לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' ויקטוריה ליקס מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
מרטין שלאף: התמנון  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף



עדכונים של נקים:

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שלישי 23.08.16 2:02

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
מהארץ
אורח








הודעהפורסם: חמישי 21.10.10 7:47    נושא ההודעה: מרטין שלאף: התמנון

מרטין שלאף: התמנון

מאת גידי וייץ, וינה

אחרי שהפך לבן בית בלשכות של ראשי מדינות בעולם העביר איש העסקים האוסטרי, מרטין שלאף, את זירת המשחקים לישראל. הוא מחובר לראשי השלטון, בוחש בפוליטיקה הישראלית ומסתבך עם רשויות החוק. תחקיר מקיף של "הארץ" חושף את רשימת הבכירים שקיבלו ממנו מיליונים

תגיות: מרטין שלאף


investigations@haaretz.co.il


שלאף והפוליטיקה הישראלית
אריה דרעי בצרות? אביגדור ליברמן רוצה להקים מפלגה? יש בעיות עם הפלסטינים? החבר מרטין בא לסייע



שלאף מהמר על הקזינו
מי המנהיג הנערץ שעזר לשלאף להקים קזינו ביריחו, ומי הפקיד הממשלתי הבכיר שהפיל את היוזמה להקים קזינו צף באילת


שלאף מוצא חבר בחוות שקמים
מה אהב מרטין שלאף באריאל שרון ומה פשר משכורת המיליונים שקיבל גלעד שרון בעבור ייעוץ לקולחוזים ברוסיה


דו"ח: שלאף משתף פעולה עם השטאזי
איש העסקים האוסטרי מככב בדו"ח מיוחד בנושא היעלמותם של כספי ציבור והפרטת נכסים ממזרח אירופה



הזרועות הארוכות של שלאף


מפת העסקים של מרטין שלאף



שלאף בשלבים



הכספים שהעביר שלאף לבכירים בישראל



---------------------------------------------------------------------- ----------
עיקרי תחקיר "הארץ":

תצלום: Tuma Alexander / picturedesk.com


1. שלאף הזרים על פי החשד 4.5 מיליון דולר לחשבון הבנק של משפחת שרון

2. חברה בבעלותו של שלאף העבירה מיליוני שקלים לחברה קפריסאית שנשלטה, על פי החשד, בידי שר החוץ אביגדור ליברמן

3. משפחת שלאף החזיקה בשנות ה-90 עמותה ניו יורקית בשם ג'סלו. העמותה מימנה במאות אלפי דולרים את הגנתו המשפטית של אריה דרעי

4. שלאף השתמש באותה עמותה כדי להעביר 50,000 דולר להגנתו של חבר שעמד לדין בפרשת החשבוניות הפיקטיביות - אהוד אולמרט 5. שלאף שילם 280 אלף דולר לדב וייסגלס עבור ייעוץ משפטי לקזינו

6. שלאף הפעיל את אמנון ליפקין שחק לארגון פגישות עם הממשל הירדני 7. שלאף שיתף פעולה עם השטאזי וקיבל מארגון הביון שם קוד: "לנדגראף"

8. שלאף מארח בנדיבות פוליטיקאים ישראלים המגיעים אליו לווינה. חלקם מוזמנים לבילוי במועדון החשפנות היוקרתי "בבילון"


---------------------------------------------------------------------- ----------
תחקיר מאת גידי וייץ; עריכה: נועה מלמד; עיצוב גרפי: מאיה שחר; ריכוז והפקה: מאיה זינשטיין, רחלי ורדי; תרגומים: דן תמיר, עופר אדרת; עריכת לשון: רונה מור




http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188311.html
חזרה למעלה

מבזק חדשות נקים: 21.7.06 פניה חריפה של "נקים" למזוז בסוגיית פרשת השוחד של אולמרט

מהארץ
אורח








הודעהפורסם: חמישי 21.10.10 7:50    נושא ההודעה: אריה דרעי בצרות? אביגדור ליברמן רוצה להקים מפלגה? יש בעיות עם הפלסטינים? החבר מרטין בא לסי

פורסם ב - 06:32 08/09/10
עדכון אחרון - 11:07 08/09/10

שלאף והפוליטיקה הישראלית

מאת גידי וייץ, וינה

אריה דרעי בצרות? אביגדור ליברמן רוצה להקים מפלגה? יש בעיות עם הפלסטינים? החבר מרטין בא לסייע

תגיות: מרטין שלאף, אהוד אולמרט, אהוד ברק, אריה דרעי


סאיף קדאפי. עם שלאף במסיבת יום הולדת במונטנגרו

תצלום: רויטרס

שלאף רוצה להגיש לאביגדור ליברמן הסכם שלום עם סוריה

בחודש מאי התכנסה בווינה קבוצת אנשים מצומצמת כדי להשתתף בטקס ברית המילה של בנו השישי של איל ההון מרטין שלאף ושל רעייתו היפהפייה, ד"ר ברברה קוניג. הטקס, שהתקיים בביתו הפרטי של שלאף, היה בעל אופי צנוע והפתיע במקצת חלק מהנוכחים, שהתרגלו לנשפים המשפחתיים של שלאף, אלו הידועים כיוקרתיים ואלגנטיים, מקושטים בסלבריטאים נוצצים ובנציגים רמי דרג מממשלות ברחבי הגלובוס.

הטקס קטן המידות היה למעשה מימושה של צוואה: חיים שלאף, אביו החרדי של מרטין, הלך לעולמו זמן קצר לפני הברית ועל ערש דווי ביקש מבנו לערוך אירוע נטול גינונים. אל הטקס הוטס מוהל מישראל, והרב שניצח על הכנסתו של התינוק, חיים יודל, בברית אברהם אבינו היה השר לשעבר אריה דרעי, חברו הטוב של שלאף.

בני משפחה ספורים וכמה חברים קרובים של שלאף התקבצו שם - ובהם הרופא של אריאל שרון, ד"ר בולק גולדמן, ושלמה אובסטפלד, שותפה של משפחת שלאף לעסקי הנדל"ן בניו יורק, יהודי חרדי שכמה שבועות לאחר הטקס קפץ אל מותו בנסיבות מסתוריות מהקומה ה-19 של דירתו במנהטן.

במשך שנים רבות הצליח שלאף לטוות קשרי זהב בצמרת הפוליטיקה הישראלית, אולם רק נציג אחד בלבד מהממשלה הוזמן לטקס ברית המילה: שר החוץ אביגדור ליברמן, שנחת בווינה במיוחד, להפוגה קצרה טרם מסע מדיני מתוכנן בטוקיו.

שלאף קיבל את ליברמן בחום רב - שר החוץ הוא ככל הנראה הישראלי החביב ביותר על איל ההון. לפני כמה חודשים ישב שלאף עם ידידים ושיתף אותם בפרטי תוכנית מדינית שהוא מבקש לרקום לליברמן. שלאף אמר להם כי הוא מעוניין לנצל את קשריו בשלטון הסורי כדי לקדם - תחת מטרייה רוסית - הסדר שלום בין ישראל לאויבתה מצפון. "את ההסכם הזה אביא לליברמן", המתיק שלאף סוד לבני שיחו, "ולדעתי הוא צריך לבוא לנתניהו ולומר לו: אמץ את ההסכם או שאפרוש מהקואליציה".

זו לא הפעם הראשונה ששלאף נהנה להשתעשע במשחק היחסים הבינלאומיים. לטענת ידידיו הוא מחזיק רשת ענפה של קשרים פוליטיים המשתרעים מאירופה ועד למזרח התיכון. הוא נכנס ויוצא בלשכותיהם של ראשי מדינות, בעיקר באירופה, וגם בעולם הערבי הוא דמות מוכרת. בין השאר הוא מצוי


בשאר אל אסאד. שלאף מעוניין למנף את קשריו איתו

תצלום: אי-פי
בקשר עם בכירים בשלטון המצרי והירדני ועם נשיא סוריה בשאר אסאד ומנהיג לוב מועמר קדאפי.

בקיץ שעבר חגג שלאף במסיבה זוהרת במלון יוקרה במונטנגרו יחד עם צמרת השלטון הלובי את יום ההולדת של הבן סאיף קדאפי (37), ארכיטקט ואיש עסקים הולל שמצדד בהקמת מדינה דו-לאומית על שטחי פלסטין. בין שלאף לקדאפי הצעיר מתקיימת מערכת יחסים הדוקה ובעבר, כך על פי עדות ידידיו של שלאף, בחנו השניים עסקים משותפים. לפני כמה שבועות נטש שלאף חופשה משפחתית בסרדיניה, המריא לטריפולי ושב לאוסטריה יחד עם הצלם הישראלי רפרם חדד, שנאסר ונחקר על ידי הלובים בחשד כי הוא סוכן המוסד. בווינה המתין לשלאף ולחדד החבר ליברמן.

עוד לפני כן תיווך שלאף בין ליברמן לקדאפי ג'וניור, כשזה ארגן את המשט הלובי לחופי עזה. אחרי שהספינה שינתה את יעדה ופנתה למצרים, שיבח שר החוץ הישראלי בשיחות פרטיות את שלאף ואמר שעצירת המשט נזקפת לזכותו של איל ההון האוסטרי, בעל הקשרים בלוב ובמצרים. מיד לאחר האירוע טען קדאפי הבן, כי בתמורה להסטת הספינה התחייבה ישראל לפני מצרים לאפשר ל"קרן קדאפי" להשקיע 50 מיליון דולר בשיקומה של עזה.

שלוש שנים לפני התגייסותו הנמרצת לעזרת שר החוץ הישראלי סייע שלאף בחילוצן של חמש אחיות בולגריות שנגזר עליהן בלוב עונש מוות, לאחר שהורשעו בהדבקה של יותר מ-400 ילדים באיידס. הן שוחררו מכלאן לאחר שמונה שנים, בתמורה להסכם "שותפות" בין לוב לאיחוד האירופי. בעבר תיווך בין בכירים ברשות הפלסטינית לפוליטיקאים ישראלים.

קשרים כאלה יכולים לסייע בהמסת קירות החשדנות בין העולם הערבי לשר החוץ הישראלי שאיים בעבר להפציץ את סכר אסואן. אבל לליברמן ושלאף יש עוד תחביבים משותפים מלבד השכנת שלום על הנייר או עצירתם של משטים סוררים. אופרה, למשל.


---------------------------------------------------------------------- ----------
פוליטיקאים ואנשי עסקים יוצאים לווינה, לשבת שבעה לצד שלאף

זה היה בחודש אפריל, בשעת בוקר מוקדמת. מכונית השרד של שר החוץ עצרה בפתח בית העלמין בהר הזיתים בירושלים, ומאבטחים חמושים וערניים פילסו את דרכו של ליברמן בקהל לבוש השחורים אשר ליווה את חיים שלאף בדרכו האחרונה. ליברמן, במכנסיים בצבע בז' ובחולצת פסים לבנה, עמד ליד הקבר הפתוח ושמע את הקהל החרדי הרב שגדש את בית הלוויות נושא תפילות יגון ואבל לזכרו של המנוח, שגופתו הוטסה במטוס פרטי לישראל. מטוס נוסף הביא את בני המשפחה מבירת אוסטריה להלוויה.

לצדו של ליברמן עמדו בסמוך לערוגת הקבר אריה דרעי ויעקב ברדוגו. גלעד שרון עמד מאחוריהם. גם חיים רמון היה שם. לעומתם, קרא הבן מרטין קדיש יתום על אביו בווינה הרחוקה והצוננת. ערב הלוויה הודיעה המשטרה לעורכי דינו כי אם יבוא לארץ ייאלץ לבקר גם במתקן החקירות של יאח"ה. שלאף החליט לוותר. מיד אחרי הלוויה של האב יצאו מישראל אנשי עסקים ופוליטיקאים, חלקם מילאו בעבר תפקידי מפתח בניהול המדינה, כדי לחלוק כבוד לגביר ולשבת לצדו בווינה בימי השבעה לאב.

חיים שלאף נולד בפולין והשתייך לקהילת חסידי בובוב שנמחתה בחלקה על ידי הנאצים. לאחר ששרד בשואה ושהה במחנה עקורים בווינה הצליח חיים שלאף להפוך - תוצאה של מרץ רב ונחישות - לאיש עסקים מצליח ולשותף בחברת רוברט פלצ'ק שעסקה בסחר עץ ונייר, בעיקר עם מדינות מזרח אירופה שהסתתרו אז מאחורי מסך הברזל. וינה, שטח ניטרלי במלחמה הקרה, היתה קרקע נוחה במיוחד לסחר בין המערב למזרח.

חיים היה אמנם איש עשיר מאוד אבל מנהגיו נותרו צנועים. הוא נסע באוטובוסים ברחבי וינה, התגורר בדירה פשוטה והקפיד על אלמוניות מוחלטת. מדי שנה היה מגיע לביתו ברחוב החבשים בירושלים. גם הבן הבכור ג'יימס, שותפו לעסקים של מרטין, נחשב לאיש עניו וזכור לבריות כמי שדיווש על אופניו ברחבי וינה. את בניו שלח האב להתחנך בישיבות בישראל.

מרטין, שנולד בשנת 1953, ספג בילדותו חינוך חרדי נוקשה וכילד שהה בישראל תקופות ארוכות. בביקורים אלה רכש את העברית הטובה השגורה בפיו עד היום, בנוסף לשלל שפות אחרות שבהן הוא שולט: אנגלית, גרמנית, איטלקית, רוסית, יידיש וצרפתית. עם השנים הלך שלאף והתפקר, דבר שהכניס מתח ליחסים עם אביו. הרב הראשי לשעבר ישראל לאו מספר כי בהזדמנות אחת ביקש שלאף להתייעץ איתו בעניין רגיש: בתו עמדה להתחתן עם גבר ממשפחה דתית אדוקה. שלאף אמר ללאו כי הוא חושש לשכפל את המתיחות המשפחתית גם בדור השני.

סגנון החיים שאימץ הבן מרטין היה זר לאורחותיה של משפחתו. הנשים היפות שהקיפו אותו, עסקי ההימורים שניהל וסגנון החיים הזוהר שסיגל לעצמו היו כולם שלבים במרד הפרטי שלו נגד החינוך הספרטני והנוקשות ההלכתית שינק בצעירותו. בשנים שבהן נהג להגיע לישראל הוא בא תמיד במטוס הפרטי והחזיק כאן נהג ומכונית יגואר ששימשו אותו רק לצורך ביקורים אלה.

ביוני 1994 רכש במחיר שיא של שבעה מיליון דולר קרקע ברחוב גני תכלת בהרצליה פיתוח, לאחר שגבר במכרז פומבי על איל הון אחר שחשק באדמה: שלדון אדלסון. שלאף הקים על הקרקע הזאת בית חלומות אמיתי: יותר מ-2,000 מ"ר בנויים, הכוללים מקלט אטומי של 200 מ"ר, מרתף יינות, חדר קולנוע, חדר כושר, בריכה, סאונה יבשה ואחת רטובה. חברה בשם "Dohor establishment" (שמקום מושבה בנסיכות ליכטנשטיין) ייבאה את כל מוצרי הבית כולל ציוד הבנייה במיוחד עבורו. על העיצוב הופקדו אדריכלים רבים ובהם האדריכל הישראלי בעל השם העולמי רון ארד. ב-2005 נרכש הבית על ידי איש העסקים זקי רכיב, המתמחה בטכנולוגיה וכעת גם בתקשורת, בכ-22 מיליון דולר.

אך הבית המפואר בהרצליה לא היה יחיד. בשנים האחרונות רכש שלאף באוסטריה אחוזה מפוארת בפארק, בשטח של 9,100 מ"ר, בסכום עצום של 15 מיליון יורו. האחוזה שוכנת ב-Obersievering, אחד האזורים היקרים והיפים ביותר בווינה. בזמנו שקל הנשיא האוסטרי תומס קלסטיל לקבוע אותה כמשכנו, אבל ויתר על הרעיון כשהתברר כי המבנה היה שייך פעם ליהודים ונגזל מהם על ידי הנאצים.


---------------------------------------------------------------------- ----------
עמותה של משפחת שלאף מממנת לאריה דרעי הגנה משפטית

מכונית היגואר הכהה שחצתה בחורף 1999 את מבואות יריחו עצרה בסמוך למגרש סוסים. מהמכונית יצאה בחורה יפה בשם אורסולה שוורץ, מלווה בג'נטלמן אוסטרי מהודר. זה היה מרטין שלאף. השניים הגיעו כדי לצפות בסוס שלהם, ששמו אואזיס, כשם הקזינו, מתחרה במרוץ שהתקיים באותו יום בעיר הדקלים. "היו לו שני סוסים ביריחו וסוסים נוספים ברשפון ויש לו כמה סוסים בחווה בפאתי וינה", יודע לספר הנציג המסור והנהג לשעבר מוטי פינקלשטיין.

הסוס של שלאף נפסל לפני המרוץ ביריחו, אבל סביר להניח שהוא לא לקח את זה יותר מדי ללב. באותה תקופה נהג איל ההון להגיע ליריחו פעמים רבות כדי לבחון מקרוב את הקזינו - פרת המזומנים המשוגעת שהקים בשותפות עם הרשות הפלסטינית, הבנק האוסטרי של האיגודים המקצועיים "בוואג" וקזינו אוסטריה.

כמה חודשים לפני הקמת הקזינו ניהל שלאף שיחות עם ידידו הישראלי, איש העסקים ניסן חקשורי, שמטרתן - צירופו של חקשורי ושותפיו הישראלים בקבוצת קלאב הוטל למיזם הקזינו המתהווה ביריחו. "הוא צלצל אלי לשווייץ שבה התגוררתי, הזמין אותי לארוחת ערב במלון שבו התאכסן בז'נווה", משחזר חקשורי, "ואמר לי: ?תשמע, האוסטרים והפלסטינים לא מוכנים שיהיו שותפים ישראלים בקזינו, אתה אזרח שווייצי, תחזיק את המניות בנאמנות עבור הישראלים'. השבתי לו: ?אני לא מוכן, אני לא אהיה הקופאי שלהם, זה לא מקובל'. הוא סיפר לי על הקשרים שלו עם פוליטיקאים ישראלים והיה מגיע לערפאת המון פעמים".

את קשריו ברשות הפלסטינית, אלה שהבטיחו את הקמת הקזינו, סלל שלאף באמצעות יוסי גינוסר, שלגרסת גורמים שהיו מעורבים במיזם, היה המתווך העיקרי בעסקה. גינוסר הכיר לשלאף את בכירי הרשות הפלסטינית ובהם יאסר ערפאת, מוחמד דחלאן, ג'יבריל רג'וב ומוחמד ראשיד, יועצו הכלכלי של ערפאת, כורדי במוצאו, איש חכם, בעל חוש הומור מפותח, קסם אישי וחיבה מפורסמת לכסף.

ראשיד וגינוסר - כך על פי גילוייו של עזרד לב, שהיה שותפו של גינוסר, בספרו "בתוך הכיס של הראיס" (ובכתבות מקיפות של בן כספית ב"מעריב") - נהנו מעמלות שמנות במיוחד בניהול כספי הפלסטינים בחשבונות בנק בשווייץ ובעסקאות אחרות. גורמים שהיו מעורבים במיזם טוענים כי גינוסר נהנה מעמלה גם בעסקת הקזינו.

לפתיחת הקזינו קדמו דיונים קדחתניים בין הצמרת הפלסטינית לשלאף בשטחי הרשות הפלסטינית ובאוסטריה. ערפאת הוטס לווינה במיוחד לפגישה עם הקנצלר האוסטרי. מאוחר יותר רכש שלאף מהפלסטינים את מטוסו הפרטי של הראיס. בספטמבר 1998 נפתח הקזינו היוקרתי במבואות יריחו מול מחנה הפליטים עקבת ג'אבר. תמונה סוריאליסטית בלב אחד האזורים הסוריאליסטיים בעולם. האזור כולו עמד בפתחה של תקווה ונע בין אופטימיות לחוסר אמון, ואנשי עסקים זריזים מסוגו של שלאף, שידעו להיכנס בין החרכים של המציאות הפוליטית-מדינית החדשה, הצליחו לגזור קופון נאה מאוד מהמצב החדש. החלום של שלאף התגשם: 3,000 מבקרים ביום השאירו את כספם במקום, רובם ישראלים. 350 מצלמות אבטחה נסתרות עקבו אחרי המהמרים 24 שעות ביממה.

ישראלים בכירים שימשו יועצים למיזם. עו"ד דב וייסגלס היה היועץ המשפטי. שמעון שבס שימש כיועץ בתעריף של 20,000 דולר בחודש והעניק שירותי ניהול וייעוץ לחברת "תסיפ", שניהלה את הקזינו, ולשותף - בנק בוואג האוסטרי. משה תאומים הופקד על מלאכת הפרסום. מהצד הפלסטיני היה ג'יבריל רג'וב אחראי לאבטחה. חברו הישראלי של רג'וב, איל הדלק קוקו עובדיה (שהואשם בהעלמת מס, פרשה שהסתיימה בתשלום כופר מצומק יחסית), הופקד על הסעת המהמרים למקום וקיבל עמלה על שימוש לקוחות הקזינו בכרטיסי אשראי. לצד הקזינו הוקמו מלון יוקרתי ובית ספר מיוחד לפלסטינים ללימוד מקצוע ההימורים. החמאס הגיב בתוקפנות על החגיגה הקפיטליסטית שהתרחשה בעיר התפוזים: "קזינו השטן, קזינו של השפלה ובגידה, ניוון ופריצות. בו ישתו את דם החללים שטרם יבש", איימו דובריו על המהמרים ועל אלה שאפשרו את פעולת המקום.

גם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין לא אהב את הרעיון שישראלים רבים עוברים על החוק האוסר הימורים במרחק של מחסום צה"ל אחד מתחום המשפט של ישראל. בדיון בנושא שהתקיים בשנת 1998 בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, בהשתתפות רובינשטיין, נמצא ח"כ אחד שחשב כי הקזינו יוכל לשמש מפתח לדו-קיום בין העמים: ח"כ חיים רמון (אז עדיין במפלגת העבודה, ג"ו). "דווקא אנשים שהרבה יותר קרובים להשקפת עולמך לפי מה שסופר לי", סנט רמון ביו"ר הוועדה ח"כ חנן פורת, "באים לשם ורואים שלפלסטינים אין קרניים, ומישהו אפילו אמר שהם נחמדים, ובמקום ששיתוף הפעולה והדו-קיום יתמקדו רק בגנבי רכב ובעולם תחתון, מתהווה שם משהו, ואולי גם יעשו עסקים בסוף היום. אז למה נזעקת דווקא על הדבר הזה? אני אומר ברמה העקרונית הטובה, גם אם יש עבירה על החוק, למי זה מזיק? במי זה פוגע? עד עכשיו אני רואה שרק טוב יוצא מזה לדעת כולם, גם אצל אלה שחושבים שזה בניגוד לחוק".

גם עו"ד דב וייסגלס, פרקליטו של שלאף, הגן באותו דיון בלהט על הקזינו והפעיל את קשריו בצמרת כדי לסייע ללקוח המובחר. "הקזינו היה להיט ואני אישית לא חשבתי שזה נוסח מערך היחסים הכלכליים שצריך להיות בינינו ובין הרשות הפלסטינית, בניגוד, נניח, לאזורי תעשייה משותפים", מספר מי ששימש אז ראש השב"כ, עמי איילון. "עו"ד וייסגלס נפגש עמי באותה עת מספר פעמים כדי לשכנע אותי שהשב"כ יקל על כניסת ישראלים ליריחו. אני התנגדתי לעניין. לא התרשמתי כי שלאף משמש כמתווך פעיל בעניין המדיני אלא כאיש בעל אינטרסים כלכליים".

באותן שנים הגיע שלאף שוב ושוב לישראל. הוא התאכסן במלון המלך דוד בירושלים ובהילטון בתל אביב והתחיל לבנות את בית החלומות שלו, בהרצליה פיתוח, על קו החוף. "הוא תכנן לחיות בישראל", נזכר העוזר פינקלשטיין, "הוא התכוון להשקיע פה מיליארדים". לא כל בני המשפחה אהבו את הצעצוע החדש והשנוי במחלוקת של מרטין. האח ג'יימס אמר פעם בשיחה פרטית כי הקזינו שהקים אחיו הוא כתם על משפחה חרדית.

שלאף הרחיב באותן שנים את מעגל החברים שהחזיק בישראל - בעיקר פוליטיקאים. "הוא פשוט עבד בזה", מספר אדם שהכיר אותו. הוא פגש את ראשי השלטון ושמר על קשרים טובים עם חיים רמון, אלי לנדאו, אהוד אולמרט, שמעון שבס ואחרים. גם דן מרידור פגש אותו פעם כדי לבקש את סיועו למכון ז'בוטינסקי. מרידור סעד איתו בירושלים, צפה עמו באופרה בווינה אבל בסוף שנות ה-90 הקשר ביניהם התפוגג ונמוג.

באמצעות משפחתו החרדית קשר שלאף קשרי קרבה עזים עם אדם נוסף: יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהיה מסובך באותן שנים במשפט השוחד שהתנהל נגדו. בשנת 2000, כפי שמתפרסם כאן לראשונה, מימן שלאף מבצע שנועד לסייע לדרעי להיחלץ מהרשעה: הוא גייס את ידידו, עורך דין שווייצי בשם ד"ר האנס באומגרטנר, ומימן רכישת מידע על פרשה שבה היה מעורב יעקב שמולביץ', עד המדינה נגד דרעי. החומר שימש את דרעי בבקשה שהגיש לקיומו של דיון נוסף בהרשעתו, בקשה שדחה נשיא בית המשפט העליון אז אהרן ברק.

על פי מידע שהגיע ל"הארץ", השקיע שלאף מאות אלפי דולרים ברכישת המידע משווייץ. זו לא היתה התרומה היחידה שלו להגנה המשפטית של דרעי.

משפחת שלאף החזיקה בשנות ה-90 עמותה בשם "ג'סלו". העמותה התנהלה ברחוב 59 בניו יורק במשרד עורכי הדין "בראון אנד גולדברג". בשלהי שנות ה-90 היא העבירה תרומות לגופים בישראל ובהם הסוכנות היהודית, בתי חולים, האגודה למען החייל, ישיבות המזוהות עם חסידות בובוב, קרן ירושלים ועוד. ואולם, הסכומים הגבוהים ביותר, מאות אלפי דולרים, עברו ל"קרן להגנה משפטית", שעל פי מידע שהגיע ל"הארץ" מימנה את פרקליטיו של דרעי במשפט. "שלאף מעריץ את דרעי", אומר אחד ממקורביו, "הוא חשב שנעשה לו עוול חמור".

50,000 דולר נוספים מעמותת ג'סלו עברו לקרן להגנה משפטית של חבר נוסף שהתייצב אז על ספסל הנאשמים: ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, שעמד לדין בפרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד, פרשה שממנה זוכה לבסוף. מעניין לציין כי בדיווח שמסרה לרשם העמותות האמריקאי, ציינה ג'סלו את התרומות כ"תמיכה במטרות יהודיות".

גם עם לאה רבין המשיך שלאף לשמור על קשר חם עד יום מותה. "הוא אדם נבון, שרמנטי והיה חבר נאמן", אומרת דליה רבין. כזה היה וכזה עודו מרטין שלאף - אדם שיודע למצוא את דרכו אל לבם של אנשים מכל קצות הקשת הפוליטית ובעלי כל מרקם אישיות. אדם שנוסף על כספו ועל קשריו מצליח להצטיין באחד על אחד, להקסים ולכבוש את בן שיחו ובעיקר לדבר עם כל אדם בשפה הנכונה לו. לעתים, אגב, מדובר בשפת האינטרסים.

היו בין מקורוביו של רבין שהתאכזבו למצוא אז את שלאף בחברתו של חבר חדש שליקט בישראל: המנכ"ל הטרי של משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן. הידידות שהתפתחה בהמשך בין שלאף לליברמן הציבה את איל ההון לראשונה על הכוונת של משטרת ישראל.


---------------------------------------------------------------------- ----------
המשטרה חוקרת העברה של מיליון דולר לישראל ביתנו

שנת 1998 היתה שנה מוצלחת במיוחד לאביגדור ליברמן. בשלהי 1997 נטש מנכ"ל משרד ראש הממשלה את תפקידו ויצא לגלות של שנה (וקצת) בעולם העסקים. בדצמבר שאחר כך הוא כבר הרוויח 3.3 מיליון דולר בעסקה מעוררת עניין. ליברמן נשכר כיועץ מיוחד ל"אוסטריה בנק", שהסתבך בעסקאות ספקולטיביות בשוק הנגזרים הפיננסיים ברוסיה ועמד לספוג הפסדי עתק של מאות מיליוני דולרים.

על פי הנטען, היה אמור ליברמן לדאוג להעלאתו של שער הרובל ערב פקיעת החוזים, וכך להקטין את הפסדיו של אוסטריה בנק. "החוזה בין ליברמן לאוסטרים נרשם על מפית והוא קיבל את הכסף אחרי זמן קצר. אחד הכיוונים שנבדקו היה ששלאף היה מעורב בעסקה זו ותיווך בין הבנק לליברמן", אומר גורם בכיר שהיה מעורב בחקירה שנפתחה בנושא.

ליברמן עצמו אמר בעבר לכותב שורות אלה כי הבין אז בתחום הסחר במטבעות. הסיפור הפנטסטי הזה וכמותו ידיעות מודיעיניות הם שהובילו בשלהי 98' לפתיחתה של חקירה סמויה נגד ליברמן. הפוליטיקאי האמביציוזי הקים באותה עת את מפלגת ישראל ביתנו והתכונן בראשונה לרוץ לכנסת. בחקירה הסמויה נגדו התברר כי בין הבעלים של הקזינו ביריחו ומקורבה של הרשות הפלסטינית ובין המתנחל קשה העורף התפתחו יחסי חברות. "אתה יודע מדוע מרטין אוהב את ליברמן כל כך?", שאל לאחרונה, רטורית, אחד מחבריו של שלאף - "כי הוא חש אכזבה עמוקה מהישראלים. הוא מתייחס אליהם כאל אנשים חסרי נימוס וכבוד, אנשים שאינם יודעים להכיר טובה, כאלה שמנצלים אותך וזורקים אותך. מרטין חושב שהיחסים שלו עם ליברמן אינם תלויים בדבר. הוא טוען שליברמן יותר ג'נטלמן ואנושי, והוא מייחס את זה לכך שליברמן הוא יותר יהודי מישראלי".

שלאף הפגיש את ליברמן עם מנהיגים פלסטינים, ניהל איתו שיחות ממושכות וגילה עניין בקמפיין הבחירות של ידידו. בתחילת 1999 הציע שלאף לליברמן את שירותיו בגיוסו של שמעון שבס לרשימת ישראל ביתנו לכנסת. הוא גם סייע לליברמן בגיוס ערבות של מיליון דולר מבנק וינאי שתשמש את ישראל ביתנו לקבלת קו אשראי בסכום זהה מבנק ישראלי. את שני הדברים עשה שלאף בשיחת טלפון טרנסאטלנטית אחת. "דיברתי עם בובי וזה יצא ביום שישי מהמקום בווינה", עדכן שלאף את ליברמן בעברית צחה כפי שמשחזר אדם שהיה מעורב בחקירה. "דבר עם השמוק שלך בבנק, תגיד לו שקיבלת אישור שזה יצא ביום שישי".

"בובי" הוא רוברט נוביקובסקי, איש עסקים וינאי המקורב מאוד לשלאף ועושה איתו עסקים משותפים, ששמו עיטר בעבר כמה תחקירים עיתונאיים שעסקו בסחר בין מערב למזרח אירופה. עוד נשוב אליו. הכספים שהגיעו לישראל ביתנו יצאו מבנק אוסטרי בשם "Erste" והערבות על הכספים ניתנה על ידי יורימקס, החברה מווידנרהופ שטרסה 17. העברת מיליון הדולר נחשפה בהמשך בדו"ח של מבקר המדינה אז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, והתגלגלה לחקירת משטרה שבה עלה החשד כי שלאף עצמו הוא שעמד מאחורי הערבות השמנה והשתמש בנוביקובסקי כאיש קש.

בחקירתם במשטרה סיפקו שלאף וליברמן גרסה זהה לגבי החלק שמילא שלאף בהעברת הכספים. "הם אמרו ששלאף שימש כמתורגמן בין השניים", מספר אדם שהיה מעורב בחקירה. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה ששלאף פגש חוקרי משטרה ישראלים. שני התיקים נגד ליברמן, בעניין הורדת שער הרובל ובעניין הערבות, נסגרו כעבור שנים רבות מחוסר ראיות.

בתחילת 1999 נפגש שלאף עם אחד מחבריו, בכיר במערכת הפוליטית, ושיתף אותו ברעיון פרי מוחו: "הסקרים מראים כי אמנון ליפקין שחק הוא המועמד הפופולרי ביותר בישראל", היתה רוח הדברים של שלאף בשיחה. "בצירוף כוחות ממפלגת העבודה זו יכולה להיות המפלגה שתזכה בבחירות". שלאף נקב בשמות של שני כוכבים פוליטיים, ידידים איש
חזרה למעלה

מהארץ
אורח








הודעהפורסם: חמישי 21.10.10 7:53    נושא ההודעה: המשך

שלאף נקב בשמות של שני כוכבים פוליטיים, ידידים אישיים שלו, שביקש לרתום למיזם, חיים רמון ועוזי ברעם. שחק עצמו אמר ל"הארץ" כי לא היה מודע כלל לפעילות זו של שלאף.

בשיחות פרטיות באותה תקופה טען שלאף כי יהיה באפשרותו להבטיח את תמיכתה של ש"ס (בראשה עמד אז מקורבו דרעי) במפלגה בראשות שחק. נדמה שמעולם לא היה איל הון שביקש להתערב כך במערכת הפוליטית בישראל. הרעיון הזה התנדף באותה מהירות שבה התפוגגה האהדה הציבורית הראשונה לרעיון המפץ הגדול.

חבריו של שלאף בישראל טוענים כי בתקופה ההיא, וגם בשנים שלאחר מכן, ראה שלאף באדם אחד את המועמד הראוי ביותר לתפקיד ראש ממשלה: חיים רמון. אחרים טוענים שהמועמד האופטימלי בעיניו לתפקיד היה דווקא אריה דרעי. "האמת היא שהוא חלם לסייע בהקמת מפלגה בישראל שתורכב משילוב בין רמון, דרעי וליברמן", מעדכן אחד מידידיו בתקופה ההיא. "הוא אהב להתעסק בפוליטיקה המקומית".

ידידיו מספרים כי לקראת בחירות 99' תמך שלאף באהוד ברק בהתמודדות עם נתניהו ואף תרם לו מהונו. בחקירת המשטרה בפרשת "עמותות ברק", שמימנו את קמפיין הבחירות שלו, שאלה תנ"צ בדימוס מירי גולן את ברק מה היה הקשר של שלאף לקמפיין הבחירות: "אין לו קשר לקמפיין הבחירות, ככל שאני יודע", השיב ברק. "אני יודע מי זה. הוא היה מיודד עם שבס ואולי גם עם רבין, אני לא בטוח... פגשתי אותו פעם אחת בחיי... הרבה הרבה זמן לפני הבחירות, בארוחת ערב שאליה הזמין אותי אלי לנדאו".

חודשים ספורים לאחר שנבחר ברק לראשות הממשלה הבין שלאף כי התמיכה שהעניק לו היתה מקח טעות. שלאף לא אהב את הצנטרליזם של ברק, את העובדה שלא השתמש מספיק בכישוריו של רמון ואת הפגיעה שלו בדרעי. הוא ודאי לא ציפה שמהלכיו המדיניים הנמהרים יציתו אש שתעצור את סיבובם המסחרר של גלגלי הרולטות ביריחו. התרסקותה של ועידת קמפ דיוויד בקיץ 2000 היתה הדבר האחרון ששלאף איחל לישראלים, לפלסטינים ובעיקר לעצמו. הקזינו ביריחו היה אמור להיות רק הקדימון להפיכתה של המדינה הפלסטינית ללאס וגאס של המזרח התיכון, מדינה עשירה ומשגשגת שתהיה טרודה יותר בניהול תנועת התיירים ותזרימי המזומנים האדירים שיתגלגלו בשטחה מאשר בעימות טריטוריאלי ואידיאולוגי עם שכנתה, המדינה היהודית. אבל, כידוע, החלום הזה, ביחד עם חזונות נוספים למזרח תיכון חדש-חדיש ומחודש, התנפץ אל חומות המציאות נטולת ההומור של המזרח התיכון.

החברה שניהלה את הקזינו קיבלה, מלבד זיכיון להפעיל אותו עד 2028 ופטור ממס לעשר שנים, גם בלעדיות על הפעלת בתי קזינו בשטחי הרשות. בשתי שנות פעילותו ביקרו בקזינו כ-800 אלף בני אדם, על פי ההערכות, 99 אחוזים מהם ישראלים. על פי הערכות, רווחי הקזינו בשתי שנות פעילותו הסתכמו בסכום פנטסטי, בכל קנה מידה - 328 מיליון דולר. בחודשים שאחר כך, בניסיון להציל את ההשקעה הכספית הכבדה, שימש שלאף בתפקיד הכבאי האזורי.


---------------------------------------------------------------------- ----------
שלאף מנסה לעקוף את ראש הממשלה ברק בשיחות עם הפלסטינים

חודש לאחר ועידת קמפ דיוויד, בעוד ערפאת וברק עסוקים בתליית אשם הדדית בפיצוץ ועידת השלום הגורלית, יצא ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, לביקור בארצות הברית. בעודו שם צלצל יום אחד הטלפון הסלולרי שלו. מעבר לקו היה מרטין שלאף. הוא בירך את אולמרט בנימוס ובלי השהיות ביקש ממנו להיפגש בהקדם איתו ועם מוחמד ראשיד, מן המקורבים ביותר לראש הרשות ערפאת. ימים ספורים לאחר שיחת הטלפון ההיא, באחד מימי אוגוסט 2000, בשעה 18:00, ישבו שלושת האישים בחדר ששכר שלאף במלון קינג דיוויד בירושלים. "אני מתכוון לעדכן את ראש הממשלה ברק בפרטי השיחה", הודיע אולמרט.

"יש לנו עניין רב לשוחח איתך על ירושלים", אמר ראשיד לאולמרט במתק שפתיים, "הרי למה שאתה תסכים, יסכים גם ברק". ראשיד פירט באוזני אולמרט את הקווים האדומים של ערפאת לגבי עתידה של עיר הבירה: "ערפאת לא יסכים לעולם להכיר בריבונות שלכם על הר הבית", הבהיר ראשיד מהי עמדתו של הראיס בסוגיה הרגישה מכולן. "על המסגדים יתנוסס דגל פלסטיני, ואילו לגבי שאר ההר - הוא יועבר לנאמנות בינלאומית".

חלפו כמה ימים מאז הפגישה ואולמרט, בצעד לויאלי, נסע למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור 1 בירושלים לפגישה עם אהוד ברק. "היו אצלי שלאף ושותפו לעסקי הקזינו, ראשיד", פתח אולמרט ושיתף את ברק בכל פרטי השיחה. "זה מריח לא טוב", אמר ברק לאולמרט בדאגה. "אני יודע שהפלסטינים עושים מאמצים ליצור מסלולי הידברות אלטרנטיביים".

ברק סיפר לאולמרט שהגיע אליו המידע כי גם אביגדור ליברמן (בתיווך שלאף, ג"ו) נפגש עם פלסטינים בכירים. "הפלסטינים רוצים תווית הכשר מחבורת בראון-חברון. אני לא מבין את ליברמן", אמר ברק לאולמרט בגרון ניחר. "איש כמותו יודע שיש לי דרך לדעת על פגישות כאלה ועל תוכנן מהמקורות שלי. זה חמור מאוד". מקורות שזהותם מסקרנת מאוד, ללא ספק. "תמשיך במגעים האלה אבל תהיה ערני", יעץ ברק לאולמרט. "אם זה כך", השיב אולמרט, שלא צפה כנראה את גל האלימות המתקרב, "עדיף שלא אפגש איתם בכלל".

ב-28 בספטמבר עלה יו"ר האופוזיציה אז, אריאל שרון, להר הבית. הביקור הפרובוקטיבי היה אקורד הפתיחה לפריצתה של אינתיפאדת אל-אקצה. ירושלים והשטחים בערו, עשרות נהרגו והסדר קבע בין ישראל לפלסטינים נראה כמו פנטזיה של שוטים. גם זרם המהמרים הכבד שפשט מדי יום על הקזינו ביריחו פסק, ובתחילת אוקטובר ירה טנק של צה"ל לתוך בניין הקזינו וגרם נזק רב לקומת המשרדים. צה"ל טען כי הירי היה תגובה על ירי של הפלסטינים מתוך הקזינו לעבר היישוב ורד יריחו.

ב-19 באוקטובר נפגש אולמרט שוב בשעת ערב במלון המלך דוד עם שלאף וראשיד. "ערפאת שחרר אותי מנוכחות בישיבת הקבינט הפלסטיני", אמר ראשיד לאולמרט כדי להדגיש בפניו את יחסו הרציני של הראיס לשיחות. "אני מאוכזב מברק ומהתנהגות הישראלים בשבועות האחרונים, אני חושש שהתהליך המדיני לא יחודש". הוא שמר על ארשת רצינית וניכר היה כי הוא מייחס חשיבות רבה לשיחה ולתוצאותיה. "החמצתם הזדמנות היסטורית לגבש מסגרת של הסכם בתנאים הטובים ביותר שהציעה או תציע אי פעם ממשלה ישראלית", התנבא אולמרט באוזני השניים. "אתם יודעים היטב כי אני חלוק על הצעותיו של ראש הממשלה. הוויתורים של ברק בעניין ירושלים הם בלתי נסבלים ולעולם לא יהיו מקובלים עלי".

באופן אירוני, וכנהוג במזרח התיכון ההפכפך, שמונה שנים לאחר הפגישה הציע אולמרט לאבו מאזן הצעה מרחיקת לכת מזו שהציע ברק לערפאת בפסגת קמפ דיוויד. אבל אז, באוקטובר 2000, הסתיימה הפגישה עם ראשיד בלא כלום. נדמה היה כי נסתם הגולל על ניסיונות ההטלאה של מרטין שלאף, לאחות את הקרעים שקרעו שני המנהיגים של העמים.

בדצמבר 2000 כבר היו ישראל והפלסטינים במצב מלחמה, הקואליציה של ברק התפוררה והוא הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה ועל קיומן של בחירות חדשות. מול ברק התמודד השועל הזקן, יו"ר הליכוד אריאל שרון. כל הקלפים באזור עמדו שוב בפני ערבוב מסחרר, כמו בתוך אצבעותיו הזריזות והמקצועניות של דילר מיומן בקזינו יוקרתי. ישחקו נא הצדדים לפני שר ההיסטוריה סיבוב נוסף, של בלאק ג'ק, או של מלחמה עקובה מדם.

בינואר 2001 הכל כבר בער. הפיגועים במרכזי הערים התגברו, צה"ל פלש לערים הפלסטיניות, ואם לא היה בכך די התחוללה בארץ גם מערכת בחירות סוערת. בשבועות שבהם כבש שרון את הצמתים בכבישי הארץ בניסיון להיבחר לראשונה לראש הממשלה הוא קיים מעת לעת פגישות חשאיות עם שלאף במשרדו של עו"ד וייסגלס, ברחוב לילינבלום בתל אביב. שלאף ביקש כבר אז לסלול נתיב שיחות בין המועמד הבטוח לרשת את ברק ובין ערפאת. שבועיים לפני פתיחת הקלפיות, ב-25 בינואר, המריאו משדה התעופה בן גוריון בנו של שרון, עמרי, עו"ד וייסגלס ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר איתן בנצור, ששימש אז יועצו המדיני של שרון. היעד: וינה.

משדה התעופה הוסעה המשלחת אל ביתו האלגנטי של שלאף בווינה שקירותיו היו מעוטרים ביצירות אמנות שובות עין ויקרות ערך. בבית המתינו לישראלים שלאף ומוחמד ראשיד. אחרי החיבוקים ולחיצות הידיים הזמין המארח את החבורה לשולחן האוכל שעליו המתינה לאורחים תקרובת משובחת. השיחה עסקה בעניינים אישיים: חלק מהנוכחים היו אז בסטטוס של פנויים והשיחה גלשה גם לעיסוק בנשים וזוגיות. אחרי הקינוח התפנו הנוכחים לביזנס: "השיחה נמשכה שלוש-ארבע שעות", נזכר אחד המשתתפים. "שלאף היה מאוד אקטיבי בה, הוא גם תפקד כמארח. ראית שהוא סחבק רציני של ראשיד. זו היתה יוזמה של שלאף מההתחלה ועד הסוף, הוא ארגן הכל, וכל האירוח היה עליו".

מטרת הפגישה, כך מדווחים אנשים שהשתתפו בה, היתה ליצור מסלול הידברות בין שרון לערפאת מתוך תקווה להגיע מיד לאחר הבחירות להפסקת אש. המלה "קזינו" לא עלתה בפי המשתתפים במהלך השיחה, אך בדומה לשאר עלילותיו המסעירות של שלאף גם כאן היה נדמה כי כל יוזמה מסתירה מאחוריה יוזמה אחרת, כל כוונה יכולה להיות פרולוג לכוונה אחרת, מפותלת ממנה. מרטין שלאף אינו אדם שמותר לאבד ערנות בקרבתו.

שיפור ביחסים בין הפלסטינים לישראלים היה מוביל בהכרח לתוצאה המקווה: פתיחת הקזינו מחדש. "זו פגישה דפוקה מוסרית ומדינית", הגיב ברק בזעם כשהפגישה הפכה לפומבית. מאוחר יותר הפיץ מטה ברק כרזה (שנגנזה) שבה נראה שלאף מסובב על הרולטה דמויות במארג הכוח הישראלי. הכרזה הגנוזה פוצצה סופית את היחסים בין שלאף לברק.

גם אחרי תבוסתו של ברק ובחירת שרון המשיך שלאף בתיווך והשתתפות בפגישות בין ראשיד לצמרת השלטון בישראל. הפגישה המעניינת מכולן התקיימה באפריל 2001 במלון המלך דוד. לצד אהוד אולמרט השתתפו בה גם נציגי השלטון החדש ובהם מקורבו של שרון עו"ד וייסגלס ויו"ר ש"ס אלי ישי. גם הטון של ראשיד השתנה. הוא הדגיש באוזני החבורה כי "ייתכן שמרבית האשמה נופלת על כתפי הפלסטינים". הוא ביקש לחזור לשולחן המשא ומתן לאחר שהרשות תשתלט על האלימות. ישי ואולמרט הבטיחו שיעבירו את המסר לשרון.

המאבטחים כבר הכירו את מכונית היגואר הנוצצת של שלאף, שהיתה חוצה שוב ושוב את שער הכניסה לחוות השקמים בדרכה לביקור נוסף, לארוחת בוקר דשנה או שיחה מדינית עם ראש הממשלה הנבחר שרון. "שלאף הגיע לשם המון פעמים", מספר פינקלשטיין.

בהזדמנות אחת, כשפלסטינים הגישו בבלגיה תביעה נגד שרון על מעורבותו בפרשת סברה ושתילה, הציע שלאף לאנשיו של שרון לממן חברת יחסי ציבור שתסייע לראש הממשלה. ההצעה נדחתה. כשפרש ליברמן מממשלת שרון, סיפרו מקורביו כי שלאף מאיץ בו לחזור לקואליציה.

"מרטין אהב את אריק שרון אהבת נפש", אומר אדם המכיר את שלאף היטב. "אריק היה עושה לו כבוד. מרטין בילה אז בחווה המון ואריק אהב אותו ושיתף אותו. שלאף אהב את הנימוסים של שרון האב. הוא הרבה פחות אהב את הבנים, בעיקר את גלעד".

גלעד שרון לא נתן גם הפעם להזדמנות הפז לחמוק ממנו, וביקוריו התכופים של האוסטרי האמיד בחווה המשפחתית התגלגלו במהירות מפתיעה גם לפעילות עסקית משותפת. כך למשל צירף שרון הצעיר את שלאף לפרויקט נדל"ן בקנדה. שלאף העביר מקדמה של חמישה אחוזים לפרויקט אולם לבסוף העסקה לא יצאה אל הפועל. היו אז לשלאף תוכניות גדולות יותר.


---------------------------------------------------------------------- ----------
שלאף מסרב להיחקר בישראל, אבל שולח זרי פרחים לחג

אף על פי ששלאף נאלץ להיעדר מהארץ הוא ממשיך לשמור על קשרים עם ידידיו בישראל. מדי שנה מקיים פינקלשטיין את המסורת ושולח בחגים זרי פרחים לידידים של שלאף ובהם כמה פוליטיקאים בכירים.

כמה מאלה יצאו בשנים האחרונות בשיירות אוויריות לווינה לאירועים המשפחתיים השונים של הגביר. ליברמן, דרעי, גלעד ועמרי שרון, שבס ורמון היו בין האורחים הרבים שפקדו את האירועים של האיש שמסרב להיחקר בישראל. הם, כמו עמיתים אחרים ברחבי אירופה והמזרח התיכון, באים לחלוק כבוד למפעיל המריונטות, לאיש שמעלה את החשש כי הכוח הוא שמוחק את האשמה.

מרטין שליק, בן דמותו של שלאף בסדרת הסאטירה האוסטרית, היטיב לסכם את הממד הטרגי הגלום בניסיון לשרטט את הדיוקן של שלאף: "גם אם עיתון אוסטרי היה מפרסם ממקור פנימי את כל הפרטים על העסקים שלי, דבר שלא יקרה, איש לא היה קורא את המאמר. גם לא אנשי הפרקליטות. זה הרי כל כך מסובך". נדמה שהסבך הזה הוא המקום היחיד שבו גם מרטין שלאף מסוגל לחיות חיים פשוטים.


---------------------------------------------------------------------- ----------
שלאף אינו מתכוון להתייחס לטענות נגדו

עו"ד נבות תל צור, המייצג את מרטין שלאף: "אין בכוונתו של מר שלאף להתייחס לנושאים, שלטענת העיתון מצויים בחקירת משטרה. כידוע, מר שלאף הוא תושב חוץ, הוא אינו מתגורר בישראל ואינו מנהל כאן עסקים, ולפיכך אינו רואה כל מקום להגיב לכתבות המתפרסמות בישראל מפעם לפעם בעניינו".

יועץ התקשורת של שר החוץ אביגדור ליברמן: "כמו כתבות קודמות שפורסמו בעיתון ?הארץ' והתייחסו לאביגדור ליברמן - כתבות שהציגו טענות שלא היה להן כל בסיס במציאות, שכבר התבררו כלא נכונות, ושגם הפרקליטות כבר סגרה את החקירות הנוגעות להן - כך גם בכתבה זו אין כל קשר בין הטענות הממוחזרות ביחס לשר ליברמן לבין המציאות".

ברק סרי, דוברו של שר הביטחון אהוד ברק: "אכן, אלי לנדאו הכיר בין אהוד ברק למרטין שלאף, במסגרת ארוחת ערב. אהוד ברק לא ביקש תרומות ממרטין שלאף".

לשכתו של ברק, על הטענה כי עשה לכאורה שימוש בחומר מודיעיני וחשף פרטים מפגישות שבהן תיווך שלאף: "אין תגובה".

אהוד אולמרט, אריה דרעי, דני כהן וגמליאל (גומא) חסין סירבו להגיב לדברים.





http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188290.html
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של "נקים": ההונאה במיליארדים של הקיבוצים בשיתוף רשם האגודות

מהארץ
אורח








הודעהפורסם: חמישי 21.10.10 7:57    נושא ההודעה: רבין פותח לשלאף צוהר לרווחי העתק של עולם ההימורים

פורסם ב - 18:35 08/09/10
עדכון אחרון - 10:53 09/09/10


שלאף מהמר על הקזינו

מאת גידי וייץ, וינה

מי המנהיג הנערץ שעזר לשלאף להקים קזינו ביריחו, ומי הפקיד הממשלתי הבכיר שהפיל את היוזמה להקים קזינו צף באילת

תגיות: מרטין שלאף



יוסי גינוסר. מעורבים במיזם הקזינו טוענים שקיבל עמלה

תצלום: משה שי


רבין פותח לשלאף צוהר לרווחי העתק של עולם ההימורים

השר שפתח את דלת העץ הכבדה בלשכתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין הופתע. בחדר נכח גבר צעיר ודק גזרה בעל שפם ג'ינג'י מטופח. "תכיר", הציג רבין את האורח, "זהו מרטין שלאף, איש עסקים אוסטרי הקשור לקזינו אוסטריה". השניים לחצו ידיים ורבין המשיך: "כפי שאתה יודע, אנחנו מתכוונים להקים בקרוב קזינו בישראל, ואני רוצה שקזינו אוסטריה יחד עם שלאף הם שינהלו את האופרציה".

רבין פירט את יתרונותיו הגדולים של קזינו אוסטריה, גוף המוחזק על ידי חברות ביטוח ובנקים ומפעיל בתי קזינו ברחבי העולם. אך השר סירב לקבל את התכתיב: "אנחנו נערוך מכרז בינלאומי לפני שנחליט על זהותו של המפעיל", אמר ונפרד מן השניים לשלום.

אחד האנשים שעבדו במחיצתו של רבין מספר שכאשר הגיע השר למשרדו צלצל מכשיר הטלפון שלו. מעברו השני של הקו אמר לו אדם בעברית רהוטה ובמבטא גרמני: "אני רוצה לפגוש את האדם שאילו דיבר אל קנצלר אוסטריה כמו שדיבר לראש הממשלה הישראלי היה עף באותו יום מהממשלה". זה היה שלאף.

ההתרחשות הזאת אירעה באמצע שנות ה-90, סמוך למועד שבו קיבלה ממשלת רבין החלטה עקרונית להקים קזינו בישראל ומינתה ועדה בראשות נציב מס ההכנסה לשעבר משה גביש, כדי שזו תגבש המלצות ותנסח הצעת חוק בעניין. אחד המתנגדים הגדולים ביותר לרעיון היה השר לביטחון פנים משה שחל. יום אחד התקשר מנכ"ל משרד ראש הממשלה שמעון שבס לשחל וביקש לפגוש אותו יחד עם שלאף. כמה ימים חלפו ושבס ושלאף צעדו אל משרדו של שחל בתל אביב בניסיון להפשיר את התנגדותו של השר הוותיק ליוזמה להקמת הקזינו. "שיהיה לך ברור", אמר שחל לשלאף בפגישה, "בכל הצבעה בממשלה או בכנסת אצביע נגד הקמת הקזינו".

גם עם שר האוצר בממשלת רבין, אברהם (בייגה) שוחט, נפגש שלאף כדי לדון בענייני הקזינו. בשלב הזה, אגב, לא היתה לשלאף כל מעורבות קודמת בעולם ההימורים, וההתגייסות של רבין היתה אמורה לפתוח לפניו בראשונה את הצוהר לרווחי העתק המופקים מסיבובי הרולטות והקפצת הקוביות על משטחי הלבד המהודרים של משחקי המזל.

אל בית משפחת רבין הגיע שלאף באמצעות הרעיה, לאה רבין. הבת, דליה, מספרת כי אמה הכירה את שלאף כשעמדה בראש חוג הידידים של בית החולים תל השומר. "היתה קבוצה אוסטרית שכללה בין השאר את רודולפינה שטיינדלינג (דמות מרכזית נוספת בסאגת הכספים הגרמניים האבודים, ג"ו) ואת שלאף, שתרמו לבית החולים, וכולם הפכו בשלב זה או אחר לבני בית אצלנו".

שלאף, אז בשנות ה-40 המוקדמות לחייו, נהג להגיע לביתו של ראש הממשלה בכל פעם שמטוסו הפרטי נחת בישראל. חבריו של רבין מספרים כי שלאף היה מגיע מעת לעת מצויד באינפורמציה המיועדת לאוזני ראש הממשלה, בעיקר בנושא הפלסטיני. דליה רבין עבדה באותן שנים במשרד עורכי הדין של עו"ד דב וייסגלס, ושלאף שנזקק לשירותי משרד עורכי דין גדול בישראל בחר בזכותה במשרד של וייסגלס לייצוגו בארץ.

ב-4 בנובמבר 1995 בשעת ערב נפגש רבין בביתו עם מרטין שלאף. מיד לאחר הפגישה נסע רבין לעצרת השלום ההמונית שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל. כעבור שעתיים נרצח על ידי יגאל עמיר. שלאף היה אחד האחרונים ששוחח עמו ביחידות.

בשעה שרבין ירד במדרגות בכיכר מלכי ישראל סעד שלאף במסעדה ביפו. "הטלפון שלי צלצל והודיעו שירו ברבין", נזכר פינקלשטיין, הנהג של שלאף, "קמנו מהשולחן, עזבנו את האוכל וטסנו לאיכילוב. שלאף היה בהלם".

"הוא סיפר לי שרבין הציע לו לבוא איתו לעצרת", מספר מי שהיה אז ידידו, איש העסקים ניסן חקשורי, "פגשתי אותו ערב אחר כך, הוא בכה. אמר שרצחו לו את המדינה". שלאף נשאר בישראל לאורך כל ימי השבעה ולטענת פינקלשטיין ביקר בבית משפחת רבין כמעט מדי יום. הרב ישראל לאו זוכר את שלאף יושב לצד בני משפחת רבין ואנשי המעגל הקרוב בכיסאות השמורים למשפחה באזכרה לזכרו של ראש הממשלה. הוא גם צורף כחבר לעמותה "הקמת מרכז יצחק רבין לחקר ישראל", לצדן של דמויות נוספות כמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר.

מאז שמר שלאף על קשר הדוק עם הדמויות הפוליטיות שהכיר בארוחות הערב ובמפגשים שהתקיימו בבית משפחת רבין, ובראשן שמעון שבס, שהפך לאחד האנשים הקרובים אליו ביותר.

במשפט הפלילי שהתנהל נגד שבס לאחר פרישתו משירות המדינה שימש שלאף עד הגנה. איל ההון סיפר שם כי גייס את שבס אחרי פרישתו ממשרד ראש הממשלה לצורך בדיקה של הקמת מיזם תיירות במרוקו. גם בהמשך ליווה שבס פרויקטים שהגה שלאף. "אני חבר קרוב מאוד של שלאף יותר מ-20 שנה. זו חברות מסוג זו שיש לי עם חבריי מעמק הירדן", אומר שבס. "אני גאה בחברות הזאת וכישראלי אני גאה בתרומה שהוא הרים למען המדינה במעשים, בשליחות ובממון".

שבס הוא שהכיר לשלאף דמות מפתח נוספת: יוסי גינוסר, מחנוני פרשת השב"כ, ששימש המתווך החשאי בין ערפאת לרבין.


---------------------------------------------------------------------- ----------
שלאף רותם חברים לקידום יוזמה עסקית: קזינו צף באילת

בשנת 2002 שטה למפרץ אילת ספינה מפוארת וענקית שעל חרטומה התנוסס השם האקזוטי "קנקון", ספינה שהפכה כעבור חודשים ספורים לטיטניק של שלאף. איל ההון הנמרץ, שראה בעיניים כלות כיצד רווחי העתק שלו בקזינו יריחו נשרפים בלהבות שבערו בשטחים, ביקש להקים באילת קזינו צף מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. לטובת המיזם הזה הוא השתמש בשירותיהם של טובי המושכים בחוטים: שני מנכ"לים לשעבר של משרד ראש הממשלה (משה ליאון ושמעון שבס), מנכ"ל מפעל הפיס (יעקב ברדוגו), עו"ד שלמה דרעי (האח של אריה), ראש המוסד לשעבר דני יתום (יועץ ביטחוני) ועו"ד דב וייסגלס (יועץ משפטי). חלקם יעצו למיזם, אחרים התגייסו על מנת להפעיל את קשריהם ברשויות, להתיר את הפלונטר הביורוקרטי המסובך ולאפשר למהמרים ישראלים לזרוק את כספם קרוב לבית ובלי לעבור על החוק שאסר הימורים.

ראש עיריית אילת באותם הימים, גבי קדוש, היה סייענה הנלהב של התוכנית. באופן מפתיע טס קדוש באותה שנה לווינה לפגישה עם המיליארדר האוסטרי, בהשתתפות משה ליאון. לטענת קדוש, העירייה היא שהזמינה אותו לביקור בבירה האירופית הקלאסית. מה טיב היחסים בין אילת לווינה, איזה מכנה משותף יש לעיר הווינר שניצל, השטרודל, הוואלס ובתי האופרה ולעיר הקיט הדרומית הישראלית, על כך אין לאיש תשובה טובה להציע.

למימושו של הפרויקט גויס גם מקורבה האולטימטיבי של משפחת שרון: איש הצללים גמליאל (גומא) חסין, צעיר בעל עוצמה במרכז הליכוד ובנמל אשדוד, שהפעיל את קשריו הענפים כדי לסייע להצלחת היוזמה. משתתפים בפרויקט מציינים כי גם הבן ברוך הכישרונות גלעד שרון פגש את שלאף כדי לדון עמו בענייני הקזינו הצף.

לשלאף היו לא רק יועצים נשואי פנים אלא גם שותף מעורר עניין: בתקופה שבה ביקש להשיט את ספינת השעשועים שלו פעלו באילת כמה ספינות הימורים בלתי חוקיות, והגדולה שבהן - "רויאל קזינו" - היתה שייכת לדניאל כהן, איש עסקים תושב אילת. בשנת 2002, כחלק מההיערכות לקראת מימוש הרעיון, יצרו אנשי שלאף קשר עם כהן וניהלו עמו משא ומתן שבסופו הובטחה לו חבילת מניות במיזם תמורת הפעלתו. מלבד כישוריו הטובים בהפעלת הספינה היה אמור כהן לספק לקנקון שקט תעשייתי בקרב האניות הבלתי חוקיות ששטו במימי האזור. "שלאף היה מודאג מאוד מהאניות הבלתי חוקיות", מספר אדם שהיה מעורב במיזם. "הוא הביא קצין ביטחון מקזינו אוסטריה, דאגו להתקין שם מצלמות".

כהן טס לווינה לפגישה עם שלאף וניהל קשר קבוע עם אנשיו בישראל. בספטמבר 2002 ישב כהן עם אנשי קזינו אוסטריה ונציגים אחרים של שלאף כדי לסגור את ההסכם ביניהם. למחרת, בשעת בוקר מוקדמת, פשטו כ-250 שוטרים בראשות מפקד מחוז הדרום אז משה קראדי על ספינות הקזינו באילת ועצרו 35 אנשים, ובהם גם כהן, שהוגדר אחד מ"ראשי הפירמידה". שלוש שנים מאוחר יותר הורשע כהן במסגרת עסקת טיעון בעבירות שונות ובהן ארגון משחקים אסורים, מתן שוחד והלבנת הון. נגזרו עליו 17 חודשי מאסר בפועל.

"כמה שעות אחרי שסגרנו איתו", נאנח פינקלשטיין, "הוא נעצר על ידי המשטרה". שלאף היה מעורב מאוד במיזם קנקון: הוא הגיע כמה פעמים לאילת, נפגש בווינה עם המעורבים בו, התעדכן בנעשה וביקש מאחד מידידיו, פוליטיקאי בכיר, להתראיין ביוזמתו ולתמוך ברעיון. בשלב מסוים, כשחש כי המיזם לא מתקדם, הוא גייס לעזרתו את אמנון ליפקין שחק וזה ארגן עבורו פגישה עם מושל עקבה, שמטרתה להעביר את ספינת השעשועים לעיר הירדנית. שחק אישר את הדברים.

ואולם, שני אירועים שהתרחשו בשנת 2003 גרמו לקריסת המיזם וגם להחלטה של שלאף להפסיק לבקר בישראל. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שהתנגד בכל לבו לקזינו ביריחו, הציב מכשול של ממש בפני הפנטזיה הימית של שלאף - הוא הורה למשרד התחבורה שלא לתת אישור בטיחותי לספינת ההימורים ולספינות שאמורות להעביר אליה את המהמרים מהחוף, עד שצוות שמינה לבדיקת העניין ימסור את חוות דעתו. רובינשטיין חשב שיש לאסור הפעלת קזינו בעל זיקה ישירה למדינת ישראל. הוא נימק את עמדתו בניסיון "למנוע עבריינות והשחתה, הרס משפחות, הלבנת הון ועוד". אנשיו של שלאף עוד קיוו שפרישתו הצפויה של רובינשטיין מכס היועץ תאפשר להם להפעיל את הספינה, אלא שאז התפוצצה פרשת סיריל קרן.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188295.html
חזרה למעלה

מהארץ
אורח








הודעהפורסם: חמישי 21.10.10 7:59    נושא ההודעה: שלאף מוצא חבר בחוות שקמים

שלאף מוצא חבר בחוות שקמים

מאת גידי וייץ, וינה

מה אהב מרטין שלאף באריאל שרון ומה פשר משכורת המיליונים שקיבל גלעד שרון בעבור ייעוץ לקולחוזים ברוסיה

תגיות: מרטין שלאף, גלעד שרון, אריאל שרון


גלעד שרון. 3 מיליון דולר על ''זכויותיו'' במיזם הקולחוזים

תצלום: ניר קידר

משטרת ישראל לא מצליחה לקבל היתר לחקור את שלאף באוסטריה

אם יחליט אי פעם במאי קולנוע לביים את סיפור חייו המסעיר של שלאף, ישמש בוודאי לבה העתיק של העיר וינה כאתר צילומים מרכזי. המשרדים של איל ההון שוכנים ברחוב טרטנרהוף 1, לא יותר מכמה דקות הליכה מקתדרלת סטפנוס הקדוש, מושבו של הארכיבישוף הקתולי של וינה. מתחת לבניין המשרדים קורצות לקניינים שהמעות בכיסם חנויות היוקרה של מותגי-על דוגמת ורסצ'ה ומנדרינה דאק. המשקוף של דלת הכניסה צבוע בזהב. על הקיר מצביע שלט מתכת על אחת החברות השוכנות בבניין המרהיב: "רוברט פלצ'ק בע"מ". משרדי החברה פועלים בשתי קומות של המבנה המהודר שנבנה בתחילת המאה שעברה. יש שם חדר כושר המשמש את שלאף מוקפד הגזרה לאימונים אישיים ועמדת מטבח לשף פרטי שמבשל את ארוחותיו לפי בקשתו וטעמו.

מהחברה הזאת - רוברט פלצ'ק בע"מ - הועברו באוגוסט 2001 650 אלף דולר לחברה קפריסאית בשם "טרסימנו בע"מ" שנשלטה - על פי חשדה של המשטרה - על ידי ליברמן, אז שר התשתיות בממשלת שרון. לפני כמה חודשים הגיעו חוקרי משטרה ישראלים לווינה לגבות עדויות במסגרת חקירת הפרשה.

אם ממשיכים ברגל ממשרדו של שלאף לכיוון בניין האופרה המרהיב של וינה, שנהרס כליל בהפצצות של בעלות הברית בשלהי מלחמת העולם השנייה ושופץ לאחר עשור, וחוצים שם את הכביש, מגיעים לווידנרהופ שטרסה. בבניין מספר 17 שכנו בשנת 2002 שני משרדים של שתי חברות הקשורות זו לזו וקשורות גם לפעילות בישראל. אחת מהן נקראת "יורימקס" (Jurimex) - היא סייעה בפברואר 1999 בהזרמת ערבות של מיליון דולר לחשבונה של מפלגת ישראל ביתנו של ליברמן.

באותו בניין שכנה אז גם "גטקס", חברה לסחר חקלאי ממזרח אירופה שהתגייסה גם היא לסייע להגדלת יתרות מטבע החוץ של ישראל. בשלהי 2002 התגלגל מכספי החברה סכום של כשלושה מיליון דולר ומצא את דרכו לחשבון הבנק של גלעד ועמרי שרון בישראל. והנה לכם ענן של חשדות תוצרת כחול-לבן במהלך סיור רגלי קצר באינרה שטאדט (העיר הפנימית) של וינה השקטה והמאוד לא ישראלית. הכי רחוק שאפשר מחוות השקמים, ממרכז הליכוד ומישיבות הסיעה של ישראל ביתנו, מושך שלאף בחוטים עסקיים ופוליטיים ביד אמן עדינה ומיומנת. יד אמן שמשטרת ישראל


אריאל שרון. ''שלאף אהב אותו אהבת נפש''

תצלום: איל ורשבסקי / בואבאו
מנסה להתחקות אחר טביעות האצבע שהיא מותירה אחריה מספר לא מבוטל של שנים.

לפני כחודשיים נחשף ב"הארץ" כי צוות החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) המליץ באחרונה להעמיד את שלאף לדין בפרשה זו בחשד למתן שוחד לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. סגן מפקד יאח"ה לשעבר וראש צוות החקירה בפרשה, נצ"מ בדימוס נחום לוי, שנמצא היום בחופשת פרישה מהמשטרה, אמר ל"הארץ": "מדובר בפרשת שחיתות מהחמורות שנחקרו ביאח"ה - העברות כספים של מיליוני דולרים למשפחת שרון. זו היתה חקירה סבוכה במיוחד מכיוון שנעשה בה ניסיון לטשטש את מקור הכספים על ידי העברות בין מדינות שונות. כעת התיק אמור לעבור לפרקליטות בניסיון לתרגם את הראיות בפרשה חמורה זו לכתב אישום".

במשך שנים סירבו הרשויות באוסטריה לאפשר לישראל לחקור את שלאף. הן טענו כי אין בידי המשטרה הישראלית תשתית ראייתית שתצדיק חקירה, ואולם בישראל חשדו כי מאחורי הסירוב מסתתר מניע אחר: קשריו המצוינים של איל ההון עם הצמרת הפוליטית באוסטריה. "היה קושי רב מאוד לקיים חיקורי דין", מספר ראש אגף החקירות לשעבר משה מזרחי. "שלאף הוא איש בעל השפעה ועמדה באוסטריה, שהיא אמנם מדינה אירופית, אבל בוא נגיד - לא המתוקנת שבהן. הבקשות לחיקורי דין, גם בעניין ליברמן וגם בעניין שרון, היו קשות מאוד. היו לנו דיונים עם המחלקה הבינלאומית בפרקליטות ובאחד מהם עלתה האפשרות לשכור פרקליט מקומי שיופיע וייצג את האינטרסים שלנו כמו שצריך. היתה תחושה מאוד קשה שאנחנו במבוי סתום, שאנחנו לא מצליחים לנצח אותו".

גם עו"ד עירית קהאן, ששימשה כראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, הופתעה מהפניית העורף של האוסטרים: "הבקשה לעזרה משפטית לאוסטריה ארכה זמן ממושך מאוד בהשוואה למקומות אחרים בעולם, ובמהלך הגשת הבקשות היו החלטות אחדות של בית המשפט באוסטריה שהעלו אצלי תמיהה".

באוסטריה עצמה היו שהתקשו להשלים עם הסיטואציה שבה מדינת חוק מערבית מסרבת לאפשר למדינה אחרת לגבות עדות מאדם החשוד במתן שוחד של מיליונים לראש ממשלתה. "פניתי אל משרד המשפטים בשל אי מתן ההרשאה לישראלים לחקור את שלאף", מגלה חבר הפרלמנט ד"ר פיטר פילץ בשיחה מיוחדת עם "הארץ". פילץ הוא אחד ממנהיגי מפלגת הירוקים ונחשב לחוד החנית במלחמה בשחיתות באוסטריה. "הם לא אפשרו לחקור אותו מכיוון שלשתי המפלגות האוסטריות הגדולות, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת העם השמרנית, יש אינטרס להגן עליו".

רק בשנת 2006, אחרי פניות חוזרות ונשנות, נעתרו האוסטרים לבקשה הישראלית, אלא שאז החליט שלאף להתל בחוקריו. גורמים וינאיים הבקיאים בעלילותיו של איל ההון מספרים כי בוקר אחד התייצבו חוקרי המשטרה הישראלית, יחד עם שוטר ופרקליט אוסטריים, במטה המשטרה בווינה והמתינו בדריכות לכניסתו של שלאף לחדר. בשעת צהריים הגיע למקום אחד מפרקליטיו והודיע כי מרשו לא מתכונן להגיע לחקירה. הנה לכם דוגמה לרגע בחייו של אזרח העומד מעל לכל חשד.

מאז התבשר שלאף על החלטת המשטרה בעניינו בפרשת שרון, שפרטיה יתפרסמו פה בהמשך, הוא נשמע למקורביו מתוח ועצבני. ידידיו היו מוטרדים מהאפשרות כי הפרקליטות תאמץ את המלצת המשטרה, וכי ישראל תבקש במקרה זה את הסגרתו. האיש שנוהג לשייט בין בירות העולם במטוס פרטי המאובזר בכיסאות עור ומצויד בשמפניה קרירה ובפירות טריים (מטוס שבו טסו גם קנצלרים אוסטרים ומנהיגים ישראלים ופלסטינים) חושש מאוד לשאת בתואר המפוקפק "מבוקש". אין צורך במטוס פרטי כשאין לך לאן לטוס איתו.

"כואב לו מה שישראל עשתה לו, כואב מאוד. הוא אהב את ישראל והוא כועס עליה היום, בעיקר על משטרת ישראל", אומר מוטי פינקלשטיין, הנהג הישראלי של שלאף, שהפך עם השנים לאיש סודו. "אם לא היו לי ילדים הייתי עוזב את הארץ ועובר לגור בווינה. אפילו להלוויה של אביו בישראל לא נתנו למרטין להגיע".


---------------------------------------------------------------------- ----------
גלעד שרון מייעץ לקולחוזים ברוסיה, מיליוני דולרים מגיעים מווינה

גלעד שרון הוא ככל הנראה היועץ המוכשר ביותר בעולם. שלושה מיליוני הדולרים שצנחו לחשבון הבנק שלו ושל אחיו בשלהי שנת 2002 הועברו אליו במסגרת חוזה ייעוץ לפיתוח קולחוזים ברוסיה. כבנו של חקלאי המשיך שרון ג'וניור את המורשת המשפחתית המפוארת ותרם מהידע והניסיון שלו לפיתוח החקלאות קרוב לארץ מוצאה של משפחתו.

מי שרתמה את שרון למבצע הפרחת השממה ברוסיה היא גטקס, החברה הווינאית לייצוא חקלאי של גרעינים (דוחן וחיטה) ממזרח אירופה, המנהלת קשרים עסקיים גם עם חברות ישראליות, בייבוא חיטה מאוקראינה למשל. החברה היא בעלת חווה במזרח אירופה ונחשבת לגדולה ובולטת בתחומה. היא היתה שכנתה לבניין של יורימקס, העומדת מאחורי ערבות מיליון הדולר למפלגת ישראל ביתנו. יו"ר יורימקס ואחד הבעלים בגטקס הוא רוברט נוביקובסקי, איש העסקים המקורב מאוד לשלאף. בחקירת המשטרה הישראלית התגלו העברות כספים שמנות מחברה של שלאף לחברה של נוביקובסקי.

במסמך של בית המשפט באוסטריה שהגיע לידי "הארץ", ובו מפורטים החשדות של משטרת ישראל בפרשה, נרמז עוד קשר בין גטקס לשלאף: חבר בוועדת הפיקוח של החברה האם של שתי החברות (גטקס ויורימקס) הוא מייקל חסון, רואה חשבון ויועץ מס אוסטרי ואחד האנשים החשובים ביותר במערך העסקי של שלאף. "חסון הוא המוציא והמביא", אומר איש עסקים המכיר את שלאף ואת חסון היטב. "מלבד האח ג'יימס, הוא נחשב לאיש המשמעותי ביותר באופרציה העסקית של שלאף".

חסון היה הנשיא של חברת "Cap holdings" הרשומה בליכטנשטיין, שהחזיקה עבור שלאף ושותפיו את המניות בקזינו ביריחו. הוא גם נושא במגוון תפקידים בכל החברות שאליהן קשור שלאף: חברת רוברט פלצ'ק לסחר בעץ, חברות הסלולר השונות, הקרן המשפחתית הפרטית "MS Privatstiftung", חברת הנפט הלטבית שבה שותף שלאף ועוד. למעשה, חסון הוא נציגו של שלאף בכל החברות האלה. גם הוא דרוש לחקירה בפרשת שרון וגם במקרה שלו סירבו הרשויות האוסטריות לבקשת משטרת ישראל לזמנו לחקירה. לפני חודשים ספורים מינה אותו שלאף לסגן יו"ר דירקטוריון בנק סיגמא שהקים איל ההון בליכטנשטיין.

עדויות שהגיעו לידי "הארץ" בשבועות האחרונים מסייעות לשרטט את מסלול הכסף שעבר על פי חשד המשטרה משלאף למשפחת שרון:

ראשית העלילה בשלהי 2001, אז הודיע ראש הממשלה שרון כי בכוונתו להחזיר לתורמים בארה"ב 1.5 מיליון דולר, לאחר שמבקר המדינה קבע כי תרומות בהיקף הזה, שניתנו לשרון במסגרת הבחירות המוקדמות לראשות הליכוד, אינן חוקיות.

בתחילת שנת 2003 חשף העיתונאי ברוך קרא ב"הארץ" כי הפרקליטות פנתה לדרום אפריקה וביקשה לחקור אזרח בשם סיריל קרן בחשד למתן שוחד לשרון, לאחר שהתברר כי העביר 1.5 מיליון דולר לחשבונה של המשפחה. ככל שצללו חוקרי המשטרה אל תוככי החקירה עלה בהם החשד כי מאחורי הכסף עומד לא אחר משלאף עצמו.

בתחילת 2002 העביר גלעד שרון 1.5 מיליון דולר מחשבון על שמו בבנק האוסטרי בוואג לחשבון בנק בארץ שהחזיק יחד עם אחיו עמרי. הכסף שעבר לחשבונו של שרון בבנק האוסטרי הגיע לשם כמה ימים קודם לכן מחשבון שפתח סיריל קרן, ידידה של משפחת שרון, באותו בנק אוסטרי בדיוק. מי שסייע לשניים לפתוח את החשבונות הוא האח ג'יימס שלאף.

בנובמבר-דצמבר 2002 זרמו לחשבונם של גלעד ועמרי שרון כשלושה מיליון דולר נוספים שמקורם בחברת גטקס. מדוע שחברה לייבוא חיטה וגרעינים תזרים סכומי עתק שכאלה לחשבונות הבנק של בנו הבכור של אריאל שרון? על פי הראיות שנאספו בחקירה הממושכת, נרקמה בין כל הצדדים עסקה החשודה כפיקטיבית, שנועדה לשמש אליבי רופף להעברת המיליונים.

למיודענו סיריל קרן היתה חברה בשם "Gebo" (גבו), שמקום מושבה באיים הקריביים. על פי מסמך של בית המשפט באוסטריה שהגיע לידי "הארץ", ב-30 בספטמבר 2001 סיכמה גבו עם גטקס כי זו תסייע לה בפרויקט של קולחוזים ברוסיה. תפקידה של גבו, על פי ההסכם, היה "לבחון את היתכנות ההשקעות באותם קולחוזים ולהכין תוכנית עסקית למיזם".

שלושה ימים לפני כן, ב-27 בספטמבר 2001, נחתם זיכרון דברים מעניין בין גבו של סיריל קרן לחברת "Charington", שהוקמה באיי הבתולה על ידי לא אחר מגלעד שרון. על פי המזכר, החברה של קרן נדרשה לשכור את שירותי החברה של גלעד שרון כדי לקבל ממנה את "הידע ויכולת הניהול" של שרון הצעיר, המתואר במזכר כ"מומחה בעל ניסיון בחקלאות". תפקידו של שרון, על פי המזכר, היה לערוך למען גבו בדיקת נאותות לפרויקט הקולחוזים ולהוציא אותו לפועל.

ההסכם בין גבו לגטקס נחתם באוקטובר 2001, אלא שבשלב מסוים החליט לפתע סיריל קרן להשתחרר מהמיזם מפאת גילו המבוגר. גלעד שרון מצדו זכה לתשלום של כשלושה מיליון דולרים תמורת "זכויותיו" במיזם. המשטרה טוענת כי מאחורי העברת המיליונים עבור המיזם המסתורי מסתתר שלאף.

חיקורי הדין הספורים שהצליחה המשטרה הישראלית לבצע העלו את רף החשדות: על פי גורמים אוסטריים המעורים בחקירה, בחיקור דין שערכה המשטרה הישראלית למנכ"ל גטקס אוסטריה, תומס קרנר, אמר המנכ"ל שלא ידוע לו על כספים שהגיעו לידי שרון הבן. "הוא ביקש מהחוקרים לפנות לחברת גטקס רוסיה כדי לברר על מה הוצאו התשלומים הכבדים", מספר אדם בווינה המכיר את הפרטים. אלא שגם חיקור דין שנעשה ברוסיה ליו"ר דירקטוריון גטקס הרוסית, ולדימיר גליאנוב, לא הציע תשובה מספקת בנוגע לסיבה ולמקור של סכומי העתק שזרמו לחשבונו של היועץ המוכשר לבית משפחת שרון. מהחקירה ברוסיה עלה כי אנשי גטקס רוסיה פגשו את גלעד שרון פעם אחת בלבד (!) וכי גם להם לא היה ידוע על תשלומים שניתנו לו. שלושה מיליוני הדולרים נותרו ללא כל הסבר.

על פי חשד המשטרה, זרמו בסך הכל 4.5 מיליון דולרים משלאף לחשבון משפחת שרון: 1.5 מיליון דולרים מתוך הסכום הזה עברו כהחזר לתורמים בארה"ב, 1.5 מיליון דולרים נוספים נותרו בחשבונם של השרונים ו-1.5 מיליון דולרים חזרו מהחשבון של גלעד שרון בשלהי 2002 לסיריל קרן.

על פי מידע שהגיע ל"הארץ", סכום זה לא נותר בחשבונו של קרן אלא עבר לחברה המזוהה בבירור עם שלאף - "Universal Finanz Holding AG", שמקום מושבה בוואדוז שבליכטנשטיין. חברה זו מוזכרת בדו"ח הבונדסטאג כיורשתן של חברות של שלאף שסחרו עם מזרח גרמניה, ובשנים האחרונות היא עוסקת בהשקעות שונות ובהן במיזם של מתן הלוואות לסטודנטים.

התחנה הסופית של החזר ההלוואה היא חברה בשם "גלוניה" הממוקמת גם היא בליכטנשטיין ונשלטת על ידי ד"ר קונרד אקרמן, שותפו של שלאף לעסקים במזרח גרמניה. סמיכות הזמנים שבין העברות הכספים למיזם הקזינו הצף באילת ששלאף ביקש להקים העלתה בקרב החוקרים את החשד הכבד, כי המיליונים שהעביר על פי טענת המשטרה למשפחתו של שרון הם כספי שוחד.

במהלך החקירה התברר כי צמרת השלטון האוסטרי גויסה גם היא לסייע לספינת הרולטות של שלאף לשוט בבטחה במפרץ אילת. באוקטובר 2002 שלחה שרת החוץ האוסטרית מכתבים לשרי הפנים והחוץ של ישראל, ובהם ביקשה לאפשר לעובדי קזינו אוסטריה להיכנס לישראל באמצעות ויזה כדי שיתפעלו את הספינה. ל"הארץ" נודע כי כמה דמויות שהיו מעורבות במיזם קנקון הוזמנו למסור עדות במשטרה, ובהן גם שמעון שבס (שאינו חשוד בדבר, ג"ו) שמסר את העדות בלשכתו בתל אביב.

עמרי שרון שנחקר באזהרה הפנה את החוקרים לאחיו גלעד וזה שמר על זכות השתיקה באופן עקבי. לפני חודשים ספורים זומן גם האח ג'יימס שלאף והגיע לארץ כדי למסור עדות נוספת בפרשה. חקירת המשטרה לא הצליחה לחשוף פעולות סיוע של ראש הממשלה שרון לעזרת מיזם הקזינו הצף. ממצאי החקירה בתיק שרון-שלאף כוללים עוד כמה תת-פרשות הקשורות למשפחת שרון ואשר נחקרו גם הן בשנים האחרונות על ידי משטרת ישראל, ובהן הזרמה של מאות אלפי דולרים מאילי הון בארה"ב לצורך מימונה של הפעילות הפוליטית של אריאל שרון. בין השאר התברר כי בדרך זו מומנה העסקתו של יועץ הסתרים האמריקאי ארתור פינקלשטיין.

מקורב לאחד החשודים בתיק מספר כי המשטרה חקרה גם את קורותיו של פרויקט נדל"ן בקנדה, שבו היה מעורב גלעד שרון יחד עם איש העסקים אריה גנגר וגם ממנו הרוויח, על פי החשד, סכומי עתק. ל"הארץ" נודע גם כי המשטרה גבתה, במסגרת בדיקת פרשות שרון השונות, עדויות מאיש העסקים גנגר וגם מאיל ההון האמריקאי רון לאודר. לאודר, שאישר את דבר מסירת העדות, סירב למסור פרטים לגביה. כל ממצאי תיק שרון מונחים בימים אלה על שולחנם של ראש אגף החקירות ניצב יואב סגלוביץ' ופרקליט המדינה משה לדור.


---------------------------------------------------------------------- ----------
מוטי פינקלשטיין, נהג המונית שהפך לאיש סודו של שלאף

מצויד בחולצת ראלף לורן, נעליים של פראדה ושעון כבד של חברת בולגרי, נוהג בג'יפ מרצדס וגר בפנטהאוס בצפון תל אביב. תכירו את מוטי פינקלשטיין, פעם הנהג המסור של מרטין שלאף והיום נציג שרידי עסקיו של איל ההון בישראל ואחד הישראלים המקורבים אליו ביותר. הוא בן 66, בעל עיניים מאירות ומזג נוח, שימש נהג מונית ולימוזינה עד שפגישה גורלית עם שלאף במלון הילטון תל אביב בשנות ה-80 שינתה את מסלול חייו והפכה אותו למקורב לאליטה הישראלית; אדם שלחתונת בתו מגיעים שלאף, צ'רנוי וליברמן.

פינקלשטיין מצוי ביחסים טובים עם ליברמן גם היום. הוא איש סודו הנאמן ביותר של שלאף, היה דמות מפתח בקזינו ביריחו ושימש כמנהל החברה שריכזה את הפעילות סביב פרויקט הקזינו הצף באילת. "בכל דור קם צדיק", הוא אומר, "ולצדיק של הדור שלנו קוראים מרטין שלאף. אני מוכן לעשות בשבילו מה שלא אסכים לעשות בשביל ילדיי".

ביום הראשון של שנת 2006, בחמש בבוקר, אחרי שסיים לחגוג במסיבת סילבסטר סוערת, חזר פינקלשטיין לביתו. כעבור שעה שמע נקישות רועמות על הדלת. "המשכתי לישון, אבל הדפיקות היו חזקות מאוד", הוא משחזר, "וכשקמתי ופתחתי את הדלת עמדו שם ארבע גורילות".

היו אלה חוקרי יאח"ה שביקשו מפינקלשטיין להתלוות אליהם לחקירה. "הם אמרו לי שאני חשוד בהעברת שוחד לראש ממשלת ישראל אריאל שרון", הוא מספר. פינקלשטיין הושם במעצר בית של עשרה ימים ובמהלך החקירות שעבר הוצע לו לשמש עד מדינה נגד מיטיבו. הוא סירב בתוקף.

במהלך בדיקת חשבונותיו של פינקלשטיין, וגם החשבונות האחרים שבהם היה לו ייפוי כוח, התברר לחוקרי המשטרה שמתגלגלים בהם מיליוני שקלים. פינקלשטיין סירב להסביר לחוקרים במה מדובר: "זה לא קשור לחקירת מתן שוחד לאריאל שרון", הוא אמר להם. החוקרים זיהו למשל העברות כספים של מאות אלפי דולרים בין חשבון של פינקלשטיין בשווייץ לחברה של שלאף. המשטרה לא המליצה להעמיד את פינקלשטיין לדין ועניינו הועבר לרשות המסים והסתיים בתשלום ששילם. ל"הארץ" סיפר כי החזיק חשבון בנק בשווייץ שאליו הוזרם סכום גדול שקיבל משלאף הנדיב במתנה.

כיום הוא ממתין בקוצר רוח לרגע שבו המשטרה תודה באופן רשמי שאין לה כל ראיה נגד הפטרון הנערץ. "הוא לא נתן לשרון סנט אחד", אומר פינקלשטיין. "אני מוכן לחתוך את שתי הידיים אם מרטין נתן לשרון שוחד. פעם אמרתי לו בעניין הספינה: ?זרוק מלה לאריק'. והוא השיב לי: ?אל תעלה את זה שוב על קצה לשונך'. מדינת ישראל הפסידה אותו ובענק".

בשנים האחרונות אחראי פינקלשטיין לעסקים הגוועים של שלאף בישראל ובראשם הקנקון העוגנת כאבן שאין לה הופכין בנמל אילת. "אף אחד לא רוצה לקנות את הספינה והיא עולה לנו עשרות אלפי דולרים בחודש", הוא קובל. "אתה שואל אותי אם מרטין מצטער שהקים קזינו בישראל? בטח שהוא מצטער, אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור הוא לא היה נכנס לעסק הזה".

פינקלשטיין מזכיר את מערך התרומות הגדול של שלאף בשנים שישראל היתה קרובה ללבו. שלאף אכן תרם לכמה ארגונים מלבד בית החולים תל השומר, ובהם קרן היסוד, הסוכנות היהודית וגם מכללת רייכמן; במכללה, שאולם הרצאות בה קרוי על שם שלאף וגרושתו אנדריאה, למד בנו של שלאף מנהל עסקים. בתו הרופאה התמחתה בבית החולים תל השומר. גם אחרי שהפסיק לנחות בארץ, פנו אליו וביקשו ממנו לתרום מהונו לארגונים ישראליים. אהוד אולמרט למשל פנה אליו בשנת 2004 בבקשה שיתרום לעמותת יוצאי יחידת דובדבן. "מרטין תרם לעמותה הזאת כספים", מאשר פינקלשטיין.

מאז החלה המשטרה הישראלית במצוד אחריו הידלדל זרם התרומות של שלאף עד שנפסק לחלוטין. בשנת 2006, לאחר שהמשטרה פשטה על בית הוריו בירושלים והחרימה את המחשב הנייד של אחיו ג'יימס, ניתק שלאף במחאה את הקשר גם עם שגרירות ישראל באוסטריה. "הוא ג'ינג'י, והוא מלא זעם על מה שהמשטרה עושה לו", מספר אחד מידידיו. בשנים האחרונות אף הפך שלאף, על פי עדות מקורביו, מאדם שישראל היתה מן הדברים היקרים ביותר ללבו לשונאה בנפש של המנטליות המקומית. "אחרי מה שהמשטרה עשתה לו כאן הוא פיתח תיעוב כלפי הישראלים", מסכם אחד מידידיו הקרובים את רגשותיו הטעונים של שלאף כלפי המדינה שהרגיש כי פעל עבורה בשדות רבים ומגוונים.

למרות הניכור ממשיך שלאף לגלות עניין רב בנבכיה של הפוליטיקה הישראלית ובניהול המשבר עם הפלסטינים. הוא מצדד למשל בשיחות עם החמאס ולדברי מקורביו נהנה מנגישות לחאלד משעל. גם כשנעדר מהארץ המשיך שלאף לבחוש בענייני המזרח התיכון: ערב ההתנתקות מרצועת עזה קיים שיחות ריכוך עם ראש המודיעין המצרי עומר סולימאן תוך כדי עדכונה של לשכת ראש הממשלה שרון. "הוא פעל כדי לקרב בין מובארק לשרון", אומר אחד ממקורבי שרון.

בשיחות שהוא מקיים עם חבריו בארץ מתעניין שלאף מאוד גם בתיק הפלילי נגד ידידו אביגדור ליברמן ובייצוג המשפטי שהוא זוכה לו. על פי עדות מקורביו, מאות אלפי הדולרים שזרמו בשנת 2001 מחברת פלצ'ק לחברה הקפריסאית, שעל פי חשד המשטרה נשלטה באותה עת בידי ליברמן, נועדו לרכישת מנסרות באזור אוקראינה, ובעת הרכישה ליברמן כלל לא שלט בחברה. הפרשה מונחת היום על שולחנם של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188291.html
חזרה למעלה

מהארץ
אורח








הודעהפורסם: חמישי 21.10.10 8:04    נושא ההודעה: הבונדסטאג: שלאף משתף פעולה עם השטאזי

הבונדסטאג: שלאף משתף פעולה עם השטאזי

מאת גידי וייץ, וינה

איש העסקים האוסטרי מככב בדו"ח מיוחד בנושא היעלמותם של כספי ציבור והפרטת נכסים ממזרח אירופה

תגיות: מרטין שלאף

מרקוס וולף. שלאף מימן את רכישת בית ההארחה שלו

תצלום: אי-פי


מסורת, שואה והחיים הטובים של מרטין שלאף

עם זהותו היהודית אין לשלאף כל קונפליקט. בקומה הרביעית של המוזיאון היהודי בווינה, מאחורי חלון ויטרינה שקוף, מוצגות כמה יצירות אמנות מהמאה ה-19 בעלות מכנה משותף אחד: סממנים אנטישמיים מובהקים. בשנת 1993 רכש שלאף אלפי יצירות כאלה ותרם את כולן למוזיאון: רובן למטרות מחקר וחלקן לתצוגה. בין היצירות, המוצגות בתערוכות ברחבי העולם, ניתן למצוא מקלות הליכה עם ידית בדמות אף יהודי ארוך או גלויה המציגה עלילת דם של רצח נער נוצרי בידי יהודים בחבל הריין. במוזיאון מסבירים כי שלאף רכש את אוסף המוצגים בעיקר מתוך חשש כי ייפול לידיהם של אספנים בעלי אג'נדה אנטישמית ואלה יעשו בו שימוש מעוות.

גם למוזיאון על שמו של זיגמונד פרויד, הנמצא בביתו של אבי הפסיכואנליזה ברחוב ברגאסה 19 בווינה, תרם שלאף מהונו. כך גם למפעלותיה של קבוצת הכדורגל הנודעת הכוח וינה, שבשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה נחשבה לטובה ביותר באירופה והיוותה את השלד של "נבחרת הפלא" המפוארת של אוסטריה בראשות המאמן (היהודי) הוגו מייזל. מרבית שחקני הקבוצה נלכדו על ידי הגרמנים או הוסגרו לנאצים וסיימו את חייהם במחנות ריכוז. בשימורה של המורשת הזאת השקיע שלאף.

חרף חילוניותו המוצהרת מקפיד שלאף לשמור על סממנים מסוימים של מסורת יהודית. "מרטין שומר עליה בדרכו", מבאר אחד מידידיו. "הוא הולך לבית כנסת ביום כיפור אבל מסוגל תיאורטית לשבת לפני כן בבית קפה בווינה". כמה מידידיו הזכירו את בקיאותו בכתבי הקודש, את הציטוטים שהוא מפריח מעת לעת מן המקורות. אחרים מספרים כי ליל הסדר בביתו נשמר בקפידה יתרה, אירוע חגיגי שבמהלכו עטופים כל בני המשפחה בקיטל - המלבוש הלבן המאפיין את עדות אשכנז. "כל הילדים שלו לומדים עברית והוא דואג שגם הם יספגו יהדות, ישמרו על קצת מסורת. יש לו את החשבונות שלו עם בורא עולם", מעיר ידיד טוב.

על הטקסים הדתיים של שלאף מופקד תמיד אריה דרעי, שאיל ההון, כפי שנפרט בהמשך, תרם מאות אלפי דולרים למימון הגנתו המשפטית. דרעי הוא מי שתקע את המזוזות בביתו החדש של שלאף והוא גם מי שהופקד על ניהול טקסי החתונה של ילדיו. שלאף עצמו, חובב נשים סדרתי, נישא לפני יותר משנה בחתונה אזרחית. היתה זו חתונתו השלישית.

אחרי לימודי התואר השני בכלכלה בלונדון הצטרף שלאף לפעילות בחברת רוברט פלצ'ק ונישא לסוזי, בתו של פרידרך ויזל, אז בעל המניות המרכזי בחברה. לאחר גירושיו מסוזי, אם שלושת ילדיו הראשונים (נינה, בני ודיוויד), נישא שלאף לגיורת אנדריאה, שאותה הכיר במסגרת העבודה, והביא עמה לעולם שני ילדים נוספים (נעמי ויוני). הנישואים לנוצרייה העכירו אפילו יותר את היחסים המורכבים בינו ובין אביו.

ב-2008 הדהימו בני הזוג שלאף את מדורי הרכילות והכלכלה האוסטריים כשחתמו על הסכם גירושין מהיקרים בהיסטוריה: שלאף שילם, על פי ההערכות, כ-200 מיליון יורו לרעייתו השנייה והותיר לה את ביתם המשותף, האחוזה המפוארת בפאתי וינה. רעייתו הנוכחית והטרייה, המשפטנית ד"ר ברברה קוניג (34), בעלת מראה של כוכבת קולנוע, היא ילידת הונגריה. אביה הוא פרופ' להיסטוריה של האמנות והיא גרושתו ואם ילדיו של איל המתכת פיטר קוניג.

שלאף ורעייתו הם אורחים קבועים באופרה ובתיאטראות של וינה - הם לא רק נהנים בעצמם מהאמנות, אלא גם תורמים לה ומממנים אותה. שלאף הוא אחד הספונסרים הגדולים של האופרה הווינאית ומעריצו האדוק של הז'אנר הבימתי הססגוני. "הוא טס במיוחד להופעות ברחבי העולם. בכל פעם שהוא פוגש אותי הוא שואל אם ראיתי את ההופעה הזו או הזו. הוא ממש מכור לאופרה. ככלל הוא אדם בעל אופקים רחבים", מעיד עליו בהערכה אוסטרי המכיר אותו היטב. אחת מזמרות האופרה הנערצות עליו היא היפהפייה הרוסייה אנה נטרבקו. פעם אחת נצפה שלאף מתמוגג מאופרה יחד עם ליברמן.

שלאף הוא גם אספן אמנות בקנה מידה עולמי ובאוסף הפרטי שלו מוחזקות כמה יצירות מקוריות יקרות ערך, בין השאר מהאמנות הרוסית וגם מזרם הקוברה, תנועה אמנותית אוונגרדית שפעלה בצפון אירופה במאה ה-20. בחודשי הקיץ הוא נמלט מווינה המהבילה ומחפש לשונות חוף שוקקות חיים ושטופות שמש לנפוש בהן. פעם נהג לבוא לנוח בישראל והשתכן בהילטון תל אביב, קינג דיוויד בירושלים ודן אכדיה בהרצליה. כיום, מספרים חבריו, הוא נוסע לאי האיטלקי החביב עליו סרדיניה, או משייט ביאכטה המאובזרת הממתינה לו במונטה קרלו.

עם השנים אירח שלאף ישראלים רבים בווינה בסגנונו הפזרני והנדיב. ישראלי שהתארח אצל שלאף לווה בביקורו בנהג ישראלי צמוד, השתכן במלון פאר, סעד את לבו במסעדת גורמה שבה מצווה האורח לענוד פפיון. הוא קינח, בהזמנת הצוות של שלאף, בבילוי לילי במועדון "בבילון", שבו יכול האורח לסיים את הלילה בחיקן של בנות וינה זהובות השיער וארוכות הרגליים.

בסתירה לאורח החיים הראוותני והנהנתני שלו, שלאף נמנע כמעט מכל מגע עם התקשורת - הוא לא מעניק ראיונות ולא מגיב לכתבות שעוסקות בחייו. מרטין שליק, בן דמותו בסדרה הסאטירית האוסטרית, מעסיק דובר גרוטסקי משום שלדבריו "הוא יודע לומר ?אין תגובה' במאה שפות".

"המיליארדר המסתורי" - זה אחד הכינויים שבו משתמשת התקשורת האוסטרית בניסיונה לאייר את דמותו החמקמקה. שלאף מתדלק ומזין את מנוע המסתורין שפועל סביבו, מנוע שממשיך ליצור ענן של ערפל סמיך כדי להגן על האיש וכדי להקיף אותו באגדות מופרכות. באוסטריה, למשל, יש הסבורים שהוא מקורב מאוד למוסד הישראלי וכי הוא ממשיך להגיע לישראל בהסוואה.

גם בישראל היחס כלפיו נגוע בלא מעט פחדים: פקיד בכיר לשעבר בשירות המדינה אמר לי כי הוא חושש לעצמו אם ייוודע כי שוחחנו. נפגשנו בבית קפה נידח בשוליים של גוש דן והיה עלי לאמץ את אוזניי כדי להבין את לחישותיו. אדם אחר נקט לשון ציורית כדי לתאר את פגישתו עם שלאף ואמר כי השהות במחיצתו השפיעה עליו עד כדי כך, שאחריה עמד במשך זמן רב מתחת לזרם מים שוצפים במקלחת כדי "להיטהר".

שליק, בן הדמות הטלוויזיוני, מגלם באופן מיטבי את הדימוי האפל שדבק בשלאף גם בארץ הולדתו. הטירה של שליק מאובזרת בנברשות בוהקות, בספות עתיקות ויקרות ובגרם מדרגות לולייני שעליו פוסעת אשה בלונדינית חטובה בחזייה, תחתונים ומעיל פרווה. בטירה זו קורים כל מיני דברים מוזרים: בין הריסותיו של המוסך הישן - שעליו נבנה מוסך חדש של 2,000 מטרים - נמצאת לפתע מזוודת עור מכוסה בבוץ ובתוכה מיליוני מארקים מזרח גרמניים. בבית עובדת שוטרת במדים שמנקה את שאריות האבק בעזרת מטאטא נוצות וכששליק מבקש ממנה להיטיב עמו, היא מאפשרת לו לעשות בה כרצונו.

במקום אחר מגיש השף שליק לבני שיחו מתכון מוצלח לרקיחת עסקה בינלאומית: "נניח שאתה רוצה לפתוח מנחת מסוקים בתוך מסגד", הוא אומר לבן שיחו. "לא תלך עם מעטפה או מזוודה של מזומנים... במקום זה אתה מפגין את נכונותך לתרומה חברתית ותורם כסף לקרן לרווחת הקהילה... של בנו של השייח'". בסצנה אחרת מופיע שליק כשמאחוריו כרזה של הקנצלר האוסטרי הנבחר, מריונטה נוספת בתיאטרון הבובות של האיש האפל וחסר המעצורים.

באוסטריה מזוהה שלאף שנים רבות עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הקנצלר האוסטרי אלפרד גוזנבאואר נחשב במשך שנים לחברו של שלאף, וזה אף ארגן את חגיגת הניצחון של הקנצלר לאחר הבחירות בשנת 2006. גם הקנצלרים לשעבר ויקטור קלימה ופרנץ ורניצקי נמנו עם מקורביו. לפני מערכת הבחירות ב-2008 העלו מתחרים פוליטיים את החשש כי שלאף נמנה עם הספונסרים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, חשש שלא אומת.

אך כמו בישראל, שבה הצליח להפוך לחברם הקרוב של יצחק רבין ושל אביגדור ליברמן כאחד, כך גם באוסטריה, שלאף לא מוותר על אחיזה במפלגות נוספות: בכירים ממפלגת העם וממפלגת העתיד שבראשה עמד יורג היידר התגייסו בעבר כדי לסייע להרפתקאותיו העסקיות וקוממו עליהם את חברי האופוזיציה. פוליטיקאים אוסטרים בכירים השתלבו לאחר פרישתם באימפריה העסקית של שלאף. יחסי הון ושלטון, מלמד המקרה של מרטין שלאף, הם שפה בינלאומית; שפה שאפשר ללמוד לדבר בכמה מדינות. אוסטריה וישראל הן רק שתי דוגמאות לכך.

הוא נחשב לאיש עסקים נועז מאוד, כזה שלוקח סיכונים גדולים והצליח לשכלל לכדי אמנות את הקשר בין ההון לשלטון במדינות רבות. "הוא איש עסקים מתוחכם ונוקשה. יש בו תערובת של המרובעות האוסטרית והממזריות היהודית", מאבחן עו"ד רם כספי. "היה נדמה לי שמה שמעניין אותו בעיקר זו קבלת הכרה".

את קפיצת הדרך העסקית המשמעותית שלו, זו שהפכה אותו למיליארדר, עשה שלאף בעשור האחרון באמצעות קניית חברות סלולר במזרח אירופה - לעתים מגורמים שנויים במחלוקת - ומכירתן מאוחר יותר לחברות ענק במחיר גבוה בהרבה. במשך שנים כונה שלאף בישראל "איל קזינו", אף על פי שעסקי ההימורים הם בבחינת הערת שוליים בקריירה העסקית שלו. למעשה הוא מחזיק היום בחלק קטן בקזינו לוטראקי ביוון ובקזינו נוסף בבלגרד, שניהם יחד עם קבוצת קלאב הוטל הישראלית. עסקי הרולטות שלו היו חוויה ישראלית מקומית שנחלה כישלון חרוץ והניבה לו רק פירות באושים: הפסדים כספיים וחקירות משטרה.

מלבד עסקי הסלולר מחזיק שלאף נכסי נדל"ן עצומים - בין השאר בארה"ב, שבה יש לו גם מפעל למטוסים. הוא עוסק בסחר נפט וגז במזרח אירופה, והוא בעל חבילת המניות המרכזית ב"RHI", אחת החברות הגדולות בעולם למוצרים חסיני אש (מתכות, קרמיקה וכו'). לפני כמה חודשים הקים בנק בליכטנשטיין בשם "סיגמא" ובשנים האחרונות השקיע גם במיזמי מחשבים ואינטרנט ועוד.

אך הכסף שהתניע את פעילותו העסקית של שלאף, מאות המיליונים הראשונים שצבר, אלה שאפשרו לו להפוך לאיל הון עצמאי, משוחרר מהצל שהטילו עליו אביו וחמיו, הושג בעיקר באמצעות קשרים מפוקפקים עם הממשלה במזרח גרמניה שהסתתרה עד שנת 1990 מאחורי חומת ברלין ועם אחת מהמשטרות החשאיות האיומות ביותר שפעלו במזרח אירופה - השטאזי. אוסטרי שמכיר את שלאף שנים רבות ומאפיין אותו כאדם קר רוח ובעל נימוסים סיפר שכאשר שאל אותו על עלילותיו עם השטאזי, התקדר מבטו של איל הון ועיניו רשפו. "כל מה שנאמר עלי לא קרה, זה מת, זו היסטוריה, אני לא רוצה לדבר על זה".


---------------------------------------------------------------------- ----------
ועדה של הבונדסטאג קובעת: שלאף שיתף פעולה עם השטאזי

ביוני 1982, בשעה שרוב תושבי אירופה נצמדו למקלטי הטלוויזיה וצפו במשחקי המונדיאל בספרד, עשתה את דרכה מכונית שרד מברלין המזרחית לשדה התעופה שונפלד. בתוך המכונית ישבו שלאף ו"איקס", מנהל בחברה הברלינאית לייצוא וייבוא. במהלך הנסיעה במכונית, העיד אחר כך הפקיד במשרד החקירות של הרשויות במזרח גרמניה, העביר לו שלאף מעטפה עם 5,000 דויטשה מארק. "הכנסתי את הכסף לתא הכפפות", סיפר הפקיד, "והחבאתי אותו במוסך בביתי".

זמן קצר לפני הפגישה ההיא נסע הפקיד עם אחד מעמיתיו לווינה לפגישה עם שלאף במשרדי חברת פלצ'ק. במהלך הפגישה שאל שלאף את השניים אם הם זקוקים לכסף לקניות. שני הפקידים, שרצו גם הם ליהנות מטעמו המתוק של הפיתוי הקפיטליסטי, השיבו בחיוב וקיבלו 20,000 שילינג במזומן. אחד מהם פירט באוזני החוקרים מה קנה בעזרת המתנה: "שני זוגות מכנסיים, שתי חולצות, בגדים לילדים, טי-שרטים, חליפת קיץ אחת ולאשתי משקפי שמש ?קררה'".

מסמכי חקירות מהארכיונים במזרח גרמניה ובהם מסמכים של השטאזי, שהגיעו לידי "הארץ", משרטטים איך הפך שלאף הצעיר ליעדה של מערכת איסוף המידע המשוכללת והיעילה ביותר בעולם. שלאף מתואר במסמכים האלה מראשית שנות ה-80 כמנהל זוטר בחברת רוברט פלצ'ק, גבר בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, חובב ציד, בעיקר של חזירי בר.

ביוני 1982 נערכו כמה פגישות בין נציגים ממזרח גרמניה לשלאף, וזה נהג בהם בנדיבותו הידועה: הם שוכנו לטענתם במלון הילטון הנוצץ בעיר וכל הוצאותיהם מומנו על ידי המארח רב הקסם. בחלוף הזמן שכלל שלאף את יחסיו עם השלטונות והחל לסחור עם מזרח גרמניה במוצרים רגישים יותר מעץ וטקסטיל.

במארס 1986 הגיע שלאף יחד עם אחד משותפיו לפגישה עם שלושה אנשי עסקים גרמנים בבית מלון בעיר זאגרב. הפגישה הזאת ומה שאירע אחריה רדפו אותו שנים ארוכות. בספר "פותו בסודות: בתוך עולם הריגול הטכנולוגי של השטאזי" - שחיברה פרופ' קריסטין מקרקיס, מומחית להיסטוריה של המדע, ואשר מציע הצצה לעולם הטכנולוגי של השטאזי - מתואר הפרויקט שלשמו כונסה פגישת הפסגה: סיוע בהקמת מפעל לדיסקים קשיחים, דבר שנאסר על המערב באיסור חמור בשל האמברגו על המסחר עם הדיקטטורה במזרח גרמניה.

פרופ' מקרקיס כותבת בספרה כי שלושת אנשי העסקים ההדורים היו למעשה שלושה בכירים בשטאזי וכי בסיומה של הפגישה ניתן לשלאף הקוד "לנדגראף" והוצמד לו מספר - 86-3886. "הם התרשמו משלאף", היא כותבת. "מאחזקותיו המקיפות, מחברותיו המגוונות ומהגישה שהיתה לו לטכנולוגיות אמריקאיות". לטענתה, פעל שלאף יחד עם בכירי השטאזי על מבצע חשאי שבמסגרתו היה אמור להקים בפאתי וינה מפעל, שהרכיבים עבורו יירכשו פעמיים - סט אחד יישאר בווינה ואילו ההעתק יוברח למזרח גרמניה מתחת לרדאר של שלטונות המערב.

הרעיון נגנז בשל אילוצים שונים בשנת 1987 ובמקומו נולד חדש: הברחת המרכיבים הסודיים למזרח גרמניה באמצעות אחת מחברותיו של שלאף בסינגפור. המבצע הזה, שהיה רגיש וחשאי, התגלגל עד לימיה האחרונים של הרפובליקה במזרח גרמניה. שרה ליבוביץ' דר ואריק וייס פרסמו ב"מעריב" כי שלאף שידך למבצע גם גורמים בישראל.

חומת ברלין קרסה בנובמבר 1989 וגרמניה התאחדה באוקטובר של השנה שלאחר מכן. בתקופה זו שררו ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית אי ודאות וחרדה גדולות, בעיקר בקרב האליטה המקומית - לרבות בכירי השטאזי. אלה חששו כי קצו של שירות הידיעות המודיעיני קרב וחיפשו דרכים נפתלות כדי להמשיך ולקיים אותו. בתוך הכאוס הזה מילאה האימפריה העסקית של שלאף תפקיד מפתח.

לאחר איחודם של מערב גרמניה ומזרחה הכריז קנצלר גרמניה המאוחדת, הלמוט קוהל, על מבצע לאיתורם של כספים אבודים שנגזלו על פי החשד מקופתו של השלטון במזרח גרמניה. שלאף, עד אז איש עסקים אוסטרי אלמוני למדי, הפך בשנות ה-90 למושאם של תחקירים עיתונאיים וחקירות של הרשויות. הועלו נגדו חשדות שונים, בעיקר בעיתונות, ובהם החשד כי העביר טכנולוגיות אסורות, היה קשור בקשר הדוק לשירות הביון במזרח גרמניה ורקם עסקאות פיקטיביות שריפדו את כיסיו במאות מיליוני מארקים.

בשנת 1998 פרסמה ועדת חקירה מיוחדת של הבונדסטאג הגרמני דו"ח מיוחד בנושא היעלמותם של כספי ציבור והפרטת נכסים ממזרח גרמניה. שלאף היה אחד מכוכביו המרכזיים של הדו"ח ושמו הוזכר בו עשרות פעמים. הוועדה אישרה בין השאר כי מזרח גרמניה העבירה לשלאף עשרות מיליוני מארקים דרך חשבונות מעבר בוואדוז שבליכטנשטיין, בתמורה למוצרים שהיו "תחת אמברגו מערבי". זה היה רק המתאבן.

בתקופת הדמדומים שבין נפילת החומה לאיחוד הקימו אנשי השטאזי כמה חברות עסקיות, חלקן במטרה להמשיך ולהפעיל את רשת המודיעין של הארגון גם אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ולהבטיח את עתידם הכלכלי של בכיריו. בדו"ח נקבע, בין השאר, כי בהקמת החברות הללו "מילאה אימפריית החברות של שלאף תפקיד מכריע". כך למשל, התברר כי חברה בשליטת שלאף בשם "לומר", שאליה זרמו תקבולי הענק בעבור עסקאות הדיסקים הקשיחים, העבירה הלוואות שמנות ללא ביטחונות וללא ערבות לסוכנות נסיעות שהקימו פורשי השטאזי. חברה נוספת של שלאף היתה שותפה במכון לחקר התעבורה, שנועד לשמש כיסוי למשימות מבצעיות של ארגון הביון.

דוגמה נוספת גוללה את קורותיו של נכס נדל"ני יקר ערך בשטח של תשעה דונמים, ששכן בדרזדן ושימש בעבר כבית ההארחה של ראש שירותי ביון החוץ של מזרח גרמניה, היהודי רב המעללים מרקוס וולף. במקום הזה נהג וולף לפגוש את גדולי המרגלים שפעלו בשירותו ברחבי הגלובוס. הכספים לרכישת הנכס, כך הסיקה הוועדה מהעדויות שאספה, הגיעו גם הם מכיסו של שלאף. הוועדה פירטה בין השאר את עדות נהגו של שלאף, שתיאר כיצד משך 600 אלף מארק במזומן מחשבונה של אחת החברות ומסר אותם לשלאף שהמתין בדרזדן. חבילת המזומנים סייעה, על פי חשדה של הוועדה, לאחד מסייעני השטאזי לרכוש את הנכס האטרקטיבי. "בהשתתפות קבוצת החברות של שלאף נעשו מניפולציות בנדל"ן רב-ערך של השטאזי", קבעה הוועדה בדו"ח ושפכה אור על מה שהסתתר עד אז בצללים: שלאף נתן יד לאנשיו של אחד מארגוני הביון הנאלחים ביותר שפעלו בתקופת המלחמה הקרה.

לאחר התפוררותה של מזרח גרמניה נמכרו נכסיה הלאומיים בידי מעין תאגיד ממשלתי, שהיה אחראי להפרטתם. שלאף התמודד אז במכרז לרכישתה של חברת העצים ממזרח גרמניה "HBB". בדו"ח הבונדסטאג נכתב כי ביולי 1991, לאחר שזכה במכרז ורכש את החברה על נכסי הנדל"ן שלה, נפגש שלאף עם פיטר דה פרדה, אחד מבכירי התאגיד לפירוק הנכסים. הוא סיכם איתו על שינויים משמעותיים שביקש להכניס בחוזה המכירה המקורי.

"רק בשנת 1993, במסגרת חקירה שהתנהלה נגד שלאף בווינה", נכתב בדו"ח, "התברר כי דה פרדה ובת זוגו הועסקו על ידי חברת רוברט פלצ'ק (של שלאף, כזכור, ג"ו)". דה פרדה התקדם עם השנים בסולם הדרגות וניהל מטעמו של שלאף 33 חברות שעסקו בנדל"ן. ודה פרדה לא היה היחיד שתוגמל - הוועדה מצאה כי "אחרי פירוק השטאזי עברו בעלי דרגות בכירות בארגון לעמדות ניהול בקבוצת החברות של שלאף".

אחד מהם, המוזכר בדו"ח, הוא הרברט קוהלר, ששימש עד שנת 1986 כאחראי על מחלקת המדע והטכנולוגיה של שירות ביון החוץ ואחר כך היה ממפקדי השטאזי בדרזדן. ב-1990, בתקופת הדמדומים של המשטר במזרח גרמניה, היה קוהלר מעורב בהעברת 170 מיליון מארק גרמני לקבוצת שלאף, כתקבול על משלוח של דיסקים קשיחים. כמה חודשים לאחר מכן כבר שימש קוהלר בתפקיד בכיר באחת החברות של שלאף. "המקרים הספורים שנסקרו כאן", סיכמו חברי הוועדה, "מראים את שיתוף הפעולה בין עובדי שטאזי לקבוצת החברות של שלאף, שעבדו יחד כבר בעסקאות לעקיפת האמברגו".

בפסקה לא קלה אחרת המופיעה בדו"ח ומתייחסת לשלאף נקבע כי "באמצעות הפקדות בנקאיות והעברת כספים במזומן במטבע מזרח גרמני ובמטבעות ברי-המרה לאורכה ולרוחבה של אירופה, עלה בידיו (של שלאף, ג"ו) להעלים את זרם ההון, להלבין כספים שחורים ואפורים ולהסתיר את מקורם האמיתי של כספים אלו". שלאף הוגדר על ידי הוועדה כעובד בלתי רשמי בשירות ביון החוץ של מזרח גרמניה, כינוי מקובל לאנשים שעסקו בסחר עם מדינה זו.

אלה דוגמאות מרכזיות למערכת היחסים הסבוכה והמשורגת שניהל שלאף עם בכירי השלטון במזרח גרמניה המתפוררת, המלמדות משהו על כמה עקרונות עסקיים ומוסריים שעליהם שמר האיש גם מאוחר יותר. בשלהי שנות ה-90 תבעו הרשויות בגרמניה את שלאף ואת שותפו השווייצי קונרד אקרמן בבית משפט בשווייץ, בטענה כי קיבלו עשרות מיליוני מארקים ממדינת מזרח גרמניה - לכאורה תמורת כ-24,000 דיסקים קשיחים, אך היתה זו עסקה פיקטיבית. ב-2002 דחה בית המשפט את תביעת הרשויות הגרמניות וחייב אותן בתשלום הוצאות משפט של 1.9 מיליון פרנק.

מיד אחרי ניצחונו הגדול התראיין שלאף למגזין האוסטרי "פרופיל". הוא התקומם בעיקר על תיוגו כשפיון. "לא הייתי סוכן של השטאזי ולא היו לי איתם כל יחסים מיוחדים", אמר אז איל ההון במה שהיה הראיון הראשון בחייו. גם החקירה של הרשויות הגרמניות הסתיימה ללא כתב אישום. "בכל המאבקים שלו עם הגרמנים הוא נחל הצלחה", אומר בסיפוק אחד ממקורביו.

האזרח העומד מעל כל חשד שרד, אך הכתם דבק בו - העסקאות האסורות שעשה עם השלטון במזרח גרמניה, וכך גם הכינוי, השם והמספר שקיבל משירותי הביון, קיבעו את דימויו כאיש עסקים ללא מעצורים ושימשו כארטילריה קבועה בידי מתנגדיו. באוקטובר 2007 נאם בפרלמנט האוסטרי ד"ר פיטר פילץ, ממנהיגי מפלגת הירוקים. "שלאף ניצל את קשריו כמודיע של השטאזי כדי לקדם לאחר מכן את עסקיו, עם התמוטטות מזרח אירופה", הוא חבט. "העסקים האלה לא היו עולים יפה ללא הסיוע של פוליטיקאים אוסטרים".

הפרשות הללו לימדו את שלאף החשדן מטבעו להיות זהיר וקפדן בפרטים אפילו יותר מהרגיל, ולאחר נפילת החומה הוא מצא יעד חדש ומעניין לא פחות שבו ניתן לערב ביזנס, פוליטיקה וקשרים בצמרת: ישראל.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188293.html
חזרה למעלה

מבזק חדשות נקים: 21.7.06 פניה חריפה של "נקים" למזוז בסוגיית פרשת השוחד של אולמרט

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group