בהמ``ש מאשר טענות המשטרה ועדות התכנון והבניה מושחתות!

[גלובס-`נקים`]

ראו הודעה בנדון, "המשטרה: ועדות התכנון והבנייה מושחתות"

http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?t=557

משמעות הדברים כאן היא שהשחיתות בישראל היא חלק בלתי נפרד מהשלטון, מה הפתרון? אין פתרון כאשר בית המשפט העליון בעצמו מושחת וצמרת הפרקליטות מושחתים , רק התעוררות ההמונים.


ביהמ"ש: "ועדות התכנון לא מעוניינות להפסיק בנייה לא חוקית אלא להעשיר את קופתן"
לדברי ביהמ"ש, הוועדות מבקשות להטיל קנסות - אך נמנעות לבקש הטלת עונשי מאסר בפועל
נועם שרביט‏ 14:53 10/10/06

"נראה שוועדות התכנון והבנייה לא באמת מעוניינות להביא להפסקת תופעת הבנייה הבלתי חוקית. הן מעוניינות יותר בקנסות המוטלים על עברייני הבנייה, קנסות המוצאים דרכם לקופות הוועדות". כך קבע בית משפט השלום בעכו, בגזר דינו של סולטאן אבו-חמדה, שהורשע שלוש פעמים בעבירות תכנון ובנייה.
השופט משה אלטר הוסיף, כי "זה ההסבר היחיד לכך, שהן טורחות לבקש הטלת קנסות משמעותיים, ונמנעות באופן שיטתי מלבקש הטלת עונשי מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח".

אבו-חמדה מודעה


הורשע ב-97` בבנייה ללא היתר, ובגזר הדין הוא חויב להרוס תוספת לבניין קיים בשטח כ-70 מ"ר בקומת קרקע ובשטח של כ-145 מ"ר בקומה שבנה ללא היתר. לאחר שבמשך שבע שנים הוא לא ביצע את גזר הדין, הוגש נגד אישום נוסף בו הודה והורשע.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי ביקשה, באמצעות עו"ד רני גורלי, לגזור עליו מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס מקסימלי וחתימה על התחייבות כספית. כן ביקשה לממש התחייבות עליה חתם בעבר בסך 20 אלף שקל, ולהפעיל שלושה חודשי מאסר על-תנאי שנגזר עליו בתיק אחר, ושהתנאי שלהם הוארך כבר בהרשעתו הקודמת בפרשה זו. הוועדה לא התנגדה לבקשת הסניגור, שעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות.

התופעה החריפה

השופט אלטר ציין, כי מדובר בעבירה חמורה שאבו-חמדה הורשע בה פעמיים בעבר, אך גם העונשים שהוטלו עליו, ובהם מאסר על-תנאי, לא הביאו אותו להרוס את הבנייה הבלתי חוקית.

"אין זה סוד", פסק, "שהתופעה של ביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבנייה הינה תופעה נפוצה במדינתנו בכלל, ובאזור שבתחום סמכותו של בימ"ש זה בפרט. למיגור תופעה זו לא די בהטלת קנסות ובהוצאת צווי הריסה, שכן המציאות מלמדת שהצווים בדרך כלל אינם מבוצעים והרשויות אינן עושות כמעט דבר אפקטיבי להביא לביצועם", ומשכך אין בהם "כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים".

לדבריו, "רק הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל יכולה להביא לשינוי מציאות עגומה זו. רוב האנשים יירתעו מלבנות ללא היתר, אם יידעו שהם עלולים להישלח אל מאחורי סורג ובריח". הוא ציין פסקי דין מלפני 20 שנה, בהם קרא בית המשפט העליון להחמיר בענישת עברייני בנייה.


"לא רק שדבר לא השתנה לטובה", פסק אלטר, "אלא שהתופעה החריפה", והאשם מצוי בין היתר בוועדות התכנון, ש"אינן ששות לבקש הטלת עונשי מאסר בפועל. אפילו במקרים בהם תלוי ועומד נגד נאשם מאסר על-תנאי בר הפעלה, מבקשת המאשימה בדרך כלל להאריך את התנאי ולא להפעילו".

לדבריו, כך יוצא ש"עומדים רוב הנאשמים לדין מספר פעמים בגין אותה בנייה ללא היתר: תחילה בגין בנייה ללא היתר, ולאחר מכן בגין אי קיום צו ההריסה - ומשלמים קנסות בעשרות אלפי שקלים. אם בתי המשפט יטילו עונשי מאסר שלא בעבודות שירות כבר בגין עבירת הבנייה, וכתוצאה מכך תצטמצם התופעה, יביא הדבר לפגיעה בהכנסות הוועדות מהקנסות, דבר בו, כנראה, אין הוועדות מעוניינות".

המקרה של אבו-חמדה, לפי אלטר, הוא "עוד דוגמא קלאסית לכך שהוועדה המאשימה אינה ששה לכך שצווי הריסה יבוצעו וכי היא מעוניינת יותר בקנס שיעשיר את קופתה".


למרות שבמשך שבע שנים הוא לא הרס את הבנייה וכבר הורשע פעמיים בגין אי-קיום הצו, ועומד נגדו מאסר על-תנאי, ציין השופט, "אין הוועדה עומדת על כך שיוטל על הנאשם עונש מאסר לתקופה משמעותית ואין היא מתנגדת שהמאסר ירוצה בעבודות שירות. "לעומת זאת, היא עותרת בלהט להפעיל את ההתחייבות עליה חתם הנאשם, ולהטיל עליו את הקנס המקסימלי האפשרי".

בסופו של דבר, אלטר הקל עימו "רק משום שאין זה ראוי שביהמ"ש יחמיר עם הנאשם יותר ממה שמבקשת המאשימה". הוא גזר עליו חצי שנת עבודות שירות, כשעונש התנאי מופעל בחופף אליו, שבעה חודשי מאסר על-תנאי, קנס של 12 אלף שקל, מימוש ההתחייבות בסך 20 אלף שקל וחתימה על התחייבות בסך 15 אלף שקל. (עמ"ק 20748/05).


http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000140659&fid=82 9