[חיים יטיב]

כאן חלק מהמכתב שנשלח זה עתה לשר המשפטים בנוגע לדוח הבדיקה של השופט חוקר ברנר בפרשת רמון:
ניתן להאזין להקלטה של שיחה של השופט ברנר עם הח"מ בגוף הכתבה ממנה ניתן ללמוד עד כמה בירור האמת היה חשוב לו בפרשה זו,
מתוך הבקשה:

מכאן ש-"ועדת ברנר":
- נולדה בחטא תחת שרביטו של היועץ המשפטי לממשלה תוך ניגוד עניינים אשר גרם מלכתחילה להגבלת היקף החקירה והגבלת סמכויותיה.

- התנהלה בחטא בגבייה סלקטיבית של עדויות בעזרתו של עו"ד ארז אהרון אשר מונה בהעדר שקיפות ציבורית ראויה.

- והסתיימה בחטא עם מסקנות בלתי מנומקות כפי שציין זאת כבוד השופט בדימוס בעז אוקון.


המכתב:


לכבוד: שר המשפטים, פרופ דניאל פרידמן
טל: 026466527 פקס: 026285438

באמצעות פקסימיליה


נכבדי,


הנדון: בקשה למתן החלטה בבקשה מיום 12.2.07 להקים ועדת בדיקה בעלת סמכויות של ועדת חקירה בפרשת השר רמון


בהמשך לבקשה של הח"מ אליך מיום 12.2.07 להקים ועדת בדיקה בפרשת רמון ע"פ סעיף 8א' של חוק הממשלה התשס"א - 2001, ובהמשך לפגמים שנפלו לכאורה בדו"ח ברנר מראשיתו ועד מסקנותיו, הנני מתכבד לפנות אליך כדלקמן,

1. ביום 12.2.07 פניתי אליך בבקשה מפורטת להקים ועדת בדיקה בפרשת רמון ע"פ סעיף 8א' של חוק הממשלה על התנהלותם של היועץ המשפטי לממשלה פרקליט המדינה ושאר המעורבים בפרשת השר בדימוס חיים רמון
ובקשה להמליץ על נבצרותם הזמנית של השניים.

2. מאז הגשת הבקשה הודיע פרקליט המדינה ביום 18.4.07 או בסמוך לכך על התפטרותו וכן התפרסם במעריב ביום 6.7.07 על כוונה דומה מצד היועץ המשפטי לממשלה כמצוטט:" עוד בטרם הפרשה הנוכחית, מתברר כי היועץ המשפטי לא התכוון להשלים את הקדנציה בת שש השנים ותכנן לפרוש לפני המועד המקורי, לאחר שיחוש כי "מיצה עצמו". מצד שני, המהומה שפרצה כעת בעקבות עיסקת הטיעון עם קצב בעצם "כולאת" אותו בתפקיד כי אין לו כוונה "להפקיר את המערכת במצב כזה ולהרים ידיים פירושו לתקוע מסמר בארון של עצמי".

3. ביום 7.5.07 פניתי ללשכתך בנושא שבנדון לברר האם ניתנה תשובה לבקשתי.


4.מר לביא הודיע לי שהנושא נמצא בטיפול וכן הצביע על החקירה שמנהל השופט בדימוס ברנר לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, הבהרתי למר לביא שחקירה זו ממוקדת בעניין האזנות סתר וכן מונתה ע"י מי שנושא לכאורה באחריות על תפירת התיק לשר חיים רמון. אותו גורם במשרדך ניסה להרגיע אותי בכך שהשופט ברנר יחקור את כל ההיבטים של הפרשה ללא כל משוא פנים.

5. בהמשך לשיחה זו פניתי טלפונית לשופט בדימוס ברנר למסור לו מידע על פרשת רמון.

6. הנ"ל קיבל את שיחתי בעוינות ניכרת וכעס על כך שהשיחה הפריע לו באמצע ארוחת צהרים. הוא הודיע לח"מ שהוא מקבל חומר רק ממי שהוא פונה אליו לקבל חומר ועדויות. וכן הודיע שהוא מחויב בחקירתו רק למי שמינה אותו (קרי היועץ המשפטי לממשלה) והפנה אותי להגיש בקשה למי שמינה אותו למסור חומר בנדון. ניתן להאזין לשיחה האמורה עם השופט ברנר בקישור הבא:

7. התרשמתי מהשיחה עם השופט ברנר שהוא מגביל את עצמו לבירור האמת בפרשה זו לאנשים שהוא חפץ לשמוע את גרסתם ושאין הוא חפץ כלל ועיקר לשמוע ולברר את האמת מאנשים נוספים שהיו מעורבים בפרשה. תשובתו הנחרצת ב-"לא" לשאלתי האם יהיה מוכן לקבל חומר ממני וכן הצבת מכשולים בדמות הגשת בקשה למי שמעוניין למסור חומר ועדות מעיד כאלף עדים על הגישה בה נקט השופט בדימוס ברנר בעבודתו.

8. בהתאם לזאת נמנעתי לפנות לשר המשפטים או ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעביר מידע לשופט-חוקר זה אשר מלכתחילה הביע עוינות לקבל מידע ממקורות נוספים.

ההמשך כאן עם האסמכתאות:
http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=38666#38666