בבית המשפט העליון בג"ץ 6190/05

בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בפני כ' השופט א.גרוניס

העותר: חיים יטיב

בעצמו

ת.ד 1207 ערד 89112

נייד: 054-6533858 פקס: 035423023

- נגד -

המשיבים: 1. רה"מ אריאל שרון

הכנסת, ירושלים

טל: 02-6753228 פקס:02-5664838

2. ח"כ עמרי שרון

הכנסת, ירושלים

טל: 02-6753809 פקס:02-6496422

3. היועץ המשפטי לממשלה

ע"י פרקליטות המדינה

רחוב צאלח א-דין 29, ירושלים

טל': 02-6466666, פקס': 02-6467011

4. כנסת ישראל

ע"י המחלקה המשפטית
טל: 026753138/2 פקס: 026753495
משכן הכנסת 91950 ירושלים

בקשה דחופה למתן לצו בניים ובקשה לצירוף משיבה לעתירה

לאור החלטתו של כב' השופט גרוניס מיום 18.7.05 המאריכה את ההליכים, העותר מתכבד לפנות בזאת לבית המשפט הנכבד בבקשה דחופה למתן צו בניים על פיו יוקפא תוכניתו המדינית של המשיב מס' 1 הידוע תחת שם "ההנתקות" וכן לצרף את הכנסת כמשיבה לבקשה זו.

מבוא

1. ביום 27.6.05 העותר הגיש עתירה למתן צו על תנאי וצו בניים.

2. ביום 29.6.05 כ' הש' גרוניס הורה למשיבים להגיב עד ל-18.7.05

3. ביום 4.7.05 העותר הגיש בקשה למתן צו בניים במעמד צד אחד על פיו המשיב מס' 3 לא יגיש כתב אישום כנגד המשיב מס' 2 עד להכרעת בית המשפט הנכבד בנדון לאור ניגוד האינטרסים הקיימים אצל המשיב מס' 1 במילוי תפקידו בפרשה זו.

4. ביום 18.7.05 נעתר כ' הש' גרוניס לבקשת המשיב מס' 3 להארכת מועד בהגשת תגובתו עד ל- 28.10.05 וזאת "חרף טענותיו של העותר" כמצותת בהחלטה.

5. העותר עומד על כך שלא היתה קיימת שום עילה עניינית למתן הארכה למשיב מס' 3 למתן תגובתו. הנסיבות אשר תוארו והטענות המשפטיות אשר ניתנו לא היו ראויות למת סעד זה כפי שפורט בתגובתו של העותר, לא זו גם זו שמתן הארכה מביע נקיטת עמדה מצד בית המשפט הנכבד בשלב מקדמי זה שאין כלל דחיפות להשעות את המשיב מס' 1 מתפקידו בגין עבירה על חוק המפלגות וזאת למרות חומרת הטענות שהועלו נגדו בגוף העתירה.

6. ביום 18.7.05, דקות ספורות לאחר שחרור החלטתו של כב' השופט גרוניס, הודיע המשיב מס' 3 שההחלטה אם לכרות עסקת טיעון עם המשיב מס' 2 תתקבל ביום ראשון הקרוב, ההודעה כפי שדווחה בעיתון הארץ באינטרנט מצ"ב כנספח א' ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו. נדמה שתיזמון כה מושלם איננו מקרי והעותר יחסוך מבית המשפט הבעת עמדתו בעניין ויסתפק בלעמוד על כך שראוי היה לדחות את בקשתו של המשיב מס' 3 להארכת מועד.

7. על אף שכב' השופט גרוניס לא מצא טעם ראוי לתת את צו הבניים בעניין עיכוב העסקת טיעון, העותר יטען שהיה דווקא ראוי ביותר לתת את צו הבניים בנדון. כאשר עומדת ותלויה בפני בית המשפט הנכבד סוגיה משפטית בעניין פרשנותו של חוק המפלגות בה נטען שהמשיב מס' 3 כלל לא פירש נכון את החוק אזי ברור הוא שהיה ראוי שהמשיב מס' 3 ימתין להארותיו של בית המשפט בעניין חוק המפלגות בטרם ימשיך בהליכים בענין המשיב מס' 2.

8. עוד יוסיף העותר ש"קלף המיקוח" של המשיב מס' 2 בעניין עסקת הטיעון הינו כביכול ויתור על חסינותו כח"כ בתמורה לעסקת טיעון המבטלת את סעיפי האישום של חוק העונשין.

9. "קלף מיקוח" זה הושג כאמור בעתירה לכאורה במרמה בכך שהמשיב מס' 2 כיסה לכאורה על עבירותיו של אביו אשר בזכות זה היה יכול מאוחר יותר לעזור לו להיבחר לכנסת.

10. על אף שבית המשפט אשר ידון בהליך הפלילי איננו כפוף לעסקת טיעון זאת, ברור הוא שיש בעסקת הטיעון כדי לתת פתח מילוט למשיב מס' 2 בהכשר הפרקליטות וזאת כאשר ספק אם פתח מילוט זה היה ניתן לאזרח מן השורה שאביו לא היה מכהן כראש ממשלה ולא היה עוזר לו להיבחר לכנסת. מהאמור כאן העותר חוזר ועומד על כך שגם בנדון היה מן הראוי לתת את סעד הבניים לא זו גם זו שאי מתן סעד הבניים עשוי להתפרש כמתן הכשר של בית המשפט העליון הנכבד לעסקת טעון מסוג זה בנסיבות החמורות כפי שתוארו בגוף העתירה.

הטענות המשפטיות למתן צו הבניים בעניין הקפאת המהלך הנקרא "ההתנתקות".

11. לאור החלטתו של בית המשפט הנכבד המאריכה בעשרה ימים את ההליך ולאור הסיכוי שהליך זה יגלוש מעבר לחודש אוגוסט ולאור המהלכים המדיניים אשר עומדים לפני ביצוע, העותר פונה בזאת לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו בניים אשר יורה למשיבים מס' 1 ו– 4 להקפיא את תוכניתו המדינית של המשיב מס' 1 הידוע בשם "ההתנתקות" עד להכרעת בית המשפט הנכבד בעתירה זו ולהלן נימוקי הבקשה:

12. על אף שבקשות לצווי בניים דומים נדחו בעתירות אחרות אשר טענו על אי חוקיותו של חוק פינוי פיצוי או שטענו על הצורך במתן הארכה להתארגנות האזרחים המיועדים לפינוי, העותר פונה כאן לבית המשפט הנכבד בזווית משפטית אחרת לגמרי.

13. העותר יבוא ויטען שבגין טעויותיו ומחדליו של המשיב מס' 3 מכהן כעת ראש ממשלה אשר איננו כלל אמור לכהן כראש ממשלה היות והוא נבחר תוך עבירה לכאורה על חוק המפלגות והיותו מועמד להעמדה לדין בגין מעורבותו בפרשת הפריימריס בליכוד בהתאם למה שיוחלט בעתירה זו.

14. אם לא די בכך שהמשיב מס' 1 חשוד בעבירה על חוק המפלגות למימון הבחירות, המשיב מס' 1 פעל במרמה כדי להיבחר לכנסת ופשוטו כמשמעו הונה את בוחריו בפריימריס של הליכוד ובבחירות לכנסת בכך שהוא הסתיר את תוכניתו המדינית.

15. תוכניתו המדינית של המשיב מס' 1 הינו מנוגד למטרות הרשומות אצל רשם המפלגות עבור מפלגת הליכוד – תנועה לאומית ליברלית – 3-900002-59. שכן המטרה השניה קובעת: "שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם". המשיב מס' 1 לא פנה עד עצם היום הזה לרשם המפלגות בבקשה לשנות סעיף זה במטרות התנועה בהתאם להוראות סעיף 9 של חוק המפלגות הקובע:" החלטת מפלגה לשנות את שמה או מטרה ממטרותיה טעונה רישום בידי הרשם, ויחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 4 עד 8 ו-12. ".

16. העותר יטען שמטרות התנועה כפי שהיא רשומה בפנקסו של רשם המפלגות, מהוות חוזה בן המפלגה לבן חבריה ובוחריה, ועל יו"ר המפלגה לפעול על מנת לממש מטרות אלו ואם לא כן הדבר מהווה הפרת חוזה שעליו נדרש מעורבותו של בית המשפט הגבוה לצדק.

17. מכאן ברור שכל האזרחים כדוגמת העותר עצמו אשר הצביעו עבור המשיב מס' 1 הן בפריימריס של הליכוד והן בבחירות לכנסת רומו על ידי המשיב מס' 1 אשר הבטיח להוביל את מפלגת הליכוד ולממש את מטרותיה ובמקום זה הלך לממש את מטרותיה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית 4-900011-59 אשר קובעת לעצמה כמטרה ראשונה :" לפעול למען שלום ישראלי – ערבי צודק, כולל ויציב, שבמרכזו שלום ישראלי-פלסטיני על בסיס של שתי מדינות לשני עמים".

18. המשיב מס' 1 אף לא הסתפק בלאמץ את מטרותיה של המפלגה הקומוניסטית הוא אף מצטיין בלאמץ את שיטותיה של המפלגות הקומוניסטיות, תוך השלטה משטר של פחד ושל טרור שלטוני בה מפגינים תמימים רואים את עצמם נעצרים בטרם יציאתם להפגנה על ידי החרמת רשיונותיהם של נהגי האוטובוס המובילים אותם להפגנה.

19. טרור שלטוני בו מופעל מצור וסלקציה של תושבים ברצועת עזה, עלבון ופגיעה בזכויות אשר עליהם לא ידע העם היהודי מזה כשישים שנה, האם לשם כך עלינו ארצה, האם לשם כך מדינת ישראל מתהדרת להיות מדינה יהודית דמוקרטית.

20. האם לשם כך אחרים כדוגמת העותר הצביעו למשיב מס' 1 , לראות ילדות בנות 14 נעצרות עד תום ההליכים. האם המשיב מס' 1 יודע מהו טעמו של תא המעצר??! בלי שום קשר ל"התנתקות" העותר דווקא הזדמן פעמיים השנה לראשונה בחייו ולשעות בודדות לתא מעצר כבול באזיקים על לא עוול בכפיו עד אשר השופטים המכובדים בעטו במשטרה והורו לה לשחררו מיד. העותר יכול להעיד מהי תחושתו של אזרח הנאמן למדינתו והמוצא את עצמו ללא סיבה מאחורי סורג ובריח.

21. תחושה זו הינה נוראית עבור איש מבוגר ועשויה להביא עד כדי חוסר אימון טוטאלי במערכת השלטון והחוק. ואם כך גורלם של מבוגרים האם המשיב מס' 1 יודע להעריך את הנזק שהוא גורם לדורות של צעירים הרואים את עצמם או את חבריהם נשלחים לתאי המעצר בגין שאין הם יודעים באיזה צורה לפרוק את תסכולם ולהביע את מחאתם על המחטף שעשה המשיב מס' 1 תוך הונאת חלק גדול של ציבור בוחריו.

22. סעיף 5 של חוק המפלגות קובע "סייגים לרישום מפלגה: 1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;2. הסתה לגזענות..."; מכאן אנו לומדים שכל ראש מפלגה מוגבל בפעילותו הפוליטית ואיננו יכול להפלות אדם כלשהו על יסוד של הבחנה בדת או גזע. ברור מסעיף זה שמכאן נגזר על המפלגה להימנע בכל דרך שהיא ממעשים גזענים. מכאן עולה השאלה מדוע בית המשפט הנכבד יאפשר למשיב מס' 1 לפעול בגזענות בוטה כלפי התושבים היהודים המתגוררים ביש"ע . מדוע מדינת ישראל תפעל בשונה מצרפת אשר עזבה את אלג'ריה מרוקו טוניסיה ומדינות אחרות אך מבלי להרוס את ביתם של אזרחיה ומבלי לחייבם להיעקר מביתם על בסיס של אזרחות או שייכות אתנית. מדוע מדינת ישראל רואה את עצמה כעליונה על צרפת ועל מדינות אחרות ומדוע היא מקנה לעצמה זכות לפנות את אזרחיה היהודים בכוח מחבלי ארץ וזאת כאשר ברור בעיני כל שאין מדינת ישראל היתה מעיזה להורות גירוש מסיבי של ערבים ישראלים או אחרים מביתם.

23. ספר הבוחרים של הליכוד הצטמצם ממעל- 400 אלף חברים לכ-160 אלף בזכות מעלליו ורמאותו של המשיב מס' 1, חברי ליכוד ותיקים נטשו את המפלגה בטריקת דלת ובזעם רב על כך שהתקיימו בחירות בליכוד בעניין תוכנית "ההתנתקות" ומשהפסיד בהן המשיב מס' 1 החליט לצפצף על בוחריו ולהמשיך כלא היתה הצבעה.

24. בית המשפט העליון הנכבד מתבקש לשים לב שחברות במפלגה עולה כסף, שהצבעה לבחירות בתוך מפלגה עולות זמן וכסף לבוחרים הנדרשים להגיע לקלפי ובשביל מה??!
כל המאמצים וכל ההוצאות הכספיות של קשיי יום, של חברי ליכוד אשר ירדו לטמיון כאשר הם נפלו קורבן להונאה לאומית של המשיב מס' 1 אשר כלל לא התכוון להתחשב בקולותיהם ובהכרעתם. לא רק שהמשיב מס' 1 השתלט על המפלגה בזכות המיליונים שהוזרמו תוך עבירה על חוק המפלגות אלא המשיב מס' 1 הוסיף חטא על פשע ורימה את בוחריו מהיום הראשון בו נבחר ועד עצם היום הזה.

25. איזה הגנה משפטית עומדת למאות אלפי אזרחי המדינה אשר נפלו קורבן לרמאות של המשיב מס' 1?? האם אין זה מתפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק לדאוג לכך שרמאות והונאה כזאת תובא לקיצה על מנת להבהיר מה הן גבולות התימרון של ראש ממשלה לאחר והוא נבחר??!

26. לא יעלה על הדעת שראש ממשלה יבטיח X לפני הבחירות ויקיים Y אחרי שנבחר תוך סתירה למטרותיה הרשומות של המפלגה, אין זה דמוקרטיה שבית המשפט הנכבד יאפשר לאנשים כאלה להשתלט על השלטון, מדובר בגניבת דעת ובהפרת החוזה הרשום במטרות המפלגה בפנקסו של רשם המפלגות.

27. מיהו המשיב מס' 1 אשר יחליט בשביל עם שלם מהו נכון ומהו לא נכון תוך ניצול חולשות הדמוקרטיה, שימוש במשטרה ככלי להטלת אימה, שימוש בתקשורת ככלי תעמולה ושטיפת מוח המוני, ותוך הסתרת מידע מהעם על תוכניותיו העתידיות וזאת כאשר עד היום איש אינו יודע במדינתנו לקראת מה מוביל אותנו המשיב מס' 1 כפי שככל הנראה מר מנחם בגין ז"ל לא ידע לאן מוביל אותו המשיב מס' 1 במלחמת לבנון (ראה ע"א 323/98 אריאל שרון נגד עוזי בנזימן). האם מדובר כאן באדם כדוגמת בונפרטה ואחרים אשר הקדישו את כל מעודם לחרות את שמם בפנטאון ההיסטוריה על חשבונם ודמם של אזרחי מדינתם??!.

28. המשיב מס' 1 ו- 2 הפרו בפעולותיהם ותחבולותיהם את האיזון עליו מושתת החברה הדמוקרטית.

29. סימנים להפרת איזון זה הינם רבים בתקופה סוערת זו. האימון של הציבור במערכת החוק מתדרדר מיום ליום ועשוי להביא לסכנה קיומית למדינת ישראל. מבקר המדינה היוצא כב' השופט בדימוס גולדברג הזהיר אותנו בחודש האחרון שהשחיתות הינה מסוכנת יותר למדינת ישראל מאשר הבעיה הביטחונית. השחיתות מביאה לאובדן אימון הציבור במערכת החוק ועשוי להביא לקריסתה מבפנים של המדינה כשם שאובדן אימון הציבור במערכת הכלכלית הביאה להתרסקות כלכלית בארה"ב בשנת 1929.

30. המשיב מס' 1 מכהן כראש ממשלה ואליו מופנות עיניהם של מיליוני אזרחי המדינה. העותר לא נתקל אף לא באזרח אחד אשר ייחס פעולות בתום לב למשיב מס' 1 בעניין מימון הבחירות או שיחס לו "ספק סביר" בדבר מעורבותו בפרשה. כל האזרחים מביעים אי אימון במערכת שלטונית המאפשרת למשיב מס' 1 להמשיך לכהן בתפקידו כלא היה, למרות שכולם מבינים היטב מה היתה מעורבותו בפרשה.

31. על אף שהמשבים עשויים לטעון על שיהוי בהגשת בקשה זו, העותר ישוב ויאמר שהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה הגיע לידיו ביום 26.6.05 כפי שפורט בכתב טענות קודם, כמו כן אין בשיהוי זה כדי לזכות את המשיב מס' 1 בחסינות על הפרת חוק המפלגות. העבירות המיוחסות לו לכאורה לא סובלות מהתיישנות ועליו ליתן הדין עליהם אם כך יוחלט על ידי בית המשפט הנכבד על אף אם הדבר יגרום להקפאת תוכנית "ההתנתקות" .

32. מה תהיה אם כן תחושותיהם של אזרחי המדינה אם וכאשר ייקבע בעתירה זו ע"י בית המשפט העליון הנכבד אחרי יישום תוכנית "ההתנתקות" שראוי להגיש כתב אישום כנגד המשיב מס' 1 ושעליו להתפטר מתפקידו .

33. ברור הוא שאין הדבר מתקבל על הדעת שהמשיב מס' 1 יצליח להעביר את תוכניתו ה"גרנדיוזית" במחטף בטרם הספיקה מערכת החוק לאכוף את חוק המפלגות על המשיב מס' 1.

34. עוד יוסיף העותר שבית המשפט הנכבד לא יהיה נטול השפעה חיצונית ולא יוכל לדון בשיקול דעת בעתירתו של העותר כל עוד תוכנית "ההתנתקות" מתממש ובא. מסיבות מובנות הדבר מפעיל על בית המשפט העליון הנכבד לחץ אדיר במודע או שלא במודע ואין בית המשפט הנכבד יכול להיות נטרלי ולשקול בשיקול דעת טהור את הטענות המשפטיות של העותר כל עוד תוכנית ההתנתקות והשלכותיו המדיניות מתקיימות.

35. מכאן העותר פונה בזאת לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו בניים אשר יורה למשיבים מס' 1 ו- 4 להקפיא את תוכנית "ההתנתקות" עד אשר בית המשפט הנכבד יכריע בעתירתו של העותר על כל סעיפיה.

36. מעצם מהותה של בקשה זו מתבקש בית המשפט הנכבד לשקול לצרף את הכנסת כמשיבה לבקשה זו.

37. העותר מבקש בזאת לצרף תצהיר התומך בבקשה זו מאוחר יותר וזאת על מנת שלא לעכב בקשה דחופה זו, היות והעותר נמצא כעת בדרום הר חברון.

______________

העותר

חיים יטיב