עמוד ראשי
עדכונים
חיפוש
RSS
מי אנחנו
בלוגים
אינדקס
הצטרפות
בקרה על החדשות
התחבר
חדשות הבלוגים
משחקים - Games
תרומות
מי אנחנו
שו''ת
אינדקס הפורומים
->
מדור חדשות, כתבות דעות ומאמרים בנושא חדשות פוליטיקה ושחיתות
פרסם תגובה
שם משתמש
נושא
גוף ההודעה
סמיילים
ראה עוד סמיילים
Font Color:
ברירת מחדל
אדום כהה
אדום
כתום
חום
צהוב
ירוק
זית
תכלת
כחול
כחול כהה
סגול כהה
סגול
לבן
שחור
Font Size:
Font Size
קטנטן
קטן
רגיל
גדול
ענק
Align:
Align
Left
Center
Right
סגור תגים
Options
HTML
דולק
BBCode
דולק
סמיילים
דולקים
כבה HTML בהודעה זו
כבה BBCode בהודעה זו
כבה סמיילים בהודעה זו
כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
קפוץ אל:
בחר פורום
שחיתות ומערכת השלטון בישראל
----------------
הודעות של נקים
שאלות ותשובות ל-נקים
קורונה-קוביד19
אנשי ציבור שתמכו בחיסונים הסתרת מידע ופגיעה בחופש הפרט במעשים או בשתיקה בקורונה
נפגעים מחיסון הקורונה
פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית
התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה
מדור חדשות, כתבות דעות ומאמרים בנושא חדשות פוליטיקה ושחיתות
פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט
אינדקס השופטים
גירושין,משמורת ילדים והתנהלות שרותי הרווחה בישראל-כי ילדים נולדים לשני הורים
ביקורת על העיתונות בישראל
ביקורת על השב''כ שרות הביטחון הכללי
נפגעי הטרור
בוגדים בשרות המדינה
פורומים ייעודים על פרשיות שחיתות
----------------
פרשת סיריל קרן/מרטין שלאף
פרשת חיים רמון ומינוי בייניש לעליון
הנשיא משה קצב ופרשת ההטרדה המינית
פרשת חטיפת ילדי תימן וקבוצת הרב עוזי משולם
רצח רבין,המחדלים המשפטיים בפרשת חקירת רצח יצחק רבין
הקיבוץ `בהתהוות` הר עמשא
פרשת אלוף משנה אלחנן טננבוים (טננבאום)
פרשת טלנסקי ופרשיות שחיתות של אהוד אולמרט
פרשת ילדי הגזזת
פרשת היעלמותו של איש המוסד בן אלון זייגר
פורומים חופשים לכל נושא ועניין
----------------
פורום חופש הביטוי לנושאים שונים
סרטונים וסרטים Youtube-יוטיוב ואחרים
Israel Reality
----------------
Eish-Eretz Israel Shelanu
Corruption - The Israeli Connection
La Réalité israélienne
סיקור נושא
מחבר
הודעה
Ynet
פורסם: שלישי 08.08.06 9:51
נושא ההודעה: תיזכר כמחדל האזרחי הגדול בתולדותיה של המדינה...
" אף אחד מן החיים בטווח הקטיושות אינו עורף. כולם סוג של חזית, במלחמה שתיזכר - אם יהיה לנו כוח לזכור - כחרפה ממסדית, כמחדל האזרחי הגדול בתולדותיה של מדינה שפעם ידעה לדאוג ליושבים בה, ואחר-כך רק התעניינה בשלומם באופן מנומס, ולבסוף גם הפסיקה להעמיד פנים שהיא מתעניינת."
"ח"כ ברוורמן לפרץ: הממשלה כשלה בניהול האזרחי של המלחמה
חבר הכנסת אבישי ברוורמן מתח ביקורת בישיבת סיעת העבודה על התנהלות הממשלה. ברוורמן הטיח בפניו של שר הביטחון, עמיר פרץ, דברי ביקורת ואמר כי "הממשלה כשלה בניהול האזרחי של המלחמה``.ynet מבזקים 10.17
איפה המדינה?
במקלטים מצחינים יושבים המוני אזרחים שהמדינה הפריטה אותם לטוב לבם של גופי סיוע - ואפילו לא טרחה לספר
במלאת ארבעה שבועות למלחמה, אחרי שנפטרנו מ"מחבקים את תושבי הצפון" והגועל הסכריני של הביטוי, אני מבקשת בזה לקבור גם את "חוסנו של העורף", התרמית היח"צנית הגדולה ביותר של המלחמה חסרת השם.
אינני יודעת מאילו מאגרי דמיון ישנים נשלף הדימוי הזה, מאילו סרטי מלחמה על אודות אזרחים פרודוקטיביים ואופטימיים ש"תורמים למאמץ" הרחק משדות הקרב. אבל אני יודעת היטב את מי הדימוי השקרי הזה משרת: את מוסדותיה של מדינה שהתאיידה ונעלמה כמעט לחלוטין מן החזית של האזרחים. את המדינה שענייה, קשישיה ונזקקיה הופקרו במטווח ברווזים בלי תוכנית סיוע, בלי מיגון הולם, בלי דאגה אלמנטרית לצרכים הבסיסיים ביותר שיאפשרו להם, גם בעת הזאת, לחיות כבני-אדם.
במקלטים מצחינים, בערים מורעשות, במושבים ובקיבוצים בחזית החדשה יושבים כעת המוני אזרחים שהמדינה הפריטה אותם. היא לא טרחה להודיע להם מבעוד מועד כי היא מתנערת מאחריות כוללת לרווחתם. הם נמסרו - לא בצורה מסודרת ולא על פי תכנון כלשהו - לחסדיהם של המוני אזרחים אחרים וגופים שטוב ליבם גובר על יכולתם לעשות מעשה, בעוד שהממסד ממשיך לשרשר סיסמאות ריקות ולא עושה דבר.
אף אחד מן החיים בטווח הקטיושות אינו עורף. כולם סוג של חזית, במלחמה שתיזכר - אם יהיה לנו כוח לזכור - כחרפה ממסדית, כמחדל האזרחי הגדול בתולדותיה של מדינה שפעם ידעה לדאוג ליושבים בה, ואחר-כך רק התעניינה בשלומם באופן מנומס, ולבסוף גם הפסיקה להעמיד פנים שהיא מתעניינת.
בימים הראשונים של המטחים, אילו רצו, יכלו השרים להתנתק לרגע מייצור המלל ההמוני שלהם ברשתות הטלוויזיה הזרות ולרכז את מאמציהם האינטלקטואליים בבדיקת מצב המקלטים והמיגון, ובחשיבה ובתכנון של הימים הבאים בחייה של אוכלוסיה תחת אש. אבל הם לא רצו: הם דבקו במנטרה הביורוקרטית האווילית שזהו תפקידם של ראשי הרשויות המקומיות. אלה בפירוש לא מסוגלים לעמוד במעמסה. גם כל גופי הסיוע האזרחי לא מסוגלים, בהיעדר תוכנית לאומית מרוכזת, מחושבת, שנועדה בדיוק למצבים כגון אלה.
קצת אחרי רעש האדמה הגדול בטורקיה ביקרתי בכפר המופתי שמדינת ישראל ידעה להקים שם בן לילה לאנשים שביתם חרב, וראיתי יכולת התגייסות מרשימה של הממסד לטובת פרויקט הומניטרי ראוי לכל שבח. מה קרה מאז ליכולת הזאת? מה תרמה המדינה עד כה לרווחתם ההומניטרית של יושבי החזית, לבד מן ההבטחה המעורפלת "להקים ועדה"?
ובינתיים, בתוך סרחון השתן שהוא ריחה המובהק, העלוב של החזית האזרחית במקלט, אפשר להיזכר בגעגוע ובזעם, איך פעם ידעו מוסדותיה הקטנים והעניים של מדינה-בדרך לשלוח אספקה לאוכלוסיה בערים נצורות; ואחר-כך ידעו לנהל ערים שלמות של אוהלים לטובת עולים שהגיעו פתאום; ופעם היו כאן מחסנים של משק לשעת חירום שנועדו להבטיח שגם בשעות קשות לא יצטרכו אזרחים לסמוך על נדבת מזון של אזרחים אחרים; ופעם היו כאן מורות-חיילות שישבו עם ילדים במקלטים והעסיקו אותם, בעוד הוריהם מתאמצים להניע את גלגלי השגרה; ופעם הייתה כאן מדינה שלא השאירה אזרחים, חזקים כחלשים, במקלטים בלי חשמל, בלי מים זורמים, בלי תנאי סניטציה בסיסיים. אינני יודעת לאן נעלמו כל אלה, לא שמעתי בינתיים אף פרשן תבוני שיסביר היכן הם מסתתרים ומדוע הם מסתתרים.
באחת הפרסומות המרצדות בטלוויזיה שמעתי את ראש העיר כרמיאל מודה במילים נרגשות על טוב ליבה של רשת "שופרסל", שמאכילה את תושבי עירו. מי שמחפש את האמת הלא נעימה מאחורי המילים הללו, ימצא מדינה שהפכה את אזרחיה בימיהם הקשים ביותר לקבצנים בעל כורחם. מכורה שלי, ארץ נוי אביונה - וכל קבצניה אחים? לא, ממש לא. רק מי שנזקק יותר מכל למדינה הפך לקבצן חסר ישע. החזקים יותר יודעים להפעיל את צינורות ה"שנור" הנכונים. החזקים עוד יותר מתעטפים בשקר החוסן. השקר ממשיך לשרת אותם יפה, מפני שהם יודעים היטב שכאשר המלחמה תסתיים, כבר לא יהיה לנזקקי החזית כוח לצעוק ולמחות - וגם לא לשנות.
(08.08.06, 09:47)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3288007,00.html
WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO
THE SCHLAFF AFFAIR
Powered by Nakim Israeli Citizens © People of Israel 2005, 2021
מועצה אזורית תמר
הר עמשא
הר עמשא
אורי מילשטיין
הר עמשא
Powered by
phpBB
© 2001, 2005 phpBB Group