יש מיש
הצטרף: 02 יונ' 2006 הודעות: 53 יישוב: צור הדסה
|
פורסם: ראשון 14.10.07 9:25 נושא ההודעה: שתיקת הכונסים=בן חורג לאלוהים לא נראה ואין רואים מתקפל בבועה ונרגע לפי שעה בארצי הכי רעה |
|
|
26.3.01 למחוזי: בקשה דחופה לעיכוב ביצוע הליך פינוי מבית מגורים:
הנימוק העיקרי לערעור הוא שיש פתרון בידינו לסגור את כל החוב עם בנק טפחות.
1. הסכום שיתקבל יסגור את כל החוב עם בנק טפחות.
2. בימים אלו ניהלנו מו"מ עם כונס הנכסים על מנת לקבל ממנו
מכתב המאשר כי עם תשלום 620.000 ₪ יבוטלו כל ההליכים ויוסר
השעבוד מביתי.
3. אנו עושים הכול לסגור החוב לגמרי ולמנוע פינוי מהבית ומפאת
חוסר הזמן אולי ונאבד את היכולת לפתרון הסופי.
4. למשיבים לא יגרם כל נזק בכך שיעוכב ביצוע הפינוי עד לסגירת
החוב.
5. הנזק שיגרם לנו הוא נזק כבד מאוד, לא אנושי ושלא בתום לב. אנו עומדים לפני ערב פסח ובמידה ולא יעוכב ביצוע ההליך נאלץ כולנו להיזרק לרחוב בערב החג ומדובר על משפחה מורחבת הגרה בו.
החלטת המחוזי. לדון בבקשה מחר 27.3.01 . שופט צבי זילברטל.
26.3.01 הכונס קיבל לידיו זיכרון הדברים: עם אייל רחל ראה מכתבו של עו"ד
רוזנברג אל הכונס מהיום.
עסקת מכר בית בצור הדסה גוש 29854 – חזן משה ופנינה.
1. בהמשך לשיחתנו מיום 25.3.01 ולבקשתך, מצ"ב זיכרון דברים בקשר למכירת הבית שבנדון
וייפוי כוח של חזן משה .
2. אודה על הסכמתך האדיבה למתן ארכה בקשר, לצו הפינוי של 45 יום עד ליום 10.5.01.
3. אודה על תגובתך עוד היום, על מנת, שמר חזן יוכל לשקול את צעדיו.
ולמרות המכתב וזיכרון דברים חתום, שנתקבלו אצל הכונס, לא וויתר
על תאוותו, וכשאני ואשתי עומדים רועדים מול שופט קשוח לב ומול
כונס רשע, לא דאג לכך הכונס בתעלולי לוליינותו מול מסכנים שעומדים לאבד את כל השקעת חייהם, שנבין נכוחה שהחלטת השופט המחוזי תכלול רק את דחיית הפינוי, ואילו אני ביקשתי כי אם אצליח עם אייל רחל יינתן לי למכור לגברת אייל רחל ב 690.000 $ . והשופט רשם זאת בפרוטוקול, ואני עד היום לא מבין למה החלטתו של השופט לא כוללת את ההסדר שהצעתי, כי הכונס התעלם ולא רצה לטפל במכירה לרחל אייל בשום פנים ואופן. וסיבותיו עימו. ולדעתי השופט עזר לו בקבלת החלטה המשתמעת לשני פנים
בן חורג לאלוהים
פרח בר של החיים
לא נראה ואין רואים
מתקפל בתוך בועה
ונרגע לפי שעה
כאן בארצי הכי רעה.
Description: |
|
Filesize: |
105.27 KB |
Viewed: |
6092 Time(s) |

|
_________________ שום איש את מר סבלי לא ידע
זה צער לא ידוע
אפס אומר גם זו לטובה
יה לי הללויה
עתים לי טוב
עתים לי רע
ככה זה
עתים נדמה כי אין מוצא
אז קשה
יש מיש |
|