רובי ריבלין הודיע רשמית: אני רץ לנשיאות

[ידיעות אחרונו]

ריבלין הודיע רשמית: אני רץ לנשיאות


הוא היה יו"ר הכנסת ועכשיו הוא רוצה להיות נשיא המדינה. ח"כ ראובן ריבלין הודיע שהוא מתמודד על המשרה הרמה: "אני מאמין שאשקם את מוסד הנשיאות". על חוק פרס אומר ריבלין: "אין צורך להכביר מילים על תרגילים לא ראויים"

אמנון מרנדה פורסם: 05.02.07, 15:33




חבר הכנסת ראובן ריבלין (הליכוד) הכריז אחר הצהריים (יום ב`) באופן רשמי על מועמדותו לנשיאות המדינה. בפנייה לחברי הכנסת, כתב ריבלין: "אני מאמין שאעמוד באתגר העצום ואשקם את מוסד הנשיאות".



מול ריבלין, הזוכה לתמיכת האופוזיציה וחלקים מהקואליציה, צפוי להתמודד השר שמעון פרס, הזוכה לתמיכה מאסיבית של ראש הממשלה, אהוד אולמרט.



נוסח המכתב המלא של ח"כ ריבלין




"דומני כי הגיעה השעה לפנות אליכם, כפי שראוי, בקול צלול וברור - לא ברמיזות מפותלות ולא מפי מקורבים למינהם - ולבקש מכם באופן רשמי את תמיכתכם במועמדותי לכהונת הנשיא התשיעי של מדינת ישראל", הוסיף ח"כ ריבלין במכתבו. "מוסד הנשיאות במשבר, כולנו ערים לכך. השבר כה חמור, עד שנשמעים גם קולות המפקפקים בתכלית קיומו של המוסד הזה... הישראלים ראויים לנשיא שיעבוד קשה עבורם, שיקשיב לאזרחים, למה שבאמת יש להם לומר".



ביום ראשון שעבר אישרה ועדת השרים לחקיקה את "חוק פרס" הקובע שתתקיים הצבעה גלויה במליאת הכנסת על מינוי נשיא המדינה. שבעה שרים תמכו, בהם שרת החוץ ציפי לבני ושרי קדימה למעט מאיר שטרית שהתנגד. המתנגדים הנוספים היו השר משולם נהרי (ש"ס) ושלושה משרי העבודה - איתן כבל, שלום שמחון ויצחק הרצוג.



היום כתב ריבלין בנושא זה: "אני סבור כי אין צורך להכביר מילים על תרגילים לא ראויים שנועדו לרוקן מתוכן את הסמכות שהופקדה בידי הכנסת לבחור את נשיא המדינה. דומני כי הגינויים החריפים מכל עבר וההתנגדות חוצת המחנות, הבהירו היטב כי חברי הכנסת לא יסכימו להפוך את הליך הבחירה של נשיא המדינה להצגה חלולה של דמוקרטיה על תנאי".




ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר בדיון לפני שבוע כי יש לתמוך בהצבעה גלויה לנשיאות. "האם מישהו מאיתנו צריך להסתיר למי הוא מצביע? צריך לעשות את הדברים בשקיפות - מה יש להסתיר ומה יש להחביא?", שאל. בתום הדיון הצביעו עשרה שרי קדימה בעד הצבעה גלויה וטענו כי "הצבעה חשאית היא פתח ל`דילים מסריחים`".




שר הפנים רוני בר-און, מתומכי הצבעת החוק להצבעה גלויה, אמר כי "נגד הערך של חופש ההצבעה בהצבעה חשאית צריך לעמוד הערך של סכנה מהפקרות ההצבעה. בהצבעה שכזאת ההבדל בין חופש הביטוי להפקרות הביטוי כבר נדון בבג"ץ".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3361225,00.html