתאפשרנה לממשלה בחירה במדיניות הרצויה לה. בנוסף, הצבא מופקד על הצגתן של חלופות והמלצות
מבצעיות לדרג המדיני.
42 . כך הוא בתיאוריה פשטנית. במציאות - אבחנות אלו נוטות להיטשטש. קשה להפריד בין ההחלטה המדינית,
לבין החלופות וההמלצות הצבאיות, לבין הביצוע הצבאי. קביעת היעדים על ידי הדרג המדיני תלויה בהערכות
הצבא לגבי יכולותיו ולגבי כדאיות פעולה צבאית כזו או אחרת. ואילו היערכות הצבא מושפעת מהיעדים שנקבעו
לו על ידי הדרג המדיני ומיעדים שהוא קובע לעצמו. כלומר, בין מרכיבים אלו - יעדים ויכולות - יש היזון חוזר
מתמיד. עובדה זו מחייבת כי הדרג המדיני והצבאי יקיימו ביניהם שיח דינאמי, וכי היחסים ביניהם לא
יצטמצמו להעברה חד צדדית של מידע ומודיעין מצד אחד והנחיות מצד שני. עובדה זו גם מחייבת הבנה רבה
מצד הדרג המדיני של היכולות והמגבלות של צה"ל, ושל שאר גופי מערכת הביטחון, והבנה נכונה מצד הדרג
הצבאי הבכיר את השיקולים והאילוצים של הדרג המדיני, כמו גם את גבולות הידע שלו.
43 . היזון חוזר זה בין שיקולים מדיניים לביטחוניים ובין קביעת יעדים לבין ביצוע, מקבל נופך מיוחד במציאות
הישראלית. ראשית, בישראל, מסיבות הקשורות במצבה המיוחד, וכן ממסורת שהתפתחה במשך שנים, צה"ל
למעשה מתבקש לעסוק - ואף עוסק - בנושאים שעקרונית "שייכים" לגופים מדיניים. שנית, בישראל (כמו גם
במדינות אחרות הנמצאות בזמן עימות), להערכות ולהמלצות של הצבא יש משקל ניכר, ולעיתים רב יותר מזה
של השיקולים המדיניים. משקלם של עמדות הצבא ומערכת הביטחון עלול להתחזק עוד יותר, כאשר אין בין
חברי הדרג המדיני הבכיר ביותר אנשים שיש להם ידע וניסיון צבאיים מספיקים, על מנת להתייחס להערכות
ולהמלצות של הצבא בראייה מפוכחת, ולאתגר אותם בצורה עניינית ומהירה; וכאשר אין לצד הדרג המדיני
יחידות מטה מקצועיות חזקות, המשלבות ראייה מדינית עם הבנה עמוקה של נושאי ביטחון.
44 . נדגיש, כי הבעיה היא מבנית בעיקרה. היא נובעת מהעוצמה היחסית של מנגנוני התכנון, המטה, המודיעין
וההערכה בצבא, מול החולשה הרבה של מנגנונים אלה בדרג המדיני. לכך מתווספת העובדה שכאשר מדובר
בהחלטות על הפעלת כוח צבאי, הצבא הוא זה המופקד על הכנת התוכניות המפורטות, על גיבוש מסד הידע
וההערכה התומך בהן, ועל האחריות למוכנות הצבא וליכולת של הצבא לממש את התוכניות. כאשר יש צורך
לקבל החלטה מיידית, אין כמעט תחליף למסדים אלה של ידע ושל עבודת מטה.
45 . לקושי מבני זה, המתבטא בכך שהמלצות הצבא (כמו גם אלה של המוסד והשב"כ) כורכות שיקולים צבאיים
ומדיניים, עלולות להיות תוצאות גרועות:
ראשית, עלול להיווצר רושם מוטעה - בדרג המדיני והצבאי כאחד - כי הצבא (או זרועות ביטחון אחרות)
מסוגלים לשקול היטב את מלוא השיקולים המדיניים.
פרק שישי • אמות מידה להערכה
112
שנית, שיקולים מדיניים עלולים להידחק לקרן זווית, מבלי שיינתן להם המשקל הראוי. התוצאה עלולה להיות -
החלטות לקויות מאד.
שלישית, הדרג המדיני עלול להיגרר לתפיסה כי תפקידו מתמצה באישור המלצותיו של הדרג הצבאי, במקום
שהוא עצמו יקבל אחריות ברורה לקביעת ה�
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

[Nakim]

69 . איננו מקלים ראש בטיעון זה ובעובדה כי להצבעות בממשלה יש תמיד גם היבט פוליטי ואף אישי. יחד עם
זאת יש לזכור כי התנהגות כזו תומכת בתפיסת הממשלה במליאתה כגוף לצורך הצהרות והצבעות
"לפרוטוקול", ולא כגוף שמתקיים בו דיון ממשי ואמיתי. יותר מזה, העובדה כי דיונים כאלה מסתיימים
בהחלטה, שבה חשובים גם יחסי הכוחות, ולא רק החלטת הרוב, עלולה מאותו טעם לשבש גם את הדיון עצמו.
שרים יחששו לא רק להצביע `נגד` או `נמנע` אלא אף להביע דעה החולקת או מטילה ספק בשיפוטו של ראש
הממשלה. הנזק הממשי של דפוס התנהלות כזה היה מצטמצם אם לצד מליאת הממשלה היה גוף אחר של
הדרג המדיני, קטן ויעיל יותר, שבו היה מתקיים דיון אסטרטגי רציני. בפורום כזה ניתן היה לקיים דיון של
ממש, שהיו מבוטאות בו ההשקפות השונות המיוצגות בממשלה, ואשר בו היתה מתגבשת החלטה. לאחר מכן
ניתן היה להביא את ההחלטה לדיון, להחלטה ולאישור `חגיגיים` במליאת הממשלה. אלא שאין זו המציאות
בישראל בדרך כלל, וזו לא היתה המציאות גם בהחלטות על היציאה למערכה בלבנון.
70 . חברי הממשלה היו מוכנים לסמוך על ראש הממשלה, שר הביטחון, והרמטכ"ל - ובמידה מסוימת על חברי
פורום השבעה - והסתפקו במתן הסמכה גורפת ליציאה לפעולה צבאית רחבה. בכך הם לא מילאו את
תפקידם - לשקול בצורה אחראית וזהירה מהלכים מסוג זה. אנחנו מודאגים בשל העובדה כי לא שמענו -
אחרי המערכה - עמדה, מצד ראש הממשלה ושרים אחרים (עם יוצאים מן הכלל בודדים), המציעה לבחון
מחדש את נהלי קבלת ההחלטות בממשלה בכלל, ובנושאים הקשורים להפעלת כוח צבאי בפרט.
71 . הדרישה לאישור ממשלה הוא אחד מן המנגנונים שנועדו להבטיח בקרה ממשית של הממשלה כולה על מי
שמופקד על הפעלת תהליכים ביטחוניים ומדיניים. מנגנון הבקרה הזה לא פעל כאן כשורה, ולכן כשל. הטעם
לכשל הזה הוא מבני, רב שנים ומבוסס גם על תרבות ניהול לא אחראית של הממשלה. חשוב לזהות אותם,
לעמוד על הגורמים להם, ולעשות לתיקונם.
21 לפחות שר אחד נוסף – רפי איתן - פעל בצורה דומה ומטעמים דומים.
פרק שביעי • מסקנות
126
פורום השבעה
72 . להבדיל מן הממשלה, פורום השבעה הוא גוף אד-הוק שסמכותו נגזרת מהחלטת הממשלה ב 12- ביולי. בדרך
הטבע, הוא לא היה שותף להתלבטויות ולדיונים ולתהליכי קבלת ההחלטות לפני אותה ישיבה. בהחלטת
הממשלה שהקימה אותו היתה אי בהירות לגבי תפקידו. ההסמכה נגעה לאישור המלצות אופרטיביות בלבד. 22
הדיון
ב 12- ביולי התקיים בשעה מאוחרת, לאחר יום מתיש, ובלחץ זמן. ראש הממשלה לא אפשר קיומו של דיון
אסטרטגי ביעדי הפעולה ובמתווה. בשלב זה, הדיון התרכז בבעיית החשש לפגיעה באזרחים ("לא מעורבים").
כאשר התברר כי היעדים הם צבאיים מובהקים, וכי החשש לפגיעה באזרחים קטן - אישר הפורום את
המטרות לתקיפה פה אחד.
73 . הישיבה השנייה של הפורום - והאחרונה בתקופה הנבדקת כאן - הדגישה את החסר בדיון אסטרטגי ממשי
בפורום מדיני בכיר. אמנם גם הדיון הזה נסב סביב אישור מטרות - בתי מגורים ומפקדות שהיו אמורים
להיות ריקים מאדם בד`אחיה - אך הוא התפתח לשאלת הקשר בין המטרות האלה ובין יעדי המערכה,
והתרומה שלהם להשגתם. בישיבה זו התנהל דיון מרתק, מפני שלראשונה נוצרה כאן הזדמנות לשיח בין
המשתתפים, שבה הם התייחסו אלה לדבריהם של אלה. אנחנו רואים משמעות חיובית חשובה בעובדה כי
בשיח כזה אתגרו המשתתפים את ההנחות העובדתיות, הערכיות, הסיבתיות והמדיניות שהושמעו או הוצגו על
ידי אחרים.
74 . כך, אחד מהטיעונים של הצבא להפצצת הדאחייה היה כי הדבר יאיץ את סיום המערכה. השר דיכטר העלה
ספק לגבי התוצאה הזו. אבל נושא הזמן - והאצת הסיום - הוא נושא שחזר ונשנה בדיונים בפורומים השונים.
מצד אחד הובע חשש מתמיד כי הזמן יהיה קצר - ומשתמע כי היה רצוי כי הזמן יהיה ארוך יותר. מצד שני
אחרים הדגישו, לרבות ראש הממשלה ב- 13 ביולי, כבר בשלבים מוקדמים של המערכה, כי אילוץ הזמן לא
היה אמיתי. אבל בעיקר התבטא בהם חוסר רצון בולט לטפל בצורה מפורשת במנגנון של סיום, והיתה הכרזה
חוזרת ונשנית כי עדיין לא בשלו התנאים להפסקת אש, בלי לבחון אם היתה הסתברות גבוהה כי התנאים
להפסקת אש ישתפרו בהמשך. כך בדיון ב- 14 ביולי וכך אף בהתייעצות המדינית- ביטחונית ב- 17 בו.
75 . להבדיל מישיבות האחרות של הדרג המדיני שבחנו כאן - ב 14- ביולי המלצות הצבא, שהובאו בתמיכת ראש
הממשלה ושר הביטחון, לא אושרו פה אחד. נראה כי תוצאה זו - או אולי הדלפתה לתקשורת בזמן אמת -
תרמה למתח בין השרים שהצביעו נגד ובין ראש הממשלה. מכל מקום, פורום השבעה לא כונס עוד במהלך
התקופה הראשונה, וההחלטות האופרטיביות החשובות של הדרג המדיני בהמשך המערכה היו בעיקר
החלטות של ראש הממשלה, שבמקרים רבים פעל יחד עם שר הביטחון.
76 . המסקנה היא כי הפורום המדיני האינטימי הזה לא שימש בפועל בתפקיד שהוא היה יכול למלא: פורום
מצומצם ודיסקרטי, שכלל את בכירי הדרג המדיני ביטחוני ואנשים בעלי ניסיון רב בתחומים אלה, שייצגו
מרכיבים רבים של הקואליציה - שבו יכלו להתקיים דיונים של ממש, במטרה להעריך את המצב ולגבש
מחשבות לגבי מתווה המשך הפעילות על סמך חומר מלא יותר ותוך כדי דיון דינאמי עם בכירי מערכת
הביטחון.
77 . התוצאה היתה כי במהלך התקופה הקריטית ביותר של היציאה למערכה, איננו מוצאים בדרג המדיני ולו
פורום אחד שבו נהנו ראש הממשלה ושריו הבכירים מן החירות לבחון יחד, בשיחה גלויה ומפוכחת, את
הנתונים והחלופות, ולהחליט יחד על הדרך הטובה ביותר לפעולה.
78 . פורום כזה היה חיוני לניהול נכון של המערכה מבחינת הדרג המדיני. טוב נעשה שגוף בעל פוטנציאל כזה
הוקם בהחלטת הממשלה ב- 12 ביולי. למעשה, הפוטנציאל הזה לא מומש, ופורום השבעה לא התפתח לכלל
גוף משמעותי. רע מאוד שלא נעשה בו שימוש שיטתי ונכון יותר. במצב שנוצר - לא ניתן להעריך את דרך
פעולתו.
22 פורום השבעה "נולד" כנראה במהלך ישיבת הממשלה עצמה, שכן בסיומה של ההתייעצות הביטחונית עם ראש הממשלה שהחלה ב
18:00 הוא ציין כי הממשלה תסמיך אותו ואת שר הביטחון לאשר מטרות.
פרק שביעי • מסקנות
127
הדרג המקצועי
79 . בתקופה הנבחנת התנהלו דיונים רבים מאוד במטכ"ל. חלקם בהיבט של תכנון מבצעי, חלקם כהיערכות
לקראת התייעצות עם הדרג המדיני. חלקם בהערכות מצב ובפורומים אחרים. הרכב המשתתפים בישיבות
היה שונה מהקשר להקשר, וגם סגנון הדיון השתנה. מצאנו הבדל בין הערכות מצב יומיות, בהן דיווחו
האלופים (אלופי פיקוד, מפקדי זרועות, ראשי אגפים במטכ"ל ואחרים) על המתרחש בגזרותיהם, לבין דיונים
ממוקדים יותר לנושא מסוים. בין דיונים מטכליים שסיכום הרמטכ"ל בהן תורגם לפקודות, לבין אחרים,
שתפקידם היה לאפשר הסתכלות מרוחקת יותר מן המערכה ולגבש בחינה אסטרטגית שלה. 23
80 . בשלב זה נתרכז בתרומת הדיונים האלה להחלטות הקשורות ליציאה למערכה - הדיונים לקראת
ההתייעצויות עם הדרג המדיני וגיבוש המלצות הצבא לדרג המדיני בשלב הראשון, ועדכון ההערכות
וההמלצות במהלך התקופה הראשונה.
81 . ב 12- ביולי עסק המטכ"ל - בעיקרו של דבר בעיכול והבנת המצב בגבול הצפון, ובגיבוש המלצות לפעולת תגובה
לדרג המדיני. תמצית ההמלצה של הדרג הצבאי היתה להגיב בעוצמה רבה, להגיב מיידית, עוד באותו הלילה,
לתקוף אווירית יעדי תשתית לבנוניים וכן יעדי חזבאללה. זאת, במקביל לשורה ארוכה של פעולות צבאיות
טקטיות, שנסמכו אוטומטית על אירוע חטיפה. לגבי ההמלצות נציין כאן כי:
• מלכתחילה לא היה ברור מה התכלית של הפעולה הצבאית שהוצעה. גם בדיוני הצבא ניכרה העמימות בין
"גביית מחיר" ובין "שינוי המשוואה" הלבנונית במובן עמוק יותר. עמימות זו נמשכה לאורך חלק מן
התקופה שעסקה ביציאה למערכה. גם אלה שהציעו היערכות למהלך הקרקעי או גיוס מסוים לא פיתחו את
הדיון ולא עמדו על דעתם.
• ההמלצות של הרמטכ"ל, למרות שעוצבו בתהליך מהיר מאד, לא נלקחו מ`משנה סדורה` קיימת של תכניות
אופרטיביות מאושרות. עיקרן היה שאול ממרכיבים מוכרים של תכנית `שוברת הקרח`, ובעיקר המרכיב של
התקיפה האווירית, תוך התעלמות ממרכיבים חשובים אחרים שלה (כגון גיוס מילואים נרחב) או זהירות
במכת האש הראשונה, כדי להבטיח זמן של "הערכה מחדש" והחלטה אם ללכת להכלה או למהלך קרקעי.
• גם כאשר הובהר לרמטכ"ל כי אין אישור לתקיפת יעדי תשתית לבנוניים הוא לא שינה את המלצותיו
לתקיפה נרחבת של יעדי חזבאללה ולא עסק בשאלה האם אלה יספיקו כדי להשיג תכליות מדיניות
משמעותיות.
• משלב מוקדם הבהיר הרמטכ"ל כי לא גרס מהלך של תמרון קרקעי נרחב בדרום לבנון.
• גם בצבא לא התבססו ההמלצות לפעולה על הערכת מצב סדורה או על דיון מעמיק בחלופות השונות.
במסגרת זו גם לא נידונו המשמעויות הגלומות בעובדה שעיקרה של ההמלצה של הרמטכ"ל היתה סטייה
מוחלטת ממדיניות ההכלה. זאת, למרות שבצבא, בשונה מהדרג המדיני, היתה היכרות מעמיקה עם
הנתונים וההערכות שעמדו ביסוד מדיניות ההכלה, והיו גם כאלה שהביעו היסוס אם ראוי לסטות ממנה.
• ניסיונות של משתתפי הדיונים להעלות את נושא מתווה הסיום של הפעולה נתקלו בהתנגדות מצד
הרמטכ"ל.
82 . כללית, נראה כי תרבות הדיון המטכל"ית לא סייעה לסיעור מוחות יוצר, המשלב ניסיון ודעות של אנשים
שונים. אמנם השתתפו בדיונים הרבה אנשים מקצועיים ומנוסים, והיו להם תובנות מבוססות היטב, אולם
היתה גם נוכחות בולטת מאוד של הרמטכ"ל ושל העדפותיו, והעדר כמעט מוחלט של התמודדות ברמת
הערכות או המלצות.
23 מספר הדיונים לעתים כה רב, והחפיפה בין המשתתפים ובין הדיונים כה רבה, עד שנוצרת תחושה כי לא היה יחס טוב בין דיונים ובין
חשיבה או פעולה.
פרק שביעי • מסקנות
128
83 . הדבר נהיה בולט אף יותר לאור ההנחיה של הרמטכ"ל בפורום הבכירים כי על אנשי הצבא להימנע
מלהשמיע דעות "עצמאיות" מקום שמתבקשת המלצת הצבא. ההנחה היתה כי דיון הוא דבר חיובי בצבא
פנימה, אולם כלפי חוץ המלצת הצבא צריכה להיות אחת וברורה. 24
84 . לאחר כמה ימים של לחימה התגבשה הבנה בדיוני הצבא כי המצב חייב בחירה בין סיום מהיר של הפעולה
ובין שינוי של דרכי הפעולה המאושרות. נראה כי הדבר נבע מן העובדה שהרמטכ"ל - בין אם בשל השכנוע שלו
עצמו או בשל הערכתו את ההעדפות של ראש הממשלה - לא היה מוכן לשקול ברצינות המלצה להיערכות
ולביצוע של מהלך קרקעי רחב או לחילופין הפסקת הלחימה.
85 . לסיכום: היבטים רבים בפעולת הדרג המקצועי בצבא היו לקויים. כך היעדר קיומן של תכניות מאושרות
ותקפות, שעל פיהן התאמנו ותרגלו, למצב של הסלמה בזירת לבנון, כך העובדה שלא היתה בצבא עצמו - ולא
הוצפה בדרג המדיני - התמונה המורכבת לגבי זירת הלבנון, וכך ההעדר הבולט של דיונים מסודרים שבחנו
חלופות על רקע תשתית הידע המוכרת והעדר של הצגת חלופות כאלה לדרג המדיני. ליקויים אלה -
המגיעים כדי כשל - הגבילו את היכולת של הדרג המדיני לקבל החלטות מושכלות.
הממשק הצבאי-מדיני
86 . חשוב כאן להבחין בין השתתפות של הצבא בהתייעצויות, ובין השתתפות נציגיו בפורומים מדיניים לצורך מתן
סקירות והצגת הערכות והמלצות. בנוסף לאלה קיים המפגש של ראש ממשלה או שר ביטחון לפגישת עבודה
עם הרמטכ"ל. אולם בכל ההקשרים האלה מצאנו ליקויים המכבידים על דיון פתוח, מחשבה יצירתית,
והחלטות טובות. אי הבהירות הניכרת בדיוני הצבא הוחרפה בהמלצות הצבא ובהערכותיו בהתייעצויות או
במפגשים עם הדרג המדיני, זאת משום שבהתייעצויות אלה לא באה לידי ביטוי קשת הדעות הרחבה
שהושמעה בדיונים הפנימיים. הבולטות של הרמטכ"ל בממשק עם הדרג המדיני היתה גבוהה מאוד בשל שילוב
של תפקידו, כללי ההתייעצות, אישיותו של הרמטכ"ל והיחסים המיוחדים בינו ובין ראש הממשלה. היא
התווספה לבולטות הגדולה שלו בצבא עצמו.
87 . עמדנו על כך כי הצבא הוא גוף המטה של הממשלה בכל הנוגע לפעולות צבאיות, וכי בפועל הוא עוסק גם
בהיבטים מדיניים, בין היתר בשל העובדה שלרשות הממשלה והעומד בראשה לא עומד מטה מפותח משל
עצמם. אמרנו גם כי לצבא יש דומיננטיות מובנית בשל כך, ובשל סיבות היסטוריות, וכי לכן ניתן עודף משקל
להמלצות הצבא, ללא יכולת אפקטיבית של הדרג המדיני לאתגר אותו, לעמוד על חולשת המלצותיו, או לבחון
את יכולותיו.
88 . במערכה של קיץ 2006 הוחמר מצב זה, בשל שילוב עובדות נדיר: כל צמרת הדרג המדיני היתה חסרת ניסיון
צבאי-ביטחוני-מדיני משמעותי, הצבא עצמו לא היה מוכן כראוי למערכה צבאית בלבנון, ושינויים ארגוניים
בצבא הכבידו על הסתמכות על תובנות ומנגנונים, שהיו יכולים לפצות במידת מה על היבטים אחדים של חוסר
המוכנות.
89 . התוצאה היתה כי הצבא הביא אל שר הביטחון דיונים והמלצות נקודתיים, בלי להקפיד על כך שהם ילוו
בסקירות ובהערכות עומק, ובלי להבטיח כי השר קיבל והבין לא רק המלצות נקודתיות אלא גם נתוני רקע על
החזית המורכבת של לבנון, ועל הקשריה הפנימיים והחיצוניים.
90 . שר הביטחון אמנם שאל שאלות נקודתיות טובות, אולם לא העריך את משמעות העובדה שהתשובות שקיבל
לא ביטאו את המורכבות השלמה של הזירה ושל מגבלות הפעלת הכוח הצבאי בה. הוא גם לא התמיד בתביעה
לקבל הסברים מפורטים יותר ורחבים יותר על הזירה.
91 . בהתייעצויות אצל ראש הממשלה לא מצאנו את שר הביטחון מאתגר את הצבא. הוא לא ביקש הבהרות ולא
תבע הצגת תכניות או חלופות לפעולה בנושאים עיקריים.
24 הרמטכ"ל הסביר את ההנחיה הזאת בכך שבהתייעצויות כאלה הושמעה רק עמדה או המלצה אחת מפי המוסד או השב"כ. אכן, ראוי
לבחון גם את האופן בו התגבשה עמדת המוסדות האלה. לא ברור כי אכן נכון יהיה שעמדתם תהיה זהה לעמדת מי שעומד בראשם, אף אם
הוא בעל ניסיון וידע רבים. יש בגופים אלה יחידות רבות העוסקות במודיעין, מחקר והערכות, וראוי כי עמדת הגוף תתגבש אגב דיון פנימי
בתוכו.
פרק שביעי • מסקנות
129
92 . חלק ניכר מן הדיונים בין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני עסק בשאלות מעשיות כגון זיהוי הגורם אותו תקפו
(או נמנעו מלתקוף), או התלבטות בקשר לבחירת מטרות שהיו עלולות להיות לבחירתן תוצאות מדיניות בלתי
רצויות. לא התקיים בין הדרג המדיני והמקצועי, בתקופה הנבדקת, דיון כוללני שמטרתו לתת מסגרת ותשתית
אסטרטגיים להחלטות שהיו בעיקר טקטיות.
93 . אמנם, חלק מן השרים סיפרו לנו כי ביקשו - וקיבלו - סקירות נפרדות מבכירי הצבא. אך לא היה בכך כדי
לפצות על הליקויים שציינו. מפגשים כאלה יכלו להיות מעשירים לפרטים שהיו מעורבים בהם, אולם הם לא
נעשו כחלק מדיון בדרג המדיני. גם לא ראינו כי מידע זה השפיע בצורה ניכרת על עמדות השרים כפי שאלה
התבטאו בפורומים המדיניים.
94 . התנהלות אנשי הצבא בהתייעצויות או במפגשים עם הדרג המדיני נקבעה על ידי הרמטכ"ל ועל ידי מי שניהל
את ישיבות הפורום המדיני הרלוונטי. זאת, כאמור, בצורה שמנעה בדרך כלל הצפה של מיגוון דעות וגם
חילוקי דעות בצבא, וכך צמצמה את היכולת של הדרג המדיני להעמיק בנושאי ההחלטה ולהכיר בשלל
ההערכות והדעות.
95 . ניתן לסכם כי הצבא כגוף מטה פעל בממשק הצבאי- מדיני מתוך רמה נמוכה יחסית של יוזמה, כאשר עיקר
הקשר בין הדרג המדיני ובין הצבא נעשה - לטוב ולרע - בידי הרמטכ"ל עצמו. מצד שני, הדרג המדיני סמך
במידה רבה על ההערכות וההמלצות של הצבא, שהוצגו על ידי הרמטכ"ל, ושיקפו את דעתו הוא למרות קיומם
של חילוקי דעות בצבא פנימה.
96 . מצב זה אינו רצוי ואף תרם תרומה משמעותית לכשלים ולליקויים ביציאה למערכה. הוא התבסס על תפיסת
תפקיד מוטעית מצד הדרג המדיני בכלל וראש הממשלה בפרט, ועל נטייה של הדרג המדיני לסמוך יותר מדי
- וללא בחינה עצמאית - על הדרג הצבאי ועל הרמטכ"ל בפרט. זאת, נוכח העובדה כי הרמטכ"ל ביטא
בעקביות גישה של ביטחון ביכולתו של צה"ל לעמוד בכל האתגרים בצורה מיטבית, ונכונות מלאה למלא אחר
ההנחיות של הדרג המדיני בצורה מדויקת ומלאה, אף כאשר הוא לא סבר שהיו מוצדקות. נראה כי היתה
אצלו - ואצל אחרים בצבא - תחושה של עליונות וביטחון בכוח ובעוצמה של הצבא, ובעיקר של חיל האוויר.
97 . ציינו כבר כי הצבא שימש כגוף המטה החשוב והמרכזי ביותר במלחמה. יחד עם זאת, נציגי מערכת הביטחון
וגופים אחרים השתתפו בדיונים, השמיעו לעתים דעות המנוגדות לאלה של הצבא, ואף תרמו להם. ראש
המוסד וראש השב"כ השתתפו דרך קבע בהתייעצויות ובישיבות הדרג המדיני המחליט. במקרים לא מעטים,
עמדתם אתגרה את הרעיונות וההמלצות שהושמעו על ידי אנשי צה"ל. לא תמיד נתקיים בהם דיון ואנשי
הצבא לא נתבקשו להתמודד עם עמדותיהם. בחלק מן הישיבות השתתפו גם ראש מל"ל, יו"ר האגף המדיני-
ביטחוני במשרד הביטחון, וראש חטיבת המחקר במשרד החוץ. ניתן לומר, בהכללה, כי למרות שהיו עצמאיים
והשמיעו דעות אחרות, תרומתם לקבלת ההחלטות לא היתה מרכזית.
ד. אחריותם של מקבלי ההחלטות
98 . הגיעה העת לבחון איך תרמו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, כל אחד במסגרת תפקידו הוא ובדרכו
הוא, לכשלים ולליקויים שמצאנו. כאמור יש חוסר הוגנות בכך שאנחנו מתרכזים כאן בניתוח ליקויים
וכשלים. בתפקודם של שלושת האישים בהם אנחנו מתרכזים התגלו בתקופה הנבדקת - וגם בתקופת המערכה
- נקודות עוצמה רבות, והם אחראים להישגי המערכה בלבנון ולא רק לכשליה. אנחנו כאן מתייחסים לנקודות
העוצמה כמובנות מאליהן ומתרכזים בליקויים - וחשוב לזכור את הדבר בהערכה כללית של תפקודם של
אישים במערכה.
ראש הממשלה
99 . ראש הממשלה הוא הנושא באחריות המיניסטריאלית העליונה לפעולות ממשלתו, ובכלל זה להחלטה לצאת
למערכה צבאית. הוא גם נושא באחריות אישית ישירה להחלטה לצאת למערכה ולאופן ניהולה. ראש
הממשלה הציב את עצמו בראש אלה שהחליטו לצאת למערכה צבאית, שהובילו את מהלכי המלחמה ושקבעו
כיצד תתנהל בפועל והוא היה זה שניהל את הליכי קבלת ההחלטות: ראש הממשלה הוא שניהל את דיוני
הממשלה, את פורום השבעה ופורומים מצומצמים יותר. הוא שקבע מי יזומן לאילו ישיבות, ומה יהיה אופיין
פרק שביעי • מסקנות
130
של ישיבות אלה. ראש הממשלה ועוזריו הם אלה שהכינו את טיוטות ההחלטה של ישיבות הממשלה ופורום
השבעה. בנוסף, ראש הממשלה קיים קשר ישיר עם הרמטכ"ל ועם גורמי הביטחון והמודיעין הבכירים משך כל
המערכה. כל הפעולות הצבאיות העיקריות נעשו באישורו ובהוראתו. ראש הממשלה וצוותו הם גם אלו
שקיימו את המגעים הבינלאומיים בדרג הבכיר ביותר, ושליחיו הם אלה שניהלו את המשא והמתן עם מדינות
אחרות. לראש הממשלה יש גם אחריות מסוימת לעובדה שעמיר פרץ הפך שר הביטחון, ושלא היה לידו סגן שר
בעל ידע ביטחוני. כפי שהוא היטיב לנסח זאת בנאומו בכנסת מיום 14 באוגוסט, האחריות האחרונה
והמרכזית מוטלת על כתפיו.
100 . מר אהוד אולמרט מילא את תפקיד ראש הממשלה בפועל החל מיום 5 לינואר 2006 . הוא נכנס לתפקידו
בעקבות התמוטטותו של מר אריאל שרון, ולאחר ששימש בעבר בתפקידי שר רבים, עמד בראש עיריית
ירושלים, ואף כיהן כמ"מ ראש הממשלה. תחומי הניסיון הישירים של ראש הממשלה היו בנושאים פוליטיים
ומדיניים- פנימיים, ובעיקר בתחום המוניציפאלי והכלכלי, כולל יחסי חוץ כלכליים.
101 . התרשמנו מן הצורה בה נכנס ראש הממשלה לתפקיד. במהלך ששת חודשים הראשונים לכהונתו (עד ליום 12
ביולי) עסק ראש הממשלה בלימוד ההיבטים השונים של התפקיד הקשה אליו הוטל בנסיבות טראומטיות
ומפתיעות. הוא קיבל תדריכים בנושאי ביטחון מטעם מזכירו הצבאי וסקירות מראשי מערכת הביטחון.
הוא הספיק אף להתנסות ישירות בחלק מהתפקידים הייחודיים של ראש ממשלה בתחומים ביטחוניים. הוא
ציין את רצונו למסד עבודת מטה מסודרת במשרדו, 25 ובמסגרת זו אף התייחס לאפשרות לבנות מטה שייעץ לו
בנושאי ביטחון (באמצעות חיזוק המועצה לביטחון לאומי). אלא שתהליכים אלה טרם הבשילו די הצורך בעת
שפרצה המערכה (והתקדמו אך מעט מאז סיומה). 26
102 . אשר להיכרותו של ראש הממשלה את החזית הצפונית - התרשמנו, כי ערב אירוע החטיפה היתה לראש
הממשלה היכרות כללית וראשונית בלבד עם הזירה הלבנונית. 27 ספק בעינינו אם הספיק ללמוד לעומקן את
הסוגיות הסבוכות והמורכבות הקשורות בהתמודדות צבאית בין צה"ל לבין חזבאללה, ואת ההשלכות
האפשריות של התמודדות כזו. היכרותו קצרת הימים עם ההיבטים הצבאיים של חזית לבנון לא הניבה (וייתכן
כי לא יכלה להניב) ביום הפקודה בחינה מעמיקה של חלופות הפעולה הצבאית בלבנון ועמידה על הקשיים
וחוסר ההתאמה בין המלצות הצבא לבין המטרות שהוא ראה לעצמו כרצויות בעת הזו.
103 . מסקנתנו היא כי ראש הממשלה לא הספיק בששת החודשים שעמדו לרשותו להכין עצמו באופן מלא לקבלת
החלטות מיידיות בנוגע למערכה צבאית בצפון. בכך כשלעצמו אין כשל. בתרחישי האירועים העלולים לדרוש
תשומת לב מיידית, לא ברור כי זירת לבנון היתה הדוחקת ביותר. עם זאת, אנו סבורים כי ראש הממשלה כשל
בכך שלא נתן משקל מספיק, כאשר ניגש לקבל החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת, לחוסר ניסיונו
ולמגבלה של יכולתו לאתגר את הערכות הצבא ולבקרן בצורה מושכלת, לחוסר הידע העמוק שלו עצמו בקשר
בין הפעלת כוח צבאי ובין השגת תכליות המדינה, ולמשמעות של היעדרו של מטה עצמאי שייעץ לו בסוגיות
אלו. בנוסף, ראש הממשלה לא עשה די להשלים את החסר גם לאחר שהתקבלה ההחלטה הראשונית,
ולהתאים את ההחלטות להתפתחויות בשטח.
104 . ראש הממשלה זיהה נכונה הזדמנות למצב שבו תהיה תמיכה בינ�
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

נערך לאחרונה על-ידי Nakim בתאריך שני 30.04.07 21:04, סך-הכל נערך פעם אחת

[Nakim]

186 . הרמטכ"ל, דווקא בשל היותו איש כריזמטי ודומיננטי מאוד בצבא פנימה, היה אחראי גם לתרבות הדיונים
בצבא, על ליקוייה הרבים שהתגלו אגב המערכה בצפון מתחילתה.
187 . הוא היה אחראי גם לחלק מן השינויים הארגוניים שסביר כי תרמו לחלק מן הקשיים בהתארגנות הצבא.
188 . דווקא משום שלרמטכ"ל עצמו היו דעות כה נחרצות בנושאי המערכה - ודווקא מפני שידע היטב כי לראש
הממשלה ולשר הביטחון לא היו ידע וניסיון עמוקים בנושאים מדיניים וביטחוניים - הרמטכ"ל היה צריך
להקפיד במיוחד על כך שבפני הדרג המדיני לא תוצג רק המלצתו הוא אלא כי הערכות, המלצות וחלופות
אחרות יוצגו כולם בצורה מסודרת, עם הרבה חומר רקע. הדבר לא נעשה והיה בכך משום כשל רציני.
189 . נסכם ונאמר כי הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ אחראי אישית ופיקודית לעובדה כי ביום הפקודה לא היו
באמתחתו תכניות מוכנות ראליות למצב הסלמה בזירת הלבנון, שיכלו לסייע לדרג המדיני לבחון בצורה טובה
את האפשרויות שעמדו בפניו. בנוסף, הרמטכ"ל לא הציף בפני הדרג המדיני - למרות שידע כי אין לו ידע
וניסיון - את המורכבות של הזירה, את תובנות הצבא לגבי מגבלות פעולה באש מנגד, ואת המגבלות הגדולות
במוכנות הצבא. משהתקבלה המלצתו לצאת בפעולה צבאית חריפה, הרמטכ"ל לא נערך מייד לגיוס מילואים
ולהשלמת החסרים לקראת מהלך קרקעי אם יידרש - ולא כלל את הפסקת ירי הקטיושות כיעד מרכזי. בכל
אלה תרם הרמטכ"ל תרומה מכרעת לליקויים ולכשלים במהלך ההחלטות על היציאה למלחמה.
פרק שביעי • מסקנות
144
ה. סיכום
190 . קבענו כי בהחלטות על היציאה למערכה ובדרך קבלתן היו כשלים וליקויים חמורים, וכי עיקר האחריות לאלה
מוטלת על ראש הממשלה, על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ.
191 . מטעמים שעמדנו עליהם בפרק השני איננו כוללים בפרק זה המלצות אישיות. ראינו גם כי חלק מן הכשלים
והליקויים שמצאנו לא היה ו ייחודי למלחמה בלבנון או למקבלי ההחלטות אותם בחנו.
192 . מי שרוצה שכשלים וליקויים כאלה, על הסכנות החמורות הטמונות בהן, לא יישנו, חייב לזהות בין השאר את
היסודות המבניים שתרמו להם - ולפעול בדחיפות לתיקונם.
193 . בכך אנו עוסקים בפרק הבא, העוסק בהמלצות מוסדיות.
פרק שמיני • המלצות מוסדיות
145
פרק שמיני: המלצות מוסדיות 1
א. מבוא
1. את עיקר המלצותינו נרכז בסוף הדו"ח הסופי, כאשר תהיה בפנינו פרישה מלאה של הממצאים הנוגעים
להתנהלות הדרגים כולם במערכה בשלמותה. יחד עם זאת, אין לדחות התייחסות לנושאים קריטיים שעלו
מפרק המסקנות, אשר חיוני לגשת לשיפורם מוקדם ככל האפשר. לכן, החלטנו בשלב זה להציג מספר
המלצות מרכזיות, ביחס לשיפור תהליכי ההחלטה בדרג המדיני.
2. ניתוח ההכרעות על היציאה למערכה בלבנון ועיצובה הראשוני מצביעים על נקודות עוצמה לצד ליקויים
חמורים, המודגמים גם בהמשך, בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים מדיניים-ביטחוניים בדרג המדיני,
במערכות הביטחון ובממשק ביניהם. ליקויים אלה תרמו תרומה מכרעת לכשלים בניהול המערכה
ולתוצאותיה המעורבות. העובדה כי ליקויים אלה, בחלקם הגדול, אינם ייחודיים לקבלת ההחלטות במקרה
זה, אינה גורעת מחומרתם ומהשפעתם הרעה על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל, ואף מחזקת את הצורך
לפעול בדחיפות ובנחרצות לשיפורם.
3. הדעה הכללית, אצל מי שהתנסה בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל והחוקר אותם, היא כי בכל הנוגע
להחלטות מדיניות-ביטחוניות קריטיות, דרושה כמעט- "מהפכה" בתהליכי ההחלטה והכנתן, וזאת, כמובן,
מבלי לפגוע בשיקול הדעת ובזכות ההערכה של פוליטיקאים נבחרים. ההמלצות שלהלן נועדו לתרום לשינוי
העמוק הדרוש, תוך הצבעה על הצעדים שהם לדעתנו הדחופים ביותר. נוסיף ונדון בכך ביתר פירוט בדו"ח
הסופי.
ב. הגיון ההמלצות
4. ההמלצות באות לשפר תהליכי החלטה בשלושה מימדים:
א. שיפור תפקוד הממשלה וועדותיה בהכרעות מדיניות- ביטחוניות עיקריות, תוך שימור תפקידם
המרכזי של ראש הממשלה ושל שר הביטחון. מטרת השיפור - להביא להחלטות טובות יותר, תוך
כדי הרחבת השיח התורם לטיב החלטות, חיזוק הבקרה ועמידה בדרישות המשטר הפרלמנטארי-
קבינטי הנהוג בישראל.
ב. הבטחת התכלול והשילוביות בין היבטים מדיניים וביטחוניים, תוך התגברות על הנטייה, השגויה
והמוכרת היטב בישראל, לתת משקל-יתר לשיקולים ביטחוניים, גם כאשר מדובר על מהלכים בעלי
מרכיבים מדיניים חשובים ביותר.
ג. הבטחת עבודת מטה מדינית-ביטחונית מקצועית, מתכללת, עצמאית וארוכת טווח,ליד ראש
הממשלה והממשלה, כתנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לשיפור טיב ההחלטות.
ג. שיפור תפקוד הדרג המדיני בהכרעות מדיניות-ביטחוניות
5. עניין ראשון במעלה הוא תהליכי קבלת ההחלטות בתוך הדרג המדיני. המציאות שנתגלתה - היא חמורה
ובלתי קבילה. שורה של מנגנוני הנחיה, בקרה ופיקוח, ברמת הממשלה וועדותיה, על החלטות ראש
הממשלה ושר הביטחון, לא מילאו את תפקידם, למרות שפורמאלית נתקיימו דיונים מסודרים. אמנם, חלק
מהטעמים למצב זה הם אילוצים משטריים, החורגים מתחום בדיקתנו. אנחנו נתרכז בגורמים האחראים
לליקויים אלה הנמצאים במסגרת שנמסרה לטיפולנו.
1 הוועדה מודה למומחים איתם התייעצה בהכנת ההמלצות: פרופסור עוזי ארד, השגריר אבי גיל, תא"ל (מיל.) עמוס גלבוע, תא"ל (מיל.)
עיבל גלעדי, אלוף (מיל.) עוזי דיין, אל"מ (מיל.) עמוס להמן.
פרק שמיני • המלצות מוסדיות
146
1. הדלפות
6. נימוק מרכזי לאי- שיתוף הממשלה בכללותה בדיונים מדיניים- ביטחוניים מסוג פתיחה המערכה בצפון,
הוא החשש מהדלפות. עובדת ההדלפות הבלתי נשלטת מפורומים אלה, הייתה טעם מרכזי שהובא בפנינו,
לכך שבפני הממשלה, ואף בפני הקבינט או פורום השבעה, לא הוצגו מתווי הפעולה,או פרטים חשובים על
יכולות ודרכי פעולה מוצעות, ולכך שלא התקיים בהם דיון ענייני משמעותי בסוגיות מתווה המערכה.
7. אנו מוצאים כי נושא ההדלפות (ולא רק מישיבות הדרג המדיני) הוא עניין קריטי. לטעמנו, העובדה כי יש
הדלפות קבועות מישיבות הקבינט המדיני- ביטחוני ומישיבות סגורות אחרות העוסקות בענייני המדינה
בכלל, ובענייני צבא ולחימה בפרט, היא מרכיב חשוב בתרבות שלטון לא מקצועית ולא אחראית. איננו
מקבלים את גישת הרמת הידיים בפני התופעה. איננו מקבלים מצב בו ראש הממשלה רואה צורך להתחנן
בפני שריו (ובפני הנוכחים האחרים הרבים מדי בישיבות כאלה) כי לא יוציאו את המידע החוצה.
אנחנו ממליצים:
א. להקטין משמעותית את מספר המשתתפים והנוכחים שאינם חברי ממשלה, בדיונים בעניינים
מדיניים ביטחוניים מסווגים.
ב. לקבוע סעיפי איסור ועונשין ברורים לגבי הדלפות מדיונים חסויים, ולאכוף אותם בקפדנות.
2. כללים להצגת נושא והמלצות בפני הדרג המדיני
8. כדי לקיים דיון משמעותי בנושאים מדיניים- ביטחוניים מורכבים בפורום ממשלתי, דרושה הצגה מלאה
שלהם. הצגה כזו צריכה לכלול התייחסות למקומו של הנושא בראייה כוללת של ביטחון לאומי ואסטרטגיה
מדינית-ביטחונית, הערכת מצב, אינטרסים של השחקנים המרכזיים, שיקולים, יעדים, עקרונות פעולה,
חלופות, לוחות זמנים, מצבי סיום ותוצאות צפויות, בטווח הקצר והארוך, בראייה אופטימית ופסימית
כאחד. ההצגה צריכה לכלול גם התייחסות לעובדה כי יש בין הגורמים המעריכים חילוקי דעות לגבי
מרכיבים של ההצגה. מידת הפירוט תותאם למהותו של הפורום בו מתקיים הדיון.
9. כאשר קביעת המדיניות בדרג המדיני מבוססת ועל המלצות של גוף אחד (כגון צה"ל או המערכת
הביטחונית), יש לדאוג כי תהיה בפני הפורום המחליט גם "דעה שנייה" מטעמו של גוף אחר, וכי יתבצע בפני
הגוף המחליט תהליך מסודר של אתגור המציעים לגבי המלצותיהם. הצגת עמדות שונות בנושאים מורכבים,
תורמת תרומה חיונית לבחינה עמוקה של חלופות הפעולה, ומבטיחה כי שיקול הדעת יהיה מעמיק יותר, וכי
יצומצם החשש לכשלים של "מחשבה קבוצתית". בעניינים מדיניים- ביטחוניים, ראש הממשלה, שר
הביטחון ושרת החוץ צריכים להיחשף להצגות כאלה, מוקדם יותר ובצורה מפורטת יותר.
אנחנו ממליצים:
א. לקבוע נוהל להצגת חומר רקע והמלצות בפני גוף ממשלתי. לעשות כן לפי המתכונת המוצגת לעיל.
הנוהל יכלול גם הוראות המתאימות את אופן ההצגה לטיב הנושא, לטיב הפורום, ולהקשר הדיון.
ב. לקבוע נוהל מיוחד שיבטיח כי לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשרת החוץ יוצגו החומרים ברמת
פירוט והעמקה גדולה יותר, תוך דיון מתכלל הנעזר בייעוץ מקצועי מעולה.
3. העמקת בסיס הידע של שרי הממשלה
10 . איכות קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושאים מדיניים- ביטחוניים תלויה במידה רבה בעומק וברוחב
של הידע של מקבלי ההחלטות בנושאים אלה. במערכה בלבנון 2006 , לחלק ממקבלי ההחלטות המרכזיים
לא היה ידע כזה. סוגיה זו היא מקרה פרטי של סוגיה רחבה יותר, הקשורה בתהליכי קבלת ההחלטות
ובבסיס הידע של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני.
פרק שמיני • המלצות מוסדיות
147
אנחנו ממליצים:
א. לקדם העמקה של כל שרי הממשלה בנושאי הליבה האסטרטגיים של המדינה, על ידי קיום
סדנאות, ימי עיון ודיוני עומק.
ב. למסד את המנגנון של העברת תפקידים מיניסטריאליים, כך שיכלול חפיפה והכנת "תיק מעבר"
מסודר. האחריות למיסוד ההעברה תהיה על מנכ"ל המשרד. יש להקפיד במיוחד על נהלי מעבר
מסודרים, על הכנסה שיטתית לתפקיד, ועל ייעוץ מקצועי מובנה וצמוד, כאשר השר הנכנס אינו בעל
ניסיון וידע רחבים בתחום המשרד, או בתפקידים מיניסטריאליים בכללותם.
ד. שילוב מלא של משרד החוץ בהחלטות ביטחוניות בעלות מימד מדיני
11 . בנושאים הקשורים לביטחון לאומי, כולל הפעלת כוח צבאי, חיוני שהחלטות תתקבלנה מתוך ראייה
אסטרטגית רחבה של מכלול שיקולים ביטחוניים, יחד עם מדיניים ודיפלומטיים (וכן פנימיים, בהם אנו לא
עוסקים). ודאי שהדבר דרוש כאשר חלק מיעדי הפעולה אמורים להיות מושגים באמצעות פעילות
בינלאומית, וכאשר ההשלכות של הפעולות אוצלות לא רק על מדינת ישראל אלא על מאזן הכוחות האזורי
והעולמי. מכאן ההכרח בשילוב מלא ושוטף בין זרועות הממשלה העוסקות בנושא, תוך הבטחות איזון בין
שיקולים ביטחוניים ומדיניים.
12 . לשם כך דרוש שילוב מלא של משרד החוץ בהחלטות ביטחוניות בעלות מימד מדיני, דוגמת המערכה בצפון.
כיום, אין שילוב מובנה כזה בין ראש הממשלה, כמתכלל כלל- לאומי, וגופי הביטחון, על עיסוקם גם
בנושאים מדיניים מצד אחד, לבין משרד החוץ והעומד בראשו מצד אחר. הדבר גורם לחוסר תיאום מיטבי,
ולפגיעה בשימוש היעיל בידע, במומחיות, ביכולות ובמשאבים המצויים במשרד החוץ.
אנחנו ממליצים:
א. ייקבע נוהל מסודר של התייעצויות מדיניות בנושאי ביטחון לאומי במשרד החוץ, בהשתתפות נציגי
משרד ראש הממשלה ומערכת הביטחון. תרשומות מן ההתייעצויות תועברנה דרך קבע למועצה
לביטחון לאומי.
ב. במקרה של פעולה צבאית בעלת היבטים מדיניים, יכללו הדיונים אצל ראש הממשלה נציגות מובנית
של משרד החוץ.
ג. המטה המקצועי של משרד החוץ יחוזק בהתאם.
ה. מטה מדיני- ביטחוני ליד ראש הממשלה
13 . מימוש מהותי של מרבית ההמלצות לעיל, ושיפור ממשי של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים מדיניים-
ביטחוניים בכללותם, מותנה בקיום עבודת מטה מקצועית עצמאית ליד ראש הממשלה (ובהתאמה, ליד שר
הביטחון ושרת החוץ). הכרחי באופן דחוף לחזק עבודת מטה כזו בצורה שתאפשר לראש הממשלה לקבל
החלטות מושכלות יותר מבחינה מקצועית, בנושאים מדיניים- ביטחוניים, על בסיס של עבודת מטה מעולה
מצד אחד, ותכלול עצמאי של ראש הממשלה מצד אחר, ללא תלות בלעדית בהערכות מערכת הביטחון
ובהמלצותיה. מטה ראש הממשלה ייתן גם שירותי מטה לוועדת השרים לביטחון לאומי ולממשלה
בכללותה.
14 . בישראל קיים כבר גוף שזה להלכה תפקידו – המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). אלא שלמרות הכרה רחבה
בצורך במל"ל מתפקד מיטבית, וניסיונות שונים לשפרו, הדבר טרם עלה יפה. נראה שאין די בשיפורים
קטנים (ונחוצים), כגון העברת מל"ל לירושלים ושיפור תנאי העבודה של העובדים בו, אלא חיונית בנייה
פרק שמיני • המלצות מוסדיות
148
מחדש, שיש בה משום "קפיצת מדרגה". בשלב זה נצביע על מספר שינויים עקרוניים, העשויים לחולל את
התפנית הדרושה בעבודת מל"ל. נשוב לנושא זה בדו"ח הסופי.
אנחנו ממליצים:
א. להגדיר את משימות מל"ל בצורה מפורשת, כך שתכלולנה, בין השאר:
1) העמדת עבודת מטה מקצועית מתכללת בנושאים מדיניים- ביטחוניים, תוך ראייה ארוכת )
טווח;
2) יישום תובנות עבודת מטה זו להכרעות העומדות על הפרק; )
3) הבעת דעה בכל נושא מדיני- ביטחוני העומד לדיון אצל ראש הממשלה וועדות הממשלה. )
ב. להטיל על מל"ל לרכז את עבודת ועדת השרים לביטחון לאומי, ולהכין את ישיבותיה. הכנת החומרים
להצגת הנושאים וההמלצות תיעשה הן על ידי הגופים המדיניים- ביטחוניים למיניהם והן על ידי
המל"ל עצמה, על פי הנהלים שייקבעו (כמומלץ למעלה).
ג. להטיל על מל"ל, בין השאר, את הכנת הדיונים על תקציב הביטחון מטעם הממשלה, תוך העמדתו על
בסיס איתן של הערכת צרכים ביטחוניים לעומת צרכים אחרים.
ד. לחזק רדיקאלית את צוות מל"ל מבחינה איכותית וכמותית כאחת, תוך טיפוח הרכב רב-תחומי ורב-
ניסיוני, יחד עם היעזרות ביועצים ומחקרים מוזמנים.
ה. משרת ראש המל"ל תהיה משרת אמון של ראש הממשלה, והוא ימונה על ידיו באישור הממשלה וועדת
חוץ וביטחון, ואחרי אישור ועדת המינויים הבכירים בשירות הציבורי. כן ימונה משנה בכיר לראש
מל"ל, שהוא איש מקצוע בולט בטיבו, אשר יבטיח המשכיות בעבודה מממשלה לממשלה. המשנה
הבכיר ימונה על ידי ראש הממשלה באישור הממשלה, ולאחר בדיקת וועדת הבכירים, לתקופה של 6
שנים, עם אפשרות הארכה בעוד 4 שנים לכל היותר.
ו. להקים בתוך מל"ל, אך תוך עצמאות מקצועית, צוות הערכה לאומי, שיתכלל את המידע המודיעיני
המגיע מהגופים השונים ואת הערכותיהם, ויספק הערכה לאומית תקופתית והערכות על פי צורך
ודרישה. עם הקמת צוות זה תבוטל יחידת המודיעין ליד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. צוות זה
לא יפגע בקשר הישיר של ראשי גופי המודיעין עם ראש הממשלה.
ז. לעגן את המל"ל בחוק, שיקבע את משימותיה, סמכויותיה ודרך המינוי של בכיריה.
ו. מרכז לניהול משברים לאומיים במשרד ראש הממשלה
15 . ראש הממשלה והממשלה אחראים לניהול משברים לאומיים. הניסיון הישראלי והניסיון הבינלאומי
המצטבר מוכיחים כי קיום מרכז לניהול משברים לאומיים במשרד ראש הממשלה תורם רבות לטיב
ההתמודדות עם משברים כאלה.
16 . ואכן בארץ הוכנו הצעות ונעשו ניסיונות להקים מרכז כזה, אולם אלה לא עלו יפה. תוצאות היעדרו של
מרכז כזה בלטו במערכה בצפון. קיומו של מרכז לניהול משברים בעל גישה בזמן אמיתי לכל המידע ולכל
מקבלי ההחלטות, היה יכול להיות לעזר רב בניהול המדיני-ביטחוני המתוכלל של המערכה.
אנו ממליצים:
א. להקים בדחיפות מרכז לניהול משברים לאומיים במשרד ראש הממשלה, המצויד בין השאר בחדר
מצב, ומתוקשר לכל מרכזי ניהול המשברים הקיימים, כגון בצה"ל ובמשרד החוץ.
ב. להריץ את המרכז במגוון של תרגילי משבר ביטחוניים ואזרחיים, לצורך פיתוח דרכים יעילות
לניהול משברים, והכנת מקבלי ההחלטות ועוזריהם למשברים.
פרק שמיני • המלצות מוסדיות
149
ג. האחריות להקמת המרכז לניהול משברים ולהפעלתו היא על ראש הממשלה. מוצע כי עיקר עבודת
המטה הדרושה תעשה על ידי המל"ל, יחד עם יחידת התכנון העוסקת בנושאי פנים, הפועלת במשרד
ראש הממשלה.
ז. לקראת ביצוע
17 . ההמלצות המוסדיות המוצעות כאן קשורות זו בזו. מרכיביהן השונים מחזקים זה את זה. אנו חוזרים על
הקביעה כי נחוץ לטפל בהן בדחיפות רבה. לצורך זה, ניתן להתקדם במימושן גם מודולרית, בלי לזנוח את
ההיגיון הדורש טיפול מקביל בנקודות החולשה כולן.
18 . אנו ממליצים למקד את מאמצי השיפור ראשית כל בבנייה מחדש של המועצה לביטחון לאומי, שכן תפקודה
הנכון חשוב כשלעצמו, ומהווה תנאי חשוב להפקת מירב התועלת משאר ההמלצות.
19 . אנו ערים לכך כי לעתים מבטלים המלצות כמוצעות לעיל מתוך טענה כי הדבר "אינו מעשי", "הממסד
יכשיל את ביצוע ההמלצות" ו"מדובר על הוצאה גדולה שהיא בחזקת בזבוז – מוטב לקנות עוד חצי מטוס".
20 . טיעונים לגבי עלותם של השינויים צריכים להידחות בתוקף. המחירים שישראל שילמה ותשלם על כשלים
חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות, גבוהים הרבה יותר - בחיי אדם, באינטרסים קיומיים ובכסף - מאשר
פעולות הנדרשות לשיפור קבלת ההחלטות לפי ההמלצות לעיל ונוספות. בנוסף, לפחות חלק מן ההמלצות
יכול להביא לייעול ולחיסכון ניכרים בפעולות המתקיימות כיום בצורה לא יעילה.
21 . אכן, ייתכן כי ביצוע ההמלצות עשוי להיתקל בהתנגדות, בין השאר בגלל חשש מצד "בעלי עניין" ושמרנות
ארגונית. התנגדות כזו שיבשה הצעות דומות בעבר. לכן חיוני כי תהיה דרישה נמרצת מצד הציבור לשיפור
תהליכי ההחלטה בדרג המדיני והביטחוני העליון. אנו מקווים כי אף שרי הממשלה, וראש הממשלה
בראשם, מבינים את החיוניות ואת הדחיפות בשיפורים האלה, וכי הדבר יביא לתמיכה נמרצת ועיקשת מצד
ראש הממשלה, כלל השרים והכנסת על וועדותיה, בגיבושם המהיר לכלל ביצוע.
22 . יחד עם זאת, ניסיון העבר, עם המלצות של ועדות חקירה, ועדות בדיקה וועדות ציבוריות-מקצועיות
למיניהן, מוכיח שגם המלצות שהתקבלו על דעת הכול, ואושרו בהחלטות של הממשלה ,בדרך כלל אינן
מבוצעות. מכאן הצורך לקבוע אחריות ולוח זמנים ברורים לביצוע המלצות, ונוהל מעקב אחר הביצוע – מה
עוד ומדובר בהמלצות שביצוען דחוף, כדי לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרים מדיניים-
ביטחוניים קריטיים.
אנו ממליצים:
א. לקיים בדחיפות דיונים בהמלצות ולהעמידן לאישור הממשלה.
ב. לקבוע בהחלטת הממשלה, ביחס לכל המלצה שתאושר, את הגורם האחראי לביצוע, כולל ראש
הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, לפי העניין.
ג. לקבוע בהחלטת הממשלה לוח זמנים קבוע מראש ,לביצוע ההמלצות למיניהן.
ד. לקבוע נוהל מעקב על הביצוע, באחריות מזכירות הממשלה, כולל דיווח על ביצוע ההחלטה לוועדת
השרים לביטחון לאומי.
ה. להציע לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת להקים ועדת משנה, שתעקוב אחר ביצוע ההמלצות. ועדה
זו תקבל דיווח מכל הגורמים האחראים לביצוע ההמלצות על התקדמות הביצוע.
ו. לפנות למבקר המדינה בבקשה לקיים ביקורת על ביצוע ההמלצות, כולל הכנת דו"חות ביקורת
מיוחדים לפי הצורך.
נספחים
נספח א` • לוח זמנים לאירועים
151
לוח זמנים- אירועים מרכזיים
לוח זמנים- אירועים מרכזיים לתקופה 2000-2006
אירועים כללים
28 בספטמבר 2000 פרצה אינתיפאדת אל- אקצה
30 בינואר 2001 ירי מרגמות ראשון ברצועת עזה, לעבר נצרים
7 במרס 2001 אריאל שרון התחיל לכהן כראש ממשלת ישראל
11 בספטמבר 2001 בוצעו פיגועי ה 11- בספטמבר בארצות הברית
7 באוקטובר 2001 התחילה הפלישה האמריקאית לאפגניסטן
A 2 בינואר 2002 חיל הים תפס את אניית הנשק קארין
27 במרס 2002 ערב ליל הסדר, פיגוע התאבדות במלון פארק בנתניה שלושים הרוגים
29 במרס 2002 התחיל מבצע "חומת מגן" (עד 10 במאי), כתגובה לפיגוע
במלון פארק
4 בנובמבר 2002 שאול מופז נכנס לתפקיד שר הביטחון בממשלתו של אריאל שרון
28 בינואר 2003 התקיימו בחירות לכנסת השש עשרה
28 בפברואר 2003 אריאל שרון הציג את ממשלתו השנייה בפני הכנסת
19 במרס 2003 מחמוד עבאס (אבו מאזן), מונה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית
20 במרץ 2003 פרצה מלחמת עיראק השנייה
5 באוקטובר 2003 מטוסים ישראליים הפציצו בסיס אימונים של הג`יאהד האיסלמי ליד דמשק, בתגובה על
פיגוע ההתאבדות במסעדת "מקסים" בחיפה ביום קודם
7 באוקטובר 2003 אחמד קריע ("אבו עלא"), נכנס לתפקיד ראש הממשלה ברשות הפלסטינית
11 בנובמבר 2004 מת יאסר ערפאת, יו"ר אש"ף ונשיא הרשות הפלסטינית
9 בינואר 2005 מחמוד עבאס נבחר לנשיא הרשות הפלסטינית
15 באוגוסט 2005 התחילה תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף ומצפון השומרון
12 בספטמבר 2005 כוחות צה"ל השלימו את נסיגתם מרצועת עזה במסגרת
ביצוע תוכנית ההתנתקות
21 בנובמבר 2005 ראש ממשלת ישראל אריאל שרון עזב את הליכוד והקים
את מפלגת קדימה
4 בינואר 2006 ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון,לקה בשבץ מוחי
חמור ושקוע בתרדמת. סמכויות ראש הממשלה הועברו לממלא מקומו, אהוד אולמרט
25 בינואר 2006 התקיימו בחירות ברשות הפלסטינית בהן ניצח החאמס
19 בפברואר 2006 איסמעיל הנייה הושבע כראש הממשלה הפלסטיני מטעם חמאס
נספח א` • לוח זמנים לאירועים
152
28 במרס 2006 התקיימו הבחירות לכנסת השבע עשרה
4 במאי 2006 הושבעה הממשלה ה 31- , בראשות אהוד אולמרט
25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט בכרם שלום
28 ביוני 2006 צה"ל פתח במבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה
אירועים הקשורים לזירה הלבנונית
24 במאי 2000 צה"ל יצא מדרום לבנון
26 במאי 2000 נאום "קורי העכביש" של נצראללה בבינת- ג`בל
7 באוקטובר 2000 נחטפו שלושה חיילים בהר דב ,אברהם בנימין, עומר סועאד,
אביטן עדי
16 באוקטובר 2000 נחטף אלחנן טננבאום
12 במרץ 2002 מחבלים חדרו לאזור כביש שלומי- מצובה ורצחו חמישה
אזרחים וקצין צה"ל
29 בינואר 2004 הוחזרו לישראל שלוש גופות החיילים
אברהם בנימין, עומר סועאד, אביטן עדי ואלחנן טננבאום
יוני 2004 בוצע תרגיל מטכ"לי במתווה צפוני
2 בספטמבר 2004 התקבלה החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם
14 בפברואר 2005 ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי, נהרג בפיצוץ מכונית תופת בביירות
26 באפריל 2005 הכוחות הסורים יצאו מלבנון, בעקבות החלטת האו"ם 1559
11 במאי 2005 נורתה רקטה לעבר העיר שלומי, נפתחה תקופה של ירי חזבאללה לעבר ישובים ומוצבי
צה"ל בגבול הצפון, הירי נ�
_________________
הצטרפו לקבוצה של נקים בטלגרם לקבל עדכונים.
https://t.me/Nakim_org_News
ולערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch

לחתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט ולהצטרף ל"נקים"


הצטרף לרשימת תפוצה של "נקים"! עם או בלי חתימה על העצומה

[ערוץ שתיים]

ראש הממשלה מודיע בטלוויזיה על החלטתו שלא להתפטר


http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=16129&CatID=250&Curren tCatID=2712

[ערוץ שתיים]

ועדת וינוגרד: לכישלון 3 אבות - אולמרט, פרץ וחלוץ

אולמרט, פרץ וחלוץ המתינו לביקורת נוקבת על פעולותיהם במלחמת לבנון השנייה אך ספק אם מישהו מהם הבין עד כמה נוקבת וחד משמעית היא תהיה. מסקנות דוח וינוגרד: "כישלון חמור של שלושת הבכירים"


אסף יחזקאלי ואודי סגל | המהדורה המרכזית
20:00 | 30.04.07





מוכן 00:00



בעיות בצפייה? לחץ כאן

רעידת אדמה במערכת הפוליטית: דוח הביניים של ועדת וינוגרד הפתיע בחומרתו ומתח ביקורת קשה וחריפה ביותר על ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ. הוועדה קבעה כי אולמרט, פרץ וחלוץ כשלו בניהול המערכה בלבנון: "בחינת אופן ההתנהלות של הדרגים כולם בתקופה זו העלתה כשלים וליקויים חמורים וניכרים".

במסיבת עיתונאים שקיים הערב בבנייני האומה בירושלים מסר השופט בדימוס אליהו וינוגרד את עיקרי הממצאים של הוועדה בראשותו שחקרה את התנהלות הדרג המדיני והצבאי במלחמת לבנון. דוח הביניים התייחס ל-6 השנים שקדמו למערכה בלבנון אך עיקר הביקורת הופנתה לשלושת הבכירים ולהתנהלותם בחמשת ימי המלחמה הראשונים: "אנו קובעים כי לרה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל היתה תרומה אישית מכרעת להחלטות הקשורות ביציאה למערכה ולאופן קבלתן וכי לכן הם אחראים לכשלים ולליקויים כמו גם להישגים שנמצאו בה".

על ראש הממשלה אולמרט וקודמיו: "דרך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה כפי שנחשפה בפנינו במקרה זה מצביעה על כשל ניכר. נאמר לנו - ואין לנו יסוד להטיל בכך ספק - כי כך פעלו גם ראשי ממשלות אחרים, אך אין בכך כדי להצדיק את הכשל. ראש הממשלה אחראי ליציאה למלחמה ללא תוכנית מעובדת היטב. אחראי לכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות. כל אלה מצטרפים לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות. אולמרט גיבש את עמדתו בלי מחשבה שנייה ובלי הכרה של התכנית הצבאית וחלופות לה. למרות חוסר נסיונו, ראש הממשלה לא התייעץ ולא בחן את מטרות המלחמה והתכנית הצבאית".

על שר הביטחון פרץ: "שר הביטחון כשל במילוי תפקידו. תיפקודו כשר ביטחון במלחמה החלישה את יכולת הממשלה. פרץ לא היה מודע למצבו של הצבא למרות שהיה צריך להיות מודע. פרץ חסר ניסיון ולא הייתה לו היכרות עם המערכת הצבאית. למרות זאת, לא בחן דיו את התכנית הצבאית שהוצגה לו".

על הרמטכ"ל לשעבר חלוץ: "חלוץ לא הציג את המצב הירוד של הצבא לפני מבצע קרקעי וגילה חסר במקצועיות ובשיקול דעת. הרמטכ"ל לא היה ערוך לאירוע החטיפה, הוא פעל אימפולסיבית. אחריותו של חלוץ מוחמרת כי ידע שהן אולמרט והן פרץ חסרי ניסיון בנושאים הרלוונטיים".


http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaId=16128&CategoryID=2712