לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים מר Guy מ- Tel Aviv --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
תגובת הפרליטות לבגצים נגד עסקת הטיעון עם משה קצב  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הנשיא משה קצב ופרשת ההטרדה המינית



עדכונים של נקים:

פרשת ילדי תימן התעלומה, האמת הרבה מעבר לכל דימיון
שני 22.06.20 16:12

מותו של השגריר הסיני בישראל, היתכן שנרצח כי טען שהוירוס הובא לסין?
רביעי 20.05.20 19:19

הטרדות אחרי הפרסום על מעורבות לכאורית של ביבי והמוסד במותו של השגריר הסיני
שלישי 19.05.20 15:26

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
הפרקליטות
אורח








הודעהפורסם: חמישי 05.07.07 23:01    נושא ההודעה: תגובת הפרליטות לבגצים נגד עסקת הטיעון עם משה קצב

בבית המשפט העליון בג"צ 5699/07

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 5745/07

בג"צ 5747/07

בג"צ 5749/07

בג"צ 5773/07

בג"צ 5828/07

פלונית

ע"י ב"כ עוה"ד כנרת בראשי ו/או על ידי ב"כ עוה"ד יהודה רסלר ואח`





בבג"צ 5699/07 ובבג"צ 5749/07



נ ג ד



1. היועץ המשפטי לממשלה

2. פרקליטות מחוז ירושלים



על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים, ירושלים



3. נשיא המדינה לשעבר, משה קצב

על ידי עו"ד אביגדור פלדמן ו/או עו"ד ציון אמיר



המשיבים בבג"צ 5699/07 ובבג"צ 5749/07





עו"ד איתן פלג

בבג"צ 5745/07



נ ג ד



1. היועץ המשפטי לממשלה

על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים, ירושלים





2. נשיא המדינה לשעבר, משה קצב

על ידי עו"ד אביגדור פלדמן ו/או עו"ד ציון אמיר



המשיבים בבג"צ 5745/07





התנועה לאיכות השלטון
שדולת הנשים בישראל
עמותת קולך
איגוד מרכזי סיוע
ויצ"ו
נעמת


ע"י עו"ד אליעד שרגא ו/או עו"ד יפעת מצנר ואח`

ות בבג"צ 5747/07



נ ג ד



1. היועץ המשפטי לממשלה

על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים, ירושלים



2. נשיא המדינה לשעבר, משה קצב

על ידי עו"ד אביגדור פלדמן ו/או עו"ד ציון אמיר



3. בית משפט השלום בירושלים

המשיבים בבג"צ 5747/07





המכונה כ`



ע"י עו"ד ארנה לין ושות`

ת בבג"צ 5773/07



נ ג ד



1. היועץ המשפטי לממשלה

2. פרקליטות מחוז ירושלים



על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים, ירושלים



3. נשיא המדינה לשעבר, משה קצב

על ידי עו"ד אביגדור פלדמן ו/או עו"ד ציון אמיר



המשיבים בבג"צ 5773/07





עו"ד יואל עדן

בבג"צ 5828/07



נ ג ד



1. היועץ המשפטי לממשלה

על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים, ירושלים



2. משה קצב

על ידי עו"ד אביגדור פלדמן ו/או עו"ד ציון אמיר



המשיבים בבג"צ 5828/07





תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה



1. עניינן של כל שש העתירות בטענות כאלו ואחרות המופנות כנגד הסדר הטיעון בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב (להלן: "קצב").



2. בבג"צ 5699/07 עותרת פלונית (א` מבית הנשיא) להביע עמדתה בנוגע להחלטה שלא להגיש נגד קצב כתב אישום בעניינים הנוגעים לעותרת לאחר שיועמד לרשותה חומר הראיות ויינתן לה זמן "למימוש מהותי של זכותה הנטענת, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001" (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה").



בבג"צ 5749/07 עותרת אותה פלונית עצמה ומבקשת כי היועץ המשפטי לממשלה יגיש כתב אישום נגד קצב בגין עבירות מין שלטענתה ביצע בה במהלך התקופה שבין ינואר 2003 לדצמבר 2004, וכן בגין ביצוע עבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. למעשה, גם אם לא במפורש, תוקפת העתירה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק בעניינה של העותרת מחוסר ראיות מספיקות.



3. בבג"צ 5745/07 מבקש העותר, עו"ד איתן פלג, לבטל את כל ההחלטות הקודמות בעניין תיק החקירה נגד קצב ולהורות על בדיקה מחודשת של כל חומר החקירה על ידי בית המשפט הנכבד או על ידי צוות פרקליטים בלתי תלוי, שלא היה מעורב בטיפול בתיק, על מנת שיקבע אם יש מקום להגיש כתב אישום נגד קצב ובאילו עבירות.



4. בבג"צ 5747/07 מתבקש ביטול הסדר הטיעון על ידי עותרים ציבוריים, מנימוקים שונים, ובכלל זה חוסר סבירות קיצוני, פגיעה באינטרס הציבור ובתקנת הציבור, פגיעה בשוויון בפני החוק, שיקולים זרים, פגמים קשים שנפלו בהליך והפרה של ההסדר על ידי קצב. בהחלטת כב` השופט ס` ג`ובראן נאמר: "ניתן להניח כי עד לדיון בפני ההרכב, לא יוגש כתב האישום על ידי המשיב 1 לבית משפט השלום בירושלים". לאור החלטה זו, נמנע היועץ המשפטי מלהגיש את כתב האישום לבית משפט השלום בירושלים.



5. בבג"צ 5773/07 מבקשת אלמונית, (המכונה כ`) את ביטול הסדר הטיעון. לחלופין, מבקשת העותרת את תיקונו של ההסדר באופן שייקבע שבעבירות שביצע קצב, בנסיבות המתוארות בכתב האישום המתוקן, יש משום קלון. העותרת מבקשת שורה של סעדים חלופיים נוספים: כי בית משפט השלום, שידון בתיק, יקבע שבעבירות שביצע קצב בנסיבות המתוארות בכתב האישום המתוקן, יש משום קלון; כי יבוטל ההסכם בכל הקשור לרכיב העונש בלבד; וכי תינתן לעותרת ולמתלוננות אחרות בפרשה האפשרות לעיין בחומר החקירה שבתיק באמצעות נאמן שימונה על ידי בית המשפט, שיטען בשמן בעקבות העיון.



6. בבג"צ 5828/07 מבקש העותר, עו"ד יואל עדן, כי היועץ המשפטי יחוייב לקבוע שתקופת כהונתו של קצב כנשיא המדינה לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות של העבירות (לכאורה) שיוחסו לו. כן מתבקש ביטול הסדר הטיעון לאור העובדה כי במסגרת שיקולים ששקל היועץ המשפטי לממשלה בענין ההסדר לא הביא בחשבון את העובדה כי ייתכן וניתן להעמיד לדין את קצב גם בגין עבירות (לכאורה) נוספות, הואיל ויש לחשב את תקופת ההתיישנות בלא להביא במניינה את תקופת כהונתו כנשיא.



7. מאחר ולמעשה תכליתן של כל העתירות אחת – ביטול הסדר הטיעון בטענות אלו ואחרות - ומאחר ונראה כי העתירות כולן תיקבענה לדיון באותו המועד, מוגשת על ידי היועץ המשפטי לממשלה תשובה אחת לכל העתירות, במסגרתה תיפרש התשתית העובדתית והמשפטית המשותפת לעתירות כולן, ויינתן גם מענה לטענות פרטניות המופיעות בעתירות השונות.



ההשתלשלות העובדתית שברקע הפרשה



8. ביום 5.7.06 נפגש היועץ המשפטי לממשלה (להלן – היועץ או המשיב) עם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב בלשכתו, לבקשתו של הנשיא. בפגישה תיאר קצב השתלשלות אירועים הקשורה בעובדת לשעבר בלשכתו (להלן - א`, היא פלונית בעתירה בבג"צ 5699/07), והעלה חשש כי היא מנסה לסחוט אותו. הפגישה תועדה בזמן אמת בכתב על-ידי עוזרו של היועץ, ובסופה גם מסר לו הנשיא מכתב שהכין מראש, ובו תיאור מפורט של האירועים.



9. לאחר בחינת הדברים, ולאור התרשמותו של היועץ כי בסיפורו של הנשיא רב הנסתר על הנגלה, וכי מאחורי סיפור האירועים שסופר מסתתר סיפור רחב יותר, הנחה היועץ ביום 11.7.06 את ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל לפתוח בחקירה ראשונית של הענין, אשר במסגרתה ייבדקו כל ההיבטים הנוגעים להשתלשלות האירועים שתוארה בפגישה עם הנשיא ובמכתבו אל היועץ. כמו כן ביקש היועץ כי החקירה תתבצע ללא דיחוי.



10. חקירת המשטרה עסקה בתחילתה בבחינת הטענה שעלתה מדברי הנשיא בפגישתו עם היועץ כי א` ניסתה לסחוט אותו, ואולם כבר בשלביה המאוד מוקדמים של החקירה הורחבה החקירה גם לחשדות לעבירות מין מצדו של הנשיא. בהמשך נבחנו גם חשדות שעלו במהלך החקירה לעבירות נוספות שביצע לכאורה הנשיא. יודגש כבר כאן, כי אף אחת מהנשים, לרבות א` מבית הנשיא, לא פנתה למשטרה מיוזמתה להגשת תלונה.



11. ביום 15.10.06 הגיש צוות החקירה המשטרתי, בראשות תנ"צ יואב סגלוביץ`, את ממצאי החקירה וכן את מסקנות צוות החקירה, בהן נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לכך שבמספר פרשות, בהן היו מעורבות מספר נשים שעבדו תחת מרותו של הנשיא (גם בתפקידיו הקודמים), בוצעו על ידו עבירות מין שונות, וכן כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות נוספות על ידי הנשיא - קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, ביצוע האזנות סתר, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט. בענין החשד לפיו ניסתה א` לסחוט את הנשיא - הגיע צוות החקירה למסקנה, כי לא קיימת תשתית ראייתית מספקת להוכחת הדברים.



12. בשלב זה התקיימה סדרת דיונים אינטנסיבית בהשתתפות צוות רחב של פרקליטים במגמה לגבש עמדה בתיק. בדיונים נטלו חלק היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, פרקליט מחוז ירושלים, צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ירושלים - אירית באומהורן, ג`ויה שפירא ואסף שביט, רז נזרי מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ואלעד רוזנטל מלשכת פרקליט המדינה. בחלק מהדיונים השתתפו גם ראשי צוות החקירה המשטרתי בפרשה. בתום סדרת הדיונים – הודיע היועץ ביום 23.1.07 במכתב לבאי כוחו של הנשיא, כי הוא שוקל להעמיד לדין את נשיא המדינה בגין חשדות שעלו במספר פרשיות שפורטו במכתב, ואולם בטרם קבלת החלטה סופית יתאפשר להם שימוע בפניו, כמקובל. בהודעה הודגש, כי "במסגרת השימוע תינתן למרשכם - באמצעותכם - האפשרות להציג את טענותיו העובדתיות והמשפטיות, במלואן, והדברים ייבדקו וייבחנו באופן יסודי ומדוקדק, בלב פתוח ובנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע, ככל שיהיה בדברים ממש, וכבר היו דברים מעולם".



מש/1 (עותק המכתב מצורף ומסומן מש/1).



13. העבירות לגביהן נמסרה ההודעה כי נשקלת הגשת כתב אישום כאמור היו כדלקמן:



א. ארבע פרשיות של עבירות מין, הנוגעות לנשים שעבדו תחת מרות קצב:

· א` שעבדה במשרד התיירות בכפיפות לקצב בשנים 1998-1999 (להלן: א` ממשרד התיירות). בעניינה נשקל לייחס לקצב עבירה של אינוס ועבירה נוספת של מעשה מגונה בכוח.

· א` שעבדה במשכן הנשיא בכפיפות לקצב בשנים 2003-2004 (להלן: א` מבית הנשיא). בעניינה נשקל לייחס לקצב עבירות של בעילה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות, מעשה מגונה והטרדה מינית.

· שתי נפגעות נוספות שעבדו בכפיפות לקצב בבית הנשיא. בעניינן נשקל לייחס לקצב עבירות של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות והטרדה מינית.

ב. הענקת עשרות גביעי כסף באירועים פרטיים על חשבון קופת בית הנשיא.

ג. הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט (בנוגע לאחת הנפגעות המצוינות בסעיף א` לעיל).



14. כן צויין במכתב היועץ לב"כ הנשיא, כי בכל הנוגע לחשדות שעלו נגד הנשיא בפרשיות שעסקו בנושא הטיפול בחנינות ובנושא האזנות הסתר - הוחלט, לאחר בחינת הדברים, כי לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לביצוע העבירות בפרשיות אלו, ולפיכך תיקים אלה ייסגרו מחוסר ראיות מספיקות. בנוסף, באשר לפרשה אחת הנוגעת להטרדה מינית, הוחלט לסגור את התיק מחוסר אשמה. כמו כן הוחלט, מטבע הדברים, לסגור את התיקים במספר פרשיות של חשד לעבירות מין, אשר לגבי האירועים שנחקרו בהן חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק.



בשלב מאוחר יותר, לאחר שהגיעה תלונה נוספת של א` ממשרד התיירות אודות מעשה אונס נוסף שלטענתה ביצע בה קצב, נשלחה הודעה נוספת לקצב, בה נמסר כי התביעה שוקלת לייחס לו גם עבירה נוספת של אינוס.



מש/1א (עותק המכתב הנוסף מיום 1.4.07 מצ"ב כנספח מש/1א).



15. בעקבות האמור נמסר לבאי-כוח הנשיא עיקר חומר החקירה שנאסף בתיק זה בפרשיות השונות, ולבקשתם, נקבע מועד השימוע ליום 2.5.07, כדי לאפשר להם ללמוד את חומר החקירה הרב. בתום ישיבת שימוע ממושכת ביום 2.5.07 - בה השמיעו ב"כ הנשיא את טיעוניהם וכן מסרו ראיות חדשות - הם ביקשו קביעת ישיבה נוספת להשלמת טיעוניהם. השלמת השימוע התקיימה ביום 15.5.07, וגם במסגרתה הוגשו ראיות חדשות על-ידי ב"כ הנשיא. כן ניתנה לב"כ הנשיא, לבקשתם, שהות נוספת להגשת השלמת טענות בכתב.



16. בשלב זה התקיימה סדרת דיונים אינטנסיבית נוספת בהשתתפות צוות הפרקליטים במגמה לקבל החלטה סופית בתיק. במסגרת דיונים אלה הוחלט לבקש מן המשטרה השלמות חקירה שונות, חלקן ביוזמת התביעה וחלקן בעקבות טענות שהעלו וראיות שהגישו ב"כ הנשיא. למעשה, ביצוע השלמות חקירה נמשך לכל אורך משך הטיפול בפרשה עד לקבלת ההחלטות ממש.



בנוסף, לאור התלבטויות שהיו בצוות ועל מנת לאפשר בחינה נוספת של הראיות, ב"ראש נקי", הועבר עיקר חומר החקירה לפרקליטה בכירה ממחוז אחר (עו"ד רונית עמיאל מפרקליטות מחוז מרכז), שלא היתה שותפה לדיונים עד אז, והיא התבקשה לבחון באופן עצמאי את חומר הראיות ולגבש עמדתה והמלצתה, על מנת להעשיר את הדיונים.



17. בסופו של הליך בדיקה יסודי, מדוקדק וזהיר, התקבלה החלטה סופית על סגירת שני התיקים הקשורים לא` מבית הנשיא - תיק תלונות עבירות המין נגד הנשיא, ותיק התלונה של הנשיא נגד א` על סחיטה באיומים. הוחלט, בהחלטה עצמאית ומנותקת מהסדר הטיעון, שגובש לאחר מכן, על סגירת שני התיקים מ"חוסר ראיות מספיקות". בשאר הפרשיות נמשכו הדיונים.



18. ביני וביני, במהלך ההתייעצויות, ובטרם התקבלה החלטה סופית בשאר הפרשיות, הגיעו פניות מטעם הנשיא במגמה לבחון אפשרות לסיום הפרשה בהסדר. בתחילה הובעה נכונות להצהרה פומבית כלשהי מטעם הנשיא שתהא בה נטילת אחריות. לאחר מכן, הפניות התייחסו לאפשרות של סגירת התיק נגד הנשיא בכל הפרשיות תמורת התפטרותו. הצעות אלה נידחו על הסף על-ידי היועץ. עם זאת, צויין שאין היועץ שולל אפשרות של סיום הפרשה ללא ניהול המשפט, אך זאת במסגרת כתב אישום, הודיה והרשעה בבית המשפט.



19. לאחר זמן שבו באי-כוח הנשיא וביקשו לדון באפשרות של הסדר טיעון במסגרת כתב אישום כאמור. על בסיס זה התקיים מו"מ עם באי כוח הנשיא במסגרתו גובש בסופו של דבר הסדר טיעון בין הצדדים, אשר על-פיו הנשיא יתפטר מתפקידו, יודה ויורשע בכתב אישום המייחס לו עבירות מין בנוגע לשתי מתלוננות וכן עבירה של הטרדת עד ביחס לאחת המתלוננות.



20. הסדר הטיעון שגובש כולל את המרכיבים הבאים:

א. הנשיא יתפטר מתפקידו בהגשת הודעת התפטרות ליו"ר הכנסת.

ב. יוגש כתב-אישום נגד משה קצב הכולל עבירות מין נגד שתי מתלוננות – אחת שעבדה בכפיפות אליו במשרד התיירות, ואחת שעבדה בכפיפות אליו בלשכת הנשיא – בגין עבירות של מעשים מגונים שלא בהסכמה עקב הפעלת אמצעי לחץ (עבירה מסוג פשע), ובגין הטרדה מינית. כן יואשם קצב בעבירה של הטרדת עד.

ג. הנשיא יודה באמור בכתב האישום, והעונש המוסכם שיתבקש בית המשפט להטיל עליו יהיה מאסר על תנאי, וכן פיצוי למתלוננות (35,000 ₪ ו-15,000 ₪).

ד. האישום בפרשת הגביעים (שימוש בגביעים למטרות פרטיות) יסתיים ב"כופר" – והנאשם ישלם לקופת המדינה את שווי הגביעים (15,000 ₪).

מש/2 (הסדר הטיעון שגובש מצורף ומסומן כנספח מש/2).



21. ההחלטה להגיע להסדר טיעון בפרשה זו התבססה – כפי שיפורט בהרחבה בהמשך הדברים - על איזון המושג בין אילוצים, ראייתיים בעיקרם, ועל רצון להשגת תכליות ההליך הפלילי באילוצים הקיימים (חשיפת העבירות והפסקתן, הוקעת העבריין, ענישה והרתעה). כל זאת, תוך הבנה כי כל הסדר טיעון הוא מכשיר מוכר בתחום הפלילי, שאיננו נחשב עוד כ"הכרח בל יגונה", ושביסודו אילוצים ושיקולים שונים שאינם מאפשרים את מיצוי הדין עד תומו והשגת תכליות ההליך הפלילי במלואן ובאופן מיטבי.



22. טרם החתימה על הסדר הטיעון, ביום 27.6.07, נערכה פגישה בין העותרת א` מבית הנשיא ועורכת דינה, הגב` בראשי, לבין פרקליט מחוז ירושלים ושתי פרקליטות נוספות מצוותו. בפגישה זו, שנמשכה שעה וחצי, נמסר לא` אודות ההחלטה בעניינה. נסקרו באופן תמציתי הראיות והקשיים בעניינה שהוצגו לה כבר קודם לכן (הן בחקירת המשטרה והן במפגשיה עם הפרקליטים), ונשמעו טענותיה. כן נמסר לה כי באפשרותה לתקוף את ההחלטה בבג"צ (כתחליף לערר), וכי לצורך כך יתאפשר לה לעיין בעיקרו של חומר הראיות הנוגע לעניינה. יצויין כי בפגישות קודמות עם א` פורטו בפניה בהרחבה רבה מאוד הקשיים והבעיות הגלומים בעניינה.



23. גם עם א` ממשרד התיירות, שעניינה נכלל במסגרת הסדר הטיעון, נפגשו פרקליט מחוז ירושלים ושתי הפרקליטות מצוותו באותו יום, בטרם החתימה על ההסדר, כדי ליידע אותה בדבר האפשרות לחתימה על הסדר טיעון עם קצב, ולשם שמיעת עמדתה, כפי הנדרש לפי סע` 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001. במפגש זה הוצג בפניה הסדר הטיעון המתגבש, תוארה לה טיוטת כתב האישום שנמסרה לב"כ הנשיא לפני השימוע, וזו שעמדה על הפרק כבסיס להסדר; ופורטו יתרונות ההסדר וחסרונותיו. א` ממשרד התיירות ביטאה אכזבה מהפער שנוצר בין העמדה שהובעה לפני השימוע להחלטה הסופית. יחד עם זאת, הביעה הקלה מהאפשרות שלא תצטרך להעיד במשפט זה, וכן מעצם הרשעתו הוודאית של קצב. עם זאת היא הביעה את ביטחונה ביכולתה לשכנע את בית המשפט אם תיקרא להעיד. היא אף התייחסה לשאלת העונש, ולשאלת הפיצוי. לאחר ליבון של קרוב לשעה וחצי של יתרונות ההסדר וחסרונותיו, התבקשה להשמיע את עמדתה בשאלה שעל הפרק - האם במידה שהדבר היה בידיה, הייתה מעדיפה ניהול משפט על פני ההסדר שעל הפרק. בסופו של דבר, היא לא הצליחה להשיב לשאלה זו ומסרה כי לדעתה נעשה ויתור גדול מדי לקצב, אם כי היא בהחלט רואה יתרון בהימנעות מקיום משפט כזה. נציגי התביעה הודיעו לה כי יעדכנו אותה בדבר ההחלטה העשויה להתקבל כבר למחרת ונמסרו לה מספרי הטלפון של הפרקליטות מהצוות על מנת שתוכל לקיים עימן קשר בהמשך. בהמשך הערב ובבוקר שלמחרת, לאחר שתי שיחות טלפון נוספות שהתקיימו בין נציגי התביעה לבינה, הודיעה א` ממשרד התיירות כי גיבשה עמדה סופית המתנגדת להסדר הטיעון.



24. גם המתלוננת המכונה ל`, שהיא הנושא לאישום 2 שבכתב האישום, קיבלה הודעה טלפונית על דבר הכוונה להגיע להסדר טיעון עם מר קצב, ולא הביעה התנגדות. מתלוננת נוספת, המכונה ה`, שעניינה נמחק מכתב האישום במסגרת ההסדר, הביעה כבר קודם לכן את חוסר רצונה להיות חלק מן ההליך.



25. הסדר הטיעון האמור נחתם ביום 28.6.07, לאחר שנמסרה כאמור הודעה למתלוננות, ולאחר שנשמעה ונבחנה עמדתן. בהקשר זה נבהיר, כי לפרקליטי הנשיא הובהר כי החלטה לגבי אישור הסדר הטיעון, וחתימה עליו, תתקבל רק לאחר שהסדר הטיעון יוצג למתלוננות הנוגעות בדבר ולאחר שמיעת עמדתן ושקילתה. כך אכן היה.



לאחר קבלת ההחלטה הסופית נחתם ההסדר כאמור ובמקביל, פורסמה החלטה מסכמת של היועץ בפרשה.



מש/3 (ההחלטה המסכמת של היועץ המשפטי בפרשה כולה מצורפת ומסומנת כנספח מש/ 3).



26. באותו היום עצמו, הוגשה העתירה הראשונה של א` מבית הנשיא (בג"צ 5699/07), בה ביקשה כי יועמד לרשותה חומר הראיות בעניינה, על מנת שתוכל להביע עמדתה בנוגע להחלטה שלא להגיש נגד קצב כתב אישום בעניינים הנוגעים אליה (להלן תיקרא עתירה זו "העתירה הראשונה", והעתירות שהוגשו אחריה ייקראו לפי סידרן "העתירה השניה", "העתירה השלישית" וכו`.



27. למחרת היום הודיע הנשיא משה קצב ליו"ר הכנסת על התפטרותו, כשלב ראשון במימוש הסדר הטיעון, וזו נכנסה לתוקף ביום 1.7.07. עם כניסת ההתפטרות לתוקף היה בכוונת הפרקליטות להגיש את כתב האישום שגובש בעקבות הסדר הטיעון לבית משפט השלום בירושלים. ואולם, לאור החלטתו של כבוד השופט ג`ובראן בבג"צ 5747/07, נמנעה המדינה מעשות כן.



28. ביום 1.7.2007 הוגשו ארבע עתירות נוספות (בג"צ 5745/07, בג"צ 5747/07, בג"צ 5749/07 ובג"צ 5773/07). ביום 3.7.2007 הוגשה העתירה השישית, בג"צ 5828/07.



29. ביום 2.7.2007 פנתה ב"כ של א` מבית הנשיא, עוה"ד בראשי, לפרקליטות מחוז ירושלים בבקשה לעיין בחומר החקירה בפרשת הנשיא. בתשובה מיום 4.7.2007 לפנייתה, נכתב כדלקמן:



"לצורך ההליכים בבג"צ יועמד לעיונך חומר החקירה הנוגע לתלונת מרשתך בלבד, בכפוף לחתימה על התחייבות מטעמך כי לא תביאי לידיעת מרשתך או גורמים אחרים כלשהם מידע שיוודע לך כתוצאה מהעיון. הטעם לתנאים אלה נעוץ, בין היתר, בכך שאם תתקבל עתירת מרשתך היא צפויה להיות עדה מרכזית במשפט, וחשיפתה לחומר החקירה כולו עלולה לפגוע בניהול המשפט. כן נציין את החשש לפגיעה בפרטיותם של עדים אחרים. לאור זאת יועמד החומר לעיונך במשרדי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). אנו נעשה כל מאמץ כדי לאפשר לך לעיין בחומר בתנאים הנוחים ביותר ובין היתר נפנה חדר כדי לאפשר זאת לך ולאנשי משרדך ככל שיידרש."



מש/4 (עותק ממכתב התשובה מיום 4.7.2007 של פרקליטות מחוז ירושלים לב"כ של א` מבית הנשיא מצורף ומסומן מש/4).



30. פנייה דומה נעשתה גם על ידי ב"כ של כ`, העותרת בבג"צ 5773/07. במכתב התשובה אליה, מיום 4.7.2007, נכתב:



"שקלנו את בקשתך והגענו לכלל מסקנה כי אין חובה שבדין ואף לא ניתן להעמיד לעיונך את כל חומר החקירה שבתיק. כידוע, העבירות העולות מתלונות מרשתך התיישנו, והדבר משליך כמובן על זכותך לעיין בחומר הנוגע לעניינך.

יתרה מזו, חשיפת כל החומר בפנייך, כמבוקש, לא רק שתפגע בפרטיותם של עדים רבים אלא גם עלולה לסכל את ההליך המשפטי שיתקיים, אם עתירתך תתקבל."



מש/5 (עותק ממכתב התשובה מיום 4.7.2007 של פרקליטות מחוז ירושלים לב"כ של כ` העותרת בבג"צ 5773/07 מצורף ומסומן מש/5).



31. בתגובה למכתב שנשלח לב"כ של א`, הודיעה זו, כי תשובת המדינה אינה מספקת אותה.

פרקליטות המחוז השיבה לה ביום 5.7.07 כי שאלת חומר החקירה צפויה ככל הנראה להתברר בזמן הקרוב, ובינתיים אין מניעה כי תעיין בחומר במשרדי הפרקליטות.



מש/6 (עותק מהמכתבים מצ"ב כנספחים מש/6 ומש/7.)

מש/7

על יסוד רקע עובדתי זה, נתייחס עתה לעתירות כסדרן.





בג"צ 5699/07 ובג"צ 5749/07 – עתירותיה של א` מבית הנשיא - העתירה הראשונה והשניה



32. בעתירתה הראשונה מבקשת א` מבית הנשיא לקבל לרשותה את חומר הראיות הנוגע לעניינה, על מנת שתוכל להביע עמדתה בנוגע להחלטה שלא להגיש כתב אישום כנגד קצב בעניינים הנוגעים אליה. בעתירתה השנייה מבקשת א` מבית הנשיא כי יוגש כתב אישום נגד קצב בגין עבירות מין שלטענתה ביצע בה, וכן בגין ביצוע עבירת איומים. למעשה, מדובר בתקיפת ההחלטה לסגור את התיק בעניינה מחוסר ראיות מספיקות.



33. דין שתי העתירות להידחות, מהטעמים כמ
חזרה למעלה

לחץ כאן לפורום החדש על המחדלים המשפטים בחקירת רצח רבין

ידיעות
אורח








הודעהפורסם: חמישי 05.07.07 23:03    נושא ההודעה: תגובת הפרקליטות לבגצים נגד עסקת הטיעון עם קצב - חלק ב`



101. ראשית, החלטה בנוגע לגיבוש הסדרי טיעון על כל הכרוך בהם מצויה בליבת הסמכות ושיקול הדעת המקצועי של התביעה. אלו נושאים מקצועיים מובהקים, אשר בהם ביהמ"ש נוטה עוד יותר להדיר את רגליו ולהימנע מהתערבות. ביהמ"ש קבע כי האיזון בין האינטרסים השונים הבאים בחשבון נעשה ע"י רשויות התביעה, ובג"צ אינו מתערב, אלא אם הן פעלו משיקולים פסולים או ניתן משקל בלתי סביר לשיקולים השונים.



שנית, כאשר נערך הסדר טיעון עם נאשם, נולד לנאשם "אינטרס ציפיה והסתמכות" גבוה. פגיעה באינטרס זה מוצדקת היא, רק במקרים חריגים ונדירים בהם מחויב הדבר.



יתירה מזו, אם נאשם כבר הודה באשמה מסוימת במסגרת הסדר טיעון, הרי שאם יבוטל ההסדר שלא ברצונו, לאחר שבית המשפט יהיה מודע לו, תהיה בכך בהכרח פגיעה ביכולתו להוכיח בהמשך את חפותו. בכל השיקולים הללו יש להתחשב, ושיקולים אלה אינם קיימים מקום בו מתבקשת התערבות "רגילה" בהחלטה לגנוז תיק.



לפיכך נטען, כי נטיית בית המשפט הגבוה לצדק להתערב בכגון דא, תהיה מינימלית עד מאד ותשמר למקרים קיצוניים ביותר. להלן נביא מספר אסמכתאות העוסקות בכגון דא.



כך למשל, בבג"צ 218/85 ארביב נ` פרקליטות מחוז תל-אביב - נדונה השאלה האם לאחר עריכת הסכם טיעון יכולה התביעה לחזור בה מהעסקה. אומנם כאן ענין לנו בשאלה שונה, אך נראה כי האמור לגבי סוג השיקולים שעל בג"צ לשקול נכון אף לענייננו:



"בית המשפט אינו "תובע-על", ואין הוא שואל את עצמו, אם הוא היה משתחרר מהעיסקה אילו היה תובע. בית המשפט שואל את עצמו, אם תובע סביר רשאי, בנסיבות העניין, להשתחרר מעיסקת הטיעון, ואם התשובה על כך היא בחיוב, לא יתערב בית המשפט בהחלטת התובע, גם אם דעתו של בית המשפט עצמו שונה היא מדעת התובע." (עמ` 402, ההדגשה אינה במקור)



102. בחיבורו ענישה בהסכמה – חלופות להליכי משפט בפלילים (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה, 2002), עמד ד"ר אורן גזל על עמדתו, לפיה:



"אם בסמכות הרחבה להעמיד לדין מתערב בית המשפט רק במקרים נדירים ביותר, ברי כי בסמכות הנגזרת ממנה, כיצד להעמיד לדין, יש לאמץ מבחנים דומים. ואכן, נראה כי זו גישת בית המשפט".



בבג"ץ 9209/96 גינזברג נ` פרקליטות מחוז תל-אביב ואח` (לא פורסם) דחה בית המשפט הגבוה לצדק על הסף עתירה של קורבן עבירה בקובעו כי:



"הגשת כתבי אישום נגד חשודים בביצוע עבירות, היא בתחום סמכותה ובמסגרת הפררוגטיבה של הפרקליטות, אליה מועבר חומר החקירה ולפי שיקול דעתה המקצועי, מחליטה היא אם להגיש כתב-אישום נגד החשודים ומה הם סעיפי האישום עליהם יש להעמיד את החשודים לדין. כמו כן נתונים בידי הפרקליטות הסמכות ושיקול הדעת לעשות עסקת טיעון עם נאשם. מובן מאליו הוא כי כל אלה צריכים להיעשות על-פי שיקולים ענייניים, מקצועיים, כשטובת הציבור לנגד עיניה. ככל שליבנו עם קורבנות העבירות המבוצעות על-ידי עבריינים חסרי מעצורים, אין זכות קנויה בידם להתערב בעבודת הפרקליטות ולהורות לה כיצד תפעל וכיצד תפעיל את שיקול דעתה, או לבקש מבית משפט זה לעשות כן. כל עוד עושה הפרקליטות את עבודתה נאמנה, עצמאית היא בעבודתה ואין להתערב בה..."



103. רואים אנו, איפוא, כי בדומה להחלטות בנוגע למידת ההתערבות המצומצמת עד מאוד של בג"צ בהחלטות היועץ על סגירת תיקים פליליים - גם ביחס להסדרי טיעון - אומר בג"צ, כי אין הוא שם עצמו "תובע על", ואף אם דעתו שונה מדעת היועץ המשפטי לממשלה אין הדבר מביא להתערבות בהחלטה. במקרה דנן מדובר בהסדר טיעון, שכפי שנאמר, שיקול מרכזי לעריכתו היה קשיים ראיתיים - הקיימים בתיק לדעת היועץ המשפטי לממשלה וצוות הפרקליטים שעסקו בענין וליבנו את החומר במשך חודשים לא מעטים. במקרה זה מידת ההתערבות צריכה להיות מצומצמת עד מאוד, ולהשמר למקרים בהם ההסדר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות. למיטב ידיעתנו, עד היום לא היה ולו מקרה אחד בו בג"צ התערב בהחלטת התביעה לערוך הסדר טיעון.



104. דוגמא נוספת מצויה בבג"צ 6350/06 איוב אבו צעלוק נ` פרקליטות מחוז מרכז (לא פורסם), בו טען העותר, כי ההסדר שהגיעו אליו המשיבים 1 ו-3 אינו מתקבל על הדעת, אינו סביר ונוגד הלכות בסיסיות בדיני תעבורה. כן טען העותר כי בענין נפלו מספר פגמים דיוניים חמורים, היורדים לשורשו של עניין ומהווים פגיעה אנושה בזכויותיו. בית המשפט קבע כי:



"דין העתירה להידחות. אשר למשיבה 1, בית משפט זה כבר קבע כי "התביעה הכללית חופשית להחליט את מי להעמיד לדין ועם מי לערוך עיסקה ... " (ע"פ 2034/91 פלוני נ` מדינת ישראל, ניתן ביום 2.7.1991, מפי הנשיא שמגר). ועוד זאת:



"חזקה על התביעה, שבגיבוש הסכמתה להתקשר בעיסקת טיעון מסוימת מביאה היא בחשבון את כלל הגורמים והשיקולים, שבנסיבות העניין הנתון יש לייחס להם משקל" (ע"פ 4722/92, מרקוביץ ואח` נ` מדינת ישראל, פ"ד מז(2), 45, 57, מפי השופט מצא).



בית המשפט הדן בתיק אינו צד להסדר טיעון בין התביעה לנאשם. לבית המשפט נתונה סמכות הפיקוח על תוכנו של ההסדר, באשר קבלת ההסדר או דחייתו מסורה לשיקול דעתו המלא. בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתה של הפרקליטות, בהציעה לנאשם זה או אחר הסדר טיעון מסוים, ואף אסור לו להיות מעורב בצורה זו או אחרת בגיבושו של ההסדר. ההלכה הבסיסית בעניין זה נקבעה לפני למעלה משלושה עשורים".





105. עוד נציין, כי בבג"צ 2477/07 פלוני נ` פרקליט המדינה, שניתן על-ידי בית המשפט הנכבד אך לפני מספר שבועות (טרם פורסם), ביקש העותר להורות לתביעה לבטל את הסדר הטיעון שנחתם עם הנאשם, וכן להורות לתביעה לתקן את כתב האישום ולייחס לנאשם עבירה חמורה יותר מזו שבה הואשם וזאת בשל מחדלי התביעה בקיום הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.



בפסק דין זה - בדומה לאמור בפס"ד ארביב - מתייחס בית המשפט לאינטרס הציפייה של הנאשם, ולכך שככל שכבר התקדם ההליך הפלילי והנאשם ביצע כבר את התחייבותו על-פי הסדר הטיעון, תקטן עד מאוד מידת התערבותו של בית המשפט בהסדר.



"ככל שההליך הפלילי בו נתון הנאשם מצוי בשלב מתקדם יותר, כן תגבר הנטיה להעדיף מניעת הפגיעה בזכויותיו, והיפוכם של דברים ככל שההליך נמצא בשלבים מוקדמים...



ככל שנמצא במעלה ההתקדמות הכרונולוגית בשלבים הנ"ל, כן יגבר השיקול של העדפת ההמנעות מפגיעה בזכות הנאשם. ככל שנימצא קרוב יותר לתחתית אותו המידרג, כן יגבר השיקול של העדפת תיקון הפגיעה שנפגעה זכותו של נפגע העבירה. כך הם הדברים לשיקולי מישור הזמן והעיתוי".



דברים אלה נאמרו בענין בו הופרה זכות נפגע העבירה לפי סע` 17 לחוק, ועל אחת כמה וכמה שנכונים הם מקום בו לא הופרה זכות זו, כבענייננו.



106. בענייננו אומנם טרם הוגש כתב האישום והנאשם טרם הודה בו בבית המשפט, ואולם, צעד משמעותי אחד כבר ננקט על-ידי קצב בהתאם להסדר הטיעון, והוא התפטרותו המיידית מכהונתו כנשיא המדינה [ואף שהמדובר בפרק זמן קצר יחסית לפני תום כהונתו, דומה שאין להמעיט מהמשמעות הסמלית והציבורית של הדברים]. יתירה מכך, בשונה ממקרה רגיל בו כל עוד לא הוגש כתב אישום והודה בו הנאשם בהתאם להסדר הטיעון, לא נפגע אינטרס הנאשם, שכן סביר כי לא ידוע עדיין לבית המשפט על הודאתו והסכמתו להסדר, הרי שבנדון דנן, לעובדת הסכמתו של קצב להודות בעבירות חמורות, ניתן, מטבעם של דברים, פרסום רב, ומובן כי התערבות בית המשפט בשלב זה בענייננו – אם תבוצע – תהיה דומה להתערבות בשלב מתקדם של ההליך לענין אינטרס הציפייה, ולענין יכולתו להגן על עצמו בהמשך המשפט. לפיכך, התערבות שכזו צריכה להיות נדירה עד מאד. ענייננו בודאי אינו נופל לגדר מקרים שכאלה.



107. עוד נפנה לבג"צ 686/03 (לא פורסם), שם נקבע כי:



"... דין העתירה להידחות. הלכה פסוקה היא, כי בחינתו של חומר הראיות ודיותו לצורך העמדה לדין בעבירה פלונית, מסורה לגורמי התביעה. בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו נוטה בדרך כלל להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בסוגיית העמדתם של חשודים לדין פלילי, כל עוד החלטתן מצויה במתחם הסבירות (בג"צ 2534/97 ח"כ יונה יהב נגד פרקליטת המדינה ואח`, פ"ד נא(3)1; בג"צ 3846/91 מעוז נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח`, פ"ד מו(5)423).



דברים אלה יפים במיוחד למקרה בו הסעד המבוקש בעתירה עניינו התערבות בניהול הליך פלילי תלוי ועומד, בין אם על דרך ביטול עסקת טיעון ובין על דרך המרה או תיקון כתב האישום". (הדגשה לא במקור)



ראו גם לאחרונה גם פסק דינו של כבוד השופט ג`ובראן בג"צ 1540/07 סאמי אבו חסירה נ` פרקליטות מחוז תל אביב (טרם פורסם).



עוד נשוב ונפנה לפסק הדין שניתן בהרכב נרחב של בית המשפט הנכבד בפרשת פלוני, בג"צ 1958/98, שאוזכר לעיל, שם נקבע כדלקמן:



"על כל אלה יש להוסיף כי שיקול משמעותי שעל בית-המשפט להביא בחשבון בטרם יכריע אם לקבל הסדר טיעון או לדחותו, הן ציפיותיו של הנאשם. נאשם אשר הודה על סמך הסדר טיעון ויתר על זכותו לניהול הליך, ויתר על הזכות לחקור את עדי התביעה, ואף ויתר על הסיכוי לזיכוי...

אין ספק שהנאשם מפתח ציפייה לכך שהתביעה תשכנע את בית-המשפט בצדקת טיעוניה. שיקול זה הוא בוודאי שיקול משפיע, שעל בית-המשפט לשקול בטרם דחיית הסדר טיעון.". (עמ` 609).



108. לסיום, נביא מקרה שההלכה שנקבעה בו רלוונטית מאד לענייננו. המדובר בבג"צ 103/96 פנחס כהן נ` היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ (4) 314, שם הוגשה עתירה נגד ההסכמה שהושגה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין ראש המועצה המקומית שדרות, לפיה הוא יודה בעבירות שבכתב האישום, והיועץ לא יטען כי דבק קלון בעבירות אלו.



בפסק הדין נקבע כדלקמן:



"בדיקה מקרוב גילתה לנו כמה קשיים בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי, והשאלה המציגה עצמה עתה לפנינו היא מה מסקנה נסיק מכל אלה. בתחילה סברנו כי נחזיר את העניין אל שולחנו של היועץ המשפטי כדי שישוב ויבחן את הצורך בחינה, ויוסיף ויחליט את שראוי לדעתו להחליט. לאחר שיקול החלטנו כי לא יהא זה נכון לעשות כן, ומטעמים אלה: ראשית לכול, לא נוכל להתעלם מן העובדה כי בוסקילה שינה מצבו לרעה: שלאחר ההסכמה עם היועץ המשפטי הודה בעובדות האמורות בכתב האישום. יש שאת הנעשה אין להשיב, והוא ענייננו. אכן, הודייתו של איש ציבור במעשה עבירה תישאר הודיה גם אם יינתן לו במשפטו הפלילי לחזור בו מהודייתו (כהוראת סעיף 153לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). לדעתנו, אינטרס הציפייה וההסתמכות של בוסקילה, לא יהיה זה ראוי כי נתעלם ממנו" (ההדגשה אינה במקור).



כאמור לעיל, כשהמדובר באיש ציבור, על אחת כמה וכמה נשיא מדינה עד זה לא מכבר, הרי שאף שעדיין לא הודה בפני בית המשפט, הפרסום הרב שניתן להסכמתו להודות, ובכלל זה דבריו שלו כי בכוונתו לעשות כן בפני בית המשפט, וכן התפטרותו מתפקידו, אינם מקנים לו אפשרות אמיתית לחזור למצבו הקודם ו"יש שאת הנעשה אין להשיב", מבחינת אינטרס הציפייה וההסתמכות של הנאשם. לאמור, יש כמובן, השפעה רבה על הנכונות להתערבות של בית המשפט בענין דנן.



מכל מקום, כפי שהובהר בהרחבה לעיל, במקרה דנן אין מקום להתערב כלל ועיקר, אף ללא כל קשר לאינטרס הציפייה וההסתמכות של הנשיא לשעבר.



109. לסיכום, המקרה דנן ודאי אינו אחד מאותם מקרים נדירים ביותר ומיוחדים שיש מקום שבית המשפט הנכבד יתערב בהם – ועל כן דין העתירות במישור זה להדחות.





התיחסות לטענות נוספות שעלו בעתירות



110. אשר לבקשה ל"בדיקה מחודשת של כל חומר החקירה בעניינו של קצב ע"י ביהמ"ש הנכבד או ע"י צוות פרקליטים בלתי תלוי שלא היה מעורב בתיק", הרי שמדובר בבקשה משוללת יסוד. העותר עצמו המבקש זאת (בג"צ 5745/07), מדגיש בעתירה כי טרונייתו אינה מכוונת בהכרח לתוצאה הסופית אלא מכוון הוא כנגד מה שהוא מכנה "ההתנהלות". העותר סבור כי הפער בין שתי החלטות קוטביות לכאורה הינו סיבה המצדיקה את הפקעת תפקידיה המסורתיים של התביעה מידיה.



111. דא עקא, שאין כל ביסוס משפטי, בדין או בהלכה, לדרישה להחלפת רשויות התביעה בגורם אחר שיבצע את תפקידה של התביעה במקומה ויבדוק מחדש את כל חומר הראיות. לבד מהיותה של הצעה זו פופוליסטית מחד, ובלתי ישימה מצד שני, היא גם מטילה דופי לא מוצדק בפרקליטים מסורים אשר עושים את עבודתם, שנה שנה, תיק תיק, במסירות ומתוך נאמנות לשיקול דעתם המקצועי ולאינטרס הציבורי. ההצעה להחליפם ב"צוות בלתי תלוי" או בגורם אחר שיתבקש לבצע מטלה שהחוק הטיל על הפרקליטות והיועץ , ורק אותם, לעשות, משמעה ריקון רשויות התביעה מסמכויותיהן, שיבוש קשה של פעולתן התקינה של הרשויות ופגיעה אנושה בהמשך יכולתן לפעול בעתיד. על ההרסנות הגלומה בהצעה זו לשלטון החוק, במובנו הבסיסי ביותר, למותר להכביר מילים, שכן הדברים ברורים מאליהם.



112. העובדה כי חלק מהציבור, לרבות העותרים בעתירות ה"ציבוריות", אינו מרוצה מהחלטה מקצועית שהתקבלה, סובר שהיא מוטעית ושופט אותה ציבורית, הינה דבר אחד. אולם וודאי שזו אינה אמת המידה לפיה ביהמ"ש הנכבד אמור לשפוט את נכונותה של ההחלטה. אשר על כן דינה של טענה זו להידחות מכל וכל.



113. אשר לטענות בדבר קולת האישומים הכלולים בכתב האישום שאמור להיות מאושר במסגרת הסדר הטיעון, הרי שהתבוננות מפוכחת בו תעלה כי מדובר בו באישומים על שורה של מעשים, שבוצעו משך למעלה משנה, בעבירות מין שאינן קלות, שבוצעו תוך הפעלת לחץ, ובנסיבות חמורות הבאות לכלל ביטוי, בעיקר, במעמדו של הנאשם, ביחסי הכפיפות שהיו בין המתלוננות לבינו, בניצול מעמדו, ובאופן המניפולטיבי בו בוצעו.



114. את ההסדר אליו הגיעה התביעה יש לשקול אל מול האפשרות כי לו היה מוגש כתב אישום, יתכן שבעוד זמן רב, לאחר ניהול הליך משפטי ארוך ומסובך, התיק היה נגמר בזיכוי. תסריט זה אינו בלתי אפשרי ועל כן כשבוחנים מה מוטל על כפות המאזניים יש לשקול לא רק אפשרות של "הרשעה מוחצת" בסעיפים מחמירים, אלא גם אפשרות של זיכוי, שבנסיבות העניין דומה כי היה צורב בבשרן של המתלוננות יותר מהרשעה מיידית וודאית של קצב.



115. אשר לטענה בדבר התעלמות לכאורית מכך שעדויות של עשר נשים ייחסו לנשיא לשעבר עבירות מין – יש לזכור תחילה, כי רוב הפרשות הנטענות כבר התיישנו. לפרשות שלא התישנו התייחסנו לעיל. אשר לאפשרות להבאת מתלוננות, שעדותן התישנה, כגון כ`, שלפי תלונתה חלפו 19 שנים ממועד המעשים, להעיד בבית משפט כדי לחזק עדות אחרות שתלונתן לא התיישנה, בבחינת "עדות שיטה", די אם נאמר כי מדובר בשאלה מורכבת מבחינה משפטית, אף כי אילו היה מוגש כתב האישום, ללא הסדר טיעון, היה בכוונת התביעה לבקש מבית המשפט לאפשר גם העדת מתלוננות שעדותן התיישנה, והודעה על כוונה זו אף נמסרה להגנה. בכל מקרה, חיזוק שכזה, גם אם ניתן היה להביאו, יכול היה לבוא רק כחיזוק לראיות חזקות וממשיות המתייחסות ישירות למעשים הכלולים בכתב האישום, ולא כתחליף להן, ובמישור זה, כפי שהוסבר, היו בעיות לא מבוטלות.



116. אשר לבקשתה של המתלוננת כ`, שתלונתה התישנה זה מכבר, לעיין בחומר החקירה הכולל, הרי שכאמור בפרק העובדתי בקשה זו נדחתה מהטעמים שפורטו במכתב פרקליטות המחוז. בטעמים אלה לא נפל כל פגם.



117. אשר לטענות בעניין העדר הנמקה מספקת להסדר הטיעון, יטענו המשיבים כי דין הטענה להידחות. ההחלטה בעניין הסדר הטיעון מיום 28.6.07 נומקה, גם אם באופן תמציתי, והיא כוללת בחובה את עיקרי טעמיהן של רשויות התביעה להסכמה להסדר. בכל מקרה, בתשובה זו נומקה ההחלטה בהרחבה רבה. לכך נוסיף, כי אין כל דין או נוהג המחייב לנמק הסדר טיעון שתוצאתו הגשת כתב אישום, שלא בפני בית המשפט הדן בהליך.



118. אשר לטענה כי הענישה שעליה סוכם בהסדר היתה מקלה, הרי שנושא זה מסור להכרעת בית משפט השלום שיצטרך להחליט אם לקבל העונש המוצע בהסדר או לדחותו. ענין זה בודאי שאינו מתאים לדיון בבג"צ.



119. למעלה מן הנדרש נזכיר כי אמנם מדובר בעבירות מין שבוצעו בנסיבות מחמירות, שפורטו לעיל, אך עיקר העבירות בוצעו לפני תשע שנים, ולא ברור כלל אם בית המשפט היה גוזר בגינן עונש מאסר בפועל, אף אם לא היה מוצג בפניו הסדר טיעון לענין העונש.



120. כך למשל, ניתן להשוות את ענייננו לעניינו של יצחק מרדכי (ע"פ (י-ם) 2206/01, 2303/01 מדינת ישראל נ` יצחק מרדכי), שהורשע לבסוף בבית המשפט המחוזי בירושלים בשני אישומים של ביצוע מעשים מגונים כמשמעותם בסעיף 348(ו) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שסווגו כמעשה מגונה בנסיבות מחמירות (שהעונש עליו הוא שבע שנות מאסר) וכמעשה מגונה שלא בנסיבות מחמירות (שהעונש עליו הוא שלוש שנות מאסר). בבית משפט השלום נדון השר לשעבר למאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים, כשדעת המיעוט הייתה לדון אותו למאסר בפועל של ארבעה חודשים. בבית המשפט המחוזי המדינה ערערה על קולת העונש, אולם ערעורה זה נדחה ברוב דעות.



הגם ששם היו שתי עבירות של מעשים מגונים חמורים, והגם ששם לא היה הסדר טיעון אלא הרשעה במשפט, נדחתה בקשתה של המדינה למאסר בפועל, הן בבימ"ש השלום והן בערעור. זאת, בהתבסס על שני נימוקים עיקריים: חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות והעובדה כי מדובר באדם שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.



על רקע האמור, העונש עליו הוסכם בענייננו, שהוא מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננות, תואם את רמת הענישה עליה הוחלט במקרה מרדכי הנ"ל ובמקרים דומים אחרים. עוד יש לזכור כי בענייננו לא יתקיים משפט על כל המשתמע מכך. בנוסף, מתקיימים גם בענייננו שני השיקולים "לקולא" שנשקלו בפרשת מרדכי: חלוף הזמן והירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.



121. מכל מקום, כל האמור לענין הענישה הינו למעלה מן הנדרש, שכן בג"צ, בכל הכבוד, אינו צריך להידרש לכך כלל, שכן בעניין זה יש סעד חלופי סטטוטורי מובהק. הבחינה של רכיב זה נתונה במלואה לבית משפט השלום, לו יוגש כתב האישום, לאחר שישמע את הטיעונים לעונש של שני הצדדים.



ראו בעניין זה ע"פ 1958/98 פלוני נ` מדינת ישראל פ"ד נז(1) 577:



"החמרה בעונש ביחס לעונש המוסכם אינה עילה להשמיט את הקרקע מתחת להרשעה המבוססת על הודאה שניתנה במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהנאשם הוזהר כי בית המשפט אינו כבול להסדר".



על כן, בכל הכבוד, אין מקום להידרשותו של בית המשפט הנכבד לטענות בעניין העונש.



122. אשר לבקשה כי ההסדר יבוטל אם לא יסכימו הצדדים לכך שיקבע בו שבנסיבות המתוארות בכתב האישום יש משום קלון, יענו המשיבים כי במישור המהותי, אין ספק, לטעמם של המשיבים, שהרשעה בעבירות המפורטות בכתב האישום עליו סוכם במסגרת הסדר טיעון נושאת בחובה קלון, אפילו קלון חמור.



123. אשר לטענה כי קצב הפר את הסדר הטיעון בהצהרות שנשמעו מטעמו או מקרב מקורביו בדבר כנות הודאתו ובאשר לטענה כי למעשה קצב מכחיש את ביצוע המעשים, והוא מוכן להודות בעבירות המיוחסות לו רק על מנת לחסוך סבל ממשפחתו, להימנע מהליך משפטי ממושך וכיו"ב, נבקש להבהיר כי משהחלו פרסומים שכאלה, העביר הנשיא מסר ברור ליועץ, כי הוא עומד באופן מלא מאחורי כל ההתחיבויות וההצהרות שעליהן חתם בהסדר. בנוסף, הצהרות שנתן קצב עצמו בתקשורת שומטות הקרקע מתחת טיעון זה. מכל מקום, עמדת המשיבים בעניין זה הינה חד משמעית וברורה:



אם במעמד אישור הסדר הטיעון, לאחר שיובהר לקצב, על ידי בית המשפט הנכבד, מה המשמעות המשפטית של הודאתו, הוא לא יודה בפה מלא ובלשון שאינה משתמעת לשתי פנים בביצוע העבירות המיוחסות לו, באופן שלא יותיר ספק בדבר כנות הודאתו, אזי בהתאם לאמור בסעיף 154 לחסד"פ, הודאתו לא תתקבל, והסדר הטיעון לא יאושר. כידוע, בית המשפט רשאי לדחות הודיה אם חשד באמיתותה או בכך שהושגה שלא כדין. ראו ע"פ 1958/98 פלוני נ` מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577.



התייחסות לעתירה השישית – בג"צ 5828/07



124. בעתירה שישית זו מועלית טענה כי יש לבטל את הסדר הטיעון לאור העובדה כי בין השיקולים שנשקלו כנגד ההסדר "לא הובאה בחשבון העובדה כי ניתן להעמיד לדין את קצב גם בגין עבירות (לכאורה) נוספות, הואיל ויש לחשב את תקופת ההתיישנות בלא להביא במנין תקופת ההתיישנות את תקופת כהונתו של קצב כנשיא המדינה. המשיבים יטענו כי אין בטענה כל ממש.



125. העותר מבסס את טענתו על סעיף 14 לחוק יסוד: נשיא המדינה, הקובע כאמור: "נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי; התקופה שבה נמנעת, מכוח סעיף זה, הבאתו של נשיא המדינה לדין בשל עבירה, לא תבוא במנין תקופת ההתיישנות של אותה עבירה".



126. ואולם, לסעיף זה אין נפקות ממשית בענייננו ממספר טעמים מצטברים.



127. המשיבים יטענו כי לא היתה שום תקופה בה נמנעה מכוח סעיף 14 לחוק היסוד הבאתו של נשיא המדינה לדין בשל עבירה. כל החקירה ושאר הפעולות הנגזרות מקידום ההליך הפלילי בעניינו בוצעו עוד במהלך תקופת כהונתו של קצב כנשיא המדינה (חקירה משטרתית, שימוע וכיו"ב). משכך, אין שום תקופה שלא צריכה לבוא במניין תקופת ההתיישנות. במילים אחרות, לא היה פרק זמן כלשהו בו לא ניתן היה לקדם את הבאתו לדין פלילי של הנשיא, ומשכך אין תחולה לסיפא של סעיף 14 לחוק היסוד, הקובע כי פרק זמן זה לא יימנה במירוץ ההתיישנות.



128. בנוסף, ברמה העובדתית, במקרה שלפנינו, העבירות שהתיישנו ואשר לא ניתן היה להכלילן כתוצאה מכך בכתב האישום, התיישנו קודם לגילוי הפרשה ולפני תחילת החקירה המשטרתית בעניינו של הנשיא (11.7.2006).



129. מכאן שגם אין כל ממש באמור בעתירה (סעיף 17) לפיו "...נראה כי היועמ"ש יצא מנקודת הנחה משפטית כי יש למנות את תקופת היות המשיב 2 נשיא המדינה במנין שנות ההתיישנות, וכי הדבר היה ביסוד השיקולים שהביאו
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הנשיא משה קצב ופרשת ההטרדה המינית כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You cannot download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group