לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' רויטל מ- רמת השרון --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
בתי המשפט הפכו לחותמת גומי של הפרקליטות, 99.9 אחוז מהעומדים לדין - מורשעים,איראן זה כאן  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הודעות של נקים



עדכונים של נקים:

אהוד ברק והסחיטה במיליונים (לכאורה) של סוכן המוסד ג'פרי אפשטיין
ראשון 07.01.24 0:58

חשיפה,מי שהורה על גיוסו של ג'פריי אפשטיין למוסד הוא לא אחר מאשר אהוד ברק כאשר היה ראש אמ"ן
שישי 05.01.24 12:41

היום יתקיים ערר במשפט דרייפוס ללוחם גיבור במשטרת ישראל
רביעי 27.12.23 20:28

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
חיים יטיב
דובר של `נקים`
דובר של `נקים`




הצטרף: 23 ינו' 2006
הודעות: 1010


הודעהפורסם: שני 16.02.09 7:17    נושא ההודעה: בתי המשפט הפכו לחותמת גומי של הפרקליטות, 99.9 אחוז מהעומדים לדין - מורשעים,איראן זה כאן

מאמר של נחום שחף לעיונכם



בישראל 99.9 אחוז מהעומדים לדין - מורשעים!!
נחום שחף
בתי המשפט בישראל הפכו לחותמת גומי לפרקליטות המדינה. מנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה המצורפים עולה ש-99.8 אחוז מהעומדים בישראל לדין על עברות קשות מורשעים (נכון לשנים 2003 ו-2004), מספר שעלה ל-99.9 אחוז בשנים 2005 ו-2006. תופעה חסרת תקדים בעולם הדמוקרטי, מאפיינת מדינות כמו איראן סוריה וצפון קוריאה. שופט מחוזי טימן אופטימי משהו: "יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי".



מנתוני הלמ"ס למערכת המשפט לשנים 2003 ו-2004 עלה ש-99.8 אחוז מהעומדים לדין על עברות קשות מורשעים בדין אחוז דימיוני חסר תקדים בעולם הדמוקרטי.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (קישור: http://www1.cbs.gov.il/shnaton57/st11_03.pdf ) עולה שבשנים 2003 - 2004, מתוך 1000 איש שעמדו לדין על עברות חמורות 998 יצאו חייבים ורק 2 !! יצאו זכאים, זאת לעומת 300 מזוכים מתוך אלף העומדים לדין באירופה.
מאז פרסמתי את המאמר לראשונה אחוז המורשעים עלה ל-99.9 אחוז ! רק 1 ל-1000 מהעומדים לדין יוצא זכאי :
http://www1.cbs.gov.il/shnaton58/st11_03.pdf. (הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לשנת 2007 מציג את אחוז המורשעים לשנת 2005).
http://www.cbs.gov.il/shnaton59/st11_04.pdf פרסומי הלמ"ס לשנת 2008 - מציג את אחוז המרושעים לשנת 2006

אם באירופה כ-30% עד 40% יוצרים זכאים, בישראל כבר בשנת 1990 רק -5 % יצאו זכאים. אחוז המזוכים בדין הלך והדרדר ואיתן שארית זכויות האדם בישראל, ל-2.6% מזוכים בשנת 95, ל-0.2% בשנים 2003 ו-2004, ול-0.1% (1 פרומיל)ׂ בשנת 2005 ו-2006 !.

בישראל סיכוי חף מפשע לצאת זכאי שואף לאפס.
פער מדהים ביחס לאירופה.
ולמי שעדין לא הפנים את הקטסטרופה הסיכוי של אדם העומד לדין בישראל להכנס לכלא גבוה לערך פי 300 עד פי 400 מאשר באירופה.
והעתונות הצדקנית מחפה



ובמספרים;
בישראל נכנסים לכלא בכל שנה למעלה מעשרת אלפי איש, מתוכם כשלושת אלפים שהיו יוצאים זכאים באירופה. עשרות אלפי חפים מפשע איבדו את חירותם את כבודם ואת פרנסתם. עמוס ברנס, כנופיית מע"ץ, ורבים אחרים אינם אלא קצה הקרחון התפלצתי.

אם בשנת 1990 כ-7 אלפים איש נכנסו לכלא, תוך 10 שנים (שנת 2000) המספר עלה לכ-9 אלפים, ל-11 אלף בשנת 2004 וכמעט-13 אלף בשנת 2005 ו2006. בתוך 15 שנה מספר הנכנסים לכלא גדל פי שניים לערך.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בישראל נראה כבדיחה.

לא פלא שרבים מאזרחי המדינה ברחו מכאן.

האחראים לכך מערכת נפשעת דוגמת פרופ' היס שהורשע ע"י ועדת סגלסון בגנבה וברמיה אך עדין משמש בפועל כראש המכון הפתולוגי בישראל , עדנה ארבל ודורית ביניש שעמדו בראש הפרקליטות והמכהנות היום בעליון, נאווה שם-אור שמונתה לאחרונה כשופטת במחוזי, ואחרים דוגמת ניצב מזרחי שהיה אחראי בגיבוי עדנה ארבל ל-17 אלף האזנות סתר לא חוקיות, רבים ורעים אחרים מתוך ראשי המשטרה בישראל שהיו אחראים עם הפרקליטות להכנסת אלפי חפים מפשע לבתי הכלא ולחיפוי על פושעים שהיו חלק מאותה קליקה נפשעת.

זה מכבר איבדתי את האמון במשטרת ישראל ובמערכת המשפט הישראלית.

מתי האחראים למעשים נפשעים אלו יעמדו לדין?

איכן הארגונים לזכויות האדם? איכן האו"ם?
איכן העתונות הישראלית? כלב השמירה של הדמוקרטיה?

הם ממשיכים לחפות על רמיסת זכויות האדם, על הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, על זכות האדם להיות חופשי.



http://www.a-dura.com/?l=he&a=5535

_________________
הצטרפו לערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch


הסקר קובע: רוב הציבור בישראל סבור שהשחיתות פוגעת בחייו היום יומיים,
חתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט והצטרף ל"נקים"

ניתן להשיג את חיים יטיב הדובר של ארגון "נקים" באמצעות טלגרם @HaimYativ או דוא"ל haim@nakim.org


השופט מישאל חשין:המלחמה בשחיתות היא מלחמה להגנה עצמית בה לא לוקחים שבוייםEvil or Very Madsadomaso
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא\ בלוג בקר באתר המפרסם

מבזקים של "נקים":קרא על זימונו של חיים יטיב לחקירה בו הסתבכה היאח"ה בפרשת רמון

דרדר
אורח








הודעהפורסם: שני 15.08.11 9:45    נושא ההודעה: עצמאות בית המשפט/עצמאות שיפוטית - הונאת הציבור1

בישראל בניגוד לכל מקום אחר בעולם שופטים נבחרים על ידי שופטים אחרים עד לא מזמן גם לא היו נבחרי ציבור שהשתתפו בבחירה. בעבר הלא רחוק גם לא היו כל נציגי צבור שהשתתפו בבחירה. קנה המידה לבחירת שופטים היה חסוי, גם חברי כנסת לא ידעו על פי מה מועמד נבחר לשופט. על כך אמרו שופטים: "מכירים אותו". מה שברור שבנפוטיזם ובפרוטקציוניזם הקיים בבית המשפט בני ונכד שופטים שנבחרים ודאי מוכרים וכך גם בני עמדות פוליטיות זהות בעלי יחסים בתוך המקצוע.
עם קום המדינה כאשר החלו להרכיב את בית המשפט העליון, הייתה בתוקף פקודת בתי המשפט המועמדים לכהונת שופט הוצעו על ידי שר המשפטים, אושרו על ידי הממשלה, ואז אושרו סופית בכנסת - שיטה המתאימה למדינה דמוקרטית. אלא שבהמשך שר המשפטים הראשון פנחס רוזן חיבר ביחד עם נשיא בית המשפט העליון משה זמורה, הוא שהיה לא אחר משותפו לשעבר במשרד עורכי די,ן את רשימת המועמדים לשופטי בית המשפט העליון ללא כל התיעצות עם נציגי ציבור. לאחר שקמה ועדה לבחירת שופטים השופט מאיר שמגר בשנת 1978 הביא להרחבת מספר השופטים בוועדה בטוענה של חיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. 1996אהרן ברק – השופט הפוליטי ניסה לשכנע שאין דבר הרסני יותר מהנהגת פיקוח דמוקרטי על בחירת השופטים בטוענת פוליטיזציה.
הועדה לבחירת שופטים כיום מונה תשעה חברים. ששה נבחרי צבור שלושה שופטים. אלא שלכל החלטה דרושים רוב של שבעה מתוך התשעה. כך ששופטים יכולים לבטל כל החלטה בנוסף יש להם גם זכות וטו שאין לנבחרי צבור. חברי הוועדה הם: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים נוספים מבית המשפט העליון(3), שר המשפטים(1), שני נציגים של לשכת עורכי הדין(2) שר נוסף שהממשלה ממנה(1) שני חברי כנסת (2),. רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים - שלושת השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין – (5) אינם נבחרי ציבור, ואינם אחראים כלפיו. שני השופטים מלבד נשיא בית המשפט העליון, בדרך כלל מצביעים לפי רצון נשיא שבחר בם, עורכי הדין תלויים מקצועית בשופטים, ועל כן נוטים הם לרצותם. כך לפחות חמישה מצביעים בהתאם לרצון הממסד המשפטי, שר המשפטים הוא בדרך כלל עורך דין הנאמן לממסד המשפטי יותר מאשר לעמדות הממשלה והכנסת ולערכיו של ציבור הבוחרים. דבר זה בולט במיוחד כאשר שר המשפטים הוא גם עורך דין המיצג לקוחות בבית משפט וגם איננו כלל נבחר ציבור. כך שבדרך כלל לפחות ששה (6) מתוך תשעת חברי הועדה מצביעים לפי רצון הממסד המשפטי. נוסף על כך שני החברי כנסת הם אחד מהקואליציה ואד מהאופוזיציה בדרך כלל מצביעים באופן שונה אחד מהם עשוי להצביע ביחד עם הממסד המשפטי (7).
בשם עצמאות בית המשפט אימצה ישראל שיטה שבה הרשות השופטת אינה אחראית כלפי איש. שופטים מתמנים על ידי ועדה הנשלטת על ידי השופטים המכהנים, ודיוניה נערכים בחשאי, ואילו האומה נותרת ללא כל זכות להתערב בהכרעה מי יישם ויפרש את חוקיה, זוהי גאות השופטים, המכנים את השיטה כ"טובה בעולם" - מאחר שהשופטים מעצבים את בתי המשפט בצלמם הם. למרות מאמצי שופטי ישראל אף אומה אחרת לא השתכנעה בכך.
חזרה למעלה

דרדר
אורח








הודעהפורסם: שני 15.08.11 9:47    נושא ההודעה: עצמאות בית המשפט/עצמאות שיפוטית - הונאת הציבור2

בשם עצמאות בית המשפט קיימת בישראל חסינות מוחלטת לשופטים. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין : "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" הנה כי כן, חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל, וככל הנראה גם אם פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו".
לטענת השופטים הרצון לשמור על אי התלות של הרשות השופטת, ועל אי התערבות בפעולתה מחייבת חסינות רחבה.
השופט דוד גולדשטין קבע כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "המטרה היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט ותכליות המשנה, למנוע פגיעה באמון הציבור ותביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים או הבטחת סופיות הדיון והליך דיוני תקין.... כמו גם "מניעת פגיעה בתפקוד השופט ערעור מעמדו ושאלות באשר לטיב שפיטתו, מניעת עיוות דין (?) ובזבוז זמן שיפוטי יקר". לפי כך יש להעניק לשופט עצמאות מוחלטת כאילו אינו פועל בשליחותה של החברה וכילו אין תפקודו משפיע על אחרים קובע גורלות.. משמע שופטים שונים משאר בני תמותה אשר עצם התביעה נגדם פוגעת בהם קשות ולהבדיל נזקקים לשירות עורך דין. להבדיל בעיסוקים אחרים יש אחריות ועל מעשים פליליים משלמים מבלי שהדבר יפגע בתפקוד או במעמד. לפיו "אין כל מקום להטיל אחריות שילוחית או ישירה על המדינה על פעולות שופט ואין משנה סוגה של הרשלנות". לדעת השופט דוד גולדשטיין חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי, אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר"... לשיטתו חוסר אחריותם כל השופטים כלפי הציבור אינה חלילה מתוך אנוכיות השופטים אלא מאוד מטיבה עם הציבור הנתון בידי השופטים המרשים לעצמם הכל.. ועוד מוסיף "לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית - שופט, רשם, ראש הוצל"פ, בורר או כל אדם אחר המבצע פעולת שיפוט - יצטרך להתגונן מפני תביעות, זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'", ומה לגבי בעלי עיסוקים אחרים? השופט פרגו פסק: "אם אין לשופט אחריות, , גם למדינה אין אחריות. "היות והחסינות המוענקת ל 'רשות השופטת' הינה מהותית - אין אחריות של המדינה ומאחר שאין יחסי עובד-מעביד בין השופטים למדינה". כאן נשאלת השאלה מי הוא מעסיקם של השופטים? את משכורתם מאין מקבלים? מהמדינה!. שופטים דורשים להשוות תנאי העסקתם לשרים של המדינה!. מי מעניק להם מינוי? נשיא המדינה! וכי מייצג את השלטון של המדינה כמו שופטים? אך חמור מכל מה לגבי הנפגעים שלא כדין מהשפיטה?
בנוגע לאחריות השיפוטית: לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין לא ניתן לתבוע בעל תפקיד שיפוטי "על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". לשופטים עצמם חסינות מתביעה, אולם גם למדינה אין אחריות שילוחית מדובר בחסינות מהותית ושופטים אינם "עובדים" לצורך העניין. שופטים אשר אימצו את "הלכת פרידמן", לפיה "החסינות איננה חוסמת כליל הגשת תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית בשל רשלנות שופט", ולכן לפי אותם שופטים "שלטון החוק איננה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה ובנסיבות אלו ניתן וצריך לאפשר הליכה בנתיב זה במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה מאוד", לא מוזכר פה מתוך זדון שהיא דרכם השכיחה של שופטים. לפי גדרה זו שלטון החוק פרושו חוסר אחריות השופטים או במילים אחרות שלטון החוק לפי תפישה זו אינו מחייב את השליטים.
יש לכך ביטויים אחרים כמו הדיווח מטעם בית המשפט. שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונציבת תלונות הציבור על שופטים הראשונה: "יש סתירה מסויימת בין עצמאות בית המשפט לבין חובת הדיווח... האומנם? האם מהנדס שמוציא תרשימים מדוייקים, נפגעת עצמאותו להחליט מקצועית כיצד יבנה? לא כל שכן רופא השומר את תוצאות כל הבדיקות ורושם גליונות רפואיים. האם השל כך נפגעת יכולתו לשקול ולהחליט על הליכים וטיפולים? עצם התיעוד המדויק מאפשר פעילות מקצועית ומבטיח מעקב שאכן כך היא מתבצעת. תיעוד מדויק יכול להפריע אך ורק אם בית המשפט אינו מעוניין לפעול על פי כללי הצדק, אלא על פי שקולים זרים, והוא מעונין להסתיר זאת. במקרה של שפיטה תעוד מדויק של הדיונים וההוכחות שהובאו נועד לאפשר מעקב בכך לעזור להחלטה. עצם טענה כזו מלמד על "עצמאותם של שופטים מכל מחויבות מוסרית ומכל אחריות למעשיהם". במערכת משפט תקינה חובת הדיווח להיות נתונים לבקורת.
חזרה למעלה

מבזקים של "נקים":קרא על זימונו של חיים יטיב לחקירה בו הסתבכה היאח"ה בפרשת רמון

דרדר
אורח








הודעהפורסם: שני 15.08.11 9:48    נושא ההודעה: עצמאות בית המשפט/עצמאות שיפוטית - הונאת הציבור3

מהי עצמאות או אי תלות שיפוטית מפני מה? או מי? ולשם מה?
תפקיד השופטים להיות הוגנים ולא נושאי פנים כלפי כל הבאים לפניהם. עליהם להיות חופשיים מהשפעה פוליטית עליהם להסתמך על מה שצודק ולא על מה שמקובל. עליהם להיות מסוגלים להגן על האזרח הפשוט ממדינאים, ממשלות, תאגידים גדולים ועל האחד מהשני.
עצמאות שיפוטית פרושה ששופטים חופשיים להחליט על פי ההגינות וללא משוא פנים תוך הסתמכות בלבדית על העובדות המוצגות וחוקים ישומיים, מבלי להכנע ללחצים או הפחדות. עצמאות שיפוטית תפקידה לאפשר הגנה על האזרח והבטחת שלטון החוק. עצמאות שיפוטית מתיחסת הן לבית המשפט כרשות והן לכל שופט בנפרד.
עצמאות מוסדית, משמעה עצמאות של הרשות השופטת כגוף. אי-התלות המוסדית מהווה ביטוי של עקרון הפרדת הרשויות לשם דחיית התערבות מרשויות אחרות המחוקקת והמבצעת. עצמאות מוסדית היא תנאי הכרחי לעצמאותו של השופט היחיד.
עצמאותו של השופט היחיד, שמשמעה אי-תלותו בגורמים חיצוניים בלתי רלוונטיים.
עצמאות בית המשפט או אף עצמאות שיפוטית בשום אופן אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי כדי להבטיח את שלטון החוק בעזרת קידום החלטות ללא משוא פנים.
האם קיימת דילמה בין עצמאות שיפוטית - לאחריות ציבורית.
עצמאות שיפוטית נועדה לתת הגנה על שופטים מפני לחצים חיצוניים העלולים לעוות את פסיקותיהם ואחריות ציבורית דורשת מן השופטים להתחשב בערכי היסוד של האומה אשר את חוקתה הם מפרשים.
יש להכיר במוגבלות העצמאות השיפוטית לעומת האחריות השיפוטית. למרות שבמונחים מוחלטים אין התאמה בין עצמאות לאחריות, על השופטים להיות מספיק עצמאיים כדי לאפשר צדק ללא משוא פנים ולדחות מעליהם נסיונות הפחדה. אין השופטים עצמאיים במידה שלא ישאו באחריות. עצמאות מוחלטת ללא אחריות מתאימה למשל למי שאינו מועסק ואינו פועל בשם אחרים או למענם לדוגמא העוסקים בתחביבים או יוצרי אומנויות עצמאיים שלא על פי הזמנה, לא כך לגבי עובדי ציבור האמורים להיות נאמניו.
הליך מתוקן למינוי השופטים צריך להגן בקנאות על עצמאותם של שופטים מלחצים כלשהם בשעה שהם ממלאים תפקידם, אלא שההגעה לתפקיד חייבת להיות מבוססת על אמון העם באמצעות הליך מיון ציבורי. כדי להשיג עצמאות שיפוטית תהליך בחירת השופטים צריך להבטיח בחירת שופטים בעלי יושרה ללא דופי וכישורים מקצועיים – לא על פי אידאולוגיות או עמדות פוליטיות אלו אסור שיהיה להם ביטוי בבית המשפט, היות ואקטיביזם שיפוטי הינו אמצעי פוליטי אין לו מקום בבית המשפט. סיגים אלו באים להבטיח שהחלטותיהם תתבססנה על חוקים בלבד. על בבית המשפט להשען על תמיכת העם למען הבטחת קיומה של מערכת הוגנת שאינה נושאת פנים.
בישראל השפיטה עצמה כלל אינה עצמאית. בין בית המשפט לתביעה מתקים יחס סימביוטי. השפיטה תלויה לחלוטין בתביעה ופועלת לרצותה – זה מתבטא באופן התנהגותם שאין בה כל הגינות ובפסיקותיהם. אין בית המשפט מגן על האזרח הישראלי מפני זרועות שלטון אחרות ולא על אזרח אחד מפני השני. משמע כל הצעקה של "עצמאות בית המשפט" אינה אלא אחיזת עיניים. בית המשפט איננו מבקש אלא עצמאות לנהוג בכפוף לתביעה.... גם אחריות ציבורית בישראל אינה קיימת מאחר שלא רק שלא נעשה כל מאמץ להבטיח אחריות זו אלא מובהר לשופטים עד כמה מוחלט כוחם על הציבור...לא הציבור בחר בהם ואין הם תלויים בו או חייבים לו דבר. אחריות ציבורית מטבעה מחייבת עצמאות עניינית שגם היא אינה קיימת. בית המשפט בישראל "עצמאי" מכל מחויבות כלפי החברה.
"עצמאות שיפוטית" כביכול זו מתבטאת בכמעט 100% הרשעות וגם בערעורים המצב עגום מאוד.
קבלת רשות ערעור:
בתחום האזרחי: בקשות רשות הערעור שהתקבלו: % 77.8 של המדינה ורק 10.2% של מתדינים שאינם המדינה. סיכוי המדינה ל רשות ערעור מהעליון בהליך אזרחי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 7.6
בתחום הפלילי: בקשות רשות הערעור שהתקבלו 74.4% מהתיקים 5.6% של נאשמים.
הפיכת פסקי דין. סיכוי המדינה לרשות ערעור מהעליון בהליך פלילי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 13.3
הפיכת פסק הדין
בערעורים פליליים: 80.7% הצלחה למדינה, בעוד שנאשמים 16.2% הצלחה לנאשמים. סיכוי המדינה להפוך את פסק הדין. בערעור בזכות בהליך פלילי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 4.
בערעורים אזרחיים בזכות 80% הצלחה למדינה כמשיבה 20% הצלחה של תאגיד שערער לעליון
בערעורים אזרחיים בזכות כנגד המדינה, בממוצע רק ב- 1 מתוך 5 מקרים הערעור מתקבל.
לא ניתן לאתר מדינה נאורה, שבה בית המשפט לערעורים מעניק יתרון כה מובהק למדינה בהליכים משפטיים שבין המדינה לאזרח.
סיבת הסיבות למעמדה המיוחד של הרשות השופטת – שפיטה על פי העובדות הצדק וההגינות והגנה מפני התמרות זרועות אחרות של השלטון אינה מתקיימת במשפט הישראלי ההפך הוא הנכון. בראיון רדיו בגל צה"ל הודה נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר, כי בית המשפט (בארץ) איננו לגמרי עצמאי. לגמרי? האם יש אחוזים בעצמאות או חסרונה או שזו דרך לומר שבית המשפט בארץ איננו עצמאי? בישראל מתקיים שלטון מוחלט ועריץ של בית המשפט שהוא כולו פניות ומשוא פנים, בשם "עצמאות בית משפט".
חזרה למעלה

דה מרקר
אורח








הודעהפורסם: שלישי 29.05.12 11:01    נושא ההודעה: "שיעור הסדרי הטיעון בישראל הוא מהגבוהים בעולם - זה מטריד"

"שיעור הסדרי הטיעון בישראל הוא מהגבוהים בעולם - זה מטריד"
מחקר שערכו אוניברסיטת חיפה והנהלת בתי המשפט חושף לראשונה את היקף הסדרי הטיעון במשפטים פליליים ■ 86% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים מורשעים בעקבות הסדר טיעון ■ בבתי משפט השלום - 93% מורשעים לפי הודאתם

09:13
15.05.2012
מאת: הילה רז


כ-86% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים שההליך הפלילי נגדם מסתיים בהכרעה וגזר דין סופי - מורשעים בעקבות הסדר טיעון. המצב קיצוני עוד יותר בבתי משפט השלום, שבהם 93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם. 76% מכלל הנאשמים בבתי משפט השלום חותמים על הסדרי טיעון, ורק 7% מהתיקים שנדונים בהם מסתיימים לאחר הליך משפטי מלא שבמסגרתו השופט צריך להכריע אם הנאשם יזוכה או יורשע. נתונים אלה עולים ממחקר שפורסם השבוע וחושף לראשונה את היקף השימוש בהסדרי טיעון בעבירות פליליות.

המחקר נערך על ידי פרופ' אורן גזל אייל, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עם ד"ר קרן וינשל מרגל ועו"ד ענבל גלון ממחלקת מחקר ומידע בבית המשפט העליון. המחקר כלל מדגם של 1,417 תיקים פליליים מבתי משפט השלום ו-244 תיקים מבתי המשפט המחוזיים ב-2010-2011.
פרופ' אורן גזל אייל
פרופ' אורן גזל אייל
צילום: לילי פייביש־שור

נתוני המחקר מצביעים בבירור על כך שאשמים שעניינם נדון בבתי המשפט המחוזיים ועורכים הסדרי טיעון נשלחים לעונשי מאסר בפועל קלים מאלה המוטלים על מורשעים שלא ערכו הסדרי טיעון. כשסוג העבירות וחומרתן דומה, אשמים שלא ערכו הסדרי טיעון נשלחים בשיעור גבוה יותר למאסר בפועל - 88.4% לעומת 77.3% מהעורכים הסדרי טיעון.

גם תקופות המאסר הנגזרות על מורשעים שלא עורכים הסדרי טיעון ארוכות יותר: יותר משמונה שנות מאסר לאשמים ללא הסדר טיעון, לעומת 3.3 שנות מאסר לכאלה שערכו הסדר טיעון. החוקרים אמנם מבקשים להתייחס לנתונים בזהירות, לאור המדגם הקטן יחסית ומשתנים מתערבים אחרים שלא נבדקו, אך התוצאות חד משמעיות.
גזרי דין של מאסר בפועל לפי הסדרי טיעון
גזרי דין של מאסר בפועל לפי הסדרי טיעון

הממצאים בבתי משפט השלום דומים ומצביעים על כך שבכל הקשור לעונש מאסר בפועל, האשמים שעורכים הסדרי טיעון אכן "זוכים" בעונש מקל לעומת אשמים שלא ערכו הסדרים. 33.7% מהאשמים ללא הסדר נשלחו למאסר בפועל, לעומת 20.4% מנאשמים שערכו הסדר טיעון, שכלל הקלה בעונש.

אשמים שהסדר הטיעון שלהם לא כלל הקלה בעונש נשלחו למאסר בפועל באותו השיעור כמו אשמים שלא ערכו כלל הסדר. משך המאסר שנפסק על אשמים שלא ערכו הסדר ארוך ב-10 חודשים בממוצע ממשך המאסר של האשמים שערכו הסדר ונשלחו לתקופות מאסר של כ-8.7 חודשים בממוצע.

מערכת המשפט מוגבלת במשאביה - זה בלתי נמנע

גזל, שעמד בראש צוות המחקר, מוטרד מהממצאים. בראיון ל-TheMarekr הוא מתריע מהשתלטות הסדרי טיעון על ההליך המשפטי. לדבריו, "מבחינת שיעור הסדרי הטיעון הגענו לרמה האמריקאית. חשבנו שארה"ב היא המדינה עם הכי הרבה הסדרי טיעון, שם כ-95% מההרשעות מושגות באמצעות הודאות, רובן כתוצאה מהסדר טיעון, אבל כיום בישראל השיעור דומה. זה קצת מפתיע, כי בארה"ב יש משפט של מושבעים, שהוא יקר מאוד. כשעלויות המשפט עולות הלחץ של התביעה להגיע להסדרים ולוותר על סעיפי אישום הוא רב יותר".

מדוע לדעתך שיעור הסדרי הטיעון בישראל גבוה כל כך?

"נראה לי שהסיבה היא שבשנים האחרונות נוצר לחץ על השופטים ועל התביעה לערוך הסדרים כבר בשלבים מוקדמים של ההליך. במסגרת זו פיתחו את הרעיון של ימי הקראות מרוכזים, שבהם שופט מעודד את הצדדים להגיע להסדר טיעון כבר בתחילת הדיונים.

בנוסף, יש ניסיונות שיפוטיים לגשר בין התביעה להגנה ולהביאם להסדר טיעון. זו התפתחות של העשור האחרון. מערכת המשפט מוגבלת במשאביה, ולכן זה כנראה בלתי נמנע. החלופות הן להוסיף כסף למערכת, דבר שאני לא תומך בו, או לפשט את ההליך המשפטי.

"נמצא שבמדינות שבהן ההליך המשפטי פשוט וזול יותר, יש הרבה פחות הסדרי טיעון, ולכן מבחינה זו עדיף לשנות את השיטה המשפטית בישראל ולפשט אותה. לצערי, לשינוי שיטת המשפט מהיסוד תהיה התנגדות רחבה, ולכן זה לא יקרה. קל יותר להעתיק את מה שעושים האמריקאים שעורכים הסדרי טיעון.

"למעשה, יש שתי ברירות עיקריות בנוגע להליך המשפטי: לעשות משפט פשוט וקצר, ולהציע אותו לכל הנאשמים, או לקיים הליך משפטי ארוך ויקר ולהציע אותו רק ל-5% מהנאשמים, ועם כל היתר להגיע להסכמות בהסדרי טיעון. ישראל בחרה בדרך השנייה".

מהן הבעיות בבחירה הזו?

"המחיר שלה הוא שרוב ההחלטות על הסדרי טיעון מתקבלות בהסכמות בין הצדדים שיושבים בחדר סגור, בצורה חשאית שאינה מנומקת ואינה ניתנת לביקורת. יש יותר חשש לשרירות, לחוסר אחידות והיא אינה פומבית. בנוסף, שיטת הסדרי הטיעון יוצרת הבדלים גדולים בין מי שמורשע במשפט למי שמודה, גם אם האשמים ביצעו את אותו המעשה.

"הבעיה נעוצה בכך שאדם שטוען לחפותו - אם לא יקבלו את טענת החפות והוא ניהל הליך משפטי שלם - "נקנס" בעונש משמעותי מאוד שיכול להסתכם בשנות מאסר רבות. מכיוון שהשיטה חייבת הרבה הסדרי טיעון, היא לא יכולה בלי זה. זה יכול לגרום לכך שאלה הטוענים לחפות מפשע, וחלקם אכן חפים מפשע, מקבלים את העונש החמור ביותר, כי הם בחרו במשפט".

עד כמה השיעור הגבוה של הסדרי טיעון צריך להטריד?

"הסדרי הטיעון צריכים להטריד, כי הם יוצרים לחצים על נאשמים להודות. הם יוצרים פערים בין מי שמודה לבין מי שלא מודה. הם מגדילים את ההשפעה של הטקטיקה בהליכים על פני המהות. השאלות מה יהיה העונש ובמה תורשע תלויות במידה רבה באופן שבו יתנהל המו"מ בעניינך. זה לא פחות חשוב מאיזה עבירה מיוחסת לך".

עד כמה עו"ד פלילי ותיק ובעל שם יכול להשפיע ולהשיג ללקוח שלו הסדר טיעון מקל?

"בהחלט ייתכן שעורך דין משפיע על התוצאה בהסדר טיעון, כפי שהוא יכול להשפיע על התוצאה במשפט ללא הסדר טיעון. גם ללא הסדר, ייצוג טוב משפר את סיכויי הנאשם להיות מזוכה. "אין ספק שהפרקליטות מושפעת מאוד מהחשש שהתיק יהיה ארוך, יקר ויסתיים בזיכוי, ולכן היא חוששת מעורכי דין שיכולים לעשות את התיק לכזה".

גזל אמנם לא אומר זאת, אבל מדבריו נובע שעורכי דין בעלי שם, שיצליחו להצביע על בעיות קריטיות בתיק, יכולים להצליח יותר במו"מ מול הפרקליטות בהסדר טיעון.


http://www.themarker.com/law/1.1708147
חזרה למעלה

אורח









הודעהפורסם: ראשון 01.07.12 11:04    נושא ההודעה: עו"ד אביגדור פלדמן:"עולם המשפט הוא שקר, הונאה גדולה

"עולם המשפט הוא הונאה"

עו"ד אביגדור פלדמן תוקף את מערכת המשפט הישראלית. "ממרומי מושבו רואה השופט דמויות קטנות, ליליפוטיות, נעות באולם כחגבים".
אאגודל טקסט
פרסום ראשון: י"א תמוז תשע"ב, 01/07/12 09:53
עוזי ברוך

עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד אביגדור פלדמן
צילום: פלאש 90

עו"ד אביגדור פלדמן, מבכירי עורכי הדין בישראל, תוקף בחריפות חסרת תקדים את מערכת המשפט הישראלית.

בראיון ל"סופשבוע" של מעריב אמר פלדמן, "עולם המשפט הוא שקר, הונאה גדולה. הונאה עצמית והונאת האחר, הלקוח, התובע, השופט. המערכת לא נותנת סיכוי לאיש, מי שמזוכה, זה במזל, אפשר פשוט לערוך הגרלה. אני לוקח שקר ומוסיף לו את האסתטיקה שלי, אחרת אין ללקוח שלי סיכוי".

פלדמן אומר "ממרומי מושבו רואה השופט דמויות קטנות, ליליפוטיות, נעות באולם כחגבים. זו פרספקטיבה אחרת לגמרי. אתה מסתכל למטה וחושב לעצמך, הפיגמאים האלה עושים כמיטב יכולתם לעבוד עלי, אבל מפה אני יודע בדיוק מה קורה והיכן האמת והצדק".

"המשפט בישראל הפך למשחק של רמאות. אין לו שום קשר למה שלומדים באוניברסיטה, לסדר הדין הפלילי, לדיני ראיות. במיוחד המשפט הפלילי הידרדר לתהום תחתיות. אין שום קשר בין זכויות הנאשם להתנהגות הסנגורים, התובעים ובמידה רבה גם השופטים. יש שופטים רבים שאוחזים בדעה שמטרתו של המשפט היא לתפוס את העבריין, מהסוג שכולם יודעים שאם הוא לא ביצע את העבירה הזו, ככל הנראה ביצע או יבצע עבירה אחרת, ואז השופטים מתנהגים בהתאם והמטרה מקדשת את האמצעים".

"בכל שנותי בעולם המשפט זכורים לי מעט ימים שניתן בהם פסק דין ואני אמרתי לעצמי, נעשה צדק, נעשה משפט. ולא משנה אם מדובר בהרשעה או בזיכוי. חמור יותר, היו לא מעט מקרים שבהם בית המשפט זיכה נאשמים שהיו לי ספקות גדולים מאוד ביחס לעובדת היותם חפים מפשע, למרות שמספר הרשעות השווא גבוה יותר. יש מקרים בהם אני יודע בוודאות שבית המשפט הולך שולל. אני יודע מי ביצע את העבירה ויודע שהשופט מרשיע חף מפשע ואיני יכול לעשות דבר בקשר לזה. לפחות בעשרה מקרים בקריירה שלי אני יודע על מישהו שיושב בכלא למרות שלא עשה דבר ואחרים שעשו את מה שעשו מסתובבים חופשי".


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/240342
חזרה למעלה

הצטרף וצרף חבריך לרשימת התפוצה של "נקים" וקבל עידכונים שוטפים על החשיפות של "נקים"

ישראל פטריאוטי
אורח








הודעהפורסם: ראשון 22.07.12 0:57    נושא ההודעה: לפחות 2,000 חפים מפשע, בכלא בישראל

לפחות 2,000 חפים מפשע, בכלא בישראל
פרופ' בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, מנסח כתב אישום חריף נגד הפרקליטות, המשטרה ומי לא: "הפרקליטות סוחטת נאשמים כדי שיודו", "המשטרה אלימה מדי" ■ "וינשטיין הוא אכזבה" ■ "ללדור יש שיכרון כוח - לא יזיק לו להוריד פרופיל" ■ "לא הייתה הצדקה להדיח את אולמרט" כתבה של אלה לוי-וינריב ב"גלובס".
21:57 (21/07/12) אריק רובין
"כשנחשפתי לתופעה של הרשעת חפים מפשע, זה גרם לי לסוויץ'. אני מחפש דרכים להקטין את הסכנה של הרשעת חפים מפשע, והמקומות שיוצרים הרשעות כאלה הם בתחום הפרוצדורה והראיות".

כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי וראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולגיה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, שאותה הקים ב-2004.

לדבריו, "אני וחוקר ששותף אתי לכתיבת חלק מהמחקרים, ד"ר מרדכי אלפרט, מתמטיקאי, מכנים את התופעה של הרשעות חפים מפשע 'עיקרון התאונות הנסתרות של המשפט הפלילי'. כאשר יש תקלה במטוס, נדע לכל המאוחר כשהוא יתרסק. תקלה בבלמים של המכונית, גם נדע. גשר שלא תוכנן טוב, יקרוס.

"במשפט הפלילי, כשמורשע חף מפשע, שזה דבר שאפשר להקביל לתאונה, רוב הסיכויים שלא נדע על זה לעולם. כל המערכת בנויה להנציח את הטעות ולא לחשוף אותה".

"הערעור עקר לחלוטין"

לדבריו פרופ' סנג'רו, "הערעור עקר לחלוטין. בית המשפט העליון לא מתערב בממצאי מהימנות, בראיות ובקביעות לגבי עדים. לא חופרים בתיק ולא בוחנים אותו מבחינה עובדתית, ולכן אין סיכוי לגלות את ההרשעות של חפים מפשע, שנובעות בעיקר מקביעה לא נכונה של העובדות.

"עד היום הציעו לנו כמה נחמות. אמרו שזה נדיר מאוד, שהמערכת ממילא משתדלת למנוע את זה וגם שאין ברירה, צריכים לשמור על חוק וסדר כדי למגר את הפשיעה, וזה המחיר".

לדבריו, "המחקר שלי מראה שכל 3 הטענות האלה לא נכונות. לגבי שיעור התופעה, יש תחשיבים שמראים שזה ממש לא נדיר. בארה"ב ישנו 'פרויקט החפות' שבו משווים דגימות גנטיות מאסירים עם ממצאים שנשמרו מזירות הפשע, ואין חודש שלא משחררים מישהו שישב עשרות שנים בכלא על רצח או אונס. יש 5% חפים מפשע שהורשעו ויושבים בבתי-כלא בארה"ב. אצלנו מבחינות מסוימות זה יותר גרוע.

"הכרתי ואני מכיר אנשים חפים מפשע שיושבים בכלא. יש לנו 20 אלף אסירים בישראל. להערכתי, 10% מהם חפים מפשע. זה 2,000 אסירים. האם אני יכול לבוא ולהוכיח את זה? לא. קודם כול כי הרשויות, המשטרה והתביעה, בניגוד להוראות החוק, השמידו את ממצאי ה-DNA בתיקים הישנים, ואם היום רוצים לקחת דגימות של אסיר שיושב עשרות שנים בכלא ולהשוות למה שיש בתיק, אי-אפשר.

"הבעיה היא שאף אחד לא מחפש לתקן את המערכת. הסיכוי לזיכוי בישראל הוא אפסי. הפרקליטות דוחפת לעסקאות טיעון ומבצעת סחיטה של נאשמים כדי שיודו; והשופטים שכחו מה זה לזכות. מרשיעים כמעט את כולם.

"המערכת הגיעה לאובר-קרימינליזשיין. יש יותר מדי משפטים פליליים בישראל. היא צריכה להתאזן ומהר. לא צריך לרדוף אדם על כל שטות ולהגיש כתבי אישום".

"המשטרה אלימה מדי"

"המשטרה שלנו אלימה מדי", אומר פרופ' סנג'רו. "בתקופת ההתנתקות מנעו בכוח מאנשים להפגין, עצרו תלמידות בנות 13 למעצר ממושך של 39 יום ועשו דברים נוספים מאוד כוחניים. היות שזה עבר בשתיקה, אז אחר-כך בעמונה הגיעו לקיצוניות יותר גדולה, שם פרשים הזכירו לי תמונות של קוז'אקים מתרבויות אחרות. הם היכו בראשים של מפגינים עם אלות תוך כדי רכיבה על הסוס.

"תמונות האלימות שראינו בהפגנת המחאה לא הפתיעו אותי. הבעיה היא שכאשר המשטרה נוהגת באלימות קשה כלפי מפגינים מהימין, אז לאנשים מהשמאל זה לא כל-כך מפריע; וכאשר המשטרה פוגעת במפגינים מהשמאל, זה לא כל-כך מפריע לאנשים מהימין".

לדבריו, "זה צריך לעניין את כולנו שהמשטרה כוחנית מדי, ומשטרת ישראל היא כוחנית מדי. אולי המקרה הזה של המחאה החברתית - ששם לרוב האוכלוסייה יש סימפטיה למפגינים - יפתח סוף-סוף לאנשים את העיניים, והם יבינו שמשטרה כוחנית, שמשתמשת בכוח לא מוצדק, זה רע בלי שום הסתייגויות. זה דבר איום ונורא. צריך לשים לזה סוף.

"זה מאוד-מאוד עצוב. במשטרה מתנהגים כמו מדינות עולם שלישי, משטרים חשוכים, שאנחנו בדרך-כלל מסתכלים עליהם ככה במבט מלוכסן ואומרים 'שם זה ככה, לא אצלנו'. בכלל, התפיסה הזאת של המשטרה שאם מפגינים בלי לקבל רישיון מהמשטרה אז זו עבירה איומה, היא מגוחכת. צריך קצת פרופורציה בחיים. יש גם רציחות ומעשי אונס, דברים באמת חמורים. יש גם דברים באמצע, שוד, גניבה, אבל הפגנה בלי רישיון צריך לפזר בכוח? במדינה דמוקרטית היו צריכים לספוג יותר, אפילו לאפשר הפגנה.

"אם לא נציב גבולות לתופעת האלימות המשטרתית, זה יכול להגיע לדברים שרואים רק במשטרים חשוכים. גם אם זה לא יגיע לקיצוניות שרואים אצל אסד, אזרח לא צריך לספוג מכות משוטר, אלא אם הוא מסכן אחרים, ולא התרשמתי שהמפגינים סיכנו אנשים. לא הייתה שום סיבה להכות אותם. בתור התחלה צריך להעמיד לדין את השוטרים המכים, ואולי זו תהיה התחלה של שינוי בגישה".

"שיכרון כוח בפרקליטות"

"פרקליטות המדינה היא גוף שיש לו יותר מדי כוח - ופחות מדי ביקורת, ואנשיה משתמשים בכוח הזה לרעה", טוען פרופ' סנג'רו. "לא כולם ולא תמיד, אבל כוח הוא דבר שצריך לשים לו מגבלות, כוח צפוי להשחית, וכוח בלתי מוגבל הוא צפוי להשחית באופן מוחלט.

"אני מאתר בפרקליטות את שיכרון הכוח, אנשים חושבים שהם יכולים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם. נכון, לא כולם. יש פרקליטים מוכשרים, שעושים את עבודתם נאמנה, אבל יש תופעות קשות של שיכרון כוח, והיד קלה על ההדק בנוגע להגשת כתבי אישום ובקשות מעצר".

לדבריו, "מי שצריכה לרסן את המשטרה זו הפרקליטות, והיא לא עושה את זה, אלא לפעמים מעלימה עין. השופטים היו צריכים לבדוק טוב גם את המשטרה וגם את הפרקליטות, אבל בפועל נוח לשופטים לחשוב שהמשטרה ושהפרקליטות עושות את העבודה כחוק. לכן אין מי שיחשוף את המקרים שמפירים את ההנחה השגויה הזאת".

זיכוי אולמרט

פרופ' סנג'רו מתייחס גם למשפט אולמרט ואומר: "הפרקליטות הדיחה ראש ממשלה מכהן, ובכך היא השפיעה על תולדות המשפט הישראלי ועל ההיסטוריה של מדינת ישראל. האם הייתה לכך הצדקה? מקריאת פסק הדיןמסתמנת התשובה 'לא' בלמ"ד רבתי. אולמרט זוכה כמעט מכל העבירות והורשע רק בעבירה הפרת אמונים, המוגדרת באופן רחב ומעורפל מדי.

"מייחסים לקצין משטרה בכיר את האמירה שלפיה 'מכל אדם שניקח וננער, ייפלו לפחות שתי קרציות'. אנשי ציבור בתפקידים בכירים מקבלים אלפי החלטות. אם מאוד רוצים למצוא אצל אחד מהם החלטה שעשויה להיכנס להגדרה של הפרת אמונים - הפרקליטות יכולה לעשות זאת".

"יהודה וינשטיין מאכזב"

"אני מאוכזב מהתנהלותו של יהודה וינשטיין כיועץ משפטי לממשלה", אומר פרופ' סנג'רו - ומסביר: "במקומות שהוא צריך היה להבהיר מי היועץ המשפטי לממשלה ומי פרקליט המדינה, משום מה הוא התיישר עם פרקליט המדינה.

"לדוגמה, כאשר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לחצה בכיוון של הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, וינשטיין התהלך שם חבוק רעיונית עם פרקליט המדינה, והסכים איתו שהביקורת תהיה יותר פנימית ומוגבלת, ולא חיצונית. היועמ"ש היה צריך להגיד 'תהיה ביקורת' ולא להתקפל.

"בעיניי וינשטיין הוא אכזבה. הוא גם מתיישר עם הקו של הפרקליטות וגם לא הטביע את חותמו בשום דבר. הוא נראה נגרר אחרי הפרקליטות בכל שאלה שעל הפרק".

"לדור לא צנוע"

"גם מפרקליט המדינה, משה לדור, אני לא מאושר", מוסיף פרופ' סנג'רו. "יש לו את הסממן הזה שמוצאים בפרקליטות, של שיכרון כוח. לא היה מזיק להוריד שם פרופיל. קצת צניעות לא הייתה מזיקה לו ולפרקליטות כגוף".

המועמדות לעליון

"בעוונותיי הייתי מועמד לבית המשפט העליון בסבב המינויים האחרון לפני כחצי שנה, והיו גם מי שרצו להכתיר אותי כמועמד המזרחי", מספר פרופ' סנג'רו. "אני רוצה להאמין שהציעו אותי כמועמד בגלל כישוריי המשפטיים ולא בגלל שאני יוצא עדות המזרח. מצד שני, לא מפריע לי אם מישהו רוצה להכתיר אותי בתור המועמד הזה. אני לא מתבייש בזה, להיפך.

"לא נבחרתי, אבל גם לא היה לי חלום להתמנות לעליון. הפתיע אותי כשהתקשרו מהוועדה למינוי שופטים ואמרו לי שכמה חברי ועדה ביקשו להוסיף אותי לרשימת המועמדים. אי-אפשר לומר 'לא' לשפיטה במוסד הגבוה במדינה, אבל פתרו לי את הדילמה".

תגובות: "אמירות מכלילות וחסרות בסיס"

דובר המשטרה מסר בתגובה: "מדובר באמירות מכלילות חסרות בסיס, שאינן נשענות כלל על תשתית עובדתית כלשהי, וכל תכליתן להשחיר את פניהם של עובדי ציבור מסורים ונאמנים.

"משטרת ישראל פועלת על-פי חוק, תחת בקרה פנימית וחיצונית מתמדת, וכל אמירה משתלחת אחרת חוטאת לאמת. המשטרה מכירה בחשיבותם של ערכי היסוד במשטר הדמוקרטי בדבר חירויות המחאה, ההפגנה וההתקהלות, לצד חופש הביטוי והדעה הנתונים לכל אזרח בישראל.

"יחידות המשטרה והמפקדים הונחו לוודא מתן אפשרות לממש כל ביטוי של מחאה אזרחית לגיטימית, תוך גילוי רגישות נדרשת ואיפוק במסגרת ההתמודדות עם ביטויי המחאה, לצד נקיטת צעדי אכיפה נחושים ומרתיעים כלפי מי שמבקש להפר את החוק והסדר, ולפגוע שלא כדין בשגרת החיים של התושבים. צר לנו על הדברים שטוב היה אם לא היו נאמרים כלל".

דוברות משרד המשפטים מסרה בתגובה: "היועמ"ש עומד בראש התביעה הכללית בישראל ומנחה את כל גופי האכיפה בישראל, לרבות הפרקליטות. החלטת היועץ המשפטי לממשלה להקים גוף ביקורת למערך ייצוג המדינה בערכאות פורסמה ברבים, על נימוקיה, ומדברת בעד עצמה. הפרקליטות היא גוף מקצועי וערכי, והטענות שהועלו הן חסרות יסוד".

פרופ' בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, הוא מרצה בכיר וראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולגיה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, שאותה הקים ב-2004. פרסם עשרות מאמרים, ספרים וקטעי עיתונות בתחום הפלילי. מהמבקרים את המשטרה, הפרקליטות והמערכת המשפטית. עמד בראש המקטרגים על מדיניות בית המשפט העליון בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף. בימים אלה חוקר את תופעת הרשעת חפים מפשע בישראל. כותב ספר בתחום לציבור הרחב כדי להעלות את הנושא לתודעה, וכן מקדם מהלכים להקמת מערך ביקורת שימנע הרשעות-שווא של חפים מפשע.


http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=364024
חזרה למעלה

ידיעות
אורח








הודעהפורסם: חמישי 13.12.12 12:25    נושא ההודעה: הסנגוריה הציבורית: לשנות גישה כלפי הרשעות השווא בישראל

לשנות גישה כלפי הרשעות השווא בישראל

בארה"ב הצליח "פרויקט החפות" לבטל 300 הרשעות שווא. הגיעה העת להכיר גם בישראל בצורך לחשוף הרשעות שכאלו. כך נתקן עוול מוסרי ונגביר את האמון במערכת המשפט

אפרת פינק
פורסם: 13.12.12, 08:42


לאחרונה הכריז "פרויקט החפות" בארה"ב על ביטול ההרשעה של דיימון תיבודו, שהורשע בשנת 1996 על סמך הודאתו ברצח ובאונס של בן דודו. ההרשעה בוטלה באמצעות בדיקות בראיות DNA המוכיחות כי דיימון אינו אשם. זו הייתה הפרשה ה-300 במספר שבה הצליח "פרויקט החפות" להביא לביטול הרשעה לאחר תום המשפט.



"פרויקט החפות" חלה ב-1992 כקליניקה באוניברסיטת קרדוזו (ישיבה יוניברסיטי בניו-יורק) והתרחב משם לכל רחבי ארה"ב. התארגנות זו הצליחה להביא לשחרור אסירים שריצו מאסרים ממושכים על עבירות חמורות שלא ביצעו ואף הצליחה לאתר בחלק מהמקרים את מבצע העבירה האמיתי. הפרשות שבהן בוטלו הרשעות בארה"ב, בעיקר באמצעות בדיקות DNA, חשפו את קיומן של הרשעות שווא רבות ואת הבעיות בהליך הפלילי המובילות להרשעות שווא.

מחקר שפורסם לאחרונה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן הצביע על הסיבות העיקריות להרשעות שווא, שעליהן ניתן ללמוד מתוך ביטולי ההרשעות, ובכללן: האשמה ועדות שווא, פעולה לא תקינה של הרשויות, זיהוי שגוי, ראיות מדעיות שגויות והודאות שווא. המחקר עומד על כך שהרשעות השווא שהתגלו הן רק מיעוט מהרשעות השווא הקיימות. ככל הנראה, זה רק קצה הקרחון מכיוון שברוב רובם של התיקים אין מוצגים שבהם ניתן לבצע בדיקות DNA או שהבדיקות לא מניבות תוצאות. פרויקט החפות בארצות הברית הוכיח שמערכת המשפט, כמו כל מערכת אנושית אחרת, יכולה גם לטעות.



ומה המצב אצלנו? מאז קום המדינה הורה בית המשפט העליון על משפט חוזר רק ב-21 מקרים, ומתוכם זוכו רק 14 מהמורשעים. בכל שנה מתנהלים במדינת ישראל עשרות אלפי הליכים פליליים. בוודאי שאין זה סביר שמספר הטעויות כה נמוך, והמסקנה המדאיגה היא שיש לא מעט אנשים שהורשעו בגין עבירות שלא בוצעו, ושחלקם ריצו או מרצים עונשי מאסר.



כל הגורמים שזוהו בארצות הברית כסיבות העיקריות להרשעות שווא מתקיימים גם במערכת המשפט שלנו. במיוחד ראוי לציין את היכולת להרשיע על סמך עדות יחידה, את המשקל העצום הניתן בשיטת המשפט שלנו להודאות נאשם, ואת השימוש שעושה המשטרה בתחבולות חקירה ובהפעלת מדובבים ועדים שיש להם אינטרס ברור להפליל אחרים. כמו כן יש לציין את השימוש גובר בישראל בראיות מדעיות ואת החשש שהבדיקות שעורכת המדינה אינן עומדות בביקורת ראויה.



למרות כל אלו, מתנהלת מערכת המשפט הפלילית בישראל כאילו היא חסינה או כמעט חסינה מטעויות. הסניגוריה הציבורית היא הגוף המרכזי המקבל ובודק פניות של נידונים הטוענים לחפותם. לאחרונה גייסה הסניגוריה עורכי דין בכירים בישראל לסייע בעניין זה והיא אף משתפת פעולה עם קליניקה חדשה באוניברסיטה העברית בירושלים העוסקת בביטול הרשעות שווא. פעולותיה של הסניגוריה הציבורית אינן מספיקות.



בין יתר הבעיות הקיימות בישראל, המונעות איתור וביטול של הרשעות שווא ניתן למנות: אי שמירה של מוצגים לאחר המשפט, סירוב של תובעים להעמיד חומר ומוצגים לבדיקה, חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות המדינה בחקירה ובגילוי של הרשעות שווא וכן פרשנות מצמצמת של העילות למשפט חוזר על ידי בית המשפט העליון. יש לפעול לשינוי כל אלה, אך העיקר הוא בשינוי הגישה: הגיעה העת להכיר גם בישראל בקיומן של הרשעות שווא ובצורך לחשוף אותן. הכרה כזו תביא לא רק לעשיית צדק ולתיקון עוול מוסרי מן המעלה הראשונה אלא גם להגברת אמון הציבור במערכת המשפט ולחיזוקה.



עו"ד אפרת פינק, סגנית בכירה לסניגור הציבורי הארצי וממונה על משפטים חוזרים



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4318468,00.html
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> הודעות של נקים כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2021



משה גל טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group