נענע אורח
|
פורסם: ראשון 19.11.06 17:19 נושא ההודעה: למה אנחנו מטומטמים מכדי להבין את המשחק הציני שמנהל גאידמק? |
|
|
קניית שלטון בכסף
למה אנחנו מטומטמים מכדי להבין את המשחק הציני שמנהל ארקדי גאידמק? מדוע ממשיכה הממשלה לשחק לידיו של הגירסה המקומית של ברלוסקוני?
יוסי גורביץ 09:0219.11.2006
אין ספק, האיש גאון: אחרי שחשף את ממשלת ישראל ככלי ריק, והקים עיר אוהלים במהלך מלחמת לבנון - מהלך שהממשלה לא הצליחה לבצע – חזר ארקדי גאידמק על התרגיל בשבוע שעבר, והסיע אחוז נכבד מתושבי שדרות, על חשבונו, לחופשה באילת.
והממשלה שאני ואת בחרנו שוב יצאה מפגרת: אם אין לה פתרון לבעיית הקסאמים – ואין לה, וגם לא יהיה לה – היא היתה צריכה להורות על הפינוי בעצמה. אבל היא היתה מפוחדת מכדי לעשות זאת, הססנית מכדי עשיית צעד שנוי במחלוקת, ועכשיו – כמו במלחמה – היא תולקה, תאכל את הדגים המעופשים, וגם תגורש מן העיירה: היא לא תפתור את הבעיה, הרווחה למצוקת התושבים תבוא ממקור אחר, והממשלה תשאר רק עם האחריות לכשלון.
ואוליגרך אחד, שמקור כספו אינו ברור, החשוד בישראל בהלבנת הון ושצווי מעצר ממתינים לו מחוץ לישראל על חלקו, לכאורה, בעסקאות אפלות במיוחד, יעלה כפורח.
דם, לכאורה, על חשבון הבנק
ארקדי גאידמק עלה כפניקס מלהבות דעיכתה של ברית המועצות. קבוצה קטנה של אנשים – לימים הם יכונו האוליגרכים – עשו הרבה מאד כסף במעט מאד זמן מקריסתה של אימפריית הפח ההיא. נכסי הציבור נמכרו בגרושים, ומי שהיה מסוגל לשכנע בנקים להעניק לו הלוואות מהירות, קנה בפרוטות מפעלי ענק, שנבנו בדמעותיהם ובדמם של מיליונים. בשנה וחצי, הפכה רוסיה ממדינה שנכסיה שייכים, לפחות תיאורטית, לכולם למדינה שבה מעט פחות מ-20 אנשים מחזיקים ברוב נכסי הציבור.
המלאך הגואל. ארקדי גאידמק (רויטרס)גאידמק מקפיד לתאר את עצמו כאיש עסקים, הוא רק נמנע מלציין מהם העסקים שלו. עומד כנגדו צו מעצר בינלאומי בחשד ל"מרמה, שימוש לרעה באמון, וסחר בהשפעה". הוא מבוקש גם בצרפת, בה הוא חשוד במעורבות בשערוריה בינלאומית, הכוללת את בנו של הנשיא לשעבר מיטראן ואת אחד מיועציו המשפיעים, ז`אק אטאלי.
הרקע – העסקים המסריחים של צרפת באפריקה, ספציפית באנגולה. על פי החשד – חשד בלבד, יש להדגיש – גאידמק ושותפיו לקשר מכרו נשק לממשלת אנגולה, בניגוד לאמברגו בינלאומי, בסכום העולה על 400 מיליוני דולרים. הנשק הזה איפשר לממשלה להפר את הסכם השלום עליו חתמה, ולחדש את מלחמת האזרחים במדינה המעונה הזו. שמו של גאידמק נקשר – שוב, על פי חשד בלבד – בסחר ב"יהלומי הדם", יהלומים שמוצאם באזורי מלחמה, ושכרייתם משמשת למימון הצדדים הלוחמים.
עד כה הצליח גאידמק להתחמק ממעצר, משום שהוא נוסע בעולם עם דרכון דיפלומטי מטעם ממשלת אנגולה. גאידמק, ראוי לציין, מכחיש מעורבות בסחר בנשק; הוא לא סחר בו, אמר בראיון בשנת 2002, הוא רק שימש כמממן העסקאות. את כספו, לדבריו, הוא עשה בסחר במניות בבורסה הרוסית.
קשה לישראלי, שמדינתו היא ממפיצות הנשק הגדולות בעולם; שלא בחלה מעולם בשיתוף פעולה עם הגרועים שבדיקטטורים; שסיפקה נשק וסיוע טכנולוגי לדרום אפריקה; שממשיכה לספק נשק למוגאבה בזימבאבוואה וששלחה יועצים לסייע לחונטה הארגנטינית, שעה שזו צדה שמאלנים ויהודים – קשה לאזרח ישראלי לבוא בטענות לארקדי גאידמק. מה ייגרע חלקו, מדוע יהיה שמו לשנינה, יותר משמו של סוחר הנשק יעקב נמרודי, שלא בחל גם במכירת טילים לאיראן, ואף על פי כן הוא מהמכובדים שבחבר אזרחינו? אז למה להטפל לגאידמק?
המרת הון בשלטון
מכיוון שגאידמק לא נעצר ברכישת קבוצות כדורגל. מכיוון שהוא מדבר בגלוי על שאיפותיו הפוליטיות - “אני שווה יותר משבעה מנדטים", אמר לאחרונה – וזה כבר לא מצחיק. זכותם של טיפוסים מפוקפקים ליהנות מזכות החפות; אבל מי שנכנס למטבח הפוליטי, שלא יתלונן על החום. מי שמנסה להמיר את ההון בשלטון, ראוי שיתנגדו לו.
הוואקום שהוא מייצר מאפשר, כמעט מאלץ, את עליית גאידמק. אולמרט (רויטרס)מסתובב ביננו טיפוס צבעוני למדי בשם שמואל פלאטו-שרון. בתחילת שנות השבעים, התחוור לפלאטו-שרון ששלטונות צרפת המרושעים זוממים להעמידו לדין, וזאת רק בשל עבירות מרמה שוליות שביצע. הוא נמלט לישראל, קיבל אזרחות אוטומטית בשל חוקי הגזע שלנו, וכדי להמנע מהסגרה לצרפת הגה רעיון מבריק: הוא ייבחר לכנסת, וכחבר כנסת יהנה מחסינות. אמר – ועשה: בבחירות של שנת 1977, הוא רץ על הטיקט של "האיש הבודד לכנסת". היה רק שם אחד ברשימה: זה שלו. למרבה הפאדיחה, הוא זכה בשני מנדטים, ואחד מהם אבד. זמן קצר לאחר תום כהונתו, הורשע פלאטו-שרון בחלוקת שוחד בחירות.
גאידמק הרבה יותר מתוחכם. הוא לא מחלק כסף במעטפות לאזרחים תוך כדי מערכת בחירות. הוא מקפיד לפזר אותו היטב, קודם לבחירות: עיר אוהלים במלחמה, נופש לתושבי שדרות, רכישת קבוצות כדורגל מפסידות-כספית אך אהודות. לאט, בעקביות – ולא בלי מעידות; בתחילת השנה עלתה בו חמתו להשחית וכמעט נסוג מכל השקעותיו בישראל – הוא מבסס את עצמו כמלאך הגואל של ישראל.
וחדלונה של הממשלה מאפשר את כל זה. וחדלונה של הממשלה מביא את האזרחים, ביאושם, להעניק כוח ותמיכה לאדם שימנף את כוחו הפוליטי לא רק לכדי כרטיס "צא חינם מהכלא", כפי שעשה פלאטו-שרון, אלא כדי להעמיק את שליטת ההון בשלטון. ואחר כך יתלוננו האזרחים על שחיתות. אבל את גאידמק יאהבו, כי – בהיותו נבון מן האריסונים והעופרים שלנו – הוא מפזר את כספו היטב.
לאחרונה, נודע כי גאידמק שוקל לרכוש כלי תקשורת בארץ. הכרעה נבונה: שליטה בכלי התקשורת היא שאיפשרה למיליארדר ברלוסקוני לשלוט זמן כה רב באיטליה. וכל זמן שיקפיד גאידמק לפזר שברירים מכספו על מטרות בולטות, כל זמן שיקפיד על תדמית המיליארדר החברתי, ייתן לו העם כל מה שיחפוץ. הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם – וישלם הרבה יותר ממה שיוציא גאידמק.
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=408330&sid=126 |
|