המחיר הגבוה של היהירות של ישראל

[Time]

The High Price of Israel`s Hubris

If the country`s military hadn`t rejected a U.S. offer to supply it with "bunker buster" bombs four years ago, it might not be having as tough a time against Hizballah - or being criticized for its handling of the war
By TIM MCGIRK/JERUSALEM
SUBSCRIBE TO TIMEPRINTE-MAILMORE BY AUTHORAnalysis: Behind Israel`s Delayed Invasion
Diplomacy: The Deal That Could Disarm Hizballah
Related Blogs: Click here for blog postings from around the web that are related to the topic of this article.

Posted Friday, Aug. 11, 2006
In 2002, the Pentagon offered to supply Israel with "bunker-buster" bombs, capable of punching deep into the enemy`s underground defenses. Israel`s air force chief at the time, Lt. Gen. Dan Halutz, — who, as Chief of Staff, is currently commanding Israel`s air, sea and land strikes in Lebanon — rejected Washington`s offer, claiming that Israel had its own superb weapons. But with the "bunker-busters", says a senior Tel Aviv intelligence source, Israel could have knocked out most of Hizballah`s rocket-launchers and possibly brought the war to an early close.

Instead, as the war drags into a fifth week, Hizballah is still pounding Israel`s northern cities with over 150 rockets a day. Though Israeli intelligence determined early on exactly where most of those rockets were being fired from — launchers hidden in 38 underground bunkers, burrowed 6 yards down on rocky hilltops across southern Lebanon — Halutz`s vaunted Israeli-made "air fuel" bombs have failed to destroy them. So last month, a top intelligence source told TIME, Israel put in an urgent request for precision-guided, 5,000 lb "bunker-buster" bombs. The Bush Administration complied, but it will take several weeks for the bombs to be fitted onto Israeli jets; Israel has also requested an urgent delivery of short-range rockets armed with cluster bombs from the U.S., according to the New York Times. But by the time any of this advanced arsenal arrives, a United Nations cease-fire will probably be imposed banning Israeli air strikes. "If we`d had the bunker-busters in the first few days," laments this senior intelligence officer, "We`d be in an entirely different situation today against Hizballah."

Today`s `situation` is not one that agrees with most Israelis. Promised a swift, knock-out punch against Hizballah`s Islamic militiamen, Israelis are now being told that in order to neutralize Hizballah — forget about destroying them — they must brace for a bloody ground attack in Lebanon that could cost hundreds of soldiers` lives. Increasingly, Israelis are asking: how could a militia force of only 4,000 fighters withstand a prolonged beating by the mightiest army in the Middle East — and still keep pelting Israeli cities with rockets?

If a U.N.-sponsored cease-fire goes into effect — and diplomats suggested Friday that they were close to a truce deal backed by a 15,000 strong international force — the after-shock of the Lebanon war is expected to shake-up the top echelons of the Israeli military, and it may even threaten Prime Minister Ehud Olmert`s coalition government. Israelis overwhelmingly supported Olmert`s initial decision to strike hard against Hizballah. But the latest opinion polls by Yediot Ahronot newspaper show a drop in the public`s confidence with Olmert, his war cabinet and with the generals.

That confidence nose-dived earlier this week after Olmert and his ministers began quarrelling furiously over the course of the war. A once decisive prime minister was looking dithery. A major ground offensive was twice postponed by Olmert, though there were reports Friday that Olmert had finally decided to go forward with the operation. The Israeli press reported scalding rows between Olmert and his foreign minister — who pressed for a diplomatic solution when Olmert was pondering an all-out attack — and between Olmert and the defense minister and his army generals, who wanted to land a major blow against Hizballah on Thursday when the prime minister was stricken with doubts over such a risky move. At the same time Halutz sidelined his northern commander, responsible for the day-to-day running of the ground war. Ma`ariv newspaper columnist Ben Caspit fumed: " This campaign was conducted negligently, hesitantly, indecisively. When we needed to attack, we waited. When we should have waited, we attacked. "

As Chief of Staff, Haltuz may end up taking most of the blame. A no-nonsense fighter pilot who was the favorite of former Prime Minister Ariel Sharon — to the extent that some insiders say Sharon was grooming Halutz, not Olmert, to replace him some day as prime minister — Halutz, 58, at first impressed Israelis with his Top Gun swagger and aviator glasses. Once asked how it felt to drop a bomb on people, he replied: " I feel a light bump to the plane as a result of the bomb`s release. A second later and it`s gone, and that`s all. That is what I feel. "

Waving aside the offer of American-made "bunker-busters" is only one example of Halutz`s famous hubris. In a remark that will surely haunt him during the inevitable rash of post-war inquiries, Halutz said on July 14th, "In this day and age, with all the technology we have, there is no reason to start sending ground troops in." A month later, he was ready to order in thousands of troops as the only way to defeat Hizballlah. Granted, Haltuz made the comment after his air force managed to destroy most of Hizballah`s arsenal of long-range missiles, capable of reaching Tel Aviv, in the opening salvos of the conflict. Back then, it seemed only a matter of days, or hours, before an Israeli smart-bomb would find its way to the lair of Hizballah chief Hassan Nasrallah. That possibility now seems a longshot.

With tanks revving their engines and over 20,000 troops already inside Lebanon, Olmert has had good reason to be cautious about an expanded ground invasion. As of Friday, the war has cost 124 Israeli lives, 84 of them soldiers. The 1982 Lebanon war bogged Israeli forces down in Lebanon for 18 years and was a disaster. Olmert was told that a major thrust 14 miles north to the Litani river and beyond, as envisioned by Halutz and the other generals, could drag on for another six weeks and leave hundreds of Israeli soldiers dead. Worst of all, the generals told Olmert that they could only guarantee taking out "70%" of Hizballah`s rocket capacity. A cease-fire suddenly started looking good. On Thursday Olmert had decided to wait several days for a U.N. resolution, despite his generals` urgings to roll the tanks, but a day later he seemed to have changed his mind once again.

Once the cease-fire starts, both sides will surely claim victory. Nasrallah will declare himself a new champion of the Arab world for having survived the Israeli onslaught and terrorized 1.5 million Israelis with his blindly flung rockets. (In Palestine`s West Bank, recordings of his speeches and ballads of Hizballah warriors are hot sellers.) The Israelis can argue they pushed back Hizballah from the border, killed hundreds of their fighters and replaced enemy militiamen along the border with regular Lebanese army troops and tough international forces. Israel may even be able to exchange its own Lebanese and Palestinian prisoners for two captive Israeli soldiers.( A third soldier was kidnapped by Palestinians militants Hamas, and a senior Hamas official told TIME that his release will depend on what Hizballah decides to do with its two Israeli hostages.) But many Israelis are worried that if they stop fighting now, they will have lost a weapon far more valuable than any "bunker-buster" — the Israeli army`s aura of invincibility. And for that loss in this Lebanese war, more than any other casualty, Olmert and his top generals may pay dearly. - With reporting by Jamil Hamad/Nablus and Aaron J. Klein/Jerusalem

http://www.time.com/time/world/article/0,8599,1225882,00.html?cnn=yes

[Ynet]

"טיים" נגד חלוץ: היהירות שלו עלתה ביוקר

השבועון טוען כי הרמטכ"ל של צה"ל סירב בעבר להצעה אמריקנית לקבל פצצות חודרות בונקרים, מה שעלה לישראל ביוקר במלחמה הנוכחית: "היהירות שלו גרמה לצה"ל לאבד את ההילה של הצבא הבלתי מנוצח"
יצחק בן חורין, וושינגטון

השבועון האמריקני "טיים", מביא ניתוח משלו למצב במזרח התיכון ובמאמר ארוך בוחר להשתלח דווקא ברמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, ובמה שהוא מכנה "יהירותו ומשקפי הטייסים שלו שהורידו לצה"ל את ההילה שהייתה לו".

העיתון מסתמך על גורם צבאי בישראל, שסיפר כי בעבר החליט חלוץ לדחות הצעה של האמריקנים לספק לישראל פצצות חודרות בונקרים, בנימוק שיש לישראל פצצות משלה. השבועון ממשיך וטוען כי "במלחמה הנוכחית נאלץ חלוץ לאכול בדיוק את מה שבישל, לאחר שהפצצות הישראליות לא הצליחו לחדור את הבונקרים של חיזבאללה, מה שסיבך את הלחימה".

המקור הצבאי מסר לכתב ה"טיים" כי בשלבים מוקדמים של הלחימה בלבנון הגיע המודיעין הישראלי למסקנה כי רוב הקטיושות משוגרות מ-38 בונקרים תת-קרקעיים שנחפרו לעומק של שישה מטרים בראשי ההרים בדרום לבנון. לפי השבועון, ישראל ידעה את מיקומם המדויק של הבונקרים, אך הפצצות הישראליות לא הצליחו להשמידם. "אילו היו לנו מפצחי בונקרים בימים הראשונים, היינו עכשיו במצב שונה לגמרי", אמר הגורם לשבועון.

עוד נכתב במאמר כי זו הסיבה שישראל פנתה בדחיפות לפנטגון, בבקשה לשגר אליה פצצות מונחות לייזר שיכולות לחדור בונקרים. הכותבים רומזים גם כי זו למעשה הסיבה בגללה פתחה ישראל במתקפה הנרחבת שלה רק בערב קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

"טיים" הולך צעד נוסף וכותב כי "בגלל ההתפתחויות האחרונות במלחמה בלבנון, ייתכן שהצבא הישראלי איבד את ההילה של צבא שלא ניתן להביסו. ובגלל זה ראש הממשלה אהוד אולמרט והגנרלים הבכירים שלו, עלולים לשלם ביוקר".

השבועון העריך כי מי שיספוג את מרבית האשמה יהיה הרמטכ"ל: "דחיית ההצעה של ארה"ב היא רק דוגמה אחת לביטחון המופרז המפורסם שלו. הוא הרשים בהתחלה את הישראלים במשקפי הטייסים וביהירות. פעם הוא נשאל כיצד הוא מרגיש כשהוא משחרר פצצה מעל אנשים. הוא השיב: `אני מרגיש טלטול קל במטוס וזהו. קוצר ראיה שכזה", כותב "טיים", "אולי טוב בשבילו בתא הטייס, אבל הוא עלולה להיות נטל בפוליטיקה".


(14.08.06, 06:32)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3290835,00.html

[NRG]

תוצאה של שאננות ויהירות

פרטים מתחקיר הפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מול חופי ביירות חושפים כשלים חמורים בהערכת המודיעין



דפדף בחדשות
אמיר בוחבוט
17/8/2006 14:03

פרסום ראשון: התחקיר המבצעי של חיל הים שיוגש בקרוב לידי מפקד החיל בנוגע לפרשת הפגיעה בספינת הטילים "אח"י חנית" מול חופי ביירות במהלך הלחימה בלבנון חושף כשלים בהיערכות המודיעינית ובהעברת המידע אודות הטילים שבידי חיזבאללה לחיל הים. קצין שמשרת בספינת טילים: "פרט ליהירות ושאננות אין דרך אחרת להסביר מדוע לא הופעלה מערכת ההגנה של הסטי"ל".

- היום שאחרי המלחמה - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב

מפקד חיל הים, האלוף דוד בן בעש"ט, מינה את תא"ל במיל` ניר מאור, ראש מספן כוח אדם לשעבר, כדי שיעמוד בראש תחקיר מבצעי שייבחן את אירוע הפגיעה באח"י חנית בתחילת המלחמה על ידי טיל איראני מסוג סי 802, שהביא למותם של ארבעה חיילים וגרם לנזק משמעותי לספינה. בתוך עשרה ימים צפוי הצוות בראשותו של מאור להגיש את הדוח המסכם.
4 הרוגים מפגיעת הטיל
זמן קצר לאחר שצה``ל הפציץ את מטה החיזבאללה בלבנון שיגר הארגון טיל שפגע בספינת טילים של חיל הים שפיטרלה מול חופי ביירות. כתוצאה מהפגיעה נהרג אחד החיילים ו-3 נעדרים
לכתבה המלאה





מהתחקיר המבצעי עולה, שבבוקר אותו יום הפליגו שתי ספינות טילים לאזור טריפולי כדי לעמוד בקו ישיר מול חופי לבנון וסוריה. הספינות קיבלו הנחיות להפעיל את מערכות ההגנה על הסטי"ל מחשש לפגיעה של טילי ים. שני סטי"לים נוספים הפליגו מול ביירות כדי לממש את הסגר הימי על המדינה, והם לא קיבלו הנחיות להפעיל את מערכות ההגנה המשולבות, שאמורות להשמיד כל איום של טילים על הספינה.

בידי חיל הים היה מידע לפיו הטילים שבידי החיזבאללה מסוכנים לטווחים של 6-10 קילומטרים, ולכן הסטי"לים שפעלו באזור חופי לבנון, ביניהם אח"י חנית, פעלו בטווחי ביטחון של 17-30 קילומטר. הספינות, מבחינת חיל הים, לא היו בטווח איום. אולם בפועל, בידי חיזבאללה היו טילים שמסוגלים לפגוע במטרות גם במרחק של 120 קילומטר.

עוד עולה מהתחקיר המבצעי, כי שני הטילים שפגעו באח"י חנית שוגרו סמוך לשעה 21:00 בערב, ממשאית שעמדה סמוך לחוף, תוך שהמחבלים ששיגרו אותם מקבלים אינדיקציות לגבי מיקום הספינה מכמה מוקדים וביניהם תצפיתנים ומכ"מים.





הפעלת מערכת ההגנה היתה מונעת את הפגיעה



באותו לילה אף נעשתה הערכת מצב מיוחדת במטה חיל הים בה השתתפו הקצינים הבכירים בראשותו של מפקד החיל. "אף אחד לא האמין שמדובר בטיל מסוג זה. זה בכלל לא היה הכיוון", סיפר קצין בכיר בחיל הים. "בהתחלה חשבנו על אופנוע ים שפגע בספינה או מזל"ט "הבביל" מתוצרת איראן, שנמצא בידי חיזבאללה. ראינו את החור ולא חשבנו לרגע שמדובר בטיל האיראני, הוא היה יחסית קטן".

הקצין הוסיף כי "מדובר בטיל סיני שהאיראנים מורשים לבנות אותו אבל אף אחד לא האמין שיש אותו לחיזבאללה. מדובר בטיל באורך של שמונה מטרים ובמשקל של 700 ק"ג. איך אפשר להעביר אותו באופן חשאי לחיזבאללה?".

קצין
בכיר נוסף בחיל הים טוען כי מאז הפגיעה באח"י חנית יש מאבק בתוך החיל, ונוצרה מתיחות בין מספן ים, בפיקודו של תא"ל נועם פייג, שחתום על פקודות ההפעלה של הסט"ילים, לבין ראש מספן מודיעין בחיל הים, אל"מ ר`, שהיה אמור להביא את המידע המוצק על הימצאות הטיל.

קצינים במספן ים טוענים כי לא היה שום מידע מוצק או מבוסס לגבי אפשרות של הימצאות טיל מסוג זה במרחב לבנון, ואילו קצין נוסף טוען כי הועלתה האפשרות שהטיל הזה נמצא בלבנון. בחיל הים נמתחת ביקורת פנימית על כך שהפעלת המערכת היתה פותרת את הפגיעה באח"י חנית, מונעת פגיעה בחיי אדם ושחיקה ביכולת ההרתעה של הספינה.





הספינה בעלת אמצעי ההגנה המשוכללים בעולם



"אף אחד לא התריע. אף אחד לא ידע ואף אחד לא הניח לי מסמך על השולחן בעניין הזה. שום דבר מבוסס. מול הסורים פעלנו בדפוס אחר בלי שום קשר לאח"י חנית", הסביר קצין בכיר בחיל הים.

הקצין סיפר כי ברגע שהבינו בחיל כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהטיל שפגע באח"י חנית הוא הטיל האיראני אמר תא"ל פייג למפקד שייטת 3, שהיה על הסט"יל, כי "מדובר בסי 802". לדברי הקצין, מפקד השייטת ההמום השיב לו: "מה? סי 802?".

השאלה העיקרית שעלתה בעקבות האירוע היא מדוע לא הופעלה מערכת ההגנה של אח"י החנית, שנחשבת לספינה הכי משוכללת בחיל ובעלת אמצעי ההגנה המשוכללים בעולם. בתחקיר התעקשו קצינים בכירים בחיל כי לא היה בידיהם מידע שטיל מסוג זה יכול לאיים על הסטיל"ים מחופי לבנון, וכי נהגו על פי מדיניות החיל ועל פי אוגדן הפקודות.

מהתחקיר המבצעי עולה עוד כי הסטי"ל פעל על פי ההוראות. "יש אוגדן הפעלה שמפרט את הפרטים הכי קטנים כמו באיזו זויות להסתובב, באיזה תדר יפעל הקשר ובאיזה גובה יפעל המכ"ם. כל פקודה אושרה על ידי. היתה פה הקפדה על כל הכללים", הסביר קצין בכיר בחיל הים.





"ללא ספק זו רעידת אדמה בחיל הים, והיא רק בתחילתה"



אפילו התצפיתנים לא הביטו כלל לאחור בעת שהספינה שטה לעומק הים עם הגב לחוף, זאת בהתאם לנוהלים הקיימים בהיעדר איום ממשי על הספינה. קצינים בחיל טוענים, כי לו הערכת המצב היתה שונה, יכלו התצפיתנים להביט לאחור ואולי כך היו מגלים את שיגור הטילים לעבר הסטי"ל.

הסוגיה המודיעינית היא הרבה יותר רחבה, וזאת מאחר וגם אמ"ן שותפים לאחריות ואמורים היו לספק תמונת מצב עדכנית לזירת האיומים על כלי השייט. לטענת הקצין הבכיר, לו היתה מגיעה התראה על האיום, "מערכת ההפעלה של החנית לא היתה מנידה עפעף ומורידה את הטיל הזה אפילו עם יד אחת קשורה לאחור. אבל לא היה מודיעין משום סוג שהוא. יכולנו גם להחמיר ולהתנהג כאילו יש להם פצצת אטום ומה היה אז? ככה יכול לתפקד צבא?".

קצין המשרת על סטי"ל, שהתייחס לפרשה, אמר כי מדובר בכשל שמקורו בשאננות יתר שאין מקומה בזמן מלחמה. "פרט ליהירות ושאננות אין דרך אחרת מדוע לא הופעלה מערכת ההגנה של הסטי"ל. זו מלחמה ובמלחמה מתנהגים כמו במלחמה", אמר הקצין. "היה צריך להפעיל את מערכת ההגנה כמו שבחיל האוויר התנהגו באופן קיצוני לרמת איומי טילי הנ"מ נגדם. ללא ספק זו רעידת אדמה בחיל הים, והיא רק בתחילתה".


http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/466/555.html

[Ynet]

פרץ: הביטו בכוס המלאה, ייצאו הרבה צל"שים



שר הביטחון התייחס לביקורת שהוטחה בו ובמערכת הביטחון ואומר בפגישה עם חיילים כי "יש לראות את חצי הכוס המלאה בנושא המלחמה בלבנון. היו קרבות שחיילים יצאו מהם גיבורים ויהיו הרבה צל"שים"

אחיה ראב"ד פורסם: 28.08.06, 14:03


שר הביטחון, עמיר פרץ, אמר בצהריים (יום ב`) בפגישה עם חיילים במוצב בזרעית כי "יש לראות את חצי הכוס המלאה בנושא המלחמה בלבנון. היו קרבות שחיילים יצאו מהם גיבורים ויהיו הרבה צל"שים. מדינת ישראל היא כעת יותר זהירה ומפוכחת. היא מביטה על ההתפתחויות בסוריה ובאיראן בעיניים פקוחות מבלי למצמץ. צריך להיערך ולפקוח עיניים מול איומים נוספים".



לדברי פרץ, "המלחמה חשפה חוליות חלשות בחברה הישראלית, החוסן הלאומי לא מורכב רק מחוסן צבאי אלא גם מחוסן חברתי. זו הייתה מלחמה שנתנה הזדמנות לחשוף כשלים וחסרונות והם ייחקרו ויטופלו, אולם מדובר בצבא שיתעשת ונתן תשובות בזמן אמת לתקלות".


פרסום ראשון

בצה"ל מחפשים את גיבורי המלחמה / חנן גרינברג

מלחמת לבנון השנייה אולי הסתיימה בצורה חמצמצה, אבל בחיל החינוך של צה"ל אומרים כי ישנם כמה וכמה סיפורי גבורה הראויים להפוך לחלק ממורשת הקרב. ל-ynet נודע כי קצין חינוך ראשי הקים בימים האחרונים צוות מיוחד שתפקידו לאתר סיפורי גבורה מהמלחמה, כדי לתת להם פרסום פומבי
לכתבה המלאה


בפגישה עם החיילים שיבח השר את פעילות הגדוד במהלך ימי הלחימה והגדיר אותו כ"פאר הגדודים בצבא".



פרץ הוסיף שתושבי היישובים הסמוכים לגדר הגבול עם לבנון שיבחינו בתקופה הקרובה בחיילי צבא לבנון על הגדר במקום אנשי חיזבאללה יקבלו בכך תמורה לימים הקשים שעברו עליהם. בהתייחסו לביקורת שנמתחה עליו ועל תפקודו אמר פרץ שהוא שומר על שתיקה עד שתיגמר המלאכה, "למרות הברקים והרעמים מכל עבר".



לדבריו, "תוצאות המלחמה יביאו לשינוי בכל מה שקשור לצפון הארץ. צריך להיערך ולהשקיע כמה שיותר אם לשנות אסטרטגיה לגבי הצפון. תפקידה של המלחמה היא ליצור הזדמנות לשלום שמבוסס על כבוד הדדי ומתן זכות לשני הצדדים להתקיים בכבוד, ביטחון ושלום. זו השאיפה של כל אזרח במדינת ישראל". הוא אמר ש"הלוחמים בצפון הם החיילים הכי טובים בצה"ל".



אחד החיילים בגדוד, סמל מג`די שאנן מהיישוב חורפיש, תהה באוזני השר כיצד הוא וחבריו אמורים לפעול במידה ויראו אנשי חיזבאללה על הגדר. "אם איש חיזבאללה מגיע לגדר האם צריך לפגוע בו?", שאל החייל. השר השיב שכאשר יועבר השטח לידי יונפי"ל ואחר כך לצבא לבנון אמור צבא לבנון להיות הגורם היחידי שנמצא על הגדר.



"לא נוותר ולא נתפשר על דברים שנקבעו בהסכמים הבינלאומיים. למדנו שכשאתה עוצם עין אחת ומוותר פעם אחת, משתלטים לך על השטח כולו. כשמוותרים על חפירת מחפורת אחת, בונים לך בונקר ענק שמגיע עד הגדר. אין לנו כוונות להפר את הפסקת האש, אבל אם שוב יהיו חיילי חיזבאללה על הגדר, הרי הם אלה שמפרים את הפסקת האש - וההסכם דורש פירוק המיליציות החמושות".



איזו ועדה תבדוק את הכשלים?

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, צפוי להודיע בקרוב, אולי היום, על ועדת החקירה שתבדוק את כשלי המלחמה. ככל הנראה תוקם ועדת חקירה ממשלתית ולא ועדה ממלכתית, שבראשה עומד שופט עליון.

בימים האחרונים קראו מספר גופים ואישים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך אולמרט התנגד לכינון ועדה שכזו. בין ועדות החקירה המפורסמות שהוקמו בישראל: ועדת אגרנט לחקר מחדל מלחמת יום הכיפורים, שהמלצותיה הביאו בין היתר להדחת הרמטכ"ל דוד אלעזר, ועדת כהן לחקר הטבח בסברה ושתילה, שהובילה להדחת שר הביטחון דאז אריאל שרון.



התנועה לאיכות השלטון הובילה באחרונה קמפיין תחת הכותרת "מצפון תיפתח חקירה". ארבעה חברים בתנועה הכריזו אמש על שביתת רעב נוכח "זלזול הממשלה, שאפילו לא דנה באפשרות להקים ועדת חקירה ממלכתית".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3296685,00.html