לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' נזרחיא מ- ירושלים --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
חשין מאשר: הקליקה של השופטים מחליטה מי מתמנה לעליון  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית



עדכונים של נקים:

זיוף בוועדת הבחירות להפלת מפלגת הימין החדש של בנט ושקד, השיטה והמניע
ראשון 16.06.19 0:27

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שבת 29.09.18 23:06

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
Nakim - Haaretz
אורח








הודעהפורסם: שלישי 30.05.06 20:35    נושא ההודעה: חשין מאשר: הקליקה של השופטים מחליטה מי מתמנה לעליון

חשין מאשר לנו את מה שידענו מזה זמן רב על הקליקה של בית המשפט העליון והועדה למינוי שופטים הייחודית למדינה המושחתת ביותר במערב קרי ישראל. Evil or Very Mad

מהכתבה:
"לא קרה עד היום שהתמנה לבית המשפט העליון מועמד בניגוד לדעת השופטים. אם אדם מועמד לבית המשפט העליון והשופטים מתנגדים לו, אז האדם הזה צריך להסיר את מועמדותו. כי הרי ברגע שהוא מתמנה הוא יהיה שופט. אתה תמנה שופט בניגוד לדעתו של נשיא העליון? לא היה כדבר הזה עד היום. כי אתה מכבד את נשיא העליון. זה לא מתקבל על הדעת שימנו בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון. אני חושב על עצמי, לא הייתי מסכים שימנו אותי לבית המשפט העליון אם השופטים היו אומרים שהם לא רוצים".

עדכון אחרון - 11:15 26/05/06

ואני על עומדי אעמוד*
מאת יובל יועז

אהרן ברק? "הוא מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים, אבל יהיו זכויות אדם" * החרדים? "אלה, רק זכויות יש להם, אין להם חובות בכלל" * דורית בייניש? "הביקורת שמוטחת בה זדונית" * הוועדה לבחירת שופטים? "אם השופטים לא רוצים מועמד מסוים, אתה לא כופה עליהם. אנחנו חבורה אחת" * השופטת הילה כהן? "דמה הוקז קילוחים בלי צדק" * סגנונו המשתלח? "העוזרים שלי מוחקים לי קטעים, וכשהם לא רואים אני מחזיר" * מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פורש ברעם


* מתוך דעת המיעוט של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין, בפרשת האי היווני

את פסק דינו האחרון מלפני שבועיים, בפרשת התיקון לחוק האזרחות המונע איחוד משפחות עם פלשתינאים, בחר מישאל חשין לפתוח בהומאז` לספר "אוטופיה" של תומס מור. "משהונחה לפני חוות דעתו של חברי הנשיא ברק", כתב השופט חשין, "נתתי


מישאל חשין. אני הייתי הרבה במיעוט, אבל תראה דעתו של מי התקבלה

צילום: אייל טואג

ידי בידו והנחתי לו להובילני בדרכו. לקראת סופו של המסע עלינו על אונייה והגענו לאי באמצע האוקיינוס. ירדנו מהאונייה ועל המזח קיבל אותנו איש נשוא פנים. `ברוכים הבאים`, ברכנו האיש במאור פנים. `ברוכים הנמצאים`, השיבונו והוספנו: `אנו מישראל, מבית המשפט העליון של ישראל. ומי אדוני?` שאלנו. `שמי הוא תומס מור`.

"`נעים מאוד. ומהו המקום שאנו נמצאים בו?` שאלנו. `אתם נמצאים במדינת אוטופיה`, השיב האיש והוסיף: `מדינת אוטופיה הוקמה על פי תוכנית שהתוויתי בספר שכתבתי וששמו כשם המדינה. דרך אגב`, הוסיף האיש, `המלה אוטופיה היא בלשון היוונית, ותרגומה לעברית הוא שום מקום`. `מעניין, מעניין מאוד`, אמרנו. `וכאנשי משפט נוסיף ונשאל אותך: האם שיטת המשפט השוררת באוטופיה דומה לשיטת המשפט בישראל?` מר מור חייך והשיב: `צר לי, אך יעבור זמן רב עד שישראל תגיע למדרגת אוטופיה. לעת הזו אתם נלחמים על חייכם, על קיומה של המדינה. דיני אוטופיה לא לכם הם. עדיין לא. שמרו על עצמכם, עשו כמיטבכם, וחיו`, כך אמר האיש ולא יסף. ואיקץ, והנה חלום".

* * *

פסק הדין של חשין בשאלת חוק האזרחות ודעת המיעוט המהדהדת שלו בעניין גיוס תלמידי הישיבות הם האקורד האחרון במורשת השיפוטית שהשאיר אחריו בבית המשפט העליון. וכמו בכל כך הרבה פסקי דין קודמים של חשין, גם כאן הסגנון האישי והשפה מחלחלים לתודעה באותה עוצמה שבה חודרות העמדות הנוקבות שלו. "יש לי סגנון יוצא דופן", הוא מסכים, "לא בהכרח לטובה. יש אנשים שמאוד סונטים בסגנון הזה, אמרו שזה פלצני, שזה מליצי. זה הסגנון שלי, הסגנון הוא האדם. אני עובד קשה מאוד על הסגנון, זה חשוב לי מאוד מאוד. זה צורך נפשי. פסק דין הוא מעשה אמנות. יש שופטים אומנים ויש שופטים אמנים. אני משתדל להיות שופט אמן ולא שופט אומן".

אחד המאפיינים הבולטים בכתיבתו של חשין הוא התיאור בגוף ראשון של ההתחבטויות שעובר השופט בדרך להכרעה. ה"אני המספר", אם לומר זאת במינוחים ספרותיים, דומיננטי מאוד. "הסוגיה כל כך קשה היא", כתב בפסק הדין


עם ברק בישיבת הפרישה מבית המשפט העליון. הוא בגלקסיה משל עצמו ואני בגלקסיה משל עצמי צילום: גיל יוחנן, באובאו

צילום: גיל יוחנן, באובאו
שביטל את "נוהל שכן" שנהג בפעילות צה"ל בשטחים, "עד ששופט יכול שישאל עצמו מה טעם בחר בייעוד השפיטה ולא במקצוע אחר. כל פתרון שאבחר בו, יבוא יום ואתחרט על בחירתי. ההתלבטות היתה קשה, קשה מנשוא".

"לא עשיתי את זה הרבה, רק מעת לעת", אומר חשין על גישת ה"אני המתלבט". "בהתחלה עשיתי את זה יותר, אחר כך ראיתי שזה נעשה פתטי".

אולי אתה בכלל סופר מתוסכל?

"בשום פנים לא, אני לא רואה את עצמי כסופר בכלל. הלוואי שהייתי סופר. סופר צריך שיהיה לו חיידק של סופר, אין לי, הלוואי שהיה לי. לא שלא אכתוב אחרי הפרישה, אבל אכתוב מכתבים, מיילים, אני לא יודע. אין לי כישרון, פשוט אין לי. זה לא משנה שיש לך סגנון יפה, אלא אם יש לך מה לומר. ואין לי מה לומר. יוצרים הם יוצרים. לאנשים האלה יש משהו מבפנים, א.ב. יהושע, עמוס עוז, מאיר שלו. מאיר שלו הוא מספר אחת, הוא המאהב הכי גדול של השפה העברית. לי אין כלום".

רביץ, פרוש, שיתפוצצו

בשבוע שעבר ציין חשין את סיומם של שלושת החודשים המוקצבים לשופטים הפורשים לגמלאות לסיים את כתיבת פסקי הדין שלהם. השבועות האחרונים היו אינטנסיוויים מאוד. על שולחנו נותרו כמה מהתיקים הכבדים ביותר שהתגלגלו בעליון בשנים האחרונות, והוא התאמץ לסיים את כתיבת פסקי הדין בהם עד המועד האחרון. ולא רק הוא: גם יתר השופטים הוכנסו לסדר הזמנים הקשוח. וברגע אחד הכל נגמר.

בשבוע שעבר כבר החל לארוז את הספרים הרבים המכסים את קירות לשכתו, במטרה לפנות את הלשכה ולעבור לחדר הקטן שהוקצה לו בקומה השנייה של ספריית בית המשפט העליון, בשורת הקיטונים של יתר השופטים בדימוס. אחרי שנים שבהן כל מעייניו היו נתונים להרהור בסוגיות שיפוטיות, פתאום הוא צריך עכשיו ללכת לקנות מכונית במקום הרכב הממשלתי שהחזיר, צריך לדאוג לטלפון נייד בעצמו. אפילו את מחשב כף היד שהנהלת בתי המשפט חילקה לכל השופטים, שבאמצעותו הוא מנהל את חייו, יצטרך חשין להחזיר בקרוב.

פסיקותיו בעניין חוק האזרחות ובעניין גיוס תלמידי הישיבות הן איפוא ההצהרות השיפוטיות האחרונות של חשין, ובשני המקרים הוא משמיע קול ברור וחזק המנוגד לעמדת הנשיא אהרן ברק. זו לא היתה הפעם הראשונה, אבל דומה שאין זה מקרה שחשין בחר לסיים את כהונתו במחלוקת רחבה עם ברק בעניינים משפטיים המהותיים והעמוקים ביותר שהמערכת המשפטית עוסקת בהם.

כמה ימים אחרי מתן פסק הדין בעניין חוק האזרחות נחשף המייל ששלח ברק לעמיתו מאוניברסיטת ייל, שבו הוא מצהיר כי למרות שטכנית הוא נותר במיעוט, מהותית יש רוב לעמדותיו בין השופטים. חשין, ועמו רוב השופטים העליון, נעלב עד עמקי נשמתו ממכתבו של ברק, אולם הוא מסרב להתנצח אתו פומבית, ומסכים לדבר רק על הפסיקה עצמה.

הרוב של שישה נגד חמישה בעניין חוק האזרחות הוא רוב די רעוע, כי הקול השישי של השופט אדמונד לוי מאוד קרוב בעמדותיו לזה של ברק. אתה חושש שבעתירה הבאה הפסיקה תתהפך והחוק ייפסל?

"אני לא יודע, אני לא אחראי למה שיקרה אחרי. כשאני בחוץ, אני לא יכול לעשות כלום אלא רק לשבת בחוץ ולהתפוצץ כמו כל אזרחי המדינה, ולדעת שאם הייתי שם אז היה יכול להיות כך או אחרת. בסופו של דבר אתה צריך להיות שלם עם עצמך. אם אתה לא אופורטוניסט, ואופורטוניזם מסתובב במקומות כאלה ואחרים, אז זה דבר שמציק לך ומטריד מאוד. כי שופט שהוא פופוליסט ואופורטוניסט, רוצה למצוא חן בעיני קבוצת התייחסות מסוימת, אז הוא עושה מה שהוא חושב שאותו קהל יאהב".

ברק קובע בפסק הדין שלו שהוא מוכן, בשם עקרון המידתיות, שיהיה קצת פחות ביטחון תמורת הרבה יותר זכויות אדם.

"זאת אומרת שהוא מוכן שיתפוצצו שלושים, חמישים אנשים אבל יהיה זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני ברוב. אני לא מוכן לקחת סיכון. לא במלון פארק ולא בחיפה ולא באוטובוסים מתפוצצים בתל אביב. למה אני צריך לקחת סיכון? יש לנו עסק עם מדינת אויב, איך שלא תסובב את זה. אני לא שמעתי אחרי פרל הרבור, כשארצות הברית נכנסה למלחמה נגד יפן, שיבואו פתאום עשרת אלפים יפנים או יפניות וירצו להתחתן עם אמריקאים ויבואו לאמריקה. לא יעלה על הדעת בכלל דבר כזה. מבחינתי אם ייכנס מישהו וישתף פעולה עם טרוריסטים ויהרוג איזה ארבעה-חמישה יהודים או ערבים, אזרחי הארץ, אני לא רוצה. אני רוצה לדעת, למה אני חייב? אין מדינה בעולם שיש זכות חוקתית להכניס אדם זר לארץ, לא כל שכן אויב".

בניגוד לפסיקה בעניין חוק האזרחות שבה ניצח חשין את ברק, בנוגע לגיוס תלמידי הישיבות הוא נותר בבדידות מזהרת, יחיד מול שמונה חבריו שהותירו את חוק טל על כנו. ניכר בו שהנושא נגע בנימי נפשו, ופסק הדין הוא פרוגרמה סדורה נגד המגזר החרדי המקבל תקציבים מהמדינה מבלי לשאת בנטל. "נניח שבדרכם של בני הישיבה יילכו עוד עשרות עשרות אלפים של מועמדים לשירות ביטחון", כתב, "אם כך יהיה, מי יגן על המדינה? מי יגן על בני הישיבה ועל משפחותיהם? במה סומק דמו של בן ישיבה מדמו של צעיר שאינו בן ישיבה? ובאומרנו דם מתכוונים אנו לדם. דם לא כמשל. דם פשוטו כמשמעו".

הפסיקה גררה התקפה חריפה עליו מחוגים דתיים, ולא בפעם הראשונה. "השופט חשין הוא חוצפן", אמר עליו ח"כ אברהם רביץ מיהדות התורה, "מבחינתי שיילך לכל השדים והרוחות". עמיתו לסיעה, ח"כ מאיר פרוש כינה בעבר מעל במת הכנסת את חשין "השופט החזיר", אחרי פסק הדין בשאלת מכירת בשר חזיר בשכונות חילוניות. "זו התבטאות גסה של אדם גס רוח", אומר חשין על רביץ. "זו שפה נמוכה, שפה שאני לא מתבטא בה. אמא שלי היתה אומרת, אל תאמר מלים גסות על הזולת, כי לא הוא נעשה מלוכלך אלא הלכלוך הוא על הלשון שלך. הלכלוך נשאר על לשונם של פרוש ורביץ".

מה בעצם יש לך נגד החרדים?

"זה לא שאלה של כבוד האדם, אלא פשוט עניין של אפליה בין דם לדם. מקבלים את זה כמובן מאליו וכדבר שגרתי שברור לחרדים שהם לא הולכים לצבא. אבל לכנסת הם בוחרים, הם יושבים בממשלה ומחליטים על חיים ומוות. מקבלים הקצבות מהמדינה כדי ללמוד ולא לעבוד. אני לא מבין את זה בכלל. זה לא מתקבל על דעתי. זה דבר שנוגע לי בציפור הנפש. בחברה יש זכויות ויש חובות. אלה רק זכויות, אין להם חובות בכלל. זה נוגע לי בתוך הבטן, בתוך הקיבה. זה אוכל אותי, זה ממיס אותי. שקר וצביעות ורמאות".

ברק, הצל, העימות שהוחמץ

בשתי הפסיקות שחתמו את הקריירה השיפוטית שלו הקפיד חשין לנקוט עמדה הפוכה לזו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שיפרוש גם הוא בקרוב. אחת האכזבות הגדולות בעיניו של מישאל חשין הנובעות מעזיבתו את בית המשפט העליון היא החמצת האפשרות להגיע לעימות חזיתי עקרוני מול אהרן ברק בשאלת סמכותה המכוננת של הכנסת. המהפכה החוקתית שטבע ברק היא כבר עובדה קיימת, עוד מפסק דין בנק המזרחי מ-1995 שהכריז על סמכותו של בית המשפט לבטל חקיקה של הכנסת הסותרת את חוקי היסוד. ברק יצר באותו פסק דין את "תיאוריית שני הכובעים", שלפיה לכנסת יש סמכות הן כרשות מחוקקת והן כרשות מכוננת, ובכובעה זה היא מוסמכת לחוקק חוקה. חשין כתב באותו פסק דין תזה מנומקת ומפורטת, והפוכה לחלוטין. אבל ברק ניצח ושיטתו הפכה לגישה הרווחת. "מי חושב היום כמו חשין? רק חשין חושב כמו חשין", צוטט ברק לפני כמה שנים.

"רציתי שיבוא שואו דאון (עימות חזיתי) ביני לבין ברק בנושא של בנק המזרחי, זה לא הגיע לשואו דאון", אומר חשין. "היה לי חשוב לנסות להיכנס לעומק בנושא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני חושש להשאיר את החוק הזה בלי שאני משגיח עליו מקרוב. אני טענתי בפסק דין בנק המזרחי שלכנסת אין בכלל סמכות מכוננת. האמירה של ברק, `מי חושב היום כמו חשין?` זאת אמירה לא נכונה. או שהוא לא מבין או שהוא לא רוצה להבין. אני אמרתי כל הזמן, ואמשיך לומר עד נשימתי האחרונה, לכנסת אין סמכות מכוננת. זה דבר שלא היה ולא נברא. פשוט המצאה. הכנסת יכולה לחשוב שיש לה סמכות, ונשיא המדינה יכולה לחשוב, והאו"ם יכול לחשוב, קופי אנאן יכול לחשוב, נשיא ארה"ב, זה לא מעניין אותי. כי אם הדבר הזה לא קיים, הוא לא קיים. אצל ברק, אם מחר הכנסת מקבלת חוק במאה ח"כים נגד שניים, הוא יכול לבוא ולקבוע שהחוק הזה בטל. אני חושב שזה לא רציני".

יש לך תחושה שהיית כל השנים האלה בצלו של ברק?

"הנשיא ברק הוא משפטן יוצא דופן בדורותיו. אני יצרתי את הצל של עצמי, לא הייתי בצלו של איש. אולי אני קטן והצל שלי היה קטן, יכול להיות. אני לא אמרתי אף פעם הן כשלא חשבתי הן, לא אמרתי לאו כשלא חשבתי לאו. אינני מקבל את ההגדרה שהייתי בצלו. ברק בגלקסיה משל עצמו ואני בגלקסיה משל עצמי. הוא משפטן מאוד דומיננטי, והצלחתי להרגיז אותו לשמחתי בכמה מקרים. אבל אני לא חושב שהייתי בצלו".

אתה חושש כשאתה מסתכל על שופטי העליון שיישארו אחריך ואחרי ברק?

"אני מסתכל עליהם בדאגה, בחיבה ומתוך תקווה שהם יצמחו לתוך התפקיד. ואם בית המשפט העליון יהיה אפור, אז יהיה קצת שקט, לא יהיו ברקים ורעמים. זה לא מזיק כל כך. אבל אני מבטיח לך שהוא לא יהיה אפור. אנשים יצמחו, כל אחד בדרכו. אני לא חושש. הרשות השופטת לא עומדת על אדם אחד. הלוואי שהממשלה תהיה כמו בית המשפט העליון. לא ראיתי את הברקים שהם הבריקו עד היום. אני מצטער שאני לא אהיה חלק מהמשחק, אבל ככה זה תמיד. את האסקימואים הזקנים משאירים על הקרח".

בייניש, פרוקצ`יה, אנשי הזדון

חשין וברק משאירים אחריהם בית משפט מוחלש, מאוים. בייחוד מאוים מעמדה של השופטת דורית בייניש, שאמורה להתמנות כנשיאה הבאה אחרי ברק, לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה היום בבית המשפט. מתנגדיה של בייניש, והם לא מעטים, נזכרו לשאול עכשיו מה פתאום בוחרים את נשיא בית המשפט העליון לפי הוותק, ולא בידי הכנסת למשל, אף שהשיטה הזו נהוגה בבית המשפט העליון מאז ומעולם.

ב-14 השנים האחרונות היו לשכותיהם של חשין ודורית בייניש סמוכות זו לזו באותו מסדרון בקומת השופטים בעליון. השניים, שהכירו עוד מהימים שבהם למדה אצלו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ומאוחר יותר כשכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיא נכנסה לנעליו כראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, הפכו לחברים בלב ובנפש, ולבעלי ברית בעניינים מקצועיים. "אני חשה כבר את המסדרון השקט והחסר", כתבה לו בייניש באחרונה, "ההתייעצות, התגובה האותנטית, החמה והמקורית, ההבנה שאינה מחייבת להרבות במלים, יחסרו לי עד מאוד".

חשין, מטבע הדברים, תומך במינויה של בייניש לנשיאה הבאה של בית המשפט העליון עם פרישתו של ברק בעוד ארבעה חודשים. הרעיונות המועלים בחוגים משפטיים, פוליטיים ותקשורתיים מסוימים לשינוי שיטת הסיניוריטי שבה התמנו נשיאי העליון מאז קום המדינה מוציאים אותו מכליו. "אלה אנשי זדון שמעלים את זה", הוא אומר. "זה רק בגלל בייניש. כל הביקורת שמוטחת בה היא לא עניינית ואפילו זדונית. רוצים לשנות את הסיניוריטי? בבקשה, בעוד שני נשיאים. למה רוצים לשנות את זה עכשיו? אז אל תבלבל לי את המוח, אל תדבר אתי על סיניוריטי. רוצים שהיא לא תתמנה לנשיאה. זה נקמה אישית. חד משמעית, מי שהעלה לדיון את שיטת הסיניוריטי רוצה לעשות סיכול ממוקד לבייניש. אין ספק בכך. זה ונדטה אישית".

המאבק בבייניש קשור, לפי הערכות בבית המשפט העליון ולא רק בו, בפרשת מועמדותה של פרופ` נילי כהן לבית המשפט העליון

לפני כמה שנים. בייניש, מספרים שופטים, הצליחה לשכנע את רוב שופטי העליון להתנגד למינויה של כהן, למרות שברק רצה למנות את כהן - מומחית בעלת שם עולמי לדיני חוזים. על פי ההערכות הללו, זעמו של חשין מופנה נגד הציר הכולל בין היתר את פרופ` דניאל פרידמן, המזוהה עם כהן. פרידמן אף יצא בסדרת מאמרים בעיתונות נגד שיטת הסיניוריטי ונגד מינוי בייניש לנשיאה.

"אני אמרתי גורמי זדון. אני לא מוסיף ולא גורע", אומר חשין. "יכול להיות שזה השם הזה, יש עוד שמות אולי. מי שהעלה את זה עכשיו זה גורם זדון כדי שהיא לא תתמנה לנשיאה. זה עניין אישי המתכסה כנורמטיווי. יש כל כך הרבה טעמים שהנשיא יהיה דווקא השופט הוותיק, אבל זה לא מעניין אף אחד. זה מתחזה להיות הצעה נורמטיווית אבל בעצם זו הצעה אישית לדפוק את בייניש. זה לא משנה אם פרידמן העלה את זה או סבתא שלי העלתה את זה".

בייניש מנעה את המינוי של נילי כהן?

"זה היה דיון סגור. והיה שם איש זדון שהיה לו אינטרס להוציא את הדברים החוצה. מה שהוא הוציא החוצה זה לא נכון. הדברים שפורסמו לא נכונים. אלה דיונים פנימיים, אנחנו לא מקבלים החלטה, לא מצביעים, אלא מחליפים דעות ומדברים. בשני המקרים, של נילי כהן ושל אילה פרוקצ`יה היו הדלפות מבפנים. אלה היו מעשי זדון".

פרופ` דניאל פרידמן מסר בתגובה: "השאלה היא, בהנחה שצריך לבחור ראש למערכת ציבורית, האם צריך להעדיף את טובת המועמד או את טובת המערכת. השאלה גם מכתיבה את התשובה בעניין זה. אני בדעה שטובת המערכת היא הקובעת ולדעתי זהו גם הכלל המשפטי. ההתייחסות לשניים או שלושה אנשים איננה משקפת את המציאות. ההתנגדות למינויה של בייניש לנשיאות רחבה הרבה יותר. אני יכול גם לומר שההתנהלות של בייניש בענייני מינויים מציבה שאלה אם לא צריך לבחור אדם מתאים יותר".

בשאלת מינויה של השופטת פרוקצ`יה החצים הופנו כלפי חשין עצמו. טענו שהוא התנגד נחרצות למינויה בשל החלטתה, כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, להרשיע את גיסו אלי הורוביץ, מנכ"ל חברת טבע, בפרשת "פרומדיקו". אלא שההתנגדות לא הועילה ופרוקצ`יה מונתה לעליון.

טוענים כלפיך שהתנגדת למינוי פרוקצ`יה בגלל פסיקתה בעניין אלי הורוביץ.

"אתה חושב שאני כזה טיפש שאינני יודע מה יאמרו? אתה חושב שאני כל כך טיפש שאינני יודע שאחרי שהיא הרשיעה את גיסי, שיאמרו שבגלל זה התנגדתי? אנשי זדון אמרו את זה. אני יודע מה אמרתי בישיבה, ואני יודע מתי עזבתי את הישיבה. אבל את זה אנשי הזדון לא פירסמו, לא היה להם אינטרס לפרסם את זה. אלה היו שקרים מוחלטים. אבל היום הרי ברור לחלוטין, זה כתוב אפילו בעיתון, שחשין התנגד לפרוקצ`יה כי היא הרשיעה את גיסו. חשין כזה טיפש, באמת אני טיפש. זה זול כל כך".

אומרים גם שמאז מינויה שורר ביניכם נתק.

"זה פשוט לא נכון. היחסים הם קורקטיים. אני מסכים שיש שופטים שיותר קרובים אחד לשני. למשל, היא לא תקיש בדלת כמו ריבלין, הוא חבר שלי. היא לא חברה קרובה שלי אבל אנחנו יושבים ביחד, כותבים ביחד. אין בעיה מבחינה זו".

לבני, גביזון, ריח רע

בניגוד למחלוקות המשפטיות, בכל הנוגע למעמדו של בית המשפט העליון, יישר המשנה לנשיא חשין קו עם הנשיא ברק. בהקשר הזה, רישומן של השנה וחצי שבהן כיהנה ציפי לבני כשרת המשפטים עדיין טרי. העימות הפומבי בין ברק ללבני בשאלת מינויה של פרופ` רות גביזון השאיר את נשיא העליון חבול מבחינה תקשורתית. לא ישכחו לו את התנגדותו למינוי גביזון ואת ההנמקה שנתן בהתבטאותו הפומבית בדבר "האג`נדה של רותי". הפרשה הותירה את חשין קרוע. מצד אחד גביזון היא ידידתו הקרובה, מצד שני הוא מכיר בחובה לגבות את נשיאו.

מותר לדעתך לשר משפטים להציע מועמד לעליון שהשופטים מת

נגדים למינויו?

"אני הייתי מצפה ששר המשפטים יתאם עמדות עם נשיא בית המשפט העליון, למען יצירת שקט תעשייתי בתוך המערכת. אני חושב שזה לא טוב ששר המשפטים מתנגח עם נשיא בית המשפט העליון, זה לא עוזר לאף אחד. צריך לזכור ששר המשפטים בא והולך. זה כמעט אורח נטה ללון. נשיא בית המשפט העליון, שמייצג את המערכת, נטוע בתוך המקום הזה. צריך גם כבוד למערכת, והנשיא מייצג את המערכת".

היוזמה של לבני למנות את גביזון לעליון לא בדיוק נעשתה בהיוועצות עם השופטים.

"אני הייתי בעד רות גביזון. יש לי גם היכרות ארוכת שנים אתה. היא חברה שלי, היא גם היתה תלמידה שלי. אני זוכר אותה עוד מזמן שבחנתי אותה, לפני שנים רבות. אין ספק שהיא ראויה לעליון. הנשיא אמר שהוא מתנגד בגלל האג`נדה שלה. אבל מותר לשרה להעלות את השם שלה. אני לא חושב שצריך להיות תיאום אלא היוועצות. השרה חושבת שצריך את רות גביזון, ברק חושב שלא. אז מביאים את זה לוועדה ומצביעים. למה לא?"

כלומר, לגיטימי מצד שר המשפטים לנסות להביא לבחירת שופטים לעליון שלא מקובלים על השופטים?

"חד משמעית כן. מותר להעלות מועמדים שלא מקובלים על השופטים ולהישאר במיעוט. לא קרה עד היום שהתמנה לבית המשפט העליון מועמד בניגוד לדעת השופטים. אם אדם מועמד לבית המשפט העליון והשופטים מתנגדים לו, אז האדם הזה צריך להסיר את מועמדותו. כי הרי ברגע שהוא מתמנה הוא יהיה שופט. אתה תמנה שופט בניגוד לדעתו של נשיא העליון? לא היה כדבר הזה עד היום. כי אתה מכבד את נשיא העליון. זה לא מתקבל על הדעת שימנו בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון. אני חושב על עצמי, לא הייתי מסכים שימנו אותי לבית המשפט העליון אם השופטים היו אומרים שהם לא רוצים".

גביזון לא הסירה את מועמדותה למרות ששמה עלה בניגוד לדעת השופטים.

"מה אתה רוצה ממנה? היא צריכה להסיר את מועמדותה? אולי השרה לא היתה צריכה להעמיד אותה לבחירה? גביזון לא צריכה להסיר את מועמדותה. בעניין הזה היא לא נועצה בי. אם היתה נועצת בי, הייתי אומר לה בשום פנים אל תסירי את מועמדותך. אולי ייווצר רוב כלשהו. לומר לך שזה בריא? אתה לא ממנה בניגוד לדעת השופטים, אבל אולי אנשים יתרצו. והיו זרמים מסוימים שאני לא רוצה לדבר אליהם. הדברים לא היו כל כך חד וחלק. לדעתי הנשיא עשה טעות כשדיבר על אג`נדה. הוא לא היה צריך לומר שום דבר".

בכל מה שקשור במינויים, גורס חשין, המערכת לא צריכה לנמק את התנגדותה למועמדים כאלה או אחרים לשופטים. החיסיון המוטל על דיוני הוועדה לבחירת שופטי
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של "נקים": ההונאה במיליארדים של הקיבוצים בשיתוף רשם האגודות

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום חופשי בעניין שחיתות ציבורית כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group