20.10.05

ההוריקן ברק פגע קשות במערכת המשפט

 

הנשיא ברק נתן ביום 17.10.05 החלטה תקדימית בתיק מ"ח 8390/01 המבטלת למעשה הרשעתו החלוטה של איש הימין דוד אקסלרוד.

דוד אקספלורד אמר בזמנו בראיון לרדיו לאחר רצח רבין את המילים:

"כמו שאמר חבר שלו ערפאת, כל כלב ביג'ו יומו, מה אתה רוצה". לשאלת הכתב אם לא הצטער על כך שיהודי נרצח, השיב: "מונח לא נכון. זה לא יהודי נרצח. זה בוגד חוסל... חיסול אוייב זה דבר חיובי"

כנגד אקסלרוד הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה על סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור.

 

אפנה כאן לכתבה בעיתון הארץ המתארת את השתלשלות האירועים:

 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=635854&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0>

 

אבקש עתה לנסות להבהיר משמעותה של החלטה זו המזכה את דוד אקסלרוד,

 

מצד אחד החלטה זו מבורכת היות והיא מתקנת עיוות דין שנעשה לאזרח מן השורה. עיוות הדין נבע ללא ספק מהעליהום התקשורתי והרדיפה של אנשי ימין שבאה מיד אחרי רצח רבין ז"ל.

אך מצד שני נדמה שהחלטתו של הנשיא ברק מהווה לא יותר מאשר טיוח משפטי של החלטה פוליטית.

לצורך הטיוח הפך הנשיא ברק על פיו את יסודות המשפט תוך שהוא מקנה לשופטים סמכויות פוליטיות המסכנות את עצם מהותה של מערכת המשפט ושל הדמוקרטיה. 

משמעות ההחלטה היא, עם כל הכבוד הראוי, שחוק אצלנו קשיח כמו מצב רוח של שופטים.

 המלשינים יגידו שכאשר התחשק לשופטים לעשות טובה לערבי שמאלני, הם נזכרו לפתע שהחוק עוות ושעליהם להחזירו לקדמותו. אך כאשר הדבר התגלה, פעל הנשיא ברק באופן בלתי ראוי לתקן זאת תוך טיוח המקרה.

האם מקרי הוא שהחוק הופעל בחומרה יתרה בשני מקרים שונים על אנשי ימין?

במקרה הראשון החוק הופעל בשנת 96 על הרב עידו אלבה מחברון על פרסום מאמר המעודד כביכול פגיעה בערבים ובמקרה השני במקרה שלפנינו בו הופעל החוק על דוד אקספלורד בגין דברים שנאמרו בעל פה בנסיבות הרבה פחות חמורות מאשר במקרה הקודם.

אם כן כיצד פעל הנשיא ברק לתקן את עיוות הדין?

הומצא עיקרון חדש במשפט,  פרשנות חוק יכולה להשתנות ולבטל רטרואקטיבית הרשעות חלוטות.

נשאלת השאלה: מה כבר כה חמור קרה ששינוי בפרשנות החוק מצדיק צעד כה מרחיק לכת בצורה כה דרמטית??!


מהיכן נובע הזעזוע, הרי עד היום היה ניתן לשנות פסק דין אך לא פסק דין חלוט!!? (פרט מאשר במקרה של תיקון בחוק או גילוי ראיות חדשות) הכיצד בית המשפט העליון הוסמך לפתע לסטות מעיקרון סופיות ההליך??!

 

אולי אם כן בית המשפט הנכבד יטרח ויעיין עתה בכל התיקים של האסירים הנרקבים מזה עשרים שנה בכלא וימצא נסיבות להקל בפרשנות החוק?
 

אולי בית המשפט הנכבד ימצא בנוסף לפרשנות חדשה לחוק סיבות נוספות לעיוות דין כדוגמת העובדה שלא היה בידי האזרחים שנרקבים בכלא  כסף לעורך דין טוב דיו או בגלל חשש שסתם מתוך רשעות המשטרה תפרה להם כמה עדויות שקר. אולי גם במקרים אלה ניתן עתה להחיל עיקרון זה, מקרים אשר הינם לטעמי הרבה יותר מוצדקים מאשר שינוי פרשנות החוק.


נדמה שדי בצדק המדינה התנגדה לזיכויו של דוד אקסלרוד מהחשש לתקדים מסוכן שיגרום לפתיחה מחדש של תיקים אחרים כדבריה של המדינה המצותתים בהחלטה:

"בנוסף גורסת המשיבה שקבלת טענת המבקש תפגע בעיקרון סופיות ההליך המשפטי ותוביל לניהול מחדש של תיקים רבים בהם השתנתה הלכה. לדעת המשיבה, הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין), קובעות הסדר ממצה לתוצאותיו של שינוי נורמטיבי מאוחר. הסדר זה חל רק על שינוי שמקורו בחיקוק ולא על שינוי שמקורו בפסיקה. בנוסף, לא מתקיים בענייננו עיוות דין. זאת כיוון שהמבקש הורשע על סמך המצב המשפטי בזמן נתון."

אך נדמה שהיה קשה לשופט ברק ולשותפיו להודות שמערכת המשפט  טעתה בעניינו של דוד אקסלרוד.  הרי באיגרת ראש השנה שנשלחה לאחרונה לשופטים  הנשיא ברק גילה את דעתו בעניין טעויות של שופטים על פיה שופטים לא יודו בטעויות בפומבי.

ראה:
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-12378-00.html?tag=6-24-44

נדמה שעמדה זו מנוגדת לעמדתו של המשפט העברי ומנוגדת בתכלית לערכי המוסר והיושר שניתן לצפות משופטים.

בהעדר יכולת להודות בטעות נדרש מהנשיא ברק לטייח ולהמציא מושג חדש במשפט גם אם הדבר פוגע בסופו של דבר באימון הציבור  במערכת המשפט. כל זה על מנת שלא להודות שמערכת  המשפט פעלה ממניעים פוליטיים פסולים בעניינו של דוד אקסלרוד כשם שהיא רמסה ברגל גסה את זכויותיהם של פעילי הימין בזמן ההתנתקות .

ראה דבריה בנידון של הסנגוריה הציבורית המובאים בכתבה מעיתון הצופה מיום 17.10.05:

http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=37819

 

מה מונע מעתה מכל שופט בבית המפשט העליון להתעלם מההלכה הפסוקה ולפסוק פסק דין לא סביר על פי צרכים פוליטיים, בידיעה ששום נזק לא נגרם היות והשופטים שיבואו אחריו יוכלו לשנותו ולבטל את ההרשעה גם אם היא הפכה לחלוטה.

ומכאן מה מונע מחר משופט כלשהו בבית המשפט העליון לשנות חזרה את פרשנות החוק לקדמותה לצרכים פוליטיים?

אם כן מהיום כל אחד יכול להתמנות לשופט בבית המשפט העליון ולפסוק כראות עיניו על פי מיטב הבנתו הפוליטית.

אם ישאלו אותו מדוע פסק הדין לא תואם את ההלכה הפסוקה ונוגד את יסודות המשפט הוא פשוט ישיב שברגע זה כך הוא צו השעה בנסיבות הפוליטיות ושבעתיד תשתנה פרשנות החוק והמשפט ישוב על כנו.

לסיכומו של דבר, הנשיא ברק השווה בהחלטתו את מעמדו של השופט למעמדו של המחוקק.

המחוקק מוסמך מטבע הדברים על ידי העם לשנות את החוק על פי כללי הדמוקרטיה ורצון העם. בהתאם לכך ניתן לזכות נאשם לאחר והחוק שבגינו הורשע השתנה.

הנשיא ברק הקנה בעצם החלטתו לשופטים סמכות פוליטית.  זיכוי נאשם בגין שינוי פרשנות החוק משמעו השוואת מעמדו של השופט למעמדו של המחוקק.

את המחויבות של השופט להגן על קשיחות החוק ועקביות ההלכה הפסוקה התמוטטה בין רגע עם החלטתו של הנשיא ברק.

את פסק הדין הפוליטי המעוות והמבייש את הדמוקרטיה שהרשיע את אקסלרוד תוקן תוך כדי פגיעה כפולה ומכופלת במערכת המשפט על ידי אקטיביזם שיפוטי שמאפשר מעתה לשופטים לזלזל בהלכה הפסוקה בידיעה שפסק דין יהיה ניתן לשינוי על ידי שינוי בפרשנות החוק. כך יהיה ניתן לשלוח קטינים מפגינים למעצר עד תום ההליכים וכך יהיה ניתן לעצור כל מאן דהו בגלל דעותיו הפוליטיות.

בכך השלים נשיא בית המשפט העליון את הפוליטיזציה של מערכת המשפט.

 החוק הפך לפסל המשתנה ללא הרף בידי השופט היוצר, אותו שופט אשר היה אמור לשמר את קשיחות ונצחיות החוק קיבל עתה לידיו כלי לפיסול החוק אשר היה שמור עד כה למחוקק בלבד.   

בשעה שאנו מדברים על הסכנה הטמונה בפוליטיזציה של מערכת המשפט, נדמה שהנשיא ברק מוטט עתה את החומה האחרונה אשר שמרה על הדמוקרטיה מפני האקטיביזם השיפוטי ושלטון המשפט הטוטליטרי. הדבר עשוי להביא חורבן על מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה הישראלית כולה.   

נדמה שבנסיבות העניין כל מי שהחוק חשוב בעיניו היה צריך לקום עתה על רגליו ולדרוש רפורמה במערכת המשפט ואת הדחתו של הנשיא ברק בגין פגיעה ביסודות המשפט והדמוקרטיה.

אבל נדמה שהדבר לא יקרה בקרוב ובוודאי שלא במהלך החג.

חיים יטיב

חבר מרכז הליכוד ומייסד של נקים-ישראל, התנועה להשבת השלטון לעם על ידי שינוי שיטת הממשל  ורפורמה במערכת המשפט.

 

חזרה לעמוד פעילות

 

חזרה לעמוד הראשי