חוקרי היאח``ה מנעו מחיים יטיב לערער ודרשו ממנו טביעת אצבע בכוח למרות החלטת שופטת הדוחה זאת

[Nakim]

ההודעה לבית משפט שנשלחה היום והמתארת היכן נמצאים העבריינים האמיתים במדינת ישראל

בית משפט שלום ראשון לציון מ 1455/07
בפני כב` הש` ד"ר סורוקר איריס

חיים יטיב
נא לשלוח כתבי בי-דין לפקס הרשום מטה
קיבוץ הר עמשא, ת.ד 1207 ערד 89112
נייד: 0546533858 פקס: 035423023

המבקש
- נגד -

היאח"ה – היחידה הארצית לחקירות הונאה
משטרת ישראל
רזיאל 9 בת ים
טל`: 035555444, פקס`: 035555341

המשיבים
הודעה על חתימה על ערבות עצמית בכפיה
בגין שיבוש הליכי משפט מצד המשטרה

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 11.6.07, המבקש מתכבד להודיע לבית המשפט זה שחתימתו על ערבות העצמית בהליך זה נסחט ממנו בכפיה לאור סירובם של המשיבים לאפשר לו לערער בו ביום על ההחלטה של בית משפט זה (המצ"ב כנספח א`) בבית המשפט המחוזי וכן בגין דרישתם של המשיבים לקחת ממנו טביעת אצבע בכוח למרות החלטת בית משפט זה הדוחה דרישתם לטביעת אצבע, על כן המבקש מבקש שיובהר שלחתימה על הערבות העצמית אין שום תוקף משפטי היות והיא נסחטה ממנו בכפיה בניגוד לחוק.
ולהלן נימוקי ההודעה:
1. ביום 30.8.06 שלח המבקש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לבחון חוקיות הליך מינוי כב` השופטת ביניש לנשיאה לאור בן היתר החשדות לתפירת התיק לשר חיים רמון, בבקשה זו הובא מידע המעיד על אופייה הפלרטטני לכאורה של ה.נ. המתלוננת נגד השר רמון. כמצוטט .26אבקש לציין שישנו מידע על כך שהמתלוננת נגד שר המשפטים בדימוס חיים רמון, הגב` ה.נ. הינה אישה שלא נרתעה מלהתעסק עם מספר לא קטן של בעלי תפקידים בלשכת רה"מ אולמרט והקנתה לעצמה מוניטין של "מזרון לשכתי", הדברים מתבססים על שיחה של אישיות ציבורית ידועה עם אחת החברות הקרובות של הגב` נ. אשר הינו מוכן להעיד על כך בבית משפט ואשר מסר לי את המידע. חברתה הוסיפה שה.נ. היתה נושא לבדיחה במחזור שלה ושכל נער שרצה לאבד את בתוליו היה פונה אליה. נדמה ראוי לבדוק טענות אלה לאור המהירות ואולי הפזיזות בה הוגשה כתב האישום מבלי לבדוק את הגב` ה.נ. בפוליגראף. במידה והיועץ המשפטי לממשלה יבקש לבדוק זאת אין התנגדות של המקור שאחשוף את שמו ושייחקר על כך.

2. בהמשך לבקשה זו עתר המבקש ביום 5.9.06 לבג"ץ (בג"ץ 7239/06) נגד הוועדה לבחירת שופטים למנוע כינוס הוועדה ובחירתה של השופטת בייניש לנשיאה בניגוד לחוק. עתירה זו נדחתה על הסף באופן שערורייתי וללא דיון על ידי השופטים המשיבים בה למרות הוראת החוק האוסרת זאת עליהם.

3. ביום 17.9.06 או בסמוך לכך פרסם המבקש באתר `נקים`, המשמש למאבק בשחיתות הפושה במערכת המשפט , את הקריקטורה של המתלוננת נגד השר רמון כפי שציירו אותה חבריה לכיתה בספר המחזור. תמונה זו פורסמה תוך הקפדה להסתיר את זהותה של המתלוננת. קריקטורה זו מעידה כאלף עדים על אופיה הפלרטטני של המתלוננת נגד רמון ויש בהבאתה לידיעת הציבור אינטרס ציבורי מובהק להצביע על תפירת התיק שנעשתה לכאורה לשר חיים רמון .

4. ביום 27.9.2006 הורה פרקליט המדינה לפתוח בחקירה פוליטית נגד המבקש בגין פרסום קריקטוקה זו תוך שימוש לרעה בכוח משרתו וניסיון להשתיק את הטענות על תפירת התיק לשר חיים רמון על ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה עצמו ובכירי היאח"ה.

5. ביום 31.1.07 הורשע השר חיים רמון והשופטים קבעו פה אחד שהמתלוננת לא פלירטטה עם השר חיים רמון, על כך הגיב הציבור בן היתר בסקר גלובס שמדובר בהרשעה מוטעית הזויה ומקוממת על פי 70 % מהנשאלים.

6. ביום 2.2.07 פרסם פרופ` דניאל פרידמן חתן פרס ישראל למשפטים, מאמר בידיעות אחרונות תחת הכותרת `משפח רמון`. במאמר זה פירק פרופ` דניאל פרידמן את ההרשעה לגורמים והצביעה על הפיכתנו למדינת משטרה תחת דגלם של בכירי מערכת המשפט בישראל. מאמר זה פורסם בו ביום באינטרנט באתר `נקים` לנוחות הגולשים וניתן לעיין בו שם יחד עם כל המסמכים המשפטיים המוזכרים כאן.

7. ביום 6.2.07 מונה פרופ` דניאל פרידמן לכהן כשר המשפטים של מדינת ישראל.

8. ביום 7.2.07 השופט העליון בדימוס חשין הזהיר ואיים על שר המשפטים פרידמן בכתב והודיע לו שמי שירים ידו על העליון הוא יגדע את ידו. כמובן שעד כה למיטב ידיעת הציבור כב` השופט בדימוס חשין לא הועמד לדין על דבריו ולא נחקר עליהם.

9. ביום 11.2.07 המבקש הגיש עתירה לבג"ץ נגד המשיבים בגין ההטרדות ודרישתם להגיע לחקירה, השופטת עדנה ארבל דרשה מהם להגיב על העתירה תוך 30 יום.

10. ביום 12.2.07 המבקש דיבר עם פקד רמי כהן גבורה והודיע לו על העתירה וכן באותו יום קיבלו המשיבים את העתירה בדואר רשום.

11. משקיבלו לידים את העתירה וההחלטה להגיב עליה תוך 30 יום מיהרו המשיבים לבית משפט זה להוציא במרמרה ב- 14.2.07 צו מעצר כנגד המבקש תוך שהם מזייפים את העילה לחקירה ומעלימים דרישתו של המבקש למצות הליך משפטי כנגדם בבג"ץ.

12. באמצעות צו מעצר זה הסתייעו המבקשים לגרום לדחייתה של העתירה בבג"ץ על הסף. הכל כמפורט בבקשה לביטול צו המעצר שהוגשה בתיק זה ביום 27.5.07.

13. בתגובתם לעתירה חשפו המשיבים את בקשתו של פרקליט המדינה מיום 27.9.07המעיד על כך שפרקליט המדינה הוא זה שיזם חקירה פוליטית זו כנגד המבקש.

14. ביום 12.2.07 המבקש שלח בקשה לשר המשפטים להקים ועדת בדיקה בעלת סמכויות של ועדת חקירה, על התנהלותם של היועץ המשפטי לממשלה פרקליט המדינה ושאר המעורבים בפרשת השר בדימוס חיים רמון ובקשה להמליץ על נבצרותם הזמנית של השניים - בקשה על פי סעיף 8א` של חוק הממשלה התשס``א-2001.

15. ביום 7.5.07 נמסר למבקש ממשרד המשפטים שבקשתו להקים ועדת בדיקה הועברה ליועץ המשפטי לממשלה לקבלת תגובתו אך שמר מני מזוז לא ממהר להגיב עליה כמו כן נמסר שהשופט בדימוס ברנר חוקר את כל ההיבטים של פרשת רמון.

16. ביום 27.5.07 שלח המבקש מחו"ל בקשה מנומקת לבטל צו המעצר שהוצא ב-14.2.07 כנגדו על ידי כב` השופטת סורוקר.

17. במשך שבועיים התעלם בית משפט זה מבקשה זו למרות דחיפותה ולמרות הקלות בה הוצא צו המעצר כנגד המבקש ללא כל יסוד ענייני. בגין זאת המבקש נעצר ביום 11.6.07 בשעה 5.45 בבוקר בשובו מחו"ל בשדה התעופה.

18. בשעה 7.30 באו שני שוטרים מהיאח"ה לקחת את המבקש מהשדה וביקשו לעשות בו חיפוש גופני כאילו מדובר בעבריין כבד תוך שנשענים על צו המעצר שהוצא נגדו. שוטרי היאח"ה וביניהם פקד רמי כהן גבורה ביקשו מהמבקש להוריד את מכנסיו וטענו שרשאים הם על פי חוק לעשות בו חיפוש בעירום ושיעשו זאת בכוח אם לא ישמע להוראות. מסע השפלה זה תם רק לאחר והמבקש הודיע להם שאין בכוונתו להוריד את מכנסיו אך שהם מוזמנים לנסות בכוח, ברגע זה וויתרו על כך.

19. המבקש הובא לחקירה במטה היאח"ה בבת ים כאשר החקירה עצמה נמשכה לא יותר מחצי שעה היותה מבוססת כולה על טענות מגוחכות המציירות עם כל הכבוד הראוי את היאח"ה תחת אור של גן ילדים הנדרשים לתרפיה בעיסוק.

20. משהודיע המבקש שאין בכוונתו לתת טביעת אצבע ולחתום על ערבות כלשהי בגין חקירה שערורייתית זו, חוקרי היאח"ה ובראשם סנ"צ אבי אביב בחרו לבזבז את זמנו של המבקש במצעד של שכנועים במשך כ 4 שעות כדי שזה יוותר על הבאתו לבית משפט ויחתום על הערבות וייתן טביעת אצבע.

21. לקראת השעה 13.00 הובא המבקש לבית המשפט בראשון לציון בפני השופטת סורוקר. יודגש שכב` השופט סורוקר היא זאת שנתנה את צו המעצר במעמד צד אחד ללא בסיס כלשהו נגד המבקש בגין עבודתו העיתונאית לחשיפת שחיתות מערכת המשפט, וכן יודגש שכב` השופטת סורוקר בחרה כאמור שלא לתת החלטה במשך שבועיים לבקשתו של המבקש לבטל את צו המעצר שהוצא נגדו.

22. בתחילת הדיון ביקש פקד רמי כהן גבורה שחרור בערבות עצמית של המבקש ומתן טביעת אצבע, כב` השופטת סורוקר ביקשה ממנו לנמק את בקשתו לטביעת אצבע וזה טען שהדבר מעוגן בחוק, כב` השופטת הצביעה על ספר החוקים וביקשה להציג את הסעיף הרלוונטי, מכאן ועד תום הדיון בחר פקד רמי כהן גבורה לשמור על "זכות השתיקה"...

23. במהלך הדיון הציגו סוף סוף המשיבים את הקריקטורה המדוברת בפני בית המשפט תוך שהדבר מצביע על כך שלא עשו זאת כאשר ביקשו את צו המעצר.

24. כב` השופטת סורוקר בחרה להיעתר חלקית לבקשת המשטרה תוך שהצדיקה חקירה פוליטית זו כמצוטט "אף כי תמונת הפנים מושחרת ברובה, הרי שעלולים להימצא פרטים מזהים (בכיתוב, בהסברים ובמסגרת הכוללת). איני מקבלת את טענת החשוד כי לחקירה, בנסיבות אלה, אין כל בסיס."

25. המבקש הודיע שאין בכוונתו לחתום על הערבות העצמית המופחתת על סך 2000 ₪ שקבעה כב` השופטת סורוקר כמפורט בפרוטוקול הדיון ונקבע שהמבקש יובא למחרת בפני שופט תורן.

26. המבקש הוחזר למטה של היאח"ה והודיע מיד למשיבים שברצונו לערער על ההחלטה של השופטת סורוקר.

27. המשיבים המליצו למבקש לקחת עורך דין להגשת הערעור ומשהודיע המבקש שימשיך לייצג את עצמו ביקשו ממנו לכתוב את הערעור ושלאחר מכן יביאו אותו לבית המשפט המחוזי להגשתו. המבקש התחיל לכתוב את בקשת הערעור. המבקש ביסס בן היתר את הודעה הערעור על אי הבירור שעשתה השופטת סורוקר בטרם הוציאה את צו המעצר כנגד המבקש, את התעלמותה של השופטת סורוקר מבקשתו של המבקש לביטול צו המעצר ולבסוף את קביעתה שיש על מה לבסס חקירה פוליטית זו מבלי לפרט מדוע וזאת על פניו כדי שלא להודות שהיא הוציאה צו מעצר ללא שום עילה ומבלי לבדוק לעומק את חומר החקירה וכן התרשלה מלדון בביטולו של הצו כאשר התבקשה לכך.

28. זאת ועוד בסוף הדיון כב` השופטת סורוקר התבקשה ע"י רפ"ק חיון להורות למבקש להסיר את הקריקטורה מהאתר של `נקים`, אך כב` השופטת בחרה שלא לדון בכך וקבעה שאין היא עוסקת בכך כעת. יצויין כאן שהדברים כלל לא נרשמו בפרוטוקול הדיון. עצם הבקשה מצביעה על הסתירה הקוגנטיבית של מערכת המשפט אשר מצד אחד מבקשת לחקור את המבקש מזה חודשים בגין פרסום קריקטורה זו וטוענת כביכול על פגיעה במתלוננת אך מצד שני לא באה בשום שלב בבקשה למבקש ולאתר `נקים` להסיר קריקטורה זו.

29. תוך כדי כתיבת טענות בכתב הערעור הופיע לפתע רפ"ק חיון ודרש מהמבקש שוב טביעת אצבע, המבקש השיב לו על כך שכבר ביקשו זאת מהשופטת סורוקר ושבקשתם לא נעתרה, שמדובר בהפרה של הוראת שופטת וביזיון בית משפט. רב פקד חיון המשיך בדרישתו תוך טענה שהחוק מסמיך אותו לקבל במיידי את טביעת אצבעו של המבקש ושיעשה שימוש בכוח מיד אם המבקש לא ייעתר לכך.

30. מיד לאחר מכן המשיבים ביקשו מהמבקש להפסיק לכתוב את הערעור ולהתלוות אליהם לאבו כביר למעצר. המבקש תהה כיצד לפתע דורשים זאת ממנו כאשר סוכם לפני כן להגיע לביהמ"ש המחוזי בת"א להגיש את הערעור. המשיבים טענו שהם שינו את דעתם וכן סנ"צ אבי אביב אישר זאת שהמבקש יוכל להגיש את הערעור רק אחרי שיובא למעצר באבו כביר ויגישו דרכם. המבקש סירב לכך בתוקף והבהיר שלא תהיינה באפשרותו להגיש ערעור היום מפאת הזמן הארוך שידרוש הליך הקליטה באבו כביר אך המשיבים עמדו על כך שלא יאפשרו למבקש לערער באותו יום וזאת בהמשך לכך שמהשעה 7.30 בבוקר הם פעלו בכל הדרכים לעכב כמה שיותר את הגעתו של המבקש לבית המשפט.

31. משראה המבקש שהמשיבים פועלים במרמה להשיג את טביעת אצבעו בניגוד להוראת בית משפט זה ומנסים למנוע מהמבקש לערער על ההחלטה, ביקש המבקש מהם את דף הערבות העצמית וחתם עליו תוך שהוא מבהיר לחוקרים שהוא עושה זאת בלית ברירה לאור העובדה שהם פועלים לשבש את ההליך המשפטי.

32. משהודיע להם על כך, שומע המבקש את סנ"ץ אבי אביב אומר במסדרון לפקודיו "לא טוב לא טוב" ואז שוב הופך את עורו בלשון חלקלקה ומתחיל לדבר שוב יפה למבקש ומציע לו לשלוח בפקס את הערעור לבית המשפט המחוזי.

33. המבקש הבהיר בשלב זה למשיבים שהם פעלו בניגוד לחוק למנוע את ערעורו ושחרורו ועל כן נאלץ לחתום על הערבות כדי שיוכל להשתחרר ולדווח על שיבוש הליכי המשפט שנעשה כאן.

34. פקד רמי כהן גבורה המשיך לנסות להרגיע את המבקש שנסער מהתנהלותם של חוקרי היאח"ה והציע למבקש לעיין בחוק המאפשר לטענתו לדרוש כביכול טביעת אצבע. המבקש סירב להצעתו של פקד רמי כהן גבורה ועזב נסער את היאח"ה.

35. לאור התנהלותם החמורה של המשיבים, המבקש מבקש שיובהר שחתימתו על כתב הערבות העצמית הושגה בכפיה בגין שיבוש הליכי משפט שעשו המשיבים, כמו כן המבקש מבקש שיובהר שנמנע ממנו להגיש כעצור בקשה לערעור כדין ועל כן נאלץ להשתחרר.

36. בנסיבות אלה אין המבקש רואה טעם להגיש ערעור לאחר והשתחרר, היות ויתרון הלחץ המופעל על מערכת המשפט לשחרורו של חף מפשע נלקח ממנו לאור התנהלותם של המשיבים אשר אלצו אותו לחתום על הערבות העצמית ולהשתחרר.

37. זאת ועוד המבקש אינו רואה במערכת המשפט גוף נטרלי ואובייקטיבי שיכול לדון בתיק זה היות ומערכת המשפט בכללותה פועלת במקרה דנן למנוע ביקורת עיתונאית על מעלליה ומשתמשת כנגד המבקש בכוחה להשתיקו מלחשוף את השחיתות הפושה בה וכן מנסה למנוע מהמבקש לחשוף כיצד מונתה השופטת בייניש לנשיאת העליון כאשר כל שופט אשר ידון בתיק זה יהיה תלוי בשופטת בייניש לקידומו המקצועי.

38. לאור כל האמור לעיל המבקש מבקש שיובהר שחתימתו הושגה בכפיה ושאין בחתימה זו כדי לחייב אותו במהומה בתיק זה, תיק המעלה נגדו חשדות מופרכות ומגמתיות בניסיון פתטי של מערכת המשפט להשתיקו.

39. המבקש מצהיר בזאת כי כל האמור כאן אמת, לבקשה זו לא מצורף תצהיר היות והמבקש נמצא בקיבוץ הר עמשא בו לא מצוי עורך דין ועל מנת שלא לעכב עוד העברת הודעה זו לבית המשפט.

היום. 19.6.07

______________
המבקש
חיים יטיב


נספח א`

החלטה

1. בפני בקשה להורות על שחרורו של החשוד בתנאים מגבילים הכוללים אך ורק חתימה על התחייבות עצמית בסך של 5,000 ₪ לצורך הבטחת התייצבותו להמשך חקירתו, היה וידרש לעשות כן.
2. נציג המשטרה הציג בפני ביהמ"ש את הבקשה לצו מעצר אשר התקבלה ע"י ביהמ"ש ביום 14.2.07. באותה החלטה צוין: "בשים לב לאי שיתוף פעולה מצד החשוד, המוזמן לחקירתו ואינו מתייצב, ועל רקע חשד סביר לעבירה על סעיף 352 לחוק העונשין, אני נעתרת לבקשה". על גבי הצו עצמו צוין: "השחרור יעשה בתחנת המשטרה בתום החקירה ובערובות מתאימות להבטחת התייצבות נוספת לחקירה לפי שק"ד הקצין הממונה".
3. מתברר כי החשוד שב לאחרונה לישראל, ונחקר הבוקר במשטרה. המשטרה ביקשה לשחררו, ואולם החשוד סירב למסור טביעת אצבע, וגם סירב לחתום על התחייבות עצמית.
4. אני סבורה כי הבקשה לחתום על התחייבות עצמית היא במקומה וזאת מחמת שהחשוד עצמו הודה שסירב להגיע לחקירתו במשטרה לאחר שזומן באוק` 2006; בנוסף טען כי מועד החקירה לא היה נוח מבחינתו, והוסיף כי היו בפיו טענות שונות בדבר עצם ראויות החקירה, וכי עתר לערכאות המתאימות ע"מ לבטלה.
5. חקירה משטרתית היא כלי חברתי חשוב ביותר לשמירה על הסדר הציבורי, ויש להגן עליו. אדם המוזמן להיחקר, ראוי שיעשה כן מתוך שיתוף פעולה עם המשטרה. החקירה לא נועדה להפליל אלא לברר אמת. במקרה דנא, החקירה, לפי נציגי המשטרה, נועדה לברר חשד בדבר פרסום תמונה של נפגעת בעבירת מין באתר אינטרנט – פרסום שהוא לכאורה אסור לפי חוק. עיינתי בפרסום (ת/1) ואף כי תמונת הפנים מושחרת ברובה, הרי שעלולים להימצא פרטים מזהים (בכיתוב, בהסברים ובמסגרת הכוללת). איני מקבלת את טענת החשוד כי לחקירה, בנסיבות אלה, אין כל בסיס.
6. אני מקבלת את הבקשה בחלקה ומורה כי החשוד יוכל להשתחרר כנגד חתימה על התחייבות עצמית להבטחת התייצבותו להמשך חקירתו, היה וידרש לעשות כן, ובסכום של 2,000 ₪. לא יחתום – ישאר במעצר ויובא בפני שופט תורן בתוך 24 שעות.

ניתנה היום כ"ה בסיון, תשס"ז (11 ביוני 2007) במעמד הצדדים.
ד"ר איריס סורוקר, שופטת
החשוד:
אין בכוונתי לחתום. אבקש שהמשטרה תמצה את ההליכים ותגיש כתב אישום.
החלטה
ביהמ"ש אינו מורה למשטרה להגיש כתב אישום. המשטרה כמובן תמצה את חקירתה בזריזות.
רשמתי מפי החוקרים כי הם מבקשים לאמת את חקירת החשוד אשר התקיימה הבוקר.
ניתנה היום כ"ה בסיון, תשס"ז (11 ביוני 2007) במעמד הצדדים.

ד"ר איריס סורוקר, שופטת

[חיים יטיב]

ההחלטה האלגנטית והצפויה של השופטת מיכל עמית-אניסמן מיום 26.6.07 מבית המשפט בראשון לציון מובאת כאן:


החלטה
ראיתי, לאחר ולא מבוקש כל סעד אין מקום ליתן החלטה