לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' ויקטוריה ליקס מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
בן גוריון וישראל נמנעו מלרדוף את הנאצים בתמורה לנשק, ידע גרעיני וכסף כך קובעת גבי וובר  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה



עדכונים של נקים:

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שלישי 23.08.16 2:02

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
מעריב
אורח








הודעהפורסם: שני 11.10.10 6:17    נושא ההודעה: בן גוריון וישראל נמנעו מלרדוף את הנאצים בתמורה לנשק, ידע גרעיני וכסף כך קובעת גבי וובר

"אדולף אייכמן לא נחטף על ידי המוסד"
גבי וובר, עיתונאית גרמניה, טוענת כי חטיפת הנאצי הומצאה, ושהרשויות בארצה הם שהסגירו אותו לישראל. "מסמכים סודיים יוכיחו זאת"
יגאל אבידן, ברלין | 15/9/2010 7:50

כמעט חמישים שנה לאחר הוצאתו להורג של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, פרשת חטיפתו לישראל על ידי אנשי מוסד ממשיכה למשוך תיאוריות קונספירציה שונות. עיתונאית גרמנית בשם גבי וובר חוקרת בשנתיים האחרונות את סיפור החטיפה ואף דורשת מארגוני ביון ברחבי העולם להציג בפניה מסמכים, שלטענתה יוכיחו כי אייכמן לא באמת נחטף על ידי סוכני מוסד ושסיפור הבאתו לישראל סולף לחלוטין.


אדולף אייכמן, שהיה קצין נאצי שאירגן משלוחים של יהודים למחנות המוות, מצא לאחר מלחמת העולם השנייה מקלט בארגנטינה. הוא נחטף, לטענת המוסד, על-ידי סוכנים ישראלים בשנת 1960 והוצא להורג בתום משפטו בשנת 1962.

לטענת וובר, שירות הביון הגרמני, ה-BND, מסרב למסור לה כאלף מסמכים ומסתיר מידע רב שקשור לפעילותו של הפושע הנאצי. לדבריה היא שוחחה במאי 2008 עם נציג המחלקה המשפטית של לשכת הקנצלרית שהבטיח לה שתראה את המסמכים. לאחר שההבטחה לא קוימה, עתרה וובר באוקטובר 2008 לבית המשפט המנהלי בגרמניה נגד ה-BND בתביעה לראות את המידע - כ-3,400 דפים, רובם משנות ה-50 וראשית שנות ה-60.

אייכמן סיכן את הקאנצלר
העיתונאית טוענת שחטיפתו של אייכמן מארגנטינה לא בוצעה על ידי המוסד הישראלי. וובר סבורה, שישראל קיבלה את הפושע הנאצי לידיה לאחר שאייכמן התראיין לראשונה על עברו ובגרמניה התעורר חשש, שהוא יסכן בכירים בממשל אדנאואר.

עוד טוענת וובר שבין ישראל לגרמניה הייתה הבנה לפיה בתמורה לשתיקתה של ישראל לגבי הנאצים בממשלו של אדנאואר, היא תקבל נשק, ידע גרעיני וכסף. מסיבה זו, ובהתאם לאינטרס האמריקאי בתקופת

המלחמה הקרה, אף אחת מהממשלות המעורבות - ישראל, ארצות הברית וגרמניה - לא מוכנה לחשיפה של המסמכים הנוגעים לפרשת אייכמן.

לאחר שהשופטים בעיר לייפציג עיינו במסמכים החשאיים, הם דחו את עמדת ה-BND שרצה לחסום את כל החומר ובית המשפט פסק לטובתה של וובר. אך למרות הפסיקה, ביום רביעי שעבר הורשו וובר ועורך-דינה לעיין בדלתיים סגורות רק בחלק מהחומר המסווג. "קיבלנו לעיון ארגז מלא קלסרים", אמר ל- nrg מעריב עורך דינה של וובר, רמו קלינגר. "אבל רק חלק קטן מאוד מהמסמכים הללו היה קריא. רוב הטקסט פשוט הושחר".

וובר אמרה לעיתון לייפציגר פולקסצייטונג, שלכל היותר 100 מכלל 2,400 העמודים שהיא קיבלה מכילים מידע מעניין. רוב הדפים היו לבנים או שחורים לגמרי וכאלף עמודים היו חסרים. החומר שבו היא הורשתה לעיין היה מתקופת משפט אייכמן. המסמכים שהוסתרו הם מהשנים 1945 עד 1950 שבהן אייכמן הסתתר בגרמניה ומהתקופה שבה הוא ברח לארגנטינה דרך איטליה.


"הוחלט שלא ירשו לי לחקור את האמת"
וובר רוצה לגלות מי בדיוק סייע לאייכמן לברוח, מתי ואיך ה-BND גילה שהוא מסתתר בארגנטינה ומדוע ממשלת מערב גרמניה לא דרשה את הסגרתו. "המוסד הישראלי מתנגד לפרסום שאר המסמכים", אומר עו"ד קלינגר. הוא משוכנע עם זאת, שוובר תזכה לבסוף לראות את המסמכים והוא מסתמך על חוק חופש המידע.

וובר רוצה להגיש לשם כך תביעה חדשה כדי לשחרר את שאר המסמכים. לדבריה, האנשים שמוזכרים במסמכים מתו כבר ואפילו לשכת הקנצלר אינה טוענת שיש להגן על פרטיותם. היא אף זוכה לסיוע מסיעת השמאל בפרלמנט. "אנחנו נמשיך ללחוץ לשחרור המסמכים כדי שאפשר יהיה לחקור באופן מלא את העבר של שירות הביון הגרמני", אומר חבר הפרלמנט יאן קורטה.

בחודש אוגוסט השנה נסעה וובר לארה"ב כדי לחקור בארכיון הפדרלי פרטים נוספים על פרשת אייכמן. בראיון לעיתון "יונגה וולט" היא סיפרה כי לא הורשתה להיכנס למדינה ובניגוד לחוק אפילו לא הרשו לה לשוחח בטלפון עם הקונסול הגרמני או עם עו"ד. "זה ברור שמאחורי הקלעים הוחלט שלא ירשו לי לחקור את האמת על רוצח ההמונים אייכמן. רק הגירסה המסולפת של המוסד הישראלי רשאית להתפרסם".

מסמך תמוה אחד שהתגלה בארכיון הסי-אי-איי, טוען שאייכמן נולד בישראל, הגיע לדרגה בכירה באס-אס וחי זמן מה בארגנטינה תחת שם בדוי. תאריך המסמך, ככל הנראה, שנתיים לפני תפיסתו של אייכמן בארגנטינה, בשנת 1960, מה שיכול להעיד על ידע כלשהו של הסי-אי-איי לגבי מקום המצאו של פושע המלחמה הנאצי.


http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/157/110.html
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של "נקים": ההונאה במיליארדים של הקיבוצים בשיתוף רשם האגודות

מהארץ
אורח








הודעהפורסם: ראשון 03.04.11 13:50    נושא ההודעה: אלפי מסמכים מעידים בין היתר כי מיקומו של אייכמן היה ידוע היטב לממשלת גרמניה אחרי המלחמה


פורסם ב - 12:13 03/04/11
עדכון אחרון - 12:21 03/04/11




אדולף אייכמן אחרי המלחמה: חבל שלא הרגנו עוד יהודים

מאת עופר אדרת

מסמכים שנחשפים בגרמניה שופכים אור על חייו הטובים של הפושע הנאצי בשנים שלפני חטיפתו

תגיות: שואה
הארץ בפייסבוק - הצטרפו עכשיו >




אדולף אייכמן בעת משפטו בי-ם

תצלום: אי-פי


בשעה שבישראל מציינים 50 שנה למשפט אייכמן בשלל כינוסים וסימפוזיונים, בגרמניה ממשיכים להיחשף ולהתפרסם מסמכים ועדויות - חדשים וישנים - השופכים אור על החיים שניהל הפושע הנאצי אחרי השואה, בטרם נתפס בידי המוסד.

בסוף השבוע פרסם השבועון "דר שפיגל" תמלול של הקלטה, שבוצעה בארגנטינה אחרי מלחמת העולם השנייה, בה מתפאר אייכמן בפני חבריו במעורבותו בהשמדת העם היהודי ומצר על כך שלא עלה בידו להשלים את המשימה. "לא ביצענו את העבודה שלנו כמו שצריך. ניתן היה לעשות עוד", אמר.

אייכמן, שארגן את גירושם של מיליוני יהודים למחנות השמדה, סותר בהקלטה את הדברים שאמר להגנתו כמה שנים לאחר מכן כשהועמד לדין בישראל ב-1961, בטרם הוצא להורג. במשפט בירושלים טענו סנגוריו של אייכמן כי היה רק בורג קטן במערכת - פקיד בדרג נמוך, שציית לפקודות הממשל. "מעללים אלה לא התרחשו על פי רצוני. לא היה זה רצוני לקטול אנשים. הרצח ההמוני אינו אלא אשמת המנהיגים המדיניים בלבד", טען אז. ואולם, בהקלטה נשמע אייכמן אומר: "לא הייתי ממלא פקודות פשוט. אם הייתי כזה, הייתי טיפש. נהפוך הוא, הייתי חלק מתהליך קבלת ההחלטות. הייתי אידיאליסט".

הדברים נאמרו בשיחה פרטית בינו לבין שני חברים, נאצים לשעבר, בפרבר של בואנוס איירס, בירת ארגנטינה, אליה נמלט אייכמן אחרי המלחמה. כיום נמצאת ההקלטה בארכיון הפדרלי בעיר קובלנץ שבגרמניה.

ההקלטה היא חלק מאלפי מסמכים ועדויות שמתפרסמות בחודשים האחרונים בגרמניה, כחלק ממסע הלחצים שמפעילה התקשורת על המודיעין הגרמני לפרסם כ-4,500 מסמכים מסווגים שהוא מחזיק בידיו על הפרשה.

לאחר השואה נמלטו לארגנטינה אלפי נאצים, בהם בכירים במנגנון ההשמדה. אייכמן היה אחד מהם. המסמכים שנחשפים כעת מעלים בבירור כי המידע על הימצאותו בארגנטינה היה גלוי וידוע לאלפי אנשים והגיע גם למודיעין הגרמני עוד בשנות ה-50 - עשור לפני שנעצר בידי המוסד. כך, לדוגמה, מעלים רישומים בשגרירות גרמניה בבואנוס איירס, כי 300 עובדי המפעל בו הועסק אייכמן ידעו היטב את זהותו האמיתית של העובד בשם הבדוי "ריקרדו קלמנט".

אייכמן, שהתאחד בארגנטינה עם אשתו וילדיו, היה דמות מוכרת ואהודה בקרב הקהילה הנאצית במדינה. בקפה ABC בבואנוס איירס הוא נפגש עם יוזף מנגלה, הרופא הידוע לשמצה מאושוויץ. בפעם אחרת השתתף במסיבה לכבוד עזיבתו של התועמלן הנאצי יוהאן פון לירס, שנסע למצרים. דיווח אחר העלה, כי השתתף בטקס שארגנו מהגרים נאצים לכבוד הקולונל הלאומן חואן פרון, לימים נשיא ארגנטינה, שסייע לנאצים להימלט לארצו מגרמניה.

שניים מחבריו הקרובים של אייכמן בתקופת גלותו בארגנטינה היו עיתונאים פרו-נאציים. לחבורה הצטרף בהמשך גם אחד מעוזריו של היינריך הימלר, ראש האס-אס והגסטאפו. המודיעין הגרמני כמו גם סוכנויות ורשויות אחרות בגרמניה וברחבי העולם עקבו אחר פעילותם של אייכמן וחבריו, וקיבלו מידע מהימן על מיקומו של אייכמן עוד בתחילת שנות ה-50, אך לא פעלו למעצרו.

יתרה מכך, מסמכים מארכיון משרד החוץ הגרמני מעלים כי השגרירות הגרמנית בארגנטינה אף ניפקה לילדיו של אייכמן דרכונים, כדי שיוכלו לבקר בגרמניה, ב-1954. בטופס הבקשה כתבה ורה אייכמן, רעייתו, כי בניה "עשויים לרצות לטייל לגרמניה במהלך החופשות, כדי לבקר קרובים". היא אף הציגה את תעודות הלידה שלהם ואת מסמכי הנישואין שלה ושל אייכמן.

רק ב-1956 הוציאה גרמניה פקודת מעצר לאייכמן, אולם גם אז, גופים רשמיים שונים בגרמניה הקלו על אייכמן להמשיך לחיות בשלווה במקלט שמצא בדרום אמריקה. כשהתובע הכללי בפרנקפורט הוציא את פקודת המעצר, סירבה המשטרה הפדרלית הגרמנית לפתוח בחיפושים אחריו באמצעות האינטרפול. לטענתם, האינטרפול לא עוסק במצוד אחר "פושעים בעלי רקע פוליטי או גזעני".

שנתיים לאחר מכן, כשפנה "המשרד להגנת החוקה" לשגרירות גרמניה בבואנוס איירס בבקשה לסיוע במעצרו של אייכמן, הוא נתקל בתגובה צוננת. "לא סביר שאייכמן נמצא כאן, או בכלל בארגנטינה. יותר הגיוני שהוא במזרח התיכון", כתבו אנשי השגרירות, שנוהלה על ידי נאצי לשעבר.


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1223521.html
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group