דוח המבקר: כרוניקת ליקויים ארוכה של מדינה נגועה בשחיתות

[מעריב]

דוח המבקר: כרוניקת ליקויים ארוכה

הדוח השנתי חושף גם כשלים בהיערכותו של משרד הבריאות לשפעת העופות, בניצול הכספים בתהליך ההתנתקות וברמת בחינות הבגרות. וזה רק חלק

דליה מזורי, יובל לידור, רועי שרון, אסף זלינגר
9/5/2007 16:15


ביקורת על מערכת החינוך: כשלים ברמת בחינות הבגרות
אי סדרים כספיים במוסדות להשכלה גבוהה
משרד החקלאות לא היה ערוך לשפעת העופות
ועוד על השפעת: ניקוי וחיטוי הלולים התעכב
הליקויים בחופי הכינרת לא תוקנו



דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום מצביע על כשלים בתחומים רבים ומגוונים: משכורות עתק ובזבזנות בבנק ישראל, חוסר ניצול נכון של התקציבים בהתנתקות, היערכות לא מספקת של משרד החקלאות להתרעות בנושא שפעת העופות, ובחינות הבגרות קלות מדי ומיטיבות עם התלמידים.

- דוח המבקר:
- חדשות: ביקורת על הדרג הצבאי
- כלכלה: ביקורת על בנק ישראל
- ירוק נושך: ביקורת על הרשויות המקומיות
- ברנז`ה: ביקורת על רשות השידור
- ספורט: ביקורת על הוועד האולימפי
- בריאות: ביקורת על קופות החולים
- הרשת: ביקורת על גנזך המדינה

בנק ישראל זכה לביקורת חמורה על גובה שכר העובדים, מינוי בכירים בשכר גבוה וללא מכרזים, ותשלומי רכב גבוהים מדי. "הבנק נהג בפזרנות ולא שמר על כספי הקופה הציבורית ונתן לעובדיו הטבות מופלגות בשווי עשרות מיליוני שקלים, במקום לנהוג בחסכון ובצניעות", נכתב בדוח. "הבנק לא הוכיח אחריות מספקת וניצל בצורה לא ראויה את העצמאות המוחלטת שלו".
איום הקסאo לא טופל כראוי
מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על הדרג הצבאי בנוגע לירי רקטות הקסאם, ומוצא ליקויים בהתנהלות עבודת המטה בצה``ל. גם לאיום המנהרות, קובע המבקר, לא נמצא פתרון טכנולוגי ראוי


לכתבה המלאה





חלק נוסף וחשוב בדוח המבקר מוקדש לנושא ההתנתקות, ומעלה טענות על חוסר הסכמה בין השמאי הממשלתי לבין מינהלת סל"ע. התוצאה – עיכוב יתרת התשלום לחלק מהתובעים, לעתים במשך חודשים. למינהלת סלע הוגשו יותר מ-5,000 תביעות לפיצוי על-פי החוק, כ-2,000 מהן בגין אובדן בית מגורים. לשם הכנת השומות הפרטניות, נדרשו השמאי ומינהלת סלע להיערך למשימה תוך שיתוף פועלה, ולחלק ביניהם סמכויות ותחומי אחריות.

אולם השמאי הממשלתי והמינהלת לא הגיעו להסכמה בעניין תפקידם בהכנת השומות. שני הגופים לא הבהירו מראש מהן הסמכויות ומהם תחומי האחריות של כל אחד, ולא עשו זאת גם חודשים רבים לאחר שבתי המפונים פונו ונהרסו, וגם כאשר נוכחו שהכנתן של מרבית השומות לא נשלמה. בשל אי בהירות זו, התעכבה הכנת השומות הפרטניות עיכוב ניכר.

מדוח המבקר עולה כי על אף היותה של תוכנית ההתנתקות מהלך יזום מראש, שנעשה בהובלתה של הממשלה, ההיבט התקציבי לא תפס מקום חשוב לצורך בחינת חלופות והפעלת שיקולי יעלות וחיסכון. זאת למרות שמדובר בתוכנית שהיקפה הכספי הכולל נאמד במיליארדי שקל.

לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הממשלה בבואה לתכנן ולאשר תוכניות לצורך ביצוע ההתנתקות להעמיד לנגד עיניה גם את ההיבט התקציבי, כחלק חשוב ממערכת השיקולים. זאת במטרה להבטיח ביצוע יעיל של התוכנית, ניהול פיקוח ובקרה נאותים על ביצועה, וכדי לאפשר הפקת לקחים לקראת תכנון פרויקטים עתידיים, בסדר גודל לאומי.





פינוי גוש קטיף. צילום: מירי צחי. /images/archive/gallery/590/213.jpg




ביקורת על מערכת החינוך: כשלים ברמת בחינות הבגרות



בביקורת על מערכת החינוך, בחן מבקר המדינה את נושאי בחינות הבגרות, את מיקוד שיטת הלימודים ואת נושא ליקויי הלמידה. בהקשר למיקוד הלמידה, מצא המבקר כי למרות שההחלטה נוגדת את עמדתם של מרבית בכירי משרד החינוך, הרצון לבוא לקראת התלמיד ולהעלות את אחוז הניגשים לבגרות הינו עגל הזהב של שרי החינוך לדורותיהם.

"בשמונה השנים האחרונות שבהן מופעל המיקוד, לא בחן משרד החינוך את האפקטיביות שלו", נכתב בדוח. "בכירים במשרד סבורים ששיטת המיקוד בעייתית וחלקם סבורים שיש לבטלה. לדעת משרד המבקר, על משרד החינוך לבחון את שיטת המיקוד כדי להחליט אם יש מקום לבטלה".

דרך נוספת לשפר את הישגי התלמידים, הינם האבחונים שפשטו בעשור האחרון בכל בית ספר. אולם מבדיקת המבקר עולה כי בבחינות הבגרות האחרונות ניתנו הקלות למידה ללא פחות מ-20% מבין הנבחנים, כאשר בחינוך הממלכתי כ-23% מהתלמידים הוגדרו בעלי לקויות למידה, לעומת 4.3% במגזר הערבי.

ההתפלגות הבלתי רגילה
ממשיכה גם בחלוקה לאזורים, שמראה כי את מירב ההקלות קיבלו תלמידי אזור המרכז. "נתונים אלה מעוררים חשש שנוצר אי שוויון של ממש בין הנבחנים, באמצעות אישור התאמות רבות מדי לתלמידים בבתי ספר מסוימים, ובמתן התאמות מעטות מהנדרש בבתי ספר אחרים", קובע המבקר. "בעקבות כך, לא ניתנה לכל התלמידים הזדמנות שווה להצליח בבחינות".

עוד לטענת המבקר, ועדות שהקים משרד החינוך לצורך צמצום ההקלות המיותרות, עושות את עבודתן בצורה חלקית בלבד, תוך אישור הקלות לבחינה בעל-פה לתלמידים שאינם זקוקים לה.

בסיכומו של הפרק העוסק בבחינות הבגרות, קובע דוח המבקר כי "יישומם של שיטת המיקוד, אישור התאמות לתלמידים שאינם זכאים להן והיעדר טיפול הולם בעבירות על כללי טוהר הבחינות - עלולים להעלות באופן מלאכותי את הציונים בבחינות הבגרות. בכך הם פוגעים בעיקרון של מתן הזדמנות שווה, בהגינות של בחינות הבגרות ובמטרתן העיקרית - מתן ביטוי נאות לרמת הידע של הנבחנים".





תלמידים במהלך בחינת בגרות. צילום ארכיון: פלאש 90 /images/archive/gallery/157/797.jpg




אי סדרים כספיים במוסדות להשכלה גבוהה



לא רק התיכונים, גם המוסדות להשכלה גבוהה עלו באור לא מחמיא בדוח. המבקר מצביע על אי סדרים כספיים במוסדות להשכלה הגבוהה, בכל הקשור לניהול נכסי הנדל"ן שלהן. במסגרת הבדיקות שערך משרד המבקר בכמה מהמוסדות להשכלה גבוהה, עלה כי לפחות שניים מהם, האוניברסיטה העברית והטכניון, לא דיווחו כראוי על הכנסותיהן מנדל"ן שהן מחזיקות. במקביל, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, לא קיימה דיון בנושא הנדל"ן הנמצא מחוץ לקמפוסים ושייך למוסדות להשכלה גבוהה.

בדוח המבקר נכתב כי הנהלת האוניברסיטה העברית הכניסה לקופתה סכום של 19.6 מיליון דולר ממכירת נדל"ן בין השנים 2002 ל-2005 - וזאת מבלי לדווח על כך. "הנהלת המוסד לא פנתה לוות"ת כדי לקבל את אישורה לביצוע העסקאות, וזאת כמתחייב מההסכם ביניהן", נכתב בדוח המבקר. מהדברים עלתה גם מסקנה הקובעת כי "יש לראות בחומרה את אי קיום ההתחייבות האמורה, ועל ות"ת לשקול צעדים נגדה, כולל הקטנת הקצבות למוסד".

גם הנהלת הטכניון לא דיווחה על נכסיה ועל פעולות כספיות שביצעה בתחום הנדל"ן. המבקר מצא כי בנובמבר 2002 הודיעה הנהלת הטכניון לוות"ת כי "אין בידי המוסד שום נכסים משמעותיים שניתן לממש" לצורך כיסוי גירעונותיו, אבל פחות מחצי שנה לאחר מכן, מכר חמש דירות בשווי של 5.2 מיליון שקלים, עליהם לא דיווח. המבקר רואה גם מהלך זה בחומרה: "על ות"ת לבצע את הצעדים המתחייבים מול הטכניון, נוכח התנהלות לא תקינה זו".

המבקר מותח ביקורת גם על התנהלות המועצה להשכלה גבוהה מול המוסדות, בכל הקשור לאחזקות של נדל"ן: "עד נובמבר 2006 לא קיימה ות"ת כל דיון בעניין הנדל"ן שהאוניברסיטאות מחזיקות מחוץ לקמפוסים שלהן, אף שמדובר בנכסים עם ערך כספי לא מבוטל ופעולות כמו אחזקתם, קבלתם כתרומה, רכישתם או מכירתם - יכולות להשפיע על מצבם הכספי של המוסדות".





הפגנת סטודנטים בטכניון. צילום ארכיון: אלכס רוזרובסקי /images/archive/gallery/576/483.jpg




משרד החקלאות לא היה ערוך לשפעת העופות



שפעת העופות, שבשנה שעברה הדירה שנתם של חקלאים רבים ברחבי הארץ לאחר שאיבדו לולים שלמים, היתה יכולה אולי להימנע: מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום עולה כי משרד החקלאות לא היה ערוך כיאות להתמודד עם שפעת העופות.

שנתיים לפני פרוץ המגיפה קיבל משרד החקלאות התרעות בעניינה מרחבי העולם, אולם הערכות המשרד היתה לקויה ובמקום להיערך להתפרצות המגיפה במספר מוקדים ולהכשיר עתודה מקצועית לטיפול בהתפרצות רחבה, הסתפק משרד החקלאות בהכשרת עובדים לטיפול בהתפרצות חד-מוקדית.

ההתמודדות עם המגיפה הצריכה תקציב של 10 מיליון וחצי שקלים. למרות שבהחלטת הממשלה נקבע שיוקצה להתמודדות עם המגיפה תקציב של שישה מליון וחצי שקלים - הכספים לא הגיעו בפועל למשרד, לפני שהמגיפה פרצה. הכספים, כך עולה מדוח המבקר, הועברו מאגף התקציבים באוצר רק עם התפשטות שפעת העופות.





השמדה של פגרים עם שפעת העופות. צילום: רויטרס /images/archive/gallery/483/252.jpg




ועוד על השפעת: ניקוי וחיטוי הלולים התעכב



הדוח ממשיך וחושף כי בין הגופים השונים הפועלים בשטח היה חוסר תיאום. לגופים לא היה ברור מי מבצע ומתי את פעולות ההמתה והכילוי, ומי מתקצב אותן. העופות שמתו לאחר פרוץ המגיפה לא נקברו מיד, אלא נערמו בחוץ. עקב כך, נברו עופות בר בפגרים וייתכן שהדביקו ישובים אחרים.

נקודה נוספת מתייחסת לשיטות ההמתה של העופות, שהיו לקויות. השיטה של הצמאת העופות במשך 24 שעות והרעלתם ברעל זרחני, לא היתה יעילה. חלק מהעופות לא מתו והיה צורך להמיתם אחד אחד, באמצעות נקיעת צווארם. עקב כך התעכבה המתת העופות הנגועים ונדרש כוח אדם נוסף. בנוסף, העובדים היו חשופים לנגיף זמן רב יחסית, והיה בכך כדי לסכנם.

הנחת היסוד של השירותים הווטרינרים היתה שהחקלאים הם שיטפלו בקבורת הפגרים ובניקוי וחיטוי הלולים. אך מדוח המבקר עולה כי בפועל החקלאים ועובדיהם חששו להיכנס ללולים שמא יידבקו במגיפה, ואיש לא הסכים לבצע את העבודה. בסופו של דבר, נחלץ משרד הביטחון לעזרת משרד החקלאות ושלח קבלנים לביצוע העבודה, מה שגרם לעיכובים במיגור המגיפה.





הליקויים בחופי הכינרת לא תוקנו



בשלב המסקנות קובע דוח המבקר כי על משרד החקלאות להכין עתודה מקצועית גדולה לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית, ועתודה קבלנית לטיפול בהמתת וקבורת העופות הרבים אם תשוב ותפרוץ המגיפה. על משרד החקלאות ומשרד האוצר לפעול יחד לגיבוש כל ההסדרים, להבטחת מימון שוטף של כל הפעולות הנדרשות בשעת חירום, על מנת להבטיח שביצועם יהיה תקין.

כשלים רבים שפורסמו בדוח הקודם על ליקויים בחופי הכינרת ובניהולם השוטף, טופלו באופן חלקי. דוח המבקר הנוכחי קובע כי אמנם גדרות רבות שחסמו מעבר רציף לאורך החוף הוסרו, ומשרד הפנים החל להיערך להסדרת תנאים לפיהם תאושר גביית תשלומים מבאי החופים, אולם הדוח קובע כי הרשויות המקומיות לא נקטו צעדים מספקים לתיקון הליקויים.

בתחום התקשורת, העמיד המבקר בספק את עצם קיומה של הטלוויזיה החינוכית וקרא לממשלה להסדיר את יעדיה ומעמדה או לחילופין לסגור אותה. ביקורת חריפה הועברה על כך שרבים מהתכנים של החינוכית משודרים בערוץ 23, ולפיכך אינם זמינים לכחצי מיליון בתים שאינם מחוברים לכבלים או לחברת הלויין.


http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/579/472.html