תלונה במשטרה נגד השופטים אדמונד לוי ומרים נאור

[Nakim]

יום חמישי ו` תשרי תשס"ז 28 ספטמבר 2006

לכבוד:
- היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז
- ס"נצ שלמה דאי - ראש מחלקת חקירות, מרחב ציון, משטרת ישראל
-
באמצעות פקסימיליה

העתק בד"א:

- מבקר המדינה, כב השופט בדימוס מיכאל לידנשטראוס,
- מנהל בתי המשפט
- ועדת חוקה חוק ומשפט וחברי הועדה
- ח"כ פרופ` אריה אלדד, השדולה למלחמה בשחיתות בכנסת
- הכנסת
- שר המשפטים

א.נ.,

הנדון: תלונה נגד השופטים אדמונד לוי ומרים נאור על פי סעיף 278 ואחרים של חוק העונשין התשל"ז 1977

בהתאם לפקודת המשטרה המאפשרת הגשת תלונה בכתב, הנני מתכבד לפנות אליכם בהגשת תלונה נגד השופטים אדמונד לוי ומרים נאור מבית המשפט העליון ובהתאם אבקש מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחה בחקירה.

נימוקי התלונה מפורטים כאן כדלקמן,
1. לוט בזה פס"ד בתיק בג"ץ 7239/06 בעניין התנהלות הועדה לבחירת שופטים.

2. העתירה הוגשה ביום 5.9.06 על ידי הח"מ. העתירה ביקשה לפסול את המחטף שביצע מ"מ שר המשפטים מר מאיר שטרית בו ביום נכנס לתפקיד כאשר ביטל את החלטות השר חיים רמון בנוגע לחובת קיום פרוטוקולים בועדה למינוי שופטים וביטול שיטת הסניוריטי.

3. בעתירה זו התבקש בנוסף מתן צו ביניים שימנע כינוס הועדה וכן צו על תנאי שיורה על דחיית כינוס הועדה עד אשר ימונה שר משפטים במינוי קבע שיזכה באימון הציבור ויוכל לבחון כראוי את הליך הבחירה והתנגדויות הציבור.

4. עתירה זו נדחתה על הסף ללא דיון למחרת ע"י שני השופטים הנילונים, אשר היו משיבים בעתירה.

5. במעשיהם אלה, ביצעו השופטים הפרה של מספר סעיפי חוק הנושאים עונש מאסר משמעותי בחובם:
א. עבירה על פי סעיף 278 לחוק העונשין: "עובד הציבור שיש לו מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינהלית לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי עיסוק בחרושת, במסחר או בעסק מסוג מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם בין בעצמו ובין על-ידי אחר כשיש לו, במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם, דינו - מאסר שלוש שנים"

ב. עבירה על פי סעיף 286 לחוק העונשין, "הפרת חובה חקוקה" וזאת לנוכח החובה החקוקה בחוק בתי המשפט סעיף 77 א` - האוסר חד משמעית על שופט לשבת בדין בענין שיש לו בו זיקה אישית עקיפה. על אחת כמה וכמה כשהוא בעצמו הצד המשיב והנתבע באותו הליך עצמו. סעיפים 77א א2 ו-א3 כלל לא חלים כאשר השופט עצמו הינו צד בהליך. יתרה מזו אף בהתייחס לסעיפים 77א א2 ו-א3 שכאמור אינם חלים כאשר השופט צד בהליך, שום מקרה חרום לא היה דורש התערבותם המיידית של הנילונים אשר מעצם ישיבתם בדין גרמו לעיוות הדין. היה ניתן שלא לתת את צו הבניים ולאפשר להרכב ראוי לדון בעתירה ללא דחיפות בשעה שהסעדים על תנאי המבוקשים ממשיכים להיות רלוונטים לכל כינוס עתידי של הוועדה. כמפורט מטה היה בכל מקרה על מ"מ שר המשפטים לפתור את בעיית ההרכב ובוודאי שלא היה מסמכותם של הנילונים לפתור את הבעיה על דעת עצמם בניגוד לחוק.

ג. עבירה על פי סעיף 244 - שיבוש מהלכי משפט "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין..."

ד. עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין - "מרמה והפרת אמונים" - במיוחד לנוכח מה שנקבע בדיון הנוסף בהלכת שבס.

ה. בעצם ישיבתם לדין בעניין שבהם השופטים הנילונים היו צד אישי בעתירה, הם גם ביצעו עבירה של לקיחת שוחד על פי סעיף 290 לחוק העונשין, כפי שאנו למדים מן התוצאה האבסורדית של פסק הדין, וכפי שאנו למדים מסעיף 293 לחוק העונשין (דרכי שוחד) ולפיו " אין נפקא מינה בשוחד o 1. אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; o 2. אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; o 3. אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; o 4. אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; o 5. אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר; o 6. אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה; o 7. אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

ו. עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה - בתיק הנדון נשברו שיאי הזלזול בחוק ובסדרי המנהל התקין של שופטי בית המשפט, והם מלמדים על שיקול דעת מעוות ופסול של השופטים אשר לא היססו כלל לשבת לדין בעתירה שבה הם בעצמם עומדים לדין.

חוק העונשים אינו מתפשר בכגון דא, ודין מעשים אלה הם שנות מאסר מרובות על פי חוק. למותר לציין כי החסינות העומדת לשופטים אינה חסינות מפני מעשי מרמה, הפרת אמונים, שוחד ובוז לשלטון החוק אלא בסך הכל נועדה להגן עליהם מפני שגהה בתום לב.

6. נדמה שכל שופט אשר אינו נגוע באינטרס אישי פסול, לא היה מעז לתמוך ב:

א. הליך ציבורי של בחירת שופטים המאפשר התחמקות מגילוי נאות של ההליך, כאילו היה זה מינוי של ראש מאפיה בעולם התחתון ולא של בעל תפקיד שלכל הציבור יש זכות עליונה לדעת שמינויו נעשה כראוי ולאף איש ציבור אין זכות למנוע זאת ממנו במניעת ביקורת פנימית ראויה.

ב. בחירת "החמור הותיק על פני הגנרל המתאים" (ברוח קביעתו של נפוליאון, כי לו היה צריך למנות גנרלים על פי שיטת הסניוריטי, אז ללא ספק החמור שלו היה הרמטכ"ל כי הוא זה שצבר הכי הרבה שנות קרב וליווה אותו בכל הקרבות יותר מיתר הגנרלים בצבא)

ג. בחירת נשיא לבית המשפט העליון מבלי שברור כלל לציבור שהתקיים הליך כראוי לבחון מקצועית את כישוריו לכהן בתפקיד רגיש ומורכב זה.
בחירת נשיא האמור לשקם מערכת הקורסת מבחינה מעמדה והקורסת ניהולית בשל העומס הרב, והחייב להיות יותר ולא פחות מהנשיא הקודם אשר אפילו הוא בכל גדולתו בתחומים אחרים, לא הצליח לנהל את המערכת ולהביאה לידי יעילות המאפשרת לכל אזרח סעד מתאים ונגיש כראוי למדינה השואפת להיות מדינת חוק לכל אזרחיה.

ד. קיום דיונים בשיטה מאפיוזית, ללא פרוטוקול, מבלי שניתן לבקר האם היה דיון ענייני ומקיף בהתנגדויות הרבות הפוסלות את המועמדת מלכהן כעובד ציבור בכלל, וקל וחומר הפוסלות אותה מלכהן כנשיאה.

7. מדובר במעשה חסר תקדים בחומרתו במערכת המשפט בישראל בו שני שופטים בבית המשפט העליון סבורים שלהם מותר להיות בעל דין ושופט בהליך אזרחי.

8. השופטים אדמונד לוי ומרים נאור נדרשו להשיב לעתירה כדין והיתה מחובתו של העותר לצרפם כמשיבים לעתירה.

9. בן יתר הנימוקים אשר דרשו את צירופם יצוין כאן:
א. כל שופטי העליון קיבלו לכאורה על עצמם לכבד את שיטת הסניוריטי ופעלו באופן מתואם כדי לא להגיש את מועמדותם לתפקיד הנשיא וסגן נשיא תוך מעילה באימון הציבור וחובותיהם כלפיו.

ב. אם העתירה היתה מתקבלת, כינוס הועדה היה נדחה והשר רמון או שר משפטים אחר היה מאפשר קבלת מועמדים נוספים לתפקיד שופטים בבית המשפט העליון אשר לא היו מטעמם של השופטים הנוכחים כפי שהתפרסם רבות בתקשורת התנגדותם לכך. כמו כן היה מתאפשר לשופטים חדשים אלה בשלב זה או אחר להגיש מועמדותם לתפקיד נשיא וסגן נשיא בניגוד לאינטרס ורצונם של אותם שופטים שנדרשו להשיב לעתירה וביניהם הנילונים בתלונה זו.

ג. סיכוייהם של הנילונים וחבריהם להתקבל בעתיד לתפקיד נשיא או סגן נשיא היו נפגעים לטובת שופטים חדשים במידה ושיטת הסניוריטי היתה מתבטלת.

ד. בנוסף השופטים הנ"ל היו מנועים לפסוק לטובת העותר על מנת שלא יטען שהם חותרים תחת מרותה של השופטת בייניש כדי להתמנות כבר עתה לתפקיד של נשיא או סגן נשיא. מכאן שהם היו פסולים מכל וכל לשבת בדין מפאת החשש הממשי למשוא פנים. מתן פסק דין ללא דיון תוך שנמנע מהעותר לבקש את פסילתם מוסיף על חומרת המעשה והפגם המהותי בהליך.

10. לבית המשפט העליון ולמ"מ שר המשפטים היו נתונים כל הסמכויות להימנע ממצב מביך זה בו בעלי דין שופטים את עצמם. נשיא בית המשפט העליון היה יכול לפעול על פי סעיף 24 של חוק בתי משפט המשולב התשמ"ד 1984 (סעיף 26 א` של חוק השופטים התש"יג 1953 ), כדי להעביר תיק זה להרכב מתאים בבית משפט אחר ו/או להעלות את הסוגיה לשר המשפטים ולבקש מינוי זמני של שופטים מחוזים לעליון לצורך דיון בעתירה.

11. על אף אם כל אלה לא היו אפשריים לדעת שופטי העליון אזי היה על מערכת המשפט להעלות את הבעיה בפני הכנסת ולבקש חקיקה שתאפשר טיפול ראוי בעתירה זו אך בוודאי שלא לדון בה ולדחותה בצורה כה מבזה.

12. אני טוען ששר המשפטים והחברים בועדה לבחירת שופטים ניצלו לרעה את הסמכויות שנתן להם המחוקק, וקבעו הליכים בלתי ראויים בועדה לבחירת שופטים כדי למנוע ביקורת על מעשיהם תוך ניגוד אינטרסים בוטה.

13. במניעת ביקורת על עצמה, הועדה לבחירת שופטים מפרה אמונים כלפי הציבור ומשתמשת בכוחה העצום של הועדה כדי לקבוע באופן שרירותי מי ינהל בפועל את מדינת ישראל תוך צפצוף על הדמוקרטיה וסדרי מנהל תקין.

14. לאור כל האמור לעיל אבקש לפתוח בהליך פלילי נגד השופטים הנילונים בהתאם לסעיפים שהוזכרו לעיל מחוק העונשין התשל"ז 1977 וכל סעיף אחר בחוק שתמצאו לנכון בגין בן היתר שימוש לרעה בסמכות מכוח סמכות שיפוטית המוקנית להם כאשר להם זיקה פרטית לסוגיה בהיבט הקידום האישי שלהם, ההשלכות העתידיות על משכורתם וחסימת מועמדים לא רצויים לטעמם לבית המשפט העליון ולתפקידים נשיא וסגן נשיא.



חיים יטיב


נייד:0546533858, פקס: 035423023, אתר: www.nakim.org
קיבוץ הר עמשא, ת.ד. 1207 ערד 89112 ד.א.: haim@nakim.org

תפוצה: `נקים`, אינטרנט, תקשורת


בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7239/06

כבוד השופט א` א` לוי בפני:
כבוד השופטת מ` נאור
כבוד השופטת ד` ברלינר

חיים יטיב ,ואח` העותר:

נ ג ד

1. מר מאיר שיטרית , מ``מ שר המשפטים המשיבים:
2. הועדה למינוי שופטים
3. היועץ המשפטי לממשלה ,מר מני מזוז
4. המבקר הפנימי , משרד המשפטים
5. השר חיים רמון
6. נשיא בית המשפט העליון ,השופט אהרון ברק
7. השופטת דורית בייניש
8. השופט אליעזר ריבלין
9. השופטת עדנה ארבל
10. השופט אליקים רובינשטיין
11. השופטת פרוקצ`ה
12. שופטת נאור
13. השופט ג`ובראן
14. השופט אדמונד לוי
15. השופט גרוניס

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים


פסק-דין

השופטת ד` ברלינר:

א. העותר ייסד לדבריו לפני כשנה ארגון בשם "נקים ישראל - הנאבק נגד השחיתות השלטונית ולמען התנהלות תקינה של מערכת השלטון בישראל". לטענת העותר, בארגון הנ"ל, למעלה ממאתיים חברים שכולם הצטרפו לעתירה זו. המשיבים לעתירה הם כל שופטי בית המשפט העליון, ממלא מקום שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המבקר הפנימי של משרד המשפטים וכן השר היוצא חיים רמון.


ב. ארבע בקשות כוללת העתירה:
1. להותיר על כנה את ההחלטה של שר המשפטים היוצא ושל הועדה למינוי שופטים בראשותו, לפיה יתועדו הדברים הנאמרים בועדה לבחירת שופטים.

2. לבטל הכרזתו של מ"מ שר המשפטים - מ` שטרית, אשר הודיע כי שיטת הסניוריטי למינוי נשיא בית המשפט העליון תעמוד בעינה. זאת, בניגוד להוראת קודמו.

3. לדחות הישיבה שנועדה לבחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון עד אשר ישוב השר רמון לתפקידו או עד אשר יתמנה שר משפטים בתפקיד קבע ויתאפשר לו לבחון את המועמדים ואת סוגיית נוהלי העבודה של הועדה במשך פרק זמן סביר וללא מחטף, כפי שנהג השר שטרית.

4. העותר מבקש כי בית המשפט ייתן צו בינים שימנע בחירת שופטים ונשיא לבית המשפט העליון עד אשר יוכרעו הסוגיות העולות בעתירה.

ג. אלה הנמקותיו של העותר לעתירות הנ"ל:

1. באשר לתיעוד מהלך הדיון בועדה - שיטת המשפט הישראלית כמו גם עיקרון השקיפות מחייב רישום פרוטוקולים. אין אפשרות לקיים ביקורת על הליך הבחירה ללא תיעודו.

2. באשר לשיטת הסניוריטי - השיטה מהווה הפלייה כלפי מועמדים ראויים והיא פוגעת בטובת הציבור. הוותק אינו מקנה יכולת חד משמעית לתפקוד טוב יותר. השיטה איננה נהוגה במדינות דמוקרטיות בעולם. הכרזתו של השר שטרית על מינוייה של השופטת דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון עוד לפני הדיון בועדה, מצביעה על כך שדעתו "נעולה" וכינוס הועדה הוא "טקס הכתרה", אין כוונה לקיים דיון של ממש. לפיכך, בהחלטתו של השר שטרית יש משום חוסר סבירות קיצונית, המצדיק את ביטולה.

3. באשר למיהותו של השר - יש חשיבות רבה לכך שדוקא שר משפטים אשר קיבל על-פי חוק יסוד: הממשלה, את אמון הממשלה, אמון הכנסת וממילא אמון הציבור, יבחר את נשיא בית המשפט העליון ולא שר הממלא תפקיד זמני לתקופה של עד שלושה חודשים.
דיון

ד. דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי כבד. העתירה הוגשה היום 5/9/06, כאשר הועדה אמורה להתכנס ב-7/9/06, דהיינו בעוד פחות מ-48 שעות. דבר כינוסה של הועדה ותאריך ההתכנסות, ידוע מזה זמן. כך גם כל שאר ההתפתחויות שחלו לאחרונה, כגון: החלפת השרים ועמדתם של הנוגעים בדבר באשר לדרך ניהול הדיונים או השיטה הראויה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. מן הראוי היה להגיש עתירה זו במועד שיאפשר בדיקה של ממש. ולו מטעם זה מן הראוי לדחות את העתירה על הסף.

ה. הערה מקדמית נוספת: בטרם פנה לבית משפט זה לא מיצה העותר את האפשרות לברר את השגותיו בפני הגופים הרלוונטיים, למשל הועדה לבחירת שופטים. העותר צרף אומנם העתק פנייתו אל הועדה וכן לשר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, אולם פניה זו אינה מתמקדת בנושאים העולים בעתירה הנוכחית - וממילא נושאים אלו לא נבחנו על ידו. זהו טעם נוסף בשלו ראוי לדחות את העתירה על הסף.

ו. מעבר לנדרש אתייחס גם לגופם של דברים.

לענין תיעוד הדיונים בועדה. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ"ד-1984 (להלן- הכללים) אינם מחייבים ניהול פרוטוקול של הדיון (בהבדל מהאמור בסעיף 7 לכללים לעניין רישום פרוטוקול דיוניה של ועדת המשנה). גם אם יש מקום לדעה שונה בנושא זה, אין מדובר בפגם היורד לשורשו של ענין ועל כן אין מקום לעכב את כינוסה של הועדה.

באשר לטיעוניו של העותר הנוגעים לשיטת הסניוריטי: הועדה לבחירת שופטים עומדת בחזקת מי שפועלת כדין, ומותר להניח כי היא תתייחס למכלול השיקולים הרלוונטיים. לפיכך, גם בנימוק זה אין כדי למנוע את כינוסה של הועדה, וראה לענין זה בג"ץ 4717/04 יואב יצחק נ` הועדה לבחירת שופטים (לא פורסם).

באשר לחילופי השרים: ממלא מקום שר הוא שר לכל דבר ועניין. מינויו כממלא מקום שר הוא על דעת הממשלה. סעיף 24 לחוק יסוד הממשלה קובע:

"24. מילוי מקומו של שר

(ב) חדל שר לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את התפקיד ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה".

לפיכך, יש לראות את השר שיטרית כמי שנהנה מאותו אמון עליו מדבר העותר, הן של הכנסת, הן של הממשלה וממילא של הציבור.

סוף דבר
חרף ריבוי הבקשות, העתירה אינה מגלה עילה של ממש, ומשכך דינה להידחות על הסף, גם ללא קבלת תגובת המשיבים.


ניתן היום, י"ג באלול התשס"ו (6.9.06).


ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

___
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06072390_Z01.doc אב
מרכז מידע, טל` 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il <<http://www.court.gov.il/>>

[Nakim]