[גלובס]

המלצה: "גוף-על" יכריע במחלוקות בין מבקרי הפנים לגופים המבוקרים
המלצות הוועדה, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, נמסרו לשרת המשפטים ציפי לבני
נועם שרביט‏ 19:20 19/12/06

הוועדה הציבורית לבחינת חוק הביקורת הפנימית ממליצה להקים "גוף-על", שיכריע במחלוקות עקרוניות שמתגלעות בין מבקרי הפנים לגופים המבוקרים, כמו במקרה של קביעת תוכנית העבודה, היקף הביקורת ונושאיה, האמצעים הנדרשים לקיום ביקורת ראויה והפסקת כהונה.

המלצות הוועדה, שנדרשה לבחון אם ואילו שינויים יש לערוך בחקיקה הנוגעת לביקורת הפנימית, נמסרו אמש (ב`) לשרת המשפטים, ציפי לבני. הקמת הוועדה נועדה לחזק, לשפר ולהדק את הביקורת הפנימית וטוהר המידות. הוועדה התבקשה, בין היתר, לבחון את יישום החוק בפועל במגזר הציבורי והעסקי, האם השיג את מטרתו וכן את ההצעות לתיקונו ואת סוגיית הכישורים הנדרשים ממבקר הפנים.

בראש מודעה


הוועדה, שהוקמה באוגוסט 2005, עמד השופט בדימוס ורדי זיילר, וחבריה היו פרופ` אברהם פרידמן, אריאל גינזבורג, אהוד חביב ועו"ד שרית שפיגלשטיין ממשרד המשפטים, שהיתה רכזת הוועדה.

חוק הביקורת הפנימית הוא ייחודי לישראל ואין דומה לו בעולם. למעשה, הוא מייסד פונקציה הקיימת ממילא ברוב הגופים ורק קבע לה אמצעי מינימום. הוועדה ביקשה להימנע מהפיכת הכלי הניהולי הפנימי לרגולציה חיצונית, שתכפה דברים שאין צורך בהם; בין היתר היא מביאה בחשבון שלכל אחד מאלפי הגופים המבוקרים יש אופי אחר וצרכים אחרים.

מעבר להמלצה בנוגע להקמת גוף-על, ממליצה הוועדה לקבוע גופים נוספים כגופים מבוקרים, ובהם גופים הנשלטים ע"י גוף מבוקר, גופים המגייסים הון בבורסה ע"י הנפקת אג"ח, שותפויות מוגבלות הנסחרות בבורסה, עמותות בעלות מחזור כספי מינימלי הנהנות מכספי ציבור (במענקים או פטור ממס).

כיום אין בחוק הוראה ברורה בנוגע לפרסום דו"ח המבקר הפנימי. הוועדה סברה, שככלל, בגופים ציבוריים הפועלים למען הציבור ובשמו, הציבור משמש למעשה כ"בעלי המניות" ולכן זכותו לדעת על הדו"ח. משכך, הגמישות ביכולתו של הגוף שלא לפרסם את הדו"ח תהא קטנה יותר, מאשר בגופים פרטיים במהותם, הכפופים לחוק. גם כאן, מחלוקות יובאו להכרעת "גוף-העל".

עוד מוצע להטיל חובה על כל גוף מבוקר לפרסם ברבים, אחת לשנה, גילוי דעת על המסגרת התקציבית והארגונית של הביקורת הפנימית באותו גוף (מעמד המבקר, תקציב הביקורת לעומת תקציב הגוף וכו`). במקביל, מוצע לקבוע ענישה מרתיעה למי שיפר את ההוראה או למי שיציג גילוי דעת חלקי או מטעה.

הוועדה ממליצה להבהיר בחוק באופן ברור, שנוכחותו ועצמאותו של חשב משרד ממשלתי, לא יתפרשו כמונעות ממבקר הפנים של כל משרד ממשלתי לעיין ולקבל מידע, לרבות על חומר בעל היבטים כספיים, הנמצא בחזקתו של החשב או בשליטתו.

המלצה נוספת היא להשוות את מעמדו, שכרו ותנאי עבודתו של מבקר הפנים למעמד בכירי הארגון שבו הוא מועסק. ללשכת המבקרים הפנימיים נכונה אכזבה, משום שהוועדה ממליצה שלא להתנות את העיסוק בביקורת פנימית ברישיון, כפי שדרשו הלשכה ואחרים.

הוועדה סברה, שנושא הביקורת הפנימית עדיין לא עוצב למקצוע, וקיבלה את העמדה שרצוי להימנע מרגולציה במקום שאין צורך. עם זאת, היא רואה אפשרות להעלות את "רף הכשירות" באמצעות הצבת דרישות מסוימות, כמו תואר אקדמי רלוונטי.

נושא רגיש אחר נגע למשך כהונת המבקר. הוועדה סבורה, שתקופת כהונה בת עשר שנים היא תקופה אופטימלית שיש לחתור אליה, בין אם המבקר עצמאי או שכיר.

המלצה: "גוף-על" יכריע במחלוקות בין מבקרי הפנים לגופים המבוקרים
המלצות הוועדה, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, נמסרו לשרת המשפטים ציפי לבני
נועם שרביט‏ 19:20 19/12/06

הוועדה הציבורית לבחינת חוק הביקורת הפנימית ממליצה להקים "גוף-על", שיכריע במחלוקות עקרוניות שמתגלעות בין מבקרי הפנים לגופים המבוקרים, כמו במקרה של קביעת תוכנית העבודה, היקף הביקורת ונושאיה, האמצעים הנדרשים לקיום ביקורת ראויה והפסקת כהונה.

המלצות הוועדה, שנדרשה לבחון אם ואילו שינויים יש לערוך בחקיקה הנוגעת לביקורת הפנימית, נמסרו אמש (ב`) לשרת המשפטים, ציפי לבני. הקמת הוועדה נועדה לחזק, לשפר ולהדק את הביקורת הפנימית וטוהר המידות. הוועדה התבקשה, בין היתר, לבחון את יישום החוק בפועל במגזר הציבורי והעסקי, האם השיג את מטרתו וכן את ההצעות לתיקונו ואת סוגיית הכישורים הנדרשים ממבקר הפנים.

בראש מודעה


הוועדה, שהוקמה באוגוסט 2005, עמד השופט בדימוס ורדי זיילר, וחבריה היו פרופ` אברהם פרידמן, אריאל גינזבורג, אהוד חביב ועו"ד שרית שפיגלשטיין ממשרד המשפטים, שהיתה רכזת הוועדה.

חוק הביקורת הפנימית הוא ייחודי לישראל ואין דומה לו בעולם. למעשה, הוא מייסד פונקציה הקיימת ממילא ברוב הגופים ורק קבע לה אמצעי מינימום. הוועדה ביקשה להימנע מהפיכת הכלי הניהולי הפנימי לרגולציה חיצונית, שתכפה דברים שאין צורך בהם; בין היתר היא מביאה בחשבון שלכל אחד מאלפי הגופים המבוקרים יש אופי אחר וצרכים אחרים.

מעבר להמלצה בנוגע להקמת גוף-על, ממליצה הוועדה לקבוע גופים נוספים כגופים מבוקרים, ובהם גופים הנשלטים ע"י גוף מבוקר, גופים המגייסים הון בבורסה ע"י הנפקת אג"ח, שותפויות מוגבלות הנסחרות בבורסה, עמותות בעלות מחזור כספי מינימלי הנהנות מכספי ציבור (במענקים או פטור ממס).

כיום אין בחוק הוראה ברורה בנוגע לפרסום דו"ח המבקר הפנימי. הוועדה סברה, שככלל, בגופים ציבוריים הפועלים למען הציבור ובשמו, הציבור משמש למעשה כ"בעלי המניות" ולכן זכותו לדעת על הדו"ח. משכך, הגמישות ביכולתו של הגוף שלא לפרסם את הדו"ח תהא קטנה יותר, מאשר בגופים פרטיים במהותם, הכפופים לחוק. גם כאן, מחלוקות יובאו להכרעת "גוף-העל".

עוד מוצע להטיל חובה על כל גוף מבוקר לפרסם ברבים, אחת לשנה, גילוי דעת על המסגרת התקציבית והארגונית של הביקורת הפנימית באותו גוף (מעמד המבקר, תקציב הביקורת לעומת תקציב הגוף וכו`). במקביל, מוצע לקבוע ענישה מרתיעה למי שיפר את ההוראה או למי שיציג גילוי דעת חלקי או מטעה.

הוועדה ממליצה להבהיר בחוק באופן ברור, שנוכחותו ועצמאותו של חשב משרד ממשלתי, לא יתפרשו כמונעות ממבקר הפנים של כל משרד ממשלתי לעיין ולקבל מידע, לרבות על חומר בעל היבטים כספיים, הנמצא בחזקתו של החשב או בשליטתו.

המלצה נוספת היא להשוות את מעמדו, שכרו ותנאי עבודתו של מבקר הפנים למעמד בכירי הארגון שבו הוא מועסק. ללשכת המבקרים הפנימיים נכונה אכזבה, משום שהוועדה ממליצה שלא להתנות את העיסוק בביקורת פנימית ברישיון, כפי שדרשו הלשכה ואחרים.

הוועדה סברה, שנושא הביקורת הפנימית עדיין לא עוצב למקצוע, וקיבלה את העמדה שרצוי להימנע מרגולציה במקום שאין צורך. עם זאת, היא רואה אפשרות להעלות את "רף הכשירות" באמצעות הצבת דרישות מסוימות, כמו תואר אקדמי רלוונטי.

נושא רגיש אחר נגע למשך כהונת המבקר. הוועדה סבורה, שתקופת כהונה בת עשר שנים היא תקופה אופטימלית שיש לחתור אליה, בין אם המבקר עצמאי או שכיר.