עו"ד טליה ששון מחברת דו`ח המאחזים מתבררת כשמאלנית קיצונ

[הארץ]

אז מה אם ניתנה הוראת פינוי

מאת טליה ששון

אי נקיטת פעולה נחרצת לפינוי בית המריבה בחברון משחק לידי המתנחלים


הבית שנתפס באחרונה בידי מתנחלי חברון כמוהו כמאחז של ממש. הכינוי שדבק בו מיד לאחר איכלוסו החפוז, "בית המריבה", מצביע על המחלוקת הכרוכה בתפיסתו. השאלה אם נרכש כדין על ידי המתנחלים אם לאו היא שאלה בתחום דיני הקניין, אך היא אינה השאלה היחידה הקובעת את חוקיות תפיסתו. לא פחות חשובה ממנה היא השאלה אם ניתן אישור שר הביטחון לרכישה.

כי זאת יש לדעת: החלטת ממשלה מספר 1077 משנת 1979 קבעה שרכישת קרקעות בידי ישראלים בשטחים תיעשה בכפוף להנחיות שייקבעו על ידי ועדת שרים. ואכן, ועדת שרים לביטחון קבעה כי רכישת קרקע בתוך ערים או כפרים תהיה מותנית באישורו של שר הביטחון. בנוסף, צו בדבר עסקאות במקרקעין ביהודה ושומרון (מספר 25-1967) קבע כי כל עסקה במקרקעין טעונה אישור ראש המנהל האזרחי. מכאן שרכישת בית המריבה היתה טעונה אישור שר הביטחון וראש המינהל האזרחי, וזאת כתנאי לרכישת הבית טרם איכלוסו.

אישור שר הביטחון הנדרש איננו אישור טכני. לרכישת מקרקעין בשטחים יש אספקטים מדיניים וביטחוניים מובהקים. כפי שנקבע בבג"ץ, מאחר שהשטח איננו מצוי בריבונות ישראלית, חל בו המשפט הבינלאומי.

רכישת נכס על ידי ישראלים בלב אוכלוסייה פלשתינית אינה רק עניין השנוי במחלוקת בתוך ישראל, אלא נתפשת על ידי האוכלוסייה המקומית כמעשה פרובוקטיווי, והדבר עלול לגרור התנגדות אלימה שתופנה נגד דרי הנכס, היישוב היהודי והתנחלויות, וכן נגד חיילים הפרוסים בשטחים. הנכס המאוכלס על ידי ישראלים מחייב את צה"ל לפריסה שונה בשטח, ולתגבור כוח האדם העוסק בהגנה על התושבים. בנוסף, לכל התיישבות בשטחים, ודאי בלב ריכוז אוכלוסייה פלשתינית, עלולה להיות השפעה שלילית על מעמדה של ישראל בעולם.

שיקולים אלה מסבירים מדוע הוראות ממשלת ישראל בדבר הצורך באישור שר ביטחון, כנציג הממשלה, נקבעו למרות העובדה שבתקופת קבלת ההחלטה היתה מדיניותה המוצהרת של ישראל הגברת ההתנחלויות בשטחים.

ככל הידוע, איש אינו טוען ששר הביטחון וראש המינהל האזרחי אישרו את רכישת הבית. בהעדר הצגת האישור הנדרש בפני הצבא, מחובתו של צה"ל היתה למנוע את כניסת המתנחלים לפנישזו התרחשה. ודאי שעל שר הביטחון וראש הממשלה היה להודיע על הכוונה לפנות את המתנחלים בדחיפות מיד כשנודע הדבר, להוציא צווים לפינויים ולקיים שימוע ללא דחיות, בלי להמתין כ-20 יום ללא החלטה מדינית. עתה, לאחר שמתנחלים כבר התיישבו בבית, אף ששר הביטחון, עמיר פרץ הורה לצה"ל לפנותם, כלל לא ברור שפינוי כזה אכן יתבצע בקרוב, אם בכלל.

אי נקיטת פעולה מיידית ונחרצת בזמן - או למצער הכרעה מדינית ברורה ודחופה מיד לאחר הכניסה אליו - העבירה מסר ברור למתנחלים: ההחלטה על מפת ההתיישבות בשטחים, ובמידה לא מבוטלת גם ההחלטה כיצד ייפרס צה"ל בשטח, מצויה בידיהם של מי שעושים דין לעצמם ועוברים על החוק, ולא בידי ממשלת ישראל. בהתחשב בכל זאת, וכן בפוטנציאל התפרצות גל מעשי איבה בחברון על הסכנה הביטחונית שעלולה לצמוח מכך, טוב יעשו הרשויות המוסמכות אם בעתיד ימנעו מבעוד מועד כניסה לבתים והשתלטות עליהם ללא אישור כדין, או ינקטו לפחות הליכים דחופים מיד לאחר אירועים כאלה, כדי לאותת למתנחלים כי ההחלטה על מפת ההתיישבות בשטחים היא של ממשלת ישראל ולא אחרים.

עו"ד ששון היא מחברת דו"ח המאחזים שהוגש לממשלה לפני שנתיים לבקשת ראש הממשלה אריאל שרון

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/847535.html