יואב יצחק : לינדנשטראוס לא עומד בלחצים

[מחלקה ראשונה]

לינדנשטראוס לא עומד בלחצים


האיש שהציג עצמו כאריה הלוחם בשחיתות מגלה סימני רפיסות האם אולמרט ו/או סייעניו לוחצים על לינדנשטראוס במקום רגיש? חובת המבקר לפרסם את המידע על השוחד שקיבל אולמרט בפרשת כרמיה ואם אינו מסוגל לעשות עבודתו - שיתפטר

מאת: יואב יצחק | | www.Nfc.co.il פרשת אולמרט


לינדנשטראוס. התחיל כאריה


פרשת אולמרט - עסקת השוחד בכרמיה
יואב יצחק
תקציר * החשודים המרכזיים: אהוד אולמרט, גיל מסטיי, אורי שטרית, אורי מסר, יהושע פולק, אוסנת פוסט, מיכה בן נון, רות ביקסון * המעשים: אולמרט קיבל שוחד בסכום כולל של 1,000-300 אלפי דולרים; באמצעות אנשיו סידר ליזמית זכויות ואישורי בנייה יקרי ערך בפרויקט כרמיה
לרשימה המלאה


> המבקר נוקט סחבת
> מי מפחיד את המבקר
> האשראי מתכלה במהירות

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מתחיל לאבד אמינות. במקום להשלים את מלאכתו בעניינים הרגישים, הוא מתחיל להירתע; במקום להתמיד במאבק הגדול בשחיתות, הוא מגלה, ממש בימים אלה, סימנים של חולשה; במקום לסיים במהירות ביקורות בהן פתח נגד כמה אישי ציבור בכירים ביותר, ובראשם בפרשת השוחד שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הוא מתחיל להזכיר, בסחבת שהוא נוקט, את התנהלותם הקלוקלת של כמה מבקרים קודמים - שנהגו לפרסם דוחות רק אחרי שעבר זמנם.

לינדנשטראוס הפיח תקווה גדולה אצל אלה הלוחמים בשחיתות. על כך הוא זכה להוקרה רבה גם מצד הציבור הרחב. בנאומיו ובהופעותיו הוא הסביר שוב ושוב, כי בכוונתו לקיים מלחמה מתמדת ובלתי מתפשרת בשחיתות הציבורית. במסגרת זו, אמר, הוא יקיים ביקורות בזמן אמת, לא יירתע גם מהבכירים ביותר במערכת הציבורית, והעיקר: הוא יפרסם דוחות בזמן אמת, סמוך ככל האפשר לאירועים הנבדקים.

לינדנשטראוס התחייב, ציבורית ופומבית, לקיים מדיניות זו. אך למרבה הצער, נראה כי ביצוע המדיניות נעשה בערבון מוגבל מאוד. רשימת התיקים בהם הוא נראה מקרטע הולכת ומתארכת. במיוחד כשהדברים אמורים בראש הממשלה:


פרשת הרשות לעסקים קטנים - המבקר פרסם את הדוח כארבעה חודשים לאחר שהוקמה הממשלה החדשה בראשות אולמרט, וזאת למרות שהמידע היה בידיו עוד קודם לבחירות לכנסת ה-17, ומן הראוי היה לפרסמו, בזמן אמת. התרענו על כך מבעוד מועד, כאשר חשפנו זאת ערב הבחירות;


פרשת מכרז בנק לאומי - המבקר קיבל את המידע בנושא עוד לפני הבחירות. החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, התריע ומסר עדות מפורטת. צוות הבדיקה ערך בדיקה יסודית והגיע למסקנות חמורות, אך המבקר לא מיהר לבצע את המתחייב ממנו על-פי החוק ולהעביר זאת, רשמית, אל היועמ"ש כמתחייב מסעיף 14ג` לחוק מבקר המדינה. עובדה: רק ימים ספורים לאחר שחשפנו כאן פרשה זו (אוקטובר 2006), ולאחר שהדבר זכה לכיסוי נרחב בתקשורת, העביר המבקר, בהפגנתיות מסויימת, מכתב רשמי ליועמ"ש, שבו הצביע לפי 14ג` על חשש לעבירות פליליות מצד אולמרט;


פרשת כרמיה - חשפנו פרשה זו ערב הבחירות (28.02.06). הצבענו על עסקה מושחתת שביצע אולמרט, במסגרתה קיבל שוחד בהקף של מאות אלפי דולרים בעת שרכש דירת גן בפרויקט בכרמיה 8 בירושלים מחברת אלומות מג הנדסה בע"מ. הצבענו על אותם פקידים בכירים בעיריית ירושלים ששיתפו פעולה, אם מרצון ואם מאונס, כדי לאפשר לאולמרט להשלים את עסקת השוחד. בדיקת המבקר הסתיימה כבר לפני חודשים רבים, אך המבקר נרתע מהשלמת המהלכים ומפרסום הדוח. נזכור נא, כי את הביקורת הקודמת, לפני הבחירות, בפרשת הבית בכ"ט בנובמבר, השלים המבקר תוך שבועיים(!) - מה שמלמד שהמבקר יודע לבצע את עבודתו במהירות, כשאינו נרתע מכך.



המבקר נוקט סחבת


צוות בכיר במשרד מבקר המדינה החל בבדיקה פרשת כרמיה מייד אחרי הבחירות. בהופיעי בפני הצוות מסרתי עדות מלאה. ייאמר כאן: הצוות עשה עבודה גדולה. נגבו עדויות מ-30 איש, ובהם חשודים בעבירות, לרבות אולמרט עצמו. העבירות המיוחסות לאולמרט ולאישים נוספים הינן: שוחד, מרמה והפרת אמונים ומה לא. המבקר מסר על-כך ליועץ המשפטי לממשלה כבר באוגוסט 2006, בפגישה שערכו. גם לאחר מכן נמסר מידע נוסף. ואולם, בשל הסחבת המתמשכת, ובתואנה שהמבקר טרם הגיש את הדוח הסופי, מעכב היועמ"ש מתן הוראה על פתיחת חקירה נגד אולמרט בחשד שקיבל שוחד בפרשת כרמיה.

פרשת כרמיה הינה החמורה ביותר הנוגעת לאולמרט. העובדות מצביעות על כך שאולמרט קיבל שוחד ישיר, לכיסו הפרטי, בהקף של מאות אלפי דולרים. בתחקיר שביצעתי ופרסמתי, נקבתי בסכום (נטו) של 320 אלף דולר. מאוחר יותר התברר, כי מדובר בסכומי כסף גבוהים בהרבה. המבקר יודע כל זאת, ולמרות זאת, כאמור, הוא נרתע מהשלמת מלאכתו.

נזכיר, כי ערב הבחירות לכנסת ה-17, ובעקבות החשיפה כאן (19.2.06) של פרשת הבית בכ"ט בנובמבר, פתח המבקר בבדיקה והצליח לסיימה תוך פחות משבועיים (1.3.06). והנה, בפרשת כרמיה, חלפו 11 חודשים והסוף עוד לא נראה. ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי לינדנשטראוס נוקט סחבת. מה שנומק תחילה כהשתהות לצורך ביצוע בדיקות והשלמות נוספות, נראה עתה כסחבת מכוונת; כניסיון לדחות את הקץ. שבוע רודף שבוע, חודש רודף חודש, והמבקר נמנע מלהשלים את מלאכתו כפי שמחייבו החוק. החוק הפך למרמס, וכבר התרעתי כאן כי המבקר נותן ידו - בשוגג או בזדון - להפיכת אולמרט לאתרוג. צר לי לקבוע: באופן התנהלותו בחודשים האחרונים פוגע המבקר קשות באינטרס הציבורי. חובת המבקר לפרסם, בזמן אמת, את המידע שיש בידו; זכות הציבור לדעת על השוחד שקיבל אולמרט.


מי מפחיד את המבקר


לינדנשטראוס טורח לומר כמעט בכל הזדמנות, כי הוא אינו ירא מאיש וגם לא מאולמרט. לאור התנהגותו בפרשת כרמיה, נראה כי אמירה זו הינה חסרת כיסוי. עובדה היא, כי האיש, שהציג עצמו כאריה הנלחם נגד השחיתות הציבורית, מגלה עתה סימני רפיסות. וכגודל הציפייה ממנו, כך האכזבה. מה פשר ההתנהלות הזו? האם אולמרט ו/או סייעניו לוחצים על לינדנשטראוס במקום רגיש? ואם אין הדברים כך - מה פשר הסחבת המכוונת?

הדברים שלעיל קשים הם, במיוחד כשהם נכתבים באתר Nfc הידוע במלחמתו בשחיתות - "באותו צד" של המבקר. מודע אני לקרדיט הרב שיש ליתן למבקר, גם אם רפו ידיו. ככלות הכל, יש לזכור: מבין גורמי הפיקוח והאכיפה, לינדנשטראוס היה הראשון שהעז להורות על עריכת בדיקות בפרשות השחיתות הנוגעות לאולמרט. הוא האיש שהתניע את המאבק בשחיתות הציבורית, וגרם ליועמ"ש, לפרקליטות ולמשטרה, להתחיל לפעול בעוצמות גדולות יותר נגד המושחתים. יש לשבחו בשל זאת. יחד עם זאת, צריך לומר בגלוי וביושר: הסחבת שהוא נוקט, ממש בימים אלה, כאשר מצויה בידיו תשתית ראייתית לעבירות חמורות ביותר, בפרשת כרמיה, נוגסת באמינותו ומעלה שאלות קשות, שעיקרן: האם המבקר מסוגל לעמוד בלחצים כאשר מדובר בפרשה כה חמורה, שבמרכזה חשוד ראש הממשלה.


האשראי מתכלה במהירות


לינדנשטראוס יודע איזה חומר נפץ יש בידיו. ניתן וצריך לצפות ממנו, כמבקר המדינה, להבין את גודל השעה ולפעול באומץ לב ציבורי. פרסום הממצאים בפרשת כרמיה, יביא, קרוב לוודאי, לקץ ממשלתו של אולמרט. שהרי, כאן אין מדובר רק בניגוד עניינים ובהפרת אמונים (כמו בפרשת לאומי, הרשות לעסקים קטנים או מרכז ההשקעות), אלא בשוחד ממשי. לכיס הפרטי.

אדוני המבקר: הרתיעה שלך מובנת וגם כובד האחריות. אך את המלאכה יש להשלים, כפי שמחייב החוק. אם אינך מסוגל לעשות זאת, אנא פנה את מקומך. די לדיבורים, לנאומים ולהודעות בוועדה לביקורת המדינה על עצמאות המבקר, על מקצועיותו וכו` וכו`. האשראי הציבורי שניתן לך, ובזכות, מתכלה במהירות. אם לא תקפיד לשוב ולפעול כפי שמחייב החוק, ואם לא תבצע את המדיניות הנכונה, עליה הכרזת, תגרום לפגיעה קשה במוסד מבקר המדינה ולפגיעה קשה עוד יותר בציבור שנתן בך אמון. בכל מקרה, אדוני המבקר, איתך או בלעדיך - אנו ב-Nfc נוסיף לבצע את חובתנו ונמשיך לחשוף את מעשיו של אולמרט.




נוצר: 27/01/2007 | עודכן: 27/01/2007 | רשימות נוספות: יואב יצחק


http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-20118-00.html?tag=10-16-37