דוח הביניים של וינוגרד בלי מסקנות אישיות,4 חודשי שקט לאולמרט

[מעריב]

"דוח הביניים של וינוגרד בלי מסקנות אישיות"

ערוץ 2 דיווח הערב כי בדוח הביניים של ועדת וינוגרד שיפורסם בסוף החודש לא יהיו מסקנות אישיות אלא התייחסות מערכתית בלבד. המשמעות: אולמרט ופרץ יזכו ב-4 חודשי שקט נוספים

nrg מעריב
8/3/2007 20:17

דוח הביניים של ועדת וינוגרד לא יכלול מסקנות אישיות – כך דווח הערב בערוץ 2. לפי הפרסום, הדוח, שיוגש ב-27 במרס, יעסוק רק בעניינים מערכתיים ויתמקד בהתנהלות של הדרג המדיני ושל צה"ל ממועד הנסיגה של ישראל מלבנון בשנת 2000 ועד ליציאה למלחמה. בנוסף, לא ישלחו מכתבי אזהרה. בוועדה סירבו להגיב לפרסום.

הדוח הסופי של ועדת החקירה
רה``מ נשאל על ההחלטות
במשך 6 שעות השיב אולמרט לשאלות חברי ועדת וינוגרד אודות מלחמת לבנון. הוא נשאל כיצד גובשה תגובת ישראל לפעילות חיזבאללה, על הטיפול בעורף ועל סוגיית החיילים החטופים
לכתבה המלאה



הממלכתית שמונתה לבדוק את כשלי מלחמת לבנון השנייה צפוי להתפרסם לקראת סוף חודש יולי. על פי הדיווח הערב, צפויה בו ביקורת קשה על ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, ואלוף פיקוד הצפון בעת המלחמה, אודי אדם. בדוח הסופי תהיה התייחסות ביקורתית גם כלפי פיקוד העורף.

המשמעות הברורה מבחינתם של ראש הממשלה ושר הביטחון: השניים, שעשויים להיפגע ממסקנות הוועדה, יקבלו ארבעה חודשים נוספים של חסד.

הבוקר פורסמו בעיתון "הארץ" קטעים מעדותו של ראש הממשלה בפני ועדת וינוגרד, במהלכה אמר כי"ההחלטה להגיב בפעולה צבאית גדולה על חטיפת החיילים בגבול לבנון התקבלה ארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה". מהקטעים שפורסמו עולה כי אולמרט אמר לחברי ועדת החקירה הממלכתית, כי לאחר חטיפתו של גלעד שליט הוא היה בטוח בוודאות שיהיה ניסיון חטיפה גם בצפון, והוא הנחה את צה"ל להיערך בהתאם.

אולמרט העיד בפני הוועדה ב-1 בפברואר. חקירתו התמקדה בשלוש סוגיות מרכזיות: מינוי עמיר פרץ לשר הביטחון, ההחלטה לצאת למלחמה ב-12 ביולי, שעות אחדות אחרי חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, וההחלטה על הרחבת הפעולה הקרקעית ב-48 השעות האחרונות למלחמה.





בחר בתגובה הבינונית בחריפותה



לפי הגרסה שמסר אולמרט, הוא קיים יותר דיונים והערכות מצב על לבנון מכל קודמיו בשנים האחרונות. לדבריו, ההתייעצות הראשונה עם הצבא התקיימה כבר בתחילת חודש ינואר, ארבעה ימים אחרי שנקרא למלא את מקומו של אריאל שרון.

בדיון שהתקיים בחודש מרס, טען אולמרט כי שאל את מפקדי הצבא האם יש תוכניות מבצעיות למקרה של חטיפה, ונענה בחיוב. כשביקש לראות את התוכניות ונשאל מדוע, השיב להם שאינו רוצה לקבל את ההחלטה ברגע החטיפה - אלא עכשיו.

בהערכות
המצב הוצג תרחיש דומה לאירועים שקרו בפועל: חטיפת חיילים אל מעבר לגבול, הכוללת ירי לעבר יישובי הצפון. הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, אמר שלאירוע כזה יהיו השלכות מרחיקות לכת על כושר ההרתעה של ישראל.

עמדת הרמטכ"ל שיכנעה את אולמרט כי אסור יהיה לישראל להבליג על חטיפה בצפון והיא תידרש להגיב. לדברי ראש הממשלה, לאחר שהתוכניות הוצגו בפניו, הוא בחר בחלופה הבינונית בחריפותה, שכללה תקיפה אווירית בצד פעולה קרקעית מוגבלת.

בהכנת הידיעה השתתף גלעד גרוסמן


http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/554/003.html