פרשת בני הדייג:האם המדינה "קנתה" עדויות בכ-180 אלף

[הארץ]

פרשת "בני הדייג":

האם המדינה "קנתה" עדויות בכ-180 אלף דולר?

מאת ניר חסון

העליון ידון בקרוב בערעור הפרקליטות על זיכוי הנאשמים

בית המשפט העליון ידון בעוד שבועיים בערעור הפרקליטות על ההחלטה לזכות את חמשת הנאשמים ברצח בפרשת "בני הדייג". בצעד חסר תקדים חתמו לפני שנה הפרקליטות והמשטרה על שני הסכמים, שבהם מתחייבת המדינה לשלם עשרות אלפי דולרים לשני עדים במשפט, על אף שלא הוגדרו כעדי מדינה: עד אחד קיבל 150 אלף דולר, לשני הובטחו 120 אלף שקל וזהותו נותרה חסויה.

הרקע להסכמה החריגה לתשלום היה שורה ארוכה של מעשי פשע חמורים ביפו, שנותרו לא מפוענחים בגלל חשש של עדים להעיד.

הדייג בני רבה קשור לפרשה המכונה על שמו רק בעקיפין. ביולי 2005 נרצח תושב יפו בשם חאדר דאקה, ששימש כמתווך בסכסוך כספי בין רבה לסוחר דגים מעזה. לטענת המדינה, החליט הנאשם מספר אחד בתיק, עיזאת חמאד, העומד בראש ארגון פשיעה ביפו, לרצוח את דאקה בשל התיווך שלו בסכסוך.

לפי כתב האישום, ב-16 ביולי 2005 פגש חמאד את דאקה ואת בן דודו אסלאם דאקה. חאמד הזעיק עוד ארבעה מחבריו ויחד הם תקפו וכבלו את השניים - שהוכנסו כשהם כבולים לתא מטען של רכב, ובשלב מסוים


עורכי הדין דוד יפתח (ראשון משמאל) ומשה שרמן והנאשמים

תצלום: תומר אפלבאום / באובאו
הצליחו להשתחרר ולהימלט. אולם התוקפים רדפו אחריהם ברחובות והצליחו לירות למוות בדאקה, בעוד אסלאם הצליח לברוח. זמן קצר לאחר האירוע עצרה המשטרה את אסלאם כחשוד ברצח דאקה, אך הוא הכחיש כל מעורבות.

תע במשא ומתן עם המשטרה והסכים למסור את עדותו, תמורת בקשה אחת - 150 אלף דולר. בעצת הפרקליטות, הסכימה המשטרה לעסקה. לא עברו כמה ימים, ובמשטרה הופיע עד נוסף, שלטענתו עמד על מרפסת ברחוב וראה את הירי. גם עם העד הזה, שזהותו חסויה והוא מכונה א"ב, נחתם הסכם - 120 אלף שקל תמורת עדותו נגד חמאד.

לשם הצלחה בפענוח תיק הרצח של דאקה - שהפך לספינת הדגל של המאבק בפשיעה ביפו - סברו בפרקליטות כי ראוי לנקוט "צעדים מיוחדים", כהגדרתם. לארגון הפשיעה של חאמד מיוחסות עבירות אלימות נוספות רבות, והרשעתם בתיק הזה, מקווים במשטרה, תביא לחיסולו; תמורת הישג כזה, נראה התשלום לעדים זניח.

לפי ההסכם שנחתם עם אסלאם, הוא מתחייב "לסייע כמיטב יכולתו וככל שיידרש לרשויות החוקרות בפרשה ובהגשת הראיות נגד המעורבים בפרשה ונגד כל אדם אחר שהוא מפליל". לאחר סיום גביית הודאותיו במשטרה הועברו אליו 10,000 דולר ואת יתרת הכסף קיבל לאחר סיום מתן עדותו בבית המשפט. בנוסף, קיבל העד המלצות מהמשטרה לקבלת אישור להחזקת נשק, רכב ממוגן ואף לקבלת רישיון לעסק מסחרי.

ההסכם עם א"ב דומה, כאשר התביעה התחייבה גם להוציא תעודת חיסיון שתאפשר להסתיר את זהותו מהסנגוריה ולבקש מבית המשפט שעדותו תינתן מבלי לחשוף אותו. במשפט, הסבירה התביעה כי הכסף נועד לסייע לעדים להגן על עצמם כתחליף לתוכנית להגנת עדים - שאמנם הוחלט ליישמה בישראל, אך בשל בעיות תקציב וביורוקרטיה טרם מומשה. אסלאם סיים את עדותו וקיבל את כל הסכום. א"ב קיבל כמחצית מהסכום מכיוון שטרם סיים למסור את עדותו. שניהם עזבו את יפו וירדו למחתרת.

ואולם לטענת סנגוריהם של הנאשמים, דוד יפתח ומשה שרמן, אם הכסף משולם לא"ב לשם הגנה על שלומו - מדוע בעצם יש צורך לשמור על חיסיון זהותו, באופן הפוגע ביכולת הנאשמים להתגונן? הסנגורים טוענים גם לקונספירציה של העדים נגד הנאשמים: הם תמהים על כך שבמשך חצי שנה לא היו בידי המשטרה עדים לאירוע, ואילו לפתע באותו שבוע עצמו מופיעים אסלאם וא"ב - שני עדים, שלכאורה אין קשר ביניהם - שמקבלים שניהם תשלום תמורת עדותם. יפתח ושרמן אומרים, כי אין באפשרותם להוכיח את הקשר בין השניים בשל החיסיון על זהותו של א"ב.

המשפט הסתבך, לאחר ששופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלו את דרישת הסנגורים לחשוף חלק מהעדויות וחלק מזהויות העדים שהפרקליטות ביקשה להותיר חסויים. בהחלטתם כותבים השופטים, כי לא ניתן לשלול את טענת הקונספירציה של ההגנה. עם העדים שהפרקליטות התבקשה לחשוף נמנה גם אדם המכונה נ"ז, שזוהה כסוכן משטרתי הפועל ביפו. חשיפתו, אמרו בפרקליטות בתגובה, תסכן את חייו ותקשה מאוד על פעולות המשטרה בעיר.

בתגובה להחלטת השופטים הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי היא אינה מסוגלת להמשיך ולנהל את הדיון - והנאשמים זוכו. עוד באותו יום הוגש ערעור לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את הזיכוי ולהורות לשופטי המחוזי לעיין שוב בהחלטתם לחשוף את החומר החסוי בתיק.

"נחצה פה קו אדום על ידי המשטרה והפרקליטות", אומר עו"ד יפתח, "כאשר עד ראייה ומתלונן, שאינם שותפים לעבירה, מקבלים כסף תמורת עדותם, זו תחילת סופו של המשפט הפלילי שאליו הורגלנו עד היום". יפתח ושרמן גורסים, ששופטי בית המשפט העליון ייאלצו להתייחס לסוגיית התשלום לעדים: "זה לא מספיק שהשופטים יתחשבו בעובדה שהעד קיבל כסף. צריך לקבוע שהעדות של עד כזה אינה קבילה", אומר יפתח.

גם משפטנים שאינם קשורים למשפט מסכימים. "קניית עדים היא דבר פסול", אומר הפרופ` עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, "חל איסור בחוק לתת כסף או שווה כסף תמורת עדות. אם יש צורך להגן על שלומם של העדים, על המדינה לדאוג לכך ולמצוא להם מגורים ותעסוקה, הם לא צריכים לקבל כסף. המדינה צריכה לשאול מה היתה עושה אם נאשם היה משלם לעדים שלו כדי שיבואו להעיד לטובתו?".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי "הצורך במלחמה בפשיעה המאורגנת מצריך שימוש בצעדים חריגים ולא מקובלים. "יודגש", הוסיפו במשרד המשפטים, "כי הפרקליטות והמשטרה לא שילמו `בעבור העדות`, אלא מדובר בניסיון לפצות את העדים בגין ההשפעות של היותם עדים בתיק זה על המשך חייהם. התשלום נועד לאפשר לעדים בראש ובראשונה להבטיח את ביטחונם וכן לפצותם בגין הגבלת חירותם, כל עוד נשקפת סכנה לחייהם". בפרקליטות מוסיפים, כי עדויות השניים נבדקו ונמצאו אמינות.

עיקרי הפרשה

* הרצח: ב-05` נרצח תושב יפו, ששימש כמתווך בסכסוך בין בני הדייג לבין סוחר מעזה

* המשטרה: שילמה עשרות אלפי דולרים לשני עדים, שזהות אחד מהם נותרה חסויה

* ביהמ"ש: הורה לחשוף חלק מזהויות העדים, כי אי אפשר היה לשלול טענה לקונספירציה

* הפרקליטות: הודיעה שלא תוכל לנהל הדיון, והנאשמים זוכו. הוגש ערעור לעליון

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=818210&cont rassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0