|
בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק בפני
כ' השופט אשר גרוניס
העותר: חיים יטיב
בעצמו
ת.ד 1207 ערד 89112
נייד: 054-6533858 פקס: 035423023
- נגד -
המשיבים: 1. רה"מ אריאל
שרון
ע"י
פרקליטות המדינה
2.
ח"כ עמרי שרון
הכנסת, ירושלים
טל: 02-6753809 פקס:02-6496422
3. היועץ המשפטי
לממשלה
ע"י
פרקליטות המדינה
רחוב צאלח א-דין
29, ירושלים
טל': 02-6466666,
פקס': 02-6467011
בעניין המשך
כהונתו של רה"מ והחלטת היועץ המשפטי מיום 17.2.05 בפרשת הפריימריס בליכוד.
בקשה לתיקון כתב העתירה
ולמתן צו בניים
-
כל הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מבקשה זו.
העותר מתכבד
לפנות בזאת לבית המשפט הנכבד בבקשה לתיקון כתב העתירה לאור התגלית האחרונה
שהתגלתה בפרשה זו ביום 25.7.05 על פיה מתכנן מר סיריל קרן להיות שותף בהקמת
קזינו באלי-סיני וממנו עולה החשד כי המשיב מס' 1 מונע בתוכניתו המדינית בצורך
להחזיר את חובו לתורמיו אשר סייעו לו בפרשת הפריימריס בליכוד ולהלן נימוקי הבקשה:
1. ביום 4.3.99 נרשמה
חברת אננקס מחקרים להלן אננקס על ידי עו"ד דב וייסגלס כתאגיד ישראלי.
2. לחברה זו הגיעו כספים
משלושה גופים בארה"ב אשר דרכם הוזרמו כמיליון וחצי דולר לחברה אננקס למימון
המסלול הסמוי של מימון הפריימריס ב- 99 של המשיב מס' 1.
3. באוקטובר 2001 הורה היועץ המשפטי
לממשלה לפתוח בחקירה בנדון בעקבות דו"ח מבקר המדינה.
4. עם התקדמות החקירה
נדרש שרון האב להחזיר את הכספים שהתקבלו שלא כדין.
5. לצורך כך הלווה שרון
את הסכום מבנק לאומי ומשכן כביכול את חוותו לבנק. התברר שחוב זה הוחזר במהירות
לבנק באמצעות כספים שהוזרמו לחשבונו של גלעד שרון בבנק דיסקונט בשנת 2002 על ידי
ידיד וותיק של המשיב מס' 1 מדרום אפריקה ששמו סיריל קרן.
6.
ביום 16.1.03 חשפה ידיעות אחרונות את הקשר בן אריה
גגנר לבן סיריל קרן כתבה בנדון
מצ"ב כנספח א', גגנר הינו האיש אשר גייס את הכספים עבור
אננקס בארה"ב. בכתבה זו מתבררים הפרטים הבאים אשר מפאת חשיבותם מובאים בגוף
הבקשה:
א.
" למיליונר הבריטי סיריל קרן, שהעביר
למשפחת שרון מיליון וחצי דולר לצורך החזרת כספי התרומות האסורות שקיבל ראש
הממשלה – היה קשר עסקי עם איש עסקים ישראלי. ל"ידיעות אחרונות" נודע
כי איש העסקים הזה הוא לא אחר מאשר אריה גנגר, מקורבו של שרון ושליחו לממשל האמריקני.
ב.
כשראש הממשלה, אריאל שרון, סיפר בסוף השבוע שעבר על יחסיו עם סיריל קרן,
הוא הדגיש כי "אין לו כאן עסקים, לא היו לו ובגיל 73 אני חושב שגם לא יהיו
לו". לקרן אולי לא היו עסקים בארץ, אך ישראלי – אריה גנגר, איש סודו של
שרון – בהחלט השתלב בעסקיו בחו"ל. ממסמכים שהגיעו לידי "ידיעות
אחרונות" עולה כי ב-1992 הפך גנגר לדירקטוריון ב"רלדן", חברת
האופנה הבריטית שבבעלות קרן. שמו של גנגר גם מופיע במסמך רשמי כחבר בהנהלת
"רלדן".
ג.
עם זאת, בשבוע שעבר טען קרן בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי את
גנגר הוא מכיר בסך הכל "דרך שרון" – ולא חשף את העובדה שגנגר היה עמו
בקשר עסקי. גנגר, דרך אגב, נחשב לאחד מאנשי העסקים המרכזיים שהעבירו תרומות
"אסורות" לקמפיין של שרון ב-1999. אותן תרומות, שכדי לממן את החזרתן,
השתמשו בניו של שרון בהלוואה מסיריל קרן.
ד.
בתקופה שבה הצטרף גנגר ל"רלדן", סבלה החברה מהפסדים גדולים בשל
המשבר בענף הטקסטיל בבריטניה. זמן קצר אחרי הצטרפותו, נכנסה החברה להליכי פירוק
שנמשכו עד לחיסולה ב-1997. גנגר עזב את החברה כאשר נכנסה להליכים אלו. סיריל קרן
עצמו סגר את החברות שבבעלותו בזו אחר זו, ובאמצע שנות התשעים היגר לדרום-אפריקה.
"קרן ניסה למכור את 'רלדן' אבל העסקה השתבשה. לדעתי הוא לא יצא מזה
מיליונר. ראיתי את הפרסומים על הכסף הגדול של סיריל קרן והופתעתי. אני לא מבין
מאיפה יש לו פתאום כל כך הרבה כסף", סיפר דיוויד סטיבנסון, שהיה יו"ר
בחברת "קאסל-מיל" שבה היה שותף קרן.
ה.
תחקיר "ידיעות אחרונות" חשף לפני כשנתיים כי מרבית הכספים
שהועברו לקמפיין שרון לראשות הליכוד – למעלה משישה מיליון שקל – הועברו באמצעות
חברת "אננקס" שהוקמה ב-1999 על ידי אנשי שרון. התחקיר גילה כי מיליון
דולר שהועברו ל"אננקס" הוזרמו מ"הקרן לידידות ומחקר
ישראל-ארה"ב" הרשומה במשרד עורכי דין בניו-יורק. הפרקליט שטיפל בקרן
הוא ארנולד פורסטר, הרשום גם כבעל מניות ב"אננקס". בשיחה עמו הודה
פורסטר כי הקרן שהעבירה את הכספים ל"אננקס" וממנה לקמפיין שרון –
הוקמה לבקשתו של גנגר. לדבריו, גנגר אף עסק בגיוס הכספים לקרן.
ו.
חלק אחר מהסכום שהועבר לקמפיין הגיע באמצעות "המכון לביטחון
ושלום". במניות של החברה הזו מחזיקות שתי חברות הרשומות במדינת דלאוור
שבארה"ב – וגנגר הוא בעליה של אחת מהן. יצוין כי הונו האישי של גנגר נאמד
בכמאה מיליון דולר, ושווי עסקיו בארה"ב ובישראל נאמד בכחצי מיליארד דולר.
ז.
עם פרסום התחקיר, החל מבקר המדינה בבדיקת הפרשה. בספטמבר 2001 קבע המבקר
כי כ-4.9 מיליון שקל שהועברו לקמפיין שרון – הם "תרומות אסורות".
בעקבות דו"ח מבקר המדינה הודיע שרון למבקר כי יפעל להחזרת הכספים לתורמים.
בשלב הראשון, החזיר שרון כחצי מיליון שקל מכספו הפרטי. את יתרת הכספים החזיר
באמצעות הלוואה שלקח מבנק לאומי.
ח.
בינואר 2002 העביר סיריל קרן, עמיתו לדירקטוריון של גנגר, כמיליון וחצי
דולר לחשבון המשותף של עמרי וגלעד שרון, בניו של ראש הממשלה. סכום זה, לטענת
שרון, שימש כבטוחה לצורך לקיחת הלוואה ששימש להחזרת הכסף שהעביר שרון לחברת
"אננקס".
ט.
עתה, משהתברר כי גנגר קיים בעבק קשרים עסקיים עם קרן, הפרשה מסתבכת עוד
יותר. הסיבה: קרן העניק את ההלוואה, שהייתה אמורה לסייע למשפחת שרון להחזיר את
הכסף שגייס עמיתו לעסקים גנגר – לכאורה בניגוד לחוק. סיריל קרן, בפעם
האחרונה ששוחחנו, מסרת שאתה רק מכיר את אריה גנגר דרך שרון. עכשיו מתברר שהוא
הצטרף לדירקטוריון החברה שלך בתחילת שנות ה-90'. "כן, אריה הוא
חבר מאוד טוב שלי. מה צריך יותר מזה". אבל איך זה שהוא גם הפך
לדירקטור בחברה שלך ערב קריסתה? "העסקים שלי הם העסקים שלי, לא
שלכם. התרומה שלי לישראל, אני לא מתבייש בה אלא גאה בה ואני מקווה שכולנו נתאחד
ונתמוך באותה מטרה". העוזרת האישית של גנגר מסרה בשמו כי הוא אינו עונה
לשאלות עיתונאים. עו"ד יורם ראב"ד, פרקליטה של משפחת שרון, מסר
בתגובה: "אין לי כל ידיעה על מהות עסקיו של סיריל קרן".
7. ביום 7.8.03 פורסמה
כתבה בהארץ שכותרתה קזינו פה קזינו שם המנסה לסקר פגישה שהתקיימה
בן ראש הממשלה לבן המיליארדר מרטין שלף המחזיק ב 44% של הקזינו אואזיס ביריחו.
הכתבה מצ"ב כנספח ב' . על פי כתבה זו מרטין שלף מנסה להכשיר את
האונייה שעשועים שלו בים סוף לאוניית קזינו וכן מתעניין בהפעלת בתי קזינו
בישראל.
8. ביום 25.9.03 התפרסמה
כתבה בהארץ הקושרת את הבנק BAWAG עם פרשת הפריימריס בליכוד הכתבה מצ"ב כנספח
ג', בנק BAWAG
הינה בעלת 13% ממניות הקזינו ביריחו. על פי הכתבה סיריל קרן פתח חשבון בבנק BAWAG
באוסטריה בינואר 2002 ובאמצעות חשבון זה העביר כמיליון וחצי דולר לחשבונו של
גלעד שרון על מנת לשלם את ההלוואה. לאחר ולגלעד שרון נודע שהמשטרה מזנבת אחרי
הכספים הוא ניסה לטשטש את העקבות באמצעות העברות הלוך ושוב של הכספים.
9. הכתבה מצביע על הקשרים
העסקיים המרובים בן מרטין שלף והבנק BAWAG בנוסף לשותפות שלהם בקזינו
ביריחו. העותר יביא כדוגמה לכך את שותפותם לרכישת MOBITEL כמתואר בכתבה באנגלית מיום
10.1.02 המצ"ב כנספח ד'.
10. בכתבה של הארץ המוזכרת
כנספח ג' מוזכרות פגישות
רבות שהתקיימו בן מרטין שלף לבן המשיב מס' 1 בחוותו והמאמצים
העקבים של ראש הממשלה שרון לאפשר הקמת קזינו להימורים בשטח ישראל. כמו כן
מתוארים הקשר העסקי בן וויסגלס, שמעון שבס ומרטין שלף
מסביב לעסקי קזינו ואחרים בישראל וזאת כאשר מתואר שדב וויסגלס ניהל
באופן אישי את משרדו של מרטין שלף בארץ.
11. ביום 6.5.04 התפרסמה
כתבה ב- Jerusalem post (מצ"ב כנספח
ה')המגלה פרטים חדשים בפרשה על פיהן:
“Following his victory in the 1999 Likud Party
leadership primaries, Sharon went into debt to repay NIS 4.7 million in
illegal campaign contributions. Gilad Sharon received a $1.5 million loan,
originating in Austria, from South Africa-based businessman Cyril Kern in
order to repay another loan the family had taken out in order to return the
illegal donations.
The
police are investigating the possibility that Kern served as a front man for
Schlaff, another friend of Sharon's, and a businessman heavily invested in
Israel, who could have made the loan in the hope that Sharon would make
decisions favorable to his business interests, including the reopening of the
Jericho casino.
"We
met to talk about whether Sharon should join a unity government with Barak,
and Weisglass told Arik to pressure Barak into reopening the casino,"
the source said. "They agreed that if Sharon joined the coalition, then
they would ease restrictions on the Palestinians in Jericho in order to
inadvertently allow for the casino to reopen…
Herzfeld confirmed that
Weisglass served as Casinos Austria's lawyer in Israel and that his firm continues to handle
their affairs…
According to what we have seen
today, Martin Schlaff is linked directly or indirectly to the control
or ownership of Gilad Sharon's companies," said National Fraud
Squad Supt. Rami Tamam. "
12. ביום 21.5.04 העיתונאי
דוד בודין פרסם כתבה (מצ"ב כנספח ו') בשם העסק הצדדי של וויסגלס בה
נאמר ש" לפי מגזין התיירות הפלשתיני המהודר THIS
WEEK IN PALESTINE, המופץ בבתי מלון במזרח ירושלים, התוכניות לבניית קזינו ואתרי
נופש חדשים לתיירים "בדרום עזה" (האם הכוונה לחבל קטיף?) נמצאות
בעיצומן. לפי מקורות פלשתיניים, הקזינו החדש יוקם על פי דגם הקזינו שביריחו,
ובאותה בעלות - הרשות הפלשתינית, חברת אוסטרית המפעילה בתי קזינו, הבנק האוסטרי BAWAG ואיש העסקים היהודי-אוסטרי
מרטין שלאף – כולם לקוחות של משרדו של וייסגלס." מכאן שעל פי מקור
פלסטיני BAWAG
- שלף מתכננים הקמת קזינו נוסף והפעם ברצועת עזה וזאת ככל הנראה על חורבות אחד
היישובים שיפונה.
13.
ביום 25.3.05 התפרסמה כתבה במקור ראשון שכותרתה "שר הביטחון שיקר
לוועדה" הכתבה מצ"ב כנספח ז' , כתבה זו דנה בסיבות לפיטוריו של
רב אלוף משה יעלון מתפקידו על ידי שר הביטחון כאשר בכתבה זו עולה שוב פעם החשד
כי הסיבה האמיתית לפיטוריו סבבה סביב פתיחת הקזינו ביריחו כמצותת:
"מקור המקורב לגורמי ביטחון בכירים אומר כי
הפרשה עלולה להתברר כקשורה למתחים שהיו בין יעלון למופז על העברת השליטה ביריחו
ופתיחת הקזינו. כפי שפורסם כאן, צה"ל התנגד לפתיחת הקזינו."
14. ביום 25.7.05 התפרסמו
כתבות בעיתונות בעניין ראיון שנתן פלאטו שרון לערוץ 7 . כתבה כפי שפורסמה בוואלה
מצ"ב כנספח ח'. על פי
ראיון זה פלאטו שרון יחד עם סיריל קרן מתכננים להקים קזינו באלי סיני מיד בתום
הפינוי, הדבר עשוי להצביע מדוע ראש הממשלה התעקש על פינוי יישובי צפון הרצועה
וזאת למרות הרצף הטריטוריאלי עם מדינת ישראל. נציין שאף גורמי השמאל טענו שאין
שום היגיון לפינוי יישובי צפון הרצועה. העילה היחידה לכך נראית העובדה שהקמת
קזינו שם יאפשר לישראלים גישה קלה מבלי להיכנס לעומק שטח הרשות, ובזה שרון יצליח
בעצם לעקוף את בעיית הקמת קזינו נוח ובטוח בלב ישראל.
15. לנוחות בית המשפט נצרף
בזה כנספח ט' את תמליל השיחה שהתנהלה בן פלאטו שרון לבן המראיין מערוץ
שבע כפי שהיא מופיע באתר האינטרנט של ערוץ 7. מכאן נבוא ונצטט את דבריו של המשיב
מס' 1 כפי שהובאו בכתבה של ידיעות אחרונות מיום 16.1.03 אשר צורפה כאמור כנספח
א': "כשראש הממשלה, אריאל שרון, סיפר בסוף השבוע שעבר על
יחסיו עם סיריל קרן, הוא הדגיש כי "אין לו כאן עסקים, לא היו לו ובגיל 73
אני חושב שגם לא יהיו לו...". וזאת כאשר סביר להניח שגם במקרה הנדון כוונתו של
סיריל קרן להקים קזינו באלי סיני הינה בשליחותו של מרטין שלף.
16. מכל האמור לעיל הולך
וחוזר הקשר שרון - וויסגלס - שלף
- BAWAG
– סיריל קרן מסביב להקמת בתי קזינו ברשות ובישראל בתמורה לתמיכתם בראש הממשלה
ע"י מתן שוחד בצורה של תרומות אסורות.
17. העותר יטען שעולה מכאן
חשד כבד ביותר שהמשיב מס' 1 מנהל את מדיניותה של מדינה שלמה על פי האינטרסים של
בעלי הון מאוסטריה אשר מכתיבים למשיב מס' 1 כיצד לאפשר להם להקים ולהפעיל
במהירות האפשרית בתי קזינו בישראל וברשות ובהתאם לזאת המשיב מס' 1 קובע את
תוכניותיו המדיניים והכלכליים.
18. עוד נציין שחשדות אלה
מצביעות על כך שבידיהם של בעלי הון אלה מסמכים והוכחות מפלילות כנגד המשיב מס' 1
אשר מוכיחות קבלת כספים במרמה למימון הבחירות שלו ולכיסוי חובותיו. באמצעים
אלה בעלי ההון מאוסטריה מפעילים את המשיב מס' 1 כמריונטה ויחד עימו את מדינת
ישראל כולה. מפעולות אלה המשיב מס' 1 מכניס שיקולים זרים בהחלטותיו אשר
בהן השלכות בטחוניות על מדינה שלמה ולא נסתכן אם נאמר שעשרות אזרחים כבר מצאו את
מותם ו/או ימצאו את מותם בעקבות זאת שמניעיו של המשיב מס' 1 אינם מניעים
טהורים של ראש ממשלה החרד לגורל עמו אלה מניעים לכאורה של מנכ"ל חברה
קבלנית להקמת בתי קזינו במזרח התיכון.
19. העותר יבוא ויטען שהמשיב
מס' 3 כשל בתפקידו בצורה מחרידה בכך שאין הוא חשף ועצר מגיפה זו המסכנת
את בטחונה של מדינת ישראל כולה ובמקום זאת נתן למשטרה לבזבז זמן בחקירתו של סיריל
קרן אשר הינו ככל הנראה לא יותר מאשר פיון קטן המשמש בזכות קשרי העבר שלו עם
שרון לכיסוי למעלליו של בעל האינטרס האמיתי בפרשה זו והוא המיליארדר ואיל הבתי
קזינו מרטין שלף.
20. הסחבת והחוסר יכולת בה
מצטיינת הפרקליטות והמשטרה בפרשה זו יכולה להידמות בממדיה לכישלון המודיעיני של מלחמת יום כיפור
ועשויה להביא על מדינת ישראל תוצאות לא פחות חמורות. שאלות רבות יכולות להישאל
על הסיבות לאימפוטנטיות זו והאם מדובר ברשלנות מכוונת הנובעת מהתקף פחד חולני
מלהתמודד עם הקרטל שרון ובניו או שמדובר בחוסר יכולת מקצועית מזעזעת.
נדמה שהצטברות מידע כה רב
בפרשה זו היה אמור לחייב מזמן את המשיב מס' 3 להורות למשיב מס' 1 להתפטר מתפקידו
ללא שיהוי בגין חומרת החשדות נגדו ובגין ניגוד האינטרסים בו הוא פועל.
21. העותר יוסיף שהמדינה
כולה נקלעה למצב חמור ומסוכן ביותר בה השחיתות מובילה למהלכים מדיניים גורליים
מבלי שהפרקליטות דאגה להזהיר את הציבור על כך ולעצור את התופעה וזאת למרות כל
הנורות האדומות שהעיתונאים השונים הפעילו.
22. אין שום סיכוי
שבנסיבות אלה שנגיע לשלום אמת עם שכנינו היות וראש ממשלת ישראל חשוד בבחירת מהלך
מדיני שנקבע בלחץ גורם זר תוך טיפוח השחיתות ברשות הפלסטינית ובצד הישראלי על
מנת לאפשר קיומן של עיסקאות אפלות במאות מיליוני דולרים של בעלי אינטרסים
כלכליים זרים על חשבון העם משני הצדדים.
23. מכל האמור כאן העותר
פונה בזאת לבית המשפט הנכבד בבקשה להוסיף בראש עתירתו בקשה שבית המשפט יורה
למשיב מס' 3 לבוא ולנמק מדוע לא יורה באופן מיידי למשיב מס' 1 להתפטר מתפקידו
בגין ניגוד אינטרסים לאור החשדות הכבדות כנגדו למרמה הפרת אמונים וקבלת שוחד
למימון בחירותיו ע"י מרטין שלף, BAWAG
וסיריל קרן, ובגין היותו חשוד בניהול מדיניותה של מדינת ישראל בהתאם לצרכים של ענקי
בתי הקזינו מאוסטריה.
24. כמו כן יתבקש בית
המשפט הנכבד להורות למשיב מס' 3 ומס' 1 לבוא ולנמק מדוע לא יקפיאו במיידי את
תוכנית ההתנתקות לאור העובדה שחוק יישום ההתנתקות 2005 מתבצע בשלבים על פי
הוראות ראש הממשלה אשר חשוד כנגוע במשא פנים והמנהל הליך מדיני זה לכאורה על פי
הנחיות של אינטרסים זרים ולא על פי אינטרסים לאומיים.
25. לאור כל האמור לעיל יתבקש
בית המשפט הנכבד להורות בצו ביניים על הקפאת יישום חוק יישום ההתנתקות 2005 עד
אשר יתבררו הטענות החמורות שהועלו כנגד המשיב מס' 1 בבקשה זו בגוף העתירה ובבקשה
לצו ביניים מיום 19.7.05.
26. כמו כן בית המשפט
הנכבד מתבקש לאור חומרת המצב להקים ועדת חקירה בלתי תלויה אשר תברר בדחיפות
ולעומק מהותה של פרשה זו.
27. היות והעותר סבור
שמדובר כאן במצב חרום לאומי, העותר יימנע מהעברת בקשה זו למשיבים
וימתין להוראת בית המשפט הנכבד בנדון על מנת להשאיר לבית המשפט זמן תמרון ראוי.
היום 9.8.05 .
______________
העותר
חיים יטיב
|