לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' ויקטוריה ליקס מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
המשך לכתבה על שלאף  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף



עדכונים של נקים:

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שבת 29.09.18 23:06

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
אורח
אורח








הודעהפורסם: ראשון 19.04.09 18:00    נושא ההודעה: המשך לכתבה על שלאף

למעשה, "הרפורמות" המקוריות של קדימה היו מרחיקות לכת בהרבה: הן דיברו גם על ביטול או צמצום רשות השידור העצמאית [73], וככל הנראה זאת היתה תכלית מינויו של ווייסגלאס, כיו'ר בזק בערוץ חדשות ב"יס". אבל הסתבכויותיה של הממשלה לא איפשרו את הפנית האנרגיה לאפיקים מרחיקי לכת אלה, [74] וגם ווייסגלאס נאלץ לעזוב את בזק בגלל פרשיות כאלה ואחרות.

אין צורך לפרט שרעיון "הפרדת הרשויות" עומד בסתירה לעקרון "האיזונים והבלמים" העומד בבסיס המשטרים הפוליטיים במערב.

הקשר בין חוגי שלאף הישראלים לעמיתיהם הפלסטינים הולידו בקרב העמיתים ישראלים את הרצון לחקות את דגם הרשות הפלסטינית לישראל: עיקור המשטרה, מערכת משפט פוליטית, היעדר ביקורת פנים, תחנת שידור ממשלתית ולא ציבורית, וסילוק עובדי מדינה ישרים מן המערכת הציבורית. [75]

השחתת המערכת הפוליטית בישראל היתה רק חלק ממסכת רחבה יותר, ועיקרה ניסיונות של החדרת העולם התחתון לתוך המערכת הפוליטית, המשטרה, וכמובן המאמץ המרוכז להחדיר פוליטיזציה למערכת המשפט.

עומרי שרון היה הממונה על הצפת מרכז הליכוד בגורמי עולם תחתון כמו משפחת אלפרון, ו"עבריינים לשעבר" כמו שלומי עוז. [76] הוא גם עמד מאחורי פרשת פריניאן שהשפיעה על מינויו של מפכ'ל משטרה. [77] השאלה החמורה כאן היא לא רק חלקם של גורמי שלטון בהשחתה מכוונת של המערכת הישראלית, שהיא כשלעצמה שאלה חמורה, אלא אם עשו זאת כחלק מן התגמול לשוחד שקיבלו מערפאת. [78]





השתלטות על יחסי ישראל ארה'ב, והובלת ישראל לנסיגה לקווי 1947



למינויו של ווייסגלאס לראש לשכת שרון נודעה חשיבות נוספת ברמה אסטרטגית, כאשר שרון הפקיד בידיו את הקשר עם ארה'ב, כלומר: הקשר עם בעלת הברית האסטרטגית של ישראל נשאר בידי אנשי שלאף מן החוג המקורב ביותר. בעוד הקשר של ווייסגלאס הוביל את ישראל לנסיגה מלאה מעזה, הקשר של ליברמן היה עלול להביא אותה לנסיגה לקווי 1947 (תוכנית "ההפרדה מערביי ישראל" של ליברמן. התוכנית הזאת מדברת על הפרדה בין היהודים והערבים במשולש ובגליל). בכך יבוא לידי מיצוי תוכנית ערפאת המקורית, ששלאף היה כלי הביצוע העיקרי שלה, אבל בסופו של דבר ליברמן לא הצליח לתפוס את מקומו של ווייסגלאס. מבחינת שלאף זה לא היה קריטי מכיוון שוייסגלאס כבר פתח לו את שערי וושינגטון.

סכנת החזרה לקווי 1947 טמונה גם ברעיון "המעבר הבטוח" שאמור לחבר את עזה לגדה כמסדרון אקס-טריטוריאלי שישראל אמורה להעניק לפלסטינים ללא תמורה. זה סיכום אומלל מראשית הערוץ הסודי באוסלו. ישראל היתה אמורה לבטל אותו, אבל מסיבות לא ברורות הדבר לא נעשה. הרעיון חזר ועלה באופן מתמיה בינואר 2007 על ידי אהוד ברק, אחרי ששבס שיכנע אותו לחזור ולהתמודד על תפקיד שר הביטחון. יתר על כן, ברק דיבר על חלוקת הארץ על פי הדמוגרפיה, רעיון קרוב מאוד לליברמן. הוא אמר: "הפתרון הוא שתי מדינות לשני עמים עם גבול ברור על בסיס דמוגראפי, ומדינה פלסטינית ויאבילית, עם מעבר חופשי בין שני חלקיה" [79]. הוא לא דיבר על חילופי שטחים, או תמורה מהותית לישראל תמורת המעבר הבטוח, אלא רק ה"וויאביליות" של המדינה הפלסטינית, מה שמקרב אותנו לגבולות 1947 – כלומר: צירוף הרעיונות של מעבר בטוח טריטוריאלי והעברת שטחי המשולש והגליל למדינה הפלסטינית מקרב אותנו מאוד לגבולות 1947. המאמץ המרוכז להביא כוחות בינלאומיים לשטחי הרשות הפלסטינית אחרי נסיגת ישראל מקרבים אותנו לדרישות ערפאת של בינאום הסכסוך.

עו'ד אסי שריב, שהגיע ללשכת ראש הממשלה שרון ממשרדו של ווייסגלאס [80] מונה לקונסול הכללי בניו יורק – מועמד יחיד שלא מסגל הדיפלומטים המקצועיים של המשרד – מינוי שגם הוא יכול להיחשב כמקדם את האינטרסים של שלאף בארה'ב. אם זאת יש לציין כי לא ידוע שאכן מילא בפועל תפקיד כזה.

קשריו המיוחדים של ווייסגלאס עם אליוט אברהמס ידועים. אם כך, בזכות קשריו הישראליים-פלסטיניים קיבל מרטין שלאף מעמד בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון. לימים נעשה ווייסגלאס מקורב לחיים סבן. הקשר הזה פותח לשלאף צוהר גם למפלגה הדמוקרטית. בתוקף תפקידו של ליברמן כשר לאיומים אסטרטגיים הוא היה אמור להחליף את ווייסגלאס כמייצג האינטרסים של שלאף בוושינגטון. הוא יצא לפגישות היכרות עם הממשל האמריקני, אבל בסופו של דבר הוא לא המריא לרמה של ווייסגלאס.





רק לא ביבי"



העובדה שבנימין נתניהו היה ראש הממשלה היחיד שסירב לנהל עם יאסר ערפאת קשר של שחיתות, וניתק את יוסי גינוסר מן הקשר עם ערפאת, סימנה אותו בידי שלאף לחיסול פוליטי. נתניהו מינה את עו'ד יצחק מולכו לייצג אותו מול ערפאת, ולהוציא את חבורת שלאף מן התמונה. כפי שנראה להלן בפרשת תא'ל שגב, ערפאת העמיד כתנאי לקשר עמו קבלת שוחד, והכישלון להכניס את נתניהו לקשר השחיתות הפכו אותו למטרה. שלאף היכה בו בכל התותחים הכבדים שעמו לרשותו: הקים את ישראל ביתנו כדי לנתק את ליברמן ממנו, הקים את קדימה לקטוע את התהליך הטבעי של ירושת הליכוד אחרי שרון, והפנה את הבליסטראות של ש'ס נגדו בכל הכוח במערכת הבחירות. לקראת הפריימריז במפלגת העבודה יזם איש אמונו של שלאף, שמעון שבס, את החזרת אהוד ברק לזירה, וחנן קריסטל הסביר בקול ישראל [81] כי ברק נחשב הטוב ביותר להתמודד מול נתניהו. אף על פי שגם בשמאל- שהפך לימים חלק מקדימה – היו לשלאף "חיילים", הרי בראיון לידיעות אחרונות, הודה שלאף כי מטרתו היא ל"השמאיל" את הימין. הגורם היחיד כמעט בצמרת הימין שלא נרתם לעגלתו של שלאף היה נתניהו, ולפיכך היה עליו לשלם את המחיר.



כיצד קידם שלאף את האינטרסים שלו בקזינו, ומה הצפי בקידום עסקת בריטיש גז.



הקזינו



הקזינו נסגר עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה מכיוון ששימש נקודת ירי על התנחלות ורד יריחו. עו"ד וייסגלאס, שהיה פרקליטו האישי של שלאף ושל הקזינו פעל נמרצות במערכת הישראלית כדי למנוע הריסת הבניין. כאשר מתאם הפעולות בשטחים האלוף יעקב אור "מנדי" הכריז כי הקזינו מממן טרור, לא היסס עו"ד וייסגלאס לאיים עליו בהוצאת דיבה. זאת היתה הפעם הראשונה שהופנה איום כזה לקצין צה"ל במדים, הממלא את חובתו, והתקדים הזה לבדו כבר היה בבחינת פגיעה קשה בביטחון המדינה – קדימון להתקפות על בית המשפט, המשטרה, התביעה הכללית ומבקר המדינה, שיאפיינו את קדימה לעתיד לבוא. כלומר: ריסוק צה"ל לא היה "מחוץ לתחום" אצל החבורה. האיום נועד על פניו להגן על "שמו הטוב" של הקזינו, אבל בעיקר לאפשר את המשך מימון כוח 17 – חוט השדרה של האינתיפאדה הטרוריסטית. כלומר: הקזינו מילא כאן את ייעודו במימון טרור וכלי לכבול את ידי צה"ל במלחמה בטרור, ועו'ד ווייסגלאס היה אמון על הבטחת היעדים האלה. הבחירות שהביאו את שרון לשלטון הפכו את וייסגלאס ממעמד שתדלן למעמד קובע מדיניות, ואכן עיקר מאמציו היו לעכב ככל האפשר את פעולת צה"ל למיגור האינתיפאדה. כך, במקום שצה"ל יפעל, הפעיל וייסגלאס מדיניות של העברת סמכויות לרשות הפלסטינית לחמש ערים, ובהן כמובן יריחו, על מנת לחדש את פעולת הקזינו. המדיניות הזאת הותוותה עוד בימי ברק כחלק מהבנות שרם א-שיח',כאשר עדיין היתה תקווה שניתן לרצות את ערפאת על ידי שיפור הבנות קמפ דייוויד. באותה תקופה עדיין אין להטיל דופי בברק, (למרות הפגישות שהסדירה שולה זקן עם אולמרט על פי בקשת שלאף ורשיד בעניין הקזינו) שכן עדיין לא נסחף במדוחי בריטיש גז, אבל וייסגלאס הפך זאת למדיניות עיקרית, למרות שכבר לא היו לאיש אשליות בקשר לערפאת. מדיניות זאת כבלה עוד יותר את ידי צה"ל, מכיוון שהיה עליו לפנות ערים סביב ירושלים והטרור נגד הבירה יכול היה להתארגן כל פעם מחדש. וייסגלאס המשיך להשתדל למען הקזינו גם אחרי ניצחון שרון בבחירות, אבל הבעיה העיקרית באה מכיוון צה"ל. פרשת פיטוריו של יעלון קשורה בזה, וכן הערתו הפומבית של תא"ל מנדי אור כי הקזינו מממן טרור. בזמנו פורסם כי שרון דחף למינוי קצין בכיר למטכ"ל, כדי שיהיה "שטינקר" שלו בפורום הבכיר של צה"ל. [82] האם לחץ שלאף להשחית גם את המטכ"ל הישראלי בכלל, ועל מנת לקדם את פתיחת הקזינו בפרט? הרגישות בלשכת שרון להערותיו של יעלון בעניין יריחו עשויים ללמד כי אכן אלה היו פני הדברים.

האינתיפאדה לא איפשרה בסופו של דבר את פתיחת הקזינו ביריחו, ושלאף ניסה לפתוח קזינו צף באילת [83], על ספינת הקנקון, ומינה את מקורב שרון, משה ליאון [84], כראש הפרוייקט.

הדבר מעורר תמיהה שכן באותה תקופה ידידו של משה ליאון, אביגדור יצחקי [85], עמיתו במשרד ראש הממשלה התבטא בגלוי כי הוא בעד זה שרק מפעל הפיס יהיה אחראי על הקזינו העתידי בישראל. השאלה היא האם כספי שלאף שינו את דעתו, או שהכרזתו היתה "ספין". יש לבחון ברצינות את גרסת ה"ספין" שכן משפחת שרון עצמה, שהיתה מעורבת עד צוואר בעסקי הקזינו ביריחו [86] ובאינטרסים של שלאף, דווקא ראש המשפחה יצא ב"ספין" כי היא נגד כל קזינו שהוא בישראל [87].....



פרשת גומה, עומרי שרון שלאף



לימים התברר כי הכרזתו של שרון נגד קזינו בישראל היתה ספין ציני. גם הודעתו של יצחקי כי הקזינו לעתיד לבוא יופעל רק על יד מפעל הפיס היא בעייתית מכיוון שיש חשד ששלאף ביקש להשתלט יחד עם העולם התחתון הישראלי על מפעל הפיס. בראשית אפריל 2008 התפוצצה פרשת ברדוגו-גומה שהתחילה בתלונה על הטרדה מינית וחשפה ניסיון לשוחד במפעל הפיס. בימים ששורות אלה עולות על הכתב עדיין רב הסתום על הנגלה, אבל כתבה של ערוץ 2 בתאריך 4.4.08 מרמזת לנו כי חשדות השחיתות האלה הם רק קצה הקרחון. על פי הכתבה, יעקב ברדוגו, לאחר שנכשל בפריימריס של הליכוד כמועמד מטעמו של דודי אפל, פרש לעסקים ונעשה לימים מנכ"ל מפעל הפיס. לאחר שפרש מתפקיד זה הקים חברה יחד עם פעיל הליכוד גמליאל חסין, המוכר כ"גומה". על פי החשד – הוא, גומה, ומזכירתו לשעבר הקימו חברת ייעוץ שהסתבכה בקומבינות במפעל הפיס שאינם מענייננו לצורך חיבור זה. מה שכן מעניין אותנו הוא צומת הדרכים של גומה, שבו נפגשים עומרי שרון, משפחת הפשע אברג'יל, ו... ערפאת ומרטין שלאף!

ההקשר לנתניהו הוא שעומרי שרון הפעיל את גומה, בהיותו ראש וועד עובדי נמל אשדוד, על מנת להכשיל את הרפורמות שניסה נתניהו, אז שר האוצר, להנהיג בנמלים. נתניהו, בצעד שהכתבה הכתירה: אמיץ, לא היסס לצאת נגד ועד העובדים, וגילה ברבים כי גומה נוהג ביגואר תוך תמיהה למקור כספו. הכתבה עצמה נעשתה בביתו של גומה, אחוזה לתפארת שאף היא מן הסתם חייבת לעוררת תמיהות. עומרי היה הסנדק של בנו של גומה, ושמו בישראל: עומרי. באחת ההזדמנויות קפץ עומרי לאכול דג חריף אצל גומה בדרכו לערפאת.... הודות לתמיכת גומה באזור הבחירה באשדוד זכה עומרי בחברות בכנסת. גומה היה גאה מאוד בחברותו עם שלאף ועם משפחת אברג'יל שתוארה בכתבה "משפחת הפשע החזקה במדינה."

השאלה המתבקשת היא: האם חברה הבוחשת במפעל הפיס הקשורה במשפחת שרון, במרטין שלאף ובמשפחת הפשע אברג'יל לא נועדה בסופו של דבר להעביר את מפעל הפיס לשלאף, לעולם התחתון הישראלי, ולאירגוני טרור פלסטיניים? בכל אותה תקופה נשקלה הקמת קזינו מטעם מפעל הפיס. האם פרשת גומה-ברדוגו היא קצה הקרחון?

אם אכן אלה הם פני הדברים קשה להאמין כי השוחד שקיבלה משפחת שרון מסתכמת ב-3 מיליון דולר בלבד. פרשת סיריל קרן אף היא עלולה להתגלות כקצה הקרחון.

עומרי לא צימצם את חברותו למשפחת אברג'יל בלבד. אריה אבנרי מדווח על קשרים הדוקים גם עם משפחת פשע מפורסמת אחרת, אלפרון, שבהם היו מעורבים גם אולמרט ו"העבריין לשעבר" שלומי עוז. [88] גם משפחת אלפרון מוזכרת כמתעניינת בקזינו.

עיתון ההימורים האמריקני casinoreview דיווח ב-22 ספטמבר 2003 כי שלאף מבקש לפתוח קזינו בתל אביב, וסיכוייו טובים משל אחרים מכיוון שהוא מרבה להיפגש עם ראש הממשלה שרון.

ההקשר הוא: שלאף וערפאת ביקשו לחדור לעולם התחתון הישראלי דרך הקזינו הרשמי שהיה עתיד להיפתח באמצעות מפעל הפיס. עומרי היה אמור לקדם אותם באמצעות משפחות הפשע בישראל. זוהי דוגמה מובהקת לתוכניתו של שלאף לפורר את ישראל מבפנים.



בריטיש גז



אחרי שהקזינו ביריחו מיצה את עצמו בתקופת שרון כמנוע השחתה ראשי ובולם המלחמה בטרור בגדה הופיע פרוייקט בריטיש גז בתקופת קדימה כבלם לפעולת צהל נגד הטרור בעזה. הרמטכ'ל לשעבר, אלוף (מיל.) בוגי יעלון, עמד על כך במאמר מפורט [89]. קשה להבין את מדיניותה של ישראל בשורה של עניינים אסטרטגיים, בכללם מהלכים תמוהים במלחמת לבנון השנייה, בעיקר המהלך הקרקעי, כל המדיניות הגורפת בנושא הפלסטיני לאחר המלחמה, וההתייחסויות לחמאס בעזה, בלי להבין את ההקשרים הישירים והעקיפין לאינטרסים אישיים של דרג מקבלי ההחלטות למימוש העסקה. גם אי אפשר להבין מהלכים תמוהים בפוליטיקה הפנימית בישראל בלי להבין את ההקשר עם העסקה. כניסתו הבהולה של ליברמן לממשלה להציל את קדימה אחרי כישלונו של אולמרט במלחמת לבנון, ואחר כך פרישתו התמוהה ממנה [90], והיוזמה של חוגי שלאף לצרף את ברק, האיש שהעניק את הזיכיון המקורי לבריטיש גז [91], והיענותו בחיוב, ואחר כך התכחשותו להבטחתו לצאת מן הממשלה עם פרסום דו"ח וינוגראד – כל אלה מעוררים תהיות.

עובדת היסוד היא כי שלאף הוא שותף סמוי בעסקה בתוך קבוצת CCC, ומכאן שממשלת קדימה מחויבת לקדם אותה עבורו. יתר על כן, גיבוש ממשלת קדימה-ליברמן-ש'ס-ברק לוותה במאמצים לקדם ממשלה תואמת בריטיש גז גם בעזה. שלאף כזכור היה בעל קשרים עמוקים גם ברשות הפלסטינית. בראיון לקול ישראל ב- 2 בנובמבר, על רקע אירועי בית חנון, הסביר ליברמן כי כאשר דיבר על לקחי רוסיה בצ'צ'ניה התכוון לומר כי רוסיה הכינה שלטון חלופי לפני שתקפה בצ'צ'ניה, בניגוד לאמריקנים שכבשו את עיראק בלי להכין שלטון מחליף. כלומר: ליברמן יצא נגד פעולת צהל בבית חנון, מכיוון שישראל לא הכינה שלטון מחליף לחמאס.

ומהו אותו "שלטון מחליף"? ליברמן לא פירט , אבל ככל הנראה הוא התכוון לרשת שלאף הפלסטינית, ובראשם מוחמד רשיד, ומוחמד דחלאן. סגנו בישראל ביתנו, ישראל חסון, היה מפורש יותר [92]. הוא אמר כי "ידוע מי הם הגורמים הפלסטינים שמסוגלים לייצב את המצב בעזה". אלה הם אישים ומנגנונים שכבר פועלים ואפשר לגרום להם למוטיבציה לפעול, "והשיטות ידועות". במקביל יש ללכת על חיסול אלה שמונעים את ההתייצבות. "כמו הנייה?" הוא נשאל—"בוודאי" השיב. הוא הזהיר מפני המלכודת של כניסה צבאית לעזה, ופסל את אבו מאזן כפרטנר. מה שחסון אמר בעצם הוא, שדחלאן מסוגל לייצב את עזה, וכי צריך לתגמל אותו בשוחד, וכי במקביל אפשר לחסל את אוייביו הפוליטיים, כמו הנייה. את אבו מאזן יש להוציא מן המשוואה, מכיוון שאיננו יעיל במימוש העסקה. האלטרנטיבה שמציבה קדימה בדמותו של ברגותי מקבלת משמעות מיוחדת. ברגותי כבר מומן על ידי רשת השחיתות הישראלית-פלסטינית, וחוגי קדימה בראשות ראש הממשלה רומזים כל הזמן כי ברגותי ישוחרר, אפילו בלי קשר לשחרור החיילים החטופים. [93]

אם כך, עסקת הגז ממלאת תפקיד דומה לתפקיד הקזינו ביריחו, שהיה גורם בולם הן את פעילות צהל בגדה, והן את סילוקו של ערפאת, בעל בריתו ההיסטורי של שלאף. עסקת בריטיש גז ממלאת אותו תפקיד, כאשר חוגי שלאף בולמים פעילות צבאית רחבה, מכיוון שהתנגשות ישראלית-פלסטינית מרחיקה את "האופק הכלכלי" הנחוץ לעסקה משותפת, [94] ובמקומה מציעים מדיניות חיסולים של ראשי חמאס, והשלטת חוגי מרטין שלאף על עזה במקומם, על מנת שיקדמו את מימוש העסקה, ומן הסתם עסקאות נוספות בנוסח "אופק כלכלי". הם מציעים את מוחמד דחלאן והתנזים הפלסטיני וסילוקו של אבו מאזן, כגורם לא יעיל במימוש העסקה.

הם מתנגדים גם למדיניות של החזרת אזורי ביטחון בעזה מכיוון שמדיניות זאת, ולא חיסול ראשי חמאס, עלולה להנציח את שלטון מתנגדי העסקה בעזה, או חוגי חמאס שאין לשלאף גישה אליהם, בינתיים....

החשש הוא שאם בסופו של דבר תיאלץ ישראל לצאת למערכה בעזה, אולמרט-ליברמן יכוונו את מטרות המלחמה הסמויות כך, שבמקום ממשלת החמאס תקום "ממשלת בריטיש גז", זאת מתוך הנחה שממשלת החמאס לא תיכנס לעסקה ואחרי הערכת הסיכויים לחתום על העסקה עם החברה הבריטית.

יחד עם זאת יש לשים לב כי ככל שהחמאס חיזק את מעמדו בעזה התעוררה מחלוקת בקרב חוגי שלאף. בעוד רמון וליברמן דגלו בפעולה צבאית שתמגר את חמאס ותשליט על עזה את חוגי שלאף הפלסטיניים, אולמרט וברק תמכו בניסיון לכלול את חמאס בעסקה. [95]
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של "נקים": ההונאה במיליארדים של הקיבוצים בשיתוף רשם האגודות

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group