ועדת חקירה - שיהיו פחות הרוגים בפעם הבאה

[Ynet]

[b]"ועדת חקירה - שיהיו פחות הרוגים בפעם הבאה"



עשרות צנחנים במילואים וחברי התנועה לאיכות השלטון צעדו מגבעת התחמושת לבית המשפט העליון בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר המלחמה. אב שכול ששירת תחת הרמטכ"ל בעבר: "הוא תמיד דרש לחקור משימות, בין אם היו כושלות או מוצלחות. למה הוא לא בודק את עצמו?"

נטע סלע פורסם: 24.08.06, 19:59





המחאה הציבורית שהתעוררה בעקבות הלחימה בדרום לבנון הגיעה לאחד האתרים המסמלים יותר מכל את גבורת לוחמי צה"ל - גבעת התחמושת בירושלים. כמה עשרות מחברי התנועה לאיכות השלטון וחיילי מילואים המשרתים בחטיבת הצנחנים, קיימו אחר הצהריים (יום ה`) צעדה מהגבעה לרחבת בית המשפט העליון בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית.



בניגוד לתנועות מחאה אחרות, שהגיעו אף הן לירושלים כדי למחות כנגד מחדלי המלחמה אך דרשו שהאחריות תילקח עכשיו ומיד, מארגני הצעדה מאמינים שאין אפשרות אחרת חוץ מוועדת חקירה. "כל מי שטוען טענה אחרת שיוכיח מה יותר טוב מזה" אמר זיו ביגון, אחד המשתתפים.






"צועדים כדי למנוע עוד הרוגים" (צילום: גיל יוחנן)



יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר כי אין מטרתם לערוף ראשים בחקירה. "הייתה לנו היכולת והמוכנות לעזוב את המשפחות וללכת לשדה הקרב, אך חזרנו מבלי להכריע את הקרב. כשיש סימני שאלה במקום סימני קריאה שואלים למה. למדנו שרק דבר אמת ושקיפות יובילו לניצחון הבא. לא ביקשנו דם, רק לבדוק את עצמנו. כדי שנהיה מוכנים טוב יותר לסיבוב הבא".



לדבריו, הבחירה בגבעת התחמושת כנקודת המוצא של הצעדה לא הייתה שרירותית. "כשאנחנו רוצים להתחזק אנחנו יוצאים מהמקום הזה. כשאתה נבוך ומבולבל חוזרים לסלע הצנחנים, כאן בירושלים".



אלוף משנה במילואים אמנון נחמיאס סיפר שכאשר מפקד הצנחנים בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, שאיבד 36 מלוחמיו, נשאל איך מתמודדים הוא השיב: "קשה, אבל מסתדרים". לדברי נחמיאס, "הכוח הזה והרוח הזו עדיין קיימת בצבא ואנחנו צריכים לשמור עליהם".



"חלוץ תמיד דרש לחקור, למה זה לא תקף לגביו"



בין הצועדים היה גם דוד איינהורן ממושב גמזו, שבנו יונתן נהרג בחודש שעבר בקרב בכפר עיתא א-שעב שבדרום לבנון. לדבריו היה חשוב לו להשתתף בצעדה כדי "שיהיה פחות הרוגים במלחמה הבאה כמו יונתן".



על הדיווחים בנוגע לתקלות בדרג הפיקודי וכשלים בדרג הפוליטי אמר איינהורן: "אני בטוח שאם היינו גומרים את המערכה בניצחון גדול הדרג הפוליטי היה קושר לעצמו כתרים, אז באותה מידה הוא בהחלט חייב לחקור ולברר עם עצמו מה היו השגיאות והטעויות".




כחייל שירת איינהורן בחיל האוויר תחת פיקודו של הרמטכ"ל הנוכחי, רב אלוף דן חלוץ. "הוא תמיד דרש לחקור לאחר גמר המשימות, בין אם הן היו מוצלחות או כושלות. אני פשוט תוהה מדוע ההיגיון הזה לא עובד לגביו, מדוע הוא לא חוקר גם את עצמו?".



איינהורן רואה בלחץ הציבורי להקמת ועדת חקירה אחריות אישית של כל אזרח. "כל אחד חייב לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי שיהיו פחות הרוגים. התשובה: לבוא ולדרוש את ועדת החקירה, שתייעל ותשפר את המצב".

[/b]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3295422,00.html

[ערוץ 7]

צפריר רונן: רק לא אהרון ברק

"אהרון ברק הוא סמל לשחיתות הממסדית ולרקבון שפשה בחברה הישראלית. הוא פוליטיקאי בגלימה שחורה, ולא שופט", אומר רונן.


"רק לא אהרון ברק" בראשות ועדת חקירה ממלכתית, כך אומר ממייסדי פורום נהלל צפריר רונן. רונן אומר בראיון לערוץ 7 כי "אהרון ברק הוא סמל לשחיתות הממסדית ולרקבון שפשה בחברה הישראלית. הוא פוליטיקאי בגלימה שחורה, ולא שופט. הוא פוליטיקאי שניצל את כס המשפט לאג`נדה שלו והוביל את המדינה כולה למחוזות נוראים שהובילו לטרגדיה הנוכחית".

רונן, בעברו לוחם בסיירת מטכ"ל, אומר כי בכל פעם שהמדינה והצבא היו צריכים להלחם באויבינו, "האדם הזה מנע לנצח את האויבים. כך קרה בגוש קטיף, כך קרה שכאשר לא איפשר להרוס בתים על ציר כיסופים בגוש קטיף, וטלי חטואל ובנותיה נרצחו. כמו כן, אהרון ברק לא נתן להעתיק את מגוריה ממזרח ירושלים של מחבלת שתפרה חגורות נפץ. הוא התפלפל ארוכות שהעתקת מגורים עושה כך וכך. בה בעת הוא השמיד חבל ארץ פורח את גוש קטיף. בטיעונים שזה תפיסה לוחמתית".

תפיסותיו של אהרון ברק הן של `השמאל הקיצוני המטורף`, מוסיף רונן. "`קובץ אוסלו` של השמאל הקיצוני, הוא זה שגרם לטירוף הנוכחי שהביא להתנהלות הזו בלבנון. הוא זה שגרם לכך שצבא אינו מכריע, לכך שהצבא החל לנהוג כפוליטיקאים ועל כל דבר שואלים: מה יגיד הבג"ץ, כשהכוונה אינה מה יגיד בג"ץ, אלא מה יגיד אהרון ברק. המדינה מנוהלת לפי `אח גדול עליון` אהרון ברק, שהוא פוליטיקאי במדים- בגלימה שחורה. אהרון ברק הוא זה שגירש את גוש קטיף. וגירוש זה גרם לשואה בלבנון".

גירוש והחרבת גוש קטיף גרמו לערבים להבין שאנחנו עומדים לברוח מהארץ ו"כל זה מעשה ידיו של אהרון ברק. הוא הביא את המלחמה הנוכחית והוא יחקור אותה?"

רונן מתייחס לפסיקותיו של ברק, למשל פסילת נוהל שכן. נוהל שכן לדבריו, היה נוהל "שהונהג כדי שבנינו לא יחטפו כדורים. השכן ביקש מבני הבית לצאת ממנו , שאם לא כן מפוצצים את הבית. זה נוהל שכן. היה פעם מקרה שמתוך הבית ירו בשכן, הם הרגו את השכן שלהם, אז מה, עדיף שיהרגו את בנינו? והוא אסר על זה".

צריך לזכור, מוסיף רונן, שישראל במלחמה מול טרור הצומח בתוך החברה הערבית מטופח על ידה בכל המסגרות: במסגדים בכפרים בטלויזיה, זוהי חברה מגוייסת כולה למלחמת שמד בישראל ולא למלחמה טריטוריאלית, ו"מי שנתן את הסיוע לכך הוא אהרון ברק. למה לא נלחמו בלבנון כפי שצריך? צבא צריך להכריע. בסיירת מטכ"ל היה ברור שבכל קרב צריך לנצח במיידית, ופוליטיקאים לא מתערבים. לא אומרים להכנס לצאת וכו` יש הכרעה ברורה בקרב ואם לא הכרעת – הפסדת. החבר`ה האלה, תחת צילו הכבד של אהרון ברק, לא פעלו כי הם כולם שבויים בקונספציה הזו.
מה אהרון ברק יחקור – את רוחו? שהיא בריחה מלבנון והריסת גוש קטיף? רוחו מרחפת מעל כל הכשלון. רוחו היא רוח פוליטיקאי בגלימה ופוליטיקאי אינו יכול לחקור פוליטיקאים אחרים. הוא פוליטיקאי יותר מכל הפוליטיקאים של הכנסת בשנים האחרונות. הוא ניסה באופן מושחת לקחת את מערכת המשפט ולרתום אותה לאג`נדה הפוליטית שלו. הוא זה שעצר את כל העתירות נגד אריק שרון, והוא זה שיחקור עכשיו"?

"רק אדם שלא נגוע בקונספצית אוסלו מתאים לחקור" מדגיש רונן. "רק אדם נקי יכול לבדוק את המערכת כיון שמדובר בחקירת הכשל הלוגי העמוק שהוא מאז רבין. כשל של אנשים שאינם מאמינים שארץ זו היא ארצו של העם היהודי".


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/153985

[/b]

[Haaretz]

עדכון אחרון - 21:17 26/08/06

אולמרט יחליט הערב איזו ועדה לחקירת כשלי המלחמה, אם בכלל, יביא מחר לאישור הממשלה

מאת אלוף בן ויובל יועז

רה"מ מכנס לשם כך את פורום יועציו; על הפרק שתי אפשרויות עיקריות - ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית; השבוע הגיש מזוז לאולמרט מסמך פנימי הסוקר את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות; נדחה הדיון שתוכנן למחר בבג"ץ בעתירת עמותת אומ"ץ, הדורשת ועדת חקירה ממלכתית




אולמרט. צריך להכריע: ועדה ממלכתית או ממשלתית

תצלום: קובי גדעון / באובאו


עוד בנושא

מארגני מחאת המילואים: איננו מופעלים ע"י הימין


ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מכנס הערב (שבת) את פורום יועציו, כדי לדון בנושא הקמת ועדת חקירה למלחמה בלבנון. בישיבה עולות לדיון שתי החלופות העיקריות - ועדת חקירה ממלכתית או ועדת חקירה ממשלתית. בסוף הדיון יוחלט איזו אפשרות להביא - אם בכלל - לאישור הממשלה בישיבתה השבועית מחר.

בעוד שבהקמת ועדת חקירה ממלכתית אין כל מקום לגמישות, והכללים להקמתה והיקף סמכויותיה קבועים בחוק, הרי שכשמדובר בוועדת בדיקה ממשלתית יש אפשרויות שונות: יש לקבוע אם הוועדה רשאית לחייב עדים להופיע בפניה; האם היא רשאית לאסוף ראיות; האם הראיות הללו חסויות; האם רשאית הוועדה להזהיר עדים ובעלי תפקידים; האם היא רשאית להסיק מסקנות אישיות; האם היא רשאית לבצע את חקירתה במקביל לוועדות אחרות; האם ניתן יהיה להשתמש בעדויות שייאספו במסגרת הליכים פליליים; ומה היקף מנדט הבדיקה שלה. הבדל נוסף הוא שבראש ועדת חקירה ממלכתית עומד שופט בפועל (או בדימוס) של ביהמ"ש העליון.

ביום שלישי האחרון העביר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לראש הממשלה מסמך המפרט את האפשרויות החוקיות השונות העומדות בפניו לחקירת הכשלים שהתגלו במלחמה. במשרד המשפטים סירבו למסור את המסמך לעיתונות בטענה כי "מדובר במסמך פנימי שנועד לייעץ לראש הממשלה לקבל החלטה". לצד כל אחת מהאפשרויות המוצעות פירט מזוז את היתרונות והחסרונות הנובעים ממנה. בנוסף לשתי האפשרויות העיקריות, סקר מזוז גם אפשרויות בדיקה נוספות: חקירה בידי מבקר המדינה; הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית; הקמת ועדת בדיקה שבסמכות שר להקימה; וביצוע תחקירים ארגוניים פנימיים, דוגמת תחקירים צבאיים.

על אולמרט נכפה בתחילה לקבל החלטה בנושא עד סוף השבוע הזה, מאחר שבג"ץ היה אמור לקיים מחר דיון בעתירתה של תנועת אומ"ץ, שדרשה להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. ואולם, הדיון בבג"ץ, שתוכנן להתקיים במקביל לישיבת הממשלה, נדחה לבקשת העמותה. טרם נקבע לו מועד חלופי, אולם הוא יתקיים ככל הנראה בתוך כמה ימים.

http://192.118.73.5/hasite/spages/754979.html

[Walla]

השר בר-און: יש להקים ועדת חקירה ציבורית
יום שני, 28 באוגוסט 2006, 10:10 מאת: מערכת וואלה!


שר הפנים רוני בר-און אמר בראיון בגלי צה"ל, כי יש להקים ועדת חקירה ציבורית ולא ממלכתית, משום שרק ועדת חקירה כזו תוכל לחקור את שהתרחש מבלי לשתק את המערכת.

http://news.walla.co.il/?w=/9/965652

[NRG]

המבקר נגד ועדת הבדיקה

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הודיע כי למרות הודעת רה"מ, סמכות בדיקת כשלי היערכות העורף נתונה בידיו מראש, ואין בכוונתו לוותר על עצמאותו המוחלטת, ללא כל התערבות


דפדף בחדשות
אפרת פורשר
עדכון אחרון : 29/8/2006 10:52

בהודעה שפרסם הבוקר, התרעם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על העובדה ש"למד מהתקשורת", לדבריו, על מינויו לראש אחת מוועדות הבדיקה לבחינת ניהול מלחמת לבנון. בהצהרתו, הבהיר המבקר שהסמכות לחקור את הכשלים נתונה לו מלכתחילה, ללא תלות במינוי חיצוני כזה או אחר. כמו כן, ציין שהחקירה תתנהל בצורה עצמאית לגמרי, שעה שהמשרד ישא באחריות כלפי הכנסת בלבד, ולא כלפי הממשלה.

- היום שאחרי: סיקור מיוחד ב- nrg מעריב
- תכירו: חברי ועדת אדמוני


מסתמן: לא לוועדה ממלכתית
בלשכתו של אולמרט אומרים שהוא עשוי להכריז הערב על אופי הוועדה שתבדוק את כשלי המלחמה בלבנון
לכתבה המלאה



"ביקורת המדינה בישראל, על פי החוק, נתונה בידי מבקר המדינה, וסמכויות חקירת המלחמה בצפון נתונות בלאו הכי בידיו" – כך נפתחה הבהרתו של המבקר לתקשורת, בעקבות הפרסומים.
המבקר ביקש להדגיש, בנוסף, שהוא אחראי בפני הכנסת בלבד, ואינו תלוי בממשלה.

בהבהרה נכתב גם, שבהיותו גורם עצמאי לחלוטין, מפעיל משרד מבקר המדינה את סמכותו על פי החוק בלבד, ושעצמאות זו חייבת להתקיים. לדבריו, על הממשלה לשמור על עצמאותו המוחלטת של מוסד המבקר, כך שרק הוא ומשרדו יקבעו את היקף הביקורת ותחומיה, ללא התערבות חיצונית כלשהי.

לסיכום, ביקש המבקר להזכיר בפנייתו, שמאז סיום הקרבות בצפון עוסק משרדו, על כל חטיבותיו, באיסוף חומר ומסמכים ובביקורים באתרים שנפגעו בלחימה. זאת, לפי הפנייה, על פי שיקולו הבלעדי ושיקול המבקרים המקצועיים במשרדו.





ביקורת מכל הכיוונים



החלטתו של אולמרט להקים את שתי ועדות
הבדיקה במקום ועדת חקירה פרלמנטרית זכתה לתגובות זועמות מימין כמו גם משמאל. חבר הכנסת מהימין, אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל, הגדיר את החלטתו של אולמרט כ"בריחה ומריחה".

לדבריו, ועדת הבדיקה "לא תביא לתיקון שכולנו מייחלים לו". אריאל אמר כי "בנאומו הוא שכנע בעיקר את עצמו, ולא את הרוב המכריע של הציבור הדורש חקירה אמיתית". במקביל, קרא הח"כ ליו"ר הכנסת "לכנס באופן מיידי את הח"כים לדיון במליאה עם ראש הממשלה בעניין זה".

חברו לסיעה, ח"כ אריה אלדד, אמר כי "בהנהגתם הכושלת של אולמרט, פרץ וחלוץ, התרסק הבטחון של מדינת ישראל". הוא ציין עוד, כי "גם 100 ראשי שירות בטחון לשעבר, לא יעזרו לאולמרט להתחמק מעמידה בפני ועדת חקירה משפטית ומתן הדין על הכשלון. אולמרט מפחד ממשפט צדק", קבע.

גם בשמאל לא אהבו, בלשון המעטה, את החלטתו של אולמרט. יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, קרא לראשי הוועדות שמינה אהוד אולמרט שלא לקבל את תפקידם. "בהחלטתו על ועדות בדיקה למיניהן הופך עצמו ראש הממשלה למגמגם הלאומי מודל 2006", אמר ח"כ ביילין.



http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/471/533.html

[NFC]

ועדת חקירה מיוחדת עכשיו
בחינתה של הקונספציה השלטת במדיניות הישראלית בדור האחרון חיונית לשמירת חוסנה הלאומי ולהבטחת קיומה הפיזי של ישראל. לא ימ"חים ריקים, כי אם ראשים נבובים של מדינאים ואנשי צבא מסכנים את שרידותה של המדינה

מאת: עו"ד יצחק בם | | www.Nfc.co.il כשלי המלחמה בצפון


רשימות קודמות

הרמטכ"ל צריך ללכת
והבנקים ממשיכים לחגוג
האם ניתן להדיח את הרב הראשי?
האלימות המשטרתית משתלמת
פרוקצ`יה שברה את אמת-המידה



הויכוח על זהות הוועדה שצריכה לחקור את מלחמת לבנון השנייה אינו רלוונטי. גם ועדת חקירה ממלכתית וגם ועדת בדיקה ממשלתית הינן ועדות ממסדיות שלא תהיינה מסוגלות להעמיד לביקורת את הקונספציה ששלטה בממסד הישראלי בדור האחרון ואשר הביאה לכישלון בהשגת יעדי המלחמה.

חודש של לחימה הניב מאה וחמישים הרוגים, ישיבה ממושכת במקלטים והרס רב, אך יעדי המלחמה לא הושגו. כעת הציבור מבקש מהממשלה תשובות. הדיון הציבורי סביב חקירת מלחמת לבנון השנייה מתמקד בשאלה מי צריך לעשות את העבודה: האם תהיה זו ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת בדיקה ממשלתית. אכן, לשאלה הזאת יש חשיבות. ועדת בדיקה ממשלתית היא פחות עצמאית, כי חבריה מתמנים בידי השר (או השרים) שהחליטו על הקמתה. סמכויותיה לזמן עדים ולגבות עדויות תלויות באישור הממשלה. בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, אין לה סמכות לתפוס מסמכים.

עם זאת, לוועדת חקירה ממלכתית ולוועדת בדיקה יש מאפיין משותף אחד - הממשלה קובעת את היקף המנדט של שתיהן. הוועדה חוקרת את אשר הממשלה אמרה לה לחקור. מסגרת העבודה של ועדת חקירה ממלכתית ושל ועדת בדיקה ממשלתית נקבעת בידי הגוף העומד לחקירה.

יתר על כן, בשני המקרים מינוי חברי הוועדה הוא בידי אנשי הממסד. השר המקים את ועדת הבדיקה ממנה את חבריה. נשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי ועדת חקירה ממלכתית. אפשר לטעון כי נשיא בית המשפט העליון הוא דמות קונסנסואלית, הנהנית מאמון כלל הציבור. ספק אם הטיעון הזה תקף בישראל של 2006.

מן הסיבה הזאת המחלוקת בין אנשי הממשלה, המבקשים ועדת בדיקה נוחה ומקלה, לבין מתנגדיהם, הדורשים ועדת חקירה ממלכתית העלולה לערוף את ראשיהם של אלה שמינוה, אינה רלוונטית. ועדה המוקמת על-ידי הממסד והמורכבת מאנשיו לא תצליח לחקור את הסיבות העמוקות לכישלון בהגנת המדינה ובהשגת יעדי המלחמה.

מטר הטילים על הצפון והכישלון בהשגת יעדי המלחמה בתום שלושים וארבעה ימי קרבות אינם הבעיה. זהו סימפטום בלבד. שורש הבעיה אינו בחוסר מוכנות של צה"ל למלחמה ובניהול כושל של המערכה מול החיזבאללה. הבעיה נעוצה בקונספציה, בתפיסה הגורסת כי ויתורים לאויב - חד-צדדיים, או כתוצאה ממו"מ - עשויים לשפר את שרידותה של ישראל. לקונספציה הזאת היה שותף הממסד המדיני והצבאי הישראלי בדור האחרון.

הקונספציה גרסה כי לאחר נסיגה ישראלית, לאוייב לא תהיה הסיבה לתקוף, ואם יתקוף - ייתקל בתגובה צודקת ורבת עוצמה שתמחק אותו. האפשרות להנחית מהלומת נגד נתפסה כדבר מובן מאליו. ברם, הקונספציה קרסה פעם אחר פעם כאשר האויב, שלא היה אמור לתקוף אחר הסכם שלום/נסיגה - תקף והיא קרסה שוב, כאשר התגובה הצבאית לא הצליחה להדבירו. כך היה לאחר הסכמי אוסלו ובעקבות ההינתקות, כך היה גם לאחר הנסיגה מלבנון. אף על-פי כן, לאחר כל קריסה קמה הקונספציה לתחייה בגרסה אחרת, כאשר בכל פעם תוצאות קריסתה ותקומתה חמורות יותר.

בחינתה של הקונספציה השלטת במדיניות הישראלית בדור האחרון חיונית לשמירת חוסנה הלאומי ולהבטחת קיומה הפיזי של ישראל. לא ימ"חים ריקים, כי אם ראשים נבובים של מדינאים ואנשי צבא מסכנים את שרידותה של המדינה.

לא ועדת חקירה ממלכתית, המתמנה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, ולא ועדת בדיקה ממשלתית המתמנה על-ידי חברי הממשלה עצמם, יכולות להעמיד לביקורת את הקונספציה שהדריכה את המדיניות הישראלית בדור האחרון. הממסד אינו יכול לחקור את עצמו.

לכן, כדי לחשוף את שורשי הכישלון הישראלי במלחמת לבנון השנייה דרושה ועדת חקירה מיוחדת, שתתמנה על-ידי הכנסת בשיתוף פעיל של האופוזיציה ותעמיד בסימן שאלה את הקונספציה שהובילה את הממשלות ואת הציבוריות הישראלית בחמש-עשרה השנים האחרונות. לוועדת חקירה כזאת דרושים אנשים מחוץ לממסד שיבואו ויחקרו את הממסד. ספק אם שופטי בית המשפט העליון ונשיאו מתאימים למשימה.





נוצר: 30/08/2006 | עודכן: 30/8/2006 | רשימות נוספות: יצחק בם



http://www.nfc.co.il/blog/bam/

[NFC]

וינוגרד יעמוד בראש ועדת הבדיקה


שטרית: אין מנוס מוועדת חקירה ממלכתית

מינוי הוועדה, שבראשה וינוגרד, יובא לאישור הממשלה וינוגרד שימש כנשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב שטרית: לא שיניתי את דעתי שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית

מאת: יואב יצחק | | www.Nfc.co.il כשלי המלחמה בצפון







[צילום: בוצ´צ´ו / ששון תירם]



---------------------------------------------------------------------- ----------


מופז: תומך בוועדת חקירה ממלכתית

---------------------------------------------------------------------- ----------


בג"צ פסק: עתירת אומ"ץ לא תידחה על הסף

---------------------------------------------------------------------- ----------


כ-20 אלף בלבד הגיעו לעצרת בכיכר

---------------------------------------------------------------------- ----------

דרושה מנהיגות חדשה
אריה דרוקמן

---------------------------------------------------------------------- ----------

מלחמה לבירור מוסר אמיתי
הרב אורי עמוס שרקי

---------------------------------------------------------------------- ----------





ראש הממשלה אהוד אולמרט הציע לשופט (בדימ.) ד"ר אליהו וינוגרד לעמוד בראש ועדת בדיקה ממשלתית, לחקירת כשלי מלחמת לבנון השניה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אישר את המועמדות. מינוי הוועדה, ובראשה וינוגרד, יובא לאישור הממשלה (יום א`). לאולמרט מובטח רוב למינוי ועדת בדיקה ממשלתית, ולהדיפת דרישת מפלגת העבודה המבקשת למנות ועדת חקירה ממלכתית.

וינוגרד השיב בחיוב, באופן עקרוני, בכפוף לכתב מינוי עליו יוסכם. המדובר עתה בניסיון של אולמרט למנות ועדת בדיקה בראשות שופט, אך כאמור, טרם ניתנה הסכמה סופית בנושא. לפנות ערב אישרה לשכת ראש הממשלה, רשמית, את הפרסום ב- Nfc, לפיו וינוגרד הוא שיעמוד בראש הוועדה.


תיק אישי של וינוגרד

ראש הממשלה פנה במקביל אל מ"מ שר המשפטים, ח"כ מאיר שטרית, בבקשה לסייע בגיבוש כתב המינוי וסמכויות הוועדה. השר שטרית אמר, כי הוא יפעל כדי לתת שיניים לוועדה, כדי שזו תוכל להגיע לחקר האמת. שטרית אמר כי לא שינה את דעתו שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית. בתוכנית "דין ודברים" ברשת ב` אמר שטרית כי הוא חושש ממצב שבו תוקם ועדת בדיקה ובתום עבודתה יוחלט שאין מנוס מלהקים גם ועדת חקירה ממלכתית.

אולמרט קיים לפנות ערב (יום ב`) פגישה עם חברי הוועדה. במעמד זה הציע אולמרט לתפקיד את מועמדות וינוגרד - בכפוף להסכמתו הסופית של זה האחרון - שהוא השופט (בדימ.) היחיד מבין חברי הוועדה הנזכרים. על-פי חוק: הממשלה, בראש ועדת בדיקה המתמנה לפי סעיף 8א` לחוק אמור לעמוד שופט. אולמרט ניסה להימנע מכך, וביקש להסתפק רק במועמדות המשפטנית פרופ` רות גביזון לוועדה, אך הוא נאלץ עתה למנות בכל זאת שופט בדימוס כדי להדוף עתירה שהגישה תנועת אומ"ץ. אדמוני, שהוכרז לפני כשבועיים על מועמדותו לראשות הוועדה, הסכים לכהן כחבר בוועדה תחת וינוגרד.

קודם לכן פנו אולמרט ואנשיו לשורה של שופטים בדימוס כדי שיאותו לעמוד בראש הוועדה, ובהם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט (בדימ.) מאיר שמגר, אך הם דחו את ההצעה. וינוגרד (80) מתנה את הסכמתו הסופית בקבלת כתב מינוי שיאפשר לו לבצע עבודה משפטית יסודית. חברי הוועדה שנותרו עתה הם: יחזקאל דרור (86), נחום אדמוני (7 ופרופ` רות גביזון (61). לאלה יצורפו כמה חברים חדשים.

וינוגרד נחשב לאדם עתיר ניסיון. הוא שימש במשך שנים רבות בתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ועמד בראש ועדות ציבוריות - בהן כאלה שעסקו בענייני ביטחון.



נוצר: 11/09/2006 | עודכן: 12/9/2006 | רשימות נוספות: יואב יצחק



http://www.nfc.co.il/archive/001-D-110264-00.html?tag=7-56-07

[גלובל ריפורט]

חברי ועדת וינוגרד - רשימה סופית של ועדה לא-סופית


אריק באך, Global-Report News 14.09.2006 23:04



השופט וינוגרד. לא חף מניגוד אינטרסים ותלות כלכלית בנחקרים, אבל מקצוען ובעל נסיון עשיר
חברי הוועדה יהיו: השופט (בדימ.) ד"ר אליהו וינוגרד (יו"ר); פרופ` רות גביזון; פרופ` יחזקאל דרור; האלוף (במיל.) מנחם עינן; והאלוף (במיל.) ד"ר חיים נדל. אדמוני פרש לפי בקשתו ולא כפי שפורסם כאילו הוא "אולץ". בתוך כך - אתמול, יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המלחמה בלבנון בראשות אהרון ברק, ו"במקרה" נשיא בית המשפט העליון הפורש, אהרון ברק הדיע בראיון יזום מטעמו כי הוא מוכן לכהן בראש וועדת החקירה הממלכתית.

הממשלה תאשר ביום ראשון הקרוב הקמת ועדה ממשלתית לבדיקת כשלי המלחמה. בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט המחוזי (בדימ.), אליהו וינוגרד.

לפי כתב המינוי הוועדה אמורה לבדוק את התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון מול איום החיזבאללה בשנים שקדמו למלחמה מאז הנסיגה מלבנון (2000), וכן את אופן ניהול המערכה מיום פריצתה, 12 ביולי, ועד לכניסתה של הפסקת האש לתוקפה ב-14 באוגוסט.

ראש הממשלה אהוד אולמרט שיתף בימים האחרונים את שר הביטחון, עמיר פרץ, בגיבוש כתב המינוי של ועדת וינוגרד, והעביר לידיעתו את שמות האלופים במילואים שהיו מועמדים לכהן בה. אתמול נפגש פרץ עם אולמרט, וביקש ממנו להעניק חסינות משפטית לחיילים שיעידו בפניה.

בהצעת ההחלטה שתובא לממשלה נאמר: "עם תום הלחימה עולים נושאים שונים הטעונים בירור ובדיקה בכל הקשור להתנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון בעת הלחימה... וכן ההיערכות והמוכנות שקדמו ללחימה בהתייחס לתרחיש האיום שייצר החיזבאללה בגבול הצפון. לפיכך החליט ראש הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, בהתאם לסעיף 8א` לחוק הממשלה".

הוועדה אמורה "להתייחס, כפי שתמצא לנכון, גם להתנהלות הדרג המדיני בכל הנוגע להיערכות ולמוכנות לקראת אירועי לחימה ותרחישי איום מאז החל ארגון החיזבאללה להתבצר על גבול הצפון מן ההיבט המדיני, הצבאי והאזרחי". מכך עולה, שהיא תבדוק גם את התנהלותם של ראשי הממשלה לשעבר, אהוד ברק ואריאל שרון, מאז הנסיגה מדרום לבנון במאי 2000.

כתב המינוי מטיל על ועדת וינוגרד לגבש המלצות "באשר לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בעתיד של הדרג המדיני ושל ראשי מערכת הביטחון, ובכלל זה החומרים והייעוץ הניתנים לגורמים הנ"ל". הניסוח הזה נקבע בהתאם לציפיות בלשכת רה"מ, שוועדת וינוגרד תתמקד בהמלצות לעתיד, ולא בחיפוש אשמים לליקויים שהיו בעבר. מקורות מדיניים העריכו, שהוועדה תקרא לחיזוק עבודת המטה ליד ראש הממשלה, וייתכן שתמליץ לחזק את מעמדה של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל).

הממשלה תבקש מוועדת וינוגרד להגיש את הדו"ח שלה בהקדם האפשרי, "נוכח הצורך החיוני בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים מוקדם ככל האפשר, מול תרחישי האיום הקיימים נגד מדינת ישראל". הוועדה תהיה רשאית להגיש דו"ח ביניים, או דו"ח חלקי, "בנושאים שבהם קיימת לדעתה דחיפות ביישום מסקנותיה והמלצותיה".

דו"חות הוועדה יוגשו לראש הממשלה ולשר הביטחון, והוועדה תקבע אילו חלקים מתוכנם יפורסמו. דיוניה יתנהלו בחלקם בפומבי ובחלקם בדלתיים סגורות, בהתאם לקביעת הוועדה ולחשאיות המידע. כתב המינוי קובע שראש הממשלה, השרים, עובדי המדינה, אנשי צה"ל ומערכת הביטחון "יתייצבו בפני הוועדה על פי בקשתה, וימסרו לה כל מידע או מסמכים שיתבקשו על ידה". הוועדה תמנה אוספי חומר, שיסייעו לה בעבודתה.


עדויות תחת חיסיון

לפי חוק הממשלה, העדויות שיימסרו לוועדת וינוגרד והדו"חות שלה ייהנו מחיסיון. המשמעות היא שהן לא יוכלו לשמש כראיה בהליך משפטי. מ"מ שר המשפטים, מאיר שטרית, העניק לוועדה גם את הסמכויות לזמן עדים, לחייב אותם להעיד, ולפסוק להם הוצאות.


חברי הוועדה יהיו: השופט (בדימ.) ד"ר אליהו וינוגרד (יו"ר); פרופ` רות גביזון; פרופ` יחזקאל דרור; האלוף (במיל.) מנחם עינן; והאלוף (במיל.) ד"ר חיים נדל.

לשכת ראש הממשלה מסרה: "נוכח העובדה כי ייבדק גם חלקה של המערכת הביטחונית, סיכמו אדמוני והשופט וינוגרד כי במקום אדמוני יצורף לוועדה אלוף במילואים. ראש הממשלה הודה לאדמוני על נכונותו לכהן בוועדה".


פרטים אישיים על שני חברי הוועדה החדשים:

האלוף (מיל) מנחם עינן


נולד בישראל בשנת 1939, סיים תואר ראשון בהיסטוריה. בשנת 1957 התגייס לחיל השריון. בשנת 1974 מונה למפקד חטיבה 609, אח"כ הפך בשנת 1975 למפקד חטיבה 459 וב 1977 למפקד חטיבה 401. מונה לרמ"ח מבצעים באג"ם בשנת 1978. בשנת 1981 מונה למפקד אוגדה 162. בשנת 1983 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף התכנון. בשנת 1986 מונה לראש אג"א. בשנת 1989 מונה לעוזר הרמטכ"ל לאמ"ם. בשנת 1989 סיים האלוף עינן את שירותו הצבאי.

עינן משמש כיום כנשיא קבוצת ההשקעות בנדל"ן של המליונר דוד עזריאלי - אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות בישראל המתמחה בנדל"ן מניב.

גולת הכותרת של עיסוקו כיום היא תחילת העבודות על המגדל המרובע במרכז עזריאלי בתל אביב, אולם החברה מעורבת במיזמים משמעותיים נוספים: החברה אותה מנהל עינן מקימה בימים אלה בעלות של כ 10 מליון דולר שני מבנים של 11 אלף מ"ר באזור התעשייה הרצליה פיתוח, שיחוברו ביניהם. המבנים הושכרו מראש לרנדום לוג`יק, חטיבת המחשוב של חברת ההימורים האינטרנטית 888, הפועלת מגיברלטר.

בנוסף, בעיצומה של פעילות ועדת החקירה מתכוונת החברה להתחיל בהקמת מגדל E בפרויקט בהרצליה פיתוח בכ-15 מיליון דולר. המגדל בן 10 הקומות יהיה העתק של מגדל G, שנחשב אחד המוצלחים ביותר באזור התעשייה. .

קבוצת עזריאלי מתחילה כיום גם בתהליכי בנייה של המרכז העירוני (מע"ר) מודיעין, שישלב מרכז מסחרי, בנייני מגורים ומשרדים, בהשקעה של כ-90 מיליון דולר. לפי התוכניות, המרכז המסחרי ייפתח לקהל בספטמבר 2007.


כתם בעברו - ועדת הטיוח של אסון צאלים ב`

אסון צאלים ב` הוא שמה של תאונת אימונים צבאית שבה נהרגו חמישה לוחמים מסיירת מטכ"ל, שהתרחשה ב-5 בנובמבר 1992 בבסיס צאלים שבנגב. בזמן התאונה נכחו באזור הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, סגנו, אמנון ליפקין-שחק וקציני מטכ"ל נוספים.

בעקבות התאונה הקים החשוד העיקרי באחריות לתאונה, הרמטכ"ל אהוד ברק, ועדה מיוחדת בת חמישה חברים לחקר התאונה, ובראשות הועדה הציב מטעמו את האלוף במיל. מנחם עינן (ועדת עינן).

הוועדה עבדה במקביל לחקירה של מצ"ח, ומסקנות הועדה (שהופרכו לאחר מכן) היו כמובן שאהוד ברק לא ברח ואינו אשם בכלום ולא נושא בשום אחריות. מסקנות ועדת עינן בזמנו הביאו להעמדתם לדין ולהרשעתם של שני קצינים זוטרים ביחידה. כמו כן ננזפו האלופים אורי שגיא (ראש אמ"ן), שסיירת מטכ"ל נמצאה תחת פיקודו, ועמירם לוין, שעמד בראש הפרויקט שבמסגרתו נערך האימון.

האסון עורר הד רב במדינת ישראל ובעולם, משום שלפי פרסומים בעיתונות הזרה מטרת התרגיל הייתה הכנה למבצע לחיסולו של נשיא עיראק דאז סדאם חוסיין. ההד שהיה לפרשה בארץ הוביל לפריצה של חוסר אמון מצד הציבור ושל ההורים השכולים כלפי צה"ל בכלל, חקר התאונות בו והרמטכ"ל אהוד ברק. הד זה התגבר עם פרסום תחקיר ידיעות אחרונות ב-1995 שקבע שברק נטש את שטח התאונה מייד לאחר שהתרחשה. ברק עצמו הכחיש את הדבר. מבקרת המדינה לא הצליחה לגבש דו"ח במשך כמה וכמה שנים בשל לחצים ואיומים והשפעות שהייתה נתונה להם וב-9 ביולי 1997 דחה מבקר המדינה את האשמות נגד ברק ואישר את גרסתו של ברק על אף הממצאים האובייקטיביים הסותרים שהיו גם בפניו.

דוד עזריאלי, הבוס של מנחם עינן, הוא תורם נדיב של אולמרט עוד מהימים שבהם אולמרט היה מועמד לראשות עיריית ירושליים.

תרומתו של עזריאלי הצליחה, אולמרט הביס את טדי קולק והפך לראש העיר ירושלים, ועזריאלי הפך בעקבות זאת למשקיע נדל"ן דומיננטי בעיר. ברבות הימים אהוד אולמרט אף העניק לעזריאלי את התואר היוקרתי "נאמן ירושלים" על השקעותיו הרבות בעיר ובנאום מתן הפרס אמר אולמרט כי עזריאלי הוא ממעצבי העיר ירושליים של העידן החדש.

בפברואר 2005 העניק אהוד אולמרט (אז שר התמ"ת ומ"מ ראש הממשלה) למנחם עינן ולדוד עזריאלי (ולאנשי עסקים נוספים) אות הוקרה כאנשי עסקים שתרמו להרחבת הקשרים העסקיים בין ישראל וקנדה. נציין כי אות ההוקרה ניתן בצדק.

גם לדן חלוץ קשר טוב עם עזריאלי, אשר הציב לבקשתו בכניסה הראשית למרכז עזריאלי פסל ברונזה בגודל טבעי של הטייס בועז גפני שנהרג בגיל 25 בעת הדרכה מעל עמק יזרעאל.

קבוצת עזריאלי, אגב, דיווחה שהמלחמה בצפון הקפיצה את מחזור המכירות בקיניונים שבבעלותה ב30%-40% (קניון עזריאלי, קניון אילון, קניון ירושלים, קניון הנגב בבאר שבע, קניון חולון, קניון מרגליות בהוד השרון והאאוטלט בהרצליה) אך תוצאה זו הייתה גם מנת חלקם של בעלי הקניונים האחרים.

יודגש כי זה שיש קשר בין איל הון לאולמרט או חלוץ אין משמעותו חלילה כי עזריאלי מושחת, שכן לא ניתן לנהל עסקים ברמה לאומית שכזו מבלי להיות במגע עם פרנסי העיר והשלטון.

בסך הכל: מדובר באדם חיובי, מוכשר, המכיר היטב את המערכת הצהלית, אך אחראי במידה לא מבוטלת למחדלים רבים שלה בתחומי הלוגיסטיקה (ימח"ים...) והשרשת תרבות הטיוח ומניעת תחקירי אמת. מצד שני יש לזכור כי לא ניתן למצוא אלוף במיל. שלא ניתן לייחס לו פסול או פגם או חשש כזה או אחר ולכן יש לקחת כל נקודה בזהירות הנדרשת אך גם בזהירות המתחייבת.

יש להניח כי אם מסקנות הועדה תהיינה חיוביות לאולמרט, ימונה אהוד ברק לשר הבטחון. ולכן מן הסתם יש להניח כי לפרץ צפויה להיות בעיה עם קביעותיו של עינן...



האלוף (במיל.) ד"ר חיים נדל


כאן יש לנו מקרה מאוד מרתק.

"לעניות דעתי, אין להניח לגוף מסוים להחליט החלטות לאומיות בסדר גודל של עסקת טננבאום למרות שהוא גוף נבחר. יש דעת קהל, עיתונות וטלוויזיה, והם שצריכים להביע את דעתם ולהעביר את תחושות הציבור לידיעת מקבלי ההחלטות, שמחויבים להקשיב להם ולשקול. עבר מספיק זמן מאז טראומת עסקת ג`יבריל. היום התפתחנו, התבגרנו, למדנו, תפסנו את העסק ואין מבורך יותר מלגעת גם בפרה הקדושה הזו ששמה `פדיון שבויים`".

את הדברים האלה אמר האלוף במילואים חיים נדל, שעמד במחצית שנות השמונים בראש הוועדה שחקרה את נסיבות פרשתם נפילתם בשבי של שמונת לוחמי הנח"ל במלחמת לבנון. בימים ההם התגברו הדיווחים על עסקת חילופי שבויים חדשה הנרקמת בין ישראל לחיזבאללה, בשיאה ישוחררו שלושת חללי צה"ל עדי אביטן, עומר סועאד ובני אברהם והאזרח אלחנן טננבאום תמורת שחרור מאות אסירים לבנונים ופלשתינים. הוויכוח הציבורי שהתעורר בכלי התקשורת מצריך חזרה לימים ההם, אז נשמעה הביקורת רק לאחר מעשה .

שחרור השבויים התקדם לא מעט בזכות מאבקה של מרים גרוף , אמו של השבוי יוסקה גרוף, אשר נלחמה בחירוף נפש וניהלה מסע חסר פשרות להחזרת הבנים הביתה. לצד פעילותה ובמקביל למאמצי פדיון השבויים, להטה הארץ במשך כמעט שלוש שנים בוויכוח ציבורי נוקב, ששאלות רבות הזינו אותו. כיצד זה ייתכן ששמונה חיילים הלכו לשבי ללא קרב? האם המחיר תמורת שחרורם היה הגיוני? ובכלל, מהו כושר העמידה של מדינת ישראל במשא ומתן עם ארגוני מחבלים סחטניים לנוכח לחץ המשפחות?

כזכור אז, בעוד אחמד ג`בריל יצא לטריפולי לחגוג את ניצחונו המופלג, החלו פרשנים לטפטף כי "ישראל הקשוחה נהגה בתבוסתנות". בצעד חריג פרסם צה"ל הודעת גינוי, ראשונה מסוגה, לחיילים שנפלו בשבי. אלופים בצבא הגדירו את הנפילה בשבי כ"ביזיון", ומפקד הנח"ל דאז, תת-אלוף יורם גלבוע, אף כינה את השבויים "שמונה פחדנים". ואילו האלוף נדל אף צידד בהעמדתם לדין. כשהגיעו שמונת השבויים הביתה, הם זכו לקבלת פנים צוננת מצד הציבור שלא הבין מדוע שילמה ממשלת ישראל מחיר כה מופקע בתמורה לסחטנותו של ג`יבריל.

אלא שסימני השאלה הנוקבים פרצו החוצה רק בדיעבד, אחרי השחרור. המשא ומתן התנהל תחת מעטה כבד של חשאיות. העיתונות לא רעשה בזמן אמת, הצבא והממשלה לא בדקו את התנהלותם בפרשה בפה מלא אלא בשפה רפה, והלקחים, אם היו, הופקו לאחר מעשה.

"היתה שתיקה רועמת", אמר אז נדל, "אני חושב שזה קרה בגלל שהיינו אז יותר צנועים. לא היה מספיק כוח לכלי התקשורת. לא הבינו מספיק שיש מש קל גם לדעת הציבור. היתה הערצה עיוורת ואמונה מוחלטת בהחלטות הממשלה והצבא".

בדיונים בתקשורת לגבי עיסקת ג`יבריל המפורסמת, בה שוחרר אלחנן טננבאום, אמר האלוף נדל כי הוא משוכנע שיש חובה בסיסית להחזיר את הבנים הביתה, "אבל עם כל הכאב אני סקפטי מאוד אם יש הצדקה לשלם מחיר כה כבד תמורת שלושת החללים והאזרח טננבאום. צריך לשקול פעמיים לגבי מה אנחנו מקבלים תמורת מה שאנחנו נותנים. אמרתי אז, ואני אומר גם היום, בצורה חד-משמעית, שלא היתה כל הצדקה לחילופין בסדר גודל שכזה". לשאלה "אז מה צריך לעשות?" ענה - "לפי דעתי היה צריך להמשיך ולעמוד על המקח, וכך גם היום. אי אפשר להישבר. יש לנו חובה קדושה לעשות הכל למען רון ארד ושלושת החטופים האחרים, אבל טננבאום הוא בכלל לא הפרויקט הראשי בסיפור הזה. אפשר להכניס אותו, לכל היותר בדלת האחורית, במסגרת העסקה כולה".

איך ניתן לקבוע היכן עובר הגבול הדק בין מחיר החזרת הבנים לסחטנות?

נדל: "הקו האדום הוא כשיש הגזמה במספר המחבלים המשוחררים, וכשיש ביניהם כאלה עם דם על הידיים. אני חושש מאוד שהמחבלים הפכו את החטיפות לשיטה בגלל שהם רואים כמה אנחנו מוכנים לשחרר ואת מי, מכוח הרגישות שלנו לקדושת החיים. המחבלים פשוט תפסו את העסק והם ימשיכו לעשות חטיפות. היינו צריכים להביא את זה בחשבון ב-3891, ולא עשינו זאת. טעינו. לפחות עכשיו אפש ר וצריך לגלות מספיק אומץ כדי לבדוק אם המחיר שווה את התוצאה".


חיים נדל - "הנסראללה של ישראל" ?

חיים נדל היה מפקד חטיבה 80 של הצנחנים במלחמת יום הכיפורים. ב 1963 מונה על ידי יצחק חופי כמג"ד גדוד 50.

ב 1970 פיקד מבצעית בשטח כאל"מ על מבצע `רודוס` (האי שדואן דרומית לשארם-א-שיח`, במפרץ סואץ) במטרה לעשות אז מטעם ישראל בדיוק מה שהחיזבאללה עשה לפני מלחמת לבון השניה: לחדור לשטח מצרים ולחטוף חיילים מצריים שישמשו כקלפי מיקוח לשחרור אסירים ישראלים שהיו בידי מצרים.

פעולת החטיפה הישראלית הוטלה על חטיבת הצנחנים הסדירה 35, בסיוע חיל האוויר וחיל הים. הצנחנים הונחתו על האי במסוקים והכוחות יצאו למשימותיהם.

לכוחותינו היו שלושה הרוגים: איקי קוטלר, חיים איסרוביץ וישראל בר-לב וכן שבעה פצועים. (פרטים על הנופלים מופיעים באתר `יזכור`)

למצרים היו 30 הרוגים ו-62 שבויים.

כמה שנים מאוחר יותר, שוב הוטל על חיים נדל לבצע מה שהחיזבאללה עשה בישראל, אבל הפעם לא בשטח מצרים אלא בשטח ירדן. מבצע "תופת", הידוע בציבור כמבצע כראמה אלא שהפעם הוא ויתר המפקדים נכשלו כשלון צורב.

פעולה זו הייתה רחבת היקף, הגדולה ביותר שערך צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים. בגלל עצמתה ותוצאותיה היא הכתה גלים, בעיקר משום שבמהלכה נתגלו חולשות רבות שנבעו מתחושת העצמה והביטחון, וחוסר הגבולות של חלק ניכר ממפקדי צה"ל - תחושה שנבעה, כאמור, מתוצאות מלחמת ששת הימים.

במבצע זה נהרגו 28 חיילי צה"ל, מתוכם 16 צנחנים: אלתרמן זאב, ארזי ישראל, ארנצוויג פיליפ, דקל יוסף, זמיר חגי, חפץ גיורא, חרמוני עופר, מאיר יוסף, פולק ישראל, פנסו יצחק, פרגר חיים, עוזר יוסף, שוברט יהושע, שוהם יוסף, שמשוני אבינועם, שרוני גדי.

שלושה חיילים הוכרזו כנעדרים, אחד מהם הוחזר לאחר יומיים. שבעה לוחמים צוינו לשבח, מהם שני צנחנים: אמנון שחק וגד מנלה.

לצה"ל נפגעו טנקים, שריוניות, זחל"מים וציוד אחר, מספר כלים הושארו בשטח ירדן והוצגו לראווה ברבת-עמון. המחבלים הציגו את תוצאות המבצע כניצחון וראו בו הישג גדול למרות אבדותיהם הכבדות. המבצע לא מנע ואפילו עודד מגייסים רבים להצטרף לשורות המחבלים.

בארץ התעורר ויכוח ציבורי קשה על נחיצות המבצע המיותר, המזכיר מאוד את השגיאות במלחמת לבנון השניה.

מבצע מוצלח במיוחד שיש להזכיר לזכותו של חיים נדל הוא כשפיקד על חטיבת המילואים המוצנחת 226 (80). על חטיבה זו הוטלה המשימה
אחרי כישלון חטיבת גולני לכבוש את מוצב החרמון בקרב עם הרבה נפגעים. באותו לילה הנחית נדל שני גדודי צנחנים ממסוקים על החרמון הסורי ובקרב קצר הוא נכבש. באותו יום ויש הזוקפים זאת לזכותה של ההצלחה בקרב זה, נכנסה לתוקפה הפסקת האש בחזית הסורית.



ד"ר חיים נַדֶל - פרטים אישיים

חיים נדל נולד בפולין ב-1933, וניצל מהשואה בהיותו כבן שתים-עשרה. למחרת השחרור, נדד בדרכי "הבריחה" ועלה לארץ במסגרת "עליית הנוער". חיים היה חניכו של משה בייסקי בכפר הנוער החקלאי מַגְדִיאֵל, ולימים, בין מקימי קיבוץ תלמי-יפה, שבדרום.

במשך 33 שנות שירות בצה"ל כיהן במגוון רב של תפקידי פיקוד ומטה בחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים שימש ראש ענף מבצעים במטכ"ל. במלחמת ההתשה היה מפקד חטיבת הצנחנים, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבת המילואים של הצנחנים שכבשה את החרמון הסורי. בתפקידו האחרון בצה"ל היה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים. לאחר שחרורו סיים את לימודי הדוקטורט שלו בהיסטוריה צבאית.

את עבודת הדוקטורט שלו עשה ד"ר חיים נדל באוניברסיטת חיפה על "המחשבה הצבאית הישראלית בין 1967 ל-1973 (2003)". העבודה הפכה לספר אותו חיבר ד"ר חיים נדל - "בין שתי מלחמות (1967-1973)", בהוצאת מערכות ומשרד הביטחון.

יהיה מעניין להעתיק את מסקנותיו לגבי המלחמות ההן למלחמה הנוכחית. בניגוד לדימוי המקובל, שעל פיו בין 1967-1973 שקע צה"ל כולו בשאננות, מצטיירת מספרו של נדל תמונה אחרת, של צה"ל תוסס, מתאמן, מתכונן ברצינות לבאות: "המחשבה הצבאית של צה"ל בתקופה שבה אנו עוסקים נתנה מענה סביר ונכון לרובם הגדול של הנושאים, הסוגיות והתנאים שנוצרו באזור ולתוצאות מלחמת ששת הימים. הערכה זו מתבססת על העובדה כי למרות ההפתעה במלחמת יום הכיפורים, ידע צה"ל להפוך את הקערה על פיה, להתגייס, להתארגן, להעביר המלחמה לצד השני, ובעיקר, לנצח בשתי החזיתות".

אך אם כל חטאת היתה ההיגררות של קברניטי המדינה וצה"ל אחרי המודיעין, שלא האמין כי אחרי תבוסתם המוחצת ב-1967 יאזרו הערבים עוז לצאת למלחמה: "כישלונה העיקרי והנחרץ של המחשבה הצבאית של צה"ל בין שתי המלחמות היה בגורם ההפתעה (...) ההפתעה נתנה בידי המצרים והסורים את היתרון הגדול ביותר שהיה עד כה בידי ישראל, שידעה תמיד לפתוח ראשונה את המלחמה שנכפתה עליה".

כעת ניתן לצפות לדיון הער שיתפתח מן הסתם בוועדת החקירה הנוכחית, על השאלה מי הפתיע יותר במלחמת לבנון הנוכחית: חיזבאללה בפרובוקציה שלו, או צה"ל בתגובתו העזה.


ההישג המרשים ביותר של ד"ר חיים נדל

חיים נאדל היה השופט אשר זיכה את האלוף איציק מרדכי מכל אשמה בתיק הרצח אותו ניסו לתפור לו חוקרי השב"כ בפרשת קו-300.

זיכוי זה מלמד כי נדל, כשופט, לא היסס לפתוח את תיבת הפנדורה אשר זיעזעה את המדינה כולה, ולפסוק בניגוד גמור לתפירת התיק הפלילי החמורה שבה היו מעורבים אנשי התביעה הכללית ובכירי השב"כ.

עם זאת, יש לזכור כי ישנן טענות כי הזיכוי של מרדכי על ידי השופט שהיה חברו הקרוב מימי הצנחנים, היה רק בשל חברותם, והן מצטרפות לטענות הכלליות הידועות, כי כל פרשת קו 300 שהרסה למעשה את השב"כ והמיתה על מדינת ישראל את האיניפאדה והכשלון במלחמה בטרור ובשליטה על הפלסטינים, הייתה למעשה מזימה להשתלט על ראשות השב"כ בידי אנשיו של ראובן חזק, בסיוע דורית ביניש שהייתה אז פרקליטת המדינה ויחסיה עם חזק הוגדרו כ"חמים" (בדיוק כמו יחסיה עם אהרון ברק ומשאל חשין...).

אמיר אורן פרסם פעם רשימה בעיתון הארץ, אשר הוסרה בלחץ של שירותי הבטחון הישראליים על שוקן. ברשימה כתב אורן

Mordechai climbed to the top echelons of the IDF thanks to his Medal of Valor as a Paratroops battalion commander at the "Chinese Farm" during the Yom Kippur War. He was one of dozens of battalion commanders who fought hard and with self-sacrifice at the time, and he was not the most prominent among them. In the affair of Bus No. 300 - which was attacked by terrorists who were later killed by Shin Bet security officers, with Mordechai unjustly taking the blame - his violent behavior when he arrived at the area belatedly, is worthy of condemnation. He did not deserve to be incriminated, as the Shin Bet security services tried to do, but nor did he deserve total exoneration, with the signature of his friend Haim Nadel (who was appointed to try him), and promotion to major general.


ד"ר חיים נדל הוא אביהם של רול ומיכל נדל (2 בעלי מועדון הלילה הפרובוקטיבי "אלנבי 58".

על נדל המליץ לאולמרט שלישו הצבאי גדי שמני, המכונה "המאבטח האישי של אולמרט" מאז הצליח לסדר לאולמרט חסינות משפטית בתמורה לפרשת רמון-ביניש.


דיעה אישית לסיכום

הועדה לא רעה. היא לא פחות טובה מכל ועדה אחרת אותה יכול למנות נשיא בית המשפט העליון. יש לה כמה חסרונות וכמה נקודות תורפה, אך לא יותר מאשר לכל ועדה אלטרנטיבית אחרת שתוקם על ידי שופט, האופוזיציה, או הציבור.

לזכותו של אומרט חייבים לציין כי הועדה הזו איננה במובהק "ועדה מטעם". לחובתו חייבים לזכור כי היא גם לא לגמרי עצמאית, חיצונית ובלתי תלויה כמתחייב.

צריך להצטער שאדמוני בחר לפרוש מהועדה, אם כי לנוכח צימאון הדם התקשורתי ניתן להבין את מניעיו. לו הייתי אולמרט הייתי מפציר בו (שוב) להישאר. לו הייתי אדמוני הייתי מבין את חשיבות המעמד ונחיצותו, וחוזר בי מהתפטרותי.

הסיכוי שהועדה הזו באמת תשנה משהו ותועיל בהיערכותו של צה"ל והדרג המדיני למלחמה הבאה אמנם הינו קלוש, וספק בכלל אם הועדה אכן תצליח לקיים את חובותיה באוירה הציבורית הקיימת והכוחות האינטרסנטיים המושכים לכיוונים השונים. אך זה יותר טוב מכלום, ויותר טוב מכל הועדות שהוצעו לפניה.
http://www.global-report.com/a.php?c=gg&a=11327638&rc=il

[הארץ]

חקירת המלחמה

כך תזכה הוועדה באמון הציבור

מאת זאב שיף


מחאת אנשי המילואים בקרית הממשלה בירושלים, אתמול

תצלום:קובי גדעון / באובאו


תנאי ראשון ובסיסי להצלחתה של ועדת הבדיקה למלחמה בצפון, שהקמתה אושרה אתמול בממשלה, הוא רשימת הנושאים שאותם היא תחקור. אין להתיר לפוליטיקאים, כולל ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ, לקבוע את הנושאים ואת האופן בו ייחקרו. לא הפולטיקאים צריכים לקבוע מי יהיו העדים שיופיעו בפני הוועדה. אנשי משרד המשפטים צריכים לייעץ לוועדה, ולא יותר מכך. ועדת וינוגרד אינה ועדת עונשין. היא צריכה לקבוע בתחילת עבודתה, תוך התייעצות עם מומחים בתחום האסטרטגיה, המזרח התיכון ואנשי צבא לשעבר, את המנדט על פיו תבצע את חקירותיה.

אף שאת המינוי קיבלו חברי הוועדה מראש הממשלה אולמרט ומממשלת ישראל, נוצר הסכם בלתי כתוב בינה לציבור הרחב. הוועדה זקוקה לאמון הציבור. ואילו הציבור רוצה להחזיר לעצמו את האמון בצה"ל. הרבה תלוי עכשיו בעבודתה של ועדת החקירה, במסקנותיה ובדרך עבודתה. היא יכולה לסייע גם בהתכוננות לקראת מתארי מלחמה נוספים בעתיד.

על הוועדה לבחון תקופה ארוכה: לחיזבאללה ולטרור שביצע בלבנון היה קשר ישיר לנסיגתו של כוח חיילי ה"מארינס" האמריקאים והכוח הצרפתי מלבנון ב-1983. מבחינתה של ישראל, פרשת הדרכים היא נסיגתה במאי 2000 מלבנון, לגבול הבינלאומי. משלב זה החלה הקמתו של מערך הרקטות הגדול של חיזבאללה בלבנון, בסיוע איראני. תקופה זו מסתיימת עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, באוגוסט 2006.

שאלה חשובה שעל הוועדה לפענח, היא כיצד התגלגלה ישראל עד הלום, עד למלחמה שהחלה ביולי 2006. הוועדה צריכה לבחון מה ידעה ישראל, ומה עשתה, נגד מערך הרקטות ההולך ונבנה, והמעורבות האיראנית בלבנון. האם ישראל דנה באפשרות לסכל הקמת מערך מאיים זה? מה היו לקחיו של צה"ל והצעותיו אחרי חטיפת שלושת החיילים בהר דב וניסיונות נוספים לחטוף חיילים?

על הוועדה לבחון היטב את הערכות המודיעין בין השנים 2001 ל-2005, ומה היו החלטות צה"ל בעקבות הערכות מודיעין אלה. מה אמרו בנושאים אלה קברניטי המדינה? מה היו התוכניות המבצעיות שהכין פיקוד הצפון למקרה של עימות צבאי נרחב עם חיזבאללה? האם נערכו "משחקי מלחמה" שבמרכזם מתארים שונים למלחמה בצפון? וכמה זמן נמשכו הפעולות שתורגלו? שאלות נוספות שעל הוועדה לבדוק:

* מה ייחד את החטיפה וההתקפה של חיזבאללה ב-12 ביולי - מדוע הוחלט הפעם על תגובה מלחמתית נרחבת כל כך?

* מה ידעו פיקוד הצפון והמטה הכללי על מצב מחסני החירום של אוגדות המילואים (הימ"חים), וכיצד השפיעה הלחימה בשטחים, ובפרט ברצועת עזה, על רמת הלחימה ועל מצב הימ"חים? מה ידע המטה הכללי על הרמה המקצועית של הלוחמים באוגדות המילואים, בעקבות הירידה המשמעותית במספר האימונים?

* מה היו יעדי המלחמה שנקבעו על ידי ממשלת ישראל, ומה היו המשימות שהטיל המטכ"ל על פיקוד הצפון, ואיזה מהיעדים הללו מומשו? מה היו ההצעות המבצעיות שהגיש הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, לקבינט הביטחוני, והאם היו הצעות שנדחו?

* האם הרה-ארגון המבני בצה"ל השפיע לרעה על המוכנות וניהול המלחמה? מדוע מונה סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי, למנהל הלחימה בצפון, מעל לאלוף פיקוד הצפון הפורש, אודי אדם? מי הפעיל בעת המלחמה את מוצב הפיקוד העליון?

* האם אירעו תקלות בחלוקת עזרי המודיעין ליחידות? האם המידע המודיעיני הטקטי הגיע לקציני המודיעין ביחידות ולנציגי חיל האוויר בפיקוד הצפון?

* כיצד הגיב הפיקוד להערות הביקורת של מבקר מערכת הביטחון. מה היו הסיבות לתקלות בלוגיסטיקה בצפון בעת המלחמה?

* מה היו הסיבות לדחיות החוזרות של הפעולה הקרקעית, עד ערב קבלת ההחלטה במועצת הביטחון על הפסקת אש?

* מדוע לא הצליח צה"ל לפגוע במנהיגו חיזבאללה? מה היו הפעולות המיוחדות שנעשו ומה נעשה לאיתור החיילים החטופים?

* מה ידע המודיעין על המנהרות שבנה חיזבאללה במוצביו בקו הגבול ובמוצבים שהקים במרחבים הפתוחים? האם הידיעות על מאגרי נשק הנ"ט שבידי חיזבאללה הוטמעו באימונים של כוחות צה"ל?

* מדוע נמנעה ממשלת ישראל מלהכריז על "מצב חירום" ומדוע לא הופעל מערך מל"ח (משק לשעת חרום)?

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=764106&cont rassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

[גלובס]

המדינה בתגובה לעתירות נגד ועדת וינוגרד: ההחלטה על אופן הבדיקה - לגיטימית וסבירה לחלוטין
הגישה לבג"ץ את תשובתה לעתירות עמותת אומ"ץ ואיכות השלטון: "אין מקום שביהמ"ש יתערב בהחלטת הממשלה בנושא ועדת וינוגרד"
שמואל דקלו 13:20 11/10/06

הפרקליטות, שמבקשת מבג"ץ לדחות העתירות למינוי ועדת חקירה ממלכתית, טוענת: לא ניתן להחליף את שיקול הדעת הרחב של הממשלה בשיקול דעת בג"ץ; העותרים: ועדה ממשלתית מוחלשת לא תזכה לאמון הציבור


ועדת וינוגרד הוקמה כחוק ועל-פי תקדימים של בית המשפט העליון, הוא איננו יכול להחליף את שיקול הדעת הרחב של הממשלה בשיקול דעת בג"ץ. כך טוענת פרקליטות המדינה, שהגישה היום (ד`) לבג"ץ את תגובתה לעתירה שהגישו עמותת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת התנהלות מלחמת לבנון השנייה.

מודעה



המדינה מדגישה בתשובתה, כי על-פי פסקי דין קודמים של בג"ץ לא מתחייבת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. תשובת המדינה הוגשה באמצעות עו"ד ענר הלמן. התשובה הוגשה בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"ץ, שהורה למדינה להגיש את תשובתה לעתירה בתוך 5 ימים.


בתשובת המדינה נאמר, כי יש לדחות את העתירה, שכן על-פי ההלכה הפסוקה, סמכות התערבות בג"ץ בעניינים אלה היא מצומצמת ביותר ולממשלה שיקול דעת רחב ביותר, האם להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא מסויים, או לא.


לדברי המדינה, הביקורת והפיקוח על הממשלה בעניינים מדיניים, לרבות, האם צריכה הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדוק את אופן התנהלותה בענייני מלחמה ושלום - הוא בידי הכנסת, אשר לה ניתנו כלי פיקוח אפקטיביים על הממשלה. עוד טוענת המדינה, כי עניין זה נתון גם למשפט הציבור.

בתגובת המדינה נאמר עוד, כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה ולכן, האחריות העליונה בענייני שלום ומלחמה נתונה בידי הממשלה, כאשר עליה מפקחת הכנסת, באמצעות אפשרות של הבעת אי-אמון בממשלה, או החלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ובנסיבות מסויימות גם ועדת חקירה ממשלתית.


המדינה מציינת בתגובתה, כי הממשלה עצמה נתונה לפיקוחו של הציבור והיא יכולה לשקול בעניין זה שיקולים רחבים, לרבות שיקולים מדיניים, ציבוריים ופוליטיים, אשר בג"ץ בדרך כלל איננו נוהג להידרש להם. לכן, כאשר מדובר בהחלטה על אופן בדיקת התנהלותה בענייני מלחמה, או שלום - היקף ההתערבות של בג"ץ מצומצם עוד יותר.

פרקליטות המדינה מציינת שאומנם מבחינה עיונית, קיימת סמכות לבג"ץ להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך זהו מעשה מאוד קיצוני וספק אם יגיע אי פעם מקרה קיצוני כזה.


עוד מציינת המדינה, כי לוועדת הבדיקה הממשלתית, בראשות השופט וינוגרד סמכויות משפטיות ומינהלית, הנתונות גם לוועדת חקירה ממלכתית. לפיכך, די בכך שהממשלה החליטה על קיומה של בדיקה מסודרת של המלחמה בעניינים הקשורים בה ע"י ועדת וינוגרד.


לדעת המדינה, הממשלה וראש הממשלה, אהוד אולמרט ושר הביטחון, עמיר פרץ, היו מוסמכים למנות את ועדת וינוגרד וזאת, בהתאם לסמכות שניתנה להם בחוק.


המדינה מבהירה, כי נוסח ותכליתו של הסעיף בחוק מאפשרים לממשלה, לראש הממשלה ולשר הביטחון להקים ועדת בדיקה ממשלתית, גם לבדיקתו של עניין רחב היקף, דוגמת התנהלות הדרג המדיני והבטחוני במלחמה.


המדינה מציינת גם, כי בעתירות שהגישו שני הגופים לא מועלות טענות כלפי הרכב ועדת וינוגרד וזאת, לאור הרכבה של הוועדה וקישוריהם ונסיונם המקצועיים של חבריה ואי תלותם בממשלה.


המדינה מדגישה, כי לוועדה ניתנו כל הכלים המשפטיים והמינהליים, הדרושים לה לשם ביצוע עבודתה. עוד נאמר בתגובת המדינה, כי הוועדה כבר החלה בעבודתה ויש לקחת גם שיקול זה בחשבון, כאשר בג"ץ בוחן את הבקשה לבטל את ההחלטה על הקמתה.


מעמותת אומ"ץ המיוצגת ע"י משרד עוה"ד קורינלדי, נמסר בתגובה, כי תשובת המדינה איננה מחדשת דבר ואין בה הסבר מניח את הדעת מדוע לא ייעשו דברים בדרך המלך ותוקם ועדת חקירה ממלכתית עצמאית, הזוכה לאמון כלל הציבור ולא רק למי שמינה אותה ואשר הוועדה אמורה לחקור אותו.

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה לטענות המדינה, כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ממשיך ונמנע מלהתמודד עם הבעיות הקשות, כאשר הוא מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית וכי הוא מתעקש למנות גוף חקירה מוחלש.


עוד אומרת התנועה לאיכות השלטון, כי אין כל היגיון שהנחקר ממנה את חוקריו. התנועה גם מזהירה, כי ועדה ממשלתית מוחלשת לא תזכה לאמון הציבור.


http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000141024&fid=82 9