לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' נזרחיא מ- ירושלים --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
ברי חמיש חוייב לשלם ל איתמר בן גביר 36,000 ש''ח  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> ביקורת על השב''כ שרות הביטחון הכללי



עדכונים של נקים:

זיוף בוועדת הבחירות להפלת מפלגת הימין החדש של בנט ושקד, השיטה והמניע
ראשון 16.06.19 0:27

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שבת 29.09.18 23:06

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
מרוטר
אורח








הודעהפורסם: חמישי 06.03.08 9:35    נושא ההודעה: ברי חמיש חוייב לשלם ל איתמר בן גביר 36,000 ש''ח

ישראל1
חבר מתאריך 19.8.02
1202 הודעות אור ליום חמישי כ''ט באדר א' תשס''ח 20:39 05.03.08

ברי חמיש חוייב לשלם לבן גביר 36,000 ש''ח

בתי המשפט

א 011662/05
בית משפט השלום ירושלים

05/03/2008

כב' השופט עודד שחם
לפני:
1. איתמר בן גביר

2. אילה בן גביר
בעניין:

התובעים









נ ג ד







ברי חמיש


הנתבע
עו"ד אבן-אור דב
ע"י ב"כ עו"ד







פסק דין


בפני תביעה בגין לשון הרע.


1. התובע, מר איתמר בן גביר (להלן- התובע) מציג עצמו כפעיל ציבור העושה למען עם ישראל וארץ ישראל, ומתגורר בחברון. מן החומר שבפניי עולה כי התובע משייך עצמו לימין הפוליטי. כן עולה, כי פעל במסגרת תנועת כך ותנועת החירות (פיסקה 3 לתצהיר ברוך מרזל; ראו גם בעדות התובע, עמוד 7 שורה 13). התובעת, אילה בן גביר (להלן - התובעת) הינה אשתו של התובע (ביחד ייקראו השנים להלן – התובעים). הנתבע, בארי חמיש (להלן- הנתבע) הינו בעל אתר אינטרנט. לטענת התובעים, פרסם הנתבע על התובע לשון הרע בהזדמנויות שונות, וגרם להם לנזקים שונים. אעמוד תחילה על הפרסומים הנטענים.


2. הפרסומים. אביא את הפרסומים הנטענים על ידי התובעים על פי סדר הבאתם בכתב התביעה ובתרגומם לעברית מהנוסח המקורי כפי שפורסם (הפרסומים עצמם נכתבו בשפה האנגלית והוגשו ע"י התובעים במסגרת הודעתם מיום 22.2.07 ). אעמוד תחילה על פרסומים בכתב אשר צורפו על ידי התובעים. פרסומים אלה אינם שנויים במחלוקת.


(א) ביום 15.4.05 פרסם הנתבע באתר האינטרנט conspiracyarchive.com מאמר תחת הכותרת Eskins Folly. בפרסום נטען, כי "ראשית, בן גביר...אני חושב שברור לכל מי שעוקב אחרי התקשורת הישראלית שהוא סוכן שב"כ פרובוקטור או סתם אדיוט. ככל הנראה שניהם. הוא עבר על החוק כל כך הרבה פעמים, יש לו משפט חדש כל חודש וכל פעם הוא מזוכה על סמך נקודה טכנית..."


(ב) ביום 3.7.05 פרסם הנתבע באתר האינטרנטjewishblogging.com מאמר תחת הכותרת "שב'כ – איחולי". במאמר זה נאמרו בין היתר הדברים הבאים: "כל הכבוד שב'כ! אתם האנשים הטובים של השירות החשאי של ישראל. הגדלתם לעשות השבוע. הבטחתם לעצמכם עד לתאריך 26.6.05 את הגירוש מגוש קטיף. על יד זה שהפכתם את חסימות הכבישים האמיצות נגד המפגינים, הוצאתם את האוויר מהמפרשים שלהם... וגם תנו קרדיט לסוכן שלכם איתמר בן גביר. ההופעה שלו במלון היתה נהדרת. כתיבת המילים 'מוחמד הוא חזיר' כך שכל הערבים יוכלו לראות את זה על הקיר היא אחת מהתכסיסים המנוסים והבדוקים של אביגדור אסקין והפעם זה הצליח יותר טוב מאי פעם ... ". מאמר זה פורסם ביום 2.7.05 באתר אינטרנט נוסף, jewishindy.com, וביום 4.7.05 באתר conspiracyarchive.com.


(ג) ביום 28.9.05 פרסם הנתבע באתר האינטרנט israelinsider.com תחת הכותרת "לדעת את זה, זה להילחם בזה - התקוממות והרצון לבצעה" את הדברים הבאים: "אבל לא היו שום עובדות, שום תוכניות ושום רצון. הממשלה תוכל להתגבר על כל אי ציות דרך המסיתים שלהם מטעם השב'כ דוגמת איתמר בן גביר".


(ד) הנתבע שלח בדואר אלקטרוני מכתב לסבתו של שמשון סיטרין שנעצר בחשד ליידוי אבנים לעבר ערבי מהמואסי. שם נכתב: "בבקשה הקשיבי לי. הגישה שלך אינה צודקת. תתרכזי באיתמר בן גביר והפרובוקציה של השב"כ, אשר הביאו לזריקת האבנים. קשה להוכיח את זה, אף שזה מה שבאמת התרחש..."


(ה) התובעים טענו בתביעתם, כי הנתבע שוחח עם עשרות של אנשים במהלך השנים תשס"ה - תשס"ו וטען בפניהם כי "איתמר בן גביר הוא סוכן פרובוקטור של השב"כ... איתמר בן גביר הוא מדיח מטעם השב"כ ..... איתמר בן גביר הוא שטינקר שהסגיר אנשים למשטרה .... איתמר בן גביר הוא ממשיכו של אבישי רביב". לעניין זה, לא הוצבע על תאריך מסוים או אמירה ספציפית. לעניין זה הביא התובע שלושה עדים מטעמו, אשר התייחסו לאמירות על פה של הנתבע בשיחות עמו או בהרצאות ששמעו מפיו. הוגשו תצהירים מטעם עדים אלה. אעמוד עתה על הראיות לעניין זה.


(ו) העדה ברברה גינסבורג טענה כי קבלה הודעות אלקטרוניות מהנתבע שבהם טען כי התובע הינו סוכן שב"כ "הפועל מטעם ומטרתו להכפיש את הימין" (סעיף 5 לתצהירה). העדה לא הציגה הודעות אלו. כל שהוצג היא הודעת דואר אלקטרוני, אשר תוכנה פורט לעיל בסעיף (ד), ואשר לטענת העדה הועברה אליה על ידי הנמנעת של אותה הודעה. אין בטענה זו כדי להוות ראיה על פרסום לשון הרע על ידי הנתבע. העדה הוסיפה כי ניהלה ויכוחים עם "חברים אמריקאים" בעניין זה "על רקע דבריו של ברי חמיש". אין בדברים אלה כדי להוכיח באופן ברור אמירת לשון הרע של הנתבע, בנוסף לדברים המובאים לעיל.


(ז) עדות נוספת בהקשר זה נשמעה מפיו של ציון גופשטיין, אשר נכח בשנת 2004 בהרצאה של הנתבע. לדבריו, באותה הרצאה הזכיר הנתבע את התובע כסוכן שב"כ המכפיש את הימין ופועל במסווה של אדם אידיאולוגי, למרות שבפועל הוא מתחזה (פיסקה 6 לתצהיר). הנתבע ציין כי התובע עושה מעשים ומעולם לא נתפס ולא משלם את העונש (שם, שם). העד לא נחקר על דברים אלו (ראו עדותו, עמוד 14). אין סיבה של ממש שלא לקבל את דבריו.


(ח) כך אף לגבי עדותה של זלפה סביטיצקי. זו, שוחחה, לטענתה, עם הנתבע באחת הפעמים שבהן השתתפה בהפגנות של הימין. הדבר היה בשנת 2005, מספר חודשים לפני ביצוע תכנית ההתנתקות. לפי תצהירה קיימה עם הנתבע שיחה ארוכה שבמהלכה טען הנתבע בפניה כי התובע "... הוא סוכן שב'כ ידוע .... מדובר בסוכן שעושה נזק לימין ופועל בשירות הממסד הישראלי" (פיסקה 7). עוד טען הנתבע, כי מעצריו של התובע בהזדמנויות שונות על ידי המשטרה הינם "משחק, כי איתמר בן גביר לא באמת נעצר והכל אחיזת עינים שנועדה להונות את הציבור" (פיסקה 9). כן אמר, כי "... גם השופטים משתפים פעולה עם המשחק הזה ולא באמת מגישים נגד איתמר בן גביר כתבי אישום אלא שמדובר בפעולת שווא שנועדה לגרום לכך שאנשים יאמינו שהוא פעיל אמיתי" (בפיסקה 10). היא הוסיפה, כי במקום התגודדו אנשים רבים, והנתבע סיפר להם כי התובע הוא "סוכן שב'כ, שחקן מלוכלך שעובד על כולכם" (בפיסקה 11). דברים אלה לא נסתרו בחקירתה של העדה. היא אף מסרה, כי הנתבע לא ביסס את טענותיו בהוכחות כלשהן (עמוד 15, שורה 19). אינני רואה מקום שלא לקבל את עדותה בעניין זה.


(ט) יצויין, כי התצהירים לעניין אמירות אלה של הנתבע הוגשו ביום 8.7.07. הם לא הוגשו במסגרת הודעה של התובעים מיום 22.2.07, אליה צורפו הפרסומים נשוא התביעה על פי החלטתי מיום 14.2.07. במצב זה, ובשים לב לכך שהעובדות המפורטות בתצהירים לעניין נסיבות הפרסומים ותוכנן המדוייק לא פורטו בכתב התביעה, שקלתי האם ניתן לבסס את התביעה גם על הנטען בתצהירים אלה. עשיתי כן, נוכח הכלל לפיו יש לפרט את לשון הרע, ובכלל זה את נסיבות אמירת הדברים ותוכנם המדוייק, בכתב התביעה. בסופם של דברים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין מניעה לסמוך על הדברים. אכן, במקרה זה אין בהסתמכות על הדברים כדי לפגוע באינטרס ראוי להגנה של הנתבע. כתב ההגנה שהגיש הנתבע נמחק, בשל מחדלים דיוניים שלו, אשר לא תוקנו בשום שלב. ההסתמכות על דברים אלה אינה עלולה, בנסיבות אלה, ליצור עיוות דין כלשהו לנתבע. היא אינה פוגעת ביכולתו להתגונן מבחינה כלשהי. היינו, לא צפוי כי קו ההגנה של הנתבע היה עשוי להשתנות באופן כלשהו בגין ההסתמכות על דברים אלה. הנתבע אף לא התנגד, בשלב כלשהו, להגשת התצהירים או לתוכנם. במצב זה, לא ראיתי מניעה לסמוך על הדברים (ראו גם שנהר, בספרו הנ"ל, בעמוד 419).


3. (א) יריעת המחלוקת. הנתבע הגיש כתב הגנה. כתב ההגנה נמחק על פי החלטתי מיום 10.4.07. המחיקה באה לאחר שהנתבע לא מילא אחר צו מיום 9.7.06 בדבר גילוי מסמכים והחלפת שאלונים. לנתבע ניתנו הזדמנויות רבות לפעול בהתאם לאותו צו. מסיבות שונות הוא נמנע מעשות כן משך פרק זמן ממושך. הנתבע אף לא התייצב לדיון בעניינו.


(ב) חרף מחיקת כתב ההגנה, לא קיבלתי את התביעה על אתר. קבעתי כי על התובעים להוכיח את תביעתם. הוריתי על הגשת תצהירים, בין היתר להוכחת טענות התובעים בדבר הפגיעה בשמם הטוב ובהוכחת הנזק. התצהירים הוגשו. ביום 10.9.07 נשמעו חקירות התובעים והעדים מטעמם. הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. התביעה תיבחן, אפוא, על יסוד הראיות שהוגשו והטענות שנטענו.


(ג) השאלה הראשונה בה יש לדון היא האם הוכחה לשון הרע, במובן חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק). מסקנתי היא כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב. בהמשך לכך, אדון בקצרה בטענות הנתבע להגנות העומדות לו מכוח חוק איסור לשון הרע. הדיון הוא מעבר לנדרש, נוכח מחיקת כתב ההגנה. מסקנתי היא כי לנתבע לא עומדות ההגנות האמורות. לבסוף, אדון בסעד לו זכאים התובעים.


4. לשון הרע. חוק איסור לשון הרע כולל בגדר לשון הרע, בין היתר, כל פרסום העלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה בוז או לעג מצידם" (סעיף 1 (1) לחוק). הצדדים נחלקו בשאלה, האם יש בפרסומים המפורטים לעיל משום לשון הרע במובן החוק.


5. התשובה לשאלה זו היא בחיוב. הפרסומים מציגים את התובע כאדם לא הגון, ואף מסוכן. בכל הפרסומים הוצג התובע כשותף למעשה הונאה, וכבוגד במחנה אליו הוא משתייך. בחלקם הוצג כמי שמציג חזית של מאבק בתכנית ההתנתקות, בעוד שבפועל הוא פועל לסיכול ההתנגדות לתכנית זו. בפרסום אחד הוא אף הוצג כמי שמעשיו הם שגרמו לאדם אחר לרגום באבנים אדם חף מפשע. כל אלה מהווים לשון הרע. אכן, המבחן ללשון הרע הוא מבחן האדם הסביר (דברי כב' הנשיא ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ' נח(3) 558). במסגרת זו, יש לפרש את הביטוי "בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת... יש לשלוף מתוך הביטוי את פרשנותו הסבירה, ולברר האם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם פלוני בעיני האדם הסביר" (שם, בפיסקה 13). הדגש לעניין זה הוא על מבחן אובייקטיווי. השאלה היא, "מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, והאם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך בה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו" (דברי כב' השופטת ביניש בע"א 1104/00 אפל נ' חסון, נו(2) 607). על פי מבחן זה, יש לומר כי המדובר, אמנם, בלשון הרע.


6. מסקנה זו אינה משתנה נוכח טענות הנתבע, לפיהן פרסום העלול לפגוע בשמו הטוב של אדם רק בקרב קבוצה המהווה מיעוט בציבור, אינו מהווה לשון הרע. כפי שצויין בספרות,


"קיימים פרסומים שהפגיעה העולה מהם נתפשת באופן שונה בעיני קבוצות שונות בחברה, אך עדיין ייראו כ'לשון הרע' בעיני חברי כל הקבוצות השונות. הכוונה היא למקרים שבהם אדם ידוע כמי ששייך לקבוצת מיעוט בעלת כללים ערכיים משלה, והפרסום מייחס לו הפרה של אותם כללים. פרסום שכזה יפגע בוודאי באותו אדם בעיני קבוצת המיעוט שאליה הוא משתייך, אולם הוא גם יפגע בו בעיני הציבור בכללותו, שכן הפרסום יציג אותו כאדם לא הגון שאין תוכו כברו"


(א. שנהר, דיני לשון הרע, תשנ"ז-1997, בעמוד 135).


דברים אלה יפים למקרה שבפניי. בתוך כך, יפה למקרה זה, בשינויים המחוייבים, הכרעתו של בית המשפט העליון בע"א 809/89 משעור נ' חביבי, מז(1)1. באותה פרשה פסק כב' השופט בך, בדעת רוב, כי "לדעתי אין זה חשוב כלל, אם סיוע בהשגת נשק עבור ישראל מצד ערבי ישראלי עלולה להוות מעשה פסול בעיני הציבור הרחב, הציבור הנאור או חלק ממנו, אם לאו. מה שקובע הוא שבפירסום הנדון כולו מהווה המשיב מטרה לחיצי גידופים והאשמות בבוגדנות, ויוחסו לו בקשר לכך מניעים שפלים של השגת טובות הנאה אנוכיות" (בפיסקה 5 לפסק דינו). אני סבור, כי נוכח דברים אלה, הוכחה במקרה שבפניי לשון הרע במובן חוק איסור לשון הרע.


7. (א) זאת ועוד. יש מקום להכיר בעילה לפי חוק לשון הרע במקרה זה גם מטעם נוסף. אני סבור, כי גם אם הפרסומים מהווים לשון הרע
חזרה למעלה

הצטרף וצרף חבריך לרשימת התפוצה של "נקים" וקבל עידכונים שוטפים על החשיפות של "נקים"

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> ביקורת על השב''כ שרות הביטחון הכללי כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group