העליון: ראוי אך אין חובה למסור לחשוד את טיוטת האישום נגדו לפני השימוע

[מגלובס]

העליון: ראוי אך אין חובה למסור לחשוד את טיוטת האישום נגדו לפני השימוע
בהחלטה התקדימית צויין כי ראוי שהטיוטה תימסר לחשוד אם אין פגיעה באינטרס הציבור
16/06/2008, 17:14 נועם שרביט‏

הפרקליטות אינה חייבת למסור לחשוד את טיוטת כתב האישום נגדו, לקראת שימוע שייערך לו - כך פסק בג"ץ בהחלטה תקדימית ועקרונית. עם זאת נקבע שכדי שהשימוע יהיה אפקטיבי, "ראוי כי החשוד יידע בפירוט ככל האפשר מול אילו אישומים הוא ניצב ובגין אילו עובדות" וראוי שטיוטת האישום תימסר לו, אם אין בכך פגיעה באינטרס ציבורי אחר.

השופטים דחו עתירה שהגישו אורי שמואל, סמנכ"ל מכירות בדור אלון ובן-זוגה לשעבר של ח"כ אסתרינה טרטמן, ועוזרו שלמה מן, שפרקליטות מיסוי וכלכלה מתכוונת להעמידם לדין בגין עבירות מס, הקשורות באספקת דלק לרשות הפלשתינית. השניים דרשו לקבל את טיוטת האישום כדי שיוכלו להתכונן לשימוע.



עו"ד מיכל מיכלין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות טענה, שליבת חומר החקירה הועמדה לעיונם וכי אין חובה חוקית למסור את הטיוטה. לטענתה, לפרקליטות המחוז יש שיקול-דעת אם למסור את טיוטת האישום והדבר תלוי, בין היתר, במהותו של התיק. מנתונים שמסרה המדינה עולה, שבפרקליטות מיסוי וכלכלה למשל מעדיפים לשלוח לחשוד מכתב מפורט ובו מידע על האישומים וסעיפי העבירות, וכי מאז ינואר 2006 נמסרו טיוטות אישום רק בארבעה מתוך 121 תיקים.

רוחב לב


השופט אליקים רובינשטיין, אליו הצטרפו אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, קבע שחוק סדר הדין הפלילי מחייב עריכת שימוע רק לחשוד בעבירת פשע ואינו מקנה לו זכות עיון בטיוטת האישום. הוא ציין שבבג"ץ קצב נפסק שיש למסור לחשוד חומר ראייתי שיספיק לו לראיית התמונה הכוללת של האישום בקווים כללים, והיקף החומר משתנה מתיק לתיק. "לעיתים מחייב הדבר היקף רחב יותר של גילוי ולעיתים היקף צר יותר", נקבע.


היסוד שצריך להנחות את הפרקליטות, קבע רובינשטיין, הוא ההגינות כלפי החשוד וכלפי האינטרס הציבורי. "המשמעות היא, כי חומר שבידי התביעה שאינו טעון חיסוי מטעמים הכרוכים בצדדים שלישיים או באינטרס ציבורי, כגון חיסיון וכגון עניינם של מעורבים אחרים בפרשה, יש מקום להעמיד את עיקריו, ברוחב לב, לרשות החשוד. ואם טרם הוכנה טיוטת כתב אישום או שהיא מצויה בשלבי עבודה, ומודיעים לחשוד את העובדות ואת העבירות בעיקריהן - יש מקום להסתפק בכך".


רובינשטיין ציין ש"היקף המידע וההחלטה אם המקרה מצדיק או מאפשר העברת טיוטת כתב אישום ייקבעו בכל מקרה לנסיבותיו, והסמן הוא הגינות כלפי החשוד בלא פגיעה באינטרס ציבורי אחר. מבלי לקבוע מסמרות, מקום שטיוטת כתב האישום מוכנה וקיימת, ובאין טעם נוגד מיוחד, ראוי כי התביעה תשקול לתיתה לחשוד. אך ככלל, די במשלוח פירוט של עיקרי העובדות וסעיפי העבירות בגינן נשקל להגיש כתב אישום, בצירוף מתן עיקר חומר החקירה". (בג"ץ 4388/0.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000352123&fid=829