[מעריב]

ידעתי. למה שתקתי?



שלום ירושלמי משבח את א` מבית הנשיא על האומץ שהעזה להתלונן ונתנה כוחות לאלה ששתקו שנים

2/7/2007

לפני 17 שנה בערך קיבלתי טלפון מבחורה צעירה ונאה מאוד בשם א`, שעבדה בלשכת שר התחבורה, משה קצב. היא ביקשה להיפגש במקום שקט. קבענו במסעדה בשוק מחנה יהודה, לא רחוק מלשכת השר שהיתה במרכז כלל. א` גוללה בפניי בהתרגשות, אבל גם בחשש גדול, את מה שעובר עליה ועל עובדות אחרות בלשכת השר.

השיטה שנחשפה בפניי נשמעה מקוממת: מי שנענתה לחיזוריו המיניים הבוטים של קצב זכתה מיד ביחס מיוחד. מי שהעזה לסרב לו מצאה את עצמה מהר מאוד יושבת בחדר צדדי, רחוקה מההווי המקצועי והחברתי של המשרד, נמחקת מסיורים ברחבי הארץ.

היו כאלה שהבינו את המסר, נכנעו לשר ומילאו את רצונו, או שעזבו את המשרד. לימים פגשתי אחת שעזבה, ד` שמה, שחיה היום במיאמי. היא סירבה להתראיין. א` עצמה הגישה רק לפני שנה תלונה למשטרה נגד קצב,
כאשר התפוצצה הפרשה בבית הנשיא, והיא הפכה ל-א` השנייה.

הדברים ששמעתי מ-א` הנרגשת בתחילת שנות ה-90` אולי הפתיעו אותה, אבל לא אותי. א` לא היתה הראשונה שסיפרה לי על קורותיה עם קצב. על מעלליו שמעתי כבר בתחילת הימים שלי כעיתונאי, כאשר הוא כיהן כסגן שר הבינוי והשיכון. גם אז פנו אלי נשים שעבדו במחיצתו וסיפרו לי על טכניקת החיזור הברוטלית של השר, שכנראה מעולם לא השתנתה, והיום היא מתוארת לפרטיה בכתב האישום נגדו.





סגירת מעגל



במוצאי שבת, בראיון לערוץ 2, כינה היועץ המשפטי לממשלה את משה קצב "עבריין מין סדרתי", אחד שדבק במעשיו הנלוזים כבר 20 שנה ויותר. שוב לא הופתעתי. החומרים תמיד היו בידיי, אבל לא יכולתי לעשות דבר. זו גם התשובה לכל מי ששואל איך הדברים לא יצאו החוצה עד היום.

הנשים סירבו לדבר מתוך חשש מקצב ומחבריו, או שפחדו מהחשיפה. לימים אזרו עוז כמה מהן ויצאו החוצה, אחרי ש-א` האמיצה מלשכת הנשיא סירבה לשתוק. היום, בעקבות עסקת הטיעון הבזויה עם קצב, הן מתחרטות על הכל. עדיף היה להן להיקבר באלמוניות ולסבול בשקט.

בשנים האחרונות חשפתי ככל יכולתי את פניו האמיתיות של האיש שהפך לנשיא. דיווחתי על שורת המינויים הפוליטיים שביצע במשרדים שלו, סיפרתי על הקשרים ההדוקים שלו עם טיפוסים מפוקפקים, כתבתי על אנשים שטיפח ואשר הורשעו במעשי אונס ומרמה ונשלחו לכלא. הערכתי שקצב לא יסיים את הקדנציה, ואנשים הביטו בי בתימהון.

שילמתי גם מחיר על הפרסומים הללו. קצב זימן אותי לשיחות רקע לא נעימות וסיפר לי בפנים בכייניו, כדרכו, כי מעלילים עליו עלילות. לפעמים הוא השתמש בקשריו הענפים והפעיל עליי לחץ במקומות כואבים, שנהדפו למזלי על-ידי עורך אמיץ, אמנון דנקנר. היום נסגר מעגל. כל מה שסיפרו לי וכל מה שיכולתי לפרסם היה נכון. את ההודאה תשמעו מפי קצב עצמו, בבית המשפט, בעוד כמה ימים.




http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/602/981.html