לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' ויקטוריה ליקס מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
משה קראוס האיש אשר הציל עשרות אלפים, מספר כיצד טרפד קסטנר בראשות בן גוריון הצלת יהודים  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה



עדכונים של נקים:

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שבת 29.09.18 23:06

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
אתר דעת
אורח








הודעהפורסם: שלישי 27.05.08 15:25    נושא ההודעה: משה קראוס האיש אשר הציל עשרות אלפים, מספר כיצד טרפד קסטנר בראשות בן גוריון הצלת יהודים


משה קראוס האיש אשר הציל עשרות אלפים ואשר הובא כעד במשפט קסטנר, מספר כיצד טרפד קסטנר בראשות בן גוריון הצלת יהודי אירופה:


מפעל ההצלה בבודפשט, 1944 - משה קראוס
בגלוי ובמחתרת, הוצאת מורשת ובית העדות, ת"א תשנ"ב 1992
------------------------------------------------------------

תוכן המסמך:
1. הונגריה - הקהילה השניה בגודלה
הונגריה כמדינת ניגודים
2. האיסור לעודד עליה
3. הלחץ הגרמני
4. ההונגרים בעד ונגד היהודים
הכיבוש הנאצי בשנת 1944
5. פעולות עלייה
6. פעילות הצירות השוויצרית
7. משתפי הפעולה עם הנאצים
8. ד"ר קסטנר וברנד
9. ד"ר קסטנר מפר סיכום עם המשרד הארץ ישראלי
10ץ פעילות באמצעות הצירות השוויצרית
11. דו"ח אושוויץ
12. פעילות נגד גירוש היהודים
13. החלטה להפסיק את הגירושים
14. בית הזכוכית
15. רכבת קסטנר וההונאה
16 .קסטנר מחבל בעלייה של 40,000
17 . דרישת הגרמנים לרכז את היהודים בערי השדה
שליחות ברנד ומטרתה
18. נסיעתו של ברנד לקושטא
19. הגרמנים בקשו משאיות כדי לגרש את היהודים
חילופי שלטון
20. הוראטי מחליף את הממשלה
21. מהפכת צלב החץ
22. גזרות חדשות
הצלה באמצעות מדינות זרות
23. הנפקת תעודות חסות
24. זכויות בעלי תעודות חסות
25. הקמת הגטו
26. שמירת הגטו
27. ניסיונות לפרוץ לבית הזכוכית
28. סוף המלחמה ומספר הניצולים

תקציר: משה קראוס מספר על פעילותו כמנהל המשרד הארץ ישראלי בבודפסט, על פעולות ההצלה באמצאות קשרים עם הממשלה ההונגרים ועם שגרירות שוויץ, שוודיה ואחרים, ועל הקשיים שערמו על פעילותו אנשי ההסתדרות הציונית.

מילות מפתח: הצלה בשואה בהונגריה, שליחות ברנד, בתי חסות בבודפסט, תעודות חסות בבודפסט, קסטנר, בית הזכוכית



משה קראוס

אספר את עיקרי הדברים בגוף ראשון, מכיון שבאותו הזמן, כשהתחלנו בהצלת יהודי בודפשט, כל הציונים הפעילים כבר עזבו את העיר ומכל אנשי ההנהגה נשארתי בה בודד. לא היה לצדי איש שישתתף אתי ביוזמה של הצלת יהודים. לכן צריך אני לדבר בשמי בלבד ובשם חברי שעזרו לי לאחר מכן לבצע את כל הפעולות שתיכננו. לא אוכל כמובן לספר על הכול; במשך עשרת חודשי הכיבוש אירעו יום יום כל כך הרבה דברים, שכדי למצותם הייתי צריך לדבר יומם ולילה במשך שבועות.


1. הונגריה - הקהילה השניה בגודלה
מתוך ששת מיליוני הקדושים שניספו בשואה מהווים יהודי הונגריה עשרה אחוזים. אחרי וארשה היתה בודפשט הקהילה השניה בגודלה באירופה וחיו בה באותו הזמן כרבע מיליון יהודים (מספר היהודים בבודפשט, לפי נתוני המפקד הממשלתי שנערך בינואר 1941, היה 184,453; עם כניסת הגרמנים הגיע מספרם ל- 231,453 נפשות שנחשבו "יהודים לפי החוק", כולל מומרים ואחרים שהיו ממוצא יהודי אך לא היו יהודים לפי הדת). הונגריה היתה מדינה מלאת ניגודים ופרדוכסים, ואזכיר אחדים מהם:


הונגריה כמדינת ניגודים


עד סוף מלחמת העולם השניה היא היתה מלוכה ללא מלך; לא היה לה מוצא לים, אבל שליט הונגריה היה דווקא בעל תואר אדמיראל. וכן גם בקשר ליהודים. למשל, הרצל היה יליד הונגריה, עזב בצעירותו את ארץ מולדתו ויסד את הציונות הפוליטית, אבל בין כל המדינות היתה הונגריה בעלת התנועה הציונית החלשה ביותר.


2. האיסור לעודד עליה
על פי חוק משנת 1894 נאסרה בהונגריה כל פעילות לעידוד ההגירה, וזאת מכיון שבאותם הזמנים עזבו הרבה חקלאים את המדינה והיגרו לארצות הברית כדי לשפר את מצבם. מחמת חוק ישן זה גם המשרד הארץ ישראלי בבודפשט לא היה יכול לקבל רשיון מממשלת הונגריה ועבד בדרך כלל במחתרת; הפרדוכס הוא שבסופו של דבר היה המשרד הזה היחידי באירופה הכבושה שהתקיים במשך כל שנות המלחמה ואף טיפל בעליה במשך כל התקופה ולא רק מהונגריה. הוא העלה ארצה חלק מיהודי סלובקיה, חלק מיהודי קרואטיה וגם רבים מבין 30,000 פליטים היהודיים מפולניה שנמלטו להונגריה.
אפשר להגיד שפעילותו של המשרד הארץ ישראלי בבודפשט ניכרה כמעט בכל אירופה הכבושה ע"י הגרמנים.


3. הלחץ הגרמני
עתה אני מגיע לשנת 1944. בשום מדינה לא הורגש לחץ הגרמנים בעניין היהודים יותר מאשר בהונגריה. לחץ זה התחיל כבר ב- 1938 ובעקבותיו חקקה הונגריה בשנים 1938 - 1941 ארבעה חוקים נגד היהודים. עם החוקים האלה עדיין אפשר היה לחיות מכיון שהם נגעו רק למספר מסוים מבין היהודים. אבל למעשה היתה הונגריה המדינה היחידה באירופה שכבר ב- 1921 חקקה חוק אנטי יהודי, חוק ה"נומרוס קלאוזוס", אשר לפיו יכלו תלמידים יהודיים להתקבל לאוניברסיטאות רק בשיעור של 5% מן המספר הכולל של התלמידים.
יחד עם זאת היתה הונגריה המדינה היחידה שקלטה כ- 40,000 פליטים יהודיים מהארצות השכנות.

כאמור, לא היה למשרד הארץ ישראלי בבודפשט רשיון לפעול ואף על פי כן הוא היה היחידי באירופה הכבושה כולה שפעל גם בזמן המלחמה. זאת אחרי שהצלחתי להעביר את המשרד לבניין הצירות השוויצרית, שאליו לא נכנס אף בלש ואף שוטר כדי לחפש פליטים, כפי שנעשה בכל משרד יהודי אחר.
ממשלת הונגריה העניקה למשרדי זה חסינות מכיוון שהייתה מעונינת בהגירת היהודים.


4. ההונגרים בעד ונגד היהודים
בשום מקום אחר לא התנהל הגירוש בקצב כה רצחני כמו בהונגריה לאחר הכיבוש הגרמני. תוך שישה שבועות גורשו מערי השדה של הונגריה כ- 350,000 יהודים. מאידך גיסא, בשום מקום אחר חוץ מבודפשט לא נשאר גטו קיים עד תום המלחמה. והדבר קרה רק מפני שאפשר היה לנצל את החוקים הקיימים לטובתנו. מה עשה המשרד הארץ הישראלי? חיפשנו קשרים אל הפקידות הבכירה, כי לא כל הונגרי היה נאצי ואפילו לא אוהד הגרמנים. היו ביניהם כאלה ששנאו את הגרמנים והיו מוכנים לעזור ליהודים. למשרד הארץ ישראלי היה קשר הדוק עם משרד הפנים ועם משרד החוץ, ולא פעם קרה שמשרד החוץ הזמין אותי להתייעצות כאשר עמדו לחוקק חוק נגד היהודים.

והנה דוגמא אחת מתוך רבות: ב- 1943 הופסקה העליה מרומניה ומבולגריה בהשפעת הגרמנים, אולם הונגריה לא רצתה להפסיקה. המופתי הירושלמי פנה אז לממשלת הונגריה וביקש ממנה להפסיק את העליה בטענה, שכל העולים מתגייסים לצבא הבריטי ויילחמו גם נגד הונגריה. הוזמנתי למשרד החוץ והאיש השני במעלה אחרי המיניסטר קרא לי ואמר: "מה דעתך, מה אפשר לעשות, איזו תשובה ניתן לו? והרי איננו רוצים להפסיק את העלייה!". אמרתי לו מה שאמרתי, וזו היתה גם תשובת ממשלת הונגריה למופתי: "נשקול בכובד ראש את הפנייה והתשובה תינתן".

כך קרה גם ב- 1944, בשעה שהגרמנים כבשו את הונגריה. כאשר העוצר הורטי נקרא להיטלר, הוזמנתי אל משרד החוץ ונאמר לי ככה:
"שמע, הוא מוחזק שם כי הם עומדים לכבוש את הונגריה, ומטרתם בכיבוש זה היא אך ורק לגרש את היהודים, מכיוון שממשלת הונגריה נתנה לגרמנים כל מה שביקשו והם חייבים לנו היום 40 מיליארד פנגו עבור מה שסיפקנו להם בתוצרת תעשייתית וחקלאית (40 מיליארד פנגו היו שווים באותו הזמן כ- 10 מיליארדי דולרים דאז). מעתה עליכם לעזור לעצמכם - אנחנו לא נוכל לעזור לכם עוד".
הודעתי מיד למי שהייתי צריך להודיע - לקהילה היהודית, לנשיא ההסתדרות הציונית ולאחרים, אבל היה כבר מאוחר - שוב אי אפשר היה לעשות דבר. כ- 50,000 גברים יהודיים בני 18 עד 50 היו כבר מגויסים באותו הזמן בגדודי העבודה של הצבא ההונגרי, כתוצאה מלחץ שהפעילו הגרמנים. לא היה להם מה לעשות שם. רבים מהם נשלחו לאוקראינה, שם הועסקו גם בפעילות המלחמתית, חלקם היו בטלים, והוצאו מהונגריה רק כדי להרחיקם משם. המסקנה שהסקתי היתה שהגרמנים דאגו להרחיק מהונגריה את היהודים שהיו מסוגלים להילחם נגדם, למקרה שהם יכבשו את הארץ.


הכיבוש הנאצי בשנת 1944


5. פעולות עלייה
ועתה אני מגיע לשנת 1944, לזמן הכיבוש. עד אז ניתן לנו להעלות ארצה מדי שבוע תשע משפחות יהודיות, ומאלה יכולנו להרכיב קבוצה של 50 - 60 איש, כי כל מה שהיה עלי לעשות הוא להגיש לשלטונות תמונה של העולה בצירוף הפרטים האישיים. הם לא היו מעונינים לדעת מי האיש - העיקר שהפליטים יעזבו, כי 40,000 פליטים יהודיים היוו נטל כבד על המדינה. עליה זאת הופסקה עם הכיבוש הגרמני, כי הגרמנים סירבו לתת היתרי יציאה. פניתי אפוא לצירות השוויצרית - באותו הזמן לא היו שגרירויות בהונגריה אלא צירויות בלבד - וביקשתי שהם יפנו אל הממשלה ההונגרית כדי לקבל את הסכמתה לעליה. צירות שוויץ ייצגה אז אמנם את בריטניה, אבל לא היה בידם שום ייפוי כוח בקשר ליהודים.


6. פעילות הצירות השוויצרית
בצירות שוויץ הייתה קיימת באותה התקופה מחלקה לאינטרסים זרים, שבראשה עמד הקונסול צ'ארלס לוץ. מכיוון שלא יכול היה להחליט בעצמו, הוא פנה אל הציר ואמר לו:
"בשעה שמדינות אחדות פועלות בניגוד לכל חוק ומוסר, רצוי שתהיה מדינה אחת, שוויץ, שתעשה משהו כדי להציל בני אדם!".
הציר, ד"ר יגר, הסכים לדבריו ואמר לו: "עשה מה שאתה רואה לנכון, אני עומד מאחוריך". עתה פנה לוץ, לפי בקשתי, באיגרת אל משרד החוץ ההונגרי בזה הלשון: "בתור נציגי בריטניה אנו מבקשים שתתירו את יציאתם של 7,800 בעלי רשיונות עליה", אמנם לא היה בידנו מספר כה גדול של רשיונות עליה, אלא כ- 1,500 בלבד, אבל הסברתי לקונסול שעם בני המשפחה מספר זה יכול להגיע בערך ל- 7,800. פקיד בכיר במשרד החוץ שאל את הקונסול: "אלה הן משפחות?" ועל כך השיב בנוכחותי: "כן, אלה משפחות". וכמה נפשות בערך?" - זה יהיה בערך 40,000 נפשות!". הפקיד קיבל את הבקשה ותוך כמה ימים קיבלנו תשובה: "אנחנו מוכנים להסכים לבקשתכם, אבל אתם צריכים לפנות לצירות הגרמנית". לוץ פנה גם לצירות הגרמנית ושם הבטיחו להעביר את הבקשה לברלין. לבסוף לא יצא מזה דבר.


7. משתפי הפעולה עם הנאצים
ועתה אני מגיע לפרק עצוב מאד. לכמה חברים בהסתדרות הציונית היה קשר - עוד מלפני הכיבוש - עם מרגלים גרמנים שהיו בהונגריה כבר שנים אחדות. הקשר שיצרו אתם לא היה קשר פוליטי, אלא קשרי עסקים, ולא אפרט כאן מה טיב העסקים האלה.

כאשר הגשנו את הבקשה הנ"ל ולא קיבלנו תשובה, באו אנשים אלה ואמרו: "אנחנו יכולים להסדיר אצל הגרמנים את עניין היתרי היציאה". הסכמנו.

אנשי הקשר שלנו, וכאן אזכיר שמות, היו ד"ר ישראל קסטנר ויואל ברנד, והם פנו גם לקהילה היהודית. הקהילה היהודית נהפכה כבר ל"יודנראט", מועצת היהודים, שאת רשימת חבריה הביאו הגרמנים מסלובקיה - ועוד אגיע לעניין הסלובקים. במרץ 1944, ביום הכיבוש, באו הגרמנים לקהילה היהודית בבודפשט ובידם רשימה: "אלה יהיו חברי מועצת היהודים. ודעו לכם, שלא יקרה לכם דבר ולא יאונה לכם כל רע אם תשתפו עמנו פעולה" - וחברי הקהילה היהודית האמינו לגרמנים שאינם רוצים דבר... אז הגיעו ד"ר קסטנר וברנד והבטיחו, שהם יכולים להסדיר אצל הגרמנים את עניין היתרי היציאה, וכולנו הסכמנו. כעבור כמה ימים פנו השניים אל ראש הקהילה היהודית, לראש ה"יודנראט", שמואל שטרן ואמרו לו: "הגרמנים מבקשים 200,000 דולר דמי קדימה כדי שיסכימו לנהל משא ומתן על גורלם של יהודי אירופה". לקהילה היהודית לא היתה ברירה אלא לתת את הכסף שאותו היתה צריכה לאסוף אצל הרבה אנשים.

כעבור זמן נודע לי שזו היתה פשוט רמאות; הגרמנים מכרו תעודות חסות ליהודים תמורת 10,000 דולר למשפחה, וד"ר קסטנר הצליח תמורת 200,000 דולר להוציא מהגסטאפו 20 תעודות כאלה. בתעודות היה כתוב, שאסור לעצור את נושא התעודה בלי לטלפן קודם ל"זונדר-קומנדו" (אס-דה) של הגרמנים. על התעודות היה חתום מפקד האס-דה, הרמן קרומאי. השמחה הייתה רבה: הנה, קסטנר הצליח, אין ספק שהוא בעל קשרים!


8. ד"ר קסטנר וברנד
נוסף על כך קיבלו ד"ר קסטנר וברנד גם כספים מהסוכנות כדי לחלקם בין חלוצים פליטים. היה ידוע שלצדו של קסטנר עומד יו"ר ההסתדרות הציונית, שתומך בו בכל לבו ולכן יש להאמין לו; זאת היתה גם עמדתה של הקהילה היהודית, שראתה שאחורי ד"ר קסטנר עומדת הסוכנות היהודית. אפילו הלא-ציונים שבתוך הקהילה ידעו שהסוכנות היהודית היא מעין ממשלה של העם היהודי בדרך, וקסטנר הרי פועל כנציג הסוכנות. הגרמנים אף היו שותפים עם ד"ר קסטנר בתכסיס שיכול היה להטעות כל אדם שנטה להאמין לגרמנים. למשל: יום אחד נעצר חברו הטוב של ד"ר קסטנר, לאחר שמצאו אותו, יחד עם כמה מחבריו, מנהל משא ומתן עם אנשים שהיו חשודים כפרטיזנים יוגוסלביים. כולם נעצרו. את ידידו הטוב הצליח ד"ר קסטנר לשחרר, אך כל האחרים נעלמו.

ובכן, ד"ר קסטנר אמר לנו אז שהוא יכול לקבל את היתרי היציאה. לאחר זמן הוא בא ואומר: "אפשר לקבל את היתרי היציאה בצורה כזו: להעביר 1,200 יהודים לערך לספרד באמצעות ספינות קטנות על הדנובה, ולספר להונגרים, שמדובר בגירוש". אני מיד התנגדתי לכך. איך אפשר לעשות דבר כזה? ההונגרים הרי אינם רוצים לגרש, זאת תכניתם של הגרמנים כדי שיוכלו להגיד להונגרים: הנה היהודים אינם מתנגדים לגירוש! אנחנו לא יכולים להסכים לזה!


9. ד"ר קסטנר מפר סיכום עם המשרד הארץ ישראלי
לאחר ישיבה מיוחדת במשרד הארץ ישראלי נאסר על ד"ר קסטנר לטפל בענייני העלייה, אבל למרות זאת הוא המשיך. גם ד"ר קסטנר וגם ברנד אמרו לנו, לציונים וגם לקהילה היהודית, שהגרמנים טוענים שאם היהודים בהונגריה יתנהגו כהלכה, לא תהיה לא גטואיזציה, לא ריכוז ולא גירוש. יום אחד כינסו ד"ר קסטנר וברנד את ההנהגה הציונית וגם אחדים ממנהיגי ה"יודנראט" וסיפרו: "מישהו מטעם יהודי הונגריה צריך לנסוע לתורכיה, כדי לנהל משא ומתן עם נציגי הסוכנות היהודית על הצלת יהודי אירופה" - אף על פי שבאותו זמן כבר כמעט ולא היו יהודים באירופה. הם לא מסרו לאיזה מין משא ומתן הכוונה. כעבור ימים מספר נודע לנו, שנושא המשא ומתן צריך להיות, שבעלות הברית יספקו לגרמנים 10,000 מכוניות משא, 200 טון קפה, ו- 200 טון סבון. היה ברור שכל הדבר הזה בא רק כדי להטעות את היהודים. מיד התנגדתי. אבל רובם הסכימו. מדוע? כי באותו היום התחיל הגירוש מערי השדה והגיעו אלינו ידיעות באיזו צורה הוא מתנהל, שאנשים מתים ממחלות בעודם בגטו, מכיוון שהוציאו אותם מבתי חולים לפני ואחרי ניתוח, וכן תינוקות בני יומיים שלושה וזקנים רבים. ידענו שזה הסוף. ברנד נסע לתורכיה וכולנו חיכינו לתוצאות נסיעתו, אבל במשך כמה שבועות לא שמענו ממנו מאומה.


10. פעילות באמצעות הצירות השוויצרית
ראיתי שמן היזמה הזאת לא יצא דבר, והחלטתי לנסות שיטה אחרת. לערי השדה לא יכולתי להגיע, אבל כבר שנים רבות קיימתי קשר עם כל הצירויות הזרות שהיו בבודפשט ובמיוחד עם הצירות השוויצרית. הקונסול לוץ, שאותו הזכרתי קודם, היה שנתיים קונסול בירושלים והוא אהב מאוד לשמוע ממני על ארץ ישראל ובמיוחד על ירושלים. יכולתי לספר לו מכלי ראשון כי ביקרתי לפני כן כבר פעמיים בארץ. הוא אמר לי:
"אעשה כל מה שאוכל, ואני מציע לך, מכיוון שאתה אישיות פוליטית, שתבוא לגור אצלנו בצירות. תקבל כאן עם אשתך חדר ותוכל להמשיך בפעילותך מכאן".
קיבלתי את ההצעה והתחלתי לפרסם דו"חות על המצב בהונגריה. שלחתי אותם למשרד הארץ ישראלי בשוויץ, אל ד"ר פוזנר בג'נבה, בבקשה להעביר אותם לתורכיה כדי שמשם יגיעו לירושלים.


11. דו"ח אושוויץ
מברנד לא הגיע עדיין כל סימן חיים, אך באותו הזמן הגיע לידי דין וחשבון על הנעשה באושוויץ. אמנם ידענו כבר על טרבלינקה, על מאידאנק, על בלזץ, ידענו גם על קיומה של אושוויץ, ///אבל לא ידענו, שמשמידים שם יהודים בקצב של 4,000 - 5,000 ליום//. הצלחתי להשיג את עזרתו של בלדר שנסע עם דואר דיפלומטי, ובאמצעותו שלחתי דו"חות על כל הגיטאות בערי השדה - שנתקבלו אצלי עוד קודם לכן - ואיך בוצעו שם הגירושים. וגם את הדו"ח המפורט על אושוויץ.

מכיוון שהיה לי ניסיון לא כל כך טוב עם הסוכנות היהודית, שתמכה בד"ר קסטנר למרות פעולותיו השליליות, שלחתי את הדו"חות האלה, בנוסף לזה ששלחתי לסוכנות היהודית, לעוד שני מקומות. ידעתי ששגריר ארצות הברית בתורכיה הוא יהודי - חוץ מעובדה זו לא ידעתי עליו דבר (לורנס א' שטיינהרדט שגריר ארצות הברית בתורכיה בשנים 1942 - 1945) - וסברתי שאם אעב
חזרה למעלה

למחות נגד תפירת התיק לשר רמון בתמורה לטיוח פרשיות השחיתות של אולמרט ומחדלי המלחמה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> התנהלות הסוכנות היהודית ומפא'י בשואה כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You cannot attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group