המדינה משלמת פיצויים לתושבים שפונו מהמאחזים הלא חוקיים ברצוע

[הארץ]

עדכון אחרון - 07:52 24/11/06




המדינה משלמת פיצויים לתושבים שפונו מהמאחזים הלא חוקיים ברצועת עזה

מאת יובל יועז

מינהלת סל"ע שילמה מיליוני שקלים לעשרות משפחות שהתגוררו בחמישה מאחזים ברצועה; זאת לאחר שגורמים משפטיים ביצעו אבחנה בין פינוי מאחזים בשל אי חוקיותם לפינוי במסגרת תוכנית מדינית




מאחז תל קטיפא, לפני פינויו. לדברי גורמים משפטיים, תשלום הפיצוי יוצר תקדים מסוכן

תצלום ארכיון: לימור אדרי

מינהלת סל"ע, המטפלת בתשלום פיצויים למתנחלים שפונו מרצועת עזה במסגרת ההתנתקות, שילמה מיליוני שקלים כפיצוי לעשרות משפחות שהתגוררו במאחזים הלא חוקיים ברצועה. ל"הארץ" נודע, כי במינהלת הוחלט לשלם פיצויים "לפנים משורת הדין" לתושבי חמשת המאחזים שלא קיבלו הכרה כיישובים חוקיים - תל קטיפא, שליו, כפר ים, שירת הים וכרם עצמונה. עד עתה לא קיבלו המפונים את הפיצויים המלאים, אלא מקדמות בלבד, שהגיעו לסכומים גבוהים, של עד 600 אלף שקל למשפחה.

גורמים משפטיים חוששים מתקדים מסוכן

תשלומי הפיצויים לתושבי המאחזים הלא חוקיים ברצועה מעוררת בקרב גורמים משפטיים שונים חששות, שמא נוצר תקדים מסוכן מבחינת המדינה. לדעת הגורמים, השלכות התקדים עלולות להתעורר בדיונים המשפטיים על פינוי מאחזים לא חוקיים בגדה המערבית: בקרב תושבי המאחזים שם החלו להישמע דרישות ראשוניות לקבלת פיצויים, על בסיס תקדים עזה, אם המדינה מבקשת לפנותם. במינהלת סל"ע גם לא עורכים רישומים לאיזה יישובים עברו מפוני הרצועה: תאורטית, יכול להיווצר מצב אבסורדי, שבו תושבי מאחז לא חוקי ברצועה קיבלו פיצוי תמורת פינויים ועברו להתגורר במאחז לא חוקי בגדה.

אולם, גורמים רשמיים מבחינים בין פינוי תושבי מאחזים בשל אי-החוקיות שלהם, לבין פינויים במסגרת תוכנית מדינית, דוגמת ההתנתקות. במקרה של ההתנתקות, פינוי תושבי חמשת המאחזים לא היה בשל היותם דרי מאחז לא חוקי, אלא בשל החלטה מדינית. במינהלת סל"ע משתדלים לראות את הדברים מנקודת מבטם של התושבים, ומהיבט זה, כמו שתואר בדו"ח טליה ששון בעניין המאחזים בגדה, התושבים זכו לשיתוף פעולה נרחב מצד רשויות ממלכתיות.

64 תביעות של משפחות בחמשת המאחזים

למינהלת סל"ע אין מידע מדויק על מספר המשפחות שהתגוררו בחמשת המאחזים. אולם, עד כה הוגשו למינהלת 64 תביעות של משפחות שהתגוררו בהן ב"יום הקובע" למתן פיצויים - 6 ביוני 2004 - היום שבו התקבלה החלטת הממשלה על ביצוע ההתנתקות. לפי ההערכה, מדובר כמעט בכל התושבים בחמשת המאחזים.






התביעות הוגשו בתחילה ל"ועדת הזכאות" הרגילה של המינהלת, אבל הן הועברו לדיון ב"ועדה המיוחדת" הדנה במקרים חריגים ומוסמכת לפסוק פיצויים שלא על פי הקריטריונים שבחוק. ב-41 תביעות כבר שולמו מקדמות, רובן בסכומים של מאות אלפי שקלים, וב-23 טרם שולמו כספים, מאחר שלדברי גורמים במינהלת לא הומצאו עדיין כל המסמכים הדרושים.

במסגרת "מסמך קריטריונים" של המינהלת, מוגדרים ההבדלים בין יישוב מוכר למאחז לא חוקי. יישוב נחשב "מוכר" אם עמד בארבעה קריטריונים: החלטת ממשלה להקימו; קביעת תחום שיפוט מוניציפלי; קיום תוכנית בניין עיר מאושרת והיתרי בנייה; וקיום זכויות קנייניות למגורים ביישוב. המינהלת החליטה עקרונית, שהפיצויים לתושבי המאחזים ברצועה יינתנו בשיעור מופחת מהפיצוי המלא שניתן למפונים האחרים. מידת ההפחתה תיקבע בהתאם למספר הקריטריונים שבהם המאחז לא עמד ביחס ליישוב מוכר. במינהלת סל"ע הדגישו, שהתשלומים למאחזים לא משקפים סטנדרט או תקדים והם "לפנים משורת הדין".

ההחלטה על גובה הפיצויים - עוד שבועיים

בעוד כשבועיים אמורה הוועדה המיוחדת במינהלת סל"ע לפרסם החלטה עקרונית לגבי סטנדרט הפיצוי לכל אחד מחמשת המאחזים. לפי המסתמן, תל קטיפא ושליו יקבלו פיצוי גבוה יחסית, קרוב לפיצוי המלא, בעוד ששירת הים וכרם עצמונה, שאינם עומדים כמעט באף קריטריון, יקבלו פיצוי מופחת בהרבה.

על יסוד ההחלטה ה"עקרונית" לכל אחד מהיישובים ייקבע הפיצוי הפרטני לכל משפחה. זו גם הסיבה שעדיין לא שולמו הפיצויים המלאים למשפחות שהתגוררו במאחזים, אלא מקדמות בלבד. ואולם המקדמות משקפות שיעור גבוה מהסכום המלא המשוער, והגיעו עד 600 אלף שקל למשפחה.

ממינהלת סל"ע נמסר בתגובה, על דעת משרד המשפטים: "ההצדקה לפיצוי תושבי היישובים הלא מוכרים נעוצה בנסיבות המיוחדות הכרוכות בפינוי חבל עזה, וברצון לאפשר לתושבים אלה לשקם את חייהם. זאת, בשונה מנסיבות של פינוי מטעמים של אכיפת דיני התכנון והבנייה, שבגינו המדינה אינה משלמת פיצוי כלשהו. הפיצוי לתושבי היישובים הלא מוכרים לא יהווה, להערכתנו, תמריץ להפרת חוק במקומות אחרים".

עוד נמסר, ש"לפי הידוע לנו, המניעים להקמת מאחזים לא חוקיים אינם קשורים לתמריצים כלכליים מסוג זה. בכל מקרה, הפיצוי לא ניתן במסגרת חוק יישום ההתנתקות אלא לפנים משורת הדין, בהתאם לנסיבות המאפיינות כל יישוב ולנסיבות האישיות של כל מתיישב. לפי הדין, פינוי מאחז עקב אי החוקיות הכרוכה בהקמתו אינו מזכה בפיצויים, וגם מטעם זה אין בפיצוי תושבי היישובים הלא מוכרים ברצועה כדי להוות תמריץ לתופעה זו".


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/792350.html