[חיים יטיב]

השאלה שנותרה לברר אם אכן הדברים נכונים, מה היתה הסיבה לשיתוף פעולה זה עם הנאצים להשמדת מיליוני יהודים?
המניע העיקרי היה ונותר ככל הנראה האידאל הסוציאליסטי שמאלני של בן גוריון וחבריו אשר חתרו להקמת מדינת עם זן חדש של יהודי לוחם חילוני וסוציאליסט. לצורך כך הם אימצו גישה של דרוויניזם חברתי(בדומה לנאצים) אשר קבעה שיש לטהר את העם היהודי מכל "הפסולת" שלו (דתיים רויזיוניסטים וכו').
לצורך כך הם לא היססו לסנן את עלייתם לארץ של היהודים הרצויים מבחינתם, החברים בתנועות הנוער של מפא"י והיהודים העמידים אשר יכלו לשלם ולסייע בהקמת ה-"מפעל הציוני" המפואר.
לגבי השאר לא היתה להם בעיה מצפונית לשתף פעולה עם היטלר בהרדמתם למנוע את התקוממותם. לשיתוף פעולה זה יש להוסיף את שיתוף הפעולה של הסוכנות היהודית עם הבריטים, שיתוף פעולה שניתן להגדירו כסימביוזה של ממש היות והסוכנות היהודית הוקמה על ידי הבריטים למטרותם הפוליטיות והופעלה על ידם (ראה הגילוי של ארכיב הביון הבריטי משנת 2006 על היות טדי קולק סוכן בריטי בתקופת המנדט ואחריה).

מכאן שיש להניח שמדיניות הספר הלבן של הבריטים והגבלת העלייה תואם עם הסוכנות היהודית לאפשר עלייה כביכול בלתי חוקית של האנשים שהיו רצויים לאנשי מפא"י ומנגד סגרו את שערי הבריחה מהתופת הנאצית למיליוני יהודים אחרים.

גישה זו של דרוויניזם חברתי התבטא אחרי הקמת המדינה בפרשיות מהסוג של היעלמות ילדי תימן, פרשת הגזזת והכפיה החילונית ממנה סבלו הקהילות המסורתיות אשר עלו ארצה.

לכל אלה יש כמובן להוסיף את החשד למניע כספי. רכבת קסטנר אפשרה ככל הנראה לסוכנות היהודית ובעיקר למפא"י לשלשל לכיסם מיליונים אשר סייעו למלא את קופתם.