יש קשר ישיר בין הפערים החברתים לבין רמת השחיתות

[החשב הכללי]

אתה רואה קשר בין השחיתות לפער החברתי?

"הקשר ישיר, חד משמעי ומוכח במחקרים רבים. ככל שרמת השחיתות במדינה גבוהה יותר, רמת החיים של אזרחיה נמוכה יותר. דומה שבישראל נקבע שיא חדש. רמת החיים מהנמוכות במערב ומנגד רמות הפערים, אי השוויון והשחיתות הגבוהים ביותר. אין דרך לסגור את הפערים ברמת החיים וברמת אי השוויון ללא שיפור דרמטי בטיפול ברמת השחיתות. ואני משוכנע שהשיפור הזה הוא בהישג ידינו".






עודכן ב- 00:00 23/02/2007
הילד עם האצבע בסכר (המשך)
מאת גידי וייץ

שרון הקשיב וחייך

חודשיים אחרי שזליכה נכנס לתפקיד החלו להישמע הקריאות הגלויות להדחתו. מולו ניצבה רשת צפופה ומסוכנת של יריבים ומבקרים שפקיד רגיל בונה בשנות דור, אם בכלל. קואליציה שכללה אנשי הון, בכירים במשרד ראש הממשלה ופקידים באוצר. על רשימת האנשים שאתם רב זליכה בחודשיים הראשונים נמנו מנכ"ל המשרד יוסי בכר, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל אלי לנדאו, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, שר התשתיות דאז יוסף פריצקי, ראש אגף תקציבים, אורי יוגב ואחרים. האשימו אותו שהוא "תוקע מקל בגלגלי המשק", שהוא מתנשא, שהוא מנהל פרשיית אהבים סוערת עם עצמו. במשרד ראש הממשלה תוכננו כבר אז צעדים כדי להוציא ממנו סמכויות באמצעות הקמת ועדת מכרזים לטיפול בפרויקטים לאומיים, שתפעל מחוץ למשרד האוצר.

זליכה: "אני חושב שאני החשב הכללי הראשון שמהיום שהוא נכנס לתפקידו, רוצים לפטר אותו. סליחה, למה מהיום? עוד לפני שנכנסתי לתפקידי. איזה מסע היה לנתניהו כדי לא למנות אותי".

מנגד, התגבשה לצדו של זליכה קבוצת תמיכה שכללה כלכלנים, עיתונאים ופוליטיקאים שראו בו פקיד ישר ששומר על הקופה הציבורית במסירות התאבדותית השמורה לאדם שנאבק בפורצים חמושים שנכנסים באישון ליל לרוקן לו את הכספת. "גאון שרוט", הגדיר אותו השבוע שר לשעבר שהתעמת עמו בעבר, "הוא תופס עניין מורכב מאוד בשנייה וחצי. יצירתי מאוד אך עקשן כמו פרד. אם הוא מחליט משהו, אלוהים לא יזיז אותו". שר אחר שניהל גם הוא מאבקים עם זליכה אמר השבוע: "אני מעדיף את זליכה בתוך השירות הציבורי מאשר בחוץ. בזה אין ספק".

בראש החץ לסילוקו של זליכה מהתפקיד עמד אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר הקואליציה היום אביגדור יצחקי. זליכה: "הופעלו לחצים כבדים מאוד בעניין האחים עופר ואז הודיעו לי שאביגדור יצחקי דורש ממני לאשר את תחנות הכוח, ולא, הוא יגבש רוב לפטר אותי. ידוע לי שהוא גיבש רוב בממשלה להדחתי. תשובתי ליצחקי היתה: שיפטרו אותי. ניפגש בבג"ץ".

ומה היתה תגובת נתניהו לדרישה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה?

"הוא אמר ליצחקי: על גופתי המתה".

ההתבצרות העקשנית של זליכה גרמה גם לעימות חזיתי בינו לבין הבוס של יצחקי, ראש הממשלה אריאל שרון. זליכה: "יום אחד לקח אותי השר מאיר שטרית לישיבה אצל ראש הממשלה. בתחילת הישיבה נזף בי ראש הממשלה במלים קשות. הוא הטיח בי שאני גורם לנזקים גדולים לתשתיות ובגללי, בגלל המדיניות שלי, לא יהיו מתקני תשתית וכן הלאה. השר שטרית ניסה להיחלץ לעזרתי ולהגן עלי, אך זה לא עזר.

"ואני ניסיתי להפיג את האווירה הקשה והשבתי לו בנימוס שהמדיניות של אכיפת התחייבויות היא המדיניות היחידה שיכולה להביא לקידום התשתיות, שהרי המדיניות הקודמת נחלה כישלון חרוץ. 'פרויקט הגז הטבעי כשל, הרכבת הקלה בירושלים עמדה להתמוטט, פרויקט מנהרות הכרמל אבד, פרויקט בתי הספר אבד, מתקני התפלה עומדים לפשוט את הרגל - אין תשתיות. הפרח היחיד בגינה הזאת שלא נבל, זה הפרח של דרך ארץ, ועל הפרח הזה, אתה, אדוני ראש הממשלה, הענקת לי במו ידיך את פרס מנהל הכספים המצטיין בישראל, כשנימוקי השופטים מבוססים על תרומתי הרבה לקידום התשתיות במדינה. ולכן, אדוני ראש הממשלה, המדיניות הזאת שלי, אני מקווה, אם תצליח, תביא לכך שאתה תשקול להעניק לי פעם נוספת את הפרס'. לזכותו של מר שרון ייאמר שהוא שמע אותי בקשב רב וחייך לעברי, אולי מתוך קבלה והבנה".

אנשים כמו רם כספי, אביגדור יצחקי ואנשי הון רבים טוענים שאתה מגלם את שלטון הפקידים. שהשרים הם בעצם מריונטות שלכם. כספי טען שדבריך הם "סיסמאות ריקות".

"ההתקפות האלה הם ניסיון לצייר את הנורמות שאני מבקש להנחיל בצורה קריקטורית. עו"ד רם כספי מייצג בעיני תופעה שאיני נמנה על חסידיה. תופעת ההון ושלטון. אני בין הטוענים שהברכה בקשרים האלה היא למברך בלבד".

זליכה מספר שאינטרסנטים וגם סתם ידידים נהגו לבוא ללחוש על אוזנו עצות שיועילו לו כדי לשרוד בתפקיד: "באים ואומרים לך: זה לא טוב לך, חבל, אתה הורס את הקריירה שלך. אתה מוציא לעצמך שם רע, של אדם לא גמיש, שלא מבין עניין. מי ירצה לעבוד עם אדם שהוא לא גמיש ולא מבין עניין? או שאומרים לי: ראשך בסכנה, אתה לא תמצא עבודה כל ימי חייך. אני חושב שבהתחלה התגובה היתה: מה זה הילד הזה? מה הוא חושב לעצמו?"

אנחנו נעלה לשר ונכופף אותו.

"נכון. אני זוכר שמכר סיפר לי שכשיעיפו אותי, יהיו הרבה אנשים שיעשו מסיבה גדולה מאוד. השבתי לו שזה לגיטימי לעשות מסיבה, רק בכספם שלהם".

לא היה שלב שאמרת לעצמך, לא כדאי לריב עם כולם בבת אחת, אלא אולי כדאי לנהל חזיתות באופן יותר פוליטי, יותר מחוכם?

"במהלך השנה הראשונה רבים אמרו לי את זה, אך השבתי תמיד שאני אחראי על 3,000 איש שמסתכלים עלי ולוקחים ממני דוגמה אישית. אם אני אעצום עיניים במקרה אחד או שניים, הם ייקחו את הדוגמה האישית הזאת ויעצמו עיניים בעשרים המקרים הבאים. מי שהוא נאמן ציבור, שיש לו אחריות על נכסי המדינה ועל אנשים, לא יכול לעצום עיניים. אסור לעצום עיניים, ואם הוא אינו חזק מספיק, שיתפטר".

בכירים באוצר צוטטו כמי שאומרים שאי אפשר לעבוד אתך, שהיה נתק ממושך בינך לבינם.

"מעולם לא חל נתק ביני לבין עמיתיי באוצר, ההיפך הוא הנכון. ברבות מאוד מהרפורמות שהובלתי, קיבלתי סיוע מעמיתיי באוצר. ובכלל, לא פעם בעבר קראתי לאותם גיבורי חיל אנונימיים לתקוף אותי בפומבי ובגלוי ולא כגנבים בלילה. אני חושב שהיתה לי הזכות לעבוד עם כמה אנשים משכמם ומעלה, ובראשם אורי יוגב, שהיתה לו תרומה משמעותית מאוד להצלחת התוכנית הכלכלית של מארס 2003, ובשנתיים האחרונות עם ידידי, קובי הבר (ראש אגף התקציבים שהחליף את יוגב). בתקופה האחרונה גם נכנס מנכ"ל חדש למשרד האוצר, ירום אריאב, ששיפר מאוד את עבודת המטה והצוות".

צולר הוא שובב

ניסיון ההדחה הבא הגיע מכיוון משפחת שרון. במהלך 2004 יזם משרד ראש הממשלה הסכם להארכת זיכיון, במסגרתו בנק אוצר השלטון המקומי, הנשלט על ידי הבנק הצרפתי דקסיה, יוסיף לתת אשראי לרשויות מקומיות, כנגד ביטחונות מלאים שתיתן הממשלה לבנק, וזאת בלי מכרז. זליכה עמד על הרגליים האחוריות וסירב לחתום.

זליכה: "ההיתר חסר כל היגיון כלכלי, והוא מהווה הטבה לבנק בהיקף גדול מאוד. מדובר בהטבה לא ראויה, ראשית מכיוון שהיא לא ממוכרזת. שנית, מכיוון שהיא נשענת על הסדר לא תקין שנתן בלעדיות לבנק אוצר השלטון המקומי באופן שדוחק את המתחרים גם בכל מכרז עתידי. זה פשוט הסדר מיותר ושמעתי לאחרונה שהוא אפילו נלמד באוניברסיטאות כדוגמה ומופת לדרך שבה עוקפים את חוק חובת המכרזים באמצעות חתימה על הסדרים מיותרים ומלאכותיים. מה גם שאין זה תפקידו של משרד ראש הממשלה, שהוא משרד שקובע מדיניות, לנהל משאים ומתנים על רקימת חוזים. בעניין דקסיה עמדתי בלחצים מאוד כבדים, לרבות איומים לפטר אותי, לרבות איומים שילכו על הראש שלי".

בשנת 2005, בשיאו של העימות, התקשר לזליכה יועצו הפוליטי של נתניהו, אלי כהן, היום הממונה על השכר, בשעת לילה מאוחרת. זליכה: "הוא טען שהוא עומד לספר לי דבר מאוד מפחיד, שהוא נבהל מאוד כששמע אותו. לקח לו שעתיים להירגע, להתאושש ולהבין שיש מה לעשות בעניין. הוא אמר שאני אבהל מאוד כשאני אשמע זאת ולכן הוא מבקש שאני אשב. ואז הוא מספר לי שעמרי שרון יצר עמו קשר וביקש שיעביר לי את המסר המאיים שאם לא ארד מעניין דקסיה, הוא ואביו ילכו על הראש שלי. צריך לזכור שאני חשב כללי שמאיימים לפטר אותו מיום כניסתו לתפקיד, זה לא איום מבחינתי כבר. לא מתרגש מזה. אז שאלתי אותו למה הכוונה? אמר לי, לא יודע. והתחושה שלי באמת היתה של חרדה. כי לא ירדתי לסוף דעתו, לא יכולתי לפסול את האפשרות שהם לא מתכוונים רק לפטר אותי. לא יכולתי לפטור זאת לאור ההצגה המלודרמטית שקדמה לכך. ולאור התשובה שהוא לא יודע. מיהרתי להתקשר לעורך הדין שלי".

אחרי התייעצות החליט זליכה לפנות למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שבדק את הפרשה באופן ראשוני, והעביר אותה לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, כדי שיחליט האם לפתוח בחקירה פלילית לבדיקת החשדות. מזוז החליט לא לפתוח בחקירה. זליכה מצדו עמד בסירובו לחתום על הסכם דקסיה.

הסירוב לא עזר. לפני כמה חודשים מונה אברהם הירשזון, נאמנו של אולמרט, לתפקיד שר האוצר. כבר תקופה ארוכה משדרים הירשזון ואולמרט לזליכה שהם רוצים לראות אותו בחוץ. הירשזון מידר את זליכה מדיונים קריטיים בנושא התקציב. הוא גם החרים את הכנס השנתי של החשב הכללי. צעד ממשי בכיוון ההדחה נעשה כאשר הירשזון נטל את סמכותו של זליכה לפני כמה שבועות, וחתם במקומו על האישור שיאפשר לבנק אוצר השלטון המקומי להעביר 200 מיליון שקל לרשויות במשבר. אם הירשזון היה יכול, הוא לא היה מסתפק בהצרת סמכויות. זליכה: "זו הפעם היחידה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה נשללו סמכויותיו של החשב הכללי".

טענו נגדך בעניין דקסיה שהעיכוב שגרמת מנע תשלום משכורות שהולנו במשך חודשים לעובדי העיריות.

"זו דמגוגיה כפולה ומכופלת. ראשית, מבין 20 הרשויות שהסכם מתן האשראי מתייחס אליהן, רק שתיים או שלוש רלוונטיות לעניין קבלת המשכורות. מעבר לכך, היו לטעמי אלטרנטיבות זולות ומהירות יותר לפתרון בעיית המשכורות".

ראש הממשלה ושר האוצר לא רוצים אותך בתפקיד. למה אתה לא הולך הביתה?

"החשב הכללי אינו משרת אמון, אלא השומר של הקופה הציבורית, וכל עוד הוא פועל על פי החוק וכללי המינהל התקינים, אין כל מקום להתקפות אישיות עליו. אין ספק שהתחושה לא נעימה והייתי מעדיף לעבוד בהרמוניה עם שר האוצר ועם ראש הממשלה. עם זאת, חובתי להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנוחות האישית שלי".

אולמרט והירשזון הם היריבים הגדולים של זליכה היום. יו"ר בנק יהב, מיקי צולר, הוא חברו הקרוב של הירשזון. במשך שנים נהנה בנק יהב ללא מכרז ממתן שירותים בנקאיים לעובדי המדינה. לפני למעלה משנה דרש זליכה לבטל את ההסדר ולצאת למכרז חדש. זליכה: "מכרז כזה לכל הדעות יכול לחסוך 30-40 מיליון שקל בשנה למדינה. כבר למעלה מעשר שנים חשבים כלליים מנסים לצאת למכרז והדבר נמנע מהם ע"י לחצים פסולים".

לחצים פוליטיים?

"בוודאי. מבקר המדינה גולדברג מתח ביקורת חריפה מאוד על העובדה שלא יצא מכרז".

לפני יותר משנה, ישב זליכה בפגישה עם מכר, כשלמקום הגיע לפתע צולר. זליכה העיד בתצהיר לבג"ץ שבאותו מפגש איים עליו צולר שאם הוא יעיז להוציא מכרז, ההסתדרות תשבית את המשק, והדבר יהווה עילה לשר האוצר דאז, אולמרט, להביא לפיטוריו. "כשהתלוננתי בפני אולמרט על ההתנהלות הפסולה, הוא חייך ואמר ש'צולר הוא שובב'. לזכותו יאמר, שצולר הפסיק לאיים. זו ההתנהלות שהצליחה לגרום לחשבים כלליים קודמים לא להוציא מכרזים".

זליכה פנה לאחרונה למבקר המדינה שיבדוק את ההתנהלות בפרשת יהב.

הפנית תלונות רבות למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, לא פעם נגד הממונים עליך. זה מעורר תחושה לא נעימה אצל אנשים שעובדים אתך.

"אני מאמין ששיתוף הפעולה בין שומרי הסף בממשל הוא הערובה האיתנה ביותר לשמירת טוהר המידות ברשות המבצעת. שומרי הסף לא אמורים לפעול לבדם. הבדידות אינה מזהרת. כאשר אנו בודדים, אנו גם חשופים לבד בצריח. שיתוף הפעולה בין שומרי הסף הראשיים הוא תנאי הכרחי וחיוני לשמירה על טוהר המידות".

בית דין לפוליטיקאים

בלהט המאבק על טוהר המידות הציבורי, לאחרונה סיים זליכה לחבר תוכנית למלחמה בשחיתות, שאותה הוא מתכוון להגיש לשר האוצר אברהם הירשזון. "פעם ישראלים היו נעלבים כשהשוו אותנו לדרום אמריקה", הוא אומר. "היום הדרום-אמריקאים הם שנעלבים". אחד מעיקרי התוכנית שלו הוא להגדיל את תקציב המשטרה, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט במאות אחוזים. רעיונות נוספים הם לחשוף לעיני הציבור את הסדרי ניגודי העניינים של נבחרי ציבור ועובדי ציבור, לחזק את מעמדם של שומרי הסף במשרדים ממשלתיים, להנהיג חובת רוטציה, להרחיב את תקופת הצינון ולהחיל דרישות סף גם למנכ"לים של משרדים ממשלתיים. "זה בלתי מוסרי והרסני שעסקן פוליטי שנדחק מחוץ לרשימת מפלגתו בכנסת יזכה לפיצוי בדמות משרת מנכ"ל משרד ממשלתי".

כמו כן מציע זליכה להקים בית דין למשמעת שישפוט פוליטיקאים שעברו עבירות. "החברה שלנו נסמכת יותר מדי על אכיפה פלילית ופחות מדי על אכיפה נורמטיווית. תופעה שבה אנשים עושים מעשים בזויים מבלי שהם נדרשים לשלם מחיר ציבורי מאחר שברמה הפלילית הם לא עברו עבירה. נדהמתי לראות לאחרונה אדם (אריה דרעי) מורשע בפלילים תוקף אותי בתקשורת, וכביכול טוען שהוא מכיר אותי מלפני עשר שנים. הוא יושב בפורום מכובד, טלוויזיוני, לפני האומה כולה. הוא מתח עלי ביקורת, טען שהוא מכיר אותי כבר שנים רבות. עכשיו, הוא לא מכיר אותי, פגש אותי רק לאחרונה פעם אחת בכל חייו שלא בטובתי, שלא רציתי לפוגשו. ניגש אלי באירוע, והזדרזתי לומר לו שלום ולא להתראות. וזהו. אנשים שהורשעו בפלילים לא צריכים להיות מטיפים בשער".

אתה באמת מאמין שראש ממשלה ושר אוצר החשודים בפלילים יאמצו תוכנית למיגור השחיתות?

"אני עובד ציבור ואסור לי להתייחס ברמה הפרסונלית, בוודאי שלא לגורמים הממונים עלי. אין לי ספק שמשרד האוצר יקיים דיון בתוכנית שהצעתי, ויקבל את ההחלטות הראויות".

אתה רואה קשר בין השחיתות לפער החברתי?

"הקשר ישיר, חד משמעי ומוכח במחקרים רבים. ככל שרמת השחיתות במדינה גבוהה יותר, רמת החיים של אזרחיה נמוכה יותר. דומה שבישראל נקבע שיא חדש. רמת החיים מהנמוכות במערב ומנגד רמות הפערים, אי השוויון והשחיתות הגבוהים ביותר. אין דרך לסגור את הפערים ברמת החיים וברמת אי השוויון ללא שיפור דרמטי בטיפול ברמת השחיתות. ואני משוכנע שהשיפור הזה הוא בהישג ידינו".

יש אנשים שרדיפת צדק כמו שלך מפחידה אותם.

"אני שומע טענות מחוכמות, בדרך כלל מפי עיתונאי חצר, פרקליטי חצר ויועצי חצר - ידוענים למיניהם - שלפיהן המטיפים נגד השחיתות הם מטורפים או צדקנים, מושחתים בעצמם או ילדותיים, לוקים ביחסי אנוש או רואים הכול בשחור לבן. לדעתי מדובר באנשים חלשי אופי, חלשי דעת וגרוע מכך, כאלה שדעתם הוחלשה ונשמתם נקנתה".

אתה קפיטליסט, ימני בהשקפת העולם שלך מצד אחד, ומצד שני אתה כל הזמן מדבר על שוויון כערך מקודש.

"למה מדבר? גם עושה".

אין כאן סתירה פנימית?

"אני לא קפיטליסט ולא אנטי קפיטליסט. אני ליברל ואנשים ליברלים בדרך כלל מאמינים ששוויון מוביל לרווחה, אך הם גם מאמינים בחופש, ולכן אין פירוש הדבר מחד שננהיג שיטה סוציאליסטית כאילו כולם חיים בקיבוץ, כי אנחנו יודעים שזה לא עובד. מאידך אי אפשר להנהיג שיטה שבה אי השוויון הוא כל כך גבוה".

אחת האשמות החמורות נגדך היא שאתה בעצם שליחו של נתניהו לחיסול הקריירה הפוליטית של אולמרט.

"את מר נתניהו פגשתי במקרה במסגרת תפקידי כמנהל התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה. הוא לא הביא אותי לשם. עד לאותו מועד לא פגשתי אף איש פוליטי מימיי. באוגוסט 98' פרשתי למגזר העסקי, שם עשיתי קריירה מכובדת. בכל אותה תקופה לא היה לי כל קשר עם מר נתניהו למעט שלוש או ארבע שיחות טלפון של מזל טוב כשנולדו בנותיי, ואולי שנה טובה פעם או פעמיים. אין בינינו לא קשר פוליטי ולא קשר אישי, אלא הערכה הדדית עמוקה".

ובכל זאת שמך עלה כאופציה לשר אוצר עתידי, אולי אפילו מספר שתיים של נתניהו בבחירות הבאות.

"אני מודה ומתוודה שאני רואה את הקישור הפוליטי לשמי כהשמצה".

יש סיכוי שבשנים הקרובות תנסה להיבחר לכנסת?

"אין לי שום פרטנזיות פוליטיות ואני לא אתמודד לכנסת. הדברים שאני עושה הם דברים בעלי חשיבות שעומדים בפני עצמם ואין להם משמעות פרסונלית זו או אחרת. הרי גם את התפקיד הזה סירבתי לקחת, וכפי שאתם רואים, ידעתי היטב למה".

אין שום תפקיד ציבורי שהיית לוקח?

"לא. אין תפקיד כזה".

גם לא מבקר המדינה או משהו שקשור לאכיפת החוק?

"זו כבר שאלה אחרת".

לאחרונה היו פרסומים על כך שבכוונתך להישאר עוד שנה בתפקיד.

"בעבר הודעתי שבכוונתי לסיים את כהונתי כחשב הכללי לאחר ארבע שנים, באוקטובר 2007. אם אשנה את החלטתי, אודיע על כך באופן מסודר".*

תגובות

* תגובת משרד ראש הממשלה: "הואיל והעניין נתון כרגע בבדיקת הגורמים המוסמכים, לא יהיה זה ראוי שראש הממשלה יגיב".

* עמרי שרון: "לא היו דברים מעולם והדברים לא ראויים לתגובה".

* עו"ד רם כספי: "הבעתי את דעתי שבמקום שההון יעבוד בחו"ל, עדיף בעיני שהוא יעבוד בישראל. אני רואה בברכה גדולה את עידוד ההון על ידי השלטון, מבלי להניח לרגע את הצורך במאבק בכיסי השחיתות. לא הכול מושחת בישראל".

* אביגדור יצחקי: "מעולם לא ביקשתי מזליכה התערבות בפרויקט מסוים וקשרתי זאת באיום בהדחתו. טענתי כלפיו הסתכמה בדרך שבה ניהל את יחסי העבודה עם עמיתיו. על בסיס זה גיבשתי רוב בממשלה להדחתו. פניתי לנתניהו והוא אמר לי: 'סמוך עלי, יהיה בסדר'".

* האחים עופר: "נלאינו מלהגיב בכל עת שהחשב הכללי משמיע טענות ממוחזרות ושחוקות לעייפה נגד החברה לישראל, ובעיקר בכל הקשור לטענותיו נגד ההסכם בין החברה לישראל לבין המדינה בעניין בז"ן.

העובדה שהחשב הכללי ממשיך לטעון נגד ההסכם אחרי פסיקת בג"ץ מעידה יותר מכול על האובססיוויות שלו בהתנהלותו מול משפחת עופר והחברה לישראל. במדינת ישראל החשב הכללי אינו משמש עדיין כערכאת ערעור על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

"השאלה לגבי מכירת חלקה של החברה לישראל בבז"ן למדינה, ובמיוחד השאלה בקשר לטענה המושמעת על ידי זליכה, נבחנה בבג"ץ על ידי חמישה שופטים ובתוכם הנשיאה הנוכחית דורית ביניש והנשיא הקודם אהרן ברק. ההסכם אושר פה אחד על ידי חמשת השופטים, ובכך הופרכו כל הטענות נגדו. השופטת חיות אמרה בפסק הדין: 'קשה לקבל את הטענה... שלפיה נפל פגם בעצם העובדה שהמדינה בחרה במתווה ההסכמי כדי להתמודד עם המחלוקות בינה לבין בז"ן והחברה לישראל'. זה נראה יותר מתמוה שפקיד, בכיר ככל שיהיה, מביע עמדה המנוגדת לפסיקת בג"ץ".

* יועץ התקשורת של אליעזר פישמן: "בפגישה רבת משתתפים אשר יזם בזמנו שמואל דנקנר, אחד מבעלי המניות של חברות הכבלים, נדונה סוגיית דחיית התמלוגים שהמדינה כפתה על חברות הכבלים. כמו אז, גם היום, סבור איש העסקים, אליעזר פישמן, כי מדובר בפעולת סחיטה לא ראויה ולא הוגנת של מספר פקידי מדינה.

בהקשר זה הוא טען באותה הישיבה בפני ירון זליכה, כי בגלל התנהגותם של פקידים כמוהו הוא פועל לריכוז עסקיו בעיקר בחו"ל. ואכן כך נהג פישמן בשנים האחרונות, כאשר פעל להעברת כובד משקלו העסקי לחו"ל. אם זליכה מוצא בדברים חמורים אלה מקור לגאווה והתרברבות ולא מקור לחשבון נפש מקצועי - שיבושם לו".

כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemN o=828733