לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים מר gil מ- תל אביב --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
לקיבוצים עזרנו  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הקיבוץ `בהתהוות` הר עמשא



עדכונים של נקים:

האם קיים טיפול פשוט בקורונה?is there natural cure against Corona?y at il une cure simple
שישי 03.04.20 17:58

מסמך, שיתוף הפעולה בין ראשי ה-"הגנה" לנאצים
שלישי 22.10.19 20:15

זיוף בוועדת הבחירות להפלת מפלגת הימין החדש של בנט ושקד, השיטה והמניע
ראשון 16.06.19 0:27

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
טלדרעי





הצטרף: 11 ינו' 2009
הודעות: 25
יישוב: מעלה אדומים


הודעהפורסם: שלישי 20.01.09 18:55    נושא ההודעה: לקיבוצים עזרנו

מטה הקיבוצים

התנועה הקיבוצית על מרבית מרכיביה נתונה כאן ועכשיו, ישראל של ראשית שנת 1996, במשבר כספי קשה. משבר זה הוא תולדה של חובות הקיבוצים לבנקים, בשל אשראי שנמשך מזה שנות דור, בשנות השבעים, השמונים והתשעים, ושלפי טענת הבנקים טרם נפרע.

לפי אומדנת הבנקים, המקובלת על הממשלה, גובה החוב של הקיבוצים למערכת הבנקאית נע, נכון לשעת כתיבתן של שורות אלה, בין חמישה עשר לששה עשר מיליארד ש"ח. אם אומדן זה הוא נכון, התנועה הקיבוצית שרויה במצב חריף של חדלות פרעון.

כאשר פירמה בודדת שרויה בחדלות פרעון עליה להתפרק או להתארגן מחדש. ארגון מחדש כמוהו כפירוק; ההבדל היחיד הוא שבפירוק הנושים מממשים מקצת מחובם על ידי מכירת שרידי הפירמה לצדדים שלישיים, בעוד שבארגון מחדש הם עושים זאת על ידי מכירת השרידים לעצמם (בתמורה למחילה על החוב).

מה שיפה לפירמה בודדת איננו בהכרח יפה לסקטור שלם, קל וחומר שאינו יפה לסקטור הקיבוצי.

פירוקה של תנועה שלמה, ששיעור חובותיה נאמד במיליארדים רבים, איננו פיתרון הולם לנושיה של אותה תנועה. אילו הקיבוצים היו חדלים לשלם את חובם לבנקים, מקצתם של הבנקים היו שוקעים, הם עצמם, לחדלות פרעון. הדבר היה מורגש, כמובן, במיוחד באותם בנקים שהאובליגו של התנועה הקיבוצית מהווה אצלם אחוז גבוה מכלל האובליגו של לקוחותיהם. מן הטעם הזה ברור כי חזיון פירוקה של התנועה הקיבוצית, בשל אי יכולתה, כביכול, לפרוע את חובותיה, הוא קשה ואכזרי: לא רק לתנועה הקיבוצית עצמה, אלא גם לבנקים המלווים. הבנקים יודעים ומבינים כי אם יעשו כמעשה שמשון ויפילו את אמות הספים, ישקעו גם הם מתחת להריסות.

פירוקה של התנועה הקיבוצית הוא חזיון חמור פי כמה מהשמטת הקרקע מתחת לסקטור לווה אחר, ויהיה שיעור חובותיו גבוה ככל שיהיה. התנועה הקיבוצית היא בראש ובראשונה דרך חיים. זוהי ההיסטוריה האינדיבידואלית של חולמים ושל מגשימים, שאיננה יכולה להימשך, ללא שבר נפשי עמוק, במסלולים חלופיים. "לפרק קיבוץ" אין פירושו רק להעביר פיסות עושר מבעלים לנושים, להנזיל נכסים קבועים או לסדר מחדש נושים על פי קבוצותיהם. "לפרק קיבוץ" פירושו להפקיע חברי קיבוץ מתוך הריקמה הקיומית שאל תוכה שזרו את גורלותיהם, ולהשתילם, כאבר זר ודחוי, בארץ גזירה. "לפרק קיבוץ" פירושו גם לקבל את הדין כי כל חלומות העבר היו באספמיא, וכי קרבנות של נעורים, של תקווה ושל חזון היו קרבנות שוא.

מאזן האימה שבין קיבוצים לבין נושים הוביל את הצדדים, בעידודה וניווטה של ממשלת ישראל, להסדר הקיבוצים המפורסם, על שלביו השונים. בשרטוט גס, הסדר זה מאפשר לקיבוצים לשמוט כששים אחוזים מכלל חובותיהם לבנקים (ולהעמידו על קצת יותר מששה מיליארדי ש"ח "בלבד"), כאשר הממשלה והבנקים נוטלים על עצמם את המשימה של מימון המחיקה. מן הראוי להצדיע לממשלת ישראל, ולשר האוצר, מר אברהם שוחט, על שהשכילו להבין כי הסדר מעין זה, חרף עלויותיו הכבדות לציבור משלמי המיסים ולבנקים, הוא הרע במיעוטו, בהשוואה לשואה הפיננסית והאנושית שהייתה מתחוללת, אילו נדרשו הקיבוצים לפרוע את מלוא חובם.

ואולם הסדר הקיבוצים הוא פרובלמטי משתי בחינות, כאשר הראשונה איננה אלא דברי הקדמה ודברי רקע לחברתה.

הבעיה הראשונה היא כי הסדר הקיבוצים, חרף עדיפותו הברורה ביחס לכל נסיון לאכוף את החוב כולו ללא מחיקות, הוא קשה ביותר, ולהערכתנו כמעט בלתי אפשרי, ליישום. בראש ובראשונה, גם חוב של ששה מיליארדי ש"ח הוא כבד מנשוא עבור תנועה שתזרים המזומנים שלה הוא כמו של התנועה הקיבוצית. מבלי להיכנס בדברי הקדמה אלה לניתוחים חשבונאיים ומימוניים, ברור כי כדי לשרת חוב בקנה מידה כוה התנועה הקיבוצית תיאלץ לעמול קשה במשך מספר רב של שנים, עמוק אל תוך המאה העשרים ואחד, ובאופן השולל את יכולתה לצבור הון לצרכים אלטרנטיביים או להיטיב את רמת החיים של חבריה. רוב החייבים המגיעים להסדרי נושים מסוג זה מעדיפים, בשלב יותר מוקדם או יותר מאוחר, לוותר על ההסדר, ולהכריז על פשיטת רגל פורמלית. שנית, וזהו, אולי, העיקר, קשה להניח כי תימצא בתנועה הקיבוצית הנחישות הנדרשת לטווח ארוך כדי להשלים את ההסדר בהצלחה, וזאת לאור ריבוי השחקנים החייבים ליטול חלק במאמץ המשותף, והעדר זהות האינטרסים הכלכלית והרעיונית בינם לבין עצמם. מבחינה כלכלית, כוונתנו בעיקר לפרטי ההסדר הסומכים על הסולידריות הבינקיבוצית, ועל נכונותם של קיבוצים מסויימים לשאת בחלק גדול יותר של הנטל ממה שמתבקש ממצבת חובותיהם לבנקים.

במיוחד, ספק בעינינו אם ניתן יהיה לממש את נכונותם של קיבוצים מסויימים לוותר על שטחי נדל"ן לטובת ההסדר, בעיקר כאשר מדובר בקיבוצים שהויתור על הקרקע איננו נדרש על פי מצבת חובותיהם. גם ללא כל קשר ליחס בין חובו של קיבוץ פלוני למידת התרומה הנדרשת ממנו, קיימת הטרוגניות רעיונית רבה בין קיבוצים לבין עצמם (כמו גם בין חברים באותו קיבוץ לבין עצמם) ביחסם להסדר הנושים, ולמידת הנכונות של כל אחד מאלה לתרום ולהקריב למען הצלחתו. נוכח חילוקי דעות אלה, סביר להניח כי הפחות נלהבים מן ההסדר ימצאו את דרכם החוצה, בין באופן מאורגן (קיבוצים שלמים) ובין אם באופן ספונטני (אחד אחד ובאין רואה), עד כי הנותרים במערכה לא יוכלו, ללא סיוע מאסיבי מבחוץ, להמשיך ולשאת בנטל.

הבעיה השניה היא כי שיעור החוב של התנועה הקיבוצית למערכת הבנקאית הוא שנוי במחלוקת. נוכח האמון הרב שהציבור נהג לתת בחשבונות הבנקים, עצם המחשבה כי עלולות ליפול בהם טעויות דראמאטיות נתפסה, בתחילת הדרך, כמעט ככפירה בעיקר. גם כאשר קמו מתי מעט שהעזו להביע את ספקותיהם ברבים, הספקות לא הכו שורש, ולא יצא להם קול. גם החתומים מטה נטו להמעיט בסיכוי כי יש דברים בגו, ולא עודדו את הספקנים להעמיק את חקירותיהם וללבן את הטעון ליבון עד תום. הודות לעקשנותם ולדבקותם במטרה של אותם מתי מעט הגיעה בדיקת חשבונותיהם של הבנקים עד הלום, והספק התחלף לו, כמו על פס של סרט, לאפשרות, והאפשרות קרמה אט אט עור וגידים, ונהפכה לה לודאות קרובה.

ככל שההסתברות לחשוף טעויות גדולות בחשבונות הבנקים הלכה והתרבתה, כך גם החל להסתמן מהפך בעמדתם של חברי הקיבוצים, ושל קיבוצים שלמים, אל אקט הבדיקה. כוונתנו איננה רק לשמחה, המובנת מאליה, של כל אדם שמסתבר לו שחובותיו לנושים קטנים ממה ששיער. כוונתנו בעיקר למהפך הפסיכולוגי הסובטילי שה"תגלית" החדשה חוללה ביחסם של חברי הקיבוצים אל עצמם. אקט הבדיקה העמיד מתחת לזכוכית מגדלת את התובנה כי מאבקם של חברי הקיבוצים על גובה החוב הוא מאבקם על כבודם העצמי. אם החוב אינו קיים כלל, או ששיעורו קטן באופן משמעותי ממה שעולה מחשבונות הבנקים, חיובי היתר אינם נעלמים בגפם : בהתאיידותם הם מאיידים ביחד אתם את תחושת הכישלון הצורב של חברי הקיבוצים, את העלבונות שהוטחו בהם בשל היותם, כביכול, אבן ריחיים על צוארה של החברה בישראל, ובקיצור, את הדימוי העצמי המחוק והדוחה שבו נוטים חייבים בעלי כבוד לדמות את עצמם ,כל עוד לא השתחררו מנטל החוב, ומן הסטיגמה שלו.

היום ברור עוד יותר מבעבר : סמני השאלה הכבדים המרחפים מעל להגדרת החוב משסעת גם היא את החברה הקיבוצית לשנים. רבים, רבים מאד, לא יאותו עוד להירתם למעמסה הכבדה של הסדר הקיבוצים, כלומר הן לשעבד את העתיד הכלכלי שלהם ושל ילדיהם, והן לשאת אות קין של קלון ושל כשלון, כל עוד החוב לא ייבדק עד תום, ויוכח כי הריהו, בעיקרו, חוב שריר וקיים.

חוות דעת זו היא הצעד המשמעותי הראשון לליבון יסודי של היקף החוב.

ייתכן כי חשבונות הבנקים, ככל תוצר של מאמץ אנושי, לוקים פה ושם בטעויות חשבוניות. ייאמר מייד : טעויות מעין אלה ראויות, כמובן, לתיקון, אך לא בהן עוסקת חוות דעת זו. אנו מאמינים כי מחשבי הבנקים לא הוטו בכוונת מכוון לייצור טעויות אריתמטיות, ואם טעויות כאלה נפלו הלכה למעשה, סביר כי בטווח הארוך טעויות לחובת הלקוח מתקזזות עם טעויות שנפלו לזכותו. בחוות דעת זו אנו מתרכזים בבדיקת הפרמטרים המשפטיים לפיהם נערכו חשבונות הבנקים. אנו מאמינים כי מקצתם של פרמטרים אלה הם שגויים, וכי תיקונם עשוי להניב הבדלים ניכרים בשורה התחתונה, קרי בהיקף חובותיהם של הקיבוצים לבנקים.

הפרמטרים השגויים מופיעים בחשבונות הבנקים באופן סיסטמטי במהלכן של שנים רבות. מכאן נובע כי עוצמתו של האקט המתקן היא פונקציה ישרה של מספר שנות הבדיקה. ככל שלווה פלוני מצוייד בחשבונות אמינים המשתרעים על פני מספר גדול יותר של שנים בעבר, כך הולכת הטעות ומתעצמת, עד שהיא מקבלת, עבור לווים שנבדקו על פני תקופה ארוכה, מימדים גדולים ביותר. לאור הדברים האלה ברור כי בדיקה צודקת חייבת להערך על פני זמן ארוך ; אם הדבר אפשרי- מיום היותו של הלקוח לקוח, ואם אינו אפשרי- לפחות משנות השבעים. יש להערך לכך כי כל לווה שיבדוק את חשבונותיו לתקופה קצרה יותר, לא יחשוף אלא מקצתה של הטעות, והוא עלול להירתם לתשלום חובות שלא היו ולא נבראו .

אם הבדיקה תיערך כהלכתה, היא עשויה להניב תוצאות מפליגות. תוצאות אלה צפויות להיות שונות מקיבוץ אחד לחברו, אך במצרף התוצאות עשויות להעמיד בסימן שאלה את מירב החוב, ובעקיפין לאיים על איתנותה של המערכת הבנקאית. מן הראוי לאמר כמה מילים על אפשרות זו.

איתנותה של המערכת הבנקאית היא ערך חשוב עבור כל חברה מודרנית. היא ערך חשוב גם עבור החברה בישראל. תכליתה של הבדיקה איננה לפגוע במערכת הבנקאית, או באיתנותה הפיננסית. תכלית הבדיקה היא לאושש את איתנותה הפיננסית של התנועה הקיבוצית. כשם שאין חברה שאין לה מערכת בנקאית מפותחת, כך אין חברה שאין לה חקלאות ותעשייה. הקהילה הקיבוצית היא חקלאות והיא תעשיה, וזאת בנוסף להיותה דרך חיים ומופת להתנדבות אישית. אם קיים איזשהו "חור בתקציב" ביחסי הבנקאות והקיבוצים, החור לא ייעלם על ידי הטלתו על הקיבוצים דווקא, ולא על הבנקים או על גורמים שלישיים. מבחינה מקרו-כלכלית, הקצאת נטלים בשל נזקים שכבר נגרמו היא תשלום העברה טהור, ואין לה השפעה על יעילות המשק. בהעדר השפעות של יעילות, התובנה הפשוטה כי ההקצאה האופטימלית היא ההקצאה הצודקת, קרי ההקצאה המטילה על חייבים לשלם את חובם ופוטרת אותם מתשלומי שוא, מתחזקת שבעתיים. תכליתה של חוות דעת זו היא לבדוק את הפרמטרים המשפטיים הרלבנטיים אחד לאחד ולשרטט את ההקצאה הצודקת, על מנת שיקויים בכולנו הפסוק "ציון במשפט תיפדה". אם כתוצאה מן הבדיקה יתברר כי המערכת הבנקאית זקוקה לסיוע, חזקה על המדינה כי תעמיד סיוע מעין זה לרשותה ; ושאם לא תעשה כן- אות הוא כי קברניטי המשק גזרו כי אין הסיוע שווה בנזק המלך. או אז ניתן יהיה למצוא שיווי משקל חדש של בנקים קטנים יותר, תחרותיים יותר, מבוזרים יותר, וכן, כך יש לקוות, מקפידים יותר על קלה כחמורה בחשבונות לקוחותיהם.

בחוות דעת זו אנו נותנים דעתנו לשאלות משפט. שאלות משפט אינן מניבות תוצאות מספריות. כדי לייצר, או, ליתר דיוק, לשחזר, את התוצאות הנכונות, עבדנו בשיתוף פעולה עם צוות של בודקי חשבונות. הצוות מורכב משתי קבוצות עבודה. בקבוצת עבודה אחת מוקלד קובץ של תנועות הבנק הרלבנטיות ללווה פלוני במהלכה של כל תקופת הבדיקה, כאשר הוא מתוקן- ביחס לחשבונות הבנקים המקוריים- בהתאם לפרמטרים המשפטיים שבחוות דעת זו. הקובץ המוקלד "מורץ" ומניב תוצאה מספרית. קבוצת העבודה השניה מורכבת מרואי חשבון, בראשותו של ד"ר אריה עובדיה, המבקרת את עבודתה של הקבוצה הראשונה, קרי מאמתת את דיוקו של הקובץ המוקלד ואת שיטת הרצתו, וכן שהתיקון נערך על פי הפרמטרים המשפטיים של חוות דעת זו ועל פיהם בלבד. אנו מניחים כי השורה התחתונה ששוחזרה בדרך זו משקפת אל נכון את מצב חשבונו של הלווה הנבדק.

אנו מצרפים לחוות דעת זו תוצאות המתייחסות לשלושה קיבוצים, גבולות, כפר מנחם ועברון. תוצאות אלה, ביחד עם המחשה גרפית המתייחסת לקיבוץ גבולות, מצורפות כנספח א' לחוות דעת זו.

קיבוץ גבולות, שיתרת חובו על-פי ספרי הבנק עמדה על כ- 3.3 מליון ש"ח, נבדק לאחור על פני תקופה ארוכה, עד לחודש אוקטובר, 1971. לפי ממצאיו של ד"ר עובדיה, היקף הטעות בחשבון זה מסתכם בסך של כ- 4.3 מיליון ש"ח, דהיינו הקיבוץ עובר ליתרת זכות של כ- 1 מיליון ש"ח. קיבוץ כפר מנחם, שיתרת חובו על פי ספרי הבנק עמדה על כ- 8.5 מיליון ש"ח, נבדק לאחור על פני תקופה קצרה יותר, דהיינו רק עד לחודש אוקטובר. 1978.

אנו מקווים כי שימוש מושכל בחוות הדעת יוכל להועיל להרגעת הרוחות ביחסים שבין הבנקים לבין הקיבוצים, ולהגדרה נכונה יותר וצודקת יותר של החוב. (ההדגשות שלי א.ל)





קטעי עיתונות:

לחץ כאן לכתבה מספר 1

לחץ כאן לכתבה מספר 2

לחץ כאן לכתבה מספר 3

לחץ כאן לכתבה מספר 4

לחץ כאן לכתבה מספר 5

_________________
טל דרעי.מפלגת כח הכסף.
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא\ בלוג בקר באתר המפרסם

פניה למבקר,כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים על חשבון המתגרשים

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הקיבוץ `בהתהוות` הר עמשא כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group