מחצית העולים מרוסיה:ישראל דיקטטורה מחופשת לדמוקרטיה

[ערוץ שבע]

יפה קלטו את זה מהר
ל` ניסן תשס"ז, 18 אפריל 07


בעיה עם הדמוקרטיה
פרסום ראשון: 18/04/07, 18:19
העולים מביעים אימון מועט לדמוקרטיה
מחקר חדש באונ` חיפה: כמחצית מהעולים מברה"מ לשעבר רואים בדמוקרטיה הישראלית דמוקרטיה "על הנייר" בלבד.


כמחצית מהעולים מברה"מ לשעבר רואים בדמוקרטיה הישראלית דמוקרטיה "על הנייר" בלבד, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. המחקר מצא שרק 16% מהעולים מביעים אמון בכנסת והרוב המוחלט של העולים רואים בסכסוך הישראלי-פלסטיני סכנה לקיום המדינה.

המחקר שנערך ע"י ד"ר דיאנה טל בהנחייתם של פרופ` גבי בן דור ופרופ` נתן ינאי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה בדק את התרבות הפוליטית של עולי ברית המועצות מגל העלייה הגדול (1989-2000). המחקר, שנשען על ממצאים של סקר כלל ארצי מיצג אשר נערך על ידי מכון "דחף" בראשותה של ד"ר מינה צמח, בדק את מידת ההשתלבות של העולים לתוך החברה ישראלית, תרבותם הפוליטית ותוצר הנלווה של התרבות זו – התנהגות הבוחר. בנוסף ערכה החוקרת מספר ראיונות עומק עם מובילי דעת קהל בקרב העולים ממספר תחומים כמו מדענים, ספורטאים, מוזיקאים ועיתונאים.

לדבריה, עד היום נבדקה בעיקר ההתנהגות הפוליטית של העולים, אבל התרבות הפוליטית כמעט ולא נבדקה. "התרבות הפוליטית היא אישיות החברה. היא זו שמכתיבה את הנורמות שעל-פיהן אנו שופטים את עצמנו ואת מה שמתרחש סביבנו. דרך הבנת התרבות הפוליטית ניתן להבין את התנהגותה הפוליטית והחברתית של האוכלוסייה הנחקרת - במקרה זה, העולים מברית המועצות לשעבר", ציינה ד"ר טל.

המחקר העלה שהאמון שרוכשים העולים לדמוקרטיה הישראלית ולכנסת נמוך מאוד: 50% מהעולים רואים בה דמוקרטיה "על הנייר" בלבד, 19% רואים בה דמוקרטיה על גבול האנרכיה ו-56% היו מעדיפים לצמצם את מספר המפלגות לשתיים עד חמש. "למרות כישלונן היחסי של מפלגות עולים עד היום, 71% הסכימו כי מפלגת עולים חשובה לפוליטיקה הישראלית. מבחינת רוב העולים מברית המועצות לשעבר, בכנסת צריכות להישאר המפלגות הגדולות יחד עם מפלגה רוסית אחת, שתשמור על האינטרסים שלהם", ציינה ד"ר טל.

למרות האמון הנמוך, ההשתתפות במשחק הפוליטי דווקא גבוהה: 91% מהנשאלים העידו כי הם משתתפים בבחירות לכנסת, 66% יודעים למי יצביעו עוד לפני שמערכת הבחירות מתחילה ו-51% מאמינים בעקרונות המפלגה לה הצביעו.

85% רוצים התערבות מינימאלית של המדינה בחיי האזרח ו-70% תומכים בכלכלת שוק חופשי קפיטליסטית. 61% מאמינים שהאזרח צריך להשאיר את ההחלטות החשובות בידי המערכת הפוליטית.

וממה שואבים העולים גאווה? כ-60% חשים גאווה רק מעצם קיומה של מדינת ישראל ו-46% חשים גאווה בצה"ל. הסכסוך הישראלי-פלסטיני נתפס מבחינת 91% כסכנה קיומית והם תומכים בהקצאה מוגברת של משאבים לפיתוח הביטחון. 69% רואים לנכון להשקיע יותר בפיתוח נשק גרעיני.

ממצא נוסף מתייחס ליחסי דת-מדינה. 55% מהנשאלים מגדירים עצמם כחילוניים, 27% שומרי מסורת בצורה חלקית ורק 5% מגדירים עצמם כדתיים. לא פחות מ-73% לא מסכימים עם הטענה כי "בגלל שישראל היא מדינה יהודית חשוב שיהיה לה צביון יהודי", ו-89% תומכים בעוצמה שונה בהנהגת נישואין אזרחיים בישראל.

"מהממצאים עולה כי העולים החדשים מעוניינים להשתלב ברמה האזרחית ולהיות אזרחים אקטיביים, אבל במקביל, הם מגלים ניכור לנורמות התרבותיות המקובלות בחברה הישראלית", אמרה ד"ר טל. כך, בשאלה מהו הרצון לשמר את זהותם הרוסית במדד של 1-7 (1-אין רצון; 7-רצון עז) ענו כל הנשאלים ברמה של 5 ומעלה.

גם במדד שבדק את הרגשת הזרות של העולים ענו כולם ברמה של 5 ומעלה. סיבה לכך ניתן למצוא בתחושת האפליה שחשים העולים: 46% חשו אפליה במהלך שיגרת היום,38% חשו אפליה במגע עם מוסדות ממשלתיים ו-26% חשו אפליה במקום העבודה.

"מדובר באוכלוסייה שרוצה ומעוניינת להשתתף במשחק הפוליטי הישראלי, אבל לשמר את זהותה התרבותית השונה. המחקר הנוכחי מעיד כי המרכיבים ששורשיהם במדינת המוצא עדיין גדולים בקרב העולים מבריה"מ לשעבר. כתוצאה מכך השתלבותם לתוך התרבות הישראלית מתרחשת, לפי שעה, באיטיות", ציינה ד"ר טל.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/161577