הצילו את בתי מקונספירציה של רופאים

[מלכא אדי]

בתי סבלה מלחץ מתון כתוצאה מתחילת פריצת דיסק צווארי.

לאחר שצפינו בקמפיין - כנראה פרסומי ומאורגן מטעם ד"ר נחשון קנולר מבית החולים תל-השומר, בקמפיין הוצג ד"ר קנולר "כמלאך בלבן" "המציל חולים שלקו בפריצת דיסק צווארי" - הלכנו אל ד"ר קנולר כדי שבתי תיבדק על ידו.

חולה שנותח על ידיו הטעה – שלא בזדון - את בתי ואמר לה כאילו עבר ניתוח להשתלת דיסק מלאכותי
בתי וגם אנו הוריה לא הבנו מה ההבדל בין ניתוח לקיבוע צווארי לבין השתלת דיסק מלאכותי , אך ד"ר קנולר חתך את הנושא באמרו לנו שלבתי לא מתאימה השתלת דיסק אלא רק ניתוח קיבוע.

בתי הוחתמה על הסכמה לניתוח כריתת דיסק וקיבוע. ובדיעבד התברר לנו כי הושתל בה דיסק צווארי נסיוני של חברה שעדיין לא צברה נסיון בשימוש בדיסק שלה, אני חושב שבמסגרת נסיון לקדם מכירות של חברה יצרנית חדשה של דיסק מלאכותי, ("פרסטיג`") הוקרבה בתי כקרבן נסיון חדשני כפול, א` לא נצטברו מספיק מקרים מוצלחים של ניתוח בסיסי להשתלת דיסק מלאכותי בארץ, מכל שכן:- ב. אצל ד"ר קנולר היה זה הדיסק הראשון כנראה מסוג "פרסטיג" שהוא ניסה לקדם את מכירתו על חשבון סיכון חייה ובריאותה של בתי.

הכל בלי להתרות בה ובלי לתדע אותה על אודות הצפוי לה, בהתאם להוראות חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996.

ד"ר נחשון קנולר עוד היתמם, כאשר אני חרדתי ושאלתי אותו, בעוד – באותה תקופה – עדיין איני יודע מה ההבדל בין החלפת דיסק טבעי בדיסק מלאכותי, ובין ניתוח קיבוע, היתמם ד"ר נחשון קנולר ואמר לי "אל תשאל אותי על ברזלים כי אני לא מבין בזה ולא מתעסק בזה"???

בדיעבדג התברר לנו כי למרות שחתמה על הסכמה לניתוח כריתת דיסק וקיבוע, עברה בתי כאמור ניתוח השתלת דיסק צווארי בידי המנתח ד"ר נחשון קנולר, שגם לו לא היה נסיון רב בהשתלת דיסק צווארי ולמרות זאת הוא עוד החמיר את סיכוייה בכך שהשתיל בה דיסק חדשני, גדול מגושם, וכנראה כושל ופגום כשלעצמו, בקרוב יהיו כל התמונות של צלומי רנטגן ואנשים הגונים בכל העולם יוכלו לדעת באילו סכנות אנו עומדים.

בתי הוחתמה על מסמך הסכמה לבצוע ניתוח קיבוע ומצאה את עצמה – בדיעבד ולאחר הניתוח - מושתלת דיסק חדשני "פרסטיג`) שהשימוש בו לא צבר שום נסיון.

הדיסק הפגום הוא מחברת "פרסטיג"

הניתוח נחל כשלון מוחלט, במהלך הניתוח המנתחים הבחינו בגודל המוגזם של הדיסק המלאכותי, במקום לחזור בהם מכוונתם הרעה שהיתה ללא הסכמה, היו עדיין יכולים להציל את המצב ולסגור את הניתוח עם קיבוע צווארי שהרי על זה חתמה בתי, אבל הנסיון הרפואי היה חשוב להם כנראה יותר מרווחת חייה של בחורה אלמונית עבורם. הם דחפו את הדיסק הענק בכוח בין חוליות הצוואר של בתי לאחר ש"פינו" לו מקום על ידי כרסום חלקים ניכרים מעצם החוליות שפגעו בהם אולי באופן בלתי הפיך.

כדי להשחיל את הדיסק פנימה הם גרמו נזקים קשים לחוליות והשאירו את הדיסק במקומו כאשר – לפי מסמכים מקצועיים שבידי - הדיסק מקיים לחץ שגורם עיוות ולחץ אקסצנטרי על עמוד השדרה.

חוץ מזה הדיסק כל כך גדול שהוא עובר את הגבול שהיה אמור להיות לו והוא לוחץ ועשה דפורמציה של כמה מלימטרים על חוט השדרה עצמו.

בדיעבד אנו יודעים שד"ר אלי אשכנזי למשל – שרשם כמה הצלחות בתחום החלפת דיסק, נוהגל להזמין ניטור רנטגני במהלך הניתוח הוא מקפיד להתבונן לאן נוטה הדיסק, כך מונע ד"ר אשכנזי כל אפשרות של יצירת לחץ מצד הדיק המלאכותי על כבל העצבים המרכזי שבחוט השדרה.
ברור שלאחר ניתוח כושל שכזה, - לו לפחות היו הרופאים המנתחים ד"ר קנולר ועוזרו, מזמינים בדחיפות שרות ניטור שמצלם את מצב הגופים בזמן אמת, היו מבחינים בחדירה של הדיסק הענק אל המיקום המיועד לחוט השדרה ואולי עוד היו יכולים למנוע את הלחץ על מרכז העצבים -

כך או כך, מיד עם תום הניתוח בתי נכנסה למצב של התדרדרות רפואית ואסקלציה יום יומית קשה בכל הנוגע לתפקודי עמוד השדרה, כאבים עזים בצוואר, מקרינים לשכמות ומשם לשתי הזרועות שהפכו להיות כבדות ובלתי יעילות, רגליה הלכו והפכו להיות כבדות, נימול חמור כהרגשת תקיעת סכינים בבשר החי, מלווה אותה לכל אורך זמן שהוא, קושי גובר והולך להחזיק חפצים בידיים, קושי גדול לצעוד יותר מ-10 מטרים בלא הפסקת מנוחה, ולאחרונה, תופעות של קיפצוץ בלתי נשלט של שרירים, בעיקר בזרועות ולאחרונה תופעות של קפצוץ בלתי נשלט בעיין, רגישויות ומוזרויות גוברות והולכות.
במחצית הפנים, ובעיקר הרגשת לחץ ועיוות בלתי פוסקת בצוואר כאשר כל תנועת הראש לצדדים מלווה בכאב חד, כל אלו ועוד ועוד.

כנראה שד"ר נחשון קנולר ידע שהנתוח (הנסיון הרפואי שערך בבתי) נכשל, הוא נמנע מלפגוש אותה, ואני שואל כל רופא כל מוסד וכל אדם עם ידיים נקיות, למי היתה צריכה בתי לפנות כאשר החלה ההתדרדרות והחלו הכאבים והיסורים? היא ניסתה לפנות אליו והוא, יעץ לה, ללכת למרפאת כאב או לפסיכיאטר.

ד"ר קנולר התעקש שלא לקבל אותה ולא לבדוק אותה, ובמשך חודשים לאחר הניתוח לא בדק אותה למרות תלונותיה, ואני שואל: האם באמת לא עניין אותו מה מצב החולה בניתוח חדשני שעשה? ובמיוחד כאשר ניסה את הדיסק המלאכותי מסוג "פרסטיג"

על מנת לחמוק מבדיקת בתי הוא הציג לה ולנו הוריה, רשימות של תנאים מוקדמים על מנת שהוא יסכים לראות אותה, א. שתלך למרפאת כאב. האומללה הלכה ! אמרו לה שהניתוח כשל ואין להם מה לעזור לה, בקשה את זה בכתב, אמרו לה "לא רוצים להתעסק עם קנולר" ב. דרש שתלך לפסיכיאטר. הכל כשר העיקר שהוא המנתח לא יבדוק אותה ולא יצטרך להתבונן בעיניה. ובמיוחד העיקר שהוא, לא ישא באחריות.

מן הראוי להסביר כאן, את מידת העוול הנורא, אם ד"ר קנולר היה אומר או כותב שני משפטים:

"נתחתי, השתלתי טעיתי יש לתקן" בתי היתה מופנית למוסדות מיוחדים בחו"ל שהספיקו כבר להתמחות בתיקון ניתוחים מן הסוג הזה והיה לה סיכוי החלמה מול סיכונים לא מבוטלים.

אבל ד"ר קנולר דואג ליוקרה שלו, הוא לא מוכן להודות בטעות.

אני פונה אליך אישית ד"ר קנולר, קבל עם ישראל, כולנו בני אדם, כולנו עשויים לשגות, אבל כאשר רופא מכסה על הטעות בצורה שאתה עושה עם החרם הרפואי שהצלחת לארגן נגד בתי, זה כבר מדובר בפשע, בנסיון הריגה מודע, ויש בארצנו את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו והוא מחייב הגנת המדינה על גוף האדם כאחד מן היסודות שעוגנו לחוק.

הודה בטעות, ד"ר קנולר, כתוב מכתב אמיתי, פרט, היא האמינה בך, הושט לה יד, תן לה סיכוי לחיים, אל תשאיר אותה במנהרת כאב בלתי פוסקת.

אני כאביה לא ארפה ממך ולא מאף אחד מן הנוגעים בדבר, אני אעזוב כל התעסקות שלי ואבקש כל דרך חוקית לבטל את הקונספירציות ושיתוף הפעולה וההשתקה והסימיוזות הפליליות למיניהן.

לבתי אין רגע מנוחה, לאחרונה כבר איננה ישנה גם בהשפעת כדרוים חזקים, היא הולכת ונוחתת מטה.

הרי אתה מבין שאני אביה, לא אנוח ולא אשקוט עד שיתוקן העוול הנורא.

אבל ד"ר נחשון קנולר עשית הרבה יותר גרוע מההתעלמות מחולה בניתוח נסיוני שנכשל..

ד"ר נחשון קנולר שניתח את בתי דיבר איתה רק בטלפון, טען בפניה "שהכל בסדר" עליה ללכת למרפאה לטיפול בכאבים ולפסיכיאטר.

כאשר תכפו עליה כאביה של בתי ויסוריה היו בלתי נסבלים הוא המשיך להתעלם מקריאות עזרה טלפוניות ששגרה לו, היא הלכה אליו לבית החולים תל השומר והמתינה ליד הקליניקה שלו, כאשר ראה אותה צעק עליה "לכי מכאן", היא בקשה להגיד לו רק משפט קצר, "כואב לי מאד הצילו" והוא הזעיק רופאים אחרים שגוננו עליו, הסתערו עליה, דחפו אותה, צעקו וצווחו עליה, לאחר מכן אף טענו שהיא התנהגה לא בסדר, העיקר, שום עזרה הוא לא הושיט לה.

אבל הדברים הללו כאין וכאפס לעומת ההמשך:

כאשר הבנו אנו, ההורים של קרן, וקרן עצמה הבינה שד"ר קנולר מסתיר משהו נורא, והוא לא יעזור לה, ניסינו לקבל עזרה אצל רופאים אחרים.

צריך להבין אחיות ואחים, בתחום הזה של ניתוחים נוירוכירורגיים בחוליות הצוואר ניתן לספור את הרופאים שיש בישראל על אצבעות יד אחת או יד וחצי.

כמעט כל רופא שהגענו אליו, הבין מייד את חומרת המצב ושאל "מי המנתח"? ו-"מדוע אתם לא הולכים אל המנתח"? אנו רצינו לקבל עזרה ולא עימותים, ניסינו לחמוק מהשאלה, כי מי היה מאמין לנו שרופא מנתח נוטש את החולה בצורה כה ברברית?

אבל הרופאים היו חוששים לדבר נגד קנולר, או לקבוע דיאגנוזה שתפגע בקנולר, כך שרובם היו אומרים בפה, "הניתוח נכשל צריך ניתוח מתקן מיידי" אבל בכתב היו כותבים דברים מתונים ממוצעים, "לא לכאן ולא לשם". הכל תוך עיוות מכוון של התמונה הרפואית, בשלב מסויים בקשתי מבתי לתעד את הביקורים הללו, לא כדי לפגוע חלילה באיזה רופא, אלא כדי לפתוח סיכוי להצלת חייה של בתי.

לעתים, בתכוף עליה כאביה מאד, היינו נאלצים לרוץ לחדר מיון תורן, אבל גם שם היה בא נוירו-כירורג תורן ושואל "מה קרה"? אי אפשר היה לא לספר לו מה קרה. והוא שואל, "מי המנתח"? היינו אומרים, ד"ר קנולר, הרופא בחדר המיון היה הולך להתקשר וחוזר עם תשובה, "שחרור בלא טיפול" "כך אמר ד"ר קנולר"

השפעתו של ד"ר נחשון קנולר היתה כה חזקה עד שהוא גרם לכך שגם בחדרי במיון לא ששו להעניק טיפול לבתי ושלחו אותה הביתה עם מצב מחמיר והולך, תמיד נשלחה הביתה מייד לאחר התקשרות אל המנתח ד"ר נחשון קנולר.

בבית חולים אחד נתלתה אפילו – במחלקה נוירוכירורגית - אזהרה בכתב, מודעה ביזמתו של ד"ר קנולר, היה כתוב עליה באותיות מאירות עיניים "קרן ליבנה" כאילו מדובר באיזו רצידיביסטית עבריינית ולא בחולה שנותחה בצווארה, נפגעה קשות ומבקשת הצלה.

התופעה הכי חמורה:- מתוך סולידאריות בין רופאים, (שוב, מעטים הרופאים בארץ המבינים בבעיה של ניתוח החלפת דיסק צווארי) ד"ר קנולר סגר בפני בתי את כל הדלתות של הרופאים המועטים הללו, אחד מהם אמר לה בשיחה מוקלטת לא אעזור לך אנחנו קבוצה קטנה של רופאים ואנו מגינים אחד על השני היום זה אני מחר זה הוא".

בתי זעקה מכאבים וייסורים ואילו ד"ר קנולר בציניות אכזרית וצוננת עשה שימוש ביסוריה של בתי והציג אותה בפני רופאים אחרים שפנו אליו להתייעץ עניינה, "כטיפוס טרדני וצעקני"

רופאים אליהם פנתה בתי הפנו אליה את הגב, הפרו את שבועתם וגוננו על ד"ר קנולר הטוען: "הניתוח הצליח" הוא אף הצליח לגרור אחריו רופאים ידועי שם שאמר4ו דבר הפוך למה שקבעו בעת שבדקו את קרן אחרי הנתוח, כאשר בדקו אחרי הניתוח קבוע זקוקה לניתוח מתקן דחוף, אבל אחרי הטיפול של קנולר שינו את טעמם, אחד מהם אמר לפני ימים ספורים לראש העיר תל אביב לשעבר, מר ציץ להט, שרחמיו נכמרו על בתי המיוסרת והגיע לאותו רופא החומק מבתי כמו יתר הרופאים, "הניתוח הצליח אמר אותו רופא כאשר הוא יודע שדבריו אינם תואמים את האמת ואינם תואמים את אבחנתו הוא עצמו.

מי יגן על הציבור נגד קונספירציות כאלה?

כך מסתובבת בתי בכאבים וייסורים נוראים, מכתתת רגליה בין רופא לרופא, רק כדי לשמוע את התשובה הדוחה, גם במקרים של פניה פרטית, הרופאים נוטלים מידיה את פרוטותיה, (אנחנו איננו אנשים עשירים) הרופאים אומרים לה בעל פה הרסו לך את מבנה הצוואר, את זקוקה לניתוח מתקן דחוף" עובר לכך הם מבטלים את שבועת הרופא שלהם, לא מגישים לה שום עזרה, כותבים דיאגנוזת כזב המיועדת להגן על ד"ר קנולר, מפנים לה את הגב.

הרופאים סבורים, שאם מישהו מגיש לה עזרה, הרי כמוהו כמודה בכשל הניתוח ואז הוא נחשב בגילדת הרופאים הבלתי חוקית, כרופא שמפר את ברית ההגנה הקולגיאלית בין הרופאים, וזה לא יסולח.

אחיות ואחים, אני לא מדבר רק על הבעיה של בתי, זו בעיה לאומית וציבורית פרופר.

כולנו עלולים להגיע להזקקות לשרותיו של מנתח זה או אחר, אוי לנו אם המנתח או הרופא איננו חושש משום ביקורת על מעשיו או שגיאותיו. ואוי ואבוי לנו אם קבוצות קבוצות של רופאים מוכנים להתאגד כדי להפר כל זכות של אדם לעזרה רפואית כנה, כדי להפר את שבועת הרופא ולהניח לחולה להתדרדר עד לנכות קשה ועד מוות חלילה, הכל ובלבד שההגנה ההדדית בין הרופאים תישמר.

לאחר ייעוץ משפטי, מפאת דחיפות המצב, מתארגנת קבוצת אזרחים נפגעים לשם הגשת תלונה פלילית מאוחדת נגד הרופאים הקשורים במסכת הזאת.

התלונה תוגש כתלונה פלילית בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי, האישום יהיה השתתפות בקשר לבצוע מחדל או מעשה המגיע עד לגרם הריגה או לפגיעה אלימה חמורה.

התלונה תוגש למשטרה באמצעות ו/או אל פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, הועדה לביקורת הפנים של הכנסת.

התלונה תוגש כנגד ד"ר נחשון קנולר כמנתח, כנגד הרופא שסייע לו בניתוח, כנגד בית החולים אסותא, כנגד בית החולים תל השומר, כנגד כל רופא שהתעמר בבתי והתעלם מחובתו לעזור לה מבחינה רפואית, כנגד עוזרתו של ד"ר קנולר בחשד שסייעה לו להעלים רשומות רפואיות, (במקרה מסויים, העלמת ריקורד על פגשיה שתואמה ונקבעה וקויימה, ואילו עוזרתו של ד"ר גנולר העלימה את הריקורד הזה, כדי שהוא יוכל להאשים את בתי כאילו פרצה למשרדו ואילצה אותו לנתח אותה) תראו נא למה הם מסוגלים, כנגד קופת החולים בה מבוטחת בתי, מנהליה ודובריה. כנגד שר הבריאות ומשרד הבריאות.

לאחר המתנה של 5 ימים מזמן הגשת התלונה, בהיעדר התייחסות מיידית, התלונה תוגש לבג"צ שיתבקש ליתן הוראות חוקיות לשבור את ההתלכדות הבלתי חוקית בין רופאים ויידרש להורות להטיל - עונשים חמורים ובהם השעיה ועיכוב רשיון הרפואה על כל רופא ורופא שהשתתף בחרם שמנע ומונע מבתי טיפול ועזרה רפואית ומטיל על בתי סכנת נכות וסכנת חיים ממש.

כבר יש בידינו מכתבי מומחים מחו"ל הקובעים כי בתי נמצאת בסכנת חיים ממש בעקבות הניתוח.

אבל אני סבור שהבעיה החמורה הזאת איננה רק בעייתה של בתי או שהיא רק בעיה שלנו כהוריה, אני חושב שהמשך פעילות קולגיאלית של רופאים בנסיבות שכאלה, מחילה סכנה בריאותית חמורה על כל אזרח בישראל ועלינו לגדוע את התופעה המכוערת הזאת.

אנו האזרחים חייבים להתארגן ולפעול ביחד על מנת שתהיה לנו כתובת ציבורית, שהרופאים יחששו ממנה יותר מהחשש שלהם מפני פגיעה של רופא ברופא.

רופאים ישראליים רבים מתארגנים ביניהם באג`נדות וגילדות מקצועיות, פליליות ובלתי חוקיות בעליל, הם מגינים אחד על השני תוך הטלת סיכונים חמורים עלינו האזרחים.

אם נופלת שגיאה או טעות בניתוח והשגיאה אמורה להיות מתוקנת בניתוח מתקן, אנו לא נשיג את הניתוח המתקן הזה מפאת ההגנה ההדדית הפלילית בין הרופאים, המביטים בענין רק מן הפן, של מעמדם, יוקרתם, וגובה פרמיות הביטוח שלהם.

רופא איננו שש להודות כי שגה, רופאים ככל בני האדם גם הם שוגים, מי שלא עושה לא שוגה, שגיאה של רופאים היא נסבלת אבל לא חיפוי על שגיאה בוודאי לא חיפוי שנעשה תוך הטלת חרם על זכויות הרפואה של החולה, בוודאי וודאי לא כאשר החרם נעשה על ידיד רופאים מאותו התחום בקוטנצנסוס "מקיר אל קיר"

אנחנו האזרחים במדינת ישראל נקלענו למצב בו הולכים ופוחתים סיכויינו לקבל עזרה רפואית מרופא או מוסד, במצב בו רופא אחד טעה וגרם לנו נזק ורופא שני צריך לעזור לנו או להעיד עבורנו בפני מוסד שיפוטי על מנת שנוכל לקבל הוראות שיאפשרו לנו למצוא דרך להמשיך ולחיות עם המום שקבעו בגופנו.

רופאים ישראליים רבים שוללים מאתנו - באקט שהוא פלילי ממש - את זכויותינו החרותות בדין, הגנות החוק החרות והגנות קונסטיטוטיביות נעקרות מתחת לרגלינו.

מסיבות אנוכיות של הגנה הדדית קולגיאלית, רופאים רומסים ברגליהם את הזכויות שלנו העומדות לנו גם מכוח הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו -1996 .

מי שמעוניין לעיין בחוק זכויות החולה יואיל לפנות לכאן:- http://edi-malka.org/900.htm

נוסף לכל אלה, עולה בעיה חשובה לא פחות, והיא, כאשר רופא מנתח פוגע באופן חמור בחולה והופך אותו לנכה, מצבו המשפטי של החולה הזה הוא קשה מאד מכיוון שבתור נכה הוא לא יוכל לתפקד בלא שיממש את זכויותיו במשפט ואילו, בית המשפט בישראל אינו מוכן לפתוח לנפגע חרך בדלת אם החולה לא מציג חוו"ד משפטית מקצועית על קיום רשלנות רפואית, אבל הבעיה שכאשר אנו מנסים להשיג חוו"ד משפטית רפואית שכזו, מייד קמה לפעול האג`נדה הרפואית הפלילית שתיארנו כאן, רופא מגן על רופא,

"היום אתה טועה, הורס או הורג אדם ואני מגן עליך, מחר אני טועה ואתה מגן עלי".

כך הנפגעים נאלצים להשתמש בחוות דעת של רופאים שנדחפו לשולי מסדר הרופאים המקצועיים "המקובלים" השורה של רופאים שמוכנים להעיד, באה מקרב הרופאים הכי נמוכים בדרגה, כאלה שממילא אין להם הרבה יידע ולא הרבה פציינטים וממילא אין להם מה להפסיד, חוו"ד הדעת שלהם תהיה נחותה בעיני השופט אל מול הרופא המומחה שהרס את חיינו והוא מגובה עתה על ידי חבריו הבאים משורת המיטב של הרופאים.

אחיות ואחים, זו בעיה ציבורית מהשורה הראשונה, אנו חייבים לפעול, הפתרון וההצלה שלנו האזרחים הוא בהתאגדות והקמת גוף נאבק ולוחם בכל דרך חוקית לחשוף לעיני הציבור את מעשי הרופאים הללו, למנוע מהרופאים להמשיך ולקיים את האג`נדות והגילדות הכמוסות הסמויות הפליליות הללו.

ממשלת ישראל ומוסדותיה, (גם אלו הרפואיים או הממונים על המוסדות הרפואיים) מחוייבים כלפי כל אזרחית ואזרח מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, במיוחד מכוח ההוראה הישירה שבסעיף 11 לחוק היסוד המחייב כל רשות הפועלת על פי דין, לכבד את הזכויות שעוגנו אל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

על מנת להסיר מעל ראש עם ישראל את הסיוט המסוכן הנורא הזה, הדרכתי את בתי ואני מבקש גם מחולים אחרים לעשות כן, עלינו לתעד את ההתנהגות של הרופאים אליהם אנו מגיעים לקבל הצלה מפעולה שגויה ורשלנית של רופא אחר. כבר צברנו בידינו מספיק ראיות שיחייבו את המשטרה ואת מערכת הביקרות של משרד הבריאות ומערכת המשפט לפעול על אתר, לעצור ולגדוע כל תופעה של התלכדות של רופאים נגד חולים.

עלינו ללחוץ ולפעול לכך שיופעל החוק, תיפתח חקירה פלילית כנגד כל רופא הנותן את ידו במעשה או מחדל לקדום הריגת אדם או הריסת מצבו הבריאותי, או המתעלם ממצב כזה שנוצר כתוצאה מטעות או שגיאה או כשל, ולו גם כשל שאינו באשמת הרופא, תנאי מוקדם לשמירה על בריאות של חולה היא שמירה קפדנית על הכלל שתמיד תמיד השיקול של טובת החולה מעל לכל.

יש לגדוע ולעקור מן השורש תופעות של התארגנות גילדות של רופאים להגנה על הקדום האישי של כל רופא בעצמו או של כל רופא שהוא "חבר טבעי" חבר בגילדה.

עלינו לפעול לעצור ולמנוע המשך התנהגות פלילית נלוזה של רופאים ומוסדות רפואיים וקופות חולים בכלל אלה, המיישרים קוו ומשתפים פעולה, במשיכת זמן ו"כידרור" בפעולות המתחיבות להיעשות בדחיפות, בהעלמה שינוי ועיוות של עובדות, מסמכים, רשומות, פרטים, דיאגנוזות, ומצבים רפואיים.

לעתים קרובות מדובר בהרס רפואי של אדם, כמו במקרה של בתי, אבל קיימים גם מקרים לעתים שהמעשים הללו יש בהם כדי לגרום למותו או להחיש את מותו של חולה, למרבה הצער בעצם מיתת החולה, מושתקת העדות העיקרית והטענה נגד הרופא ביחד עם החולה, אחים ואחיות יקרים, הרי עולה כאן ממש מוטיבציה אנט חברתית ואנטי ציבורית להתרת הרג רפואי או להעלמת עין ממנו.

אחיות ואחים, מדובר כאן בשאלות של חיים ומוות, יש לשבור את המצב הזה, את ההתנהגות הזאת, הרופאים אומרים אחד לשני, "בוא נגן איש על פרנסת רעהו"., אני אומר היום לציבור, בוא נתעורר אנו האזרחים, הבה נציב מערכת הגנה נגד מעשים חמורים שכאלה, הבה נגן איש על חיי רעהו.

הבה ניאבק לכך שרופאים שמסוגלים להרוג או להגן על הרג רפואי מיותר, ימצאו את מקומם בחקירה פלילית, בהגכשת אישום וככל שתוכח אשמתם, מאחורי סורג ובריח.
אחיות ואחים, אנא התקשרו נא אלי אל האימייל שצירפתי, כדי להצטרף למאבק להפסקת הפשע המאורגן הזה שלוקחים בו חלק רופאים רבים.
במקרה של משלוח חומר רפואי, נא לא לשלוח אלי חומר מקורי אלא רק חומר מצולם.

ברצוני להבהיר הבהר היטב:- בדברים החמורים הללו שכולם הנם עובדה מוכחת, לא ניסיתי לטעון – חס וחלילה - שכל הרופאים בישראל עושים כזאת, אני מביע את מלוא הערכתי לרופאים רבים בישראל העושים ימים כליליות למען חוליהם, רבים יותר הם הרופאים שלא יתנו את ידם למעשי נבלה מן הסוג שציינתי כאן.

אחיות ואחים, הסכנה היא גדולה, הזמן לרשותנו קצר, הצטרפו מהר, נתלכד, נפעל, ביחד נשיב את החוק ואת זכויות הבריאות של אזרחינו לתקנם.

נא להתקשר אלי באימייל splus@netvision.co.il ובמקרים דחופים לסלולארי 052-6996522

אם נפעל ביחד, נעזור לעצמנו וגם נציל נפשות רבות מישראל.

בברכת חזק. אדי מלכא מור