מיהו יהודי מושחת מר אהרון ברק?

[Haaretz]

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subCont rassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=690978

עדכון אחרון - 08:27 07/03/06

מיהו יהודי מושחת?

מאת גיא רולניק

אהרן ברק. בתקופת כהונתו התפשטה מחלת השחיתות בקצב מפחיד

תצלום: תומר אפלבאום / באובאו

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, לוחץ בתקופה האחרונה על פרקליטות המדינה לזרז את תשובתה לעתירות העוסקות בשאלת "מיהו יהודי" והדורשות להכיר בגיורים הרפורמי והקונסרווטיווי בישראל לצורך חוק השבות - כדי שהוא עצמו יוכל לכתוב את פסק הדין בעניין זה בטרם יסיים את כהונתו בבית המשפט העליון בדצמבר.

הלחץ של ברק, כפי שנחשף אתמול ב"הארץ", והרצון שלו לכתוב בעצמו את פסק הדין משקפים מן הסתם את החשיבות העליונה, ההיסטורית, שהוא רואה בסוגיה זאת. אך אולי ראוי שעד פרישתו מכס העליון ילחץ ברק, על עצמו בעיקר, להעביר בכל דרך אפקטיווית שיבחר את הפרשנות שלו לשאלה לא פחות חשובה - מיהו מושחת, שכן בתקופת כהונתו בעליון התפשטה במשק הישראלי מחלת השחיתות בקצב מפחיד, ולברק כדמות הבכירה ביותר בעולם המשפט יש חלק בכך.

כאשר בנו של ראש הממשלה שניהל את המדינה במשך חמש שנים מורשע בפלילים ונגזרים עליו 9 חודשי מאסר בפועל, והמועמד המוביל לראשות הממשלה הוא מזוכה ומנוקה סדרתי משורה של פרשיות שחיתות לכאורה - אין ספק שזהו תור הזהב של השחיתות הציבורית בישראל. יש לנו משק גדול, תקציב ציבורי ענק, עוגה גדולה לחלק, וכולם רוצים לבצוע לעצמם נתח נאה - מי בגסות, מי בנועם, מי בתחכום ומי בטיפשות.

אולי ברק, השקוע בסוגיות משפטיות כבדות משקל, לא הבחין במבוכה ובבלבול של הציבור הישראלי: מה מותר, מה אסור, מה מושחת, מה מקובל, מה חריג ואת מה "עושים כולם". מבלבלים במיוחד הם המאמרים, הפרשנויות והכתבות על הנחקרים, המואשמים, המורשעים, המנוקים והמזוכים המקצועיים. מביכים במיוחד הם פסקי הדין של בתי המשפט בעניין עברייני הסקטור הציבורי. עד שברק ושופטיו יואילו לשלוח מסרים ברורים יותר, אנו מביאים הבוקר מילון קצר לז`רגון החדש בנושאי שחיתות ציבורית:

1. "חבר טוב": רוב הנחקרים והמורשעים מצטיינים בהיותם "חברים טובים" - כך מספרים עליהם החברים והעיתונאים בכתבות הפרופיל.

פירוש פשט: מדובר באדם שהחברים אצלו לפני הכל; הוא יקריב למענם, ילך איתם באש ובמים ולא ישכח אותם ברגעיהם הקשים.

פירוש דרש: "החבר הטוב" הוא כל כך טוב משום שיש לו שליטה והשפעה על נכסי מדינה בהיקפים עצומים. מובן ששקל אחד הוא לא מוציא מכיסו בשביל "החברים"; כל טובות ההנאה, הג`ובים, ה"עזרה" ושאר הסידורים ש"החבר הטוב" מספק הם על חשבון משלם המסים, האזרחים, ובעיקר על חשבונם של אלה שאין להם "חבר טוב" בשלטון.

2. "איש טוב": הנחקרים, המורשעים והמזוכים, הם בדרך כלל אנשים מצוינים - כך מעידים עליהם החברים מהצופים, בית הספר והיחידה וכל אנשי העסקים והעיתונאים שמרואיינים לכתבה.

פירוש פשט: זאת מדינה לא מפרגנת, החוק כאן מסובך, יש פה המון אנשים רעים וקטנוניים שכל הזמן מחפשים את אנשי הציבור בזכוכית מגדלת ותופסים אותם על זוטות. אבל אנחנו יודעים שמדובר באנשים טובים וחבל שאין לנו יותר כאלה.

פירוש דרש: הכותבים, המרואיינים ולעתים גם השופטים והפרקליטים נמנים ברובם עם אותה חבורה של עיתונאים, פוליטיקאים, משפטנים ואנשי עסקים שאחד מגרד את גבו של האחר. לאלה שנפגעים מהשחיתות הציבורית לא רק שאין פתחון פה אמיתי, אלא שברוב המקרים הם כלל אינם יודעים שהם נפגעו, כיצד ומדוע: הם קמים בבוקר והולכים לעבודה. יש להם זמן להבין או ללמוד מי דופק אותם וכיצד?

3. "עושה לביתו" - ובהטיה המקובלת, "הגיע הזמן שלי לעשות לביתי": ביטוי החוזר על עצמו כל אימת ששר, חבר כנסת או פקיד ציבור בכיר פורש מהחיים הציבוריים ויוצא לעסקים פרטיים.

פירוש פשט: את כל מרצו וזמנו הפנוי הוא הקדיש במשך עשרות שנים לציבור הישראלי; הכוח, השררה, הכיבודים, ההופעות בתקשורת - כל אלה הם המחיר שהוא נאלץ לשלם למען שליחותו הציבורית. הגיע הרגע שהוא, נאיווי שכמותו, יעשה משהו גם למען עצמו ומשפחתו.

פירוש דרש: כבר כמה שנים טובות שאנחנו עושים לביתנו בסקטור הציבורי באמצעות מנופי הכוח האדירים שהוא נותן; קושרים קשרים, בונים מוניטין, עוזרים לחברים עשירים היכן שצריך ושולחים כל שבוע הרבה כיכרות לחם על פני המים. האמירה "עכשיו אעשה לביתי" היא בעצם הכרזה: אני פורש מתפקידי בסקטור הציבורי ועכשיו הגיע זמן התשלום.

באחת מרשויות החקירות נדהמו לגלות לפני כמה שנים כי בחשבונו של פקיד בכיר שפרש מהסקטור הציבורי הצטברו בתוך שנתיים כמה מיליוני דולרים מעבודות "ייעוץ". אותו פקיד לא סיים 12 שנות לימוד, אבל היו המון אנשי עסקים שהיו זקוקים לייעוץ שלו מיד לאחר שפרש מתפקידו.

4. "לא נמצאו ראיות", "זוכה", "מחמת הספק". הרוב המכריע של פרשיות השחיתות בסקטור הציבורי כלל אינן מגיעות לידיעת הציבור, המשטרה ורשויות החוק, ואילו חלק גדול מהפרשיות שנחשפות מסתיימות בקול ענות חלושה בסגירת התיק, בהיעדר ראיון או בזיכוי.

פירוש פשט: יש לנו ארץ נהדרת, עם אנשים ערכיים וישרים היושבים על הקופה הציבורית. הם אתיים, ישרים כסרגל, ורק טובת הציבור לנגד עיניהם.

פירוש דרש: היכולת של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט לעמוד מול מיטב עורכי הדין של אנשי הציבור היא עלובה; בפלילים יש להוכיח כוונה ונטל ההוכחה הוא בדרך כלל קשה מאוד. כאשר מדובר באנשי ציבור בכירים ובאנשי עסקים עשירים, השופטים הישראלים נהפכים רחמנים בני רחמנים ומתקשים לעמוד מול עורכי דינם.

למזלם של אנשי הציבור, איש מהבוחרים שלהם אינו קורא את העובדות שאינן שנויות במחלוקת המופיעות בכתבי האישום ופסקי הדין - גם באלה המזכים אותם בהיעדר ראיות או מחמת הספק.

כך למשל, בדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה המנקה את ראש הממשלה אריאל שרון מפרשת האי היווני, נחשפה התנהלות לא אתית במקרה הטוב ומושחתת במקרה הגרוע - אבל את אף אחד, כולל מזוז, זה לא עיניין במיוחד.

בעזרתם של העיתונאים המקורבים, עורכי הדין והיחצ"נים המתאימים, נלבין, ננקה ונסובב את כל הסיפור - ומחר כבר תהיה כותרת על חמאס, איראן, בוש או אבו מאזן, וכולם כבר ישכחו מזה ממילא.

5. "פעלתי במסגרת החוק", "הכל נעשה כדין בהתייעצות עם היועצים המשפטיים", מסבירים הפוליטיקאים ואנשי הציבור כל אימת שנחשפים חשדות לכאורה לשחיתות.

פירוש פשט: מה לעזאזל אתם רוצים מהם? הרי הכל חוקי למהדרין ועבר תחת ידיהם של מיטב היועצים המשפטיים. אתם באמת חושבים שהם יהיו מוכנים להסתבך בשביל שטויות כאלה?

פירוש דרש: המעשים יכולים להיות מקוממים ומכוערים; העובדות שיתגלו בעיתון, במשטרה או בהכרעת הדין של השופט יכולות להצביע על מעשי שחיתות, אבל בסקטור ציבורי במדינה מתקרנפת בעיצומו של תור הזהב של השחיתות - לנורמות, להיגיון הבריא ולאתיקה אין משקל. או שזה "פלילי" (ע"ע "זוכה"), או שזה עלא כיפק.