יושב ראש יד ושם יוסף טומי לפיד מצדיע לנאצי רודולף קסטנר ומשקר בראש חוצות בסיוע עיתון הארץ

[חיים יטיב]

יושב ראש יד ושם יוסף טומי לפיד מצדיע לרודולף קסטנר הנאצי ומשקר בראש חוצות בסיוע עיתון הארץ,

כאן הכתבה ותגובה הולמת של עו"ד אהרון פאפו על הסילופים של תומי לפיד. נביא גם מידע שפורסם בעיתון הארץ על פיו טומי לפיד היה מזכירו של הנאצי הישראלי רודולף ישראל קסטנר, דבר שבוודאי טומי לפיד שכח לציין בפני העיתונות.
נציין שעיתון "הארץ" בחר שלא לציין שבית המשפט העליון קבע שאכן קסטנר שיקר להציל את הפושע הנאצי קורט בכר, שיטה שבשגרה לסילוף עובדות בעיתון השמאל. אילולא קסטנר היה נרצח על ידי איש שב"כ של בן-גוריון הוא היה נדרש ללא ספק לעמוד לדין פלילי על הסיוע שנתן לקורט בכר.

כאן הכתבה בהארץ, בהמשך כתבה תגובה על דברי לפיד ובהמשך כתבה בעניין קרבתו לקסטנר.



ארכיונו של ישראל קסטנר נמסר על ידי משפחתו ל"יד ושם"

למעלה: ישראל קסטנר. למטה: בתו של קסטנר, סוזן, מעיינת בארכיון אביה ב"יד ושם" יחד עם מבקרים נוספים, אתמול

(אי-פי). ארכיונו הפרטי של ישראל קסטנר, שהואשם ולאחר מכן זוכה מאשמת ניהול מו"מ עם הנאצים על חיי יהודים, הועבר אתמול לידי נציגי "יד ושם". חומר הארכיון של קסטנר, מנהיג ציוני בהונגריה בשנות ה-40, כולל שלושה ארגזי תכתובת של קסטנר עם בני משפחתו, ארגונים יהודיים ובכירים נאצים. קרובי משפחתו של קסטנר מקווים שחומרי הארכיון שנחשפו יוכלו להביא לטיהור שמו.

"לא היה אדם אחר בתקופת השואה שהציל יותר יהודים והיה קורבן לאי-צדק גדול יותר מאשר ישראל קסטנר", אמר אתמול יו"ר "יד ושם" יוסף לפיד. "זו ההזדמנות לעשות צדק עם האדם שהיה קורבן למתקפה אכזרית שהביאה למותו", הוסיף לפיד, שכינה את קסטנר "אחד מגיבורי השואה".

בזמן מלחמת העולם השנייה ניהל קסטנר משא ומתן עם גורמים נאציים בניסיון להציל יהודים תמורת כסף, סחורות וציוד צבאי. ביוני 1944 יצאה "רכבת קסטנר" מבודפשט לשווייץ, כשבקרונותיה 1,684 יהודים. המו"מ שניהל קסטנר סייע גם להצלת 20 אלף יהודים נוספים שנשלחו למחדנה עבודה באוסטריה במקום למחנות השמדה, נמסר מ"יד ושם".

ב-1954, פירסם מלכיאל גרינוולד חוברת בה האשים את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. ממשלת ישראל תבעה את גרינוולד (בשם קסטנר) על הוצאת דיבה. המשפט נמשך כשנתיים ופילג את אזרחי

מדינת ישראל לתומכי ומתנגדי קסטנר. פסק הדין זיכה את גרינוולד, וקבע שקסטנר אכן "מכר את נשמתו לשטן הגרמני". קסטנר מצדו טען כי מגעיו עם הבכירים הנאצים היו נחוצים למימוש מטרתו - הצלת יהודים.

לאחר מסע הכפשות ומשפט שנמשך כשנתיים, נרצח קסטנר בידי קיצונים יהודים בתל אביב, ב-1957. בינואר 1958 החליט בית המשפט העליון ברוב של שלושה מתוך חמישה שופטים, כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים. למרות זאת, קסטנר נשאר דמות שנויה במחלוקת. גורמים ב"יד ושם" אמרו אתמול כי החומר הארכיוני יוכל להביא לקצו את מה שהוגדר בפיהם מסע ההכפשה הלא מוצדק נגד קסטנר. מנהל הספריות במוסד, ד"ר רוברט רוזט, הוסיף כי ממצאי הארכיון מחזקים הטענה כי קסטנר אכן עסק בהצלת יהודים ולא בניסיונות "למכור" את יהודי הונגריה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=885071&cont rassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0&_loopback=1

לפיד מטהר את השרץ

מאת עו"ד אהרן פאפו, 29.07.07 | 09:52

ישראל קסטנר היה משתף פעולה שהפקיר את יהדות הונגריה כדי להציל את עורו. שבחיו של יו"ר יד ושם, טומי לפיד, לאיש, מטהרים את השרץ


יוסף לפיד - בתואר החדש כיו"ר 'יד ושם' הפליג לתחומי ההיסטוריה והמשפט וקבע שרז'ו (ישראל) קסטנר הוא לא פחות ולא יותר אלא "אחד מגיבורי השואה". ממש כמו מרדכי אנילביץ' ומורדי גיטו וארשה. על כך נאמר "גם הוא בגיבורים", סליחה, "באצילים".

לפיד שיבח והלל את קסטנר בהזדמנות חגיגית שהמשפחה העבירה ל 'יד ושם' את ארכיונו הפרטי. לדעתו של היו"ר, השבחים מגיעים לקסטנר, למרות שבית המשפט שדן בעניינו, ושמע עשרות עדים וקרא אלפי מסמכים, קבע שהוא "מכר את נפשו לשטן" הגרמני. מעשהו של לפיד חמור במיוחד, משום שהוא מטיל בתוקף תפקידו את כל משקלו של מוסד 'יד ושם' לזכותו של קסטנר במאזני ההיסטוריה.

אין דעתו של לפיד כאדם פשוט כדעתו כיו"ר 'יד ושם' - מוסד בעל מוניטין בינלאומיים. בכך הוא מבטל את דעת בתי-המשפט ששפטו בעניין, מתעלם מעדויותיו של קסטנר לטובת פושעים נאציים - ושבחלקן לא היו ידועות לבתי-המשפט בזמן ההליכים - וממעיט בערך עדותו של פרופ' רודולף ורבה, אחד משלושת האנשים היחידים שהצליחו לברוח מאושויץ, אשר מסר דוח בכתב לקהילה בסלובקיה, שהועבר מיידית להונגריה, על ההשמדה השיטתית באושוויץ. לפי עדות זו הוכח סופית שקסטנר העלים את המידע שקיבל מן הקהילה בהונגריה.

בראיון ל 'הארץ' מיום 15.11.1995 אמר השופט הלוי, ששפט במשפט קסטנר-גרינוולד: "אני ראיתי את קסטנר, עקבתי אחרי עדותו - וראיתי איך הוא משקר". גם בית המשפט העליון לא זיכה אותו, כפי שבני משפחה של "המיוחסים" שניצלו נוהגים לומר, אלא הצטרף פה אחד לגינוי הקטלני של מעשיו של קסטנר להצלת פושע המלחמה, קצין הס.ס קורט בכר, בעזרת עדויות ותצהירים שנתן לטובתו מסיום המלחמה ועד 1948.

יודנראט אופייני

אך פרשה זו לא הייתה היחידה. לאחר המשפט התגלה שקסטנר הציל בתצהיריו עוד שניים מראשי משמידי היהודים, את קצין האס-אס הרמן קרומיי, סגנו של אייכמן והמתכנן של השמדת יהודי הונגריה, ואת ואפן-אס-אס אוברגרופנפיהרר הנס ייטנר, ראש המשרד הראשי של האס-אס והממונה על כל מחנות הריכוז הנאציים.

חמור במיוחד היה המקרה של קרומיי, מפני שבנושא זה נתן קסטנר שתי עדויות סותרות. מיד לאחר המלחמה (ב-13.11.1945) מסר לתובע הצבאי הראשי האמריקני תצהיר, שבו פירט בין השאר את פעילותו הרצחנית של קרומיי. אבל כשלוש שנים אחר-כך (ב-5.5.1948) מסר תצהיר חדש, המתאר את קרומיי כמציל יהודים. על סמך התצהיר הזה שוחרר קרומיי ממשפט פושעי המלחמה בנירנברג. לכן אין מנוס מהמסקנה שטיהור בכר לא היה מקרה יוצא דופן, אלא חלק משיטה, ונותר לנו רק לנחש מה היו מניעיו של קסטנר בטיפול מסור זה לטיהורם של תלייני העם היהודי.

בבית המשפט העליון תמך השופט זילברג לחלוטין בפסק דינו של בנימין הלוי, והשופט חשין קבע שאכן קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, אך המניע לכך נותר לדעתו לא ברור. אולם ברור שחייו של קסטנר ומקורביו ניצלו בזכות שמירת האינטרס הגרמני שלא לגלות למועמדים-להשמדה מה צפוי להם.

רדולף ורבה, הניצול מאושוויץ, כתב על כך בספרו "ברחתי מאושויץ": "תמורת חייהם של 1,684 איש שילם קסטנר בשתיקתו. במהלך המשפט הודה קסטנר בכך שאייכמן אמר לו שאינו רוצה שסיפור מרד גיטו ורשה יישנה" (עמ' 269). ועוד: "גיוס משתפי-פעולה-מרצון היווה מרכיב חשוב במדיניות הנאצית. בעקבות הדוח שלי (דהיינו, בעקבות הדוח שכתב ורבה לאחר בריחתו מאושויץ, ושהועבר מיידית לקסטנר - א.פ), שנכתב באפריל 1944, ידע קסטנר בדיוק מה מתכננים הנאצים לעשות במיליון יהודים בני ארצו. הוא שמר על שתיקה, וכתוצאה מכך הלכו 400,000 מהם בתמימות וללא התנגדות אל מותם בתאי הגאז" (עמ' 471).

אך גרוע מזה. מתברר כי מיד אחרי שקסטנר קיבל את הדוח של ורבה על מה שמתרחש באותה "פלנטה אחרת", כהגדרתו של סופר השואה ק. צטניק, הוא רץ לאייכמן, הראה לו את הדוח, ואייכמן הוציא פקודת מעצר מיידית נגד שני הבורחים - ורבה וחברו וצלר (עמ' 258).

המניעים של קסטנר היו ברורים. הוא היה "יודנראט" אופייני, משתף-פעולה, שהפקיר את יהדות הונגריה כדי להציל את עורו ולרווחת-חייו. הוא אכן מכר את נפשו לשטן - ולפיד מטהר את השרץ.

http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;&channel=1&subchannel=3


האם ההתנשאות והקיפוח, שאכן היו מאפייניה של "האליטה האשכנזית" בעשורים הראשונים למדינה, מצדיקים את ליבוי השנאה כלפי "האליטות" מצד נתניהו כיום? האם לפיד העיתונאי מוכן לקבל הסתה נגד התקשורת, בשל מחדליהם של אי-אלו עיתונאים? האם לא ניתן לצפות שמי שהחל את דרכו הציבורית כמזכירו של ד"ר ישראל קסטנר, שהיה בעצמו קורבן להסתה נוראה, לא יסיים את דרכו כמפיץ של הסתה?

http://www.manof.org.il/Index.asp?ArticleID=241&CategoryID=97&Page=1