לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים מר נדב אבוחצירה מ- ירושלים --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
חי בין המתים סיפורים מהמכון הפתולוגי אבו-כביר, החלק על ניתוח גופתו של רבין  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> רצח רבין,המחדלים המשפטיים בפרשת חקירת רצח יצחק רבין



עדכונים של נקים:

זיוף בוועדת הבחירות להפלת מפלגת הימין החדש של בנט ושקד, השיטה והמניע
ראשון 16.06.19 0:27

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שבת 29.09.18 23:06

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
מחלקה ראשונה
אורח








הודעהפורסם: שבת 02.02.08 20:33    נושא ההודעה: חי בין המתים סיפורים מהמכון הפתולוגי אבו-כביר, החלק על ניתוח גופתו של רבין

חי בין המתים


סיפורים מהמכון הפתולוגי אבו-כביר



מאת: סמדר חדש |


> ההיסטוריה של המכון הפתולוגי אבו-כביר
> פרק מתוך הספר 'חי בין המתים'



הספר 'חי בין המתים - סיפורים מהמכון הפתולוגי אבו-כביר' הוא הצצה נדירה, מרתקת ולעיתים מזעזעת אל תוך אחד המקומות השמורים ביותר בארץ. זהו מסמך אנושי נדיר וראשון מסוגו, החושף את עולמם של אנשי המכון והאופן בו הם מתמודדים עם אופי מקצועם. הספר 'חי בין המתים' נכתב על-ידי אלי ליפשטיין, ראש הצוות הפרה-רפואי במכון.

לאחר יותר מעשרים שנה במכון, בהן השתתף באין-ספור נתיחות, וחזה מקרוב בפנים הנסתרות של ישראל: פניהם של קורבנות הפיגועים, תאונות הדרכים, הפשיעה, המתאבדים, חסרי הבית, וחסרי המזל, חושף ליפשטיין ביד עדינה, רגישה ומלאת כבוד את המתרחש מאחורי כתלי אחד הבתים המפורסמים והנחבאים ביותר בארץ- המכון הפתולוגי אבו-כביר', המכונה גם 'המכון לרפואה משפטית'.

המכון לרפואה משפטית, המוכר גם כ'מכון הפתולוגי אבו-כביר', הוא המקום אליו מגיעות גופותיהם של כל מי שלא מת מוות טבעי ושמותו מצריך חקירה ובירור מעמיק. גופותיהם של קורבנות הפיגועים, תאונות הדרכים, תאונות העבודה, סכסוכים משפחתיים, המתאבדים, קורבנות הרצח והפשע ואלו שמתו מוות בלתי צפוי, מגיעות לנתיחה שאחרי המוות במכון.

המכון לרפואה משפטית הוא בבואה של החברה הישראלית" אומר אלי ליפשטיין, "מי שמגיע אלינו, והסיפורים המתגלים מהנתיחות שאנו עורכים, מתארים למעשה את סיפורה של החברה הישראלית. המכון הפתולוגי הוא מיקרוסקופ אנתרופולוגי, דרכו ניתן לראות את פניה הנסתרות של החברה האנושית בכלל והישראלית בפרט"

אלי ליפשטיין החל את דרכו במכון לרפואה משפטית בשנת 1986. באותה תקופה ניסה ליפשטיין בן ה-24, נשוי ואב טרי, להשתלב בתחום הפרסום, אולם הוא חש שאינו מוצא סיפוק במקצועו. מודעה בעיתון שהכריזה "למכון לרפואה משפטית דרוש עוזר לרופא משפטי" תפסה את עינו, והביאה אותו אל המכון שם נגלה לעיניו עולם מרתק. ליפשטיין השתלב בתוכנית ההכשרה של המכון, למרות רתיעה וחשש של רבים מבני משפחתו שהתקשו לעכל את בחירתו המקצועית.

כיום, אחרי יותר מ-20 שנות עבודה במכון, ליפשטיין מאפשר בספרו 'חי בין המתים', הצצה נדירה אל המתרחש בין כתלי המכון הפתולוגי. בתוך עלילת מתח כובשת, שוזר אלי ליפשטיין, ביד עדינה ורגישה, את סיפוריהם של האנשים המאכלסים את כתלי המכון הפתולוגי- המתים והחיים. סיפורי הגופות המגיעות לניתוח לאחר המוות, סיפוריהם של האנשים העושים במלאכת הנתיחה במכון וסיפורו של בית אבו-כביר, וההיסטוריה המפותלת שלו, החל מהגירוש של משפחת אבו-כביר מביתם על-ידי הבריטים, ועד הפיכת הבית הנמצא בלב שכונת תל-כביר למכון הפתולוגי היחידי בישראל.

ליפשטיין מקים לתחייה את המתים המגיעים למכון אבו-כביר, מספר את סיפורם ואת מה שהביא אותם אל מותם ואל שולחנות הנתיחה של המכון הפתולוגי. משם ממשיך ליפשטיין לתאר את הקורות אותם בתוך חדרי המכון. תיאור אותנטי של הממצאים, המסקנות וסגירות המעגל שקורות על שולחן הנתיחה. ליפשטיין בוחן לעומק את ההיבטים השונים של חיי היום-יום במקום. מיהם אותם אנשים אשר סיימו את חייהם במקררי המכון הפתולוגי? מה ניתן ללמוד על חייהם, נפשם וגופם של אותם אנשים מתוך הנתיחה שלאחר המוות? מה קורה כשהמכון הפתולוגי והופך למרכז השיח הציבורי בפרשת מוות בעלת פרופיל גבוה, בחקירה משטרתית מפורסמת או כאשר הגופה שייכת לאיש מוכר בציבור?

הספר גם בוחן גם את התמודדותם של עובדי המכון הפתולוגי עם מקצועם, ומתאר את עולמם של אלו אשר עובדים בצל המוות בכל יום ויום. "היכולת להציב מחיצה ולהתנתק בין המתרחש בתוך המכון לבין החיים בחוץ, הם המפתח לקבוע האם אדם מתאים לעבוד במכון" אומר ליפשטיין, "לא פעם אני מסיים את יום העבודה כשבמוחי ובליבי צרובות תמונות קשות, שנחרטות עמוק בזיכרון ולא מרפות. הגבול הדק החוצץ בין החיים הפרטיים לבין מראות האימה והסיפורים הקשים של הקורבנות, הוא השומר על שפיות הדעת"

"העיסוק במוות אינו נושא קל", מסכם ליפשטיין, "אבל לאורך השנים ראיתי עד כמה המוות הוא מפחיד ומושך בעת ובעונה אחת, ועד כמה הקורה בתוך כתלי המכון הפתולוגי מסקרן אנשים רבים".

כל תיאורי הנתיחות בספר מבוססים על מקרים אמיתיים ועל נתיחות שביצע ליפשטיין. תיאור נתיחתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, מובא במלואו בספר ומתואר במדויק כפי שקרה באותו הלילה.



ההיסטוריה של המכון הפתולוגי אבו-כביר



העניין הרב של אלי ליפשטיין בתולדות הבית בו שוכן המכון הפתולוגי, היה אחד המנופים המרכזיים להולדת ספר זה. במשך שנים חקר ליפשטיין את ההיסטוריה של הקמת המכון לרפואה משפטית ואת ההיסטוריה של משפחת אבו-כביר. שעות רבות הוא הקדיש לחיפוש, חקירה וראיונות עם האנשים שהפכו את הרפואה המשפטית בארץ למה שהיא היום, אותן דמויות שעברן כרוך בעברה של מדינת ישראל במאה השנים האחרונות, וקורותיהם הופכים את הספר למסמך היסטורי מרתק.
בספר 'חי בין המתים' מוצגים מסמכים אותנטיים רבים שנאספו על-ידי ליפשטיין ומתארים את האופן בו עברו של בית אבו-כביר ועברה של מדינת ישראל, שלובים זה בזה.

ליפשטיין מתאר בספרו את סיפורן של דמויות מפתח השלובות בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמו: סיפורה של ד"ר סופיה גצובה, שניהלה את המכון הפתולוגי בבית החולים הדסה הר-הצופים בשנות ה-30, אשר היתה מאורסת לנשיא המדינה הראשון חיים ויצמן, וליבה נשבר כאשר זמן קצר לפני נישואיהם הוא העדיף את חברתה הטובה של גצובה על פניה. או: סיפורו של ד"ר קרפלוס היינריך, שעלה לארץ מוינה, ובתוך זמן קצר רכש מוניטין רב בקהילת הרופאים. ב-1940, הסתכסך קרפלוס עם אנשי האצ"ל, אשר חתרו נגדו עד שעזב את הארץ. לאחר שנים הוא חזר ארצה והקים את המכון לרפואה משפטית באבו-כביר.


פרק מתוך הספר 'חי בין המתים'



"... בשעה 22:30 לערך צלצל הטלפון. "אסף, ירו ברבין," נשמע קולה החנוק של אמי.
ידעתי שיהיה לי לילה לבן. לבשתי את חליפתי, כמו בכל בוקר, והמתנתי לשרון ולשיחת טלפון מפרופסור היס. ואכן, לקראת חצות הוא התקשר והודיע לי שיבוא למכון ומשם ניסע לאיכילוב, שם תתבצע הנתיחה. מיהרתי למכון ואספתי לשקית מספר כלי עבודה שוודאי לא אמצא באיכילוב: מחט, חוט תפירה, סכינים, מספריים ועוד.
ד"ר לוי ואני נסענו עם פרופסור היס, וחיים, הצלם הרפואי, הגיע לבית החולים בכוחות עצמו.
בחדר המיון כבר המתינו לנו חיים ומספר אנשי שב"כ בפנים נפולות וקפואות. 'אני צריך לוודא את הפרטים האישיים שלכם על-מנת שתוכלו לקבל אישור כניסה,' פנה אלינו אחד השב"כניקים. המתנו בחדר ההמתנה של המיון. שותקים. המומים. אשמים. כן, אנחנו אשמים, כולנו אשמים.
לאחר דקות ארוכות חזר הבחור עם התעודות שלנו ופנה לפרופסור היס. 'הכול בסדר,' הוא אמר, 'אבל אתם ארבעה וזה יותר מדי. תוכל להיכנס לחדר רק עם שני אנשים נוספים.'
פרופסור היס הסביר לו בקול שפל שלא יוכל לוותר על טכנאי הנתיחה ועל הצלם ושלח מבט מתנצל אל ד"ר לוי. ד"ר לוי הבין שעליו לוותר על ההשתתפות בנתיחה ופנה ללכת. לוי, זקן המכון, כבר חצה את גיל הפנסיה. בחייו השתתף בעשרות אלפי נתיחות והוא בין הרופאים המשפטיים הטובים שיש בארץ. לבי נחמץ כשפסע מאוכזב לעבר שער בית החולים. הוא כבר עמד בפתח הדלת לקראת נתיחת חייו ובלית ברירה נאלץ לראות את שלושתנו נעלמים במסדרונות בית החולים בעוד הוא שב לביתו.
נכנסנו לחדר הניתוח ונעמדנו מול הגופה העטופה בסדין. על אף השתיקות המעיקות שהמשיכו ללוות את ההתנהלות, לשלושתנו היה ברור שמהרגע שבו נגלה את גופתו של ראש הממשלה המנוח נהיה חייבים להפעיל את מתג הניתוק הפסיכולוגי ולהתייחס לגופה במקצועיות המלאה, כאילו הייתה אחת מיני רבות המגיעות למכון.
נשמתי נשימה עמוקה ובתנועה מהירה הסרתי את הסדין, אך הנזקים התגלו רק לאחר הפיכת הגופה: שני פצעי כניסת קליע בגב, האחד בשליש העליון של הגב מימין לקו האמצע והשני בשוליים התחתונים של הגב משמאל ומעל המותן... כדי לדעת מה המיקום המדויק של הקליעים הועברה הגופה לחדר הרנטגן, ואנו נותרנו בחדר הניתוח כדי לסדר את הכלים. האחיות, הרופאים ואנשי השב"כ שהיו איתנו, עקבו בדריכות אחר פעולותינו.
ראשון הנחתי את הסקלפל.. מבטי האחיות הביכו אותי עד כדי כך שהיססתי אם להוציא גם את המסור החשמלי המיועד לניסור הגולגולת ובית החזה. האחיות נראו מזועזעות, כיצד זה פתחתי בית מלאכה בקודש הקודשים, בחדר הניתוח.
גופתו של רבין הוחזרה מהרנטגן עם התשלילים, ושני הקליעים נראו בבירור באזור בית החזה. העברנו את הגופה לשולחן הניתוחים והתחלנו את הבדיקה בבגדים ספוגי הדם שהיו בתוך שקית סגורה. ראשון נבדק המקטורן. בצדו האחורי היו שני קרעים, בכיס נמצאה חפיסת סיגריות קנט ארוך ריקה ובכיס האחר נשאר דף הנייר שעליו היה נאומו, כתב ידו האחרון, מוכתם בדם.
חיים צילם את הבגדים עם הנקבים ואנו עברנו לבדיקת הגופה עצמה. הממצאים היחידים היו שני פצעי כניסת קליע בגב. חיים צילם את פניו של רבין ואת פצעי הכניסה. שלב הנתיחה הגיע. אחזתי בסקלפל. הנחתי את הקצה החד על הצוואר וביצעתי חתך ארוך עד אמצע הבטן התחתונה... מבטיהם הדרוכים והמבוהלים של הצופים הרבים שהקיפו את שולחן הניתוח עקבו בבעתה אחר תנועות ידי הזריזות והמדויקות. חששתי שמא מישהו עוד יתעלף שם, אך השתדלתי ככל יכולתי להתעלם מהנוכחים ולהתרכז במלאכה. המשכתי להפריד את העור והשרירים מעצם החזה, כשמדי פעם נשמעו קולות אנחה והלם. לאחר מכן הנחתי את הסקלפל במקומו, נטלתי את המסור החשמלי וחיברתי אותו אל השקע. רעש הניסור היה מחריש אוזניים. בזווית עיני זיהיתי עוויתות כאב על פניהן של האחיות, ואנשי השב"כ צקצקו בלשונם. סיימתי את השלב הראשון כאשר הסרתי את עצם בית החזה וחשפתי את איברי הבטן והחזה. זה היה הסימן לפרופסור היס שתורו הגיע.
הגיע שלב הנתיחה עצמה, ופרופסור היס סיכם עם פרופסור ברבש, מנהל בית החולים, שהנתיחה תהיה חלקית בלבד, ללא הראש.
הוא התחיל בבדיקת האיברים שנפגעו, ועקב אחר מסלול הקליעים. הקליעים חדרו לטחול, לריאות ולסרעפת והיה צורך להוציאם כדי שישמשו ראיות בבית משפט. כשהגיע ללב, נאנח הפרופסור ומלמל: "הלוואי עליי כזה לב בריא." רבין היה בן שבעים ושלוש בהירצחו, הוא היה מעשן כבד, שתה אלכוהול, ראשו היה מלא דאגות, עבד קשה בלחצים אדירים וסביר להניח שגם לא ישן מספיק, אך מנתיחתו עלה כי היה בריא ויכול היה לחיות בינינו עוד עשרים שנה. לאחר בדיקת הלב חיפשנו יחדיו את הקליעים. את הקליע הראשון מצאתי בריאה השמאלית. זה היה הקליע שנכנס במותן השמאלי מאחור ועבר דרך הטחול והסרעפת והגיע לריאה השמאלית. את הקליע השני מצא פרופסור היס מתחת לעור בית החזה מימין ומלפנים, לאחר שנכנס בגב מימין ועבר דרך הריאה הימנית. סוג הקליעים: חלולים 9 מ"מ. פרופסור היס נטל לבדיקה היסטולוגית רקמות מפצעי כניסת הקליעים, מהלב, מהריאות, מהכבד ומהטחול, ולאחר שהרקמות הוכנסו לצנצנת עם פורמלין שהבאנו מהמכון, תפרתי את הגופה ופרופסור היס סייע לי בהצמדת שפות העור החתוך....
.... נהג המונית שליווה אותי למכון היה חצי רדום. הוא הוריד אותי מול שער הכניסה של המכון לרפואה משפטית ומיהר להימלט מן המקום. בידי האחת הייתה שקית עם כלי העבודה שלי, ובאחרת שקית עם צנצנת הרקמות של ראש הממשלה. צעדתי בצעדים גדולים ומהירים אל תוך מתחם חדרי הנתיחה, הנחתי את שקית כלי העבודה על השולחן בחדר והמשכתי עם צנצנת הרקמות לחדר בו מונחות כל צנצנות ההיסטולוגיה. המדפים היו עמוסים צנצנות שכולן דומות זו לזו. הוצאתי את הצנצנת מהשקית, היא הייתה זהה לאחרות. האם להניח אותה לפי שיטת המספר הרץ? התלבטתי. האם בשביל המכון לרפואה משפטית רצח ראש ממשלה הוא רק עוד מקרה של נתיחה או שאולי אני צריך להניח את הצנצנת במקום מיוחד? בסופו של דבר הנחתי את הצנצנת לפי הנהלים הרגילים ויצאתי מהחדר בלב כבד.

(מתוך 'חי בין המתים', מאת אלי ליפשטיין. עמודים 101-107)





---------------------------------------------------------------------- ----------


"חי בין המתים": מחיר 79 ש"ח, 206 עמודים, אוריון הוצאת ספרים.


אלי ליפשטיין, יליד 1961, נשוי + 2. ליפשטיין עובד במכון לרפואה משפטית "אבו-כביר" משנת 1986 כטכנאי נתיחות. כיום הוא מכהן כראש הצוות הפרה-רפואי במכון. זהו ספרו הראשון.



נוצר: 22/01/2008 | עודכן: 22/01/2008


http://www.nfc.co.il/Archive/0014-D-27269-00.html?tag=19-40-01
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> רצח רבין,המחדלים המשפטיים בפרשת חקירת רצח יצחק רבין כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You cannot download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group