יחסי גומלין יהודים ומוסלמים -- להסתכל למציאות בגובה העיניים:

[יש מיש]

לא תאמינו מה קיבלתי אתמול למאיל שלי===תשפטו בעצמכם!!!!!!!



מאמר שפורסם גם באתר NFC
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-16975-00.html?tag=7-35-54


מלחמת לבנון לא הסתיימה והמלחמה הבאה מתחילה


לפני אלפי שנים ניבאו נביאיי עמנו שנחיה על חרבנו, ניבאו וכנראה לא תיארו לעצמם שהעם היהודי אכן יחיה על חרבו אלפי שנים לאחר הנבואה. עברנו שואה והשמדת עמנו, עלינו בחזרה לארץ מולדתנו, עברנו מלחמות רבות, כולן מלחמות הישרדות, אבל לדעתי מצפה לנו כאן במדינת ישראל מלחמה קשה, קשה יותר מכל המלחמות על גבולות מדינת ישראל.

מוטי פלד


יום שבת בבוקר, חם, חם מאד, לא רק בגלל מזג האוויר. מלחמה מתחוללת בגבולות מדינת ישראל, גם בצפון וגם בדרום. יש פצועים והרוגים, לא רק בקרב לוחמי צה"ל. אוכלוסייה אזרחית נפגעת, נשים זקנים וטף נהרגים ונפגעים, רוב תושבי מדינת ישראל חיים תחת איום קיומי.
לאט לאט מתאספים ג`יפים בחורשה פסטוראלית ליד מתחם מרחצאות "נאות מדבר" הנמצא ליד משאבי שדה, רוח נעימה מצננת את הגוף הלוהט. היחידים שמטרידים את שלוות המדבר הם מסוקים ומטוסי קרב החגים מעל, בדרכם לאזורי המלחמה.
חיליק מגנוס, אדם מיוחד ורב פעלים, החליט שחייבים להירגע, לקחת פסק זמן, וכך כתב לנו במייל:
"תקופה לא פשוטה , המצב משפיע על כולנו.
אנחנו הישראלים כבר ידענו תקופות שונות ודווקא בעת כזו טוב להיות יחד.
נעים להתחבר אל ערכינו הבסיסים הנותנים לנו חוסן.
בואו נצא מהבתים, נתנתק מהפרשנים לשעה קלה ונהנה להתחבר אל הנוף וההיסטוריה של הארץ הנפלאה הזו.
מזמין אותכם להצטרף לסיור מיוחד בנגב, הרחק מהכל וקרוב לעצמנו."

יום שבת בבוקר, חם, חם מאד. אנחנו, חבורה של צעירים ובוגרים, הורים וילדים, סבים סבתות ונכדים, חלק מהבוגרים הם מלוחמי החווה הסינית במלחמת יום כיפור, כולם מלוכדים סביב ההפוגה שארגן לנו חיליק. שולחן ערוך שהכין חיליק מבעוד מועד, עמוס בשתייה וכיבוד קל, עורכים היכרות, מנוחה קלה, חלוקת מכשירי קשר, הסבר קצר ויוצאים לדרך.
דוהרים בערבות הנגב. הנוף מרתק, מזכיר נשכחות (חלקן טובות וחלקן פחות) מתקופת השירות הצבאי וממלחמת יום כיפור. חיליק עובר דרך "כפרים" בדואים, אני מתבונן ולא מאמין למראה עיניי, המראה מזכיר את הסיפורים על תקופת חומה ומגדל, כאן אמנם אין חומות אבל בכל "כפר" כזה יש "מגדל", צריח מסגד.
חוצים שטחים קדומים ומרחבים עצומים שעליהם בנויות סככות רבות, ווילות מפוארות בתים פשוטים, חנויות מכולת, בתי קפה וקופת חולים, חלק מהסככות מאוישות וחלקן כאילו נטושות, כל המבנים כאן אינם חוקיים בעליל! לאט לאט אני מתחיל להבין את השיטה, בשלב ראשון מקימים סככה, בתוכה או מסביבה בונים בנין, תוחמים בגדר אזור נרחב מסביב למבנה, נוטעים בוסתן, ועכשיו נראה את הגבר שיוציא את הדיירים הבלתי חוקיים. הערה "שולית", כמעט כל מה שניבנה כאן הוא מחומרים גנובים!
חיליק מסביר ומספר בקשר, אני מקשיב ומתפלץ, כמות הבדואים זינקה בדור האחרון מ – 12,000 תושבים ל – 400,000 !!! ואם נתון זה אינו מזעזע מספיק אז יש עוד כמה נתונים מעניינים, כמות הפלשתינאים באזור הולכת וגדלה בצורה ניכרת ביותר, הבדואים הצעירים והבוגרים לוקחים-קונים נשים פלשתינאיות, בונים עבורן בתים לא חוקיים ומתחילים לעשות ילדים, בדרך כלל אישה אחת אינה מספיקה להם והם רוכשים נשים נוספות וגם מהן עושים ילדים. שאלתי את עצמי מהיכן הכסף לרכוש נשים, עוד אני מהרהר וההסבר מגיע ממכשיר הקשר, מסתבר שמדינת ישראל ומשלמי המיסים (בעיקר היהודים) מממנים את ההשתלטות הפלשתינאית על הנגב, מוסדות הביטוח הלאומי שמשלמים על פי חוק קצבאות לילדים הרבים מממנים את הילודה העתידית, וכך סכומי העתק שמקבלות המשפחות עבור הילדים, מעודדים את רוב הבדואים לעשות עוד ילדים במקום לצאת לעבודה יוצרת ומכובדת, ואם זה אינו מספיק אז מתברר שכסף סעודי (במזומן ובידיעת מערכת הביטחון הישראלית) מגיע בדרכים שונות ומשונות לתושבים לעידוד הילודה וההשלטות על אדמות המדינה.
מכת הגניבות המטורפת באזור היא רק ל"השלמת הכנסה" ולשיפור תנאי החיים. האימהות הפלשתינאיות מחנכות את הדור הצעיר להיות פלשתינאים גאים ואויבים עתידיים למדינת ישראל היהודית דמוקרטית, מתכונת החינוך שמקבלים ילדי עזה והגדה, אפילו המסגדים שנמצאים בכל כפר מעוררים תמיהה בקרב וותיקי הנגב, הבדואי המסורתי מעולם לא היה דתי, רובם ככולם לא נהגו להתפלל, ופתאום מתחילה נהירה לאיסלם הקיצוני, לחמאס, והכול במימון אזרחי מדינת ישראל משלמי המיסים.
המשכנו בדרכנו להפתעה הכי גדולה, "חוות בודדים", יוזמה זו התגבשה כנראה כתגובת נגד להשתלטות הפלשתינאית - בדואית על אדמות הלאום בנגב, הוקצו אדמות לבודדים ומשפחות להקמת חוות חקלאיות עם זיקה גם לפיתוח התיירות המקומית, לאחר מסכת ייסורים של בירוקרטיה מתישה מרובת שנים קיבלו כשלושים יזמים אישור לעלות על הקרקע ולהתחיל בפרויקט האישי שלהם, כאשר באותו זמן מאות אלפי דונמים של אדמת לאום נשדדים לאור היום וללא אישורים ע"י בדואים – פלשתינאים. הפרויקט הניב חוות לתפארת מדינת ישראל, החלוצים המודרניים גרים בקרוונים מיושנים, עמלים כל היום בפיתוח החוות שלהם ובלילה עסוקים בשמירה על רכושם מפני הליסטים הערבים, ממש כמו לפני 50 שנה.
ביקרנו בחוות היין "לוטה" ובחוות העיזים "נאות", סימני העבודה הקשה והטיפוח ניכרים בכל מקום בשטח אבל גם הבעת האושר על פני החלוצים.
"כרגע אנחנו נחשבים דיירים לא חוקיים מספרים החלוצים החדשים!" מספרים המתיישבים, אני לא מבין ומיד מקבל הסבר, למרות הבטחות הממסד לא מחדשים לחוות הבודדים את החוזים, ובהעדר חוזים חדשים התיישבויות אלו לכאורה אינן חוקיות.
"אין דין ואין דיין" יאמרו לכם וותיקי הנגב. המשטרה איה מונעת בניה פיראטית, נמנעת מכניסה לישובים הבדואים, הפשע חוגג וצובר תאוצה, מכת הגנבות רק גדלה ומעצימה, ואין לגנבים בושה או פחד. ניסיון של הגנה עצמית וירי על גנבים ניתקל למרבה האירוניה בתפארת הדמוקרטיה, בתלונה של הגנבים על מי שמנסה להגן על רכושו מפני הגנבים. המשטרה עוצרת את היורה המגן על רכושו וחיי משפחתו, מחרימה את נישקו ומעמידה אותו לדין פלילי?! לא מאמינים? סעו לחוות הבודדים בנגב ותשמעו ממקור ראשון. אמנם חלקם ממתנים את הסיפורים והחוויות כדי לא להסתכסך יותר עם ה"שכנים הטובים" שחלקם אפילו שירתו ומשרתים בצה"ל ולא תמיד מתוך פטריוטיות או כוונות טובות, אבל בין השורות שומעים ורואים את המצוקה והחשש.
לאט אבל בנחישות, השלומיאליות המדינית והביטחונית של ממשלות ישראל לדורותיהן יוצרת לנו פושעים חסרי מצפון, חסרי רחמים או פחד, כך נוצרת התשתית למלחמה הבאה, ממש כפי נוצרה בגבולות הצפוניים והדרומיים של מדינת ישראל. מדיניות עצימת עיניים, איומים ללא מעשים, אי אכיפת חוק (למעט אכיפת מהירות נסיעה ובניה בלתי חוקית של יהודים), שחיתות ובצע כסף, כל אלה ועוד יוצרים לנו את המלחמה הבאה, המלחמה עם הפלשתינאים תושבי מדינת ישראל (אלו שקוראים להם גם "ערביי ישראל" ו"בדואים"). במלחמה זו לא נוכל להשתמש במטוסי קרב, לא נוכל להרוס מוסדות ותשתיות מהאוויר, והגרוע מכל, במלחמה הזאת לא נוכל לנצח!

[יש מיש]

ערביי ישראל, כל כך מסכנים, שלמרות שהם מהווים 20%

מאוכלוסיית המדינה, הם זוכים ב-50% מתגמולי הביטוח הלאומי. הם כל כך אומללים, שגביית המיסים במגזר הערבי היא מגוחכת, והנתונים על כך ידועים לכל מי שמעוניין לדעת אותם.

מילא שמדובר במיסי המדינה כמו מס הכנסה ומע"מ,

אבל הם גם לא ממש טורחים לשלם את המיסים העירוניים שלהם, ועוד מצפים מהממשלה לכסות את הגירעונות שהם יוצרים.

כל כך מקופחים, עד שברשויות המקומיות שלהם הם מעסיקים את כל החמולה, וכל שתי דקות דורשים ומקבלים מענקים מהממשלה כדי שהרשויות לא יקרסו.

ואם מענק כזה יתעכב אפילו ביום, זאת כמובן ההוכחה לכך שישראל היא "גזענית".

כל כך מופלים, עד שכל המגזר הזה חי בבתים צמודי קרקע, יעני וילות, ולמעשה - טירות ענק.

מאות אלפי בתים במגזר הערבי נבנו שלא כחוק, ואל תספרו לי ש"אין להם תוכניות מתאר".

אין תוכניות, כי הם לא עושים שום צעד בכיוון של תכנון המרחב העירוני.

אם אתם לא יודעים, ועדת התכנון המקומית היא זו המאשרת תוכניות מתאר מקומיות, וזו האחריות של הרשויות המקומיות הערביות לדאוג לאנשיהם.

אבל הרבה יותר קל לבנות בניגוד לחוק בישראל. אף אחד הרי לא מעז להרוס בית של ערבי, בעוד שאם אני רק אתקין פרגולה או אסגור מרפסת שלא כחוק,

יעמידו אותי לדין ויחייבו אותי בהוצאות ההריסה ובהוצאות משפט, בנוסף על הקנס.

כל אחד מהם חי על ג`בל משלו כאילו האדמה היא משאב לא מוגבל בארץ הזו.

תושבי סכנין מתלוננים על "הפקעת אדמות". הם רק שוכחים לציין שבסכנין חיים 20 אלף איש על שטח של 8,000 דונם, בעוד שברמת גן לדוגמא חיים למעלה מ-150 אלף על שטח של 12,000 דונם שרבע ממנו הוא פארקים וגנים.

חיים טוב, הערבים. מספיק לנסוע בוואדי עארה ולראות על איזה שטח יושבים יישובים כמו אום אל פאחם ומוסמוס. הם כל כך מסכנים, עד שישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה ערבי יכול לבחור ולהיבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות, שבה ערבי נהנה מכל החירויות האזרחיות שבמדינות ערב אנשים אפילו לא חולמים עליהן, ושבה ערבים יכולים להפגין בלי לחטוף כדור בראש.

ולמי שעוד לא הבין - מה שקרה כאן באוקטובר 2000 לא היה "הפגנות", אלא סיוע פעיל לאויב שפתח באותם ימים ממש במלחמה נגד ישראל.

בכל מדינה אחרת, אוכלוסיה שהייתה מנסה לחסל את אזרחי מדינתה-שלה בכבישים באמצעות אבנים,

בקבוקי תבערה, מוטות ברזל ונשק חם הייתה סופגת 13,000 הרוגים, ולא 13.

הם כל כך אומללים, עד שמותר להם להזדהות בגלוי עם הגרועים שבאויבינו - איראן, חיזבאללה, החמאס, סוריה, הג`יהאד האיסלמי וכל שאר החולרות - ואיש אינו מעלה על הדעת ברצינות לדרוש מהם נאמנות מינימלית למדינתם.

הם כל כך מקופחים, עד שלעולם לא תראו שבמסגרת "איחוד משפחות" איזשהו ערבי יבקש "להתאחד" ב"פלסטין", "ירדן", "מצרים" או "סוריה".

הפלא ופלא - תמיד תמיד הם מעוניינים להתאחד דווקא במדינה ה"גזענית" הזו!

באמת מעניין. אולי כדאי שמישהו ייתן פעם את דעתו על התופעה המרתקת הזאת.

הם כל כך מופלים, עד שבכל מדינת ישראל לא תמצאו ערבי אחד שמוכן לעבור ל"פלסטין" - מדינה שבה כל האזרחים הם בני עמו, דוברים את שפתו, מאמינים בדתו ומנופפים בדגל האהוב עליו.

הם אפילו לא מוכנים להישאר במקומם ושגדר הגבול תעבור ממערב להם ותשאיר אותם בשטח "פלסטין", בלי שייאלצו לעזוב את הבית.

אפילו תושבי אום אל פאחם - רובם תומכי התנועה האיסלאמית וההסתה האנטישמית של ראאד סלאח -

אינם מוכנים לשמוע על האפשרות שהגדר תעבור ממערב להם והם יסופחו ל"פלסטין" על בתיהם ורכושם.

אבל הרי הם "פלסטינים", לא? והרי לא טוב להם במדינה יהודית "גזענית", לא?

מה לעזאזל קורה כאן?

[חיים יטיב]

אין ספק שההתיישבות היהודית נמצאת בפשיטת רגל, פקידוני ההתיישבות דאגו לכך וסיפור החוות הוא דוגמא בוטה ליחס שנותנים למתישבים ולציונים של ימינו ראה גם פרשת ההונאה של הקיבוצים.

http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?t=588