[חיים יטיב]

ספר בגרמנית בו מצוי צילום הדו"ח המקורי המלא מהארכיון הרשמי בברלין

[חיים יטיב]

מסמך, שיתוף הפעולה בין ראשי ה-"הגנה" לנאצים
(עודכן ביום- 26.7.16 עם ראיון אנשי ההגנה המאשרים את הקשר עם הגסטפו)

המסמך המדהים המובא מטה לראשונה בגרסה מלאה בתרגום לעברית היה מוסתר מעיני הציבור במשך עשרות שנים למרות שהפרשה סביב נסיעתו של אייכמן לפלשתינה ב-1937, בה הוא עוסק, נחשפה ב-1961 ונידונה במהלך משפטו.

המסמך חובר על ידי פרנז זיקס מפקדו של אייכמן בשירות הביטחון הנאצי. פרנז זיקס הינו אחד מארבעת העדים שנקראו להעיד לטובתו של אייכמן במשפטו אך לא הגיע להעיד שמא ייעצר.

המסמך חובר ב-17 ליוני 1937 בטרם נסיעתו של אייכמן לפלשתינה, והוא עוסק בגיוסו של פולקס פייבל, מראשי שירות המודיעין של ההגנה, לשורות שירות הביטחון של הגסטפו.
המסמך התגלה בברלין על ידי האמריקאים ב-1945.
ראה כאן תיעוד על הפרשה בארכיון הסי.איי.איי החושף סוכנים יהודים נוספים של הנאצים בשנת 1938 וביניהם זיגפריד לויט אשר ריגל עבור הגסטפו בפריס, אדם מכונה שלומי מ-"ההגנה" ואחד בשם קליין מחיפה.
http://nsarchive.gwu.edu/NSAEBB/NSAEBB150/box14_do_file_vol1/doc54.pdf

בשנים האחרונות כל הפרוטוקולים וכל המסמכים/המוצגים ממשפט אייכמן הועלו לאינטרנט, מסמך אחד יוצא מן הכלל ולא ניתן לעיון והוא מוצג (9)ת/37 המכיל הוראות מטעם זיקס להאגן ולאייכמן, לפני נסיעתם לפלשתינה, בעניין פייבל פולקס. הטענה המשונה היא שהמסמך אינו קריא וכי יש לפנות לגנזך המדינה...
ראה כאן:


http://www.justice.gov.il/DataGov/Adolf-Eichmann-Records/t37_9.pdf

כנ"ל באתר הסי.איי.איי, ראה כאן:
http://www.foia.cia.gov/sites/default/files/document_conversions/17051 43/SIX%2C%20FRANZ_0006.pdf

בסוף המאמר תובאה תשובה לשאלה, הכיצד סיפור חמור שכזה עבר דרך מערכת המשפט במהלך משפט אייכמן מבלי להתפוצץ?

המסמך מטה תואר או הובא בספרים בודדים וביניהם,
- דוד ישראלי "ה'רייך' הגרמני וארץ–ישראל:בעיות ארץ –ישראל במדיניות הגרמנית בשנים 1889-1945",רמת גן תשל"ד  עמ' 301-4,
- לני ברנר, באנגלית "51 מסמכים על שיתוף הפעולה הציוני עם הנאצים" עמ' 111.
- פרנסיס ניקוזיה באנגלית "ציונות ואנטי-שמיות בגרמניה הנאצית" עמ' 124.

המסמך מתאר את ביקורו של פולקס לברלין ב-1937 וההמלצות לשלוח את אייכמן לפלשתינה על מנת לגייסו כסוכן קבע.

במסמך מתוארים התמורה שתקבל ההנהגה הציונית מהדיל וביניהם הגירת יהודי הרייך אך ורק לפלשתינה ומנגד איזה מידע נדרש פולקס לספק לנאצים וביניהם כל מידע מתוך העם היהודי שיאפשר סיכול התנקשות בהיטלר...

המסמך במקור בגרמנית, תורגם מאנגלית ע"י הח"מ

ברלין,ה- 17 ביוני 1937
סודי ביותר!
דו"ח
חותמת: מפקד המשטרה החשאית
נושא: Polkes, Feivel, פולקס פייבל, תל אביב. נולד 11 בספטמבר 1900 בסוקל, פולין
הפניה קודמת: אין

היהודי הנ"ל, פייבל פולקס, אשר הינו מוכר כדמות מרכזית בשירות המודיעין היהודי, "ההגנה", היה ידוע פה בזמן ביקור בברלין בין 26 בפברואר ו- 2 במרץ 1937, כפי שדווח על-ידי סוכן ה-DNB ד"ר רייכרט.
בקשר למגעים שנעשו עימו באותו זמן, נמצא כי פולקס מתמצא היטב בכל העניינים החשובים המתרחשים בעולם היהודי. תוכנית, בתיאום עם הגסטאפו (II/B 94), גובשה כדי לגייס את פולקס כמקור יציב של מידע עבור שירות הביטחון.

הביוגרפיה של פולקס

פולקס נולד ב11 לספטמבר 1900 בסוקל, פולין (לפי הדרכון שלו, בתל אביב או קלוסטר-ניובורג). לאחר שסיים את לימודיו בכיתה השמינית הגימנסיה היהודית בלמברג, ב- 26/4/1920, עבר את בחינות הבגרות ב- 15/7/20.
נראה שלאחר מכן היגר לפלשתינה, בגלל שבשנת 1921, הוא עבר את בחינות הכניסה לארגון הציוני להגנה עצמית בפלשתינה.

על פי המסמכים שברשותו, הוא עבד משנת 1923 עד 23/5/1928 בתור רואה חשבון במשרד של הרכבת הצבאית בסיני. הוא הועבר משם ל-"רכבת של פלשתינה" כאשר זאת סיפחה את המשרד בו הוא עבד.
עכשיו הוא פעיל בשירות המודיעין היהודי "ההגנה".
על פי הצהרותיו, הוא היה אחראי על כל מנגנון ההגנה העצמית של היהודים הפלסטינים במהלך ההתקוממות הערבית האחרונה (מדובר במרד הערבי הגדול שנמשך מ-1936 עד 1939 ח.י).

הגישה היהודית-פוליטית של פולקס

בהיבט הפוליטי, פולקס הוא נאציונל-ציוני. הוא נגד כל היהודים המתנגדים להקמת מדינה יהודית בפלשתינה. בתור איש "ההגנה", הוא נלחם נגד הקומוניזם ונגד כל מי שמקדם ידידות בריטית-ערבית.

המסע המודיעיני של פולקס פברואר/ מרץ 1937
בפברואר 1937 הוא יצא למסע לארופה ואמריקה כשליח "ההגנה".
הוא הגיע עד לפריז, אך לא הגיע לאמריקה, הוא נקרא חזרה בדחיפות.

במסע הזה אסף מידע ובמקביל, ארגן אמצעים כספיים לשירות המודיעין היהודי. בחינה של המזוודות שלו הראה, כי היו ברשותו כתובות רבות של אנשים בברלין, וינה,
פריז וניו יורק. לדוגמה, הכתובת בברלין הייתה: גרדה וולפרט, תל אביב, שיוט ישראל , בית בברלין: Molkenmarkt 12 / 13.
לפריז, הוא אחז, בין היתר, את הכתובת של המוציא לאור פריץ וולף של ה- "פאריזר צייטונג", היה לו מכתב המלצה מקארל לוי ( ?), המתגורר כיום ברחוב בן עמי 11 בתל אביב.

ביקור פולקס בברלין

לאחר המלצת ד"ר רייכהרט כתב ה- DNB הפלשתיני,
אליו הוא שלח מידע חשוב אודות אירועים בפלשתינה, הוא קיבל אישור לבוא לגרמניה, כך שיכל להיות בברלין מ- 26/2 עד ה- 2/3/37. עלויות הנסיעה הוצאותיו בברלין כוסו על ידי שירות הביטחון הואיל ופולקס במקור היה מיועד לנסוע מציריך אל פריז.
בשלב זה שירות הביטחון שלנו יצר עימו קשר. בהתחלה, הוא לא ידע כי יש לו עסק עם סוכן שירות הביטחון. ניכר כי, בשל חשיבות תפקידו ב"הגנה", פולקס יודע על כל עניין משמעותי בעולם היהודי. המטרה שלו, ושל ה"הגנה" היא ליצור כמה שיותר מהר, רוב יהודי בפלשתינה.
לכן הוא עבד עם או נגד "שירות המודיעין" ו-"הביטחון הכללי" של אנגליה ואיטליה.
הוא הצהיר כי הוא מוכן לשרת את גרמניה, לספק מידע כל עוד זה לא סותר את המטרה הפוליטית שלו. בין היתר, הוא מוכן לעמוד על האינטרסים של מדיניות החוץ הגרמנית במזרח התיכון.
הוא ינסה למצוא לרייך הגרמני מקורות נפט מבלי להפריע לשטחי ההשפעה של הבריטים, ובלבד שגרמניה תסייע להגירה היהודית לפלשתינה, ובתנאי שגרמניה תקל בתקנות הכספיות של אותם מהגרים יהודים.

בקשר לשאילתות האחרות, הוא נתן להבין שהוא יודע מי הם האנשים המעורבים והרקע לרצח גסטלוף (ראש התנועה הנאצית בשוויץ שנרצח ע"י סטודנט יהודי ח.י)
הוא הכחיש אולם כי הליגה העולמית עומדת מאחורי זה.


ב- 2/3/37 הוא נסע, דרך אאכן (Achen), לפריז, ואז נקרא בדחיפות משם לארץ, מבלי לבצע נסיעתו לאמריקה.

ההצעה

מן ההסברים שהוזכרו לעיל, נראה כי פולקס מוכן לספק לנו מידע חשוב עבור תמורה סבירה. מעמדו מבטיח כי חומר ומידע חשוב יגיע אלינו בנוגע לתוכניות היהדות העולמית.

הרצח של גוסטלוף, ניסיון ההתנקשות הכושל נגד היינליין, מנהיג מפלגת הסודטים הגרמנית, ובמיוחד איומי הרצח הרבים והתוכניות נגד הפיהרר של האליאנס איסראלית בפריז, הופכים את העניין לדחוף ביותר למצוא אנשי קשר לחשוף מי הם האנשים שעומדים מאחורי זה.

לכן מוצע לאשר התקשרות עם פולקס על מנת לגייס אותו בתור מודיע קבוע.
על משימת ההתקשרות אנו ממליצים במיוחד על מפקד קבוצה באס. אס אייכמן מהמחלקה 11/112, אשר היה אחראי על ההתדיינות הקודמת עם פולקס בברלין, ואשר הוזמן על ידי האחרון לבקר כאורח שלו את ההתנחלויות היהודיות בפלשתינה.

לפי מידע מפלשתינה, פולקס נחשב לחיוני שם בתקופה הסוערת (כאמור נמצאים בשיאה של המרד הערבי הגדול ח.י), לא יהיה אפשרי לפגוש אותו בשטח נייטרלי. מכאן שהדרך היחידה לגייס את פולקס יהיה על ידי ביקור בפלשתינה.

לנסיעה זו אפשרי לקבל שני כרטיסים בחינם מהמנהיג הציוני של המדינה היהודית, המנהל של ה-"עבריה בנק" קראסקי (מדובר בג'ורג' קראסקי מייסד "בנק עבריה", מנהיג ציוני של הקהילה היהודית בברלין מאוחר יותר של הרוויזיוניסטים אשר נחשד לעבוד עבור הנאצים והמוצג כאן כבן בית של שירותי הביטחון של הגסטפו, לימים יהפוך למנהל של קופת חולים לעובדים לאומים,בעתיד קופת חולים לאומית, נפטר ברמת גן ב-1947 ח.י ). אבל זה יכול להיות צעד לא חכם, אשר עלול לחשוף כי האנשים הפוגשים את פולקס הינם אנשי גסטפו.

למרות החיסכון בעלויות אשר יכולה להיות מושגת בדרך זו, מומלץ כי שירות הביטחון עצמו יכסה את הוצאות הנסיעה.
אם הנסיעה תאושר, אס-אס הופטשרפירר אייכמן יהיה מלווה במומחה נוסף. השליחים יקבלו תעודות עיתונאי, כאשר המתאימות יותר יהיו אלה של ה-"פרנקפורטר צייטונג" או ה-"ברלינר טאגבלאט."

עבור ביטחונם האישי, לפני הנסיעה, נציג ה-DNB בפלשתינה, ד"ר רייכהרט, יעודכן בנסיעה שלהם באמצעות המנהל של מחלקת החוץ של משרד החדשות, ד"ר וון ריטגן. באותו זמן, כל האנשים בגרמניה החשודים להשתייך להגנה ייעצרו.
על ידי ההתקשרות עם פולקס הנושאים הבאים צריכים להתבהר :

1) מידע על האנשים שמאחורי רצח גוסטלוף.
2) מידע אודות תוכניות העבודה והפעילים החשובים ביותר של היהדות הבינלאומית.
א) ארגוני החרם האמריקאים.
ב) הליגה העולמית למלחמה באנטישמיות
ג) אליאנס איסראלית אוניוורסל, פריז

3) מידע על ניסיונות הנתנקשות בחיי הפיהרר (לפי דיווחים שלא אושרו, אמורים להיות התארגנויות רציניות כמדווח על ידי הגסטאפו בפאריס. התארגנויות אלה מובלות על ידי אליאנס איסראלית אוניוורסל, פריז.)
4) את עבודת ההתנחלות של היהודים בפלשתינה, יש לחקור ביסודיות. התחקות אחרי עבודה זו מתבררת כחשובה במיוחד, היות ולאחר ההכרזה על מדינה יהודית או משטר יהודי בפלשתינה, יקום יריב פוליטי חדש נגד גרמניה אשר יוכל להשפיע על המדיניות במזרח התיכון. בנוסף על כך, הקמת מדינה יהודית עלול להחמיר את הבעיה של המיעוט היהודי המתגורר בגרמניה.
לימוד שאלה מעניינת זו יכול להתנהל במגע צמוד עם נציג ה-DNB הפלסטיני, ד"ר רייכהרט.
בתמורה, יהיה ניתן לתת לפולקס את ההבטחות הבאות.
I) יהיה ניתן להפעיל לחץ על נציגות הרייך של היהודים בגרמניה כך שהיהודים המהגרים מגרמניה ילכו לפלשתינה בלבד ולשום מקום אחר.
צעד שכזה הינו לחלוטין מהאינטרס הגרמני והינו כבר בהכנה על ידי הגסטפו,

באותו זמן, תוכנית פולקס ליצור רוב יהודי בפלשתינה יקבל סיוע מתקנות אלה.

2) היהודים שנעצרו בחשד להשתייכות ל"הגנה" ישוחררו.

3). בנוסף, כסף יוכל להיות מועבר לפולקס עבור שירותיו.
אחרי שיחה עם אססור ווילמאנס ממשרד הרייך לכלכלה, המומחה לענייני הסכם ההעברה, (הסכם כלכלי בין הנאצים לציונים שנחתם ב-1933 ח.י) אלף רייכמארק יהיו זמינים כל תשע חודשים דרך שירות ההעברה, כך ששירות הביטחון של הגסטפו לא יספוג שום עלות נוספת.

ראש מדור עם בקשה לקבלת מסמך סי.
____________________________
המסמך המקורי מצורף מטה.

ב-1960 לאחר חטיפת אייכמן, ראה מדוע כאן,
http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=186438#186438

כינס ראש הש"ב (שירות הביטחון השב"כ דאז) איסר הראל מסיבת עיתונאים לעורכים של עיתונים מובחרים, הוא פרס בפניהם את פרטי מבצע החטיפה. במהלכה הוא נשאל לגבי השמועות על ביקור אייכמן בפלשתינה, לכך השיב ושיקר איסר הראל כי אייכמן מעולם לא ביקר בארץ.
דבריו מתועדים בצרפתית בדו"ח של הסי.איי.אי על מסיבת העיתונאים.

ראה כאן:


http://nsarchive.gwu.edu/NSAEBB/NSAEBB150/box14_do_file_vol1/doc50.pdf

במהלך משפטו דבר ביקור של אייכמן בפלשתינה ב-1937 לא היה יכול להישמר יותר בסוד בגין העדויות והמוצגים שהביא על כך אייכמן וביניהם של מפקדו זיקס. במהלך חקירתו על הנושא נשאל אייכמן על ידי התובע על האמור בדו"ח סיכום הנסיעה וביניהם העוינות לציונות והאנטישמיות הנוטפת ממנו, להצטדק השיב אייכמן כי דברים אלה נכתבו על ידי שותפו לנסיעה האגן וראיה לכך שהוא דאג בעצמו פחות משנה לאחר שובו לגרמניה לפתוח מחדש בווינה את כל המשרדים הציונים כמצוטט
"הנאשם כן, האגן נשא זאת אתו, על כך תוכיח גם העובדה שכחצי שנה לאחר מכן(לאחר הביקור שלו בפלשתינה ח.י) או כשנה לאחר מכן, גרמתי אני לפתיחתם מחדש של המשרדים שהיו סגורים בווינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד,הסוכנות היהודית והמשרד הארצישראלי."

לכך מיהר התובע להשיב "אנו עוד נגיע לוינה" תוך דילוג בנפנוף קל הרחק מהתפוח הלוהט של ווינה למחוזות הונגריה...

ראה כאן עמוד 1341 ישיבה מס' 90 מיום 10 ביולי 1961.


http://www.justice.gov.il/Subjects/EichmannWritten/volume/Vol3_p90100. pdf

וראה כאן את הדו"ח המסכם נסיעתו של אייכמן לפלשתינה.
http://www.justice.gov.il/DataGov/Adolf-Eichmann-Records/t37_8.pdf

מדבריו של אייכמן ומהמציאות הידועה בתקופה זו כי משרדי הארגונים הציונים היו היחידים שהיו מורשים לפעול בשטח גרמניה מבין כל הארגונים היהודים, עולה שהדיל אשר נרקם עם ההנהגה הציונית באמצעותו של פולקס אכן יצא לפועל.

בספרו "פתחו שערים" של אהוד אבריאל, ראש ועד ההצלה בווינה ומקורבו של דוד בן גוריון, מתאר אבריאל אחת מפגישותיו עם אייכמן בוינה והזעם של אייכמן על הבררנות הציונית שמסרבים להעלות כל יהודי לפלשתינה.
ראה כאן:

www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=272693#272693

דבר המעיד שוב על אמיתותו של דו"ח זיקס ועל ההסכם שנרקם עם ההנהגה הציונית.

סיפורו של פייבל פולקס עורר סערה מספר פעמים בארץ בתקופות שונות.
בשנת 1954, בגין ראיון של שמעון ויזנטל במהלך "משפט קסטנר" מבלי שנחשף בראיון את שמו של הסוכן הנאצי בשורות ההגנה ודו"ח זיקס.
לפרשת קסטנר ושיתוף הפעולה של ההנהגה הציונית עם הנאצים להשמדת יהודי הונגריה, ראה המצגת כאן:
http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=273935#273935


שוב התחוללה סערה בשנת 1966 כאשר פרסם העיתון דר שפיגל את סיפורו של פייבל פולקס.ראה כאן :
http://www.spiegel.de/spiegel/print/d-46415601.html

עיתון דר שפיגל התבסס בעיקר על דו"ח זיקס נושא מאמר זה, אשר לא הובא עד אז לידיעת הציבור, פולקס הגיב להאשמות של דר שפיגל במאמר במעריב מיום שישי 28 לדצמבר 1966.

http://www.jpress.nli.org.il/olive/apa/nli_heb/Print.Article.aspx?mode =image&href=MAR%2F1966%2F12%2F21&id=Ar00600&rtl=true
http://www.nakim.org/pic/mahariv21December1966page6POLKES_FEIVEL.pdf



בתגובתו המתחמקת ניסה פולקס להמעיט את חשיבות המפגשים תוך שאיים לתבוע את דר שפיגל על כתבתו.
כמובן שהוא לא תבע את עיתון דר שפיגל, איש בממסד של מפא"י לא רצה שידור חוזר של משפט קסטנר והפעם בגרמניה.

וראה כאן דברי אנשי ההגנה, מעריב 20.12.66:


אך לא היה די בכך למוטט את השלטון של מפא"י אשר התחמק מאחריותו והטיל את האחריות על פייבל פולקס ביד אחת תוך כדי טיפוחו והגנתו ביד שניה. השלטון הסתיר ככל האפשר את המסמך המדהים שהוצג לעיל ואת תיקו האישי של פייבל פולקס כפי שתיאר את ניסיונו בנדון לני ברנר בעמוד 111 של ספרו" 51 document zionist collaboration with the Nazis."

הפרשה מפורטת בוויקיפדיה עם שלל אסמכתאות אך ללא האמסכתא החשובה מכל והיא גרסתו המלאה של דו"ח זיקס. רק העמוד הראשון של הדו"ח מובא בגרמנית.
ראה כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7 %95%D7%9C%D7%A7%D7%A1

כיצד היתה מתרחשת השואה? אלמלא שיתוף פעולה זה של הציונים ודרישתם מהנאצים לא לאפשר ליהודים להגר לשום מקום בעולם פרט לפלשתינה, תוך שהספר הלבן צמצם ביותר את מספר המהגרים?

כיצד היתה מתרחשת השואה אלמלא התמורה שנתנה ההנהגה הציונית על ידי ריגול בתוך העם היהודי ומתן מידע לגסטפו לסיכול כל פעילות יהודית חתרנית נגד היטלר והרייך?
ראה בעניין זה דבריו של רודולף ורבה בספרו "ברחתי מאושוויץ" בו הוא מאשים את השליח הציוני ישראל קסטנר במסירתו לאייכמן ב-1944 של הדו"ח שהכין על אושוויץ להזהיר את יהודי הונגריה מהצפוי להם כדי שיוכלו להתארגן למרד.

פייבל פולקס מת עשיר ובשיבה טובה בשנת 1982, אחרי שכיהן כיושב ראש לשכת המסחר בירושלים, מעזבונו הוקם קרן מילגה לסטודנטים אשר תוענק כל שנה דווקא ביום השואה... ראה כאן :

http://www.עמותות.com/590006227

סטודנטים אשר ככל הנראה ידרשו לא לחקור יתר על המידה לעומק את פעילותם של פייבל פולקס וראשי הציונות בתקופת השואה...

מפרספקטיבה של מסמך זיקס ניתן להבין ביתר קלות את פליטות הדיו והפה של ראשי ההנהגה הציונית בשואה,
את חיים וויצמן אשר כינה את יהודי ארופה "אבק אדם",
(פרוטוקול הקונגרס הציוני העשרים, עמוד 32-33, שנערך בין ה-3 ל-21 באוגוסט 1937, הוצאת הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ירושלים, הארכיון הציוני המרכזי. מועתק מתוך: ורבה, "ברחתי מאושוויץ", עמוד 270, אוניב' חיפה 98 )
"סיפרתי לוועדה המלכותית הבריטית שתקוות שישה מיליון יהודים באירופה היא ההגירה. נשאלתי: 'האם תוכל להביא שישה מיליון יהודים לארץ ישראל?' השבתי: לא. הזקנים יעברו מן העולם... הם נשורת, נשורת כלכלית ומוסרית בעולם אכזרי... רק ענף אחד ישרוד... עליהם לקבל זאת... אם הם חשים וסובלים, הם ימצאו את הדרך - באחרית הימים..."
וראה כאן :
https://www.youtube.com/watch?v=rXubCeUXZe8


את דוד בן גוריון באומרו "אם אני אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה, ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל" נאומו של בן גוריון בישיבה של מרכז מפא"י, 7 בדצמבר, 1938(ארכיון תנועת העבודה, תיק 38/23.
ואת שקריו מיום 30.11.42 על כביכול אי ידיעתו של המתרחש בשואה.
www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=274495#274495

את יצחק גרינבאום יו"ר ועד ההצלה מטעם הסוכנות היהודית בשואה ואת סירובו בשנת 1943 לממן מאמצי הצלה של יהודים בשואה באומרו
"וכששאלו אותי [האם לקחת מכספי] קרן היסוד - [למימון] הצלת היהודים בארצות הגולה - אמרתי לא. ואני אומר עוד הפעם: לא! זה חודשים אני נמצא בפלוגתא עם אדם שהוא יודע מה שהוא דורש. שמו הרב איצ'ה מאיר לוין, והוא אומר לי: קחו מכספי קרן היסוד... האם לא תפסיקו את העבודה בארץ ישראל בשעה שיש תקופה כזאת, בשעה שרוצחים וטובחים יהודים במאות אלפים ומיליונים? אל תייסדו מושבות חדשות, תוציאו את הכספים לאותם הצרכים. ...אבל אני חושב שנחוץ להגיד כאן: הציונות היא מעל לכל."
http://warsaw.daat.ac.il/v.htm

את מכתבה המצורף מטה של גולדה מאיר לבריטים לטובתו של ג'אק ואן הארטן, למרות היותו סוכן נאצי.
http://www.lawrencemalkin.com/kruegers-men-the-secret-documents-6-11-1 .html
וראה מטה את דו"ח הסי.איי.אי הקובע כי אותו איש היה סוכן נאצי.

פליטות פה וקולמוס אלה שירתו אידאולוגיה אשר גובשה היטב על ידי מי שכונה מייסד הישוב העברי, ארתור רופין, אשר נחשף היותו גזען אוגניסט מושבע ומעריץ גדול של הנאצים.

"ארתור רופין, מאבות הציונות וההתיישבות, מתגלה כגזען"
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1284332

וראה כאן:
'למקורותיה הגרמניים של התרבות העברית, על הדחקת תפקידו של ארתור רופין - "אבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל"
http://www.nakim.org/EtanBloom-PhD-ArthurRuppin.pdf

מערכת המשפט בסיפור

ועתה לשאלה, כיצד פרשת פולקס צלחה את משפט אייכמן מבלי להתפוצץ?

השלטון של מפא"י עשה מבעוד מועד מעשה מחשבת להבטיח כי במהלך משפט אייכמן, פרשת פולקס ופרשת קסטנר לא יחשפו את חלקם של בכירי מפא"י בשת"פ עם הנאצים.

אחד החסמים הרציניים שעמד בפניהם היה השופט הישר ד"ר בנימין הלוי זצ"ל, השופט הלוי אשר מונה על יד הבריטים, היה נשיא בית המשפט המחוזי וככזה היה אמור לשבת בראש ההרכב שישפוט את אייכמן. אבל השופט הלוי היה זה שניהל שנים בודדות קודם לכן את המכונה "משפט קסטנר" בו הוא פסק כי רודולף ישראל קסטנר, שליח הסוכנות היהודית בהונגריה, מכר את נשמתו לשטן הנאצי ושיתף פעולה עימו להשמדת יהודי הונגריה. שלטון מפא"י יצא בשן ועין ממשפט קסטנר רק אחרי שקסטנר נרצח (ע"י איש שירות הביטחון) ושהערעור בעניינו בעליון המתיק במקצת את הכרעת הדין של השופט הלוי, בגין בין היתר קשריו של הנשיא אולשן עם חברו משה שרת,
ראה מאמרו של עו"ד יוסי דר בנדון כאן
https://yossidar.wordpress.com/2009/05/01

על מנת להזיז הצידה את השופט הלוי ממשפט אייכמן, ניסו תחילה בדרכי שכנוע, אך ללא הצלחה כמפורט במאמרו של עו"ד יוסי דר לעיל.
לא נותר לשלטון של מפא"י ברירה אלא לחוקק חוק מיוחד לשימוש חד פעמי אשר קבע כי בעבירות שעונשן מוות ראש ההרכב יהיה שופט מהעליון.
ראה כאן: חוק בית המשפט עבירות שעונשן מוות 1961 תשכ"א
http://fs.knesset.gov.il/%5C4%5Claw%5C4_lsr_208144.PDF


חוק תפור לשימוש חד פעמי אשר חתום עליו ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון.

הנשיא אולשן, חברו של משה שרת, מיהר למנות, בהתאם לחוק החדש, אב בית דין הנאמן לחונטה של מפא"י (משה לנדוי לימים נשיא בעליון) לנהל את המשפט ולנהל את תיק המוצגים.
לא נותרה לחבורה אלא לתאם את הדברים עם התביעה.

במהלך המשפט התביעה לא עשתה שימוש בדו"ח זיקס, המוצג הנעלם מוצג (9)ת/37 כפי שתואר בראש המאמר. התביעה הסתכנה רק לדון בסיכום ביקורו של אייכמן בפלסטינה אך די היה בכך לעורר את סקרנותו של השופט הלוי.
כאשר החלה התביעה לצטט מתוך דו"ח סיכום הביקור והגיע לשם פולקס, שאל השופט הלוי מיהו פולקס, ולהלן הדברים:


http://www.nakim.org/pic/Capture_judge_halevi_whois_polkes.PNG

קרי שהתביעה לא היססה להסתיר מהשופט הלוי כי פולקס היה איש בכיר בהגנה המוכר לה היטב שנשא ונתן עם הנאצים והציגה אותו כסתם יהודי ארציישראלי עימו טוען אייכמן שנפגש.
התביעה ואב בית הדין מיהרו להוביל את הדיון למחוזות אחרים וכך למעשה ניצל שלטונו של מפא"י מפרשת פולקס. לא לחינם הכניסו את אייכמן לכלוב סגור עם מיקרופון ושומר צמוד, להשתיק אותו במקרה הצורך.

לסיכום

לאור מסמך זיקס ניתן להבין את האידאולוגיה הציונית האופפת אותנו ושעמדה מאחורי שערוריות אחרות אשר התחוללו אחרי השואה כדוגמת חטיפת ילדי תימן,
ראה כאן
www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=275283#275283
פרשת הגזזת, ניסויים רפואים בחיסון נגד אנטראקס על חייל צה"ל, מלחמת יום כיפור והדיל עם סדאת וקיסינג'ר ערב המלחמה, הסכמי אוסלו ועוד ועוד התנהלויות שערורתיות של הממסד הציוני כלפי העם היהודי בארץ ישראל ובעולם המתועדות באתר זה.
חיים יטיב