לעמוד החדשות
המצטרף/ת האחרון/ה לארגון נקים גב' ויקטוריה ליקס מ- --- דוד בן גוריון וראשית השת"פ עם האויב בשואה עד להפקרות הבטחונית של היום
תיקון מצב בלתי- חוקי שמאפשר לבנקים לפעול בניגוד לחוק ולפסיקה במתן היתר ע"י משרדכם המאפשר  
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט



עדכונים של נקים:

המשפט הפלילי בישראל מהגרועים של הדיקטטורות, מאמר מצויין של עו"ד שפטל
שישי 22.06.18 15:52

פניה למבקר:כונסי נכסים והתעשרות שופטים ומקורבים שלא ביושר
שלישי 23.08.16 2:02

כך עובדת הצנזורה בפייסבוק מסביב לשואה ושת"פ הציונים עם הנאצים, מחיקת פוסטים במחשכים
שישי 05.08.16 17:32

מומלצים:

אוהב את ישראל, אוהב צדק? לארגון `נקים` דרוש נדבן פילנטרופ ולוחם

מעריב חושף ששופטי העליון גונבים מהציבור הטבות מפליגות הכל בניגוד גמור לחוק

רצח רבין:השבכ נעתר לבקשה של נקים לשחרר את פרופ' היס מחובת הסודיות על ניתוח הגופה

בלי בושה: השופטת ורדה אלשיך סידרה למקורבה השופט בדימוס פלפל שכר טרחה של 10 מיליון ש"ח

עמיר מנור, כתב מעריב, הוקלט משקר טרם הוציא כתבה שקרית נגד 'נקים' המיחצנת את רשם האגודות ושותפיו

שחיתות מע' המשפט פורצת את מחסום הקול,ראיון על ארגון נקים בקול ישראל, בייניש, מזוז ושנדר תחת ביקורת

הראל סגל: 'יש אדונים לארץ הזו והדמוקרטיה משרתת אותם ואת האינטרסים שלהם. כל היתר, וזה כולל את רובכם, נתונים במעמד עבדים החיים באשליית אדנות...'

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה       NAKIM      
ברוריה בר דוד
אורח








הודעהפורסם: שבת 15.12.07 10:05    נושא ההודעה: תיקון מצב בלתי- חוקי שמאפשר לבנקים לפעול בניגוד לחוק ולפסיקה במתן היתר ע"י משרדכם המאפשר

לכבוד 09.12.2007
מר משה אשר
פקיד שומה למפעלים גדולים
רשות המיסים בישראל
קריית הממשלה
דרך מנחם בגין 125
תל- אביב בדואר רשום+אישור מסירה

ובאמצעות פקס' מס' 03-7633775



הנדון: תיקון מצב בלתי- חוקי שמאפשר לבנקים לפעול בניגוד לחוק ולפסיקה במתן היתר ע"י משרדכם המאפשר לנהל רשומים כוזבים במסמכי התאגיד הבנקאי וכך להמשיך לגבות "חובות אבודים".


הנני מתכבד לפנות אליך בשם חברת ניצולת הקרטל בע"מ לשעבר פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ, שנפגעה כתוצאה מההיתר הבלתי חוקי שניתן על ידי משרדכם בו מאפשרים לבנקים לנהל נכסים שאינם רשומים בספרי הבנק ואינם באים לכלל ביטוי במאזני הבנק.

מבוא:

לפני כשנתיים פסק בית המשפט העליון בהרכב השופטים הנשיא ברק (בראש ההרכב), חיות וריבלין, בפסק דין 9715/03 המוכר בשם "אביהו הורוביץ ואח' נגד פקיד השומה", כי חוב שהזדכו עליו כחוב אבוד נמחל לחייב.

וכך פסק בית המשפט העליון:

" לעתים קיימים ביטויים חזקים, אם כי לא בלעדיים, המעידים על מחילה משתמעת בלי שזו זכתה לעיגון פורמאלי. כך הוא המצב למשל כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד. בדומה, ניתן ללמוד על מחילה בחלוף תקופת ההתיישנות לתביעת החוב (ראו: Miller v. C.I.R. (1981) [11], at pp. 195-197; 26 U.S.C.S 61, Sec. 281). "

פסיקה זו מלבד היותה פרשנות נכונה למצב המשפטי בארץ ובעולם, תואמת את החוק: בארץ, בעולם, בתקינה הבין לאומית IAFC, הוועדה הבין לאומית לפרקטיקה וביקורת IAPC תיקני בקורת מקובלים, תקנות שנקבעו בתקנות רואי החשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון) התשל"ג 1973, והמוסד לתקינה חשבונאית.

מהלך משותף ובלתי חוקי של פשמ"ג עם הבנקים נועד להונות את אוצר המדינה מערכת הבקרה על הבנקים, וכן לסתור את החוק ואת הפסיקה כדלקמן:

בינואר 1995 יצא ממשרדכם מכתב המאפשר לבנקים לעשות חוכא ואיטלולא מהחוק ומבית המשפט גם יחד, בכך שהם ממשיכים לנהל נכסים שנמחקו מספרי הבנק, בספרים עלומים שאינם באים לכלל ביטוי במאזן, ולפעול נגד חייבים גם כאשר החוב הוכרז כאבוד.

יודגש כי על פי כללי מס הכנסה, חוב אבוד מוכר כחוב אבוד רק כאשר שייכנע הנושה( הנישום) את רשות המס כי נקט בכל האמצעים לגבות את החוב וכשל, ומכאן ניתן לו לזקוף את החוב בספריו כחוב אבוד,לבצע מחיקת החוב מהספרים ובכך להקטין את הכנסתו החייבת.


לפיכך היתר של מס הכנסה לבנקים להמשיך ולגבות את החוב משמעו: מס הכנסה מתיר למי שאינו זכאי לדווח על חוב כ-"חוב אבוד" (כי טרם השלים את כל הליכי הגבייה ) כחוב אבוד- קרי- סיוע רשות המס לרמות את אוצר המדינה, ולאפשר לנישום ( הבנקים ) ליהנות מהקטנת ההכנסה החייבת שלא כדין.

המכתב האמור, שצילומו מצורף להלן, מאפשר לבנקים שלא לדווח ללקוח כי חובו הוכרז כחוב אבוד, ולהמשיך לפעול כנגד החייב הקורבן-התמים באמצעות ההוצאה לפועל וחברות גבייה שחלקן אף פועלות למעשה עפ'י ההגדרה בחוק "מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג- 2003" , וחוק אסור הלבנת הון, תש"ס- 2000.


למרבה הצער, דווקא רשויות המס שאמורות לשמור על אכיפת החוק, נתנו את הגיבוי למעשים בלתי חוקיים אלה , שלא רק מאפשרים דיווח כוזב לרשות המס אלא אף מאפשרים לבנקים לנהל רישומים שחורים שלא בספרי ומאזני הבנק, ובכך פוגעים בהכנסות אוצר המדינה.

הדברים מתחדדים בחומרתם לאור הכוונה הפלילית של עובדי פשמ"ג והבנקים בעקבות דבריה של עו"ד טלי ירון-אלדר (נציבת מס הכנסה לשעבר), אשר אישרה את הפירוש הזה (בתוכנית "פוליטיקה" בערוץ 1) דהיינו, שחוב שהוכרז כחוב אבוד- מסופק- מלא-מחוק, מחול מבחינת החייב לחלוטין.

מכאן עולה כי המכתב האמור שהוצא על ידכם ומטעמכם, מקורו כנראה, בשיקולים זרים ומהווה סיוע של ממש לדבר עבירה ופשע.

הנני להודיעכם במידה ולא יבוטל לאלתר ההסדר הבלתי חוקי הנהוג על פי המכתב האמור, ואם לא תחייבו את הבנקים לאלתר לפעול על פי החוק, בדיוק כמו כל נישום, החייב לרשום את נכסיו בספריו ולפי כללי החוב האבוד הידועים לכלל הנישומים, אפנה בנדון לבג"צ, ואף אשקול הגשת תביעה ייצוגית ואף תביעה אישית כנגד כל אחד ממנהלי הפשמ"ג בעבר ובהווה, בשל הנזקים שנגרמו לנישומים שהבנקים ממשיכים לפעול כנגדם. ו/או נמנע מהם לפעול עסקית.


להלן הנימוקים המשפטיים למבוא זה:

1. עד סוף שנת 1993 פעלו הבנקים ככל נישום במדינה והוציאו מכתבי מחילה ל"חייבים", כאשר הצהירו הבנקים על חוב אבוד ומחקו אותו מספרי הבנק .

2. לאחרונה הגיע לידיעתי כי בתאריך 01.01.95 הוצא מכתב ע"י פשמ"ג, המופנה לאגוד הבנקים עליו חתום רו"ח אשר בק, שבאותה העת כיהן בתפקיד מפקח ארצי למוסדות כספיים בפקיד שומה למפעלים גדולים בזו הלשון:



אגף מס הכנסה ומס רכוש ________________________________________
פקיד השומה למפעלים גדולים
בטבת תשנ"ו
1 ינואר 1995

לכבוד
אגוד הבנקים
רח' לבונטין 12
ת"א 661122
א,נ.
הנדון: מכתבי מחילה

החל משנת המס 1994 יכול הבנק לבחור שלא לשלוח מכתבי מחילה
לחייבים וזאת בתנאי שבסמוך לתום כל שנת מס ישלח הבנק לפשמ"ג
רשימה של כל "החייבים העיסקיים" שהועברו לטיפול משפטי.
אודה אם תעבירו תוכן מכתב זה לבנקים.
בכבוד רב,
( - )
אשר בק, רו"ח
מפקח ארצי מוסדות כספיים
העתק:
מר דורון לוי,עו"ד (רו"ח)- נציב מס הכנסה
מר גרי גרון רו"ח- סגן נציב מס הכנסה
מר אדוארד נאוי רו"ח פשמ"ג



3. בבדיקה שערך הח"מ עולה למצער, כי בפשמ"ג ובבנקים נוהגים בהתאם למכתב זה שהינו מנוגד לחוק וחסר תוקף, ומאפשר לבנקים להחזיק בנכסים שאינם רשומים בספרי הבנק ולהתל בכל הרשויות לרבות רשויות וגופים בחו"ל.

4. יתר על כן אף שההיתר ( הלא חוקי ) התייחס לחייבים עסקיים, ניצלו הבנקים מכתב זה והחילו אותו ללא התערבות הרשות, גם על חייבים רגילים.


5. הח"מ מתכבד לפנות אליך על מנת שתורה לכל הכפופים אליך בפשמ"ג להפסיק לאלתר לפעול בהתאם למכתב השערורייתי. כמו כן, הנך מתבקש להורות לבנקים להוציא מכתבי מחילה בהתאם לתקנות מס הכנסה וכפי שבוצע על ידם עד שנת 1993, ושלמרבה הצער משלוחם נמנע בעקבות המכתב בסעיף 2 (שיקרא להלן "המכתב"), ולהודיעני בהקדם אם פעלת עפ"י בקשתי זו, מהטעמים המפורטים להלן:



6. מטרת "המכתב" הינה לבטל בניגוד לחוק את הצורך בהודעה לנישום על מחיקת חוב, שבוצעה בחשבון הלקוח ובספרי הבנק, וזאת בניגוד לסעיף 23 א' (3) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973:

(3) הוצאה ללקוח הודעת זיכוי כאמור בפסקה 2, רשאי הנישום להקטין בהתאם את סכום המכירות ואת החיוב במס ערך מוסף בתנאי שיתמלא אחד מאלה:

(א) הלקוח אישר קבלת הודעת הזיכוי בחתימתו על ההעתק שנשאר במערכת החשבונות של הנישום;

(ב) הודעת הזיכוי נשלחה ללקוח בדואר רשום עם אישור מסירה ולהוכחת ההמצאה ללקוח די בהוכחה שההודעה נשלחה כראוי ומוענה כראוי; לגבי סכום מכירה שהחיוב במע"מ עולה על 985 שקלים חדשים, אישור המסירה יצורף להעתק הודעת הזיכוי שנשאר במערכת החשבונות של הנישום;

(ג) נתקבל אישור שההודעה נתקבלה בפקסימיליה;

(ד) נתקבל אישור חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הלקוח, המאשר את קבלתה.

לענין סעיף זה, "חשבונית" - לרבות חשבונית מס.

הסעיף אף מחייב את הבנק ( בס' 23 א' (2) ) להוציא הודעת זיכוי
כאמור .

7. "המכתב" מאפשר לבנקים במרמה ובניגוד לחוק, למחוק חובות/נכסים מספרי הבנק, ובדרך זו לנכותו כהוצאה מספרי הבנק מבלי להודיע לבעל החשבון על המחיקה/המחילה. כך, מצד אחד - למעשה הבנק מוחל על החוב ומוחק אותו לחלוטין מספרי הבנק, ברם, בו זמנית - מצד שני – הבנק מנהל רישום כפול עלום ונסתר שלא בספרי הבנק. במילים אחרות: הבנקים ממשיכים בפועל בהליכי הוצל"פ נגד חייבים, כאילו החובות באמת רשומים בספרי הבנק וכאילו לא נמחקו מהם מעולם!

מחד- החוק מתיר לנישום ( כמו בנק ) לרשום חוב כ"חוב אבוד" ובכך להקטין את הכנסתו החייבת במס, רק כאשר שייכנע הנישום את פקיד השומה כי לא הצליח לגבות את חובו בכל ההליכים המשפטיים.
משמעות ההקלה היא נתינת לגיטימציה בלתי חוקית לבנק לפעול כנגד חייב, אף שהבנק הצהיר ושייכנע את פקיד השומה כי סיים את כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב .

צד שני לאותו מטבע הוא : אם פקיד השומה מתיר לבנק להמשיך ולפעול לגביית החוב, כשהוא יודע כי טרם מיצה הבנק את ההליכים המשפטיים נגד החייב, התיר לבנק שלא כדין לנכות את הסכום כהוצאה ואז להקטין את הכנסתו החייבת ואת תשלומיי מיסיו, ובכך- תוך קשירת קשר עם הבנק להונות את אוצר המדינה.


8. "המכתב" הלא חוקי מתיר לבנקים במרמה להחזיק בנכסים שאינם רשומים בספרי הבנק ובמאזניו כפי שמתחייב על פי החוק, לרבות על ידי פקודת מס הכנסה. משמעות העלמת הנכסים מספרי הבנק הינה, רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות עפ"י סעיף 220 לפקודה, ועוד שורת חוקים שיפורטו בהמשך.


9. הדברים מתחדדים לאור הקביעה בבית המשפט העליון בערעור אזרחי 48/75 בנק מזרחי נגד גרינשטיין כדלקמן:


"לפני שאסיים, מן הראוי שאחזור לענין הרישומים הלא-נכונים שנעשו על-ידי הבנק בקשר לחיסול יתרת חובה של המשיבה על-ידי החזר ריבית ועמלות משנים קודמות. בא-כוח הבנק, ד"ר גולדנברג, ניסה להסביר לנו, כי הדבר נעשה במקום רישום של חוב אבוד, כי אין המדובר כאן אלא בפעולה טכנית בלבד, ואין יסוד לחשד שהתעורר אצל השופט המלומד בבית-משפט קמא, שלפיו היה כאן נסיון להשתמט מתשלום מס הכנסה.

יהיו המניעים כאשר יהיו, ברור הוא שכל בנק צריך לנהל ספרים ורישומים המצביעים בדייקנות מירבית על העסקות האמיתיות שנעשו על-ידו, ודי להזכיר כי לפי סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, העתק של רישום בספר בנקאי יקובל בכל הליך משפטי כראיה לכאורה לאותו רישום וכל דבר או עסקה או חשבון הרשומים בו."


10. המחוקק יחס חשיבות גדולה לניהול תקין ומדויק של ספרי הבנק שישקפו את הרשום הנכון, והעניק להם מעמד מיוחד כפי שבאו בחקיקה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971 סימן ה' סעיף 36, רשומה מוסדית:


(א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה –
(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי –
(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על  אמינותה;
(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת  המחשב.


11. ה"מכתב" מוען אל איגוד הבנקים. למעלה מהצורך יצוין כי אין פקיד שומה רשאי לפנות לגוף שאינו מייצג את הנישום לצרכי מס ואין מחלוקת כי איגוד הבנקים אינו נימנה עליהם. תשומת לבך מופנית בזה לפקודת מס הכנסה סעיף 236.

אלה רשאים לייצג נישומים ולענין זה, ייצוג - לרבות לפני ועדה לקבילות פנקסים:

(1) רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955;
(2) יחיד הראוי לערוך בקורת על פנקסי אגודה שיתופית לפי סעיף 20 לפקודת האגודות השיתופיות;
(3) יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005;

הוראה זו אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961.

12. "מכתב" זה חסר, איפוא, כל תוקף חוקי והוצא שלא כדין שכן, אין כל סמכות להעניק הקלות בדרך זו. כמו כן, לא רשאי מפקח ארצי מוסדות כספיים ו/או כל אדם אחר לרבות נציב המס לשנות את הוראות ניהול ספרים ללא תיקון בתקנות, המחייב אישור וועדת הכספים ופרסומם כדין ברשומות (מה שלא נעשה בפועל!) לתשומת ליבך סעיף 130 (א)פקודת מס הכנסה ( אשר לדוגמא הופעל לטובת היהלומנים בתקנות מס הכנסה כללים בדבר ניהול חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת התשמ'א- 1980 , אשר אושרו ע"י ועדת הכספים של הכנסת ונחתמו ע"י שר האוצר דאז ) :


(א) (1) לצורך השומה רשאי המנהל להורות, דרך כלל או לסוג מסויים של נישומים, על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או ממשלח-יד, והוא רשאי לקבוע באותן הוראות כללים לשיטת ניהול הפנקסים, לרבות חיוב הנישום לדרוש ממי שאתו הוא מקיים קשר עסקי כלשהו למסור לנישום את פרטיו האישיים ולהזדהות. ההוראות ייכנסו לתקפן בתום שלושה חדשים מיום פרסומן ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע המנהל, ורשאי הוא לעשות כן דרך כלל או לסוג מסויים של נישומים. ואולם ביטולן של הוראות או קביעת הוראות מקלות יכול שייכנסו לתקפן לפני תום שלושה חדשים מיום פרסומן;
(2) המנהל רשאי, לפי בקשת נישום, לאשר לו שינוי מההוראות החלות עליו בתנאים ולתקופה שיקבע; דחה המנהל את בקשת הנישום, רשאי הוא לערור, תוך שלושה חדשים, לפני ועדה שהוקמה לפי סעיף 146 (להלן - ועדה לקבילות פנקסים);


13. כפי שעולה מסעיף 130 (א) (2) לפקודת מס הכנסה רשאי פקיד השומה לתת הקלה קולקטיבית רק לשיטת ניהול הספרים, קרי- האם על הנישום לנהל ספר X או Y אך לא פטור /הקלה על רישום תקבול או הוצאה בספר כלשהו , אשר אם ניתנה לו סמכות כזו היה בכך ויתור על רישום הכנסה כהכנסה וכו', סמכות הפוטרת חיובי מס שלא כדין ( שלא כדרך פטור מפורש בחוק, כמו סעיף 9 לפקודת מס הכנסה ).


14. בבדיקה שערך הח"מ מעולם לא הותקנו תקנות המאפשרות את השינוי שערך כותב המכתב' באופן שהם מתירים לבנקים או לגוף אחר לפעול בהתאם למכתב.

15. "המכתב" נוגד את הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 , את אמנת באזל' את הוראות המפקח על הבנקים וחוק אוקסליי סרבנס, בניגוד לפרסומים של הפדרציה הבין-לאומית (IAFC). לכללי חשבונאות בסיסים המקובלים בארץ ובעולם, בניגוד להוראות הוועדה הבין לאומית לפרקטיקה וביקורת (IAPC) כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) .

16. לא ניתן להתקין תקנות ברוח "המכתב" מכיוון שלא היו עומדים במבחן בג"צ, בעקבות אפליית מגזר הבנקים מול מפעלים או נישומים אחרים, וכמו כן לא היה מתאפשר לבנקים לפעול בעולם כאשר הם מנהלים נכסים שאינם רשומים בספרי הבנק ובמאזניו.


17. למעשה אישורו של המפקח הארצי למוסדות כספיים, הינו אישור חסר סמכות לבנק לבצע בספריו רישום כוזב במסמכי תאגיד בניגוד לסעיף 217, 220 לפקודת המס, חוק העונשין סעיף 423 וגם על חקיקה בנקאית 8/05 עבירות מנהלי התאגיד הבנקאי" וכתוצאה מפעילות הבנקים בניגוד לסעיף 423 לחוק העונשין, נכנסים הבנקים ופשמ"ג למתחם העברות המנויות בחוק "מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג- 2003" , וחוק אסור הלבנת הון, תש"ס- 2000.


סעיף 217 לפקודת מס הכנסה קובע:

"אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו"ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע, אילו נתקבלו הדו"ח או הידיעות כנכונים, או שני הענשים כאחד. הטוען כי היה לו הצדק סביר - עליו הראיה."


סעיף 220 לפקודת מס הכנסה קובע:

אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4)(5) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני הענשים כאחד; ואלו הן:

(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;

(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;

(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;

(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות;

(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן;

(6) הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו.


סעיף 423 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 קובע:

"מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד".

עבירות לגבי רישומים בספרים (תיקון מס' 9) תשכ"ט-1969
חקיקה בנקאית 14 ג.


"תאגיד בנקאי שעבר על הוראות פקודת החברות לענין ניהול ספרים ופנקסים על ידי החברה, דינו קנס 100.000 לירות, וכל בעל זכות חתימה שהשתתף בפועל בביצוע העבירה וכל מי שהיה אותה שעה חבר דירקטוריון, מנהל עסקים, חשב ראשי או יחיד של התאגיד הבנקאי, דינו-מאסר שנתיים או קנס...."


18. כתוצאה מ"המכתב" הבלתי חוקי פגעו הבנקים ופשמ"ג באופן קשה בתכלית החקיקה שנועדה להגן על האזרח במצב דברים זה, וכך נגרמו נזקים כספיים לאוצר המדינה ונזק לכלכלה, אלפי חברות לא שוקמו ומאות אלפי משפחות במדינת ישראל נהרסו, זאת כאשר במערכת הבנקאות יודעים כי "מכתב" זה הנו ישראבלוף וחסר תוקף חוקי , ונוגד מספר רב של חוקים, לרבות כללי חשבונאות גלובליים – כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS)ולמרות זאת פעלו במודע כך.


19. "המכתב" מעלה חשש כבד למרמה והטעית הרשויות במדינה לרבות בתי המשפט, חברות רבות ואזרחים הניזוקים מהטעייה זו.

20. לאור זאת הנך נדרש לפעול כדלקמן:

א. להודיע לאלתר לעובדי משרדך כי מסמך זה מנוגד לחוק וחסר תוקף.
ב. להורות לעובדי משרדך לאלתר להעביר הודעה מתאימה לכל רשימת הנישומים שדווחה לך בהתאם ל"מכתב" ואשר ההודעה לא נמסרה להם .
ג. להורות לאלתר לבנקים להעביר את הודעות המחילה לחייבים תוך 14 יום.
ד. להודיעני בהקדם על תוצאות פעולתך לאור בקשות הח"מ המפורטות לעיל.

21. לאור כל האמור לעיל ברור כי "המכתב" נוגד את השכל הישר, את הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ז-1973, את אמנת באזל, את הוראות המפקח על הבנקים, את חוק אוקסליי סרבס בעניין אחריות המנהלים לנכונות הדיווח ברישום בספרים, בניגוד לתקינה הבין לאומית, בניגוד לכללי חשבונאות בסיסיים המקובלים בארץ, בניגוד להוראות הוועדה הבין לאומית לפרקטיקה וביקורת, בניגוד לכללי החשבונאות הבינלאומיים ( IFRS).

22. במאזני הבנקים נרשם בביאור על ידי רו"ח נוסחים כדלקמן: "מחיקת חובות אבודים נעשית לאחר בחינה של כל מקרה לגופו.." " חובות מסופקים שלדעת הנהלת הבנק אין סיכוי לגבותם, נמחקים מספרי הבנק על פי החלטת ההנהלה, או באם הם עולים..." "מחיקת חובות אבודים נעשית לאחר שמוצו כל ההליכים, משפטים ואחרים לגבייתם, והוברר מעל לכל ספק, כי אין סיכוי לגבותם."מחיקת חובות נעשית לאחר שמוצו כל ההליכים המשפטיים והאחרים לגבייתם והובהר, כי אין סיכוי ממשי לגבותם..."

23. מה שמסתירים במאזנים ובביאורים, כי החובות שנמחקו מספרי הבנק הלגיטימיים עוברים דירה לרישומים עלומים-שחורים שם הם ממשיכים לחיות בניגוד לחוק וללא בקרה רק לפי חוקי הג'ונגל.

24. כמו כן ה"מכתב" נועד להתל ולרמות את מערך הביקורת על מאזני הבנקים, שכן הביקורות שבוצעו בבנקים בוצעו בהתאם לתיקני בקורת מקובלים, תקנות שנקבעו בתקנות רואי החשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון),התשל"ג 1973, תקני ביקורת שיישומם בביקורת של תאגידים בנקאיים לפי ההנחיות של המפקח על הבנקים, והמוסד לתקינה חשבונאית, לא עלו על תרמית זו, מאחר שבוצעו מחיקות מספרי הבנק, וכמו כן הצהירו הדירקטורים הצהרות שיקריות במאזן, ברם בפועל הבנק המשיך לנהל רישומים שלא בספרי הבנק ובדרך זו הם הועלמו מהביקורת.

25. למעלה מהצורך אציין כי באם למרבה הצער תבחר שלא לפעול כאמור לעיל, אאלץ לפנות בהקדם לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ולבקש סעדים מתאימים.




________________
משה בדש מנהל
ניצולת הקרטל בע"מ
לשעבר פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ
מגדלי ב.ס.ר 1 קומה 4 בן גוריון 2 רמת גן.





ה ע ת ק י ם :

היועץ משפטי לממשלה מר מני מזוז.

נגיד בנק ישראל מר סטנלי פישר בנק ישראל ירושלים.

היועצת המשפטית לכנסת הגב' נורית אלשטיין הכנסת ירושלים.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מר גלעד ארדן הכנסת ירושלים.

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מר דוד טל הכנסת ירושלים.

יו"ר וועדת הכספים ח"כ מר סטס מיסז`ניקוב הכנסת ירושלים.

מר נעם אגוזי כאן.

העתקים:

מתורגמים לאנגלית.

The bank for International Settlements (BIS), Swiss:

Mr. Jean-Pierre Roth- Chairman of the board of directors

Mr. Malcolm D Knight- Executive Committee,General Manager

Mr. Peter Dittus- General Secretariat
חזרה למעלה

חשיפה בלעדית של נקים: ההונאה הגדולה של בכירי מערכת המשפט מסביב לגירושים של יהודים?!

אילן אפפל
אורח








הודעהפורסם: שבת 15.12.07 11:32    נושא ההודעה: הכותרת המתאימה" הבנקים= ארגוני פשע" או "הבנקים מנהלים רשומים כוזבים"

החומר מעלה חשד כבד ביותר שהבנקים מתנהלים כארגון פשיעה לכל דבר ועניין חבל שרשויות החוק לא מפסיקים תופעה מכוערת זו.
למעשה על פי החוק ניתן להלאים את הבנקים בעקבות תלונה זו, נזק לא יגרם שכן הבנקים יועברו שוב לרשות המדינה כמו בתקופת מפולת הבנקים
חזרה למעלה

יצחק צחי רייבק
אורח








הודעהפורסם: שבת 15.12.07 17:05    נושא ההודעה: קשה להאמין רצוי לקבל פרטים

ברוריה,
מה שאת מפרסמת מעורר שאלה: האים בכלל יכול להיות מצב בו יש הסכם בין הבנקים למדינה מבלי ששאר העולם, קרי האזרחים ומשתמשי הבנקים לא ידעו עליו?

זה נראה אבסורדי. אני בשעתו תבעתי בנק בנושא ואכן נזרקתי ללא סיבה נראת לעיין ע"י בית המשפט. אם נכון הפרסום הזה הרי שזו שערוריה!!

קצת לא סביר שנחייה במצב של רפובליקט בננות ללא דין וללא דיין

אנא - פרסמי פרטים נוספים אני יודע על אנשים נוספים שזה יעניין אותם ביחוד אם קיימים הסכמים חשאיים על גב הציבור התמים (ישרא בלופ) Surprised
חזרה למעלה

מצעד האיוולת: ב-6.9.06 שופטים הנתבעים בהליך אזרחי בבג"ץ דוחים בעצמם עתירה להכשיר את מינוי ביניש

אממ = אזרח מודאג מאוד
אורח








הודעהפורסם: חמישי 24.01.08 15:08    נושא ההודעה: הצעת חוק של ח"כ אורית נוקד שתשים סוף להונאת אוצר המדינה ותמחוק 90% מתיקי ההוצל"פ:

ח’’כ אורית נוקד הגישה הצעת חוק הפוגעת בקשר ההון=שלטון

הכנסת השבע-עשרה



הצעת חוק של חברת הכנסת
אורית נוקד


פ/2576/17


הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - מחילה משתמעת על חוב וחובת דיווח על מחילה), התשס"ז-2007


הוספת סעיף 20א
1.
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 20 יבוא:



"חובת דיווח על מחיקת או מחילת חוב
20א.
(א) זוכה שכלל בדו"ח שלו לרשויות מס דיווח כי חוב שלגביו מתנהל הליך של הוצאה לפועל נמחק או נמחל, יודיע על כך בתוך 30 ימים מהגשת הדו"ח השנתי שלו לאותה רשות מס, ללשכת ההוצאה לפועל, וכן לחייב עצמו בדואר רשום; ראש ההוצאה לפועל יורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל בשל מחילה של הזוכה על החוב.







(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או לבקשת החייב, לבקש מרשויות המס אישור על האמור בסעיף קטן (א)."

תיקון סעיף 81ג
2.
בסעיף 81ג לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1) זוכה שדיווח לרשות מס על חוב שהוא נמחק או נמחל ולא דיווח על כך ללשכת ההוצאה לפועל ולחייב, כאמור בסעיף 20א, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; היה הזוכה תאגיד, יהיה חייב בתשלום הקנס כאמור בסעיף קטן (א1), באופן אישי, כל בעל שליטה בתאגיד, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, וכן כל רואה חשבון או נושא משרה בתאגיד שהיה אחראי לדיווח כאמור."

הוראת מעבר
3.
בתוך 4 חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ידווח זוכה כאמור בסעיף 20א לחוק ההוצאה לפועל כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה על חובות שנמחקו או שנמחלו ב-7 השנים שלפני יום תחילתו של חוק זה; על דיווח זה יחולו הוראות סעיף 81ג(א1).



דברי הסבר

הצעת החוק נועדה לבטל עיוות במיסוי שניתן לזוכים ולסגור פרצה שמאפשרת הלבנת הון, תוך הקלה על מערכת ההוצאה לפועל, שסובלת מעומס בגלל מספר התביעות הרב שמוגש אליה. המצב הקיים כיום מאפשר לזוכה להגיש לרשויות המס דו"ח בו הוא מצהיר על חוב כאבוד וליהנות מהקלה במס בשיעור החוב האבוד, ובמקביל להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד החייב.

על פי פסק דינו של כב’ נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בנושא הפרשנות שיש לתת להתנהגותם של צדדים (זוכה וחייב) בנוגע לחוב שנמחל נקבע כדלקמן: "לעיתים, קיימים ביטויים חזקים, אם כי לא בלעדיים, המעידים על מחילה משתמעת, מבלי שזו זכתה לעיגון פורמלי. כך הוא המצב למשל, כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד" (ראה ע"א 9715/03, אביהו הורוביץ ואח’ נגד פקיד שומה ת"א 4 (פ"ד נט(4), 354).

מטרת התיקון לא לאפשר לנישום-הזוכה ליהנות מפטור מתשלום מס בגין מחילה או מחיקה של החוב מספריו, אבל בד בבד להסתיר עובדה זו בהליכי ההוצאה לפועל, תוך הכבדה על חייבים קשי-יום.

המצב הקיים גורם לנזק כבד למשק כולו כאשר נישום לא משלם מס אמת בגין חוב שמתנהל ברישום כפול: מחד גיסא, רישום שמתנהל בספרים, שכביכול אין עוד חוב; ומאידך גיסא, מחוץ לספריו, אצל עורכי הדין שמנהלים עבורו את הגבייה, שכביכול חוב זה שייך לו. כאשר הנישום הוא חברה, והחברה נמכרת, המאזן שלה, שחסר בו דיווח על חובות שאינם עוד נכסי החברה, אינו משקף את החובות הללו. למעשים אלה יש השלכות חמורות בפני הרשות לניירות ערך, שכן משמעותם דיווח כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הון.

התיקון המוצע נועד לאכוף בצורה יעילה וישירה את הוראות ניהול ספרים, כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון לגבי המשמעות של מחיקת חוב כמחילה על החוב, ומיישם זאת בלשכות ההוצאה לפועל העמוסות ממילא, כדי להקל על מערכות השלטון והמשפט לשם איזון בין-מערכתי כולל ולהשגת צדק חברתי.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי (פ/3362/16).





---------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד’ בסיון התשס"ז – 21
חזרה למעלה

יואל
אורח








הודעהפורסם: ראשון 27.01.08 8:35    נושא ההודעה: פקידי המדינה פושעים ועושקים את האזרחים זו דוגמה לפשע מאורגן שרק בסיוע בתי המשפט קיים

מצב דברים זה כפי שעולה במכתב חמור ביותר ומראה על שיתוף פעולה אכזר נגד האזרחים
חזרה למעלה

השירה עוברת
אורח








הודעהפורסם: רביעי 30.01.08 14:55    נושא ההודעה: מיליארד שקל נגבו בטעות בהוצאה לפועל - מה עוזר הצעות חוק בהוצל"פ וטיפול בבנקים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500431,00.html

הערכה: מיליארד שקל נגבו בטעות בהוצאה לפועל


מחשב ההוצאה לפועל לא עודכן בתיקונים שחלו בחוק ב-2003. מהחלטה של ראש ההוצאה לפועל בירושלים עולה כי החייבים משלמים בשנים האחרונות ריבית בשיעור לא-חוקי, המגיע עד פי שלושה מהמותר. הדבר התגלה במקרה בתיק הוצאה לפועל שבו אזרח היה חייב מאות שקלים. על פי הערכות שונות, גביית-היתר הגיעה למיליארד שקלים

אבירם זינו פורסם: 30.01.08, 09:34




"רעידת אדמה" בהוצאה לפועל. הנהלת בתי-המשפט גובה ריבית בשיעור לא-חוקי, הגבוהה עד פי שלושה מהמותר בחוק. כך עולה מהחלטה שפירסם ראש ההוצאה לפועל בירושלים. המשמעות היא כי סכומים גדולים ששולמו בשנים האחרונות צריכים להיות מוחזרים לחייבים.



ראש ההוצאה לפועל בירושלים ורשם בית משפט השלום בבירה, נמרוד פלקס גורס כי שיעור הריבית המתווספת לקרן החוב שנגבית בידי ההוצאה לפועל על גביית שטרות גבוהה עד פי שלושה מהמותר ואינו חוקי.




הדבר התגלה בתיק שבו התמודד אזרח מן השורה עם חוב בן כמה מאות שקלים (שמו של האזרח נותר חסוי, בהתאם לנוהלי ההוצאה לפועל - א.ז.). האזרח פנה לרשם ההוצאה לפועל וביקש הסברים על גובה הריבית שנפסקה לחובתו. הרשם פלקס ערך את הבדיקה וגילה את הממצאים אודות הגבייה הלא-חוקית.



"אופן החישוב הנהוג בתיקי ההוצאה לפועל אשר נפתחו לשם ביצוע שטרות אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ומוטה לרעת החייבים", נכתב בהחלטה שכתב פלקס ופורסמה אתמול (יום ג'). מדובר בחלק ניכר מתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו החל ב-1 באפריל 2003, אז הוחלו הוראות תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ותקנות פסיקת ריבית והצמדה.




מנתונים שפירסמה הנהלת בתי המשפט עולה כי שיעור תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו לשם גביית שטרות, הינו כמחצית מכלל התיקים הנפתחים מדי שנה בשנים האחרונות. פלקס כתב בהחלטתו: "למיטב הבנתי, מקור החישוב השגוי הוא אי-עדכון מחשב ההוצאה לפועל בתיקונים שחלו בחוק ההוצאה לפועל ובחוק הריבית".



ההערכה היא כי החזר הכספים המיותרים ששולמו יגיע לסך של מאות מיליוני שקלים וייתכן שמדובר אף במיליארד שקל. את הכסף אמורים להחזיר לכאורה הזוכים בתיקים ולא המדינה. החוק אף מאפשר דרישה להשבת הכסף, בידי מי ששילם את הסכומים.


מודעה





לטובת הציבור הסביר פלקס את נבכי החישוב. "יש להוסיף לקרן החוב הנקוב בשטר ריבית והצמדה, וזאת מהמועד הנקוב בשטר. ריבית פיגורים יש להוסיף בחלוף פרק הזמן הקבוע בדין, לשם הגשת התנגדות לביצוע שטר (20 יום ממועד המצאת האזהרה לחייב). זאת כמובן, אם לא הוגשה התנגדות לביצוע שטר.




"מן הראוי שהאחראים על העניין בהנהלת בתי-המשפט יפעלו לשם התאמת חישובי מחשב ההוצאה לפועל להוראות הדין. הציבור הרחב מסתמך על חישובי מערכת ההוצאה לפועל תוך הנחה כי החישובים הללו עולים בקנה אחד עם הוראות הדין".
חזרה למעלה

חדש!: הוסף את נקים ככפתור ב-toolbar לגישה מהירה לפורומים ועידכון שוטף

הגדלי





הצטרף: 20 מרץ 2008
הודעות: 19
יישוב: עין-שמר


הודעהפורסם: חמישי 20.03.08 17:31    נושא ההודעה:

Very Happy מה אני קורא, ולמה דווקא עכשיו?
ברוריה (האם באמת זו אישה ולא גבר?) מפרסמת מכתב של גבר(גוף ראשון-אני), שמדבר על עוולה שבהסכמה לבין פקיד שומה למפעלים גדולים- כילו הארצי, היושב בת"א- והבנק שהוא נישום במסגרת "מפעלים גדולים". וההסכם הוא- להונות את "המדינה", כלומר מס ההכנסה, על ידי הכרה בחוב אבוד שרשום בספרי אותו בנק- כחוב שאי אפשר לגבות".
והגברת ברוריה כותבת כנציג של החברה שהיא "ניצולה" של "קרטל הבנקים" - בערבון מוגבל , שהיא מי שהיתה בעבר חברת פיקנטי(בע"מ)....

מדובר בפניה בסוף שנת 2007. נושא הפניה- הוא פסק דין של בימ,ש שניתן ב 2005. וכפי שמוסבר בהמשך המכתב- הנושא המדובר - קרה בשנת 2003 (!!). וזה מביא אותי לשאול כמה שאלות את ברוריה או מי מטעמה שבשמו פורסם המכתב כאן בהעתקו, כן פורסמו כאן המכתבים המצורפים לכאורה למכתב הראשון. בלי תשובה מספקת אותי - קשה לי להזדהות עם חברת "ניצולת קרטל הבנקים בע"מ".

וכן יש לי גם כמה תשובות לגבי החיקוקים והתקנות השונות בנידון והקשורים לדעתי.

שאלות לברוריה:
1. האם השם "ניצולת קרטל הבנקים" בע"מ היא אכן חברה רשמית, רשומה ברשם החברות.. מי אישר ו/או החליט על השם הזה ומה הם הפעילויות של החברה כיום או בשנים 2003-עד כה?
2. האם לידיעתך - מכתב כתוב של פקיד שומה למפעלים גדולים המאשר מחיקת חוב מנישום שהוא מפעל נישום גדול - מהווה אישור/עבירה על החוק ביודעין(כלומר יש בה בעעצם בזמן הכתיבה עבירה על חוק גביית המס)?? אם כן - איך יכולה עבירה על החוק- להוות סמכתא לשופטת בימ"ש לאשר גביה של חוב אבוד "מאושר כזה" - בפסק-דינה? לדעתי , עצם השימש במכתב הפשמ"ג שהוא עבירה בפני עצמו - היא עבירה במתכוון לכאורה ולכל הפחות התרשלות של בימ"ש(!!), ואין היא חוקית ולכן אין זה אומר שצריך לכבדה, ועצם הגבייה עפ"י צו כזה- היא כ"גביה בידי נושה לא חוקי" כמשתמע מהחוק הכתוב??

3. למה זה כעת במרץ 2008 , כשבסוף החודש הזה מסתיימת כנראה שנת מס ב"ניצולת קרטל הבנקים" בע"מ - לא מודיעים החברה וראשיה, במסיבת עיתונאים כי לדעת יועצם המשפטי - אין הגביה חוקית - ולכן גם לא ירשמו אותה בספריהם לציבור ולמס הכנסה וכמובן- שלא ישלמוהו... לדעתי , זה הדבר הראשון שיש לחברה כזו - להודיע ולקבל תמיכה ציבורית רחבה על אי התשלום ואי הצגתו בספרי החברה.... כנהוג על פי החוק. כן פתוחה הדלת לפני החברה להגיש תלונה נגד בנק, מנהליו ופקיד השומה דהיום וכל מנהליו מ2003 עד כה...

בנוסף - הייתי מציע לאורח המצוי כאן - ש"מכיר כמה אנשים שיהיו מעוניינים" - להביאם לכתוב כאן או להפנותם לכאן, וכן לספר לנו על "מעשים נוספים שלכאורה אינם חוקיים של הפשמ"ג.

בנוסף, בהתאם להיכרותי עם "אחד" מר מג'דלאני - שהיה בעבר פקיד שומ למפעלים גדולים בת"א , ידוע לי ממנו - שהתפקיד הזה אינו תפקיד של פקיד -בכיר ארצי, אלא של עוד אחד ממנהלי מס ההכנסה בסניף תל-אביב . אי לכך- כדאי לוודא כי אכן כך הדבר והעניין העומד כאן - בהסכם לכאורה בין פקיד מס הכנסה בת"א לבין הבנק האמור...

אני מאוד מסייג את דברי כאן בזהירות - מאחר שגם המכתבים המצורפים למכתב העיקרי - אינם עומדים לבד אלא - חוקיותם נגזרת מהמכתב הראשון, ואם זה הוא "הצגה ולא אמת לכאורה" גם הם כאלו.

_________________
כשם שמי שנוטל הרואין החל בעישון סיגריות, כך הגונב מ"קופה קטנה"- יגיע לשוד והעלמת מס גדולים.
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא\ כתובת AIM MSN Messenger

אברהם בר לוי
אורח








הודעהפורסם: רביעי 11.03.09 12:02    נושא ההודעה: עתירה לבג"צ בעניין רשומים כוזבים במסמכי תאגיד של הבנקים

בבית המשפט העליון בג"צ 1439/08
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


העותרת: ניצולַת הקרטל בע"מ, ח"פ 51-081160-7
(לשעבר: פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ)
ע"י מנהלה מר משה בדש
מגדלי ב.ס.ר 1
דרך בן גוריון 2, רמת גן.



- נ ג ד -


המשיבים: 1. פקיד שומה למפעלים גדולים
רשות המיסים בישראל
קריית הממשלה, דרך מנחם בגין 125
תל אביב 67012.

2. איגוד הבנקים - משיב פורמלי
לבונטין 12
תל אביב 65112.

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.
(שמות כ"א פסוק ב')



עתירה למתן צו על תנאי וצו קבוע

בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו עשה המופנה אל המשיב 1 ומורה לו לבוא ליתן טעם אם ברצונו בכך:

מדוע לא יורה בית המשפט הנכבד למשיב 1 להפסיק לפעול על פי הנוהל החדש לפיו החל לפעול עם הוצאת מכתבו לאיגוד הבנקים בו הוא מאפשר לבנקים שלא להוציא מכתבי מחילה לחייבים (להלן: "המכתב" – מצורף לעתירה זו ומסומן נספח א'), ובכך הוא מאפשר לבנקים, הלכה למעשה, לנהל נכסים שאינם רשומים בספרי הבנק ושאינם באים לכלל ביטוי במאזני הבנק, בניגוד לפקודת מס הכנסה ובניגוד להוראות מס הכנסה.

המכתב הונפק בחוסר סמכות, וההתנהלות בעקבות המכתב - אף היא נגועה בחוסר סמכות. הסיבה: הסמכות לשנות ו/או להוסיף תקנות הינה באמצעות קיום התנאים בסעיף 130 (א) לפקודת מס הכנסה. שינוי המצב על פי המכתב עומד בסתירה לסעיף 23א'(3) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג, בניגוד לסעיף 217, 220 לפקודת מס הכנסה, ובניגוד לסעיף 423 לחוק העונשין - ריקון מתוכן של פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 סימן ה' סעיף 36, רשומה מוסדית.


פרק א - נימוקי העתירה

העותרת הינה חברה שעסקה בייצור מזון ושיווקו והייתה מהמובילים בתחומה בישראל. עד יום 14.07.97, היום בו הופעל נגדה גרדום קרטל הספקים, העותרת העסיקה 1,064 עובדים, ואינה יכולה לשוב לפעילות עסקית כל עוד המשיב 1 פועל על פי נוהל זה .

שניים הם המשיבים: האחד - פקיד השומה למפעלים גדולים, אשר שר האוצר הרשהו לשום לפי פקודת מס הכנסה, והוא האחראי מתוקף תפקידו לשום את המפעלים הגדולים במדינת ישראל לרבות הבנקים. השני - איגוד הבנקים המאגד בתוכו את כל הבנקים במדינת ישראל.

העתירה הינה דחופה שכן מדי יום מועלמים כספים בצורה שיטתית מאוצר המדינה בסיוע הנוהג החדש שהנהיג המשיב 1 על פי המכתב, כאמור - בחוסר סמכות ובניגוד לחוק, בלי שאושר כתקנה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. דין ההחלטה לנהוג ולפעול בדרך נשוא המכתב - להיות בטלה ומבוטלה.

ראוי לציין כי פעולתו של המשיב 1 והבנקים, מלבד היותה מנוגדת לחוק ולפסיקה בארץ, היא גם מנוגדת לתקינה הבין לאומית IAFC, הוועדה הבינלאומית לפרקטיקה וביקורת, IAPC תקני בקורת מקובלים, תקנות שנקבעו בתקנות רואי החשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון) התשל"ג 1973, והמוסד לתקינה חשבונאית.



מבוא ופתח דבר

1. עניינה של עתירה זו הינה הנחייתו של המשיב 1 לפעול בהתאם למכתב (נספח א') מתאריך 14.1.1995 שהוצא לאיגוד הבנקים, שמשמעותו: הבנקים רשאים לבצע העלמות מס באמצעות מחיקת נכסים ממערכת החשבונות בבנק, והעברתם למערכת רישום עלומה שאינה באה לידי ביטוי בספרי הבנק ובמאזן הבנק; ודוק: הרישומים העלומים האלה מתנהלים - אם בכלל מתנהלים כפי שעליהם להתנהל - כולם מחוץ למערך הבקרה של מס הכנסה (כמו למשל, אצל עורכי דין רבים שמשרדיהם פרושים על פני רחבי כל הארץ כולה, אצל קבלני הוצאה לפועל וגובי חובות, וכיוצ"ב).


המשיב 1 נוהג על פי המכתב הזה משנת 1995 ומאפשר בכך לבנקים, משנת המס 1994, שלא לשלוח מכתבי מחילה לחייבים נגדם פעלו ואשר לגבי חובותיהם ויתרו בהצהירם לגביהם, בספריהם ובמאזניהם, כחובות אבודים. באופן זה מנהלים הבנקים כספים ונכסים בלתי רשומים בספרי הבנק, בהיקפים משמעותיים.

במה דברים אמורים? בכך שעד להוצאת המכתב, כאשר הבנקים דיווחו על חובות אבודים, הם הוציאו לחייבים, כדין, או שהיה עליהם להוציא מכתבי מחילה על חובותיהם. והנה משנת המס 1994, אכן מדווחים הבנקים על חובות כאבודים, הם מבצעים מחיקת החובות מספרי הבנק ומהמאזן, מקטינים בכך את הכנסתם החייבת, בלי לוותר בפועל על החובות שהכריזו לגביהם כאבודים, כשהם מעבירים, בניגוד לחוק, את רשומי החובות למקומות עלומים שאינם הנהלת החשבונות הבנקאית, וממשיכים בעצם במלאכת הגבייה כאילו לא באמת נמחקו מספרי הבנק, כפי שהצהירו וכפי שזכו עקב כך לשומות מס מופחתות

2. בהתאם לפקודת מס הכנסה סעיף 17(1)(4):

"חובות רעים שנתהוו בעסק או במשלוח-יד והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, שהחובות נעשו רעים בשנת המס, וכן חובות מסופקים במידה שנאמדו, להנחת דעתו של הפקיד, כחובות רעים בשנת המס, אף אם זמן פירעונם של החובות הרעים או המסופקים חל לפני תחילתה של שנת המס; ..."

3. יתרה מכך: אין פקודת מס הכנסה קובעת מנגנון שמאפשר גבייה מאוחרת יותר לאחר הצהרה על החוב כאבוד ומחיקתו מהספרים, להבדיל מחייב שמתנדב לשלם לאחר שהוכח שהחוב אבוד. במקרה שכזה, אם קורה בכלל, על הבנק להוציא חשבונית חדשה מכיוון שמדובר בעיסקה חדשה. בדיוק לכך מתייחסת הסיפא בפקודת מס הכנסה בסעיף 17(1)(4): "

"אלא שכספים שנגבו בשנת המס לחשבון סכומים שנמחקו או שנוכו לפני כן בשל חובות רעים או מסופקים, ינהגו בהם לענין פקודה זו כמו בתקבוליו של העסק או משלח-היד לאותה שנה;"

4. על פי כללי מס הכנסה, חוב אבוד-רע מוכר ככזה רק כאשר שיכנע הנושה (הנישום) את רשויות המס כי נקט בכל האמצעים לגבות החוב וכשל. רק לאחר מכן ניתן לו האישור לזקוף את החוב (האבוד הרע) בספריו כחוב אבוד, לבצע מחיקת החוב מהספרים, ובכך להקטין את הכנסתו החייבת.

5. בקשה לניכוי הוצאה בגין חוב אבוד היא פעולה העוברת דרך החייב כתנאי מתלה:

בהוראות פרשנות 1/2000 מיום 4 יוני 2000 תחת הכותרת "חובות אבודים" שהוציא אגף מס הכנסה ומע"מ נקבע: לא יוכר החוב כחוב אבוד אלא אם יוכח אחד מאלה :

"להודעה יצורפו צילום מהודעת הזיכוי, המסמכים הרלוונטיים המאמתים את פרטי ההודעה והמעידים על היותו של החוב "חוב אבוד" עפ"י התנאים שנקבעו לעיל ."

(העתק הוראות פרשנות 1/2000 מיום 4 יוני 2000 מצורף - נספח ג')

6. לפיכך, ההיתר הרשום במכתב המשיב 1, נשוא עתירה זו, לבנקים להמשיך ולגבות את החוב ברישומים עלומים משמעו כפול: המשיב 1 מתיר למי שאינו זכאי לדווח על חוב כחוב אבוד לעשות כן (כי טרם השלים את כל הליכי הגבייה) ובכך הוא מסייע לבנקים ליהנות מהקטנת הכנסה חייבת שמשמעותה הקטנת תשלום המס לאוצר המדינה; וחמור יותר: המשיב מתיר במכתבו לבנקים לנהל כספים ונכסים בהיקפים גדולים שלא בדרך הנהלת החשבונות של הבנק, המבוקרת על ידי גורם כלשהו כחוק, אלא בדרך עלומה הרחק מעיני החוק.

7. הדברים מקבלים מישנה חומרה עם תחילת הטיפול במכירת מניות הבנקים שבהסדר בהתאם לסעיף 30 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993, בה נקבע כי המניות יימכרו לפי הוראת השר או באישורו. העביר את הטיפול בכל הנושאים הקשורים למניות האמורות ולמכירתן לחברה הממשלתית נכסים מ.י. בע"מ.

8. למעשה, מאז 1993 ועד שלהי שנת 2005, הופרטה המערכת הבנקאית כמעט כולה למעט בנק לאומי, וזה המקום לציין כי מחיר המכירה בהפרטה נגזר מההון העצמי של הבנקים כאשר סכומים משמעותיים הורדו מההון העצמי והועברו טרם המכירה לקופה שחורה, עלומה מספרי הבנקים. כך זכו הקונים בנכסי הבנקים הנמצאים ברישומי ניירת שחורה ועלומה ללא תשלום.

9. כתוצאה מאישורו של המשיב 1 לפעול בהתאם למכתב, עולה כי הבנקים מופלים לטובה לעומת כל שאר הנישומים במדינת ישראל לרבות העותרת אשר אינם רשאים לנהל ספרים עלומים.

מסכת העובדות ודחיפות הדיון בעתירה
10. המכתב שעל פיו פועל המשיב 1, הגיע לידי העותרת בסמוך לפניית העותרת למשיב 1 לחזור בו מהנוהל הבלתי חוקי.
מכתבה של העותרת למשיב 1 מצורף לעתירה ומסומן נספח ב'

11. המשך התנהלות זו של המשיב 1 גורם לשני נזקים משמעותיים: מחד - נזק כבד לאוצר המדינה, עקב הקטנת תשלומי המס מהבנקים; ומאידך - נזק כבד ובלתי הפיך לרבבות משפחות בישראל שנרדפות ע"י הבנקים לאחר שהבנק מימש את רכושם וממשיך לנשות בהם מבלי שסכומי הנשייה והריבית יבואו לידי ביטוי בספרי הבנק ובמאזניו, כדין.

12. פועל יוצא של נוהל זה: בכל יום נחתמות בלשכות ההוצאה לפועל ובבתי המשפט אלפי פקודות מאסר, עיקולים ושאר צווי מרעין בישין נגד חייבים שחובם כבר נמחק מספרי הבנק ועל פי דין הם אינם חייבים למעשה דבר לבנק.

13. לא זו גם זו: כאשר הבנקים רשאים לנהל, כאמור, כספים ונכסים שלא בספרי הבנק, לא עומדים עוד בפניהם שיקולים עניינים כלכליים נגד הלקוח לשעבר, החייב, וכך נמנעים הסדרי נושים ונמנעים הליכי שיקום חברות בעקבות התנגדות הבנקים להסדרים כאלה, וזאת, למרות שבספרי הבנקים היתרות בעצם מחוקות והינן 0, כשהבנקים מסתירים מידע זה מהחייבים באישורו הנדיב והתמוה, חסר הסמכות, של משיב 1.

14. מן הראוי לציין שכאשר הבנק מוחק את החוב האבוד-הרע מחשבון הלקוח לא ניתן עוד לקבל בבנק פלט כלשהו של מצב חשבון עם היתרה הנכונה שהיא 0, ולחלופין, גם לא את מצב החשבון כפי שמתנהל אצל מי מגורמי הגבייה והרדיפה אחר החייבים האומללים, אלא על מסך המחשב של הבנק מתקבלת רק הודעה סתמית וסתומה כי אין גישה לחשבון. כמובן שזו הדרך בה מסתירים הבנקים את המידע מפני לקוחותיהם החייבים, שחובם נמחל להם על פי דין.

15. חלק בלתי מבוטל ממקרי ההתאבדויות על רקע כלכלי הינם בדיוק כתוצאה ממרדפי הבנקים הבלתי חוקיים האלה אחרי אזרחים תמימים שחובם נמחק והם אינם חייבים עוד לבנק מאומה, בלי שהבנק עדכן אותם בכך, אלא להיפך: עוד המשיך לרדוף אותם שלא כדין עד כי רמס ברגל גסה את כבודם וחירותם.

16. מערכת ההוצל"פ קורסת כתוצאה מניהול תיקים שהחוב בהם נמחק ועבר מהעולם מספרי הבנק, ותיקים אלה ממשיכים להתנהל בהוצל"פ ובניירות עלומים שאינם ספרי הבנק, כאילו היו חובות אמיתיים.

17. חברת-הכנסת אורית נוקד הניחה על שולחן הכנסת ביום 21.05.2007 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון-מחילה משתמעת על חוב וחובת דיווח על מחילה), התשס"ז-2007 ובדפי ההסבר להצעת החוק נכתב :

"מטרת התיקון לא לאפשר לנישום-הזוכה ליהנות מפטור מתשלום מס בגין מחילה או מחיקה של החוב מספריו, אבל בד בבד להסתיר עובדה זו בהליכי ההוצאה לפועל, תוך הכבדה על חייבים קשי-יום.

המצב הקיים גורם לנזק כבד למשק כולו כאשר נישום לא משלם מס אמת בגין חוב שמתנהל ברישום כפול: מחד גיסא, רישום שמתנהל בספרים, שכביכול אין עוד חוב; ומאידך גיסא, מחוץ לספריו, אצל עורכי הדין שמנהלים עבורו את הגבייה, שכביכול חוב זה שייך לו. כאשר הנישום הוא חברה, והחברה נמכרת, המאזן שלה, שחסר בו דיווח על חובות שאינם עוד נכסי החברה, אינו משקף את החובות הללו. למעשים אלה יש השלכות חמורות בפני הרשות לניירות ערך, שכן משמעותם דיווח כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הון.

התיקון המוצע נועד לאכוף בצורה יעילה וישירה את הוראות ניהול ספרים, כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון לגבי המשמעות של מחיקת חוב כמחילה על החוב, ומיישם זאת בלשכות ההוצאה לפועל העמוסות ממילא, כדי להקל על מערכות השלטון והמשפט לשם איזון בין-מערכתי כולל ולהשגת צדק חברתי."

העתק הצעת החוק ודברי ההסבר של ח"כ אורית נוקד מצורפת לעתירה - נספח ד'

18. רבבות אזרחים נורמטיביים מאבדים אפשרות ו/או תקווה לשוב לשוק העבודה המסודר שכן החוב המחוק מאבד כל פרופורציה, יוצא מכלל שליטה, צובר ריביות, ריביות על ריביות, הוצאות ושכ"ט עורכי דין כמו גם הוצאות של קבלני עיקולים, וכל זאת, כאמור - לגבי חובות, לכאורה, הרשומים רק בהוצל"פ ובניירות העלומים, כשבספרי הבנק האמיתיים ובמאזניו - חובות אלה כבר מזמן בגדר חובות אבודים שנמחלו! חלק נכבד מאזרחים אלה, על בני משפחותיהם הסמוכים על שולחנם, נופלים לנטל על רשויות הרווחה ו/או על כתפי הסיוע של הביטוח הלאומי, דהיינו על נטל הקופה הציבורית. כבודם של החייבים נרמס בגין חוב שכבר אינו חוב, כך גם כבודם של בן/בת הזוג וכבודם של צאצאיו הקטינים של החייב, בין אם הם עדיין ילדים, בין אם הם תלמידים ובני נוער, ובין אם הם כבר חיילים בצה"ל.

19. בסוגריים ייאמר לעניין זה, כי בהחלט מותר להמר שלא ירחק היום ועוד תוקם ועדת חקירה בדרג כזה או אחר, שתתבקש למצוא את הקשר בין המירדפים הבלתי חוקיים של הבנקים אחר רבבות משפחות בישראל, ובין תופעות האלימות והניכור אצל ילדים, אצל תלמידים, אצל בני נוער, כמו גם בין תופעת ההשתמטות ו/או העריקות של חיילים משירות צבאי, בעקבות אובדן אמון טוטאלי ודיכוי כל תקווה להיחלץ ממצב ה'עבדות' והשיעבוד של משפחתם לבנקים בגין מסעות הציד הבלתי חוקיים של הבנקים אחרי 'חייבים' שאינם חייבים להם, בעצם, מאומה.

20. יתר יתירה: רבבות אנשים שהורישו, בתום לב, את כספם ו/או את רכושם לילדיהם לאחר מותם, לא העלו כלל בדעתם, אפילו לא בחלומותיהם הגרועים, כי בעצם רכוש זה יועבר לזכות החשבונות השחורים והעלומים אותם מנהלים הבנקים, בניגוד לרצון הנפטרים בחייהם.

21. ולא זו אף זו: רבבות אנשים שחובם נמחק והם זכאים לקצבה מהביטוח הלאומי נאלצים מתוך רצון או כפייה או אילוץ להפריש חלק נכבד מקצבתם הזעומה לטובת החוב שנמחק, וכך נפגעת התכלית החקיקתית של החוקים הסוציאליים בישראל, כאשר משפחות אשר נסיבות גורלם הביאו אותם לכדי היעדר יכולת לקיים את עצמם, ואשר המדינה מפעילה רשת ביטחון כלכלית אחרונה אשר נועדה להבטיח להם קיום מינימאלי ולאפשר להם לקיים את צרכיהם החיוניים, אינם זוכים לקיום בכבוד מינימלי רק כי הבנקים ממשיכים להפעיל את מערכת ההוצל"פ לגבי חובות מחוקים אלו ורודפים עד מוות את אותן משפחות, נוגסים בקצבאות ופוגעים במשפחות אלו בקיום האנושי בכבוד, פגיעה בלתי חוקתית ובלתי חוקית (פורמלית, כמובן, לא ניתן לעקל כספי קיצבה; אך בחקירת יכולת, ברוב המקרים, ראש ההוצל"פ מחייב את ה"חייב" מקבל הקיצבה בתשלום חודשי, וברור לכל כי בסופו של יום הסכום הנפסק מועבר בעצם מסכומי הקיצבה...)

מיצוי ההליכים

22. ביום 9.12.2007 פנתה העותרת בעניין זה לפקיד השומה למפעלים גדולים. מכתב העותרת מצורף לעתירה – נספח ב'.

23. ביום 30.12.2007 פנתה העותרת שוב לפקיד שומה למפעלים גדולים והפנתה את תשומת ליבו לדברי ההסבר ולהצעת החוק של ח"כ אורית נוקד.
צילום מכתב העותרת מיום 30.12.2007 מצורף - נספח ה'.

24. ביום 09.01.2008 פנתה העותרת בכתב וציינה כי היעדר התשובה למכתביה נוגד את כללי המשפט המנהלי.
העתק מכתב העותרת מיום 09.01.2008 מצורף - נספח ו'.

25. ביום 27.01.2008 פנתה שוב העותרת לתזכר את פקיד השומה בדבר היעדר תשובה והפניית תשומת ליבו לכתבה בעיתון 'גלובס'.
העתק המכתב מיום 27.01.2008 מצורף – נספח ז'.

26. ביום 04.02.2008 פנתה שוב העותרת לפקיד השומה ועדכנה אותו כי טרם התקבלה תשובה למכתביה ובדעתה לעתור בהקדם לבית המשפט.
מכתבה של העותרת מיום 04.02.2008 מצורף – נספח ח'.

27. ביום 06.02.2008 התקבלה במשרדי העותרת באמצעות הפקס' תשובתו של המשיב 1 למכתבי העותרת, ובאדיבותו התנצל על האיחור בתשובה. למרבה הצער ניתן ללמוד מתשובתו כי משרדו אכן פועל לפי הנוהל הרשום במכתב נשוא העתירה, אם כי הוא מנסה לגלגל את האחריות לגבי אותו מכתב לידי המחלקה המקצועית במס הכנסה.
מכתב תשובתו של סגן פקיד השומה מצורף – נספח ט'.
28. מכיוון שכהונת פקיד השומה מתבצעת ע"י הרשאה של שר האוצר לשוּם לפי פקודת מס הכנסה, הרי עם קבלת תשובתו של הנושא בתפקיד ובתואר זה, מוצו כל ההליכים בגין נוהל פסול ובלתי חוקי זה אותו מבצע משיב 1.

עיקרי הטיעון המשפטי

29. העותרת תטען כי דין הנוהל החדש של המשיב 1 כפי שבא לידי ביטוי במכתב למשיב 2 להתבטל , מכל אחד מן הטעמים הבאים בפני עצמו.

30. המכתב והנוהל על פיו פועל המשיב 1 נגועים בחוסר סמכות: המחוקק קבע מפורשות בסעיף 130 (א) לפקודת מס הכנסה את הדרך בה רשאי נציב המס-המנהל להורות על דרך ניהול הספרים:

(א) (1) לצורך השומה רשאי המנהל להורות, דרך כלל או לסוג מסויים של נישומים, על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או ממשלח-יד, והוא רשאי לקבוע באותן הוראות כללים לשיטת ניהול הפנקסים, לרבות חיוב הנישום לדרוש ממי שאתו הוא מקיים קשר עסקי כלשהו למסור לנישום את פרטיו האישיים ולהזדהות. ההוראות ייכנסו לתקפן בתום שלושה חדשים מיום פרסומן ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע המנהל, ורשאי הוא לעשות כן דרך כלל או לסוג מסויים של נישומים. ואולם ביטולן של הוראות או קביעת הוראות מקלות יכול שייכנסו לתקפן לפני תום שלושה חדשים מיום פרסומן;
(2) המנהל רשאי, לפי בקשת נישום, לאשר לו שינוי מההוראות החלות עליו בתנאים ולתקופה שיקבע; דחה המנהל את בקשת הנישום, רשאי הוא לערור, תוך שלושה חדשים, לפני ועדה שהוקמה לפי סעיף 146 (להלן - ועדה לקבילות פנקסים);

31. כפי שעולה מסעיף 130 (א)(2) לפקודת המס רשאי פקיד השומה לתת הקלה קולקטיבית רק לשיטת ניהול הספרים, קרי האם על הנישום לנהל סוג כזה-או-אחר של ספר, אך במפורש אין בסמכותו להעניק פטור או הקלה על רישום תקבול או הוצאה בספר כלשהו, אשר אם ניתנה לו סמכות כזו היה בכך ויתור על רישום הכנסה כהכנסה וכו', סמכות הפוטרת חיובי מס שלא כדין (שלא כדרך פטור מפורש בחוק, כמו סעיף 9 לפקודת מס הכנסה).

32. אין מחלוקת שלא הותקנו תקנות המאפשרות את ביצוע הנוהל החדש של משיב 1 באופן שמתיר לבנקים או לגוף אחר לפעול כך, ופתרון לנכסים הבלתי רשומים.

33. המכתב והנוהל החדש מבטלים את הצורך בהודעה לנישום על מחיקת חוב שבוצעה בחשבונו ובספרי הבנק מנוגדת לסעיף 23א'(3) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות),תשל"ג-1973:

(2) יצא מקור החשבונית מרשות הנישום ינהג לפי אחת מאלה:
(א) יתקן בהתאם את סכום החשבונית שתוצא לאחר מכן לאותו לקוח, על ידי רישום אחרי סכום החשבונית:
(1) סכום החיוב או הזיכוי;
(2) מספר החשבונית שאליה מתייחס התיקון;
(3) הסיבה לשינוי הסכום;
(4) הסכום המתוקן;
(ב) סכום הזיכוי כאמור בפסקה (א)(1) לא יעלה על סכום החשבונית;
(ג) אם תוך תקופת הדיווח לפי חוק מע"מ לא נערכה ללקוח חשבונית נוספת, רשאי הנישום להוציא הודעת זיכוי;

(3) הוצאה ללקוח הודעת זיכוי כאמור בפסקה 2, רשאי הנישום להקטין בהתאם את סכום המכירות ואת החיוב במס ערך מוסף בתנאי שיתמלא אחד מאלה:

(א) הלקוח אישר קבלת הודעת הזיכוי בחתימתו על ההעתק שנשאר במערכת החשבונות של הנישום;

(ב) הודעת הזיכוי נשלחה ללקוח בדואר רשום עם אישור מסירה ולהוכחת ההמצאה ללקוח די בהוכחה שההודעה נשלחה כראוי ומוענה כראוי; לגבי סכום מכירה שהחיוב במע"מ עולה על 985 שקלים חדשים, אישור המסירה יצורף להעתק הודעת הזיכוי שנשאר במערכת החשבונות של הנישום;

(ג) נתקבל אישור שההודעה נתקבלה בפקסימיליה;

(ד) נתקבל אישור חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הלקוח, המאשר את קבלתה.

34. המכתב והנוהל המתירים לבנקים להחזיק בנכסים שאינם רשומים בספרי הבנק ובמאזניו על פי החוק, משמעותו היא סתירה גורפת לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה:

אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני הענשים כאחד; ואלו הן:
(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;
(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;
(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;
(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות;
(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן;
(6) הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו.

35. המכתב והנוהל בעקבותיו מנוגד לסעיף 423 לחוק העונשין האוסר רישום כוזב במסמכי תאגיד:

"מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד."

36. המכתב והנוהל בעקבותיו המאפשרים לבנקים לנהל נכסים שלא בספרי הבנק מנוגדים לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 סימן ה' סעיף 36, רשומה מוסדית המחייבים רשום מדויק בספרי הבנק.

(א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה –
(1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי –
(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על  אמינותה;
(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת  המחשב.


37. כבר נקבעה על ידי בית משפט נכבד זה החשיבות הגדולה של רישומים נכונים בספרי הבנק בערעור אזרחי 48/75 בנק מזרחי נגד גרינשטיין :

"לפני שאסיים, מן הראוי שאחזור לענין הרישומים הלא-נכונים שנעשו על-ידי הבנק בקשר לחיסול יתרת חובה של המשיבה על-ידי החזר ריבית ועמלות משנים קודמות. בא-כוח הבנק, ד"ר גולדנברג, ניס
חזרה למעלה

אברהם בר לוי
אורח








הודעהפורסם: רביעי 11.03.09 12:08    נושא ההודעה: תשובה לכזבי הבנקים

בבית המשפט העליון בירושלים בג"צ 1439/08
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


העותרת: ניצולַת הקרטל בע"מ, ח"פ 51-081160-7
(לשעבר: פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ)
ע"י מנהלה מר משה בדש
מגדלי ב.ס.ר 1 , דרך בן גוריון 2, רמת גן.

- נ ג ד -

המשיבים: 1. פקיד שומה למפעלים גדולים
ע"י פרקליטות המדינה, משרד המשפטים
רח' צלאח אדין 29, ירושלים
טל' 02-6466601 פקס' 02-6261884
2. איגוד הבנקים בישראל - (משיב פורמלי)
ע"י ב"כ עוה"ד רם כספי ו/או יורם בר ואח',
מרחוב יעבץ 33, תל-אביב 65258
טל' 03-7961000 פקס' 03-7961001

תגובת העותרת
העותרת מתכבדת להגיב לתשובה המקדמית של שני המשיבים כלהלן:
1. משיב 1 (להלן- "המשיב") יצר מלל רב המאפשר להסתיר בו חטאים גדולים לאמת. משיב 2 מקדים הכפשה אישית חסרת שחר וללא צורך, ורק בעמ' 9 החל לטעון בנושא העניין, כאשר לטענתו עתירת העותרת מוטעה ואין בה יסוד של אמת. בתגובה זו נסקל אבני נגף, ואי דיוקים ותתגלה האמת מיד.
2. המשיבים "ציטטו" מדו"ח ועדת גבעולי 1992 בלי לצרפו, אף שמדובר ב-8 עמ', מה גם שמשיב 2 צרף נספחים רבים, ומתעוררת השאלה, מה רצו המשיבים להסתיר? האם ייתכן שזה מה שגרם להם להסיק מסקנות שאינן נזכרות בדו"ח?
*** רצ"ב דו"ח ועדת גבעולי – משנת 1992 – סומן נספח א'.
3. מדו"ח ועדת גבעולי נמצאנו למדים שהמשיבים טועים מאוד בכל אלה:
א. תשובת משיב 1 בפרק ד' (סע' 21 -31) אינה נכונה. נוהל ההפרשה איננו 120 יום לכל. הדו"ח מבחין בין בנקים עם הון גדול לבעלי הון קטן, ולגבי בנק גדול הבחינו בין חייבים סך העולה על 200,000 ₪ לבין שנמוך מסכום זה, שאז הבנק יוכל למחוק עד 25% מהחוב כעבור 180 יום של אי תשלום, וכן 50% כעבור 270 יום ועד 75% כעבור 360 יום (השווה סע' 23 סיפא לתשובת משיב 1 - לסע' 18 לדו"ח; וכן השווה סעיף 22 של משיב 1 לסעיף 18 לדו"ח) ;
ב. גם סעיף 23 בתגובת המשיב 2 לוקה באי דיוק.לשיטתו במצב של הפרשה לחוב מסופק גדול, תיערך ביקורת בתום 5 שנים, ואם החוב לא בוטל במחילה או בגבייה, יחשב זה כנגבה בתום השנה ה-5 ויחייב במס לפי שיעוריו בעת ההפרשה, וכעבור עוד 5 שנים תהא ביקורת שנייה לחוב. בפועל לפי סע' 10 לדו"ח הפרשה שנוצרה אחרי 5 שנים מתום שנת המס וטרם בוטלה (כמובן כרצון הבנק- מ.ב.) בדרך של (1) מחילה, (2) גביה, או (3) שינוי אומדן, תחשב כאילו תמורתה נגבתה בתום השנה החמישית.
ג. דהינו, הבנק רשאי לבטל הפרשה לחובות מסופקים ב 3 דרכים, כאשר מחילה נחשבת לגביה (כמו גם בשינוי אומדן). לכן הטענה כי מחילה שונה מגביה אינה נכונה (וכך גם הפסד 63% לבנק ו 37% לאוצר הנו מצג שווא).
ד. כן טועה המשיב בסעיף 23 על ביקורת שנייה כעבור 5 שנים, אם נמחל החוב. סעיף 13 לדו"ח לא מדבר על ביקורת, אלא על זכות הבנק למחול תוך 5 שנים אחרי תום 5 שנים שבסע' 10 לדו"ח. ואם מחל סופית, תחשב מחילה לגביה בפועל, והבנק יזכה להחזרי מס ריאליים עקב ביטול הכנסה נוספת בשנה החמישית. למעשה החזר המס אפסי, משום שהבנק עפ"י שיטה זו אינו משלם מס על חובות מסופקים.
ה. דברים אלו חשובים מאוד לכן נשוב ונדגישם, דו"ח גבעולי תומך בשני יסודות העתירה כאן, והם: (א) המחילה היא כמו גביה בפועל; ו-(ב) הבנק סוברני להחליט אם למחול, ורק אם מחל לחייב סופית, הוא יזכה להחזר ריאלי. ואולם המשיבים אוחזים בשני קצות החבל, מוחלים וגם ממשיכים בגביה.
ו. משיב 1 לא דייק גם בסעיף 29 לתשובתו, מכתב מר בק מיום 1.1.95 לא ביטל אחת מהמלצות גבעולי (משלוח מכתבי מחילה לחייבים). וועדה גבעולי לא "המציאה" ולא ביטלה את "מכתבי מחילה לחייבים", רק מר בק שינה את האמור בסעיף 23א'(3) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (להלן - הוראות) .
ז. והעיקר, ועדת גבעולי הורתה כי יש ליישם את המלצותיה בדרך של חקיקה, כלשונה: "הועדה בדיעה שיש לעגן את ההמלצות המפורטות להלן בחקיקה, בלי קשר לשאלה האם ההמלצות מתיישבות עם החוק הקיים" (עמ' 3 סע' ג'). משיב 1 דילג על העיקר הזה ובסעיף 25 ציין כי הדברים לא גובשו בחקיקה, וכי החל משא ומתן בין הבנקים לבין משיב 1 בנוגע ליישומן. וכי המשיבים הגיעו להסדרים ביניהם (סעיף 26 ו 27) (להלן – "המעשה החמור").
ח. כל הסדר של רשות מיסוי שלא בדרך חקיקה, הינו מעשה לא חוקי בעליל. למה הדבר דומה? למלך שגובה המס שלו יושב עם הנישום וכך הם "מסתדרים". זהו קשר חולני מעיקרו. זהו קשר סימביוטי חמור מאוד בין האוצר לנישום. לא לזה פיללה וועדת גבעולי, שהיא תוליד קשר של תשלומי מס בהסדרים.
ט. יש לציין כי פקיד השומה רשאי להגיע להסדרים עם נישום רק בדיעבד על מחדל, אבל אסור לפקיד שומה ליצור הסדרים לעתיד, בשיטות "מסתדרות של המסתדרים" .
י. חומרת מעשי המשיבים מתגלה לנוכח העובדה שאי רישום הכנסה מהווה עבירה פלילית. לכן לא יעלה על הדעת שהפרקליטות תעשה הסדרי טיעון על עבירות שיבוצעו בעתיד מצד נישומים. ואולם המשיב 2 הצליח לשכנע גם את המשיב – הפרקליטות בעצמה ובכבודה - לאמץ הסדר גס וחמור זה בלי לחוש בכך.
יא. יתירה מכך, לפי סעיף 130 (א) (2) לפקודת מס הכנסה ניתן להגיע להסדר עם נישום אחד ולטווח קצר, אבל הסדר למגזר שלם (כמו בנקים) יעשה רק בחקיקה, לכן הסברי משיב 1 אינם סבירים, לא חוקיים ולא מידתיים.
יב. בפועל, מכתב מר בק הינו מלאכת מחשבת של העושים מלאכתם בסתר, כדי לתת גושפנקא למעלליהם הלא חוקיים העתידיים של המשיבים, ומכסים סודם בהטפות מוסר, שכביכול כל חייב קטן הוא משתמט חסר מוסר. בפועל הבנקים מחקו חובות למקורבים ולמיוחסים ויצרו מוסר כפול, כאמור בפרסומי העיתונות על ניצול כספי הציבור למקורביהם . כך מחק גם בנק הפועלים מיליארדים עקב המפולת בשוק המשכנתאות בארה"ב שם הושקעו כספי לקוחותיו.
יג. לסיכום, המשיבים תרצו את הסדריהם הלא חוקיים, בניגוד לסעיף 130(א)(2) לפקודת מס הכנסה, ובניגוד לעיקר בהמלצות דו"ח וועדת גבעולי, שידעה את החוק, ואת הנדרש ליישום מסקנותיה (אלא שהם בחרו לספר עליהן בלי להציגן).
סעיף 23א'(3) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 מחייב את הבנקים ככל נישום
4. משיב 2 טען כי סע' 23א'(3) להוראות מציין משלוח חשבונית זיכוי במע"מ לשם ויתור, ובהעדר חובה כזו לגוף שאינו חייב במע"מ, הרי שהוא פטור מכל ויתור. בעניין זה נאמר "ככל שהשקר גדול, בוטה וגס יותר, כך הוא נאמן יותר על הציבור". כך שכנע משיב 2 את המשיב להאמין בשקר גדול וגס, וזו האמת: הוראות ניהול פנקסים חלות על כל מי שמנהל עסק או משלוח יד ואין נפקות באם הינו עוסק מורשה או עוסק פטור או שלא נרשם, אינו פוטר אותו לפעול על פי הוראות ניהול פנקסים.
5. בנקים חייבים לנהל ספרים לפי ההוראות כמו כן הבנקים ככל מוסד כספי חייבים ברישום במע"מ וגם בדיווח תקופתי לפי חוק המע"מ . לכן כאשר המשיב 2 טוען כי אין חל עליו חוק המע"מ, הרי שמוטב היה לו להתייעץ עם רואי החשבון של הבנקים, טרם ישיבו עורכי דינו.
6. ועוד, סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, מגדיר מקורות הכנסה עליהם חלה חובת המס, ובכלל זה הכנסה שהופקה וצמחה ממקורות אלה: (1) עסק ומשלוח יד (כולל גם עסקי בנקאות, כמובן); ובסעיף 2 להוראות נאמר כי החובה לנהל מערכת חשבונות חלה על כל נישום/עוסק שחל עליו סעיף 2 (1) לפקודה. לפיכך, מוטב היה שמשיב 2 יבדוק את עצמו היטב מול רואי החשבון של הבנקים, מאחר ואלה מודעים טוב יותר מיועציו המשפטיים לאופן ניהול הספרים ויתר חיוביה .
7. אם משיב 2 מתעקש על עמדתו, שיתכבד ויגיש תצהיר מרואי חשבון של הבנקים כי אין הם פועלים ולא מבצעים רישום וניהול ספרים בהתאם להוראות מס הכנסה ניהול פנקסי חשבונות וסעיף 23א(3) להוראות אינו חל על הבנקים.
8. יש לציין כי בסע' 23א2(3) הנ"ל סיפא נאמר "לענין סעיף זה, "חשבונית/חשבונית עסקה"- לרבות חשבונית מס". דהינו, הסעיף חל גם על חשבונית של בנק, וגם אם זו אפס (פטור ממע"מ), על חשבונית עיסקה, וגם חשבונית שאינה חשבונית מס.

"מכתבי מחילה" – האם מציאות או דמיון?
9. משיב 2 יצר סתירות מהותיות בנוגע למושג "מכתבי מחילה". פעם טען שאין "מכתבי מחילה" (סעיף 64.1 וכן 64.2 לתשובתו), ופעם טען כי יש מחילה, אבל רק כלפי מס הכנסה (סעיף 87.3 עמ' 1Cool. כאן נשאל, האם יש במחילה אמת, או דמיון?
10. אם המושג "מכתבי מחילה" הנו פרי דמיונו של מר בק, הרי שמפקח בכיר בפקיד שומה למפעלים גדולים (להלן - פשמ"ג) כתב דברי הבל (לפי משיב 2). ואין זה כך. עובד בכיר זה יודע היטב מה כתב, ואף נזהר ליידע בזה שתי דרגות מעליו, כולל את נציב המס בעצמו ובכבודו, כדי לגבות עצמו ביום הדין על מכתב לא חוקי שכזה!!
11. חמור מזה, משיב 2 טען כי מכתבו של מר בק היה הסדר זמני וקדם לו הסדר אחר (סעיף 60.4). ואנו נתמה, היכן המכתב על ההסדר הקודם-האחר? ונשיב – אין כזה ולהד"ם!! ולו היה מכתב כזה בוודאי שהיה מוצג ע"י המשיבים. והמבין יבין!!
12. בנוסף, משיב 2 לא הבחין בסתירה שבדבריו. טען כי למכתב של מר בק אין תוקף, ואנו נתמה לדעת, למה משיב 2 לא קיבל את העתירה, כאשר לדבריו לא משרת מכתב זה כיום את המשיב 1 במיסוי הבנקים. ותשובתנו היא: משיב 2 מגן על מה שמשרת אותו גם כיום - וזה הסדריו של מר בק, שלא מעוגנים בחקיקה!
13. בנוסף,אילו דובר בהסדר חולף כדברי משיב 2, הרי שדבריו לא מתיישבים עם סעיף 130(א) (2) לפקודת מס הכנסה המחייב חקיקת הוראות לניהול ספרים לכל המגזר הבנקאי, ולא עוד בהסדרים פרטניים וסודיים של מר בק עם משיב 2 (הבנקים)!
14. בפועל, דברי המשיבים: כי בעזרת ההסדרים ביניהם, זוכה המדינה בכסף רב, אינו נכון! הינו טיעון אנטי חוקתי, מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אדרבא, גביית מס דרך קשר סימביוטי בין המשיבים לבין עצמם - מול כלל הציבור - מפסיד כל הציבור.
15. משיב 2 הרחיק לכת וטען שאין דבר כזה "מכתבי מחילה", אבל משיב 1 לא הרחיק לכת כמותו בשלילת הדבר הזה. ודי בכך כדי ללמד כי משיב 2 טועה חמורה.
16. לגבי טענת משיב 2 שיש מחילה רק כלפי רשויות המס (סע' 87.1. ו 87.3), נציין כי בעברית "מחילה" ניתנת לחייב כסף או לחייב בדין, והניסיון להפוך זאת למחילה כלפי רשויות המס, סותרת לעברית, וגם לאופציות במכתב של מר בק, שם נכתב כך: "לשלוח מכתבי מחילה לחייבים" (ולא לשלוח מכתבי מחילה לרשות המס).
17. ועוד, מר בק לא שלל את מכתבי המחילה, כדברי משיב 2, אלא הכיל שתי אופציות ואחת מהן היא להוציא מכתבי מחילה כבימים ימימה, ככתוב. "יכול הבנק לבחור שלא לשלוח מכתבי מחילה לחייבים" דהינו פשמ"ג לא ביטל "חובה זמנית" זו, לשלוח מכתבי מחילה, כטענת המשיבים, אלא והשאיר זאת לשיקול הבנקים "ובתנאי שבסמוך לתום כל שנת מס ישלח הבנק לפשמ"ג רשימה של כל החייבים העיסקיים שהועברו לטיפול משפטי"

חקיקה והוראות המפקח על הבנקים
האבחנות מהן התעלמו המשיבים
18. המשיב לא הבחין בין הוראות המפקח במושג "מחיקה חשבונאית" לבין "מחיקה" ו"מחילה" בפקודת מס הכנסה (להלן– פק' מ"ה). בסעיף 11 לתגובתו הוא ערבב בין חובות רעים בסעיף 17 (4) לפק' מ"ה, לבין חובות רעים לפי פקודת הבנקאות, 1941 סמכות המפקח בקביעת חובות רעים (תיקון מס' 9) תשכ"ט 1969, ולפיו:
8ב. (א) היה המפקח סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים לבנק הוא חוב רע, או כי נכס של בנק רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה..., רשאי הוא להורות לבנק להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.

19. המפקח על הבנקים (להלן – "המפקח") מורה לבנק למחוק מספריו חשבונאית, להבדיל ממשפטית ואז יתרת הלקוח לא משתנה, כאמור בסעיף 8ב. בסוגיה זו הרלבנטית לענייננו כאן, הוראות הדיווח לציבור 12/-07 ו "מחיקה חשבונאית של חובות שואל המפקח שאלות ועונה עליהן כדלקמן:
32.שאלה: "במידה והבנק מעוניין להמשיך במאמצי גביית חוב שנמחק חשבונאית, איזו הוכחת חוב הבנק יוכל להציג בבית המשפט לאור המחיקה? (והמפקח מחריף את הבעיה): יש לתת את הדעת להשלכות המשפטיות החמורות של יישום ההוראות החדשות..., על ההליכים המשפטיים שמקיים הבנק... אם וככל שפרטים אודות המחיקות ייחשפו בבתי משפט...חמור מכך ... יווצר מצב של אי התאמה בין החוב הנטען לספרי הבנק."
תשובה:
"...השימוש במונח "מחיקה" עלול לפגוע בזכויות הבנק בבימ"ש... השתמשנו במונח "מחיקה חשבונאית" כדי להבדילה ממחיקה משפטית. ככלל...אין להציג בדו"ח כספי נכס בגין הלוואה שאינה ברת גביה ולרשום הפרשה באותו סכום"

33.שאלה: "במקרה של מחיקה חשבונאית, שאינה נובעת ממחילה או הסדר, האם הלקוח יוכל להמשיך ו"לראות" את יתרת חובו לבנק?"
תשובה:
"מחיקה חשבונאית", שכאמור איננה נובעת ממחילה, או הסדר, אינה משפיעה על יתרת החוב החוזית המוצגת בפני הלקוח."
*** רצ"ב הוראות הדיווח לציבור 12/-07 ו "מחיקה חשבונאית של חובות"– סומן נספח ב'
20. כאמור הוראות המפקח מלמדים כי המשיבים לא הבחינו בין "מחיקה חשבונאית" לפי פקודת הבנקאות 8ב.(א), לבין "מחיקה" לפי סעיף 17 (4) לפקודת מס הכנסה, והתבלבלו בתשובתם.
21. בנוסף, המפקח חייב בנקים לשלוח ללקוחותיהם תדפיסי חשבון, כדי שיאשרו אותם. ואולם חייב שחובו נמחק כאבוד, איננו מקבל דפי יתרה של 0, וממילא גם אינו מאשר למבקר הפנים של הבנק את היתרה הזו.
***רצ"ב, ניהול בנקאי תקין 3 (12/95) (אימות חשבונות לקוחות) – סומן נספח ג'.
22. נזכור, כי תדפיס חשבון בנק של חייב המורה יתרת 0 מהווה ראיה כי החוב נמחל ., ודי להזכיר כי לפי סעיף 36 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971, העתק רישום בספר בנקאי יקובל בכל הליך משפטי לכאורה לאותו רישום וכל דבר או עסקה או חשבון הרשומים בו.

רישום כוזב במסמכי הבנקים בישראל
עורכי הדין - מול רואי החשבון שלהם
23. אין ספק שעורכי הדין של בנקים ששים לגביה ולהם אינטרס להמשיך בה עד כלות, ואולם המפקח על הבנקים (להלן – "המפקח") חייב אותם להפסיק מחול שדים זה, בשל חשש לרישום כוזב במסמכי הבנקים, וכך זה נעשה: רואי חשבון של הבנק יסגרו חשבון של חייב שחובו נמחל בציון יתרת 0. ועורכי דין יציגו יתרת חוב שונה. זהו רישום כוזב במסמכי תאגיד בנקאי, וגם הוראות המפקח בעניין זה ברורות מאוד.
24. בנוסף, המפקח דרש מהבנקים לשלוח דפי חשבונות ממוקד ארצי ולא מהסניף בו מתנהל החשבון, הלקוחות יתבקשו לאשר את נכונות יתרות חשבונותיהם פעם בשנה על גבי טופס שיישלח אליהם על ידי תאגיד הבנקאי...".
*** רצ"ב, ניהול בנקאי תקין (3) (12/95) אימות חשבונות של לקוחות – סומן נספח ג'.
25. בנוסף, המפקח חייב את הבנקים להורות לעורכי הדין החיצוניים שלהם העוסקים בגביה להתאים את החוב הרשום בספרי הבנק לחוב הרשום בהוצל"פ, כדבריו:
"בעיה נוספת...הינה חוסר ההתאמה בין גובה החוב של הלקוח כפי שהוא רשום בספרי הבנק, לבין סכום החוב ברישומי ההוצאה לפועל... החייבים עומדים בפני מצב ... שמקשה עליהם את פרעון החוב, ו...לתשלום עודף". הינכם מתבקשים לפנות לכל עורכי הדין המועסקים על ידכם לצורך גביית חובות מלקוחות, ולדרוש מהם בכל תוקף להתאים את פעולות הגביה שהם מבצעים עבור הבנק להוראות כל דין... עורך דין שלא יקפיד על מילוי דרישה זו לא יוכל להמשיך ולהיות מועסק על ידכם".
***רצ"ב, חקיקה בנקאית (6/03) גביית חובות באמצעות עורכי דין חיצוניים – סומן נספח ד'.
26. הדברים הנ"ל ברורים – אי התאמה בין ספרי הבנקים לבין תיקי ההוצל"פ הוא מעשה חמור ממנו מזהיר המפקח את הבנקים ואת עורכי הדין החיצוניים שלהם.
27. בנוסף, בחקיקה בנקאית (1/05) חייב המפקח את הבנקים להמציא מידע ללקוח כדי שיאשר את האמור בחשבונם. כאשר חוב מוכרז כאבוד יראה החשבון יתרת 0 ואולם בנקים לא מספקים דפי חשבון אלה, וכך גם מפרים את החוק ברגל גסה . ראה סעיף 14 לעתירה שלא הוכחש על ידי המשיבים.
*** רצ"ב הוראות המפקח על הבנקים (1/05) - סומן נספח ה'.
28. כאמור ב"כ הבנק, כמו הבנק חייב לקיים הוראות כל דין ולרשום חוב באופן תואם בספריו ובהוצל"פ. וזה יושג רק אם חוב מחול יתרה 0 ירשם בהוצל"פ כתיק סגור! בפועל, בנקים נוהגים בחוסר תום לב, מחד גיסא, רושמים בספריהם מחילה ויתרה 0, ועורכי דין שלהם ממשיכים בגביה בהוצל"פ, אף שננזפו כאמור.
טעויות ואי דיוקים בפסיקה של המשיבים
29. משיב 2 טען (סע' 87.1.2) כי כב' השופטת אלשיך דחתה עותר בסוגיה זו. ואין זה נכון. שם דובר בעתירת מנהל מיוחד ששאל כיצד ליישם את הלכת הורוביץ, וכב' השופטת קבעה כי עליו לקבל את ההחלטה בעצמו, כדבריה: "אין בית המשפט של פירוק מהווה ערכאת pre-ruling לבעל התפקיד טרם התקבלה הכרעתו של האחרון בתביעות החוב" (עמ' 3 לפסה"ד) (המשיבים לא צרפוהו והוא יצורף להלן).
*** רצ"ב פש"ר 1513/04 בש"א 4996/07 עו"ד קוטלר נגד בנק קונטיננטל לישראל – סומן נספח ו'.
30. משיב 1 טען (סע' 4) שבעתירה ערבבו מונחים של חובות אבודים ומסופקים יחדיו, ואין זה מדויק. בעתירה צויין המושג "מסופקים" פעמיים עקב ציטוט (סעיף 2 3 לעתירה). העתירה דנה בחובות אבודים (שנמחקו מספרי הבנק) ולא מסופקים שהעותרת אינה צד בהם. לכן כאמור הבלבול איננו בצד העותרת אלא בצד המשיבים.
31. משיב 1 טען (סע' 2) כי בג"צ 6177/03 אורי יעקב נ' בנק מסד, הכריע דבר בעתירה זו, ואין זה נכון. שם לא נדון הדבר לגופו. הצדדים התדיינו בבית משפט השלום ובמחוזי והסוגיה לא הוכרעה כלל בבג"צ. בפועל נפסק שם כי "מתגובת בנק מסד עולה כי חובו של העותר לא סווג כחוב אבוד, וממילא נראה כי העתירה ככל שהיא נוגעת לעניינו האישי של העותר, נתיתרה"
32. משיב 1 אף טען (סעיף 1 לתגובתו) כי סוגיה זו ממש הוכרעה כבר בעניין משה בדש, מנהל העותרת, וגם בזה לא דייקו המשיבים. הדיון שם נסב על תעודת זיכוי שהוצאה על סכום המע"מ בלבד והוצאת חשבונית עסקה לאחר ביטול המע"מ, ושם נפסק כי תעודת הזיכוי נוגעת רק לסכום המע"מ כפי שצוין בחשבונית , כדברי כב' השופט הווארי בסע' 7 (א) 2, 3, בפש"ר 216/00:
"עיון בחשבונית מלמד, כי המבקשת ציינה במפורש בגוף החשבונית שהמדובר בביטול המע"מ ולא בביטול העסקאות, דבר שתומך בטענות המבקשת כי לא ביטלה את העסקאות שהיו".
33. ובע"א 5865/03 על ההחלטה הנ"ל קבע בית משפט העליון בסעיף 5 לפס"ד כי:
"נפסק כי המשיבה ציינה במפורש בגוף החשבונית כי מדובר בביטול המס ולא בביטול העסקאות עם המשיב.... התנהגות המשיבה מעידה דווקא על כך שהיא עמדה ועומדת על גביית חובו... אין להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי... בע"א 2112/95 אגף המכס והמע"מ נ' אלקה אחזקות בע"מ, פ"ד נג(5) 769, שהוזכר ... נפסק כי החזר מס-ערך-מוסף לעוסק בגין "חוב אבוד" אינו מותנה בביטול עסקת היסוד"
34. כאמור פסק דין זה תומך בעתירה כאן, שכן אין מחלוקת כי באם אופס החשבון משמעותו מחילה. ודברי המשיבים שכביכול מנהל העותרת מנסה לעשות מקצה שיפורים לטענות שנדחו זה מכבר בעניין שותפות עוף חיפה אינם נכונים.
35. בנוסף, המשפט בין שותפות עוף חיפה לבין העותרת ומנהלה, מר בדש, תם בלא כל חוב לשותפות. לכן לא יכול להיות לעותרת ולמנהלה שום אינטרס לשוב לעניין שם.
מסע דמוניזציה ודה - לגיטימציה שעשו המשיבים
בתגובתם לעותרת ומנהלה - להסחת הדעת מהעיקר

36. העותרת כותבת תגובה זו תוך שהיא נתונה בתחושה קשה של עלבון ופגיעה לאור מסע הכפשות וחצאי אמיתות, שנועדו להסתיר את סודם הגדול, כי לבנקים בישראל יש מדינה עמה יצרו הסדרים שונים ומשונים שאינם בספר החוקים. אחד מהם הוא מכתב מר בק, שהמציא מכתבי מחילה ואח"כ בוטל וכך גם הביאו כסף רב לאוצר (כך לדבריהם). לדידנו זו רק אמונה עיוורת של מדינות העולם החמישי, חסרי חוקה וחוק, הסבורים כי בעת שבנקים מסתדרים בלי חוק, הם מתעלים על עצמם ומעשירים את קופת המדינה ומביאים לרווחה לכל.
37. בפועל את הטענה שאין חוקי מס לבנקים וכי הם "מסתדרים", העלו המשיבים עצמם, וטרם הבינו את חומרת מעשיהם (ככל מדינות העולם החמישי). לכן לבנקים הגדולים שלנו (את הקטנים הם בלעו מזמן) יש כיום מדינה – היא מדינת ישראל!!
38. עתירה זו יורדת לאושיות הדמוקרטיה בישראל. ומגלה כי לא רק מכתבו של מר בק איננו חוקי, אלא גם "ההסדרים הפרטניים הוולונטאריים" של הבנקים אינם חוקיים בעליל. הם מנוגדים להמלצות ועדת גבעולי (אותו ציטטו והסתירו, במחשבה שהעותר לא ימצאו בלי חריש עמוק); מנוגדים להוראות המפקח על הבנקים; ואף מנוגדים לעקרונות יסוד במיסוי, כאמור בפקודת מס הכנסה עליה עמדנו כבר.
39. אם יעמדו המשיבים על דעתם כי טיפולם בחובות אבודים לפי מכתבו של מר בק אינו סותר לכל דין, נציין את כב' השופט גולדברג: "חזקה היא כי החוק נועד ליצור שילוב והרמוניה ...עלינו להעדיף את הפירוש, המביא לשילוב ויוצר הרמוניה בין החוקים, על פני הפירוש המעלה ניגוד" (ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד 1, 497, 502).
המשיב 1 מושתק בטענות רבות שהעלה
40. המשיב 1 טען בין היתר כי מחיקת חוב אינה מחילה ולא משפיעה על החייב הנישום, לפי שההסדר הוא בין הנושה הנישום ומס הכנסה, כך לשיטתו. בפועל אין זה כך.
41. בעניין אביהו הורוביץ עוגנו אותם חוקי טבע, של שימור החומר והאנרגיה, גם בדיני המס. במה דברים אמורים. שם נדרש העותר הורוביץ לשלם מס בגין חוב שלא נגבה, ורשות המס טענה כי הוא חייב לשלם מס על הגידול בהונו עקב אי גבית החוב ע"י הנושה. כלומר, מחיקת ההון בצד הנושה, משמר אותו הון בידי החייב, ומחייב אותו במס.
42. בקצרה, אין יש מאין, נושה שמחק חוב והופטר ממס, עובר הונו לחייב ומחייב את החייב לשלם מס על ההון בו זכה. כך חויב גם הורוביץ במס (ראו ע"א 9715/03, אביהו הורוביץ נ' פק"ש, פדאור 05(1) 10) עקב מחילה על חובו לנושה שלו, שם נפסק כי למחילה פנים רבות, כדברי כב' הנשיא ברק (וכן כב' השופ' ריבלין וחיות):
"מחילה יכולה להיות מחילה מפורשת... יכולה להיות מוסקת מן הנסיבות... התנהגות הצדדים... כיצד התייחסו הצדדים אל החוב... ביטויים חזקים...למשל, כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד. ...מחילה בחלוף תקופת ההתיישנות... הליכי גבייה שנקט או נוקט הנושה כנגד חייב ... בדיקה נסיבתית כזו, ממקרה למקרה, נראית מתבקשת וטבעית".
43. לדידנו, אין זה חשוב כיצד נזהה מחילה, אלא כ
חזרה למעלה

מצעד האיוולת: ב-6.9.06 שופטים הנתבעים בהליך אזרחי בבג"ץ דוחים בעצמם עתירה להכשיר את מינוי ביניש

אברהם בר לוי
אורח








הודעהפורסם: רביעי 11.03.09 12:12    נושא ההודעה: חוסר ניקיון כפים של הבנקים

תגובת העותרת בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד

לאור החלטת כב' בית המשפט מיום 30.6.08, אשר הומצא לעותרת ביום 09.07.08, מתכבדת העותרת "להשלים את החסר" בדבר תשובתה לטענות הסף שמעלה המדינה בסעיף א' לתגובתה המקדמית.

טענות המשיב 1
1. תמצית טענת משיב 1 היא כי העתירה כאן, היא "שידור חוזר" להליך בו נטענה טענה זהה בעיקרה אשר נדחתה ע"י בית המשפט (בתיק ע"א 5865/03 – שותפות עוף חיפה}, ובכך העותרת מנסה לשפר את מצבה גם בהתבסס על בג"ץ 6177/03, שם נדחתה (לטענת המשיב כאן) הטענה כי החייב מופטר עקב סיווג החוב כ- "חוב אבוד" בספרי הבנק, וכי שם "כל מטרת העותר לשפר עמדותיו מול הבנק בהליכים המתנהלים ביניהם".
תגובת העותרת
2. כפי שיפורט עולה כדלקמן: מי שהנו חסר ניקיון כפיים, אלו המשיבים שמעלים טענות שמטעות בעליל את בית המשפט. הם יודעים שטענותיהם עוסקות בהחלטות בעניין המע"מ בלבד, ומעולם לא עסק בית המשפט במחיקת החוב כולו שהוא סוגיה נפרדת, המועלית בעתירה זו.
3. משיב 1 טען (סע' 2) כי בג"צ 6177/03 אורי יעקב נ' בנק מסד, הכריע דבר בעתירה זו, ואין זה נכון. שם לא נדון הדבר לגופו. הצדדים התדיינו בבית משפט השלום ובמחוזי ועתרו לבג"ץ. הסוגיה לא הוכרעה כלל בבג"צ. בפועל נפסק בבג"צ:
"מתגובת בנק מסד עולה כי חובו של העותר לא סווג כחוב אבוד, וממילא נראה כי העתירה ככל שהיא נוגעת לעניינו האישי של העותר, נתיתרה"
***העתק פסק הדין בג"צ אורי יעקב נגד בנק מסד מצ"ב מסומן נספח א'
4. משיב 1 אף טען (סעיף 1 לתגובתו) כי סוגיה זו ממש הוכרעה כבר בעניין משה בדש, מנהל העותרת, וגם בזה לא דייק המשיב . הדיון שם נסב האם הכרה בחוב אבוד על סכום המע"מ, גורם להכרזת חוב אבוד על מלוא סכום העסקה. ושם נפסק כי תעודת הזיכוי נוגעת רק לסכום המע"מ כפי שצוין בחשבונית , כדברי כב' השופט הווארי בסע' 7 (א) 2, 3, בפש"ר 216/00:
"עיון בחשבונית מלמד, כי המבקשת ציינה במפורש בגוף החשבונית שהמדובר בביטול המע"מ ולא בביטול העסקאות, דבר שתומך בטענות המבקשת כי לא ביטלה את העסקאות שהיו".
***העתק ההחלטה מצ"ב מסומן נספח ב'
5. אף הטענה לפיה בע"א 5865/03 (בין מנהל העותרת לבין עוף חיפה) התבררה טענה זהה אשר נדחתה, אינה נכונה. הדיון שם שוב נסב על תעודת זיכוי שהוצאה על סכום המע"מ בלבד והוצאת חשבונית עסקה לאחר ביטול המע"מ, ושם נפסק כי תעודת הזיכוי נוגעת רק לסכום המע"מ כפי שצוין בחשבונית.
*** העתק חשבונית עסקה מס' 2386 מיום 31.1.99 המחליפה את חשבוניות המס שהוצאו בעבר ואינה מכילה את המע"מ מצ"ב מסומן נספח ג'
*** העתק חשבונית זיכוי מס' 2387 מיום 31.2.99 שהוצאה בה נכתב "ביטול המע"מ הכלול בחשבוניות " מצ"ב מסומן נספח ד'

6. בע"א 5865/03 קבע בית משפט העליון בסעיף 5 לפס"ד כי:
"נפסק כי המשיבה ציינה במפורש בגוף החשבונית כי מדובר בביטול המס ולא בביטול העסקאות עם המשיב.... התנהגות המשיבה מעידה דווקא על כך שהיא עמדה ועומדת על גביית חובו... אין להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי... בע"א 2112/95 אגף המכס והמע"מ נ' אלקה אחזקות בע"מ, פ"ד נג(5) 769, שהוזכר ... נפסק כי החזר מס-ערך-מוסף לעוסק בגין "חוב אבוד" אינו מותנה בביטול עסקת היסוד".
*** מצ"ב העתק פסק הדין בע"א 5865/03 מסומן נספח ה'
7. כאמור פסק דין זה קבע כי ניתן לבטל את המע"מ בלבד, ולהמשיך ולרשום בספרים את סכום החשבונית ללא המע"מ. אלא ש"עולם אחר" הוא כאשר מדובר ב"איפוס חשבון"- הוא הנושא המועלה בעתירה זו. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי, באם אופס החשבון (ביטול עסקת היסוד) מחיקת מלוא סכום החשבון, משמעותו מחילה. ודברי המשיבים שכביכול מנהל העותרת מנסה לעשות מקצה שיפורים לטענות שנדחו זה מכבר בעניין שותפות עוף חיפה, אינם נכונים.
8. גם הטענה כאילו על רצונה של העותרת ומנהלה לשפר את מצבה בעניין המשפטי עם שותפות עוף חיפה, היא טענת סרק של ממש. המשפט בין שותפות עוף חיפה לבין העותרת ומנהלה, מר בדש, הסתיים בלא כל חוב לשותפות. לכן לא יכול להיות לעותרת ולמנהלה, שום אינטרס לשוב לעניין שם.
9. העותרת אינה מנסה ולא צריכה לשפר עמדות מול עוף חיפה מהטעם הפשוט, שהצדדים הגיעו להסכם פשרה לפיו הצדדים לא יתבעו עוד האחד את השני, ונכונים הדברים גם עם כל הצדדים האחרים המעורבים באותה פרשה. אף ויתרה עוף חיפה על כל "טענה, תביעה ודרישה כנגד משה בדש..." סעיף 9 (א) לפרוטוקול.
10. ההסכם קיבל תוקף של החלטה בתאריך 2.07.07 , קרי -7 חודשים בטרם הוגשה העתירה כאן.
*** הסכם הפשרה והחלטת בית המשפט מצ"ב מסומן נספח ו'.
11. גם הטענה לפיה גם בבג"ץ 6177/03 אורי יעקב נגד בנק מסד, ניסה העותר לבצע מקצה שיפורים בסוגיית החוב האבוד, ולפיכך נדחה ניסיון זה אינה דומה לענייננו: העותרת כאן, כאמור אינה זקוקה למקצה שיפורים ולפיכך הניסיון לטעון טענת "מקצה שיפורים" ולבסס עליה טענת "חוסר ניקיון כפיים" של העותרת, היא טענת סרק הנטענת בחוסר ניקיון כפיים וחוטאת לאמת ולעובדות הידועות למשיב 1.
12. למעלה מהצורך, אף הטענה לפיה בבג"ץ 6177/03 אורי יעקב נגד בנק מסד, נדונה והוכרעה סוגיית החוב האבוד אינה נכונה. הצדדים התדיינו בבית המשפט השלום והמחוזי והסוגיה לא הוכרעה בה (סעיף 2 להחלטת בג"ץ ) יתר על כן, נקבע בסעיף 3 להחלטת בג"ץ כי:
"מתגובת בנק מסד עולה כי חובו של העותר לא סווג כחוב אבוד, וממילא נראה כי העתירה ככל שהיא נוגעת לעניינו האישי של העותר, נתיתרה"
13. סוגית החוב האבוד והמחילה נדונה בבית משפט נכבד זה, בע"א 9715/03 אביהו הורוביץ נגד פקיד שומה, ושם נקבע :
"על פי סעיף 3(ב)(3) לפקודה, מחילה יכולה להיות מחילה מפורשת. כלומר, אקט חוזי דו צדדי שבו מביע הנושה בצורה מפורשת את רצונו למחול על החוב של החייב. אך, סעיף 3(ב)(5) לפקודה מוסיף כי מחילה יכולה להיות מוסקת מן הנסיבות. לעניין זה, די אם הצדדים נהגו בחוב כאילו נמחל (א' נמדר, דיני מסים 198 (1993); א' רפאל, מס הכנסה (כרך א', 1995) 160-164). בהיעדר מחילה מפורשת, הרי שמחילה במובנו של סעיף 3(ב)(5) לפקודה מוסקת מן הנסיבות והתנהגות הצדדים, כאשר אלה מלמדים כי החוב איננו רובץ על החייב עוד (ראו: עמ"ה (תל-אביב-יפו) 138/97 י.ט.מ. יישומים נ' פ"ש ת"א 1 (לא פורסם); Exchange Sec. Bank V. United States, 492 F.2d 1096, 1099 (5th Cir. 1974); Friedman V. Commissioner, 216 F.3d 537, 546 (6th Cit, 2000); Milenbach V. Commissioner, 318 F.3d 924 (9th. Cir. 2003))). מובן כי אין לבחון אך את התנהגותו של החייב. נדרשת בחינת התנהגותם של שני הצדדים והתייחסות שניהם אל החוב. נדרש, אפוא, שילוב רצונות, הבא ללמד כי שני הצדדים לחוב זנחו את הסיכוי ואת הרצון לפורעו (ראו: ר' יולוס ש' עברון "תחולתו של סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה בפירוק חברה" מיסים טו/4 א-90, 93 (2001). על מנת לקבוע זאת, יש לבחון, בין היתר, כיצד התייחסו הצדדים אל החוב ומהם האמצעים והמעשים שננקטו לפרעונו או לצורך ויתור עליו (עמ"ה (תל-אביב-יפו) 91/96 אקסא סחר (1991) נ' פקיד שומה, מיסים יב/2, ה-195 (אפריל 1998)). לעיתים, קיימים ביטויים חזקים, אם כי לא בלעדיים, המעידים על מחילה משתמעת, מבלי שזו זכתה לעיגון פורמלי. כך הוא המצב, למשל, כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד. בדומה, ניתן ללמוד על מחילה בחלוף תקופת ההתיישנות לתביעת החוב (ראו: Carl T. Miller Trust V. Commissioner, 76 T.C. 191, 195-197 (1981); 26 U.S.C.S 61, Sec. 281).
כמו כן, לדעתי, ניתן ללמוד על "מחילה" מהאינסולבנטיות של החייב ושל הנושה. אינסולבנטיות היא אינדיקציה, בין יתר האינדיקציות, שעשויה ללמד על מחילת חוב במובן סעיף 3(ב) לפקודה. שכן, אינסולבנטיות היא מצב של חדלות פירעון שבו מתקשה החייב לעמוד בהתחייבויותיו, ובהינתן קשיים אלה, יכול הדבר להוביל לאי פרעון בפועל ולהתקדמות לקראת מחילה של החוב על ידי הנושה משהוא נואש מפרעון החוב לאור הקשיים הנגזרים מהאינסולבנטיות. אכן, אינסולבנטיות היא נסיבה רלבנטית לקיומה או העדרה של מחילת חוב, ויש לשקול אותה בכובד ראש. אך, יש גם להתחשב באופיה כמצב נזיל, גמיש ומשתנה, ושיש מרווח רחב של מצבי חדלות פירעון השונים בעוצמתם ובהשלכתם על עתיד החברה, ולכן, יש לשקול כל מצב חדלות פירעון לגופו, ולראות את השלכותיו על חוב כזה או אחר של החברה, אם הוא נמחל או לא. ככל שחדלות הפירעון היא קשה יותר ועמוקה יותר, הרי שהקשיים בגביית החוב מתעצמים, ואפשרות המחילה מצד הנושה קרובה יותר, משאין טעם בהשקעת מאמצים ועלויות לגביית חוב שסיכויי גבייתו קלושים. מובן כי בין הנסיבות הנבחנות, ניתן למנות גם הליכי גבייה שנקט או נוקט הנושה כנגד חייב חדל פרעון במסגרת הליכי פירוק, ככל שאלה מתקיימים. אכן, בדיקה נסיבתית כזו, ממקרה למקרה, נראית מתבקשת וטבעית בעניין כגון דא. מובן, כי הנסיבות יכולות ללמד גם על מחילה חלקית של החוב.נ
*** העתק פסק דין ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נגד פקיד שומה מצ"ב מסומן נספח ז'
14. יש לציין כי פרשת אביהו הורוביץ הוכרעה ביום 24.1.05, ופרשת עוף חיפה לפני כן, ביום 2.6.04. בשניהם ישב בדין כב' השופט ריבלין, והוא לא ציין בפרשת הורוביץ כי סוגיה זו שלפניו הוכרעה חצי שנה קודם לכן בפרשת עוף חיפה. וגם דבר זה מלמד כי מדובר בשני מקרים שונים לחלוטין, וממילא שגם העותרת צדקה שכך פעלה בעתירה זו.
15. בפועל אישור משיב 1 לבנקים לגבות חוב אבוד/מחוק או חוב שהוצהר על ידי הנושה, כפי שצוטט בתשובת העותרת סעיף 47, יוצר סיכון כפול לחייב, להיות נרדף ע"י מס הכנסה כדי שישלם מס עבור הגידול בהונו (כמו הורוביץ הנ"ל), וגם להיות נרדף בהוצל"פ ע"י נושה (כמו בנקים) עבור ההון בו זכה. זהו אבסורד בלתי נסבל, ומנוגד אף לפסיקה אודות מקורות המחילה, כאמור בע"א 9715/03 הורוביץ נגד פקיד שומה.

לסיכום

16. טענת הסף של משיב 1 שכביכול מדובר באי גילוי נאות וחוסר תום לב, לפי שעתירה זו הוכרעה כבר לשיטתו, הובררה כשגויה. הנחות העבודה בפרשות אלו היו הפוכות מאלו כאן: (א) בפרשת עוף חיפה, דנו בזיכוי במע"מ ולא במחיקת חוב בכרטיס הנושה (ולו הוצג כרטיסו אפס, היה נחשב אבוד/נמחל); (ב) לפי פרשת הורוביץ העשרת החייב בהון הנושה, ולכן גם חייב את הורוביץ ("החייב") במס על הגידול בהונו; ו(ג) בפרשת אורי יעקב - הניח בית משפט נכבד זה שחובו של החייב אינו אבוד (לפי תצהיר בנק מסד);
17. בעתירה זו קיימת הנחת עבודה הפוכה לכל הנ"ל, כי החוב נמחק בספרי הבנק- הנושה, והוצהר במאזניו כאמור בסעיף 47 לתגובת העותרת. האם במצב זה רשאי משיב 1 להתיר לבנקים לפעול בניגוד לחוק ולפסיקה, כמפורט בתגובה, ולהכניס את "החייב" ל- "המלחציים" של הבנקים ושל מס הכנסה להיות נרדף כעת ע"י השניים.
18. מן הדין ומן הצדק-שלא לומר: הצדק הטבעי- יש להיעתר לעתירה, ולראות את העותרת גם כעותרת ציבורית, שכן עתירה זו נוגעת לרבבות משפחות, ולחייב את המשיבים בהוצאות העותרת.
חזרה למעלה

חמוטל אביב
אורח








הודעהפורסם: שלישי 14.04.09 11:30    נושא ההודעה: נראה כי שופטי בית המשפט העליון שרתים של הבנקים בישראל

קשה להאמין כיצד שופטים מבית המשפט העליון מאפשרים לבנקים לבצע רשומים כוזבים במסמכי הבנק ולנהל נכסים שלא בספרי הבנק.
יבוא יום ובודאי תתנהל חקירה על מעשה זה של שופטי העליון שבין הייתר כנראה אינם מבינים בכלכלה שאם לא כן היו מבינים כי תרמית זו בבוא היום תתגלה על ידי מקורות פיננסים בעולם.
חזרה למעלה

הצג הודעות מלפני:   
הגב לנושא    אינדקס הפורומים -> פורום נפגעי שחיתות מערכת המשפט כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

נבחרים

גילויים אחרונים בפרשת רצח יצחק רבין ז"ל

הקשרים של `המאפיה` המשפטית נחשפים

הצטרף עכשיו למאבק של נקים נגד השחיתות השלטונית

גלובס חושף שהפרקליטות מושחתת השופטת הדס יהלום מאשרת זאת אך לא עושה דבר

תודה למאות הלייקים, שדרגנו
לדף חדש תודה לחדש לנו לייק!


 
קפוץ אל:  
אתה יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה יכול להצביע בסקרים בפורום זה
You can attach files in this forum
You can download files in this forum
תגובה כללית לאתר זה כאן, תגובה להודעה או כתבה ספציפית יש להגיב למעלה,תודה!


WANT TO KNOW WHO REALLY RULES THE STATE OF ISRAEL? GO TO THE SCHLAFF AFFAIR

Powered by Nakim Israeli Citizens ֲ© People of Israel 2005, 2007



משה גל אורי מילשטיין טדי קולק דוד בן גוריון
Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group