שר האוצר: הירשזון חייב ללכת הביתה

[ידיעות אחרונו]

הירשזון חייב ללכת

יום חג יכול היה להיות אתמול במשרד האוצר, פסטיבל של ממש. לראשונה מזה שנים הצליח האוצר לגרום לממשלה להוציא בדיוק את סכום הכסף שתוקצב לה ל-2006, בלי חריגות ובלי עודפים בלתי-מנוצלים.



על אף חודש הלחימה בלבנון, ההכנסות ממסים גדלו אשתקד ב-10.5% והכניסו לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקלים יותר מהמתוכנן. בחמישית מהסכום העודף השתמשה הממשלה למימון קרן הפיצויים לנזקי מלחמת לבנון ובארבע חמישיות ממנו, כ-12 מיליארדי שקלים, לצמצום הגרעון התקציבי. וכך מסתיימת לה 2006 עם גרעון כולל של 5.5 מיליארד שקלים בלבד, או כ-0.9% מהתוצר, לעומת גרעון מתוכנן של 2.17 מיליארד שקל. החוב הציבורי התכווץ מאוד ונוצק בסיס לעוד שנה תקציבית טובה.




אלו הישגים כבירים. ובכל זאת, אין אווירת חגיגה באוצר. להיפך, הדיכאון שולט בכל. הפקידים שפופים, תשושים, חרדים איש מרעהו. אין חשק לעבוד ולהסתכן בקבלת החלטות. משחקים ראש קטן, לא מתמודדים עם בעיות אלא מעבירים אותן הישר למחלקה לייעוץ המשפטי.



המשבר הקשה הפוקד את משרד האוצר מקורו לא בכשלי המדיניות הכלכלית, כי המדיניות דווקא צלחה, אלא בשורה ארוכה של פרשיות חמורות וסקנדלים:



החקירה והמעצרים של בכירי רשות המיסים, מהיו"ר ג`קי מצא ומטה, בחשד לעבירות פליליות. זו חקירה בהיקף ללא תקדים בהיסטוריה הכלכלית שלנו.



התלונה של החשב הכללי ד"ר ירון זליכה נגד ראש הממשלה בחשד למעורבות פסולה ואינטרסנטית שלו כשר האוצר בתהליך ההפרטה של בנק לאומי, לפני למעלה משנה. התלונה נבדקה על-ידי מבקר המדינה והועברה למשטרה, נבדקה על-ידי המשטרה והועברה לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה. כעת ממתינים להוראת היועץ מזוז לפתוח בחקירה רשמית. זה צפוי להיות מחזה מאוד לא נעים.



שר האוצר אברהם הירשזון החל להפקיע סמכויות מהחשב הכללי זליכה. זליכה לא היה מוכן להישמע להוראותיו של השר ועמד בתוקף על הצורך לקיים מכרזים גם בנסיבות של אי-תשלום משכורות לעובדי הרשויות המקומיות.



ריב גלוי וחמור בין פקיד אחר באוצר, הממונה על השכר אלי כהן, לבין השר הירשזון. כהן התקומם נגד הסכם השכר החדש בבנק ישראל, שגיבשו ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל. הוא הודיע בפרהסיה שסעיפי ההסכם לא מקובלים עליו והתפטר. כהן התרצה לדחות את מימוש ההתפטרות עד הכרעת היועץ המשפטי לממשלה, בדבר כשרות ההסכם על כל חלקיו.



בשני האירועים האחרונים בולטת במיוחד חולשת המנהיגות של השר הירשזון. פקידים מורדים בו בגלוי ובחוצפה, מתייצבים בפומבי נגד החלטותיו ומתנהגים כמעצבי מדיניות ולא כמבצעיה. כמי שנבחרו לתפקידיהם - ולא כמי שמונו לג`ובים.



הסערה באוצר תגיע לנקודת רתיחה עם פתיחת החקירה נגד השר עצמו. בקרוב הוא ייקרא להיחקר בפרשה שבה הוא עלול להיות אחד החשודים העיקריים: הקשרים בין הסתדרות העובדים הלאומית לבין העמותות שצצו סביבה. חקירת הירשזון תוסיף שמן למדורה ועלולה לשתק כליל את החשוב שבמשרדי הממשלה האזרחיים.




אין טעם להמתין עד שזה יקרה, ואין טעם לדחות את הבלתי-נמנע. עם כל הסימפטיה האפשרית להירשזון האיש, הוא הגיע לסוף דרכו כשר האוצר. כיום דרוש למדינת ישראל כולה, לא רק למשרד האוצר, מנהיג כלכלי חזק, בעל חזון סוחף, שלא דבק בו רבב, מקצוען לעילא ולעילא ומי שמסוגל לשלוט ביד רמה בפקידיו וביועציו, ולא רק לשחק איתם ברוגז. בדיוק התכונות החסרות לאברהם הירשזון.



יש רק בעיה אחת עם מנהיג כלכלי בעל שיעור קומה: ספק אם יימצא ולו אחד שיהיה מעוניין לשרת בממשלתו של אהוד אולמרט.




מאת: סבר פלוצקר | 10:50 | הגיבו 54 תגובות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3350582,00.html