[חיים יטיב]

אשמה עד שהוכחה חפותה



16:22 | 07.2.2008 אתי אפללו


תגיות: הרשעה, משפט, פרקליטות, שער אפריים



פרקליטות מיסוי וכלכלה חגגה השבוע הישג גדול - שישה מתוך שבעת הנאשמים בפרשת המרמה בישוב שער אפרים הורשעו בסוף המשפט. רק הרשעה אחת היתה חסרה לפרקליטות מיסוי וכלכלה על מנת לשמור על מאזן הרשעות מושלם - הרשעת פקידת הבנק ענת נוימן.


הפרקליטות מצידה לא ויתרה בקלות. היא ניסתה וניסתה ואולי אפילו - כפי שציין השופט צבי גרופינקל בפסק דינו, ניסתה יותר מדי. היא ביססה את האישום על ציטוט שלא היה ולא נברא, הביאה בפני בית המשפט ציטוטים חלקיים ומסולפים של העדים והתייחסה אל העדויות בפרשת ההגנה כאל מטרד החוצץ בינה לבין ניצחון בקרב.

"נראה כי התביעה לא ייחסה כל משקל לעדויות שהובאו וכי משעה שגמרה בדעתה כי יש להרשיע את הנאשמת דבר לא שינה את דעתה", סיכם השופט צבי גרופינקל את הביקורת הקשה שלו על התנהגות הפרקליטות במקרה. התנהגות שמזכירה לכולנו שבמדינת ישראל חזקת החפות היא לא יותר מסיסמא ריקה מתוכן.

פסק דינו של השופט גרופינקל נפרש על פני 246 עמודים ארוכים. המסמך מסכם את פרשת המרמה שהובילה לקריסת היישוב שער אפרים. הפרשה החלה בשנת 96', אז פנה היישוב למינהל מקרקעי ישראל בבקשה לאפשר לו לבצע הרחבה כדי לקלוט משפחות חדשות.

במסגרת הפרויקט תוכננה הפשרה של קרקע חקלאית שיועדה למאות מגרשים. המושב ציין בבקשתו כי ייגבה 38 אלף דולר בעבור היטלי פיתוח מכל מי שירכוש מגרש. שנתיים לאחר מכן גילו במינהל מקרקעי ישראל שהמושב גובה 75 אלף דולר מכל רוכש.

סכומים אלה שימשו, בין השאר, לשיפוץ בתיהם של חלק מבעלי הנחלות במושב. על כן המינהל החליט שלא לאשר את הפשרת המגרשים והוא העביר הודעה על כך למושב. למרות החלטה זו, המשיכו גורמים במושב, ובהם מזכיר המושב ישראל וילמובסקי, מהנדס המושב חיים סבן, מנהל החשבונות של המושב יצחק הרשקו וחבר ועד המושב שלום חדד, לשווק את הקרקעות שלא כחוק.

נוסף על כך, הואשמו הארבעה, יחד עם עדה ויוחנן בריגר, שסיפקו באותה עת שירותי הנהלת חשבונות למושב, ועם ענת נוימן, אחראית במחלקת המשכנתאות בסניף נתניה של בנק לאומי, כי שיכנעו רבים מתושבי המושב להלוות כספים. זאת בעוד חלקם זייפו מסמכים על מנת לזכות בהלוואות אלה.

כתב האישום שהוגש ב-2005 ייחס לנוימן עבירות חמורות ביותר של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות ושימוש במסמכים מזויפים. שלוש שנים נגררה נוימן בבתי המשפט כשמעליה רובצים אישומים פלילים חמורים אלו. אין ספק בחפותה, מסכם השופט גרופינקל את הסאגה משפטית רחבת עמודי הפרוטוקול. שלוש שנים ומה היו כל הראיות על בסיסן האשימה הפרקליטות את נוימן?

"במקרה זה נמצאה אימרה אחת (אשר בפועל לא נאמרה) ועל בסיסה בלבד (עם תמיכות רעועות בדבר היותה אחראית נציגות אך לא בהתייחס לשאלה השרויה בגדר המחלוקת בדבר מהות ואחריות התפקיד) ביקשה התביעה לבסס את אחריותה של הנאשמת", כך קובע השופט בפסק הדין את הבסיס לאישומים נגד נוימן.

את האמירה שלא נאמרה בחרו בפרקליטות לחזק בעזרת עדויות שונות. אבל למרבה הצער בחרה הפרקליטות להטעות את בית המשפט ולהציג את העדויות באופן מניפולטיווי. "נהוג וראוי לצטט חלקים רלוונטים בלבד מתוך אמירות/עדויות של עדים/נאשמים שכן על הציטוט להיות תמציתי ורלוונטי. אולם, יש להבחין בין ציטוט חלקי המשקף את רוח הדברים לבין ציטוט המחסיר אינפורמציה רלוונטית שנועדה לשמש כעזר בפני בית המשפט בשעה שהוא שוקל את הראיה שבפניו. במקרה שלפנינו התביעה בחרה להציג ציטוטים חלקיים תוך החסרת חלקים שיש בהם כדי לשפוך אור שונה על האמירות", נוזף השופט בפרקליטות.

גם האמרה שלא נאמרה הופרכה לחלוטין בפרשת ההגנה. אולם, פרשת ההגנה היתה רק מטרד עבור הפרקליטות. "התביעה נקטה בחוסר סבירות בשעה שעמדה על שלה גם עם סיום פרשת ההגנה לנוכח כל העדויות שהוצגו על ידי ההגנה. תביעה הגונה היתה צריכה להתייחס לכל אותן עדויות ולא להניפן בהינף יד כמטרד החוצץ בינה לבין ניצחון בקרב והיה עליה לחזור בה מכתב האישום. נראה כי התביעה לא ייחסה כל משקל לעדויות שהובאו וכי משעה שגמרה בדעתה כי יש להרשיע את הנאשמת דבר לא שינה את דעתה", מעיר השופט לפרקליטות.

"יש לזכור כי לנאשם עומדת חזקת החפות ולא חזקת האשמה", מזכיר השופט לפרקליטות את מה שיודע כל סטודנט למשפטים בשנה א'. הפרקליטות שכחה - כי מה כבר משנה חפותה של אישה אחת אל מול מאזן הרשעות מושלם?



eti.aflalo@themarker.com



http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ea20080207_89378. xml&log=true