[YNET]

מומחה אמריקני: הסקרים בישראל מטעים

כבר עשרים שנה שפרופסור קנת גולדסטין חי ונושם סקרים ומתעניין בישראל. ערב הבחירות בארץ הוא טוען כי קיימת התייחסות "מסתורית" לכמות הרבה של הקולות הצפים: "זה מנוגד לסטנדרטים הבסיסים ביותר של דיווח כמקובל בקרב כתבים פוליטיים ומומחים לדעת הקהל בארצות הברית"
יצחק בן חורין, וושניגטון

הכל ידוע מראש וקדימה כבר יכולה להכין את השמפניה לחגיגות מחר בערב - זוהי הדעה הרווחת במדינה כבר זמן רב, נוכח הסקרים המנבאים למפלגתו של אהוד אולמרט ניצחון מוחץ. אבל מעבר לים יש מי שחושב אחרת. מומחה אמריקני לסקרים טוען ערב הבחירות כי מרווח הטעות בסקרים המוצגים לציבור בישראל גדול מכדי לצייר תמונה מדוייקת. לדעתו, ההתייחסות לקולות הצפים גובלת ב"מסתוריות" והתקשורת מעוותת את הסקרים ומקשה אפילו על המומחים.

קנת גולדסטין, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת ויסקונסין המרצה על תורת הבחירות וסקרי דעת קהל בארצות הברית ובישראל, אינו מטיל ספק בעובדה שעל פי הסקרים האחרונים קדימה צפויה לנצח. "העובדה שיש בכל זאת עקביות בסקרים

ובכל זאת - הסקר האחרון

קדימה והליכוד מאבדות גובה / ynet

על-פי סקר מכון דחף שנערך עבור "ידיעות אחרונות", קדימה מאבדת שני מנדטים ומתייצבת על 34. בסקר הקודם איבדה קדימה 3 מנדטים. הליכוד נחלש במנדט ל-13 ואילו העבודה שומרת על יציבות עם 21 מנדטים. "ישראל ביתנו" של ליברמן מתחזקת במנדט ל-12. יהדות התורה עולה במנדט ומרצ נחלשת במנדט. ויש גם הפתעה: הגימלאים חוצים את אחוז החסימה
לכתבה המלאה



מעניקה לי יותר בטחון", הוא אומר, אך מציין עם זאת כי קשה לקבוע אם מדובר בנצחון דחוק שיאלץ את קדימה להזיע בדרך להקמת קואליציה או נצחון משמעותי יותר שיאפשר לה להכתיב בקלות את סדר היום שלה.


"הדיווחים לפיהם קדימה עולה או יורדת במנדט אחד, שניים או שלושה, הם מבחינה סטטיסטית חסרי משמעות ומהווים עיתונות רעה", פוסק גולדסטין בשיחה עם ynet. לטענתו, הציבור בישראל מקבל דיווחים על סקרים מהם מושמטים לעיתים קרובות עובדות בסיסיות, מבלי שייעשה מאמץ להסביר את חוסר הוודאות של התוצאות.

"כמעט בכל הדיווחים אין הסבר כיצד הסוקרים המירו את התוצאות למספר מנדטים לכל מפלגה. רובם לא מציינים את מספר המצביעים שטרם החליטו וכיצד הם מחולקים. זה מנוגד לסטנדרטים הבסיסים ביותר של דיווח כמקובל בקרב כתבים פוליטיים ומומחים לדעת הקהל בארצות הברית".

גולדסטין הביא כדוגמה את הסקרים שניבאו לקדימה 36 מושבים בכנסת. לדבריו, נתון זה מאפשר לכל היותר "לקבוע בבטחון שקדימה תקבל מספר מושבים שנע בין 31 ל-41".

גולדסטין, שעוקב מקרוב אחר הסקרים בישראל, טוען כי "רק 61 מ-85 הסקרים שפורסמו מאז הוכרזו הבחירות בחודש נובמבר, מגלים את מספר הנסקרים". לדבריו, גם נתונים אלו הושגו לאחר מאמצים שלו ושל עמיתיו לאתר את המידע בדיווחים אלטרנטיביים, ולא דרך דיווחי החדשות המקוריים.

"בואו נניח שהסקרים מבוססים על ראיונות עם 526 משיבים (המדגם הממוצע של 61 הסקרים שחשפו את מספר הנשאלים), הרי שמרווח הטעות של מפלגה המוערכת ב-36 מנדטים יהיה פחות או יותר 4.8 מנדטים. לכן, כל דיווח על עליה או ירידה במנדט עד שלושה מנדטים הוא חסר משמעות מבחינה סטטיסטית", קובע גולדסטין.

דוגמה נוספת לטיפול הבעייתי בקולות המתלבטים, לדבריו, ניתן למצוא בסקר נוסף שפורסם במחצית מרס באחת מתוכניות הרדיו. "המדגם הזה, של 513 מבוגרים ישראלים, מצא ש-32 אחוזים - שהם 38 מנדטים - אמרו כי טרם החליטו או סירבו לגלות למי יצביעו", אומר גולדסטין. "אבל כשסיכמנו את כל המנדטים שדווחו בסקר, מצאנו ש-119 מושבים כבר הוכרעו. זו השערה פראית לפיה כל אלה שטרם החליטו, יבחרו לא ללכת לקלפי כלל או שההצבעה שלהם תתחלק בין המפלגות בצורה הדומה לאלה שכבר יודעים איך יצביעו".


בעיה נוספת עליה מצביע גולדסטין בסקרים בארץ, היא העובדה שמרביתם נערכים בשעות הערב. לדבריו, באופן זה עולה הסיכוי להחמיץ נשאלים רבים. "אנחנו לא מוצאים בדיווח החדשותי חלוקה של הנשאלים בצורה שתשקף את המאפיינים הדמוגרפים שלהם על פי גיל, מעמד, משלוח יד וחינוך. אלו הם כלים רבי עוצמה המאפשרים להעריך את איכות הסקר", מתריע הפרופסור האמריקני.


אבל למרות הביקורת


הרבה, גולדסטין שולח גם מילה מנחמת לסוקרים בישראל. "קודם כל, צריך לציין שגם אנחנו בארצות הברית לא נקיים משגיאות והגדולה מכולן הייתה בבחירות לנשיאות בשנת 2000.


"אני יושב כבר 20 שנה בערבי בחירות באולפני הטלוויזיה וכל מה שאני צריך לומר זה מי ניצח במירוץ לנשיאות. עמיתיי בישראל יצטרכו לומר מחר בעשר בערב לא רק מי ניצח, אלא מהי חלוקת המנדטים של שבע מפלגות. כל טעות של 2-3 מנדטים בליל הבחירות היא הגיונית מבחינה סטטיסטית, אבל עשויה לשנות את התוצאות".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3232967,00.html