המנהל האזרחי מעדיף את הפלשתינים

[NRG]

המנהל האזרחי מעדיף את הפלשתינים

על פי הנחייה חדשה שקיבל המנהל האזרחי, שנחשפת לראשונה ב-NRG, יעדיפו תמיד קציני המנהל שמטפלים בסכסוכי קרקעות את טענותיהם של הפלשתינים על פני אלו של המתנחלים

דפדף בחדשות
ארז תדמור
1/6/2006 6:00


במשך שנים רבות טענו הפלשתינים כי הרשויות הישראליות והצבא הופכים את יהודה ושומרון ל"ארץ המתנחלים", בה הם עושים ככל העולה על רוחם. אלא שהיוצרות התהפכו, והמתנחלים עלולים להיות אלה שמופלים לרעה על ידי השלטונות הישראלים. מסמך פנימי שכתב גורם בכיר בפרקליטות הצבאית, שתוכנו מתפרסם כאן לראשונה, חושף כי בחודשים האחרונים הונחו גורמים במנהל, המטפלים בסכסוכי קרקעות בשטחים, לנקוט במדיניות מפלה נגד מתנחלים.

על-פי המסמך הפנימי, חובה על המפקד הצבאי, על-פי המשפט הבינלאומי, להגן על קניין הפרט של האוכלוסייה המוגנת, כלומר על רכושם של התושבים הפלשתינים. המסמך קובע כי "במקרה של ספק, כאשר טוענים מתיישבים כי הם בעלי
זכויות באותם מקרקעין, יש להפנותם להמציא צו משפטי או אישור רשמי המקנה להם זכות שכזו. בלא מסמך שכזה, יש לתת עדיפות לפלשתינים הטוענים לזכויות במקרקעין".

מומחים למשפט בינלאומי שהתייחסו לנושא, בעקבות פניית NRG מעריב, אמרו כי חלקה הראשון של ההוראה, הנוגע להנחייה להגן על קניין הפרט של האוכלוסייה הפלשתינית מתבסס על סעיף מפורש בחוק הבינלאומי. אולם, לדברי המומחים, אין הם מכירים הנחייה כלשהי בחוק הבינלאומי לפיה ניתן להעדיף באופן מיידי אוכלוסייה מסוימת על פני אוכלוסייה אחרת. עוד ציינו הגורמים כי לא סביר שהנחייה מפלה זו תעמוד במבחן של בית משפט ישראלי או בינלאומי.

משמעות ההוראה, מבחינת דיני המקרקעין ביהודה ושומרון המתבססים על החוק הירדני, היא שהאפשרות לרישום בעלות על הקרקע מצד יהודים בשטחים באמצעות השגת חזקה על שטח תיהפך להליך כמעט בלתי אפשרי.

צה"ל: יש ערכאות משפטיות

במקרה כזה תיוותר למתנחלים רק האפשרות של קניית הקרקע, כאפשרות הריאלית היחידה לתבוע בעלות על שטח. לפי דיני המקרקעין החלים ביהודה ושומרון, רישום בעלות על קרקע יכול להתבצע או באמצעות רכישה של שטח פרטי או באמצעות עיבוד שטח בלא בעלים לאורך שנים עד לקבלת חזקה על השטח.

אם תיושם הנחייה זו, יתקשו ישראלים להפוך לבעלי חזקה משום שתינתן עדיפות מיידית לטענות של פלשתינים לבעלות על הקרקע, אפילו במקרים בהם אין ביסוס לטענותיהם.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "רשויות הצבא ביהודה ושומרון אכן מחויבים בהגנה על הקניין הפרטי של האוכלוסייה המקומית, וזאת מכוח תקנה 46 לתקנות בדבר דיניה ומנהגיה של המלחמה ביבשה, הנספחות לאמנת האג הרביעית משנת 1907.

"כאשר קיימת מחלוקת בין ישראלי לפלשתיני באשר לזכויות בחלקת קרקע מסוימת, וכל עוד לא ניתנה החלטה של ערכאה משפטית מוסמכת במחלוקת, מתבקשים שני הצדדים לצרף מוסמכים וראיות המוכיחים את זכויותיהם בחלקה.

"לאחר בחינת ראיות אלה מתקבלת החלטה מנהלית באשר לזכויות בקרקע, על מנת שרשויות הצבא יוכלו לממש את חובתן הנ"ל (הגנה על הקניין הפרטי), לגבי אותה חלקה שבמחלוקת. החלטה מנהלית זו אינה מונעת מכל אחד מהצדדים לפנות לערכאה משפטית מוסמכת על מנת שזו תכריע במחלוקת באופן סופי. הבחינה המנהלית של זכויות הצדדים בחלקה נעשית על פי פרמטרים שוויוניים, על פי הדין באזור יהודה ושומרון, ואין כל יסוד לטענה כי ניתנת עדיפות אפריורית לצד הפלשתיני".





מועצת יש"ע: אנו אזרחים סוג ב`



במועצת יש"ע לא הופתעו מהמסמך שנחשף. "ההנחייה מוכיחה את מה שאנחנו אומרים כל הזמן, שבמדינת ישראל יש חוק כפול, חוק למתנחלים וחוק לשאר התושבים שבין הירדן לים", אמרה אמילי עמרוסי, דוברת מועצת יש"ע. "בפעם הראשונה מאז ההכרה של חבר הלאומים בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, מי שלא מכיר בזכות הבסיסית של יהודים להתיישב בארצם הם דווקא נציגי הממשלה היהודית. לצערנו, זה נשמע כמו משטר אפרטהייד. המתנחלים מהווים אזרחים סוג ב` וזכויותיהם נחותות".

יריב אופנהיימר מזכ"ל `שלום עכשיו` מרוצה מההנחייה. "המציאות בשטח הפוכה בדיוק להנחייה שבמסמך", אמר. "עד היום המנהל והצבא העדיפו את המתנחלים ולא את הפלשתינים, ואני מקווה שהוראה כזו יכולה לשנות את המציאות, ולשפר את מצב זכויות האדם בשטחים. עם זאת, אני מטיל ספק רב אם המדיניות הישראלית בשלושת העשורים האחרונים תשתנה בעקבות הוראה כזו או אחרת".



http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/429/641.html