לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים כותב ראשי מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
בתקופת אהרון ברק פרחה השחיטות - הארץ 07.3.6  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית



עדכונים של נקים:

תיק 16564-12-12 שלום פתח תקווה כב' השופטת שלהבת קמיר-וויס - פרסום הודעה ע"פ פס"ד
חמישי 22.06.17 9:35

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שלישי 23.08.16 2:02

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
Haaretz
אורח








הודעהפורסם: שלישי 07.03.06 20:46    נושא ההודעה: בתקופת אהרון ברק פרחה השחיטות - הארץ 07.3.6

אהרן ברק. בתקופת כהונתו התפשטה מחלת השחיתות בקצב מפחיד מיהו יהודי מושחת?

אהרן ברק. בתקופת כהונתו התפשטה מחלת השחיתות בקצב מפחיד
עדכון אחרון - 08:27 07/03/06
מאת גיא רולניק , הארץ


נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, לוחץ בתקופה האחרונה על פרקליטות המדינה לזרז את תשובתה לעתירות העוסקות בשאלת "מיהו יהודי" והדורשות להכיר בגיורים הרפורמי והקונסרווטיווי בישראל לצורך חוק השבות - כדי שהוא עצמו יוכל לכתוב את פסק הדין בעניין זה בטרם יסיים את כהונתו בבית המשפט העליון בדצמבר.

הלחץ של ברק, כפי שנחשף אתמול ב"הארץ", והרצון שלו לכתוב בעצמו את פסק הדין משקפים מן הסתם את החשיבות העליונה, ההיסטורית, שהוא רואה בסוגיה זאת. אך אולי ראוי שעד פרישתו מכס העליון ילחץ ברק, על עצמו בעיקר, להעביר בכל דרך אפקטיווית שיבחר את הפרשנות שלו לשאלה לא פחות חשובה - מיהו מושחת, שכן בתקופת כהונתו בעליון התפשטה במשק הישראלי מחלת השחיתות בקצב מפחיד, ולברק כדמות הבכירה ביותר בעולם המשפט יש חלק בכך.

כאשר בנו של ראש הממשלה שניהל את המדינה במשך חמש שנים מורשע בפלילים ונגזרים עליו 9 חודשי מאסר בפועל, והמועמד המוביל לראשות הממשלה הוא מזוכה ומנוקה סדרתי משורה של פרשיות שחיתות לכאורה - אין ספק שזהו תור הזהב של השחיתות הציבורית בישראל. יש לנו משק גדול, תקציב ציבורי ענק, עוגה גדולה לחלק, וכולם רוצים לבצוע לעצמם נתח נאה - מי בגסות, מי בנועם, מי בתחכום ומי בטיפשות.

אולי ברק, השקוע בסוגיות משפטיות כבדות משקל, לא הבחין במבוכה ובבלבול של הציבור הישראלי: מה מותר, מה אסור, מה מושחת, מה מקובל, מה חריג ואת מה "עושים כולם". מבלבלים במיוחד הם המאמרים, הפרשנויות והכתבות על הנחקרים, המואשמים, המורשעים, המנוקים והמזוכים המקצועיים. מביכים במיוחד הם פסקי הדין של בתי המשפט בעניין עברייני הסקטור הציבורי. עד שברק ושופטיו יואילו לשלוח מסרים ברורים יותר, אנו מביאים הבוקר מילון קצר לז`רגון החדש בנושאי שחיתות ציבורית:

1. "חבר טוב": רוב הנחקרים והמורשעים מצטיינים בהיותם "חברים טובים" - כך מספרים עליהם החברים והעיתונאים בכתבות הפרופיל.

פירוש פשט: מדובר באדם שהחברים אצלו לפני הכל; הוא יקריב למענם, ילך איתם באש ובמים ולא ישכח אותם ברגעיהם הקשים.

פירוש דרש: "החבר הטוב" הוא כל כך טוב משום שיש לו שליטה והשפעה על נכסי מדינה בהיקפים עצומים. מובן ששקל אחד הוא לא מוציא מכיסו בשביל "החברים"; כל טובות ההנאה, הג`ובים, ה"עזרה" ושאר הסידורים ש"החבר הטוב" מספק הם על חשבון משלם המסים, האזרחים, ובעיקר על חשבונם של אלה שאין להם "חבר טוב" בשלטון.

2. "איש טוב": הנחקרים, המורשעים והמזוכים, הם בדרך כלל אנשים מצוינים - כך מעידים עליהם החברים מהצופים, בית הספר והיחידה וכל אנשי העסקים והעיתונאים שמרואיינים לכתבה.

פירוש פשט: זאת מדינה לא מפרגנת, החוק כאן מסובך, יש פה המון אנשים רעים וקטנוניים שכל הזמן מחפשים את אנשי הציבור בזכוכית מגדלת ותופסים אותם על זוטות. אבל אנחנו יודעים שמדובר באנשים טובים וחבל שאין לנו יותר כאלה.

פירוש דרש: הכותבים, המרואיינים ולעתים גם השופטים והפרקליטים נמנים ברובם עם אותה חבורה של עיתונאים, פוליטיקאים, משפטנים ואנשי עסקים שאחד מגרד את גבו של האחר. לאלה שנפגעים מהשחיתות הציבורית לא רק שאין פתחון פה אמיתי, אלא שברוב המקרים הם כלל אינם יודעים שהם נפגעו, כיצד ומדוע: הם קמים בבוקר והולכים לעבודה. יש להם זמן להבין או ללמוד מי דופק אותם וכיצד?

3. "עושה לביתו" - ובהטיה המקובלת, "הגיע הזמן שלי לעשות לביתי": ביטוי החוזר על עצמו כל אימת ששר, חבר כנסת או פקיד ציבור בכיר פורש מהחיים הציבוריים ויוצא לעסקים פרטיים.

פירוש פשט: את כל מרצו וזמנו הפנוי הוא הקדיש במשך עשרות שנים לציבור הישראלי; הכוח, השררה, הכיבודים, ההופעות בתקשורת - כל אלה הם המחיר שהוא נאלץ לשלם למען שליחותו הציבורית. הגיע הרגע שהוא, נאיווי שכמותו, יעשה משהו גם למען עצמו ומשפחתו.

פירוש דרש: כבר כמה שנים טובות שאנחנו עושים לביתנו בסקטור הציבורי באמצעות מנופי הכוח האדירים שהוא נותן; קושרים קשרים, בונים מוניטין, עוזרים לחברים עשירים היכן שצריך ושולחים כל שבוע הרבה כיכרות לחם על פני המים. האמירה "עכשיו אעשה לביתי" היא בעצם הכרזה: אני פורש מתפקידי בסקטור הציבורי ועכשיו הגיע זמן התשלום.

באחת מרשויות החקירות נדהמו לגלות לפני כמה שנים כי בחשבונו של פקיד בכיר שפרש מהסקטור הציבורי הצטברו בתוך שנתיים כמה מיליוני דולרים מעבודות "ייעוץ". אותו פקיד לא סיים 12 שנות לימוד, אבל היו המון אנשי עסקים שהיו זקוקים לייעוץ שלו מיד לאחר שפרש מתפקידו.

4. "לא נמצאו ראיות", "זוכה", "מחמת הספק". הרוב המכריע של פרשיות השחיתות בסקטור הציבורי כלל אינן מגיעות לידיעת הציבור, המשטרה ורשויות החוק, ואילו חלק גדול מהפרשיות שנחשפות מסתיימות בקול ענות חלושה בסגירת התיק, בהיעדר ראיון או בזיכוי.

פירוש פשט: יש לנו ארץ נהדרת, עם אנשים ערכיים וישרים היושבים על הקופה הציבורית. הם אתיים, ישרים כסרגל, ורק טובת הציבור לנגד עיניהם.

פירוש דרש: היכולת של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט לעמוד מול מיטב עורכי הדין של אנשי הציבור היא עלובה; בפלילים יש להוכיח כוונה ונטל ההוכחה הוא בדרך כלל קשה מאוד. כאשר מדובר באנשי ציבור בכירים ובאנשי עסקים עשירים, השופטים הישראלים נהפכים רחמנים בני רחמנים ומתקשים לעמוד מול עורכי דינם.

למזלם של אנשי הציבור, איש מהבוחרים שלהם אינו קורא את העובדות שאינן שנויות במחלוקת המופיעות בכתבי האישום ופסקי הדין - גם באלה המזכים אותם בהיעדר ראיות או מחמת הספק.

כך למשל, בדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה המנקה את ראש הממשלה אריאל שרון מפרשת האי היווני, נחשפה התנהלות לא אתית במקרה הטוב ומושחתת במקרה הגרוע - אבל את אף אחד, כולל מזוז, זה לא עיניין במיוחד.

בעזרתם של העיתונאים המקורבים, עורכי הדין והיחצ"נים המתאימים, נלבין, ננקה ונסובב את כל הסיפור - ומחר כבר תהיה כותרת על חמאס, איראן, בוש או אבו מאזן, וכולם כבר ישכחו מזה ממילא.

5. "פעלתי במסגרת החוק", "הכל נעשה כדין בהתייעצות עם היועצים המשפטיים", מסבירים הפוליטיקאים ואנשי הציבור כל אימת שנחשפים חשדות לכאורה לשחיתות.

פירוש פשט: מה לעזאזל אתם רוצים מהם? הרי הכל חוקי למהדרין ועבר תחת ידיהם של מיטב היועצים המשפטיים. אתם באמת חושבים שהם יהיו מוכנים להסתבך בשביל שטויות כאלה?

פירוש דרש: המעשים יכולים להיות מקוממים ומכוערים; העובדות שיתגלו בעיתון, במשטרה או בהכרעת הדין של השופט יכולות להצביע על מעשי שחיתות, אבל בסקטור ציבורי במדינה מתקרנפת בעיצומו של תור הזהב של השחיתות - לנורמות, להיגיון הבריא ולאתיקה אין משקל. או שזה "פלילי" (ע"ע "זוכה"), או שזה עלא כיפק.


http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subCont rassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=690978
חזרה למעלה

למחות נגד תפירת התיק לשר רמון בתמורה לטיוח פרשיות השחיתות של אולמרט ומחדלי המלחמה

מחלקה ראשונה
אורח








הודעהפורסם: ראשון 31.05.09 7:33    נושא ההודעה: אהרון ברק ופרשת הדולרים של אבא אבן ויצחק רבין

ברק העלה על נס את איסור ניגוד העניינים האם הוא היה נקי מהקפדה על איסור זה? מדוע מחל לאבא אבן על החזקת חשבון דולרים בסכום הכפול פי 17 מזה של לאה רבין?

▪ ▪ ▪
בראיון עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שמתפרסם ערב החג בעיתון הארץ, מקונן ברק על ההקפדה, המוגזמת לטעמו, בסוגיית ניגוד העניינים ואומר כי (ציטוט): "אני חושב שאנחנו את כל העניין הזה של ניגוד עניינים הבאנו לרמה בלתי מתקבלת על הדעת. אני לא מבין את זה".

אלא שהמציאות העגומה מראה, שלאורך עשרות שנות התנהלותו של ברק במערכת המשפט, כולל בתקופת היותו נשיא בית המשפט העליון, האיסור על ניגוד עניינים - בכל רמה - לא עמד בדרכו של ברק, ולא הרתיע אותו בחתירתו להשגת יעדיו ומטרותיו האישיות, ומקרה אחד מיני רבים, שיובא כאן - ידבר בעד עצמו:

אהרן ברק מספר באותו ראיון בהארץ על כך שלאה רבין מעולם לא סלחה לו על כך שבהיותו היועץ המשפטי לממשלה הוא היפלה אותה לרעה לעומת שר החוץ לשעבר אבא אבן, כשהחליט להעמיד אותה לדין פלילי בעקבות חשבון דולרים בחו"ל, בעוד שאת תיקו של אבא אבן, שהחזיק בחו"ל סכום דולרים גדול פי כמה וכמה, החליט ברק לסגור.

ברק טוען בראיון כי אבא אבן אומנם לא יכול היה להראות שקיבל היתר מהאוצר להחזקת החשבון בחו"ל, אבל אחת מפקידותיו של אבן העידה שזכור לה שהוא קיבל היתר כזה (שכאמור לא נמצא), ולכן הוא, ברק, החליט לסגור את התיק.

אלא שאהרן ברק לא מספר לקוראי הארץ על ניגוד העניינים החמור שהוא היה נתון בו שעה שטיפל בעניינו של אבא אבן. על ניגוד העניינים הזה (שכבר סופר כאן בעבר בהקשר אחר) יסופר כאן לפרטיו - כדי להשלים את את שהחסיר אהרן ברק בראיון האמור.

הנה הפרשה לפרטיה:

בשנות השבעים נתגלה, כאמור, כי יצחק ולאה רבין מחזיקים עשרים אלף דולר בחשבון בנק בארצות הברית - דבר שהיה אסור על-פי החוק באותם ימים.

כתוצאה מהחשיפה נאלץ יצחק רבין להתפטר מתפקידו כראש הממשלה וכראש המפלגה, וכן הוטל עליו תשלום כופר כסף. נוסף לכך, רעייתו של רבין הועמדה לדין פלילי, הוטל עליה קנס כבד וכן מאסר על תנאי.

לא עבר שבוע מיום משפטה של לאה רבין והציבור התבשר על פרשת דולרים חדשה: אבא אבן נלכד ברשת!

והמדובר הפעם - לא בעשרים אלף דולר, כי אם בסכום מפחיד הגדול כמעט פי עשרים: המדובר בשלוש מאות חמישים ואחד אלף דולר.

אמרנו "מפחיד" כי סכום בסדר גודל שכזה, היה בכוחו לשלוח את מי שאחז בו, בלא היתר, לבית הסוהר ממש.

היכול מישהו להעלות בדעתו אפשרות מבעיתה שאבא אבן - איש שהוא גם אגדה - יישב על ספסל הנאשמים ויילך לבית הסוהר?

כי זאת לזכור:

אבא אבן, שר החוץ לשעבר, דיפלומט נערץ, נמנה על מדינאיה הבולטים של המדינה
ונושא דברה, דמות שקנתה לעצמה מעמד בינלאומי מכובד ומוכר בטרקליני אומות העולם.

המסוגל אהרן ברק לשסות באבא אבן את מבחן בוזגלו?

פקידי האוצר מבקשים מאבא אבן הסבר.

אבא אבן טוען כי קיבל ממשרד האוצר היתר להחזיק בדולרים.

אבל ההיתר - מעשה שטן - אינו נמצא ברשותו. אולי הלך לאיבוד?

אבא אבן ממשיך לטעון שקיבל היתר.
מחפשים במשרד האוצר אסמכתא או העתק של ההיתר הנטען.
מחפשים ומחפשים.
התקשורת עוקבת אחר החיפושים בדריכות.
והחיפושים נמשכים.

והנה, השטן עושה שמות גם במשרד האוצר: גם שם לא מוצאים אסמכתא כלשהי לכך שאבא אבן קיבל אי פעם היתר. אולי הלך לאיבוד גם שם?

מחפשים גם בגנזך המדינה, אבל גם שם אין זכר להיתר.

ואבא אבן בשלו: הוא ממשיך וטוען כי קיבל היתר.
לדבריו, היה זה המפקח על מטבע חוץ באוצר שהעניק לו בזמנו את ההיתר.
אבל איזה ביש מזל: אותו מפקח איננו יכול לאשר הטענה, כי מתברר - אבוי - שהוא נפטר בינתיים.

ראש הממשלה (בפועל), שמעון פרס, שהחליף את רבין לאחר התפטרותו, משחרר הודעה זהירה:

"אין זה סוד שאבא אבן הוא סופר חרוץ. הוציא ספרים לחו"ל שקיבל תמורתם מטבע זר. הוא גם יבואן וגם יצואן...".

פקידי האוצר מסרבים להתרגש.

ההשוואה לדולרים של רבין בלתי נמנעת.

רבין סקרן: כיצד ינהג ברק באבן?

ברק מן הסתם יודע שרבין - ובוודאי אשתו - יבחנו את צעדיו בזכוכית מגדלת.

אבא אבן נקלע למצוקה מהקשות בחייו - אם לא הקשה שבהן. רק היושב במרומים - או עורך דין טוב - יכול לחלצו מהסבך.

אבא אבן מעמיד את עורך הדין יעקב נאמן לייצגו.

לעו"ד יעקב נאמן, נוסף על ידענותו הרבה, יש "תכונה" נוספת שמעולם לא הזיקה לאיש: הוא מכיר - אישית - את היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק. בהמשך עוד נעמוד על טיבה של ההיכרות הזו.

אבא אבן נמצא במצב משפטי עדין אם לא נואש. שכן, מי שאוחז במטבע חוץ - כך החוק - עליו ההוכחה שהוא קיבל היתר לכך.

ואבא אבן, כפי שראינו, אינו יכול להציג היתר כזה, וגם במשרד האוצר - איזה צרוף מקרים אכזרי - אין אסמכתא לכך שקיבל אי פעם היתר.

אבא אבן - במצוקתו - מנסה להאחז בטענה חילופית: לדבריו, למעשה הוא אינו זקוק כלל להיתר כיוון שהוא בכלל "תושב מבקר" בארץ - דהיינו, הוא שוהה בחו"ל למעלה ממאה ושמונים יום בשנה.

"קומנדו 181" נקראים באותם ימים הישראלים הללו שאבא אבן - חבר כנסת באותם ימים - מבקש להימנות עימם.

פקידי האוצר מסרבים להעניק לח"כ אבן את הסטטוס המפוקפק הזה. הם טוענים שהמחוקק - כאשר קבע את הסטטוס של "תושב מבקר" - לא ראה לנגד עיניו איש כמו אבא אבן.

אבא אבן מנסה, איפוא, דרך נוספת: הוא מבקש מפקידי האוצר שיעניקו לו היתר רטרואקטיבי, אך גם בקשה זו - מה לעשות - נדחית.

נותרת אם כך הטענה המקורית: אבא אבן טוען שקיבל בזמנו היתר - גם אם אין בנמצא מסמך כלשהו היכול לאשר זאת.

אבא אבן מגיש לאוצר תצהיר אישי, וגם מביא את מזכירותיו להעיד שקיבל בעבר היתר.

התיק עובר להכרעת הפרקליטות.
ובפרקליטות שוברים את הראש כיצד לנהוג.
עו"ד נאמן פועל לשכנע את ברק שאבא אבן אכן קיבל היתר.

אבל פרקליט המחוז, מיכה קירש, איננו מאמין "לסיפורים שלהם על ההיתר". הוא דורש להעמיד את אבן לדין וסבור שטענותיהם של אבא אבן ועדיו בדבר קבלת ההיתר - הן עניין להכרעת בית המשפט.

ופרקליט המחוז - זאת לדעת - הינו אדם עתיר ניסיון בניהול תיקים פליליים.

ובכלל, תיקו של אבא אבן, מבחינה משפטית, איננו מסובך כל עיקר. שהרי, אין מחלוקת על עובדת הבסיס - החזקת הדולרים - ומכאן, על אבא אבן להראות כי קיבל היתר לכך.

פרקליט המחוז דורש מברק לנקוט כלפי אבא אבן אותה אמת מידה שנקט זמן קצר קודם לכן כלפי משפחת רבין.

ומנגד, עו"ד נאמן דוחק בברק לקבל את גירסת לקוחו.

אהרן ברק הופך בעניין מצד לצד והופך שוב - וכביכול מתלבט.

ברק דורש להחזיר התיק לאוצר לצורך השלמות.

התיק חוזר לאוצר ושב לפרקליטות עם ההשלמות, אך אלה אינן מתירות את ספיקותיו של ברק.

הדיונים בפרקליטות נמשכים.

ופרקליט המחוז בשלו: יש להעמיד את אבא אבן לדין.

ברק ממשיך כאילו להתחבט. לשון המאזניים נעה מצד אל צד.

עד שבסופו של דבר ברק משחרר החלטה: התיק ייסגר!

אבא אבן יכול לנשום לרווחה. הוא קפץ מהרשת בחזרה אל המים החיים.

התקשורת קונה את ההחלטה של ברק על קירבה וכרעיה. שהרי ברק כבר הוכיח שאין הוא נרתע מ"גדולים", ולכן אין סיבה להטיל ספק בכנות החלטתו בעניינו של אבא אבן.

האם התקשורת מצויידת במלוא הנתונים? מיד נראה.

אבל יצחק רבין רותח. הוא משוכנע שברק היפלה אותו לרעה.
גם לאה רבין זועמת. תחושת ההפלייה בוערת בה.

יצחק ולאה רבין כאבו, עד יומם האחרון, את התחושה המכרסמת של ההפלייה.

ומתברר שיצחק ולאה רבין עוד לא ידעו הכל - כפי שמיד נראה.

אבל חשוב להקדים ולהבהיר:
ההחלטה לסגור את תיקו של אבן נפלה תוך מחלוקת קשה בפרקליטות - כאשר פרקליט המחוז עמד על כך שיש להעמיד את אבא אבן לדין פלילי.
במצב עניינים שכזה, הייתה קיימת חשיבות מיוחדת לכך שהמתדיינים המשתתפים בהכרעה יבואו בידיים נקיות מכל שיקול זר.

והחשיבות המיוחדת הזאת לבוא בידיים נקיות הופכת קריטית ממש לגבי היועץ המשפטי לממשלה. שהרי היועץ המשפטי לממשלה הוא זה היושב בראש השולחן והוא זה שבסופו של דבר מחליט וקובע. כלומר, שההחלטות בפרקליטות לא מתקבלות באורח דמוקרטי על דעת הרוב. היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לקבוע מה ייעשה בתיק פלוני - גם אם הוא במיעוט.

במילים אחרות, שיקול זר במערכת שיקוליו של היועץ המשפטי לממשלה, בכוחו להכריע את הכף.

ומקל וחומר הדברים כאשר היועץ המשפטי מחליט לסגור תיק.

במה דברים אמורים: כאשר היועץ המשפטי לממשלה מחליט להגיש כתב אישום, כי אז מובן הדבר שבכך הוא מעביר את סופיות ההחלטה בגורל התיק הלאה לידיו של בית המשפט. לא כן כאשר היועץ המשפטי מחליט לסגור תיק. שכן, בהחלטת סגירה המילה האחרונה בגורל התיק היא שלו, כך שהחלטתו היא בבחינת מעשה שיפוטי ממש.

ועתה אנחנו מגיעים ללב בעניין:

אהרן ברק, כך מתברר, היה נתון במצב אישי מיוחד מאד כאשר הוא טיפל בתיקו של אבא אבן והחליט לסגרו.

במה דברים אמורים?

כזכור, היה זה עו"ד יעקב נאמן שייצג בנאמנות את אבא אבן מול אהרן ברק.

אבל מתברר שלא רק אבא אבן היה לקוחו של עו"ד נאמן.

מתברר שקודם לכן טיפל עו"ד יעקב נאמן בדיסקרטיות בעניין פרטי - ורגיש - של לקוח חשוב אחר: אהרן ברק בכבודו ובעצמו.

מתברר שערב כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה נזקק ברק לעורך דין מומחה לענייני מס הכנסה, שיתן לו ייעוץ משפטי וחוות דעת בקשר לענייני מס ההכנסה הפרטיים שלו.

המדובר היה בהכנסותיו של ברק מתקופת עבודתו בחו"ל (באו"ם) כמה שנים קודם לכן.

בהקשר זה יצויין, שמבחינת חוקי המס - שאלת החבות במס על הכנסה שנוצרה בחו"ל לקתה אז באי בהירות והייתה תלוייה בפרשנות ובאופן סיווג העבודה שנעשתה בחו"ל.

ערב כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה רצה ברק לנקות את השולחן ולהסדיר את ענייני מס ההכנסה שלו בקשר להכנסות הללו.

לצורך כך נזקק ברק לייעוץ ולחוות דעת משפטית שתבהיר גם את שאלת החבות שלו במס נוכח אי הבהירות לעיל.

ברק פנה אל תלמידו לשעבר מהאוניברסיטה, שהפך בינתיים למומחה בענייני מיסים - הלא הוא עו"ד יעקב נאמן.

עו"ד נאמן ייעץ לברק בענייני המס ואף ציידו בחוות דעת משפטית כזו, האומרת שהכנסתו מהעבודה באו"ם בזמנו איננה חייבת במס הכנסה.

אין ספק שענייני מס הכנסה של אדם - כל אדם - הם מהרגישים שבענייניו, והדברים ידועים.

ובעניינו של ברק, הדברים - מעצם טבעם - היו טבועים ברגישות יתר, לאור העובדה שהוא מכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

לעניין זה, מה לנו יותר מכך שחוות הדעת שהכין עו"ד נאמן נושאת את התאריך 27 ביוני 1975 - כלומר שלושה ימים בלבד לפני כניסתו של ברק לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה? הרי עובדה זו, כשלעצמה, מעידה על רגישות העניין ועל רצונו של ברק לנקות את השולחן בחיפזון ערב הכניסה לתפקידו.

וכעדות נוספת לרגישות עניינו של ברק, מתברר כי יותר מעשרים שנה שמר נאמן בכספת הפרטית שלו את חוות הדעת, אבל הקפיד למחוק מראש העמוד, בדיו שחורה, את שמו ואת כתובתו של אהרן ברק.

ובמצב עניינים רגיש שכזה חוזר עו"ד נאמן אל אהרן ברק עם לקוח אחר שלו - אבא אבן.

היכול מישהו לטעון ברצינות שברק היה מסוגל לדון ולהחליט - ללא משוא פנים - בעניין לקוח של עורך דין, שעה שגם הוא עצמו היה לקוחו של אותו עורך דין, וכל זאת בעניין כה רגיש השמור בסוד בכספת של אותו עורך דין - על כל המשתמע מכך?

היכול מישהו לטעון ברצינות שעמדתו - הקובעת והמכריעה - של ברק לא הושפעה מהסיטואציה האישית שאליה הוא עצמו נקלע?

האם, בנסיבות אלו, ברק היה משוחרר וחפשי לחלוטין להחליט בעניינו של אבא אבן באופן שלא יושפע מהעובדה, שעורך דינו של אבא אבן היה גם עורך דינו הוא, ועדיין שומר בכספתו עניין רגיש השייך לו?

והרי גם ראינו שהחלטתו של ברק - כיוון שבסגירת תיק עסקינן - הינה מעשה שיפוטי ממש.

נשאלת, איפוא, השאלה האם, במצב עניינים רגיש שכזה, ראוי היה בכלל שברק ישתתף - ואף יכריע - בעניינו של אבא אבן?

היש בכלל ספק שברק נקלע כאן לניגוד אינטרסים אסור?

היה זה ברק עצמו, שזמן לא רב לפני כן, קבע בחוות דעת משפטית הנוגעת לסוגיית ניגוד אינטרסים כי:

"איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד אינטרסים עלול להיווצר".

ובכן, האם ברק הפעיל - לגבי עצמו - את מבחן ה"עלול להיווצר", שהוא עצמו קבע, שעה שהוא אישית נקלע לסיטואציה שתוארה לעיל?

זאת ועוד:
כעבור שנים מעטות - והוא כבר שופט בית המשפט העליון - יישב השופט ברק בתיקים - לרבות תיקי נישומים כנגד מס הכנסה - כאשר מי שמייצגם בפניו הינו עו"ד יעקב נאמן.

וכל זאת שעה שבכספתו הפרטית של עו"ד יעקב נאמן שמורה מכל משמר חוות הדעת ההיא.

ודוק:
הפרובלמטיקה של פסלות שופטים על-רקע יחסי חברות בינם לבין עורכי הדין המופיעים בפניהם אינה רלוונטית לסוגייה היחסים שבין ברק ונאמן. שכן המדובר כאן הוא לא ביחסי חברות, אלא ביחסי עורך דין - לקוח.

ומתעוררת שאלה נוספת:
ראינו לעיל שברק הכריע בעניינו של אבן תוך דיונים עם אנשי הפרקליטות (ואף בניגוד לעמדתו של פרקליט המחוז שדרש להעמיד את אבא אבן לדין).
ואם ברק לא גילה לחבריו הפרקליטים - במהלך הדיונים - אודות הסיטואציה האישית המיוחדת שבה הוא נתון, האם לא הייתה כאן מצידו מעילה קשה באמונם?
האם העדר "גילוי נאות" מצידו של ברק כלפי חבריו אינו מדבר כאן בעד עצמו ואומר דרשני?

גם אילו הקשר שבין ברק לעו"ד נאמן היה מסתכם בכך שנאמן נתן לברק שירות בעניין משפטי טריוויאלי ונעדר רגישות כלשהי - עריכת הסכם לרכישת דירה למשל - גם אז היה על ברק לגלות העניין לחבריו.

יתרה מכך:
גם במקרה טריוויאלי שכזה היה על ברק לשקול - ולו מטעמי מראית עין - אם אין זה ראוי שימשוך ידיו מטיפול בעניינו של אבא אבן.

מקל וחומר כאשר המדובר הוא לא באיזה דבר טריוויאלי, אלא בעניין רגיש הקשור למס הכנסה.

הן היה ברור לברק שעניינו של אבא אבן, נוסף על היותו רגיש כשלעצמו - טבוע ברגישות יתר לאור העובדה שראש הממשלה ואשתו, שאך זה עתה ספגו מכה קשה בעניין דומה, יגלו עניין רב באופן שהוא - ברק - מטפל בעניינו של אבן.

ומיד גם ניווכח בעניין שגילתה משפחת רבין בסיפורו של אבא אבן.

אבל אהרן ברק טיפל בעניינו של אבא אבן כאילו כלום. שהרי אין ניגוד אינטרסים אם איש אינו יודע על כך...

האם התקשורת - אילו ידעה את כל אלה - הייתה ממהרת להעניק לברק אשראי על החלטתו לסגור את תיקו של אבא אבן?

תכתוב על כך בכאב לאה רבין בספרה:

"משפט? צדק? למדתי שיעור מאלף מאד על משמעותם של מושגים אלה. כחודש לאחר גילוי החשבון שלנו התגלה חשבון דולרים פעיל, בן שש ספרות, של מנהיג ישראלי. לתדהמתנו סגרו את התיק ללא כל הליכים משפטיים. מדוע? ראשית הוא לא היה מטרה פוליטית באותו שלב. שנית, הייתה לו, כנראה, הגנה משפטית מתוחכמת מאד. הוא היה זקוק לה! הפרשה הזאת נגררה עד מעבר לבחירות 1977, ואחרי שפרשת חשבון הבנק שלנו הסתיימה עם התפטרותו של יצחק ופסק הדין החמור כלפיי, נגדשה סאת העניין וצימאון הדם; והמקרה השני, החמור ללא כל שיעור משלנו, עבר בקול דממה דקה. המושג צדק הוא איפוא יחסי ותלוי בגורמים רבים מאד ש"משחקים" בכל מקרה לגופו".

ואת כל הדברים האלה כותבת לאה רבין בלא שתדע כלל על ניגוד האינטרסים שבו נמצא ברק כפי שתואר לעיל.

אין צורך בדמיון רב כדי להעריך כיצד הייתה לאה רבין מגיבה אילו ידעה על ניגוד האינטרסים המושחת הזה של אהרן ברק.

ונסתפק בכך שנציין, שאפילו הרצח לא שיכך את כאב ההפלייה של גב' רבין, והיא חזרה וכתבה על כך גם לאחר הרצח.

תחושה מקוממת מאין כמותה, המסבה לאדם סבל רב ומתמשך, היא תחושת ההפלייה.

דעתו של בית המשפט העליון על תופעת ההפלייה היא חדה וברורה.

לימים יביע ברק עצמו, כשופט, את דעתו על התופעה הקשה הזו:

"הצורך להבטיח שיוויון טבעי הוא לאדם. הוא מבוסס על שיקולים של צדק והגינות. השיוויון חיוני לחברה ולהסכמה החברתית עליה היא מושתתת. השיוויון שומר על השלטון מפני השרירות. הפליה הרסנית היא לחברה... היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם ובכבודו כאדם".

וגם על שיוויון ידבר ברק:

"אכן, המדינה חייבת לכבד ולהגן על זכותו הבסיסית של כל פרט במדינה לשוויון. השוויון מונח בבסיס הקיום החברתי. הוא "תחילת התחילות"... הוא "מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי. הוא חיוני להסכמה החברתית המונחת ביסוד המבנה החברתי"... הוא מהווה עקרון יסוד חוקתי, השלוב ושזור בתפיסות היסוד המשפטיות שלנו ומהווה חלק בלתי-נפרד מהן".

אם ישנו דבר מקומם במיוחד - פעם אחר פעם לאורך עשרות שנות פעילותו המשפטית של ברק - זהו הפער הבלתי נסבל בין אמות המידה החוקיות, המוסריות והאתיות שנקט אהרן ברק כלפי עצמו, לבין אלו שהוא נקט כלפי אחרים.

כי זו המומחיות של אהרן ברק: לדבר בו-זמנית בשתי שפות שונות - בשתי הזוויות של פיו.



---------------------------------------------------------------------- ----------


הפרשה מובאת בהרחבה בספרי "אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק".



נוצר: 30/05/2009 | עודכן: 30/05/2009


http://www.news1.co.il/Archive/003-D-38044-00.html?tag=08-30-27
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group