צעירים מתחמקים מגיוס בשל ההתנתקות

[הארץ]

"צעירים מתחמקים מגיוס בשל ההתנתקות"
יום שלישי, 9 בינואר 2007, 8:16 מאת: עמוס הראל, הארץ


בית הכנסת בכפר דרום. "אנשים שעברו זעזוע עמוק עקב ההתנתקות" (רויטרס)שיעור הגברים המצהירים על "תורתם אומנותם" בשנתון הגיוס הנוכחי עלה ב-200 איש, ומגיע ל-10% מתוך 45 אלף ילידי 1988


עוד בכתבה:
עדות ראשונה להשפעות ארוכות הטווח של ההתנתקות »


עלייה תלולה במספר הצעירים המקבלים דחיית שירות בצה"ל מטעמים של "תורתו אומנותו". בשנתון הגיוס הנוכחי 2006/7, עלה מספר הצעירים הלומדים בישיבות חרדיות ולכן נהנים מדחיית שירות בכחמישה אחוזים - והוא עומד על כ-10% מהגברים בשנתון. בצה"ל מעריכים כי הסיבה העיקרית לעלייה, הרבה מעבר לגידול הטבעי ומעבר לתחזיות הקודמות של אגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א), היא שצעירים דתיים-לאומים רבים שהתאכזבו מתוכנית ההתנתקות, בחרו ללכת לישיבות חרדיות כדי להתחמק מגיוס לצה"ל.


השיעור צמח מכ-9.5% אשתקד לכ-10% (הנתונים הסופיים יהיו בידי אכ"א בקרוב). מדובר בגידול של יותר מ-5% בשיעור הכלולים בהסדר בתוך שנה. כשביקשו בצבא לנתח את הנתונים המדאיגים, עלה ההסבר הפוליטי: השלכות ההתנתקות. לדברי ערן שטרנברג, שהיה ממנהיגי ההתנגדות לפינוי מגוש קטיף, ולאחר מכן הטיף לסרבנות שירות בצה"ל, "זוהי תגובה טבעית של צעירים רבים".


על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד מספר הגברים שנולדו ב-1988 והגיעו לגיל 18 אשתקד על 45,100. כלומר - מדובר בעלייה של יותר מ-200 איש במספר מקבלי דחיית שירות עקב הצטרפות לישיבות חרדיות בשנתון הנוכחי. גורם צבאי בכיר אמר ל"הארץ", כי מרבית המצטרפים החדשים להסדר "באים מהשוליים הקיצוניים של יש"ע או ממעגל פעילי הימין הקיצוני במרכז הארץ. אלה אנשים שעברו זעזוע עקב ההתנתקות והם בוחרים כעת להתחמק משירות".


הגורם הבכיר הוסיף, כי "בזמן שצעיר מהשמאל הקיצוני שאינו רוצה לשרת צריך להכריז על סרבנות ולהסתכן בענישה, בפני איש הימין הקיצוני שרוצה בכך עומדת דרך הרבה יותר פשוטה: כל מה שעליו לעשות הוא להירשם לישיבה חרדית הכלולה בהסדר של תורתו אומנותו".


הוא הודה כי לצה"ל אין כל דרך לפקח על מניעיהם של התלמידים הללו או על מידת ה"חרדיות" שלהם. "הם נרשמים לישיבה חרדית ובזה נגמר הסיפור", אמר.


עדות ראשונה להשפעות ארוכות הטווח של ההתנתקות


ישיבת ההסדר באלון מורה. רב הישיבה הטיף באופן בוטה לסרבנות (ערוץ 10)לפני כשנתיים שררה בצה"ל דאגה רבה מירידה במוטיבציה של צעירים דתיים- לאומיים על רקע ההתנתקות. בפועל, היה שיעור הסרבנים מקרב החיילים נמוך מאוד, אם כי נרשמה "סרבנות אפורה" בהיקף גדול יותר. הנתונים החדשים, שאינם סופיים עדיין, מהווים עדות ראשונה להשפעות ארוכות הטווח של ההתנתקות. במקביל, קיימים סימנים ראשונים שמתרחשים שני תהליכים נוספים, שבהם צעירים דתיים מבקשים לפנות למסגרות הומוגניות יותר בצה"ל, שאינן מוטמעות לחלוטין ב"צבא הגדול": פנייה לנח"ל החרדי ולישיבות ההסדר, על חשבון הליכה למכינות הקדם-צבאיות הדתיות, שחניכיהן משתלבים ביחידות "מעורבות".


בשנה שעברה מינה הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, "פרויקטור" מטעמו כאיש קשר לציבור הדתי-לאומי בניסיון לגשר על הפערים שנוצרו בהתנתקות. תא"ל טל רוסו, שמאז קודם לדרגת אלוף, עמד בקשר הדוק עם רבנים ומחנכים דתיים וכן עם בני נוער, בניסיון לבלום סחף כנגד השירות. בדיעבד, נראה שהצלחתו היתה מוגבלת.


פרסומתתוך כדי ההתנתקות, בקיץ 2005, איימו בצה"ל לפעול בצורה קשה כנגד ראשי ישיבות הסדר שקראו לתלמידיהם לסרב פקודה בהתנתקות. הרשימה הראשונית כללה ארבע ישיבות, אולם לאחר ההתנתקות צומצמה וכעסם של בכירי הצבא התמקד בישיבה אחת, ישיבת ההסדר באלון-מורה בראשותו של הרב אליקים לבנון, שהטיף באופן בוטה לסרבנות. הרמטכ"ל חלוץ המליץ לשר הביטחון הקודם, שאול מופז, לבטל את הסדר הגיוס עם הישיבה של הרב לבנון.


מופז עיכב את אישורו וניהל מגעים ממושכים עם לבנון, בניסיון לשכנע את הרב לחתום על מעין מכתב התנצלות שבו יחזור בו מעמדותיו. המגעים לא צלחו ובינתיים עזב מופז את התפקיד. במטכ"ל המליצו לשר הביטחון הנוכחי, עמיר פרץ, לחזור לטפל בסוגיה ולנקוט צעדים נגד הישיבה, אך פרץ לא נענה עד היום. הפרשה לא פגעה כהוא זה בישיבה באלון-מורה. בקיץ האחרון עמדה הישיבה של הרב לבנון בראש רשימת הישיבות הפופולריות בקרב מצטרפים חדשים ללימודים בישיבות הסדר.

http://news.walla.co.il/?w=/9/1037734