אייל50

הצטרף: 28 אוג' 2008 הודעות: 1 יישוב: קיבוץ רגבים
|
פורסם: שבת 09.07.11 9:19 נושא ההודעה: עוד דוגמה לניהול בכפיה שנכפה על אגודת רגבים על ידי הרשםעוזר מר זרח יהב |
|
|
אז מה רוצים משמעון? מדוע החליטו לשלוח אותו לגמלאות למרות רצונו? נקמה, הוא טוען. "רוצים לנקום בי".
זה זמן מתנהלים מאבקי כוח ברגבים בין קבוצת חברים שאינה שבעת רצון ממהלך העניינים לבין ההנהלה. לפני כמה שנים התקיימה הצבעה בקלפי לבחירה מחודשת של ההנהלה. היו חברים שחשדו באי סדרים בספירת הקולות, הועברה תלונה לרשם האגודות והוא שלח איש מטעמו לחקור את הנושא. ממצאי החוקר הורו שיש לחזור על הבחירות. הרשם ערך בדיקה נוספת ואישר את הבחירות.
השקט לא חזר לקהילה והרוחות המשיכו לסעור בכל פעם שעלה סעיף לדיון לפני האסיפה. לפני כחצי שנה הגיעו מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, ומנכ"ל "גרנות", איציק בדר (מקיבוץ גבעת חיים מאוחד), לאסיפת קיבוץ ברגבים. שמעון קיבל את רשות הדיבור, כמו גם חברים אחרים שהביעו את חוסר שביעות רצונם מההנהלה ומההתנהלות. "אמרתי את כל מה שהיה לי על הלב לפני האורחים הנכבדים, גם בנושא הפנסיה וגם בנושא קבלת הבנים", מספר שמעון, "וסיימתי בנבואה קודרת: תראו שעוד ינקמו בי בגלל מה שאמרתי. והנה, בהמשך, אכן קיבלתי זימון לשיחה עם מרכז המשק, איציק דותן, ובו הודיע לי ששנת 2010 לא היתה טובה ושאמבר ביקשו לפטר אותי".
למה שירצו לנקום בך?
שמעון לזראה: "אני מעורר אנטגוניזם על רקע דעותיי. אני שייך לקבוצת חברים המתנגדים למהלכים של ההנהלה. למשל, בנושאי קליטת בנים או הפנסיה. הייתי בוועדת פנסיה וכל הזמן נלחמתי להכיר בפנסיה כמשכורת. במשך כל השנים הפנסיונרים קיבלו 1,800 ש"ח, שזה שכר רעב. נלחמתי על כך ואמרתי למזכיר הקהילה באחת האסיפות שכואב לי שאני צריך להילחם על הפנסיה של הסבתא שלו. לבסוף התקבלה החלטה להעלות ל-2,800 ש"ח".
שמעון ניסה לברר עם אמבר אם אכן ביקשו לפטרו. לדבריו, מדריך הלול, רונן שמחה (מקיבוץ משמר-השרון), ומנהל לולי אמבר, חיים הראל (מקיבוץ נחשון), הכחישו שהם העומדים מאחורי פיטוריו. "הם אמרו לי שלא היה ולא נברא", אומר שמעון. "לדבריהם, מנהלי רגבים יזמו שיחה, ומסרו שברגבים מי שמגיע לגיל הפנסיה לא ממשיך לעבוד. מישהו פה משקר, ואני מקשר את זה כמובן לנקמה על היחסים הלא טובים שנוצרו עם ההנהלה. הם נעולים לפטר אותי, והשקר גלוי לעין: אחרים שעובדים בקיבוץ והגיעו לגיל הפנסיה - ממשיכים לעבוד".
"שמעון הגיע לפנסיה ונתוני הענף שהגיעו אלינו לא היו טובים. לא כל מי שמגיע לגיל
ממשיך לעבוד. יש ויש", אומר בתגובה איציק דותן.
שמעון קיבל תואר עובד מצטיין של אמבר.
איציק דותן: "אם אתה אומר, אתה יודע. אבל בשנתיים האחרונות המצב לא טוב, מבלי להיכנס למי אשם".
כשאיציק נשאל אם שמעון לזראה אשם במצב הלול, הוא צוחק. השאלות לא נעימות לו. את הכל הוא מטיל על "הגורם המקצועי", זה שמסר שאינו מרוצה ושצריך לבדוק.
"זו לא היתה נקמה?
"זו הרגשה שלו. לא מבחינתי".
לזראה חושב שמגיע לו משהו יותר מכובד.
"מה לא מכובד פה?"
הדרך בה נערכו השימוע והפיטורים.
"השימוע זה החוק. ככה מקובל".
אתה שלם עם כל הפרשה?
"אני שלם עם הדרך. לא שלם עם התוצאות".
רונן שמחה, המדריך המקצועי מאמבר, טוען שהעניין הוא בין החבר לקיבוצו.
"אלה בעיות פנימיות של רגבים. תפנה למשאבי אנוש של אמבר. אמרו לי לא להיכנס לזה".
"מדובר בסוגיה בין הקיבוץ לחבר", נמסר מהנהלת אמבר. "לפי הסכם שיתוף הפעולה בין לולי אמבר לרגבים, הקיבוץ אחראי לניהול כוח האדם בלול, כולל כל ההחלטות לגבי העסקה ופיטורין של העובדים. לולי אמבר אחראית לניהול המקצועי של הלול, והיא מעבירה לרגבים דמי שכירות ואת סך שכר העבודה החודשי, אותו מעביר המשק לעובדים עצמם. לפני מספר חודשים החליט הקיבוץ, מסיבותיו הוא, לפטר את שמעון לזראה, חבר הקיבוץ ועובד ותיק בלול.
"במקביל התבצעה פנייה ללולי אמבר בבקשה לקלוט את שמעון במערך החברה ולהפוך למעסיקה שלו. מכיוון שאמבר אינה קולטת עובדים הקרובים לגיל פרישה, נענתה בקשת הקיבוץ בסירוב. בהתאם להסכם, רגבים קלט ללול עובד אחר מהקיבוץ".
"שמעון, מה אתה מתכוון לעשות לאחר שתסיים את עבודתך בלול?
שמעון לזראה: "ביקשתי ממדריך הלול שימצא לי איזו עבודה למספר שעות ביום, על מנת להשלים את הפנסיה. חוץ מזה אני מתכוון להיות בבית, להשלים קצת שיפוצים ולבשל לבני המשפחה המורחבת".
כול מי שרוצה להגיב מוזמן לעשות כך באתר של ידיעות הקיבוץ בשולי הדברים אפשר ורצוי להוסיף שהגיע הזמן שרשם האגודות ירד מכסאו בבושת פנים על מהלכים שנחתמו במשרדו ולא על ידו ובכך פגעו בכל כך הרבה חברי אגודות מכול קיצוות הארץ והקיבוצים בפרט |
|